לפני כבוד השופט עדי הדר | |
|
ת"א 10347-05-18 דולב עיצובים בע"מ ואח' נ' אייל פרץ יזמות ונדל"ן 2011 בע"מ ואח'
התובעת/נתבעת שכנגד: דולב עיצובים בע"מ (נתבעת שכנגד 1)
נגד
הנתבעת/תובעת שכנגד: אייל פרץ יזמות ונדל"ן 2011 בע"מ
נ ג ד
הנתבעים שכנגד: 2. אילן קורן
3. מישל בן אבו
ת"א 63245-05-19 בן אבו ואח' נ' אייל פרץ יזמות ונדל"ן 2011 בע"מ ואח'
התובע/נתבע שכנגד: מישל בן אבו
נ ג ד
הנתבעת/תובעת שכנגד: אייל פרץ יזמות ונדל"ן בע"מ
פסק דין |
לפני ביהמ"ש תביעות הדדיות בין ספק דלתות, מתקין דלתות וקבלן בנייה.
כתב התביעה מטעם הספק
כתב הגנה וכתב תביעה שכנגד מטעם הקבלן
כתב הגנה מטעם המתקין
כתב הגנה מטעם הספק ואילן
הדיון הראשון והשני
מינוי המומחה מטעם ביהמ"ש
הגשת תביעת המתקין
הגשת חוות הדעת ע"י המומחה בתביעת הספק
הגשת ראיות בתביעת הספק
הגשת כתב הגנה וכתב התביעה שכנגד בתביעת המתקין
הגשת ראיות המתקין בתביעת הספק
הגשת כתב הגנה שכנגד ע"י המתקין בתביעתו
הגשת כתב תשובה ע"י הקבלן בתביעת המתקין
הדיון השלישי
החלטת סגנית הנשיא על איחוד שמיעת התביעות לפני מותב זה
הדיון הרביעי, החמישי והשישי
הגשת חוות הדעת בתביעת המתקין
הדיון השביעי
הגשת ראיות בתביעת המתקין
הדיון השמיני
הגשת תצהיר מתוקן ע"י המתקין
הדיון התשיעי
הגשת השלמה לחוות הדעת בתביעת המתקין
הדיון העשירי
הגשת סיכומים
דיון והכרעה
גרסת הספק
הספק הוסיף וטען שהקבלן ניתק כל קשר ואינו משתף פעולה ביחס להמשך העבודה וזאת מפאת דרישתו החוקית לתשלום דמי עבודתו. עוד טען שביום 19.2.18 אילן שלח לקבלן הודעת דואר מקוון ובה דרישה לתשלום סך של 205,005 ₪. נציגת הקבלן השיבה כי הקבלן לא ישלם לספק עד השלמת כל העבודות. הספק טען, כי מדובר במספר תיקונים מינוריים בחלק מהדירות שעלותן אלפי ₪ בודדים, ואשר אותן הונחה הספק שלא לבצע נוכח מחסור באספקת החשמל באתר.
עוד טען, כי עומד עם 120 דלתות שהוזמנו במיוחד עבור הקבלן בהזמנה מיוחדת מסין. דלתות אלה שוכבות במחסניו. עוד טען שהקבלן חייב לו תשלום הסך הנ"ל בתוספת הפרשי הצמדה וריבית לפי הפירוט שלהלן:
א. מחיר דלתות כולל התקנתן שלא שולמו עד ליום 15.3.18 – 205,006 ₪.
ב. הזמנת 120 דלתות במחיר 1,200 ₪ לאתר צור הדסה – 168,480 ₪.
ג. הוצאות ייבוא, שינוע, מכס ואחסנה – 8,821 ₪.
ד. עגמת נפש – 10,000 ₪.
ה. אגרת הגשת תביעה – 4,904 ₪.
סה"כ 397,211 ₪.
טענות הקבלן
עוד טען, שחרף פניות חוזרות ונשנות אל אילן והספק להשלמת העבודות וביצוע תיקונים כמתחייב מעבודתם הרשלנית- הם התעלמו ולמצער סירבו להתייצב באתרים לסיום כל התחייבויותיהם. עוד טען, שאין ולא יכול להיות חולק שהם לא עמדו במועדים החוזיים לביצוע האספקות וההתקנות. עוד טען, שהתנהלות זו של הספק הסבה ואף עודנה מסבה לו נזקי עתק, לרבות גרם הפרת חוזה מול צדדים שלישיים, פיצוי בגין ביטוח ועכבון קבלן, ועלות אחסון דלתות שהותיר אחריו הספק באתרים. עוד טען, שלאחר שהם נעלמו מהשטח והתעלמו מפניות אליהם- לא נותר לו, אלא לרכוש דלתות SOS ממוקדים שונים וכן הקצאת כוח אדם מיוחד להשלמת העבודות שהם נטשו לרבות תיקון ליקויים.
הקבלן מנה בכתב תביעה שכנגד נזקיו בסך של 309,696 ₪.
- סך של 100,000 ₪ בגין פיצוי מוסכם.
- סך של 28,000 ₪ בגין דלתות שהוא נאלץ לספק עד אותו מועד במקום הנתבעים
שכנגד.
- סך של 66,696 ₪ ששולמו כמקדמות ע"ח ביצוע כל העבודה בשלמותה.
- סך של כ- 35,000 ₪ בגין גבייה שגבו הנתבעים שכנגד ממשתכנים בגין שדרוגים שלא סופקו, ואשר הוא סיפק.
- סך של 50,000 ₪ אשר שולם כמקדמה בכפוף לעמידה בלוחות הזמנים והאספקות.
- סך של 30,000 ₪ בגין עכבונות, דמי שמירה וביטוחים.
טענות המתקין
טענות אילן והספק בכתב ההגנה שכנגד
יתרת חשבון של הספק
"עו"ד גבע: אם הוא היה מסיים היה מקבל 205,000 שקל על חשבון ינואר?
העדה גב' קריאף: אם הוא היה מסיים."
הקבלן לא דאג להעמיד מפקח מטעמו שיתעד בזמן אמת ביצוע העבודה
"כב' הש' הדר: יפה, אז למה אתם לא הגדרתם את המועדים שבהם יוצא אישור חשבון, את המועד שבו יימסר צ'ק, את המועד של התשלום השוטף?
מר פרץ: מסיבה פשוטה, אנחנו הזמנו את הדלתות האלה בחודש סוף יולי, תחילת אוגוסט. אני הייתי צריך לקבל את כל העבודה מוגמרת לפי לוחות הזמנים שנסגרו עוד במייל בסוף אוקטובר או משהו כזה, 22.10. ההסכם הגיע בתחילת חודש דצמבר. זה אומר שאנחנו כבר חודשיים בפיגור, חודש וחצי בפיגור מהעבודה שהייתה צריכה להסתיים כבר. אז מה שנקבע באותה פגישה וגם בהסכם זה שתגיעו, תגמרו את כל העבודה לשביעות רצוננו, תיקחו את כל מה שמגיע לכם בפרק זמן הזה שתסיימו את העבודה.
כב' הש' הדר: בוא תראה איפה זה כתוב, אז תגיד לי עכשיו איפה כל מה שאמרת לי עכשיו כתוב בהסכם. תיקח את ההסכם מול העיניים.
מר פרץ: יכול להיות שזה לא כתוב אבל בגלל זה, בגלל זה כתוב 'בגמר העבודה'."
"כב' הש' הדר: הוא אמר, אני הייתי גם מוכן להסתפק שתאשרו לי את החשבון, אפילו אישור חשבון לא הייתם מוכנים לעשות.
מר פרץ: למה שלא נעשה?
כב' הש' הדר: אז עשיתם או לא עשיתם?
מר פרץ: שיראה לי שאנחנו לא, שהוא ביקש שנאשר את החשבון.
כב' הש' הדר: אתה יכול להראות לי?
מר פרץ: הוא היה מגיע,
כב' הש' הדר: רגע, רגע, אתה יכול להראות לי את אישורי החשבון?
מר פרץ: לא, אין לי אותם. הוא פשוט היה מגיע לשטח,
כב' הש' הדר: אין לך או שהם אינם?
מר פרץ: אין אישור חשבון כי אף פעם לא עשינו אישור חשבון. הוא פשוט הגיע, ישבנו על העבודה שהוא עשה באותו חודש והוצאנו חשבון מאושר, והוא היה רושם את החשבונית עוד בשטח ואחרי בוא נגיד,
כב' הש' הדר: אז אני לא מבין, יש אישור חשבון לתשלום,
מר פרץ: לא היו מעולם אישורי חשבון."
חוות דעת המומחה מטעם ביהמ"ש בעניין איכות העבודה
"7. ריכוז אומדני עלויות
7.1 אומדני העלויות הנ"ל הינם לתובעת ללא מע"מ, הינם מבוססים על מחירי מאגר "דקל" (מאגר מחירי שיפוצים ותחזוקה) מאפריל 2019 ועל ניסיוני והיכרותי את מחירי השוק בענף במועד כתיבת חווה"ד.
7.2 סה"כ אומדני העלויות לתובעת לתיקון 20 הדלתות שנבדקו: 16,500 ₪ בתוספת מע"מ.
במידה שהתיקונים יבוצעו ע"י הנתבעת באמצעות קבלן שיפוצים מזדמן צפויות העלויות הנ"ל לגדול בשיעור ממוצע של כ- 30% בגין התאמה למחירי השוק החופשי.
7.3 תיקון הליקויים אינו מחייב את פינוי הדיירים והתכולה מהדירות.".
ביהמ"ש מאמץ מסקנות המומחה ודוחה תביעת הספק בעניין באר שבע ודימונה
המשמעות של אי ביצוע התיקונים ע"י הספק בזמן אמת
ביהמ"ש דוחה תביעת הספק בעניין צור הדסה
"מר פרץ: הוא לא אמר לי שהוא צריך להזמין, עדיין לא יצאה הזמנה, הוא בא רק לבקר בפרויקט, הפרויקט עדיין לא היה מוכן כמו שאילן הסביר.
כב' הש' הדר: הוא לא אמר לך שהוא רוצה להזמין או עומד להזמין?
מר פרץ: לא, הוא לא אמר לי."
ביהמ"ש מקבל תביעות הספק והקבלן באופן חלקי
התוצאה בעניין תביעות הספק והקבלן והוצאות
דחיית התביעה של הקבלן נגד המתקין במסגרת תביעת הספק
תביעת המתקין
עוד טען, כי בינו ובין הקבלן נתגלעו מחלוקות שאינן קשורות כלל וכלל להתנהלותו מול הקבלן, ושנבעו בעיקר ממחלוקות שהיו בין הקבלן לספק, וכי כל חטאו נבע מכך שיצר קשר בין הצדדים. בשל המחלוקות, ביום 8.12.17 הוא חדל מלספק דלתות לקבלן.
המתקין תבע כלהלן:
המתקין טען כי מתוך הסכומים הנ"ל שולם סך של 57,938 ₪, והקבלן נותר חייב לן סך של 79,398 ₪ בתוספת מע"מ, ובסה"כ 92,895 ₪.
המתקין טען כי בגין מיזם נופי פרץ בצור הדסה- נותר הקבלן חייב לו הסכומים שלהלן:
עוד טען, שהוזמנו 21 דלתות פנים על ידי הקבלן, אך הדלתות לא הותקנו בשל המחלוקות בין הצדדים. הדלתות מאוחסנות ברב בריח ולא ניתנות לזיכוי שם. בגין הזמנת הדלתות הוא שילם לרב בריח סך של 1,200 ₪ בתוספת מע"מ עבור כל דלת ובגין רכיב זה נותרה הקבלן סך של 25,200 ₪ בתוספת מע"מ ובסה"כ 29,484 ₪.
בנוסף, טען, הותקנה דלת גבוהה במשרד שעלותה 2,500 ₪ בתוספת מע"מ, ו- 5 משקופים בסך 2,500 ₪ בתוספת מע"מ וכן צילינדר בסך 500 ₪. בגין עבודות אלו נותר הקבלן חייב לו הסך של 6,435 ₪ כולל מע"מ.
עוד טען, שבגין עבודות התקנת דלת אש שבוצעה ביום 29.4.18, נותר הקבלן חייב לו הסך של 2,800 ₪ בתוספת מע"מ, וסה"כ 3,080 ₪.
המתקין טען שבגין אתר מודיעין- נותר הקבלן חייב לו הסכומים שלהלן:
המתקין טען שבגין ביצוע עבודות באתר דימונה, בוצעו תיקונים לדלתות שלא היו שייכות לו וכי בגין התיקונים נותר הקבלן חייב לו סך של 4,095 ₪.
המתקין טען לחוב בגין ביצוע עבודות בבאר שבע- הוא טען שביום 2.2.18 בוצעו תיקונים בדלתות שלא שייכות לו וכי עלות התיקונים כפי שסוכם היא 1,700 ₪ בתוספת מע"מ.
כמו כן טען, הותקן משקוף שעלותו 400 ₪ בתוספת מע"מ וכן הותקנה דלת זמנית גדולה בשנת 2017 בסך של 2,500 ₪ בתוספת מע"מ. המתקין טען שהקבלן חב לו בגין העבודות שבוצעו באתר סך של 5,382 ₪.
המתקין טען שסכום עיכוב הכספים הינו בסכום לא מבוטל ועומד על סך של 404,818 ₪.
גרסת הקבלן ביחס לתביעת המתקין
77. הקבלן טען בכתבי טענותיו בתביעת המתקין כי המתקין הציע שירותיו כספק ו/או מתקין דלתות פנים וחוץ ברמה גבוהה, העובד עם יצרני וספקי הדלתות המעולים בישראל, ואף התחייב לספק ולהתקין דלתות מתוצרת ספקים אלה במיזמים של הקבלן, כמו גם לעמוד בלוחות זמנים ואיכות עבודה וכן מתן אחריות מלאה לעבודה, לרבות המצאת אחריות יצרן. הקבלן טען כי המתקין נהג בנוכלות, ולכאורה סיפק דלתות אחרות מאלה שהוזמנו (דלתות מקוריות של היצרנים)- דלתות אותן ייצר ו/או שינה עצמאית תוך יצירת מצג שווא כי מדובר בדלתות מקוריות של היצרנים.
עוד טען ש"שהתברר ומתברר לאחרונה" כי בעוד המתקין הציג מצג שהוא מספק דלתות 'מעוצבות' של טובי היצרנים, הרי שבפועל הוא רכש לכאורה מספר מועט של דלתות מיצרנים, כדי להציג מצג של אחריות היצרנים. אולם, בפועל סיפק דלתות אחרות ו/או נוספות ומציג לגביהן מצג שהן של היצרנים, ואף נתפס בקלקלתו בגין כך באופן בו נדרש להחליף דלתות במיזם, תוך גרימת עיכובים ונזק לקבלן.
עוד טען, שהיצרנים עצמם טוענים בכל תוקף ובמספר הזדמנויות שבהן פנה אליהם, כי לכל היותר המתקין רכש דלתות מועטות לפני כמה שנים ובנסיבות אלה היצרנים ומי מהם אינם מוכנים ליתן שירות לקבלן. הקבלן טען, כי שיטה אחרת של המתקין, הייתה שהוא מציג לכאורה 'דלת מעוצבת' של מי מיצרנים שהינן דלתות מעוצבות עם פרטי עיצוב בהטבעה. אולם, בפועל היה מדובר בדלת רגילה עליה המתקין היה מוסיף 'עצמאית' את פרטי העיצוב בהדבקה, מה שיוצר מוצר שבתחילה דומה למקורי (ואף נושא 'מדבקה' של היצרן). אולם, מדובר באיכות ירודה וכעבור זמן המדבקות מתקלפות, וממילא ללא המקוריות הנדרשת לכל פרטי המוצר אשר אינה הולמת את המחיר ששילם הקבלן בגינו, תוך שהמתקין עושה עושר ולא במשפט, אינו מספק את המוצר המוזמן ולמצער מספק סחורה פגומה ולקויה, לרבות הנגועה בזיוף ולמצער במצג שווא.
עוד טען, שהמתקין נותר חב לו סך של 162,850 ₪, אותו גזל ממנו במצגי שווא ולמצער אגב התעשרות שלא כדין ואי אספקת המוזמן, ויש לחייבו לשלם לו, לרבות בתורת השבה בגין גביית יתר.
עוד טען, שבאופן עקבי המתקין לא עמד בזמני האספקה והפר את התחייבויותיו תוך גרימת נזקי עתק לקבלן לרבות בגין איחורים במסירה ואף העבודה שבוצעה על ידו התבררה כעבודה לקויה שאינה תואמת את האיכויות הנדרשות ודרישות התקנים.
עוד טען, ל"שיא השיאים", כי המתקין למן שלב מסוים פשוט נעלם מהעבודה ללא שוב, חדל לענות לקריאות שירות והותיר אותו בחוסר אונים וללא יכולת למסור דירות שלגביהן התחייב, תוך שהוא נאלץ להשקיע משאבים רבים לאיתור ספקים חלופיים ואף להקצות כח אדם ומשאבים לצורך עמידה בלוחות הזמנים, הכל בשל מעשי המתקין ומחדליו.
עוד טען, שהמתקין מבקש להסתיר ואינו מגלה כי נתבע בתיק נוסף, צד להתדיינות ענפה מולו ביחד ולחוד עם שותפו אילן, אשר יחדיו מצאו לפעול כנגד הקבלן שלא כדין.
עוד טען, שמהלכיו של המתקין תוכננו מראש ונועדו להונות אותו ולהתעשר על חשבונו שלא כדין, גביית סכומי עתק ממנו בגין סחורה נחותה ומצגי שווא לגבי מקוריותה ואף עד כדי ניסיון סחיטה לכל דבר ועניין, בסירוב המתקין להתייצב לעבודה ולהשלים את עבודתו והתחייבויותיו תוך שהוא מסב לקבלן ולרוכשי הדירות נזקי עתק.
עוד טען, שהתנהלות המתקין הסבה ואף עודנה מסבה לו נזקי עתק במיזמים בהם היה מעורב, לרבות גרם הפרת חוזה מול צדדים שלישיים, פיצוי בגין ביטוח ועכבון קבלן, עלות אחסון, פגיעה בשמו הטוב, צורך בהקצאת משאבים ממוניים להשלמת העבודה ו/או כל הליקויים שהותיר אחריו המתקין בשטח והתקשרות עם ספקים חליפיים, פיצוי דיירים שסבלו מהעבודה הגרועה והמסוכנת והרשלנית שביצע המתקין, ועוד. הקבלן העריך נזקים ועלויות אלה בסך כולל של 100,000 ₪.
עוד טען, שטענות המתקין בכתב התביעה, כמו גם פירוט העבודות ו/או הסכומים הנתבעים תלושים מהמציאות, נטענים ללא כל פירוט ו/או אסמכתאות, חלקם אף לא הוזמנו ו/או בוצעו מעולם. עוד טען, שיש לחייב את המתקין לשלם ולחלופין לחייבו להשיב לקבלן סכומים שהוא שילם לו, ובסך כולל של 262,850 ₪.
יתרת החוב של סכום התמורה
78. בשונה מהמצב בתביעת הספק, ביחס לתביעת המתקין נוצר קושי לגבי הטענה של המתקין ליתרת חוב בסך של כארבע מאות אלף ₪. זאת, ממספר סיבות.
79. ראשית, על פי סעיף 5 לכתב התביעה, סכימת החובות הנטענים באתרים השונים, בניכוי תשלום, על פי חישוב המתקין, עומדת על סך של 92,000 ₪. בסעיף 6, המתקין מונה חובות נוספים בסך כולל של 238,000 ₪. כך שסך החיוב על פי כתב התביעה עומד על סך של 330,000 ₪.
80. שנית, עקב מחדלו של המתקין לתעד ההתקשרות עם הקבלן. המתקין טען שעבור חלק מההזמנות שבוצעו "אין חשבונית/תעודת הזמנת עבודה וזאת בשל ההתנהלות המשפחתית שהייתה בין הצדדים, כאשר הוא היה מספק ומתקין דלתות על סמך הזמנה לעיתים טלפונית, במהירות רבה על מנת שחלילה לא יגרם לקבלן נזק מול לקוחותיו, ולאחר מכן היה דורש ומקבל שכרו בגין התקנת דלתות אלו". המתקין טען שאין מחלוקת לגבי סכום התמורה "שכן הדלתות מיוצרות ומותקנות באתרי הקבלן השונים". מטענות הקבלן עלה שהוא חולק על טענת המתקין. כאשר נחקר המתקין לגבי הסכומים שכלל בתביעתו לגבי כל אתר ואתר, התברר שאינו זוכר את הפרטים שסוכמו כביכול בעל פה. המתקין התבסס דווקא על חשבון שנערך ע"י הקבלן. אולם, הקבלן, הציג את אותו חשבון עם יתרה אחרת. המומחה העיד כי המתקין הציג לו חשבוניות בסך של 126,000 ₪ בלבד. אולם, כאמור לעיל, המתקין, אישר בסעיף 5 כי שולם לו הסך של 57,938 ₪.
81. מן האמור לעיל, עולה שהמתקין לא העמיד חישוב ברור וסדור הנשען על כרטסת, חשבוניות מס ותעודות משלוח לגבי מלוא סכום התביעה. ראיותיו מורכבות מערב רב של מסמכים, לעיתים, כרטסת, לעיתים חשבונית, שיוצרים תמונה חלקית לגבי חיובים באתרים שונים, בתקופות שונות, רובם בסכומים נמוכים. בולטת דרישה לתשלום בסכום גבוה יחסית באתר במודיעין בסך של כמאה ושמונים אלף ₪ ללא כל אסמכתא, למעט הזמנת דלתות מרב בריח.
82. לכאורה, היה מקום לקבוע שהמתקין לא הוכיח סכום החיוב. אולם, ביהמ"ש מביא בחשבון התנהלותו הבעייתית של הקבלן שאינו מנהל יומן עבודה, כמפורט קודם לכן, וכפי שיפורט בהמשך, משנה גרסאות על פני ציר הזמן. כמו כן, מתצהיר מורן עולה שאין טענות לגבי גובה החיובים בגין באר שבע, דימונה וצור הדסה, אלא הטענה כי שולם הסך של 133,000 ₪, ולא הסך של 57,938, כטענת המתקין. אולם, לא הוצגה אסמכתא לתשלום. לעניין האתר במודיעין, הקבלן דחה הטענה באופן גורף.
83. לכן, בשים לב לנסיבות מיוחדות אלה, ביהמ"ש קובע על דרך אומדנא, על יסוד החיוב בגין דימונה, באר שבע וצור הדסה, וחלק קטן מיתר הדרישות, כי החיוב יעמוד על סך של 100,000 ₪ בלבד. לעניין קביעת חיוב מופחת על דרך אומדנא לרעת מי שלא העמיד תשתית עובדתית נדרשת, ראו פסק הדין בע"א 11122-06-21 באבאדז'נוב רושל בע"מ ואח' נ' מירזייב ואח' (פורסם בנבו).
84. אשר על כן, על ביהמ"ש לדון כעת בטענות הקבלן לעניין קיזוז חובות נטענים של המתקין, עקב אי השלמת העבודה ונוכלות.
טענות הקבלן
85. בדומה למחלוקת בין הקבלן לספק, גם בעניין תביעת המתקין, הקבלן העלה שורה של טענות לנזקים שונים, עקב עבודה לקויה ואי עמידה בזמנים.
טענת הקבלן שהמתקין הפסיק את העבודה
86. בדומה, למחלוקת בין הקבלן לספק, גם בתביעת המתקין, הקבלן טען כי המתקין הפסיק העבודה. המתקין טען שהסיבה בעטיה הפסיק עבודתו היא העובדה שהקבלן הפסיק לשלם לו עבור עבודותיו השונות. הוא טען שפנה עשרות פעמים טלפונית על מנת שיוסדר שכר הטרחה בגין עבודתו כמבוקש, אך כל פניותיו אלו עלו בתוהו. עוד טען, שנתן מענה לכל קריאות הקבלן בכל זמן ובכל עת.
87. בדומה למצב בתביעת הספק, גם בתביעת המתקין, הקבלן לא סמך יתדות טענותיו לעניין אי עמידה בתנאי ההזמנה, לרבות לעניין עמידה בלוח זמנים, בעדות מפקח על סמך החלטות שתועדו בזמן אמת ביומן עבודה, כמצופה באתרי בניה של עשרות ואולי אף מאות יחידות דיור. ביהמ"ש זוקף זאת לחובת הקבלן, כפי שעשה גם בעניין תביעת הספק.
88. בשונה מהתכתובת הענפה בין הספק ובין הקבלן, בעניין תביעת המתקין, הוצגו מסמכים בודדים. הקבלן צרף לתצהירו כנספח ג' תכתובת מסרונים מחודש נובמבר 2017, ממנה עולות טענות לעיכובים בביצוע העבודה, כאשר המתקין משיב בכל פעם ומבטיח לתת מענה.
89. כמו כן, צורף מכתב בא כוח הקבלן למתקין מיום 26.12.18 בו הוא מלין על כך שעל אף שהמתקין גבה "תמורה נוספת" בסך של 22,000 ₪ בגין עבודה בצור הדסה, הוא טרם התחיל בביצוע העבודות. כמו כן, הקבלן קושר בין המתקין ובין "אילן" שלא הגיע לעבודה בצור הדסה ביום 20.2.18. הקבלן דורש מהמתקין לספק הדלתות לצור הדסה תוך 7 ימים ולא, יקוזז מהתמורה הפיצוי המוסכם לפי ההסכם מיום 8.12.17.
90. כמו כן, צורף מכתב מורן למתקין מיום 17.5.18 בו היא מתייחסת להסכם מיום 8.12.17 ומזכירה למתקין כי על אף שאין לו יותר אחריות בעניין דלתות פנים בבאר שבע ובדימונה, הוא אחראי למתן מענה בעניין דלתות החוץ באותם אתרים. מורן טוענת במכתב כי הובא לידיעתה שהוא הפסיק לתת מענה לפניות אליו לגבי אותם שני אתרים ודורשת ממנו לחדש מיד מתן המענה.
91. מכאן שהתכתובת אינה מזכירה נכון לאמצע שנת 2018 ולו ברמז הטענות החמורות של הקבלן בקשר לנוכלות. בשונה מצרכן הדיוט שהזמין דלת וגילה כביכול רק לאחר זמן רב שהדלת אינה הדלת שהזמין, עקב חוסר ניסיון ומיומנות, אין לקבל טענה זו מקבלן בניה שמוחזק כמנוסה ומיומן. מראיות הקבלן עולה שהוא הפסיק לשלם למתקין, כאשר לא ברורה היתרה לתשלום, עקב אי התייצבות לעבודה בצור הדסה, ולאחר מכן, עקב אי מתן מענה לפניות בבאר שבע ובדימונה.
92. מצופה היה שהקבלן יציג מכתב שנשלח למתקין בסמוך לאחר שליחת המכתב מאמצע שנת 2018 בו הוא מרכז כלל הטענות, לרבות קובע שהמתקין לא נענה לדרישת מורן להיענות לפניות בדבר תיקונים, ומפרט גמר חשבון ולו זמני. כאמור לעיל, ביהמ"ש כבר קבע קודם לכן, לגבי המחלוקת בין הקבלן והספק שהקבלן נמנע מאישור חשבונות. מחדל זה מצטרף למחדל המהותי של העדר יומן עבודה, שגם לגביו כבר עמד ביהמ"ש. הקבלן טען בסעיף 18 לסיכומיו כי המתקין נטש את העבודה שעה שהוא זה שחייב כספים והפנה ל"התחשבנות" שכאמור לעיל, כלל לא הציג.
93. לכן, ביהמ"ש דוחה הטענה של הקבלן בסעיף 4 לסיכומיו כתובע שכנגד לפיה מגיע לו פיצוי בסכומים שונים לגבי אתרים שונים בגין היעלמות המתקין ואי מתן שירות ובדק או עיכוב שנגרם לקבלן במיזם. ביהמ"ש קובע כי הסיבה האמתית לעליית היחסים בין הצדדים בזמן אמת על שרטון היא עמדת הקבלן שהספק והמתקין שותפים ולכן דינם אחד.
הטענה שעבודת המתקין הייתה פגומה
94. הקבלן עמד בכתב התשובה לכתב ההגנה שכנגד על הטענה כי עבודת המתקין הייתה פגומה וטען כי טענת המתקין לביצוע עבודה בצורה מושלמת- נסתרת מתמונות ותלונות שמתקבלות אצלו חדשות לבקרים. לנוכח מחדל הקבלן להעיד מפקח על העבודות ולהגיש יומן עבודה, ביהמ"ש נאלץ גם בעניין תביעת המתקין להורות על הכנת חוות דעת שתבדוק טענות הקבלן בדיעבד. ביהמ"ש הורה למומחה שהגיש חוות הדעת בעניין תביעת הספק, להגיש גם חוות דעת בעניין תביעת המתקין שבה יבדוק מדגמית עשרה אחוזים ממספר הדלתות שהותקנו.
חוות דעת המומחה
95. המומחה קבע בחוות הדעת שהגיש ביום 11.2.21 ביחס לליקויים ונזקים בדלתות הכניסה הראשיות לדירות ובתי מורים של חלק מדיירי הפרויקטים בדימונה, בבאר שבע, ובצור הדסה, בסעיף 7 לחוות הדעת, כלהלן:
"7. ריכוז אומדני העלויות
7.1 אומדני העלויות הנ"ל הינם לתובעת ללא מע"מ, הינם מבוססים על מחירי מאגר "דקל" (מאגר מחירי שיפוצים ותחזוקה) ועל ניסיוני והיכרותי את מחירי השוק בענף במועד כתיבת חווה"ד.
7.2 סה"כ אומדני העלויות הנ"ל לתובע: 6,800 ₪ בתוספת מע"מ.
במידה שהתיקונים יבוצעו ע"י הנתבעת באמצעות קבלן מזדמן צפויות העלויות הנ"ל לגדול בשיעור ממוצע של כ- 30% בגין התאמה למחירי השוק החופשי.
7.3 תיקון הליקויים אינו מחייב את פינוי הדיירים והתכולה מהדירות."
96. מחוות הדעת עולה שתמונת המצב ביחס לתביעת המתקין שונה ממצב הדברים בתביעת הספק לעניין איכות העבודה בשים לב לשווי ממוצע של הספקת והתקנת דלת לכמאה ועשרים דלתות בסך של כאלפיים ₪ ביחס לשווי עלות התיקונים בשתיים עשרה דלתות שהותקנו, כשמונת אלפים ₪ כולל מע"מ ביחס לשווי ממוצע של 12 דלתות בסך של כ -24,000 ₪.
97. המתקין לא חלק בסיכומיו על חוות הדעת. הקבלן הסתמך בסיכומיו על חוות הדעת כדי לטעון שגם עבודתו של המתקין הייתה פגומה באופן מהותי. אולם, כאמור לעיל, חוות הדעת של המומחה בעניינו של המתקין אינה חמורה כפי שהיה בעניינו של הספק. אשר על כן, ביהמ"ש מקבל חלקית טענות הקבלן בסעיף 4 לסיכומיו כתובע שכנגד ומאשר הפחתת סכום התמורה שנקבעה על דרך אומדנא בשלושים אלף ₪ בלבד.
98. כאן המקום לציין שהקבלן ביקש בסעיף 4 לסיכומיו כפל פיצוי במובן זה שביקש פיצוי עבור תשלום לספקים אחרים שכביכול נכנסו בנעלי המתקין וכן ביקש פיצוי בגין הצורך לתקן ליקויים בעבודת המתקין. ברי שאם הקבלן היה משלם למתקינים אחרים כדי לתקן הפגמים שהותיר אחריו המתקין, המומחה לא היה אמור למצוא פגמים. כמו כן, מי מאותם "צוותים" או "ספקים אחרים" שהוזכרו בסעיף 14 לסיכומי הקבלן, לא העיד מטעמו.
טענת הקבלן שהדלתות שהותקנו אינן הדלתות שהוזמנו
99. בעניין תביעת המתקין, הקבלן העלה טענה נוספת והיא שהדלתות שהותקנו ע"י המתקין אינן דלתות מקוריות של היצרנים. כפי שהוזכר קודם לכן, הטענה לא עלתה בזמן אמת. המתקין השיב כי כל הדלתות שהותקנו הינן של "רב בריח" או של "רב מגן" ובאחריות היצרן וכי נטל הבאת הראיות בעניין טענת הקבלן לנוכלות חלה על הקבלן..
100. הקבלן טען בכתב התשובה לכתב ההגנה שכנגד כי טענת המתקין כי כל הדלתות הינם של "רב בריח" או "רב מגן", אינה תואמת את הנספחים שהוצגו על ידו- ובפרט לא את הדלתות שסופקו בפועל, שגם אם נשאו את 'לוגו' מי מהחברות האלה, הרי שהן עברו התאמות על ידי המתקין, בזיוף לשמו. הוא ביקש מהמתקין לתת פרטים נוספים וטובים יותר לגבי טענותיו בדבר אספקת דלתות של רב בריח ורב מגן.
ביהמ"ש הורה למומחה מטעמו לבדוק במיוחד בחוות דעת נוספת ומיוחדת טענת הקבלן לנוכלות
101. בעת חקירת המומחה מטעם ביהמ"ש, המומחה נשאל לגבי בדיקת טענת הקבלן לפיה התברר לו שהמתקין נהג בנוכלות כלפיו ולכאורה סיפק דלתות אחרות מאלה שהוזמנו (דלתות מקוריות של היצרנים)- דלתות אותן ייצר ו/או שינה עצמאית תוך יצירת מצג שווא כי מדובר בדלתות מקוריות של היצרנים.
102. ביהמ"ש הורה למומחה בתום חקירתו לבדוק הטענה בכתב ההגנה של הקבלן ש"מה שהתברר ומתברר לאחרונה" הוא כי בעוד המתקין הציג מצג שהוא מספק דלתות 'מעוצבות' של טובי היצרנים, הרי שבפועל הוא רכש לכאורה מספר מועט של דלתות מיצרנים, כדי להציג מצג של אחריות היצרנים.
103. ביהמ"ש ציין באותה החלטה כי הקבלן טען שהיצרנים עצמם טוענים בכל תוקף ובמספר הזדמנויות שבהן פנה אליהם הקבלן, כי לכל היותר המתקין רכש דלתות מועטות לפני כמה שנים ובנסיבות אלה היצרנים ומי מהם אינם מוכנים לתת לה שירות.
104.. ביהמ"ש ציין כי מתשובת המומחה עלה כי פנה אל יועץ של מי מטעם היצרנים, ואותו יועץ אישר כי הדלתות הן דלתות של היצרן. ביהמ"ש לא הסתפק באופן בו בדק המומחה הטענה והורה לו לבצע בדיקה נוספת ומעמיקה יותר.
חוות הדעת המשלימה בעניין טענת הנוכלות
105. בהתאם להוראת ביהמ"ש, במסגרת ההשלמה לחוות הדעת בתביעת המתקין קבע המומחה בחוות דעת מיוחדת שהגיש ביום 15.3.22 כך:
"בהתאם להחלטת כבודו ובהתאם לדרישת הבטחונות של הנתבעת בעניין דלתות הכניסה הראשיות ביחידות הדיור בשלושת פרוייקטי הבנייה בבאר שבע, דימונה וצור הדסה, ערכתי בדיקות עם התובע מישל בן אבו, ספק ומתקין הדלתות, ומנהלת המכירות הארצית של חברת רב בריח (חברת רב-מגן פשטה את הרגל ולכן נמנע עמה קשר טלפוני) ולהלן תוצאות בדיקותיי ומסקנותיי:
בנוסף לצילומי החשבוניות, מצ"ב בנספח ב' מכתב מאת מנהלת המכירות הארצית של רב-בריח, גב' נטלי עבדי, המצהירה כי לתובע נמכרו הדלתות האמורות עפ"י הרשום בחשבוניות.
ברשימת דגמי הדלתות המצורפת לתקן אין מופיע דגם הדלת 506, שהותקן בפרוייקטים, אך מבירור עם מנהלת המכירות הארצית של רב-בריח, גב' עבדי, ועפ"י מכתב ששלחה לי בנדון (מצ"ב בנספח ה'), הסתבר כי דגם 506 מתאים לקטגוריית דגם 540, המופיעה כן ברשימה, וההבדל בין שני הדגמים הינו בסוג ידית הדלת בלבד ולא במכלליה.
יצוין כי לדלת מסוג 506 "לימסול" כנ"ל אין היתר לתו תקן עקב החלון הגדול באמצע הדלת.
עוד יצוין כי בסעיף 6.13.1 לחוות דעתי בעניין דלתות הכניסה הראשיות נרשם בטעות דגם 506 "לימסול" כדגם "רטרו", שגם לו יש חלון גדול ומעוצב.
עם זאת, לאחר תקופת האחריות יסופק שירות (תמורת תשלום) מטעם חברת רב-בריח בעת הצורך לדיירים אשר בבתיהם הותקנו דלתות רב-בריח, וע"י התובע לדיירים אשר בבתיהם הותקנו דלתות רב-מגן (ראה מכתב התחייבות בנדון מטעם התובע בנספח ח')."
ביהמ"ש מאמץ מסקנות המומחה בעניין טענת הקבלן לנוכלות
106. הקבלן לא השלים עם מסקנות המומחה ושב וחקר אותו. בסיכומיו כתובע, הוא הקדיש חלק נכבד למתיחת ביקורת על ממצאי המומחה מטעם ביהמ"ש (ראו מניית מחדלי המומחה, לטענת הקבלן) וביקש לפסול חוות דעתו. ביהמ"ש דוחה את הביקורת של הקבלן על ממצאי המומחה. אין לקבל עמדת הקבלן לפיה הוא רשאי להסתמך בסיכומיו בהרחבה על כל קביעות המומחה ששרתו את ענייניו (ראו לדוגמה סעיף 21 לסיכומי הקבלן כתובע שכנגד בתביעת הספק) וכן בסיכומיו כנתבע בתביעת המתקין בעניין איכות העבודה, ובאותה נשימה לבקש לפסול את המומחה על כך שבעניין המחלוקת עם המתקין בסוגיה מסוימת, הקביעה של המומחה לא השביעה את רצונו.
107. נטל הבאת הראיות והשכנוע לגבי מעשה נוכלות חל על טוען הטענה. הדברים יפים שבעתיים, כאשר טוען הטענה אינו הדיוט, צרכן מן השורה שרכש דלת, אלא קבלן. מצופה היה שמפקח, או מנהל עבודה, מטעמו, יבדוק הדלתות בזמן אמת ויעלה הטענות לכך שהדלתות אינן מקוריות, שאין תעודות מטעם היצרן, שאין תעודות משלוח, או חשבוניות בזמן אמת, לאחר בדיקת המסמכים, עוד בטרם הותקנו הדלתות, או מיד לאחר התקנתן. תחת זו, הקבלן העלה הטענות החמורות בשיהוי ניכר וציפה שמומחה ביהמ"ש יאסוף עבורו את הראיות ויגבה עדויות מהיצרנים, שעה שהוא היה אמור בנקל לברר הטענות בזמן אמת. הקבלן הלין בסיכומיו על כך שהמתקין טען להיותו הדיוט כביכול. אולם, הביקורת שהפנה בעניין זה כלפי המתקין, יפה גם בעניין התנהלותו.
108. אם לא די בכך, ביהמ"ש העמיד לפני הקבלן האפשרות לשוב ולחקור המתקין, לאחר הגשת חוות הדעת הנוספת. אולם, הקבלן וויתר על כך, תוך שהוא מנסה לתרץ זאת בסעיף 15 לסיכומיו כתובע בטענה שהחקירה הייתה מכשירה הגשת ראיות ע"י המתקין.
109. כמו כן, הקבלן לא העיד מי מנציגי היצרנים המקוריים כדי לבסס טענתו למצג שווא ולזיופים של מסמכים מטעם היצרנים. הקבלן טען בסיכומיו כתובע שהמומחה מטעם ביהמ"ש היה אמור לגבות עדויות כביכול מהיצרנים. ביהמ"ש קובע שמי שאמור היה להעיד היצרנים, היה הקבלן. מכאן שהטענה הפסקנית בסיכומיו כתובע, כי הוא הוכיח כביכול זיוף מסמכים מטעם יצרנים שכלל לא העידו, הינה משאלת לב לכל היותר. מחדל הקבלן בעניין זה מקים חזקה שאם מי מנציגי היצרנים היה מעיד, עדותו הייתה לחובת הקבלן. 143. לעניין המשמעות של הימנעות מהגשת ראיה חיונית ראה ע"א 4697/05 גבאו אסטבלישמנט נ' דוד דודאי [פורסם בנבו] (27.8.12).
110. מחדל אי העדת נציגי היצרנים נוגע גם לחובת הקבלן כאשר הוא מעלה טענה למרמה, על פי הפסיקה, לעמוד בנטל הבאת ראיות ושכנוע מוגבר ביחס למאזן הסתברויות. לעניין זה ראה ע"א 7456/11 בר נוי נ' מלחי [פורסם בנבו]. הקבלן לא עמד אף ברף הרגיל על פי מאזן הסתברויות.
111. למעלה מהדרוש, ביהמ"ש הגיע למסקנה לנוכח האופן בו עלתה הטענה בשיהוי רב, שהסוגיה כיצד יוצרו הדלתות, לא הטרידה את מנוחתו של הקבלן, בלשון המעטה, בזמן אמת. זאת, שעה שהקבלן טען בסעיף 14 לסיכומיו בתביעת הספק כי "הדלתות מהוות "כרטיס ביקור" שלו "לאיכות עבודה". מכאן שהאופן בו הועלתה הטענה בדיעבד, מלמד כי הועלתה כמשקל נגד לעמידת המתקין על זכויותיו. מסקנה זו מתחזקת גם מהראיות שהובאו בעניין המחלוקת בין הספק ובין הקבלן. ביהמ"ש ציטט תכתובת בין הספק ובין הקבלן בה הקבלן אישר הזמנה של דלת ש"אינה בעלת תקן ישראלי כחוק".
112. אשר על כן, ביהמ"ש דוחה טענת הקבלן לנוכלות ולכן אין מקום לחיוב המתקין בתשלום הסך של 128,000 ₪ כפי שביקש הקבלן בסעיף 4 לסיכומיו.
התוצאה בתביעת המתקין
113. ביהמ"ש קיבל חלקית תביעת המתקין לעניין יתרת התמורה שהוכחה והפחית בגין הליקויים הסך של 30,000 ₪. ביהמ"ש מחייב הקבלן לשלם למתקין הסך של 70,000 ₪.
הוצאות
114. לאחר הבאה בחשבון של התוצאה בשתי התובענות, ביהמ"ש מחייב הקבלן לשלם למתקין בגין דחיית התביעה שכנגד של הקבלן נגד המתקין בתביעת הספק וקבלה חלקית ביותר של תביעת המתקין, רבע מסכום האגרות ששולמו, ובשכ"ט בא כוח המתקין בסך של 15,000 ₪ בלבד. זאת, בשים לב לאופן בו הקשה המתקין על ניהול ההליך כאשר לגבי חלק ממחדליו שתוארו באריכות בסיכומי הקבלן כתובע, ביהמ"ש חייב אותו בתשלום הוצאות.
115. כמו כן, ביהמ"ש מחייב הקבלן לשלם למתקין שכר טרחת המומחה בגין הכנת חוות הדעת המיוחדת בסך של 2,500 ₪.
116. הצדדים יישאו ביתר הוצאותיהם.
סוף דבר
117. ביהמ"ש מחייב את הקבלן לשלם לספק הסך של 105,000 ₪ ולמתקין הסך של 70,000 ₪, כאשר סכומים אלה נושאים הפרשי הצמדה וריבית כחוק, ממועד הגשת התביעות ועד למועד התשלום המלא בפועל.
118. ביהמ"ש מחייב את הקבלן לשלם לספק ולמתקין רבע מסכום האגרות כאשר סכומים אלה נושאים הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד ההוצאה ועד מועד התשלום בפועל.
119. ביהמ"ש מחייב את הקבלן לשלם שכ"ט בא כוח הספק בסך של 20,000 ₪ ושכ"ט המתקין בסך של 15,000 ₪, כאשר סכומים אלה נושאים הפרשי הצמדה וריבית כחוק, ממועד מתן פסק דין זה ועד למועד התשלום המלא בפועל.
120. ביהמ"ש מחייב את הקבלן לשלם למתקין הוצאות שכ"ט המומחה בסך של 2,500 ₪, כאשר סכום זה נושא הפרשי הצמדה וריבית כחוק, ממועד ההוצאה ועד למועד התשלום המלא בפועל.
ניתן היום, י"ג אב תשפ"ב, 10 אוגוסט 2022, בהעדר הצדדים.