לפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט שלום בצפת (כב' השופטת ר' ג'באלי) מיום 1.11.21, אשר דחתה את בקשת המבקש לפטור מאגרה ומהפקדת ערבון.

המבקש הגיש לבית משפט קמא ערעור על החלטת כב' רשם ההוצאה לפועל בעניין טענת פרעתי שטען בפניו. בד בבד הגיש בקשה לפטור אותו מאגרה ומחובת הפקדת ערבון.

בהחלטה מושא הבקשה דחה בית משפט קמא את הבקשה. בית המשפט ציין בהחלטתו כי המבקש לא הניח תמונה מלאה ומשכנעת בדבר מצבו הכלכלי, וכי נהג בחוסר תום לב ביחס לבקשתו, בכך שנמנע מלכתחילה מלפרט אודות נכסיו ופעל לעשות כן רק לאחר הגשת תגובה מטעם המשיב, אך גם אז לא עשה כן בצורה מלאה. בין היתר ציין בהמ"ש קמא כי המבקש טען שפרע חובות עתק בסך מיליוני ₪ מבלי שפירט כיצד עשה כן; לא הוצגה תמונה ברורה של הנכסים הרשומים על שמו; לא הבהיר כיצד עלה בידו ליתן הלוואה של עשרות אלפי ₪ לחברתו; לא הציג דו"חות של חברה שבבעלותו, ואשר זכאית לכספים מצד ג' בסכומים ניכרים, ולא הבהיר את מצבה, ועוד. עוד קבע בית משפט קמא, לעניין סיכויי הערעור על החלטת כב' הרשם, כי אלה אינם גבוהים.

על החלטה זו מלין המבקש בבקשה שלפני, תוך שהוא שב וחוזר על טענותיו בדבר מצב כלכלי דחוק, וטען כי בית משפט קמא שגה בקביעותיו.

לאחר עיון בהחלטת בית משפט קמא ובטענות המבקש, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות אף ללא צורך בקבלת תשובת המשיב, וזאת בגדרה של תקנה 138(א)(1) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018.

ככלל, שיקול-הדעת הנתון לערכאה הדיונית בעניינים כגון אלה מושא הבקשה דנן, הוא רחב ולא בנקל תתערב ערכאת הערעור בכגון דא, אלא במקרים חריגים בהם ההחלטה חורגת ממתחם הסבירות או שנפל בה פגם מהותי (בש"א 3003/19 קנפלר נ' ברגמן (8.5.19); בש"א 3323/18 בן יששכר נ' קירש (22.5.18). בענייננו, לא מצאתי כי מדובר במקרה חריג המצדיק התערבות כאמור.

בהחלטתו המפורטת עמד בית משפט קמא על השיקולים הנוגעים לעניין, תוך שפירט את אי-הבהירות הקיימת ביחס למצבו הכלכלי של המבקש, והיעדר פירוט כדבעי בעניין זה מצד המבקש. מסקנתו של בית משפט קמא מקובלת עלי, ואף אני סבורה כי התשתית שהניח המבקש בבקשתו אינה מציגה באופן מפורט דיו ומשכנע את יכולתו הכלכלית תוך שרב הנסתר על הגלוי בהקשר זה, וזאת מהטעמים שפורטו ע"י בהמ"ש קמא.

אוסיף כי אף לעניין סיכויי הערעור על החלטת כב' רשם ההוצל"פ, נראה כי אלה אינם על הצד הגבוה, אולם מכל מקום התנאי הבסיסי של הוכחת היעדר יכולת לשלם האגרה והערבון, לא בוסס כדבעי, ודי היה בכך לדחות את הבקשה.

אשר על כן בקשת רשות הערעור נדחית.

המזכירות תמציא לצדדים

ניתנה היום, כ"ט שבט תשפ"ב, 31 ינואר 2022, בהעדר הצדדים.