לאחר ששמעתי את הצדדים ובחנתי את הראיות התביעה נדחית ופסק הדין ניתן בתמצית בהתאם לתקנה 15(ב) לתקנות שיפוט בתביעות (סדרי דין) התשל"ז -1976.

מוכח כי צו התחלת עבודה החל ביום 1.6.2020, דהיינו, כחודש לפני האירוע הנטען. הטענה בדיון שהנתבעת הייתה בשלבי התארגנות במועד האירוע הנטען, וששלב ההתארגנות נמשך תקופה של חודשיים עד שלושה, לא נטענה בכתב ההגנה. והיא נדחית הטענה סותרת את דברי הנתבעת בכתב ההגנה כי היא לא היחידה שביצעה עבודות בנייה באזור (סעיף 6 בסיפא) ואת הטענה שהנתבעת שימשה קבלן מצבע של פרויקט זהב על הפארק ברח' מבוא המתמיד (סעיף 39 בכתב ההגנה).

גם אם היה נקבע כי מדובר בשלב ההתארגנות, ואיני קובעת כך שכן הדבר לא הוכח כנדרש, אין המשמעות בהכרח שלא בוצעו עבודות כלשהן שיכולות היו לגרום לנזק הנטען. בפרויקט מסוג זה ישנם יומני עבודה, לו"ז מפורט ואלה לא הוצגו על ידי הנתבעת. הדבר נזקף לחובת הנתבעת.

ביהמ"ש קובע כי הנתבעת ביצעה עבודות בניה במועד האירוע הנטען. כן נקבע שרכב הנתבע חנה בסמוך לאתר הבניה וניזוק מעבודות שביצעה הנתבעת. מיקום ההתזות על רכב התובעת (חזית, מכסה מנוע, בגג וצד שמאל, תומך בכך שיותר סביר להניח שההתזות אירעו מאתר הנתבעת ולא מהאתר האחר.

אשר לנזק, יש ממש בטענות הנתבעת שהתובעת לא פנתה בזמן אמת ומיד. פניית חברת הביטוח של התובעת היא בחודש 10/20 (ת/1/1). לא הוכח שהתובעת פעלה מיד להקטנת הנזק. לא ידוע מתי בוצע ניסיון ניקוי. הסבר התובעת שהיא מיהרה לעבודה ונדרשה לעניין כעבור מספר מעורר קושי של ממש במישור הנזק. היה על הנתבעת לפנות מיד לאחראי על האתר ולפעול לניקוי. טענת התובעת שהנתזים כבר היו יבשים לא מוזכרת בהודעת נהג וגם לא בכתב התביעה.

התביעה מתקבלת ברכב האחריות אך נדחית ברכיב הנזק. ביהמ"ש לא שוכנע כי התובעת פעלה מיד להפחית את היקף הנזק ושלא ניתן היה להימנע מהיקף הנזק שנגרם.

התביעה נדחית ללא צו להוצאות.

בקשת רשות ערעור לכב' ביהמ"ש המחוזי בירושלים בתוך 15 יום.

ניתן היום, ה' תמוז תשפ"ב, 04 יולי 2022, בהעדר הצדדים.