טוען...

בפני: כב' השופטת פאני גילת כהן

תובעת

פלונית

מיוצגת באמצעות עו"ד תמרה פלג

נתבע


בעניין הקטינים:

פלוני
מיוצג באמצעות עו"ד אביחי בן דוד

....

פסק דין

עניינו של פסק הדין שלפנינו הוא מזונות ילדיהם הקטינים של הצדדים.

רקע כללי

  1. התובעת (אשר תיקרא להלן גם: "האם") והנתבע (אשר יקרא להלן גם: "האב") נישאו זה לזו כדת משה וישראל ביום ....
  2. מנישואי הצדדים נולדו להם ארבעה ילדים:

..., כבת 14 שנים ותשעה חודשים כיום;

...., כבת 13 שנים כיום;

...., כבן 9 שנים ותשעה חודשים כיום;

ו-..., כבת 4 שנים וחצי כיום.

(להלן: "הקטינים").

  1. במועד פתיחת ההליכים, התגוררה המשפחה בדירת הצדדים ברח' .... (להלן: "דירת הצדדים").
  2. ההליכים בעניינם של הצדדים נפתחו ביום 26.06.2017 עם הגשת בקשה ליישוב סכסוך ע"י התובעת שהייתה אז בחודש השישי להריונה.
  3. ביום 24.08.2017 ניתן צו הגנה במעמד צד אחד, לבקשת התובעת, במסגרתו הורחק הנתבע ממנה, וביום 29.09.2017, לאחר שהתקיים דיון במעמד הצדדים והם נחקרו על גרסותיהם וסיכמו טענותיהם בכתב, ניתנה החלטת בית המשפט (מפי כב' השופטת ע. אלפסי, שנדרשה לבקשה במסגרת תורנות פגרת הקיץ) לפיה תקפו של צו ההגנה שניתן במעמד צד אחד, כאמור, הוארך והועמד על שלושה חודשים מיום הינתנו (ה"ט 49380-08-17).
  4. ביום 01.10.2017 הוגשה ע"י התובעת התביעה מושא ההליך שבכותרת למזונות הקטינים ותביעה לקביעת משמורתם בידה.
  5. ביום 05.11.2017 נקבעו מזונותיהם הזמניים של הקטינים בסך 3,500 ₪ בחודש. הסך האמור כלל חלקם של הקטינים בהוצאות החזקת המדור אשר הועמדו על 190 ₪ לכל קטין. בנוסף חויב הנתבע לשאת במחצית מהוצאות החינוך של הקטינים (עלות הפעוטון של הבת ..., עלות ההסעות לבית הספר, עלות ההזנה בבית הספר, חוגים והצהרון בו מבקר הבן ...) ובמחצית ההוצאות הרפואיות החריגות שלהם (להלן: "ההחלטה למזונות זמניים").
  6. ביום 13.11.2017 הגישה התובעת בקשה להארכת תקפו של צו ההגנה שניתן כנגד הנתבע, כאמור, וביום 12.11.2017 נדחתה הבקשה בהחלטה מנומקת (ה"ט 28213-11-17).
  7. ביום 02.01.2018 הגיש הנתבע תביעה לאיזון משאבים, השבת כספים, נקיטת אמצעים ודמי שימוש ראויים. פסק הדין בתביעה זו ניתן במקביל לפסק הדין דנא.
  8. ישיבת קדם המשפט הראשונה בהליך התקיימה ביום 12.03.2018. לאחר שנשמעו טענות ב"כ הצדדים ובהסכמתם, הם הופנו להליך גישור.
  9. ביום 03.07.2018 הודע לבית המשפט ע"י המגשר, כי הליך הגישור לא נשא פרי.
  10. ישיבת קדם משפט נוספת התקיימה ביום 18.07.2018 ונוכח עמדות הצדדים והפערים ביניהן, ניתנה החלטה על פיה כל ההליכים התלויים ועומדים בין הצדדים נקבעו לשמיעת ראיות.
  11. ביום 14.05.2019 וביום 16.05.2019 התקיימו דיוני הוכחות בהליך.
  12. ביום 18.09.2019 ניתנה החלטה על פיה משהתובעת חויבה לשאת בתשלום דמי שימוש לידי הנתבע בגין השימוש הבלעדי שהיא עושה בדירת הצדדים, קוזז התשלום מגובה החיוב שהושת עליו בגין חלקו בהוצאות המדור של הקטינים.
  13. נוכח חקירות נגדיות ארוכות והאופן בו בחרו הצדדים לנהל ההליכים, לא עלה בידיהם למצות החקירות הנגדיות בשתי הישיבות שנקבעו, ועל שום כך נקבעו מועדים נוספים לדיוני הוכחות (בהליך זה ובהליך הרכושי הקשור), כך שבסופו של יום ונוכח פרוץ מגפת הקורונה (ודחיית מועדי הדיון), התקיימו ארבעה (!) דיוני הוכחות נוספים בתאריכים 19.0.2.2020, 24.02.2020, 21.04.2021 ו-22.04.2021.
  14. בתום הדיון מיום 22.04.2021 ניתנה החלטה ובה נקבע לאמור: "בהינתן כי הליך המזונות נפתח לפני זמן רב ובכורח הנסיבות הדיון בהליך נדחה מספר פעמים בשל התפשטות נגיף הקורונה, בהינתן כי הליך מזונות הוא הליך דינמי ובפרט בנסיבות המקרה דנא, עת חלו שינויים בנסיבות בין היתר, במקומות העבודה של הנתבע ובמקום המגורים של הצדדים לרבות העובדה שהנתבע רכש את זכויות התובעת בדירה המשותפת, יש מקום לקבל השלמה של המידע טרם מתן פסק הדין בעניין המזונות. לכן אני מורה כדלקמן: הצדדים יגישו לתיק ביהמ"ש תוך 30 יום, דפי בנק בהתייחס לחשבונות העו"ש שלהם כפי שהוצהר עליהם בהרצאת הפרטים (התובעת בהתייחס לחשבון בבנק הדואר ובבנק הפועלים והנתבע בהתייחס לחשבון בבנק איגוד) בהתייחס לתקופה שמיום 1.4.2020 ועד 31.3.2021. הצדדים יגישו את דפי הבנק עצמם ולא דוחות אקסל או דוחות אחרים שנערכו בידי מאן דהוא. כן יגישו הצדדים תוך אותו מועד, תלושי שכר בהתייחס לתקופה שמחודש מרץ עד ספטמבר 2020 (כולל).התובעת תצרף תוך אותו מועד העתק של הסכם שכירות בתוקף בהתייחס לדירת המגורים המשמשת אותה ואת הקטינים, לרבות אסמכתאות בגין הוצאות החזקת המדור ככל שהם בידה, וזאת בהתייחס לתקופה שמחודש ספטמבר 2020 ועד מרץ 2021 (כולל). הנתבע יצרף את הסכם השכירות שעל פי טענתו נחתם בין אחותו הגב' ... ובין חברת עמידר הרלוונטי לתקופה של השנה האחרונה. כן יצרפו הצדדים תדפיסי אשראי בגין כל כרטיס אשראי שהם מחזיקים ללא יוצא מן הכלל בהתייחס לתקופה שממרץ 2020 ועד ספטמבר 2020 (כולל).כן יצרפו הצדדים אסמכתאות בעניין מסגרת האשראי שיש להם בכל אחד מכרטיסי האשראי שהם מחזיקים בידיהם, נכון ליום 1.4.2021. למותר להבהיר כי, הן על פי דיני הראיות והן על פי תקנות סדר הדין האזרחי החדשות, מי מבעלי הדין אשר לא יפעל בהתאם להוראות בית המשפט בכל הנוגע לגילוי המסמכים, יזקף הדבר לחובתו ,הן מבחינת המשקל הראייתי שיש למחדליו והן לעניין פסיקת ההוצאות בתום ההליך".
  15. בהתאם להחלטה האמורה הוגשו לתיק בית המשפט מסמכי הנתבע ביום 21.05.2021, ואילו מסמכי התובעת הוגשו ביום 23.05.2021.
  16. הצדדים הגישו סיכום טענותיהם בכתב, עת כתב הסיכומים האחרון הוגש ביום 07.12.2021.

דיון והכרעה

המסגרת הנורמטיבית

  1. בסעיף 3(א) לחוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), תשי"ט-1959 נקבע, כי אדם חייב במזונות ילדיו הקטינים לפי הוראות הדין האישי החל עליו - הדין העברי בענייננו.
  2. ביום 17.07.2017 נפל דבר בישראל, ובהלכה שיצאה תחת ידיו של בית המשפט העליון נקבע, בניגוד למסד הנורמטיבי הקודם, כי החל מגיל 6 (ולא מגיל 15 כשם שהיה עד אז) חבים שני ההורים במזונות ילדיהם עפ"י יכולותיהם הכלכליות היחסיות מכלל המקורות אל מול זמני השהות של הקטינים עמם בפועל ויתר נסיבות המקרה לגופו. הלכה זו השוותה, למעשה, חובתם של האב והאם לשאת במזונות ילדיהם הקטינים החל מגיל 6.

ראו: בע"מ 919/15 פלוני נ' פלונית, פורסם במאגרים האלקטרוניים (להלן: "הלכת פלוני").

  1. וכדברי ביהמ"ש המחוזי בתל אביב מפי כב' השופט שנלר: "ההלכה בפרשת פלוני, ניתן לראותה כהלכה אשר שינתה מהיסוד את כל הקשור לפסיקת מזונות ילדים בגילאים שבין גיל 6 לגיל 15..... מכל מקום, דומה כי בפרשת פלוני לא נזקק בית המשפט לפתרון זה או אחר, בהתחשב בחובת האב האמורה, אלא בסיס פסק הדין ביטול אותה פרשנות שתוצאתה חיוב אב במזונות הכרחיים בגילאים האמורים, וכי על כן יש לראות את כל חיובי המזונות מדין צדקה, כשלעניין זה שווים האב והאם. ההנמקה בתמצית, כי יש לפרש את תקנות תש"ד, באופן שלאחר גיל 6 החיוב במזונות הוא מדין צדקה בלבד. יתר על כן, אין לקבל פרשנות לפיה גם אם מדובר מדין צדקה חיובו של האב קודם ועיקרי לחיובה של האם " (ההדגשות אינן במקור - פ.ג.כ).
  2. מוסיף בית המשפט (כב' השופט שנלר) וקובע עוד, כי אין להחיל הלכה זו רק במקרים בהם ישנה משמורת משותפת של הקטינים בידי הוריהם אלא בכל מקרה בו דנים במזונות ילד מעל גיל 6.

ראו: עמ"ש (ת"א) 33549-04-16, פלוני נ' פלונית, פורסם במאגרים האלקטרוניים.

  1. ביום 20.12.2017 ניתן פסק דין נוסף ע"י בית המשפט המחוזי בת"א מפי כב' השופט שוחט בו נקבעו הכללים על פיהם על הערכאה הדיונית להידרש לפסיקת מזונות הקטינים לאור הלכת פלוני:

א- יכולותיהם הכלכליות של הצדדים מכלל המקורות העומדים לרשותם לרבות "שכר עבודה" - אלה הוגדרו באופן היוצר השוואת הכללים של "דין צדקה" לאלה שנקבעו בסעיף 3(א) לחוק לתיקון דיני משפחה (מזונות), התשי"ט-1959.

ב- קביעת יחס היכולות הכלכליות ביחס לצרכים שאינם תלויי שהות ולצרכים החריגים.

ג- צורכי הקטינים – עפ"י רמת החיים בה הורגלו ערב הפירוד ללא הבחנה בין צרכים הכרחיים לשאינם הכרחיים. בעניין זה ראוי להקדים ולומר כי צורכי הקטינים אינם אחידים, ותלויים במידה רבה במצבם הכלכלי של ההורים.

ד- זמני השהות בפועל ביחס לצרכים תלויי שהות אל מול היחס ביכולות הכלכליות של הצדדים.

ראו: עמ"ש (ת"א) 14612-10-16 פ.ב נ' א.ב, פורסם במאגרים האלקטרוניים.

  1. צא ולמד, כי לאופן חלוקת זמני השהות של קטינים מעל גיל 6 בפועל בין הוריהם השפעה ישירה על חלוקת הנטל הכלכלי ביניהם, ובתוך כך על חיוב האב במזונותיהם.
  2. לצד כל זאת יש להבהיר, כי בפסק הדין ב-בע"מ 919/15 הזהיר בית המשפט העליון מפני שימוש בנוסחאות אריתמטיות כאלו ואחרות, תוך שהוא מדגיש, כי בדונו במזונותיהם של קטינים על בית המשפט להפעיל שיקול דעת פרטני באשר לחיוב גופו בשים לב למכלול נסיבות העניין, והוסיף את הדברים הבאים:

"וגם זאת יש לומר. אין מדובר בקביעת נוסחאות אריתמטיות נוקשות הקושרות בין הכנסות ההורים והיקף המשמורת הפיזית המסורה לכל אחד מהם לבין שיעור המזונות. פסיקת המזונות לעולם לא תסמוך אך על 'המספרים היבשים' – אם לעניין ההשתכרות של ההורים, אם לעניין יחס השהייה אצל כל אחד מהם. בטרם יפסוק באופן סופי את סכום המזונות על בית המשפט להוסיף ולהתבונן על התא המשפחתי שלפניו ועל נסיבותיו הפרטניות, ולהבטיח את חלוקת הנטל ההולמת ביותר תנאים אלה. הקביעה תהיה נטועה תמיד במכלול נסיבות העניין, כששיקול העל המנחה אותה הוא טובת הילד ורווחתו בבתי שני ההורים" (ראו: סעיף 126 לפסק דינו של כב' השופט פוגלמן עמ' 74-75).

גם כב' השופט מזוז הביע החשש מפני השימוש בנוסחה, אשר עלול להביא לניצול לרעה של הקביעה בדבר חלוקת נטל שווה בין ההורים, נוכח המורכבות הרבה שיש בדיני המשפחה, והבהיר, כי לשיטתו יש להותיר שיקול דעת לבית המשפט ע"י כך שלא יהא מחויב לנוסחאות אריתמטיות נוקשות אלא תעמוד לרשותו האפשרות לשקול שיקולים שונים העולם ממכלול הנסיבות האופפות את התא המשפחתי הקונקרטי שהוא נדרש לעניינו לשם השגת היעד של שוויון מגדרי מהותי בין ההורים בנשיאה בהוצאות ילדיהם הקטינים (ראו סעיף 8 לפסק דינו של כב' השופט מזוז, עמ' 117-118).

והוסיף את הדברים הבאים:

"העיקר בעיני הוא שההלכה שאנו קובעים כאן לא תוביל לתוצאה לפיה נעבור מהסדר פורמלי לא הוגן אחד (העדר שוויון מגדרי) להסדר פורמלי לא הוגן אחר (שוויון מגדרי נוקשה). מטרתו היא להסיר חסם פורמלי בפני הנהגת שוויון מגדרי הוגן, אך זאת מתוך מודעות שהמטרה אינה שוויון פורמלי אלא שוויון מהותי שאינו מתעלם ממכלול השיקולים ומהמורכבות של הסיטואציה" (ראו: שם, עמ' 119).

  1. בדרך זו צעדו בתי המשפט המחוזיים וכמובן גם בתי המשפט לענייני משפחה (ראו למשל: עמ"ש (חי') 20634-04-18 פלוני נ' פלונית, פורסם במאגרים האלקטרוניים; עמ"ש (חי') 17309-05-17 ג. ט. נ' א. ק., פורסם במאגרים האלקטרוניים).

ומן הכלל אל הפרט

חלוקת זמני השהות של הקטינים עם הוריהם- הצדדים

  1. בנסיבות המקרה דנא מצאתי לפתוח הדיון במזונות הקטינים דווקא בסוגיית זמני השהות של שלהם עם הוריהם.
  2. כאמור, התכלית שבבסיס הלכת פלוני היא הבטחת שוויון מגדרי וצדק בחלוקת הנשיאה בצרכי ילדים קטינים בין הוריהם. ברם, השוויון אליו יש לחתור הוא מהותי ולא פורמלי.
  3. כפי שציינתי לא אחת, גם במסגרת ההליך דנא, הפרשנות שניתנת לעתים להלכת פלוני שגויה, ובעלי הדין מבקשים לעשות בה שימוש כקרדום לחפור בו, ובתוך כך מצהירים, בניגוד לכוונותיהם ו/או ליכולותיהם, על רצונם באחריות הורית משותפת במטרה להשיג "פטור" מנשיאה במזונות ילדיהם הקטינים ו/או להביא להפחתה משמעותית בגובה החיוב במזונותיהם.
  4. למרבה הצער, המקרה דנא מדגים זאת היטב.

ודוק, ההליך שלפנינו נפתח בסמוך לאחר שהלכת פלוני באה אל העולם, ואגב ניהולו שוכנעתי כי הצהרות האב שוב ושוב, כי הוא חפץ באחריות משותפת שוויונית נטעו מן הפה ולחוץ, ולא היה להן כל ביטוי שהוא במעשיו ובהתנהלותו. כפי שיפורט להלן, במבחן המציאות ועם חלוף הזמן בפרט בשים לב למשכו של ההליך התברר, כי שאיפת האב הייתה להפחית את גובה החיוב במזונות ילדיו הקטינים ככל הניתן, ותו לא, וכי הצהרותיו בעניין רצונו במשמורת משותפת נבעו ממניעים כלכליים גרידא ותוך שימוש לרעה בשינוי הדין הנוהג.

  1. תיאור הפער בין הצהרות האב ובין התנהלותו בפועל עובר כחוט השני כמעט בכל התסקירים שהוגשו לתיק בית המשפט בהליך הקשור שעניינו משמורת הקטינים.

ראו בעניין זה:

  • התסקיר מיום 24.12.2017 - "בקשת האב למשמורת משותפת אינה עולה בקנה אחד עם המתרחש בשטח, האב לא מתגורר בעיר, אינו שותף מלא מול מסגרות החינוך ובין הצדדים ישנה בעיית תקשורת קשה והאשמות הדדיות" (עמ' 4 לתסקיר).
  • התסקיר מיום 11.03.2018 - "האב שבמפגשים הקודמים הצהיר בעניין יכולתו לקחת הילדים לשבתות, טען שאינו יכול לקחתם, האב דורש שאמליץ על משמורת משותפת ובפועל עדיין לא פעל ולא שכר דירה" (עמ' 2 לתסקיר).
  • התסקיר מיום 15.07.2018 - "האב שבתחילת הדרך הראה רצינות רבה והצהיר שרוצה לעבור ל.... כדי לקבל משמורת משותפת על ילדיו, לא עשה דבר בפועל על מנת לקדם ההליך" (עמ' 1 לתסקיר).
  • התסקיר מיום 02.01.2020 - "לעניות דעתי ניתן לדבר על הרחבה ואף לבדוק שנית בקשת האב למשמורת משותפת אך בפועל האב טוען שאינו יכול להרחיב את זמני השהות מפאת עבודתו ואף אינו יכול לקבל את ילדיו ללינה באמצע שבוע. לעניות דעתי, עוד מהתסקיר הראשון שהוגש, ניתן לאב הזמן הדרוש כדי להשיג את התנאים למשמורת משותפת, כיום משהשיג התנאים, הוא מצהיר שאינו יכול" (עמ' 3 לתסקיר; ההדגשות אינן במקור - פ.ג.כ).
  1. יצוין, כי בהינתן התנהלות האב, ניתן ביום 22.01.2020 פסק דין חלקי הקובע, כי משמורתם של הקטינים תהא בידי האם, וכי במועד הדיון תינתן החלטה בעניין זמני השהות שלהם עם כל אחד מן ההורים.
  2. במסגרת הדיון מיום 17.02.2020 ניתן פסק דין משלים בו נקבע, כי זמני השהות של הקטינים עם האב יתקיימו בימים שני ורביעי בין השעות 17:45 ל- 20:00 ובכל סוף שבוע שני החל מיום שישי בתום הלימודים במסגרות החינוך ועד שעה לאחר צאת השבת. כן נקבעה חלוקת זמני השהות בחגים, ונקבע כי בחופשת הקיץ ישהו הקטינים אצל האב למשך 7 ימים.
  3. יצוין, כי זמני השהות נקבעו בפסק הדין בהמשך להחלטות שניתנו לאורך ההליך, במסגרתן הם הלכו וצומצמו בהיקפם נוכח בקשות האב וטענותיו (למעט בראשית הדרך עת זמני השהות התקיימו בדירת הצדדים, או אז הוא לן עמם באמצע השבוע).
  4. כפי שעולה מסיכומי הצדדים, נכון לעת הזו אין חולק, כי לא מתקיים כל קשר בין האב והבת .... לטענת האם, הנתק נגרם בעטיו של האב, אשר הלבין פני הקטינה ברבים במסגרת פעילות של תנועת הנוער, ומנגד טוען האב, כי הנתק נוצר כתוצאה מניכור הורי שנגרם ע"י האם. יצוין, כי למרות טענות האב בעניין, הוא לא נקט בשום הליך שהוא לחידוש הקשר בינו ובין בתו.
  5. גם טענת התובעת בסיכומיה לפיה ניתנת ע"י האב פרשנות מצמצמת לזמני השהות שנקבעו גם בהתייחס לאלה שנקבעו בחופשת הקיץ, עת הוא לוקח אותם אליו בשעה 08:00 בבוקר ומשיבם לביתה בשעה 17:00, לרבות בימים שני ורביעי, מהימנה עליי.
  6. הנה כי כן, מלוא נטל גידולם של הקטינים מוטל על כתפי האם, וברי, כי גם בהתאם להלכת פלוני יש ליתן לעובדה זו משקל נכבד בעת קביעת גובה החיוב של האב במזונות הקטינים.

יכולותיהם הכלכליות של הצדדים

  1. יובהר, כי בהינתן חלוף הזמן מאז נפתח ההליך, חלו תמורות רבות בגובה השתכרותם של הצדדים ובמצבם הכלכלי בכלל (רכישת דירת הצדדים ע"י הנתבע, המשך צבירת נכסים לאחר מועד הקרע ותוצאות ההליך הרכושי שנוהל במקביל להליך דנא).
  2. בנסיבות אלו ומשעה שהצדדים התבקשו, כאמור, להגיש אסמכתאות עדכניות, מצאתי להידרש לנתונים הרלוונטיים לעת הזו, ודמי המזונות שיפסקו יחולו עליהם רטרואקטיבית בהתאם להשתכרותם דהיום, היות שממילא מלמדת היא על פוטנציאל ההשתכרות שלהם, גם אם הוא לא מוצה ע"י מי מהם בשלב מוקדם יותר של ההליך, ואף בהתאם למצבת הנכסים שלהם בהתאם להכרעה שניתנה בהליך הרכושי.

כך או כך, כידוע, אין בהחלטה למזונות זמניים לכבול את ידי בית המשפט משמדובר בסעד שמעצם טיבו הוא זמני, הניתן טרם בחינה מעמיקה של טענות הצדדים ושל התשתית הראייתית.

  1. זאת ועוד, במסגרת ההכרעה דלהלן יש להידרש גם לטענות בעניין יתר הנכסים ו/או הזכויות שלא נכללו במסגרת איזון המשאבים בין הצדדים, כדוגמת הדירה המשותפת אשר זכויות התובעת בה נרכשו ע"י הנתבע וכספים שנצברו בחשבונות הבנק ממועד הקרע.

יכולותיה הכלכליות של התובעת

הכנסות התובעת

  1. התובעת מועסקת כמנהלת פרויקטים למערכות מידע בחב' ..., ועובדת בחברה מזה כ- 15 שנה.
  2. נכון למועד הגשת התביעה עמדה הכנסתה החודשית על 19,602 ₪ נטו (ראו סעיף 12 להחלטה למזונות זמניים).
  3. לטענת הנתבע, עומדת הכנסתה החודשית של התובעת בעת הזו על 23,148 ₪ נטו לכל הפחות. כן נטען על ידו, כי גובה ההכנסה של התובעת כאמור הוא לאחר הפרשה של 5% לטובת רכישה של מניות והפרשת כספים בגין השימוש ברכב החברה העומד לרשותה.
  4. מתלושי השכר העדכניים של התובעת שהוגשו לתיק בית המשפט (בגין התקופה שמחודש מרץ 2020 ועד חודש פברואר 2021) עולה, כי הכנסתה החודשית הממוצעת עומדת על 23,325 ₪ נטו (ברוטו בהפחתת ניכויי החובה). לפיכך ולשם ההכרעה שלפנינו, יש להעמיד הכנסתה החודשית על הסך האמור.
  5. התובעת מקבלת לידיה גם את קצבת ילדים המשולמת ע"י המל"ל בסך 542 ₪ בחודש.

נכסי התובעת

  1. כאמור, בהחלטה מיום 22.04.2021 ניתנו, בין היתר, ההוראות הבאות לצדדים: "הצדדים יגישו לתיק ביהמ"ש תוך 30 יום, דפי בנק בהתייחס לחשבונות העו"ש שלהם כפי שהוצהר עליהם בהרצאת הפרטים (התובעת בהתייחס לחשבון בבנק הדואר ובבנק הפועלים והנתבע בהתייחס לחשבון בבנק איגוד) בהתייחס לתקופה שמיום 1.4.2020 ועד 31.3.2021. הצדדים יגישו את דפי הבנק עצמם ולא דוחות אקסל או דוחות אחרים שנערכו בידי מאן דהוא".
  2. ביום 23.05.2021 הגישה התובעת הודעה על הגשת מסמכים משלימים מטעמה לה צורפו תדפיסי החשבון מבנק הפועלים ומבנק הדואר כנדרש.
  3. לטענת הנתבע, התובעת לא הציגה, במתכוון, המסמכים הנדרשים עפ"י ההחלטה האמורה, על מנת לחמוק מהצגת נתונים בעניין חשבון הבנק שלה בו צבורים, לטענתו, כספים בסכום עולה על מיליון וחצי ₪. כן נטען על ידו, כי התובעת הציגה מסמכים הנוגעים לחשבונות הבנק המתנהלים בבנק הדואר ובבנק הפועלים בלבד, אך לא הציגה התדפיסים הנוגעים לחשבון בבנק לאומי ובבנק מזרחי טפחות.

לדידו, מתדפיסי החשבון שצורפו על ידה עולה, כי במהלך חודש אוקטובר 2020 העבירה התובעת סכומי כסף גבוהים מאוד לפיקדונות, וכי בחודש ספטמבר 2020 הייתה בחשבון יתרת זכות של 1,207,810 ₪ ואילו בחודש אוקטובר שלאחריו עמד היתרה על 66,000 ₪ בלבד. עוד טוען הוא, כי ניתן ללמוד על מצבה הכלכלי האיתן של התובעת שעה שהיא חוסכת את כל דמי המזונות הזמניים המשולמים על ידו, אשר מופקדים בחשבון בבנק לאומי, והיתרה בו נכון לחודש מאי אשתקד עמדה על 24,298 ₪.

  1. מתדפיסי החשבון שהוגשו ע"י התובעת עולים הממצאים הבאים:

א- באשר לתדפיסי החשבון בבנק הפועלים בהתייחס לתקופה שמיום 01.04.2020 ועד ליום 31.03.2021- לחשבון זה הועברו כספים מבנק מזרחי טפחות (60,000 ₪ ביום 06.05.2020, 420,000 ₪ ביום 20.07.2020 ו-169,646 ₪ ביום 04.10.2020) ומבנק איגוד (סך ממוצע של 3,500 ₪ מדי חודש בחודשים אפריל- יוני 2020 וסך נוסף של 4,300 ₪ ביום 13.07.2020). כן עולה, כי ביום 11.10.2020 הועבר ע"י התובעת סך של 738,810 ₪ לפיקדון.

ב- באשר לתדפיסי החשבון בבנק הדואר - בחשבון זה הופקד שכרה של התובעת מדי חודש. מתדפיסי החשבון אכן עולה, כי ביום 07.10.2020 העבירה התובעת סך של 469,000 ₪ מחשבון זה. ההערה שצוינה לצד ההעברה האמורה היא: .... לאחר העברה זו עמדה יתרת הזכות בחשבון, נכון ליום 21.03.2021, על 66,868 ₪.

ג- הנה כי כן, מתדפיסי החשבון שהוגשו לתיק בית המשפט עולה, כי נכון ליום 21.03.2021 היו לתובעת בחשבונות שלגביהם גולה המידע יתרות זכות בסך כולל של 1,274,678 ₪.

  1. באשר לחשבונות הבנק הנוספים שעפ"י הנטען מצויים בבעלות התובעת והמידע אודותיהם לא הוצג על ידה - מצאתי כי יש ממש בטענות הנתבע:

א- אמנם בהחלטה מיום 22.04.2021 התבקשה התובעת להציג תדפיסי החשבון בנוגע לשני החשבונות שצוינו על ידה בהרצאת הפרטים שלה, ומשכך היא פעלה לכאורה בהתאם להחלטת בית המשפט. ברם, ככל שהיא אכן מחזיקה בחשבונות בנק נוספים, לא ברור מדוע הם לא הוזכרו על ידה בהרצאת הפרטים שלה ולא צורפו תדפיסים שלהם כנדרש.

ב- בסיכומי התשובה שלה לא התייחסה התובעת לטענות הנתבע בעניין זה, על אף שניתנה על ידה התייחסות פרטנית לכל יתר הסעיפים בסיכומי הנתבע, ונראה כי הדבר מדבר בעד עצמו.

ג- בתגובתה מיום 22.06.2021 טענה התובעת, כי היא לא נתבקשה להגיש תדפיסי החשבון הנוגעים לחשבונות הבנק הנוספים שבבעלותה, וכי הנתבע קיבל, לבקשתו, צווי גילוי מידע והיה עליו לפנות באמצעותם אל המוסדות הבנקאיים ולקבל מידע. באשר לבנק מזרחי טפחות טענה, כי מדובר בחשבון אשר מעסיקתה, .... היא בעליו והיא מחזיקה עבורה החשבון בנאמנות. לכן, ומשאינה בעלת החשבון, אין היא זכאית לקבלת תדפיסים הנוגעים לו.

ד- במסגרת דיון ההוכחות הוצג מסמך מחברת ... בו צוין, כי החשבון המדובר בבנק מזרחי טפחות מנוהל בנאמנות ורשום ע"ש הנאמן (חברת ...) עבור התובעת לצורך מימוש אופציות/מניות במסגרת תכנית הטבה לעובדים והעברת כספים המתקבלים כתוצאה מן המימוש. במסמך צוין, כי בחשבון לא מוחזקים כספים באופן שוטף וכי הוא מנוהל ע"י הנאמן, שהוא מורשה הפעילות היחיד בו, ולתובעת אין גישה אליו או ייפוי כוח לפעול בו (מוצג נ/2). הנתבע צירף לתצהירו אישור מבנק מזרחי טפחות סניף ... לפיו ביום 15.06.2017 הועבר לחשבון הבנק של התובעת סך של 298,564 ₪ (נספח י"ז- עמוד שני, לתצהיר הנתבע). התובעת אישרה, כי מדובר בכספים שהתקבלו כתוצאה מפדיון מניות שהוקצו לה ע"י מעסיקתה והופקדו בחשבון הבנק שלה (עמ' 51 ש' עמ' 12- 18 לפרוטוקול הדיון מיום 16.05.2019). התובעת שבה על גרסתה והבהירה גם במסגרת הדיון מיום 19.02.2021, כי מדובר בחשבון נאמנות המנוהל ע"י מעסיקתה עבורה והוא בבחינת "חשבון צינור" להעברת הכספים וכי אין לה גישה אליו או ייפוי כוח לפעול בו (עמ' 119 ש' 2-16 לפרוטוקול הדיון מיום 19.02.2021).

מצאתי ליתן אמון בגרסת התובעת ושוכנעתי, כי אין לה גישה לחשבון האמור, המשמש כחשבון נאמנות המנוהל עבורה. עם זאת, לית מאן דפליג, כי הכספים המוחזקים בו שייכים לה, וכי היה עליה לספק מידע בנוגע לסכומים המוחזקים בו, שהרי לא יעלה על הדעת כי מידע ממין זה אינו ברשותה ו/או כי מעסיקתה מסתירה אותו מפניה.

ה- גם הנתבע אינו חף ממחדלים, ושעה שניתנו צווי גילוי מידע בהתאם לבקשתו הנוגעים לכל חשבונות הבנק המנוהלים ע"י התובעת, היה עליו להגיש בעצמו המידע שנתקבל בידיו. העובדה שמידע כאמור לא הוגש על ידו עשויה לנבוע מאחת משתי האפשרויות הבאות: א. מחדל באופן ניהול ההליך, או אז אין לו להלין אלא על עצמו; ב. אין במידע שהתקבל בידו כדי להעיד אודות הכספים שנצברו ע"י התובעת כטענתו.

לפיכך, לא מצאתי לקבל טענות הנתבע בעניין הכספים המוחזקים ע"י התובעת בחשבונות בנק אחרים זולת אלה שהוצהרו על ידה ו/או שהובא בפני בית המשפט מידע לגביהם.

  1. נוכח האמור, מן התשתית הראייתית שהונחה לפניי עולה, כי נכון לחודש מרץ אשתקד היו בידי התובעת כספים בסכום שאינו נופל מ- 1,275,000 ₪, ויש להניח שכיום, בחלוף למעלה משנה מאז, מדובר בסכום גבוה יותר (בהינתן הכנסתה והתנהלותה הכלכלית). עוד ובנוסף שוכנעתי, כי התובעת לא הציגה לפני בית המשפט מלוא התמונה בנוגע למניות שהוקצו לה ולסכומים שהתקבלו כתוצאה מפדיונן ו/או חלק מהם, אך סביר להניח, כי מדובר בסכומים בלתי מבוטלים.

התחייבויות התובעת

  1. מהמונח לפניי מצאתי, כי אין לתובעת חיובים כספיים קבועים, למעט דמי השכירות בהם היא נושאת בהתאם להסכם השכירות מיום 17.09.2020 לפיו עומדים דמי השכירות החודשיים על 3,650 ₪ עבור דירת חמישה חדרים בה היא מתגוררת עם הקטינים.
  2. הנה כי כן, לתובעת הכנסה פנויה בסך של כ- 19,500 ₪ בחודש.

יכולותיו הכלכליות של הנתבע

הכנסות הנתבע

  1. במועד הגשת התביעה עבד הנתבע בחברת "..." ושכרו החודשי הממוצע עמד על 9,595 ₪ (ראו סעיף 11 להחלטה למזונות זמניים).
  2. אין חולק, כי לאורך ניהול ההליך, השלים הנתבע לימודיו לתואר שני (עמ' 201 ש' 1-5 לפרוטוקול הדיון מיום 24.02.2020), וכי הכנסתו החודשית עלתה משמעותית.

בעת הזו עובד הנתבע כקניין רכש ב.....

  1. לטענת התובעת, בהבאת פוטנציאל ההשתכרות שלו ושעות ההיעדרות שלו בחשבון, עומד שכרו החודשי הממוצע של הנתבע על 17,436 ₪ נטו. להכנסתו מיגיע כפיים יש להוסיף ההכנסה שלו מדמי שכירות, ובפועל עומדת הכנסתו החודשית על 21,236 ₪.

כן נטען על ידה, כי לסך האמור יש להוסיף סך חודשי ממוצע של 4,268 ₪ שמקורו בכספים אשר הופקדו בשנה האחרונה לניהול ההליך בחשבונו ממקורות שונים, לרבות בגין הכנסה בלתי מדווחת מעבודה שביצע עבור בני משפחתו. לפיכך, לדידה, היא מעריכה גובה ההכנסה החודשית הממוצעת שלו, על סכומים הנעים בין 25,535 ₪ ל- 28,000 ₪.

  1. לטענת הנתבע, עומדת הכנסתו החודשית הממוצעת כיום על 16,053 ₪.

בנוסף, לנתבע הכנסה מדמי שכירות חודשיים המתקבלים בידו מהשכרת הדירה שבבעלותו (דירת הצדדים שאת זכויות התובעת בה הוא רכש) בסך 3,800 ₪. הנתבע לא התייחס בסיכומיו לטענות התובעת באשר לסכומים הנוספים שהופקדו בחשבונו, ומהווים הכנסה נוספת שלו אשר אינה מדווחת.

  1. ביום 21.05.2022 הגיש הנתבע 12 תלושי שכר עדכניים שלו, לפיהם עומדת הכנסתו החודשית הממוצעת על 16,053 ₪ נטו, כנטען על ידו.
  2. כאמור, לטענת התובעת, הנתבע נעדר מדי חודש למשך שעות רבות מעבודתו לצורך הפחתה של הכנסתו בפועל, עקב ניהול ההליך. הנתבע נשאל על כך בחקירתו הנגדית והשיב, כי מדובר בהיעדרויות סבירות שאינן חורגות מהמקובל בקרב עובדים, וכי ניתנה לו אף תעודת הוקרה על עבודתו (עמ' 205 ש' 2-13 לפרוטוקול הדיון מיום 21.04.2021). עם זאת, מעיון בתלושי השכר שלו עולה, כי בחודשים מסוימים החסיר הנתבע 42 שעות ממכסת שעות העבודה החודשיות שלו (ראו חודשים פברואר 2020 ואוקטובר 2020) ובחודשים מסוימים החסיר 25 שעות (ראו חודשים נובמבר ודצמבר 2020). ברי, כי אין המדובר בהיעדרויות שהן בגדר הנורמה, ושוכנעתי, כי הנתבע אכן נעדר מעבודתו לצורך צמצום הכנסתו בפועל כחלק מטקטיקה בניהול ההליך ולשם יצירת מצג שווא בעניין גובה ההשתכרות שלו.
  3. לצד זאת, לא מצאתי לקבל טענות התובעת בעניין מקורן של ההפקדות הכספיות בחשבון הבנק של הנתבע בכל הנוגע לכספים שהועברו ע"י גורמים ידועים כדוגמת אלטושלר שחם ובנוגע להפקדות החודשיות הקבועות בסך 3,800 ₪, אשר סביר, כי מדובר בדמי שכירות הנגבים על ידו. הוא הדין גם לגבי הפקדת ההמחאה העצמית בסך 10,035 ₪ מיום 02.02.2021 שלטענת הנתבע מדובר בזיכוי שניתן לו ע"י בא כוחו הקודם (עמ' 200 ש' 23-24 לפרוטוקול הדיון מיום 21.04.2021). ברם, מתדפיסי החשבון אכן עולה, כי ישנן הפקדות בחשבון הבנק של הנתבע המנוהל בבנק הפועלים שמקורן אינו ידוע (1,625 ₪ ביום 01.04.2020 וביום 11.05.2020), והעברה מבנק מזרחי טפחות (30,100 ₪ ביום 11.09.2020). הנתבע נמנע מלהתייחס לכך ולהסביר זאת בסיכומיו, ונראה כי הדבר מדבר בעד עצמו.

הנה כי כן, מדובר בהכנסה ממוצעת נוספת של אלפי שקלים בחודש (בתקופה של כשישה חודשים הופקד סך של 33,000 ₪).

  1. נוכח האמור, בשים לב להפקדות הנוספות ולהיעדרויות ממקום עבודתו, מצאתי להעמיד הכנסתו החודשית של הנתבע על 21,500 ₪ נטו.
  2. לזאת יש להוסיף, כאמור, הכנסות הנתבע מדמי השכירות בסך 3,800 ₪ בחודש ובהפחתת הסך של 2,800 ₪ המשמש כהחזר החודשי של הלוואה המשכנתא אשר ניטלה לצורך רכישת הזכויות בדירה, הרי שיש לו הכנסה נוספת של 1,000 ₪ בחודש.

הנה כי כן, אני מעמידה הכנסתו החודשית של הנתבע על 22,500 ₪ נטו.

נכסי הנתבע

  1. כאמור, במסגרת ניהול ההליך הרכושי, רכש הנתבע זכויות התובעת בדירת הצדדים- דירה בת חמישה חדרים, אשר נכון לשנת 2018 הוערך שוויה בסך 1,420,000 ₪.

התחייבויות הנתבע

  1. לטענת הנתבע, עומדות התחייבויותיו החודשיות על הסכומים הבאים:

א- החזר הלוואת המשכנתא שניטלה על ידו – סך של 2,861 ₪.

ב- שתי הלוואות שניטלו על ידו מבנקים: הראשונה, בסך 100,000 ₪ ניטלה ביום 30.04.2021 מבנק איגוד (ראו נספח 10 להודעת הנתבע מיום 21.05.2021) אשר ההחזר החודשי שלה עומד על 1,910 ₪ והשנייה, בסך 15,000 ₪ ניטלה ביום 10.05.2021 מבנק מרכנתיל אשר ההחזר החודשי שלה עומד על 250 ₪ (ראו נספח 11 להודעת הנתבע מיום 21.05.2021).

ג- דמי שכירות חודשיים בסך 3,300 ₪ בגין דירה ששכר למגוריו החל מיום 01.06.2021.

ד- הוצאות החזקת המדור בסך 1,000 ₪ בחודש (בהעדר פירוט).

ה- הלוואות מצדדים שלישיים שעליו לפרוע בעת מכירת הדירה.

  1. באשר להלוואת המשכנתא שניטלה ע"י הנתבע – שעה שהדירה מושכרת לצד שלישי ודמי השכירות המתקבלים בידו עולים על החזרה החודשי, כאמור, ונותר בידו סכום עודף של 1,000 ₪, הרי שאין מקום להביא בחשבון התחייבות זו.
  2. באשר להלוואות שניטלו ע"י הנתבע מהבנקים – יצוין, כי שתי ההלוואות הנטענות ניטלו בסמוך זו לזו, לאחר שהסתיים שלב ההוכחות בהליך ובסמוך לפני המועד בו היה על הצדדים להגיש אסמכתאות עדכניות בעניין השתכרותם ומצבם הכלכלי. זאת ועוד, מעיון בתדפיסי החשבון שהוגשו לתיק בית המשפט כלל לא ברור הצורך בנטילת ההלוואות הללו. לפיכך מצאתי, כי אפשרות סבירה היא שההלוואות ניטלו כחלק מהטקטיקה של הנתבע בניהול ההליך וביצירת מצג שווא בעניין מצבו הכלכלי, ולכן לא יובאו בחשבון החזריהן החודשיים של הלוואות אלו במסגרת חישוב הכנסתו הפנויה.
  3. באשר להלוואות הנטענות מן הצדדים השלישיים (בני משפחתו) - הנתבע צירף להודעה מיום 21.05.2021 שני תצהירים שלו: האחד, מיום 14.08.2017 לפיו הוא נטל הלוואה בסך 27,000 ₪ מ.... למימון הוצאות המשפט, שיהא עליו להשיב עם מכירת הדירה; והשני, מיום 19.02.2018 לפיו הוא נטל הלוואה בסך 30,000 ₪ מ.... לרכישת רכב לצורכי עבודה, וגם אותה יהא עליו להשיב עם מכירת הדירה שבבעלותו.

לא מצאתי לקבל גרסת הנתבע בעניין זה ולהביא בחשבון ההלוואות הנטענות אגב קביעת ממצאים בעניין מצבו הכלכלי ו/או הכנסתו הפנויה. ראשית, לא ברור המקור הנורמטיבי מכוחו מוגשים תצהירים של צדדים שלישיים לכאורה לאחר שתם שלב הבאת הראיות ושעה שבהחלטה מיום 22.04.2021 נקבעה רשימה סגורה של מסמכים שהוטל על הצדדים להגיש. נהיר, כי לא ניתן להכניס עדויות להליך ב"דלת האחורית", ונהיר, כי לו ביקש הנתבע להציג עדויות בני משפחתו, עמד לרשותו די והותר זמן לזמנם לעדות וליתן בידי התובעת הזכות לחקרם על תצהיריהם. משהוא לא עשה כן, הוא איבד זכותו להציג עדותם בפני בית המשפט. לפיכך, לא מצאתי ליתן כל משקל לאמור בתצהירים האמורים.

למעלה מן הצורך יוער, כי ממילא עפ"י התצהירים, הוא התחייב להשיב ההלוואות לכאורה עם מכירת הדירה.

  1. באשר לטענות הנתבע בעניין הוצאות המדור שלו והחזקתו - הנתבע הגיש זיכרון דברים מיום 05.05.2021 לפיו הוא עתיד לשכור דירה החל מיום 01.06.2021 תמורת דמי שכירות חודשיים בסך 3,300 ₪. יוער, כי לא ברור מדוע הוגש זיכרון דברים תחת הסכם שכירות. משעה שמדובר במועד קרוב, אפשרות מסתברת היא כי שבועות אחדים לפני תחילתה של תקופת השכירות הנטענת ייחתם כבר הסכם שכירות. זאת ועוד, במסמך הנחזה כזיכרון דברים לא מצוין גודלה של הדירה ומספר החדרים בה. עם זאת צוין בו, כי הסכם השכירות ייחתם בין התאריכים 09.05.2021-13.05.2021. על אף שהנתבע הגיש המסמכים הדרושים בהתאם להחלטת בית המשפט ביום 21.05.2021, לא הוגש לתיק בית המשפט הסכם השכירות. הנה כי כן, רב הנסתר על הגלוי, והתנהלות הנתבע בהקשר זה מעוררת סימני שאלה ותמיהות.

בנסיבות אלו ובהינתן זמני השהות המצומצמים, והעדר הסדרי לינה כמעט של הקטינים אצל הנתבע, מצאתי כי לצורך חישוב הכנסתו הפנויה, יש להפחית מהכנסתו, על דרך האומדנה, סך של 3,000 ₪ בלבד בגין הוצאות המדור והחזקתו.

  1. הנה כי כן, הכנסתו החודשית הפנויה של הנתבע עומדת על 19,500 ₪ בקירוב.

היחס בין יכולותיהם הכלכליות של הצדדים

  1. מהמונח לפניי עולה, כי יכולותיהם הכלכליות של הצדדים שוות זו לזו. כאמור, הכנסתם החודשית הפנויה של הצדדים דומה; במסגרת ההכרעה שניתנה בהליך הרכושי, אוזן שוויים של נכסי הצדדים, נכון למועד הקרע, מחצה על מחצה, ושוכנעתי עוד, כי גם בהתייחס ליתר הרכוש, אשר תמונת המצב לגביו התגבשה לאחר מועד הקרע, מצבם של הצדדים דומה, עת שווי דירת הנתבע נכון להיום דומה בגובהו לסכומי הכסף המוחזקים בידי התובעת או עבורה.

  1. בהקשר זה מצאתי לציין, כי עפ"י התרשמותי מעדותו ומן התשתית הראייתית שהונחה לפניי, חרף המצג שניסה הנתבע ליצור, מצבו הכלכלי טוב. הוא מנהל רמת חיים גבוהה, מבלה, משקיע בטיפוח העצמי שלו ובחייו האישיים ואינו חוסך מעצמו דבר.

אומדן צורכי הקטינים

הוצאות המדור

  1. כאמור, התובעת מתגוררת עם הקטינים בדירה שכורה תמורת דמי שכירות חודשיים בסך של 3,650 ₪.
  2. לטענת התובעת, בחודש אוקטובר 2021 הועלו דמי השכירות החודשיים לסך של 3,900 ₪. התובעת לא צירפה אסמכתא להוכחת הנטען, ויתרה מכך, מעיון בהסכם השכירות עולה, כי תקופת השכירות שנקבעה בו היא בת 10 חודשים (מיום 01.10.2020 ועד ליום 31.07.2021). לפיכך, לא ברור מדוע דווקא בחודש אוקטובר 2021 הועלו לכאורה דמי השכירות.

עם זאת, בהינתן העלייה במחירי הדיור במהלך השנה האחרונה, גובה העלייה הנטענת בדמי השכירות החודשיים ותיאור המושכר, ובהיות טענות התובעת בעניין סבירות, מצאתי לקבלן.

  1. נוכח האמור, מצאתי להעמיד חלקם של הקטינים בהוצאות המדור על מחצית מהן, דהיינו על 1,950 ₪ בחודש.

הוצאות החזקת המדור

  1. התובעת העמידה הוצאות החזקת המדור החודשיות על 2,140 ₪ עפ"י הפירוט הבא: ארנונה – 720 ₪, חשמל- 400 ₪, מים- 150 ₪, טלפון נייד לילדים- 150 ₪, הוט- 250 ₪, וועד בית- 350 ₪, אינטרנט – 120 ₪.
  2. בסיכומיו טען הנתבע, כי הוצאות החזקת המדור של התובעת עומדות על 1,500 ₪ בחודש.
  3. שעה שביהמ"ש בתוך עמו יושב, בהינתן מספר הנפשות המתגוררת בדירה וגודלה, מצאתי להעמיד הוצאות החזקת המדור החודשיות על 1,600 ₪, ואת חלקם של הקטינים בהן על 800 ₪.

יתר הוצאות הקטינים

  1. בסיכומיה העמידה התובעת יתר צורכיהם של ארבעת הקטינים על הסכומים הבאים:

כלכלה – 2,580 ₪.

הלבשה לימוד בריאות ונסיעות – 3,220 ₪ (...- 1,405 ₪, ...- 935 ₪, ...: 615 ₪, ...- 465 ₪).

מחצית הוצאות חינוך וחוגים (תשלומי ביה"ס, אגרת גן+ ועד גן, תשלומי בי"ס, ועד כיתה, הזנה בביה"ס, חוגים)– 995 ₪ מתוך 1,990 ₪.

  1. הנתבע מצדו טוען, כי הסכומים הנטענים מוגזמים ומופרכים וכי אין הם משקפים את רמת החיים של המשפחה, וממילא לא הוכחו ע"י התובעת.
  2. לאחר עיון באשר מונח לפניי, שעה שבית המשפט בתוך עמו יושב ועפ"י התרשמותי מרמת החיים לה הורגלו, מצאתי להעמיד צורכיהם של הקטינים על הסכומים הבאים:

הבת ... - 1,550 ₪ : כלכלה- 650 ₪, ביגוד והנעלה- 350 ₪, הוצאות רפואה (למעט הוצאות רפואיות חריגות)- 100 ₪, הוצאות היגיינה וטיפוח – 100 ₪, נסיעות – 100 ₪, חינוך (תשלומי חובה ורשות)- 150 ₪, שונות - 100 ₪.

הבת ... - 1,550 ₪ : כלכלה- 650 ₪, ביגוד והנעלה- 350 ₪, הוצאות רפואה (למעט הוצאות רפואיות חריגות ולרבות תרופת הריטלין)- 100 ₪, הוצאות היגיינה וטיפוח – 100, נסיעות – 100 ₪, חינוך (תשלומי חובה ורשות) – 150 ₪, שונות- 100 ₪.

הבן ... – 1,300 ₪ : כלכלה- 650 ₪, ביגוד והנעלה- 250 ₪, הוצאות רפואה (למעט הוצאות רפואיות חריגות)- 100 ₪, נסיעות – 100 ₪, שונות - 100 ₪, חינוך (תשלומי חובה ורשות) - 100 ₪.

הבת ... – 1,400 ₪ : כלכלה- 650 ₪, ביגוד והנעלה- 250 ₪, הוצאות רפואה (למעט הוצאות רפואיות חריגות)- 100 ₪, הוצאות היגיינה ו/או טיפוח – 100 ₪, נסיעות – 100 ₪, חינוך (תשלומי חובה ורשות) - 100 ₪, שונות - 100 ₪.

  1. יובהר, כי רכיב החינוך המצוין לעיל מתייחס לתשלומי החובה והרשות למסגרות החינוך. ביתר הוצאות החינוך כגון: רכישת ציוד לימודי וספרי לימוד יישאו הצדדים בחלקים שווים, וככל שהאם זכאית לקבלת מענק לימודים מהמל"ל, יופחת גובה המענק מעלות ההוצאות האמורות והצדדים יישאו בחלקים שווים בהפרש ככל שיהיה. בהוצאות החינוך החריגות, דהיינו צהרון, קייטנות, חוגים ושיעורי עזר – יישאו הצדדים בחלקים שווים.

החיוב בדמי המזונות

  1. מן המקובץ עולה, כי אלה הם צרכי הקטינים:

הוצאות המדור- 1,950 ₪ בחודש (כ- 490 ₪ כל קטין).

הוצאות החזקת המדור- 800 ₪ בחודש (200 ₪ לכל קטין).

יתר צורכי הקטינים: ... 1,550 ₪, ... – 1,550 ₪, ...– 1,300 ₪, ... - 1,400 ₪.

  1. על יסוד הממצאים שנקבעו לעיל, בשים לב לגיל הקטינים, לחלוקת זמני השהות שלהם עם כל אחד מן ההורים ולעובדה שהאם נושאת במלוא הנטל של גידול הקטינים וליחס בין היכולות הכלכליות של הצדדים מצאתי להורות, כי האב יישא ב- 65% מגובה צורכי הקטינים ..., ... ו-... באשר נקבעו לעיל ובמלוא הוצאות הקטינה ... עד הגיעה לגיל 6 ובמלאת לה 6 שנים, יישא ב-65% מגובה צרכיה.

כן ועל מנת לפשט הדברים, יישא האב ב-85% מחלקם של כל ארבעת הקטינים בהוצאות המדור והחזקתו, דהיינו בסך כולל של 2,340 ₪ (סך של 585 ₪ עבור כל קטין).

ודוק, כפי שהובהר לעיל, בדונו במזונותיהם של קטינים על בית המשפט להביא בחשבון מכלול הנתונים הרלוונטיים לעניינה של המשפחה הספציפית, ובתוך כך לשקול גם שיקולי צדק, הוגנות ושוויון וכמובן שיקולים הנעוצים בטובת הקטינים ולא להיצמד לנוסחאות אריתמטיות. לפיכך מצאתי להורות כמפורט לעיל.

סוף דבר

  1. על יסוד האמור לעיל בהרחבה, נקבע בזאת כדלקמן:

א- הוצאות המדור - האב יישא בהוצאות המדור עבור כל ארבעת הקטינים בסך כולל של 1,660 ₪ (415 ₪ עבור כל קטין).

ב- הוצאות החזקת המדור - האב יישא בהוצאות החזקת המדור עבור כל ארבעת הקטינים בסך כולל של 680 ₪ (170 ₪ עבור כל קטין).

ג- יתר הוצאות הקטינים - האב ישא ביתר הוצאותיהן החודשיות של הבנות ... ו- .... בסך של 1,000 ₪ כל אחת (בעיגול), בהוצאותיו החודשיות של הבן ... בסך של 845 ₪ ובמלוא הוצאותיה החודשיות של הבת ... בסך של 1,400 ₪ עד מלאת לה שש שנים. במלאת לה שש שנים, יפחת התשלום שעל האב לשאת בו עבור הוצאותיה החודשיות ויעמוד על 900 ₪ (בעיגול).

  1. כל התשלומים המפורטים בסעיף 84 לעיל (להלן: "דמי המזונות") ישולמו לידי האם עד לא יאוחר מ-5 לכל חודש קלנדרי בגין אותו חודש.
  2. כאמור, בנסיבות העניין, מצאתי לקבוע כי החיוב על פי פסק דין זה יהא ממועד הגשת התביעה בקיזוז הסכומים ששולמו ע"י הנתבע בהתאם להחלטה למזונות זמניים.

על מנת לפשט הדברים ולמנוע מחלוקות בין הצדדים סביב פרשנות הוראה זו מובהר, כי החיוב הרטרואקטיבי בהתאם לקביעות דלעיל יחול ביחס לכל שלושת הקטינים, על אף שבמועד הגשת התביעה היה הבן ... מתחת לגיל 6. באשר לרכיב המדור (ולא הוצאות החזקת המדור) – יחל חיוב האב בהתאם לקביעות דלעיל מהמועד בו עברה האם יחד עם הקטינים למדור שכור ואילך.

  1. דמי המזונות עבור כל אחד מן הקטינים ישולמו עד הגיע אותו קטין לגיל 18 שנה או עד גיוסו לצה"ל או השתלבותו בשירות הלאומי, בהתאם לעניין, עפ"י המאוחר מבין המועדים (אך למשך תקופה שאינה עולה על שלושה חודשים מתום לימודיו התיכוניים או מלאת לו 18 שנה לפי המאוחר מביניהם), וממועד זה ועד תום השירות הצבאי הסדיר בצה"ל או השירות הלאומי, בהתאם לעניין, יישא האב בשליש מגובה דמי המזונות שנקבעו עבור אותו קטין (לרבות חלקו בהוצאות המדור והחזקתו). גם בתקופה זו ישולמו דמי המזונות לידי האם.
  2. ההורים יישאו בחלקים שווים בהוצאות הרפואיות החריגות של הקטינים אשר אינן מכוסות ע"י הביטוח הרפואי או סל התרופות, לרבות חוגים טיפוליים, משקפי ראייה/עדשות מגע, טיפולי שיניים, טיפולים רגשיים, אבחונים וכיו"ב. כל אחד מן ההורים יישא בחלקו במישרין לגוף או לגורם באמצעותו ניתן הטיפול או השירות. ככל שמי מההורים יישא במלוא ההוצאה, ישיב לו משנהו המחצית תוך 10 ימים מיום שתוצג בפניו אסמכתא בגין ביצוע התשלום בפועל.

במקרה של מחלוקת בין ההורים באשר לנחיצות הוצאה רפואית שאינה מכוסה ע"י הביטוח הרפואי או סל התרופות, יכריע רופא המשפחה או מומחה רלוונטי שאליו יופנו הצדדים על ידו, והכרעתו תחייבם.

דין ההוצאות הרפואיות החריגות כדין מזונות לכל דבר ועניין.

  1. ההורים יישאו בחלקים שווים בהוצאות החינוך החריגות של הקטינים, לרבות שיעורי עזר (ככל שיידרשו לכך, בהמלצת גורם מקצועי ו/או מחנך הכיתה), חוג אחד לכל קטין עפ"י בחירתו, שני מחזורי קייטנה בחופשת הקיץ בעלות עירונית-סטנדרטית עד סיום כיתה ה' (כולל) עבור הקטינים .. ו-..., צהרון עבור הקטינים ... ו- ... עד סיום כיתה ד' (כולל) ועלות רכישת ציוד לימודי וספרי לימוד בראשית כל שנת לימודים. כל אחד מן ההורים יישא בחלקו במישרין לגוף או למסגרת באמצעותם ניתן איזה מן השירותים האמורים. ככל שמי מההורים יישא במלוא ההוצאה, ישיב לו משנהו המחצית תוך 10 ימים מיום שתוצג בפניו אסמכתא בגין ביצוע התשלום בפועל.

דין הוצאות החינוך החריגות כדין מזונות לכל דבר ועניין.

  1. קצבת הילדים ו/או כל מענק אחר, לרבות מענק לימודים המשולם מהמל"ל או מכל גורם אחר יועברו לידי האם להשלמת מימון צרכי הקטינים. ככל שהאם תקבל מענק הלימודים מהמל"ל ו/או תימצא זכאית לקבלו, יקוזז גובה המענק מעלות הרכישה של ציוד לימודי וספרי לימוד בראשית כל שנת לימודים, וההורים ישאו בחלקים שווים בהפרש כלל שיהיה.
  2. דמי המזונות יהיו צמודים למדד המחירים לצרכן ויעודכנו מדי שלושה חודשים ללא חיובים למפרע בין תקופה אחת לרעותה, ומדד הבסיס יהא מדד מרץ 2022 שפורסם ביום 15.04.2022.
  3. על יסוד הקביעות דלעיל, יישא הנתבע בהוצאות התובעת בסך 7,500 ₪.
  4. פסק הדין ניתן לפרסום תוך השמטת שמות הצדדים ופרטים מזהים נוספים.
  5. בכך מסתיים בירור ההליך שבכותרת.

המזכירות תשלח פסק הדין לצדדים באמצעות באי כוחם ותסגור התיק שבכותרת.

ניתן היום, י"ז ניסן תשפ"ב, 18 אפריל 2022, בהעדר הצדדים.