1. לפני בקשת הנאמנת לקציבת מזונות בנם הקטין של היחיד והזכאית למזונות, מכוח סעיף 179(א)(2) לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח-2018 (להלן: "חוק חדלות פירעון").
2. בבקשה נטען כי היחיד והזכאית למזונות גרושים זה מזה, וכי מנישואיהם נולד להם בן אחד. ביום 7/10/19 ניתן פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה בירושלים לעניין המזונות, בתיק תלה"מ 20065-02-19 (להלן:" פסק הדין למזונות"). פסק הדין למזונות ניתן בהיעדר הגנה וללא תגובת היחיד ולאחר שהזכאית למזונות הצהירה אותה העת כי היחיד משתכר כ 14,000 ₪ ומתגורר אצל הוריו, בעוד היא משתכרת 5,000 ₪. במסגרת פסק הדין למזונות חויב היחיד בדמי מזונות הקטין בסך של 2,300 ₪.
3. בהתאם לבקשת היחיד למתן צו לפתיחת הליכים, חובותיו עומדים על סך של 470,029.37 ₪. ביום 10/4/22 ניתן צו לפתיחת הליכים בעניינו של היחיד, בגדרו הושת על היחיד תשלום עיתי לטובת נושיו בסך 150 ₪ לחודש. במסגרת הצו לפתיחת הליכים, קצב הממונה ליחיד מכוח סעיף 179 (א)(1) לחוק חדלות פירעון, דמי מזונות בסך 2,300 ₪, בשיעור שנפסק בבית המשפט לענייני משפחה.
4. מבקשת הנאמנת עלה, כי היחיד הוא גרוש המתגורר בהוסטל לאחר שעבר גמילה מסמים וזאת במסגרת הליך השיקום שלו ומשתכר כ 6,000 ₪ לחודש. הנאמנת סברה כי מאחר ונסיבות חייו של היחיד השתנו באופן קיצוני מאז מתן פסק הדין למזונות, הרי שיש לקצוב את המזונות בסך המינימלי של 1,500 ₪ לחודש עד לסיום ההליך ושיקום היחיד.
5. לעמדת הנאמנת יש לקצוב המזונות על סך של 1,500 ש"ח לחודש.

עמדת הזכאית למזונות

1. בתגובת המשיבה נטען כי היא מתנגדת לבקשת הנאמנת להפחתת דמי המזונות שנפסקו בפסק הדין למזונות. לטענת הזכאית למזונות, היחיד עזב בחודש 2/22 את ההוסטל בו התגורר ועבר לגור ביחידת דיור של הוריו בצמוד לביתם שבהר גילה וזאת ללא תשלום הוצאות שוטפות מצדו. עוד טענה הזכאית למזונות כי היחיד החל לעבוד בעבודה חדשה כטבח ומשתכר 45 ₪ בשעה ומשכורתו החודשית עומדת ע"ס של כ 8,000 ₪. על כן, לטענת הזכאית למזונות, אין שינוי דרסטי בנסיבות חייו של היחיד המצדיקות הפחתה בגובה המזונות. מנגד, לטענת הזכאית למזונות, הוצאות גידול הקטין גדלו והוא זקוק כעת, מלבד ההוצאות השוטפות גם לטיפולים פסיכולוגיים, רכיבה טיפולית וסיוע רגשי בשל טראומת הגירושין. הזכאית למזונות הוסיפה וטענה כי גם יוקר המחייה בתקופה זו מקשה על ניהול תקציב המשפחה והוצאות שכר הדירה, בה היא מתגוררת, עומדות ע"ס על כ 4,800 ₪ בחודש. לטענת הזכאית למזונות, ב-4 השנים האחרונות היא נשאה לבדה בכל הוצאות הקטין, ללא השתתפות היחיד וכי ב14 החודשים האחרונים, היחיד כלל לא קיים את הסדרי הראייה עם הקטין. לטענתה, הקטין היה בחזקתה של הזכאית למזונות כל התקופה. על כן, הזכאית למזונות עתרה לדחיית בקשת הנאמנת.
2. בעקבות תגובת הזכאית למזונות והחלטת בית המשפט מיום 12/5/22, השיבה הנאמנת כי היחיד לא עדכן אותה בדבר שינוי במקום מגוריו או עבודתו, בניגוד לחוק חדלות פירעון, תשע"ח-2018 ובניגוד לצו פתיחת ההליכים. על כן, עתרה הנאמנת להורות ליחיד להמציא בדחיפות את כל הפירוט ביחס למקום מגוריו, עבודתו, הוצאותיו והכנסותיו, כדי שניתן יהא לקצוב את מזונותיו.

עמדת היחיד

1. לעמדת היחיד יש לקצוב המזונות על סך של 1,500 ₪ לחודש, כעמדת הנאמנת. לטענתו הוא מיוצג ע"י הסיוע המשפטי בחיפה. היחיד בן 34, גרוש ואב לקטין בן 4 שנים. היחיד טען כי הוא עבר לגור בירושלים ביחידי דיור השייכת להוריו וגם הזכאית למזונות מתגוררת בירושלים. היחיד הוסיף וטען כי עבר לגור בירושלים, לאחר שעבר הליך גמילה מהתמכרויות "בקהילת הדרך" והתגורר כארבעה חודשים בהוסטל בעיר כרמיאל, מטעם הקהילה. עוד טען היחיד כי מאז שניתן פסק הדין למזונות, השתנו נסיבות חייו וכי טרם גירושיו מהזכאית למזונות, השתכר סך של כ 14,000 ₪ ואילו כיום הוא מרוויח כ 6,500 ₪ בלבד כטבח במשרה מלאה במסעדה. לטענת היחיד, בשל העיקולים שרבצו על חשבונו הוא העביר את מלוא שכרו לחשבון הבנק של אמו ובימים אלה הוא מתעתד לפתוח חשבון בנק בבנק הדואר, אליו יעביר את שכרו. היחיד מנה את הוצאותיו החודשיות, בהן: דמי שכירות בסך 2,000 ₪ בגין יחידת הדיור השייכת להוריו, תוך שטען כי אם היה שוכר דירה מצד ג', הוא היה נדרש לשאת בהוצאות כפולות, כלכלה- 2,000 ₪, נסיעות-300 ₪, סיגריות-400 ₪, טלפון נייד- 200 ₪, צו תשלומים-150 ₪, כאשר סה"כ הוצאותיו הינו בסך 5,050 ₪, לא כולל הוצאות כגון ביגוד, הוצאות רפואיות וכו'. עוד הוסיף וטען היחיד כי הוא מקיים את הסדרי הראייה עם בנו במלואם והוא נפגש עמו פעמיים בשבוע ובכל סופ"ש שני. על כן, ביקש היחיד לאזן בין זכותו לצאת לדרך חדשה לבין זכות הזכאית למזונות ולקבל את בקשת הנאמן ולקצוב את מזונות בנו בסך 1,500 ₪.

דיון והכרעה

9. תכליתה של הקצבת המזונות היא לאזן בין האינטרסים המתחרים של הנושים, הזכאי למזונות והחייב עצמו. מלאכת האיזון האמורה תלויה בנסיבותיו של כל מקרה ומקרה. העקרונות שיישקלו הם צרכי הזכאים למזונות, הכנסותיו של היחיד והכנסותיו העצמאיות של הזכאי למזונות. מטבע הדברים, יכול וראוי שסכום המזונות שייקצב בהליך, יהא נמוך באופן משמעותי מהסכום שנקבע על ידי בית המשפט לענייני משפחה, שכן כאשר חייב במזונות נקלע להליכי חדלות פירעון, תהיה לכך השפעה על זכאים למזונות. המשמעות היא, שסכום המזונות עשוי לפחות במידה ניכרת על מנת לאזן בין הזכאים למזונות לבין זכויות הנושים להיפרע מחובם, כאשר סכום הקצבת המזונות נקבע בהתאם לסכום המינימלי הדרוש לצורכי הזכאים למחייתם בצורה מכובדת וללא הוצאות מופרזות (עודד מאור ואסף דגני, עמ' 208-211, בדגש על עמ' 211, עמ' 16-17 בהתייחס לסעיף 128 לפקודה). לדעת המחברים בספרם הנ"ל, הסכום שיפסק לבקשת הנאמן ניתן לשינוי בהינתן נסיבות או גילויים חדשים (עודד מאוד ואסף דגני, עמ' 212).

10. לסיכום, ראו גם בע"מ 2255/19 פלוני נ' פלונית (23.2.20)(פורסם בנבו), עמ' 19:

"בדומה ללשונו של סעיף 128 לפקודה, גם סעיף 179 לחוק חדלות פירעון מחייב כי המבקש הקצבת מזונות יקדים ויצטייד בפסק דין מזונות של הערכאה המוסמכת, ובכך משמיענו כי הסמכות לקבוע את סכום המזונות ולהפחיתו נתונה רק לבית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין הדתי הרלוונטי. בדברי ההסבר לסעיף 179 האמור נכתב כדלקמן: "מוצע לקבוע הוראות לעניין תשלום חוב מזונות שפסק בית משפט או בית דין מוסמך אחר, שמועד פירעונו חל לאחר מתן צו לפתיחת הליכים. תשלומי המזונות... צריכים להימשך במהלך הליכי חדלות הפירעון, זאת מאחר שמחייתם של מקבלי המזונות תלויה בתשלום המזונות. ואולם כאשר היחיד החייב במזונות חדל פירעון, ייתכן שיש מקום לשינוי גובה התשלום, זאת מאחר שתשלום המזונות במצב זה אינו בא על חשבון רווחתו של משלם המזונות בלבד אלא גם על חשבון פירעון חובות היחיד לנושיו, עובדה שלא בהכרח נלקחה בחשבון בשלב קביעת המזונות בידי הערכאה המוסמכת...".

11. לאחר שנתתי דעתי לאמור בבקשת הנאמנת, לתגובת הזכאית למזונות והיחיד, לטענות הצדדים ביחס להכנסות היחיד, לחובותיו של היחיד כלפי נושיו ולצו התשלומים העיתי שהושת עליו, בשים לב לצרכיו ובמצבו של הקטין כפי שעלה מתגובת הזכאית למזונות- אני קוצבת את מזונות בנו הקטין של היחיד לסך של 1500 ₪ כבקשת הנאמנת.

בנסיבות האמורות לא ניתן להותיר על כנו את סכום המזונות שנפסק בפסק הדין למזונות. אמנם נכון כי היחיד לא עדכן את הנאמנת כי עזב את ההוסטל השיקומי בכרמיאל בו התגורר ועבר לגור בירושלים ביחידת דיור השייכת להוריו וכן, לא עדכן כי החל לעבוד בעבודה חדשה כטבח במסעדה, כל זאת בניגוד לחובתו של היחיד לעשות כן במסגרת ההליך ובדרישת השקיפות המצופה ממנו. היחיד צירף לתגובתו שני תלושי שכר באופן לא קריא ומנגד לא צירף כלל אסמכתאות לעניין ההוצאות אותן מנה בתגובתו. מנגד, יש לתת את הדעת כי פסק הדין למזונות ניתן בהיעדר הגנה וללא תגובת היחיד שמאז לא הגיש כל בקשה להפחתת דמי המזונות, מלבד עתה כהצטרפות לבקשת הנאמנת. יחיד עם זאת חל שינוי נסיבות קיצוני באורחות חייו של היחיד ומשכורתו כיום עומדת , בהתאם לדיווחיו לנאמנת ע"ס 6500 ₪. נוכח כל האמור והמקובץ לעיל, אני קוצבת איפה את מזונות בנו הקטין של היחיד ע"ס 1500 ₪, כבקשת הנאמנת.

12.שימת לב היחיד כי אי עמידה בתשלום דמי המזונות השוטפים פירושה צבירת חובות בהליך ועשויה להוביל לביטול ההליך כנגדו.

ניתנה היום, כ"ח אייר תשפ"ב, 29 מאי 2022, בהעדר הצדדים.