ביהמ"ש המחוזי נצרת, אב"ד השופטת עירית הוד, השופט חנא סבאג והשופטת אילונה לינדנשטראוס: פס"ד בעתירה לפי סעיף 25 לחוק שחרור על תנאי ממאסר, בעניינו של אלון קסטיאל (עת"א 10162-07-22)

פסק דין

המדינה הגישה עתירה נוספת כנגד החלטות ועדת השחרורים מהתאריכים 27/6/2022 ו- 4/7/2022 במסגרתן הוחלט בדעת רוב לקבל את בקשת המשיב לשחרור מוקדם.

בהחלטתנו הקודמת מיום 7/6/2022, מצאנו לקבל את העתירה ולהשיב את עניינו שלה משיב לפני ועדת השחרורים לאחר שמצאנו, כי נפל פגם בהחלטת הוועדה משלא קיבלה עמדה עדכנית של כל נפגעות העבירה וזאת בניגוד להוראות חוק זכויות נפגעי עבירה ולא נתנה לכך ביטוי מספיק בהחלטתה.

בעקבות החלטה זו, נערך דיון חוזר בעניינו של המשיב ביום 27/6/2022 ונשמעה עמדתן של שתיים מנפגעות העבירה. נפגעת עבירה אחת מסרה, כי אין לה ענין למסור עמדה נוספת מעבר לזו שמסרה בעבר לקראת הדיון הראשון בבקשה לשחרור מוקדם ונפגעת נוספת לא ניתן היה לאתר.

לאחר שוועדת השחרורים שמעה את נפגעות העבירה ואת התנגדותן הנחרצת לשחרור המוקדם של המשיב וכן את פירוט הנזק והסבל המתמשך שנגרם להן ושילווה אותן זמן רב גם לאחר שחרורו המלא של המשיב, היא שבה על החלטתה להורות על שחרור מוקדם של המשיב, אולם הוסיפה תנאי, על הרחקתו של המשיב מהעיר תל –אביב לאחר שהיא חשבה בחששן של נפגעות העבירה להיתקל במשיב באזור המחיה שלהן. דעת המיעוט מצאה שאין להיעתר לבקשה לשחרור מוקדם בשל עמדת נפגעות העבירה ומצאה ליתן משקל מכריע לתחושת החרדה של נפגעות העבירה משחרורו המוקדם של המשיב ולהשלכות שחרורו המוקדם עליהן.

בישיבה שהתקיימה ביום 4/7/2022 הסכים המשיב אף שלא להיכנס לתחומי העיר רמת גן וגבעתיים וכי כניסתו לתל – אביב לצרכי קבלת טיפול יהיו בשעות מוגדרות כפי שייקבע על ידי רש"א.

נשוב ונציין, כי המשיב יליד שנת 1980 וזהו מאסרו הראשון למשך 57 חודשים בגין ביצוע עבירות מין כלפי 4 נפגעות שבוצעו במשך תקופה ממושכת.

מועד שני שליש ממאסרו המלא של המשיב חלף לפני כ- 11 חודשים ושחרורו המלא צפוי בעוד 7.5 חודשים.

ועדת השחרורים מצאה כאמור להיעתר לבקשה לשחרור מוקדם לאחר שלקחה בחשבון שהמשיב נעדר עבר פלילי, מסוכנותו המינית נמוכה לאור חוות דעת מב"ן, את כברת הדרך הטיפולית שעבר וכי מיצה את הסל הטיפולי שניתן לו. רש"א מצאה אותו מתאים לתכנית שיקום הכוללת טיפול פרטני וייעודי בתחום עבירות המין וכן התנהגותו התקינה בין כותלי הכלא. ועדת השחרורים מציינת כי שחרורו המוקדם כעת של המשיב יאפשר שילובו ההדרגתי בחברה תחת פיקוח רש"א וליווי מקצועי עד תום תקופת הרישיון. כמו כן נתנה ביטוי לעמדת נפגעות העבירה בהחלטתה.

ועדת השחרורים מציינת, כי לא התעלמה מעמדת נפגעות העבירה אולם מצאה שלא ליתן לכך משקל מכריע לצד יתר השיקולים שמונה חוק שחרור על תנאי שעומדים לטובת המשיב. ועדת השחרורים מציינת את האינטרס הציבורי שהמשיב ימשיך את הטיפול בקהילה תחת ליווי ופיקוח מתאים על מנת לאפשר השתלבות הדרגתית בקהילה ובכך יש חשיבות רבה למניעת חזרה למעגל העבירה. כאמור בשל חשש מפגישה אפשרית עם נפגעות העבירות, הורתה ועדת השחרורים על הרחקתו של המשיב מהעיר תל – אביב וכן איסור כניסה לרמת גן וגבעתיים.

לאחר ששקלנו את טיעוני הצדדים ומהחומר שהונח לפנינו מצאנו, כי דין העתירה להידחות.

תחילה נציין כי אנו ערים לסבל הרב ולכאב של נפגעות העבירה עד היום ולמצוקה הרבה ממנה הן סובלות, כפי שזה בה לידי ביטוי בדברים שמסרו בפני ועדת השחרורים. אין ספק שמעשיו של המשיב ממשיכים להשפיע על חיי הנפגעות, מקשים עליהן בשיגרת חייהן ואנו מבינים גם את תחושת התסכול של נפגעות העבירה שסבורות שהעונש שהוטל על המשיב היה קל מדי לשיטתן ועל כן בנסיבות אלו עליו לרצות אותו עד תום.

יחד עם זאת, המחוקק לא החריג את תחולת חוק שחרור על תנאי על עברייני מין. ברם, לאור הייחודיות בעבירות אלו ובשים לב שעוצמת הפגיעה והצלקות הנפשיות שמותירות עבירות מין על קורבן העבירה יכולות להיות גם שנים רבות לאחר מכן מצא המחוקק להוסיף, כי יש לקבל חוות דעת של הערכת מסוכנות ואכן התקבלה חוות דעת כאמור לפיה מסוכנותו של המשיב נמוכה. כמו כן קבע המחוקק, כי יש לקבל את עמדת נפגעי העבירה ויש לקחת זאת כשיקול. דבר שעשתה ועדת השחרורים.

השיקולים העיקריים שעל ועדת שחרורים לשקול בבואה להחליט האם לשחרר אסיר על תנאי הם שיקולים של שיקום ומניעה. על הוועדה לעמוד על הפוטנציאל השיקומי של האסיר ולבחון את המסוכנות הנשקפת ממנו לשלום הציבור כלומר את הסיכון שישוב לפעילות עבריינית.

מצאנו כי ועדת השחרורים שקלה את כל השיקולים הרלבנטיים בהתאם להוראות החוק שכאמור חל גם על עברייני מין. היא שקלה את התנהגותו החיובית בין כותלי הכלא, את ההליך השיקומי המוצלח שעבר, היא קיבלה חוות דעת מהגורם הרלבנטי לפיה מסוכנותו של המשיב נמוכה והיא שמעה את נפגעות העבירה ונתנה לכך ביטוי בהחלטתה.

יצוין כי דעת המיעוט מצאה להפעיל בנסיבות את הוראות סעיף 10(א) לחוק שחרור על תנאי ולשיטתה זהו המקרה בעל החומרה והנסיבות המיוחדות בו שחרור מוקדם של האסיר יפגע באמון הציבור. דעת הרוב קבעה כי שימוש בסעיף זה ייעשה רק במקרים חריגים ושהמקרה הזה אינו נמנה עליהם. בענין זה אנו מקבלים את עמדת הרוב בוועדה. לא מצאנו כי חל בנסיבות שלפנינו סעיף 10 (א) לחוק שחל במקרים בעלי חומרה ונסיבות מיוחדות ואף המדינה לא טוענת לכך. השיקולים הנשקלים לפי סעיף זה הם שיקולים חיצוניים לאסיר ובית משפט כבר קבע לא אחת שסמכות הוועדה להתחשב בהם אינה טריוויאלית. למעלה מהדרוש יצוין, כי משקלם של נתונים אלו לפי סעיף זה יפחת ככל שיגדל החלק מעונש המאסר שהאסיר נשא, כפי שבמקרה שבפנינו כאשר האסיר נמצא עמוק בתוך השליש ואמור להשתחרר בעוד 7.5 חודשים.

כפי שכבר נפסק לא אחת, ועדת השחרורים היא גוף מעין שיפוטי והביקורת השיפוטית על החלטותיה מוגבלת לתחומי ההתערבות המוכרים של בתי המשפט על גופים מעין שיפוטיים. בית משפט יתערב בהחלטות של ועדות שחרורים רק במקרים בהם השתכנע, כי נפל פגם בהחלטה בהתאם לאחת מהעילות המוכרות במשפט המינהלי. בית משפט אינו יושב כערכאת ערעור על ועדות שחרורים אלא כערכאת ביקורת ובשל כך בית המשפט אינו שם את שיקול דעתו במקום שיקול הדעת של ועדת השחרורים גם אם סבור שהיה מגיע להחלטה אחרת, אלא הוא בוחן האם נפל בהחלטה פגם משפטי, היינו האם ההחלטה מבוססת על שיקולים פסולים או שהיא לוקה בחוסר סבירות קיצונית. היינו הבחינה היא האם החלטת ועדת השחרורים היא החלטה סבירה שהיתה רשאית לקבל גם אם קיים מתחם רחב של אפשרויות שכולן לגיטימיות. כל החלטה במסגרת מתחם זה היא סבירה ואין מקום להתערב בה.

בהחלטתנו הקודמת מצאנו, כי נפל פגם בהחלטה לאחר שוועדת השחרורים לא קיבלה עמדה עדכנית של כל נפגעות העבירה בהתאם לחוק זכויות נפגעי עבירה. פגם זה תוקן ואף לאחר שוועדת השחרורים שמעה את נפגעות העבירה שביקשו למסור עמדה, היא הוסיפה תנאי להחלטה של איסור כניסה לתחומי תל אביב במשך כל תקופת הרישיון והדיון אף נדחה לצורך הכנת תכנית שלפיה מקום מגוריו ועבודתו של המשיב יהיו מחוץ לעיר תל אביב וכאמור בהמשך הוסיפו גם את הערים רמת גן וגבעתיים.

לאחר שעיינו בדברי נפגעות העבירה ראינו שהן חוזרות על חששן מאינטראקציה כלשהי עם המשיב ועל כן לענין זה אנו מבטלים את אפשרות הכניסה לעיר תל אביב לצרכי טיפול שהתירה ועדת השחרורים וקובעים, כי איסור הכניסה לעיר תל אביב יהיה מוחלט גם לצורך קבלת טיפול. לענין זה רש"א תתאים את התכנית כך שתימנע כל כניסה של המשיב לתחום הערים תל אביב, רמת גן וגבעתיים.

למעלה מהדרוש נציין כי נפגעות העבירה אף יכולות לפעול בהתאם להוראות חוק מגבלות על חזרתו של עבריין מין לסביבת נפגע העבירה. חוק זה מקנה הגנה נוספת לנפגעות העבירה למניעת כל מגע או מפגש בינן לבין מי שפגע בהן.

מצאנו, כי ועדת השחרורים בחנה את כל השיקולים הרלבנטיים בהתאם להוראות החוק והגיעה למסקנה לאחר שערכה את האיזונים ביניהם, כי יש להיעתר לבקשה לשחרור מוקדם.

לא מצאנו כי מדובר בהחלטה בלתי סבירה באופן קיצוני שיש מקום להתערב בה או שוועדת השחרורים חרגה מהסמכות המוקנית לה על פי חוק ועל כן בנסיבות אלו אנו מורים על דחיית העתירה.

<#3#>

ניתן והודע היום י"ט תמוז תשפ"ב, 18/07/2022 במעמד הנוכחים.

נפגעת העבירה גב' שרי גולן: אני אני אבל גם לא רק אני. ההחלטה לא היתה סבירה באופן קיצוני בגלל שמתוך 17 תלונות נכנסנו 4 ולחלקן לא עמדו הכוחות להגיע בפני ועדת השחרורים אחרי מסכת ההתעללות שעברנו סביב המשפט הזה שהיתה ארוכה ומפרכת. מישהי שאי אפשר להשיג אותה, אני לא רוצה לומר מדוע היא לא הגיעה. הפרקליטות עשתה צעד היסטורי בכך שערערה עבור נשים בישראל ונפגעות בישראל בכלל ויש צורך בשינוי של החקיקה, אני לא יודעת אם אתם יודעים אבל חוק אחד בישראל אני העברתי לפני שבועיים וזה חוק החיסיון על נפגעות ונפגעי תקיפה מינית וזה משהו שאני הצלחתי לעשות. לי חשוב שתבינו שגם מעצם החלטת הוועדה בנוסח שלה לא היו את המילים שנאמרו פה ובנוסח שלה לא היו כואב לנו אבל ידינו כבולות, לא היה את זה וזה כשלעצמו למרות שההחלטה נוראית ולא מגיע לו לצאת מפה היום אבל קרה פה דיון והמסר שאתם שולחים כרגע זה מסר שאנו מרגישות שאין טעם לעמוד מול ועדת השחרורים. אני רוצה לתת את המסר שלי, כל אחת שמעיזה לעמוד מול מי שאנס אותה ומול בית המשפט זה מאוד קשה, אני מאחלת לכולם לא להיות עם פוסט טראומה ולא לעמוד בנסיבות הללו, אבל באתי הנה רק כדי להשמיע את הדבר הזה וחשוב לי להגיד את זה פה. אני כן מודה על המעמד, גם אם הצעד הוא לא גדול, הוא עוד צעד שהצלחתי לעשות בתור בת אדם, להשמיע את הקול של כל כך הרבה נפגעות שעומדות בחוץ והחוק לא נותן להן את האפשרות להשמיע את קולן ולהסתכל לכן בעיניים ושתראו בת אדם. כשאתם מחליטים את זה גם אם יש נסיבות בירוקרטיות, לי זה גם חשוב. לקח לי המון יכולת להשמיע את הכוח שלי כי כשצעקתי בתוך המחסן שהוא נעל אותי בתוכו לא היה אף אחד שישמע את הקול שלי ולכן הקול הזה מאוד חשוב לי עכשיו. אני הכרתי את אלון שנים, אנחנו מכירים כל כך הרבה אנשים במשותף, פגעת באופן שיטתי בהרבה אנשים, שיקום בקהילה לא יכול לעזור לאדם מיליונר כמוך, לאורך כל הדרך לא בחרת בשיקום אמיתי ובקבלת אחריות אמיתית, אתה אדם חולה אבל לא באמת עשית משהו לתקן את זה בשום חוג תיאטרון בכלא או חוג מקצועי או לשכנע אותי אחרת ואני משמיעה את הצעקה של עשרות נשים שפגעת ואנסת אחת אחת בצורה שיטתית, לא נסלח לך על מה שהעברת אותנו במשפט הזה ובכל התהליך שחרור מוקדם הזה, מה שיכול היה לקרות היה קורה אם באמת היית לוקח אחריות, מרצה את העונש, הייתי יכולה להאמין שאתה חולה וקיבלת עזרה. אני מקווה שכל האנשים שיושבים פה מפחדים על הבנות שלהם, על הילדים שלהם. זה חשוב שיבינו שעצם זה שאנו מדברות יש לזה ערך טיפולי וחשוב לי להשמיע את המסר גם לבית המשפט וגם לאלון.

אני מבקשת שהדברים שאמרתי יפורסמו כולל שמי.

ב"כ המשיב: אין לי התנגדות לפרסום הדברים מפי הגב' גולן.

<#4#>

החלטה

מתירים לפרסום את פסק הדין בלבד ואת דבריה של הגב' גולן.

<#5#>

ניתנה והודעה היום י"ט תמוז תשפ"ב, 18/07/2022 במעמד הנוכחים.