טוען...

לפני כבוד השופט עדי הדר

ת"א 10347-05-18 דולב עיצובים בע"מ ואח' נ' אייל פרץ יזמות ונדל"ן 2011 בע"מ ואח'

התובעת/נתבעת שכנגד: דולב עיצובים בע"מ (נתבעת שכנגד 1)

נגד

הנתבעת/תובעת שכנגד: אייל פרץ יזמות ונדל"ן 2011 בע"מ

נ ג ד

הנתבעים שכנגד: 2. אילן קורן

3. מישל בן אבו

ת"א 63245-05-19 בן אבו ואח' נ' אייל פרץ יזמות ונדל"ן 2011 בע"מ ואח'

התובע/נתבע שכנגד: מישל בן אבו

נ ג ד

הנתבעת/תובעת שכנגד: אייל פרץ יזמות ונדל"ן בע"מ

פסק דין

לפני ביהמ"ש תביעות הדדיות בין ספק דלתות, מתקין דלתות וקבלן בנייה.

כתב התביעה מטעם הספק

  1. התובעת, ספק דלתות, (להלן: "הספק"), הגישה ביום 6.5.18 כתב תביעה בת"א 10347-05-18 (להלן: "תביעת הספק") בה טענה כי הנתבעת, קבלן בניה (להלן: "הקבלן") חבה לה בגין סחורה שסיפקה לה והתקנות של דלתות, הסך של 397,211 ₪.

כתב הגנה וכתב תביעה שכנגד מטעם הקבלן

  1. הקבלן הגיש ביום 2.7.18 כתב הגנה בו טען כי הספק והמתקין מר מישל בן אבו (להלן: "המתקין"), נטשו את אתר העבודה לאחר שסיפקו סחורה פגומה, וחלקית, לא עמדו במועדים ואף גבו מדיירים תשלומים בלי לספק הסחורה. הקבלן הגיש בצוותא חדא עם הגשת כתב ההגנה, כתב תביעה שכנגד הספק, בעלי הספק, אילן (להלן: "אילן") והמתקין ובו ביקש לחייב אותם בתשלום הסך של 309,696 ₪ בגין נזקים שגרמו לו.

כתב הגנה מטעם המתקין

  1. המתקין הגיש ביום 20.8.18 כתב הגנה בו טען כי אינו שותף של הספק וכי חבותו על פי ההסכם מיום 8.12.17 הינה על פי סעיף 5א להסכם ויתר החבויות על פי ההסכם הן של הספק. עוד טען, שביצע התיקונים כנדרש.

כתב הגנה מטעם הספק ואילן

  1. הספק ואילן הגישו ביום 16.9.18 כתב הגנה בו דחו טענות הקבלן נגדם.

הדיון הראשון והשני

  1. הדיון הראשון התקיים ביום 18.12.18. ביהמ"ש החל במינוי מומחה. הדיון השני התקיים ביום 25.2.19. ביהמ"ש קבע אופן הכנת חוות הדעת וחלוקת הפקדת שכר המומחה יעקב קליגסברג מראש בין בעלי הדין.

מינוי המומחה מטעם ביהמ"ש

  1. לאחר שביהמ"ש הבטיח תשלום שכר המומחה קליגסברג, הוא מינה אותו ביום 3.3.19 כמומחה מטעמו.

הגשת תביעת המתקין

  1. המתקין הגיש ביום 27.5.19 כתב תביעה בת"א 63245-05-19 (להלן: "תביעת המתקין") בו תבע מהקבלן הסך של 404,818 ₪ בגין תמורה שלא שולמה.

הגשת חוות הדעת ע"י המומחה בתביעת הספק

  1. המומחה הגיש חוות דעתו בתביעת הספק ביום 20.6.19.

הגשת ראיות בתביעת הספק

  1. ביהמ"ש נתן ביום 19.8.19 צו להגשת ראיות. הספק הגיש ראיותיו כתובע ביום 20.9.19 והקבלן ביום 22.9.19. הקבלן הגיש ראיותיו כנתבע ביום 28.10.19 והספק ביום 30.10.19.

הגשת כתב הגנה וכתב התביעה שכנגד בתביעת המתקין

  1. הקבלן הגיש ביום 3.11.19 כתב הגנה וכתב תביעה שכנגד בתביעת המתקין בהם טען כי המתקין נהג בנוכלות והתקין דלתות שאינן מקוריות, כפי שהוזמן ממנו וכן נעלם מאתר העבודה. הקבלן טען לחוב בגין סכום העיכבון, השלמת עבודות והוצאות תקורה, באתרים שונים, בסך של 282,650 ₪.

הגשת ראיות המתקין בתביעת הספק

  1. המתקין הגיש ראיותיו כנתבע שכנגד בתביעת הספק ביום 6.12.19.

הגשת כתב הגנה שכנגד ע"י המתקין בתביעתו

  1. המתקין הגיש ביום 15.1.20 כתב הגנה שכנגד בתביעתו, בו הציג קבלות לפיהן רכש הדלתות מהיצרנים המקוריים וטען כי סיפק עבודה ברמה גבוהה. המתקין הסביר כי הפסיק עבודתו שכן הקבלן הפסיק לשלם לו. כמו כן, טען כי לא היה מעורב בהתקנת דלתות פנים ע"י הספק ומכאן שאין לייחס לו טענות הקבלן ביחס לספק. עוד טען, שטיפל בקריאות דיירים.

הגשת כתב תשובה ע"י הקבלן בתביעת המתקין

  1. הקבלן הגיש ביום 31.1.20 כתב תשובה בתביעת המתקין בו חזר על טענותיו.

הדיון השלישי

  1. הדיון השלישי התקיים ביום 5.2.20. ביהמ"ש הורה להביא לפני כבוד סגן הנשיא התובענות של הספק והמתקין על מנת שיחליט אם לאחד שמיעתן לפני מותב אחד.

החלטת סגנית הנשיא על איחוד שמיעת התביעות לפני מותב זה

  1. כבוד סגנית הנשיא (כתוארה דאז) השופטת סיגל רסלר - זכאי הורתה ביום 5.2.20 על איחוד שמיעת תביעות הספק והמתקין לפני מותב זה.

הדיון הרביעי, החמישי והשישי

  1. הדיון הרביעי, לראשונה, בשתי התובענות, התקיים ביום 8.6.20. ביהמ"ש הורה למומחה להשלים חוות דעתו ע"י בדיקת הטענות בתביעת המתקין. הדיון החמישי התקיים ביום 11.8.20. ביהמ"ש נתן החלטות בסוגיות שהצדדים העלו ביחס להשלמת חוות הדעת. הדיון השישי התקיים ביום 7.1.21. ביהמ"ש בדק מדוע בוטל ביקור של המומחה באתרי העבודה והזהיר המתקין כי אם יסכל שוב הכנת חוות הדעת, ביהמ"ש עלול למחוק תביעתו וכן חייב אותו בתשלום הוצאות.

הגשת חוות הדעת בתביעת המתקין

  1. המומחה הגיש ביום 11.2.21 חוות הדעת בתביעת המתקין.

הדיון השביעי

  1. הדיון השביעי התקיים ביום 26.4.21. ביהמ"ש קצב מועדים להגשת ראיות בתביעת המתקין.

הגשת ראיות בתביעת המתקין

  1. המתקין הגיש ראיותיו ביום 6.6.21 ושוב באופן תקין ביום 8.6.21. הקבלן הגיש ראיותיו ביום 24.6.21.

הדיון השמיני

  1. הדיון השמיני התקיים ביום 14.10.21. ביהמ"ש קבע מועדים לשמיעת הראיות, סדר חקירות וקצב זמני חקירה.

הגשת תצהיר מתוקן ע"י המתקין

  1. המתקין הגיש ביום 28.10.21 תצהיר מתוקן.

הדיון התשיעי

  1. הדיון התשיעי התקיים ביום 15.12.21. נחקר המתקין. הדיון העשירי התקיים ביום 30.12.21. נחקרו המומחה מטעם ביהמ"ש, אילן, מר משה פרץ (להלן: "משה") וגב' מורן קריאף (להלן: "מורן").

הגשת השלמה לחוות הדעת בתביעת המתקין

  1. המומחה הגיש ביום 15.3.22 השלמה לחוות דעתו בתביעת המתקין בעניין טענת הקבלן כי המתקין התקין בנוכלות דלתות שאינן מקוריות.

הדיון העשירי

  1. הדיון העשירי התקיים ביום 1.5.22. המומחה נחקר ביחס להשלמת חוות דעתו.

הגשת סיכומים

  1. תמלול הדיון התקבל רק ביום 31.5.22. לכן, באותו יום ביהמ"ש נתן צו להגשת סיכומים. הקבלן הגיש סיכומיו כתובע בשתי התביעות ביום 17.7.22, הספק ביום 18.7.22 והמתקין ביום 19.7.22. הספק והמתקין הגישו סיכומיהם כנתבעים ביום 5.8.22. הקבלן הגיש סיכומיו כנתבע באופן לא תקין ביום 7.8.22. ביהמ"ש אפשר לו להגישם שוב באופן תקין עד יום 8.8.22 והוא שב והגיש הסיכומים ביום 8.8.22.

דיון והכרעה

  1. על ביהמ"ש להכריע בטענות ההדדיות בין הקבלן, הספק והמתקין.
  2. להלן גרסאות הצדדים:

גרסת הספק

  1. הספק טען בכתב התביעה שהגיש כי הוא מתמחה בייבוא ושיווק דלתות פנים והקבלן מתמחה ביזום ובנייה למגורים בכל רחבי הארץ. הספק טען כי ביום 30.3.16 הקבלן הזמין ממנו 220 דלתות פנים עבור מיזם השחר שבנה בדימונה. עוד טען, כי ביום 8.12.17 התקיימה פגישה במשרדי הקבלן על מנת להסדיר את מועדי אספקת הדלתות לאתרי הקבלן, כן נקבעו במהלך הפגישה לוחות הזמנים להתקנת דלתות הפנים באתרי הבנייה של הקבלן. במהלך הפגישה ולאחר שהצדדים הגיעו להבנות באשר לכמה נושאים וביניהם מועדי אספקת הדלתות גובש ונחתם בין הצדדים נייר הבנות. הקבלן הזמין ממנו 220 דלתות פנים לאתר בדימונה, 107 דלתות פנים לאתר בבאר שבע ו- 120 דלתות לאתר צור הדסה. עוד טען, שסמוך למועד הפגישה נסע אילן, לאתר צור הדסה ומדד את הפתחים, זאת על מנת להתאים את המידות המוזמנות. עוד טען, שאילן העיר את תשומת לב הקבלן כי מדובר במידות מיוחדות אשר לא מהוות סטנדרט בישראל וכי הוא ייאלץ לבצע הזמנת עבודה מיוחדת מסין. משכך סיכמו הצדדים כי מחיר כל דלת יהיה בסך של 1,200 ₪ בצרוף מע"מ. לאחר הסכמת הקבלן למחיר, הזמין הספק את הדלתות המיוחדות מסין.

הספק הוסיף וטען שהקבלן ניתק כל קשר ואינו משתף פעולה ביחס להמשך העבודה וזאת מפאת דרישתו החוקית לתשלום דמי עבודתו. עוד טען שביום 19.2.18 אילן שלח לקבלן הודעת דואר מקוון ובה דרישה לתשלום סך של 205,005 ₪. נציגת הקבלן השיבה כי הקבלן לא ישלם לספק עד השלמת כל העבודות. הספק טען, כי מדובר במספר תיקונים מינוריים בחלק מהדירות שעלותן אלפי ₪ בודדים, ואשר אותן הונחה הספק שלא לבצע נוכח מחסור באספקת החשמל באתר.

עוד טען, כי עומד עם 120 דלתות שהוזמנו במיוחד עבור הקבלן בהזמנה מיוחדת מסין. דלתות אלה שוכבות במחסניו. עוד טען שהקבלן חייב לו תשלום הסך הנ"ל בתוספת הפרשי הצמדה וריבית לפי הפירוט שלהלן:

א. מחיר דלתות כולל התקנתן שלא שולמו עד ליום 15.3.18 – 205,006 ₪.

ב. הזמנת 120 דלתות במחיר 1,200 ₪ לאתר צור הדסה – 168,480 ₪.

ג. הוצאות ייבוא, שינוע, מכס ואחסנה – 8,821 ₪.

ד. עגמת נפש – 10,000 ₪.

ה. אגרת הגשת תביעה – 4,904 ₪.

סה"כ 397,211 ₪.

טענות הקבלן

  1. הקבלן טען בכתב ההגנה וכתב התביעה שכנגד כי הספק ואילן הפרו את ההסכם עמו, לא עמדו בלוחות הזמנים, סיפקו סחורה פגומה, גם זאת באופן חלקי, ואף עבודות ההתקנה שבוצעו על ידיהם ושותפם, המתקין- בוצעו באופן לקוי, חסר וזדוני- שכל מטרתו לפגוע בו, בלקוחותיו ובשמו הטוב. עוד טען, שאין ולא נערכה כל עסקה בקשר למיזם בצור הדסה, וממילא גם לא סופק ו/או הותקן שם דבר. עוד טען, שהספק ואילן קיבלו מקדמות שעליהם להשיבן, גבו כספים מדיירים ולא סיפקו להם את הדלתות וחייבים בסכום הפיצוי המוסכם בשל הפרת ההסכם.

עוד טען, שחרף פניות חוזרות ונשנות אל אילן והספק להשלמת העבודות וביצוע תיקונים כמתחייב מעבודתם הרשלנית- הם התעלמו ולמצער סירבו להתייצב באתרים לסיום כל התחייבויותיהם. עוד טען, שאין ולא יכול להיות חולק שהם לא עמדו במועדים החוזיים לביצוע האספקות וההתקנות. עוד טען, שהתנהלות זו של הספק הסבה ואף עודנה מסבה לו נזקי עתק, לרבות גרם הפרת חוזה מול צדדים שלישיים, פיצוי בגין ביטוח ועכבון קבלן, ועלות אחסון דלתות שהותיר אחריו הספק באתרים. עוד טען, שלאחר שהם נעלמו מהשטח והתעלמו מפניות אליהם- לא נותר לו, אלא לרכוש דלתות SOS ממוקדים שונים וכן הקצאת כוח אדם מיוחד להשלמת העבודות שהם נטשו לרבות תיקון ליקויים.

הקבלן מנה בכתב תביעה שכנגד נזקיו בסך של 309,696 ₪.

- סך של 100,000 ₪ בגין פיצוי מוסכם.

- סך של 28,000 ₪ בגין דלתות שהוא נאלץ לספק עד אותו מועד במקום הנתבעים

שכנגד.

- סך של 66,696 ₪ ששולמו כמקדמות ע"ח ביצוע כל העבודה בשלמותה.

- סך של כ- 35,000 ₪ בגין גבייה שגבו הנתבעים שכנגד ממשתכנים בגין שדרוגים שלא סופקו, ואשר הוא סיפק.

- סך של 50,000 ₪ אשר שולם כמקדמה בכפוף לעמידה בלוחות הזמנים והאספקות.

- סך של 30,000 ₪ בגין עכבונות, דמי שמירה וביטוחים.

טענות המתקין

  1. המתקין טען בכתב ההגנה שכנגד כי הינו בעל עסק עצמאי בתחום התקנת דלתות חוץ ואין כל שותפות עסקית בין אילן ובינו. עוד טען, שמשה, שהיה מרוצה מעבודה שביצע בעיר אילת, פנה אליו בבקשה שיקשרו עם ספק דלתות פנים. הוא מסר לו את מספר הטלפון של אילן. בעת מסירת מספר הטלפון, משה זיהה כי המדובר באילן ומסר למתקין כי הוא מכיר אותו ממיזמים שביצעו בעבר וכי הוא מרוצה מעבודתו של אילן. המתקין טען שכל התחייבויותיו קוימו ועל סמך כך קיבל את התשלום בגינן על סך של 30,000 ₪ כמצוין בחוזה. עוד טען, שכתב התביעה שכנגד נכתב ברשלנות, אין כל הפרדה בכתיבת הסעיפים ולא ברור בכל סעיף על איזה מהנתבעים שכנגד מדובר. עוד טען, שמעולם לא גבה תוספת מחיר מדיירים, הקבלן חייב לו סכום העולה על 400,000 ₪ ומסרב לשלמו והוא לא מוותר על זכותו לתבוע סכום זה בהמשך.

טענות אילן והספק בכתב ההגנה שכנגד

  1. אילן והספק טענו בכתב הגנה שכנגד כי אלמלא התביעה המקורית- לא היה הקבלן מגיש התביעה שכנגד אותה כינו "תביעת סרק". ביחס לטענות לגביית כספים מדיירים טענו כי הקבלן קיזז סכום בסך של 22,692 ₪ + 12,000 ₪ עבור השדרוגים שהספק היה אמור לעשות במיזם צור הדסה בטרם סולק מהאתר.

יתרת חשבון של הספק

  1. הספק שלח ביום 19.2.18 מכתב אל הקבלן בו ריכז יתרת החוב של הקבלן באתרים דימונה ובאר שבע, כולל עבור עבודה של המתקין (נספח 13 לראיות הספק). הספק טען שיתרת החוב בגין התקנת 327 דלתות עומדת על הסך של 205,005 כולל מע"מ. הקבלן ענה לפניית הספק במכתב מיום 22.2.18 בו טען באמצעות בא כוחו כי הספק טרם התקין 3 דלתות באתר בדימונה, העבודה בוצעה בצורה לקויה ונפתחו קריאות שירות רבות ביחס לליקויים בעבודות הדלתות. הקבלן הלין על כך שהספק הודיע כי לא יבצע התקנה באתר בצור הדסה. הקבלן דרש מהספק ומאילן כערב להתחייבות הספק, להתייצב בדימונה ובצור הדסה על מנת לסיים התקנת הדלתות.
  2. מורן נשאלה ביום 30.12.21 בדבר יתרת התמורה לתשלום, ללא הבאה בחשבון של הטענות כי הספק לא סיים העבודה, ולאחר שנשאלה פעמיים, ענתה

"עו"ד גבע: אם הוא היה מסיים היה מקבל 205,000 שקל על חשבון ינואר?

העדה גב' קריאף: אם הוא היה מסיים."

  1. מכאן שהקבלן לא חלק בזמן אמת על יתרת החוב, למעט לעניין שלוש דלתות, אלא העלה טענות נגדיות לעניין ליקויים בעבודה ואי השלמתה. לכן, ביהמ"ש קובע כי, עובר לדיון בטענות הקבלן, יתרת החוב במועד הפסקת העבודה הינה בסך של 205,500 ₪.

הקבלן לא דאג להעמיד מפקח מטעמו שיתעד בזמן אמת ביצוע העבודה

  1. מנספח 6 לתצהיר משה, הוא מכתב שנשלח ביום 28.11.17 ע"י עו"ד מוריה פרץ מטעם הקבלן לספק, עולה טרוניה על כך שהספק היה אמור לסיים העבודה עוד בחודש אוקטובר 2017. הקבלן טען שהספק ביקש וקיבל דחיה, אך מתנה המשך העבודה בסוף חודש נובמבר (המכתב מפנה לשיחת טלפון שאילן קיים ביום 27.11.17 עם נציג הקבלן שלא נזכר בשמו) בקבלת שיק מזומן בגין העבודה שבוצעה בחודש נובמבר, על אף שסוכם עמו, כך נטען במכתב, ש"מועד התשלום הינו 45 ימים מסוף חודש ביצוע מלוא העבודה".
  2. נספח י' לתצהיר משה הוא סיכום פגישה בין הצדדים מיום 8.12.17 שנחתם ע"י הצדדים בו הספק והמתקין מאשרים בסעיף 3 כי לא עמדו בלוחות הזמנים שסוכמו. לכן, סוכם בסעיף 5, כי יחולו הוראות ההסכם "החל מיום זה ועד להשלמת מלוא העבודות הנגרות באתרים במלואן" באתרים בבאר שבע (סעיפים א ו –ב), ובדימונה (סעיף ג) ונקבע בסעיף ד' כי אי עמידה בלוחות הזמנים ובאיכות הנדרשת "תהווה עילה לביטול כל הסכם ותביעה הנזקים בעלות מוסכמת של מחצית התמורה המשולמת". בסעיף 7 נקבע לוח זמנים להשלמת העבודה בבאר שבע ודימונה ונקבע כי אילן חב אישית לכך. בסעיף 8 סוכם שלמתקין לא תהיה דרישה בעניין צור הדסה ובסעיף 9 נקבע שסכום בסך של 30,000 ₪ ששולם למתקין, ייחשב כסכום ששולם לספק.
  3. ביהמ"ש יידרש בהמשך להסכם זה שהקבלן התבסס על ניסוחו הכללי כדי להצדיק עמדתו לפיה הוא ישלם לספק רק בתום העבודה. מצד אחד, הספק והמתקין אישרו בהסכם כי לא עמדו בלוחות הזמנים. אולם, מצד שני, עולה תמיהה מדוע אם עבודתם הייתה כה בעייתית כטענת הקבלן, הוא הזמין מהם עבודה נוספת בצור הדסה. משה נשאל על כך עת נחקר ביום 30.12.21 בעמוד 67 ולא היה לו מענה מניח הדעת.
  4. הקבלן לא הפנה בראיותיו, כמצופה בבניית מאות יחידות דיור, ליומן עבודה בו תעד מפקח שהוסמך על ידי שני הצדדים מראש, לקבוע בזמן אמת האם העבודה בוצעה במועדה ועל פי הנדרש, לרבות על פי הסיכום מיום 8.12.17 וכן אין החלטות בזמן אמת של מפקח לגבי איכות העבודה לגבי כל דלת ודלת. הקבלן ציפה בהליך זה כי ביהמ"ש ייכנס בנעליו של מפקח שלא העיד וישחזר בדיעבד את כל מהלך העבודה, ללא יומן עבודה מסודר, ויקבע בדיעבד לגבי כל דלת ודלת מתוך מאות הדלתות, האם הותקנה במועד ובאופן תקין. ביהמ"ש קובע כי אין מקום לציפייה זו.
  5. כך נוצר מצב דברים בו החלטת הקבלן לא לשלם לספק כמאתיים אלף ₪ מתוך הסך הכולל של כארבע מאות ושישים אלף ₪, אינה מבוססת על קביעות מפקח בזמן אמת. עדות משה ומורן מטעם הקבלן, אינה באה במקום עדות מפקח שהיה אמור להכריע במחלוקות בזמן אמת.
  6. לא זו אף זו, הקבלן לא העיד את מר משה יעקובוב אותו הוא מכנה בנספח י' לתצהיר משה "מנהל העבודה בבאר שבע" שהכין על פי נספח י' רשימת ליקויים שנשלחה ביום 26.12.17 לאילן. הקבלן גם לא העיד את מר יצחק יניב המכונה ע"י אילן, בתצהירו, המהנדס הראשי של הקבלן. אילן מפנה בתצהירו להתכתבויות עם אותו מהנדס לגבי מידות הדלתות. גם מי שאילן מכנה במכתבו מיום 22.2.18 (נספח 15 לתצהיר אילן) מהנדס האתר בדימונה, אלכס, לא העיד וכך גם לא משה, אותו אילן מכנה בנספח 15 מנהל העבודה בדימונה. לעניין אלכס, יוער שדווקא הספק הגיש תצהיר שלו. אולם, התצהיר נמשך מכיוון שאלכס לא התייצב לדיון. ביהמ"ש ער לטענה של הספק כי הקבלן מנע מתן עדות ע"י אלכס באופן שעולה כדי הטרדת עד. אולם, על הספק היה לזמן אלכס בצו בימ"ש כדי להוכיח טענה חמורה זו.
  7. לסיכום סוגית התשתית הראייתית שהעמיד הקבלן לעניין ביצוע העבודות בזמן אמת, ביהמ"ש מציין שאין בראיות הקבלן תצהיר של ה"ה יעקבוב, או המהנדס יניב, או המהנדס אלכס, או משה. ראיות הקבלן לגבי איכות העבודה, הן בעיקרן חוות דעת של מומחים שנשכרו ע"י רוכשי הדירות. אותם מומחים שערכו את חוות הדעת, לא העידו בהליך זה. כאמור לעיל, לא היה די בתצהירי משה ומורן.
  8. ההתקשרות בין הקבלן ובין הספק מעוררת תהיה שכן עסקה בשווי נכבד של מאות אלפי ₪ לגבי מאות דלתות באתר דימונה בלבד, מסוכמת בשנת 2016 ב"הזמנה" תמציתית (כמחצית עמוד) ללא לוחות זמנים מוגדרים (ראו נספח 1 לתצהיר אילן). לאחר מכן, יש התכתבויות קצרות בין הצדדים אותם מכנה הקבלן בסיכומיו "סיכומים" ולטענת הקבלן בסיכומיו, כדי לקבוע את "כל תנאי העסקה ומאפייניה", יש ללמוד מ"התגבשות" ה"סיכומים" וההסכם.
  9. מהראיות שהוגשו, עולה שאילן מבקש ממורן במסרונים (נספח י"ט לראיות הספק) לקבל שיק עבור העבודה בדצמבר במהלך חודש ינואר. מורן מבטיחה ביום 11.1.18 כי יקבל התשלום "בתחילת שבוע". ביום 14.1.18 היא חוזרת בה וטוענת "יש לי "שוטף+45" כדי לעשות את הבדיקות שלי". אילן מזכיר לה את הבטחתה כי יקבל שיק, אך היא מתכחשת להבטחה וטוענת "לא הבטחתי". כמו כן, טוענת שהשיק יהיה מוכן רק "כמה ימים" לפני אמצע חודש פברואר. מורן שולחת ביום 23.1.18 חשבון שאושר ומבקשת מאילן להוציא חשבונית. מכיוון שהספק לא טען שנותר חוב בגין חודש דצמבר, מכאן שהקבלן שילם עבור חודש דצמבר. מיום 29.1.18 אילן ומורן מתכתבים לגבי התקנת 3 דלתות ומורן קובלת על כך שאילן לא יסיים העבודה עד יום 30.1.18 כפי שהתחייב. אילן טוען שיש קושי בגלל העדר חשמל ודוחה הצעת מורן "להגיע לבנין הסמוך לחתוך וללכת להרכיב" בנימוק שאותו בנין נמצא 200 מטר מהאתר. מורן דורשת מאילן ביום 5.2.18 להגיע לשטח "ותראה את כמות הליקויים שלך". אילן מבקש רשימה של הליקויים ומורן עונה "אני לא צריכה להכין לך רשימה" ובשלב זה מסתיימת חלופת המסרונים.
  10. אילן הגיש מכתבו מיום 19.2.18 בו ביקש בכתב מהקבלן (נספח ד' לראיות הספק) לשלם לו הסך של 205,005 ₪ בגין ביצוע עבודות בחודש ינואר בדימונה ובבאר שבע, אותן פרט במכתב.
  11. הקבלן ענה לפניה ביום 22.2.18, (נספח יח' לתצהיר משה) במכתב מבא כוחו בו טען שהספק לא סיים העבודה בדימונה לפחות "בשלוש דירות" ו"נפתחו קריאות שירות רבות ביחס לליקויים" והספק הודיע כי לא יגיע לעבודה בצור הדסה. אין טענה בעניין האתר בבאר שבע.
  12. אילן ענה באותו יום (נספח 15 לתצהירו) וטען כי העבודה בוצעה לשביעות רצון הקבלן וכי התעכב בגלל בעיה של חיבור לחשמל. הספק שב והפנה בסעיף 2 לסיכומיו כתובע לבעיית החשמל וכך גם הקבלן בסיכומיו. כל צד ציפה מביהמ"ש לבחון בדיעבד משמעות אותה בעיה של חיבור לחשמל, האם היוותה הפרעה ממשית לביצוע העבודה כגרסת הספק, או שמא טענת סרק, כגרסת הקבלן. כפי שעוד יפורט בהמשך, הקבלן טען כי לא הבטיח להעמיד חיבור לחשמל והיה על הספק לעבוד עם מכשור נטען שאינו מחובר לרשת החשמל. כאמור לעיל, אילו השכיל הקבלן להציג יומן עבודה, מפקח מטעם הקבלן היה נדרש לטענת הספק בזמן אמת ומחווה עמדתו בסוגיה. אולם, ממילא, לא אותו עיכוב נטען מהווה את הסוגיה המרכזית במחלוקת שכן גם לדידו של הקבלן העיכוב נוגע להשלמת העבודה בכשלוש דירות.
  13. עוד טען הספק במכתבו מיום 22.2.18 כי ביום 18.3.18 יחלוף המועד לתשלום עבור העבודות שביצע בחודש ינואר ומגיע לו הסך של 205,000 ₪. אילן מלין על כך שהקבלן דחה דרישתו לקבל התשלום עד שיבוצעו כל התיקונים, על אף שמקובל לעכב עשרה אחוז בלבד לצורך הבטחת ביצוע התיקונים.
  14. הקבלן ענה ביום 26.2.18 בנספח יט' למכתבו של הספק. הקבלן דחה את הטענה שהעבודה נעשתה לשביעות רצונו וכן טען, כפי שצוין עוד קודם לכן, שלא הייתה בעיית חשמל ואם הייתה, הוא לא התחייב לספק חשמל לצורך ביצוע העבודות. הקבלן הודיע לספק כי יבצע העבודה בעצמו וכי הוא זכאי למלוא הפיצוי המוסכם. עוד ציין כי רשם לפניו שבעניין צור הדסה עליו לפנות, לפי הודעת הספק, למתקין. למרות האמור לעיל, הקבלן הודיע בסיפא של המכתב כי טרם קמה זכאות לפיצוי מוסכם, זכאות שתקום, אם אילן לא ישלים העבודה "במידי".
  15. הספק ענה למכתב מיום 26.2.18 במכתב מיום 5.3.18 (נספח 17) בו הלין על כך שהקבלן מעכב תשלום "של יותר ממאתיים אלף ₪ בגין תיקונים מינוריים" והציע פשרה, תשלום 75% מהתמורה והבטיח ש"מיד עם קבלת התשלום" ימשיך ביצוע העבודות.
  16. לתצהיר משה צורף חלק ממכתב של בא כוחו כנספח כ' וכן מכתב מיום 7.3.18, הוא נספח כ"א, בו הוא קובע כי התמורה לתשלום עומדת על סך של 63,662 ₪ וכי היא תשולם כנגד קבלת ערבות בנקאית בתוקף ל 3 שנות בדק. הקבלן חזר על הדברים במענה למכתב הספק מיום 6.3.18, במכתב מיום 29.3.18. הקבלן טען במכתב מיום 17.4.18 כי הספק מונע ממנו לצמצם נזקיו ע"י התקשרות עם ספק דלתות אחר והודיע על קיזוז סך של 30,000 ₪. הקבלן צרף לראיותיו את נספח כד, הוא הסכם עם "דלתות אשקלון" לעבודות בדימונה וכנספח כה, חשבוניות שלטענתו שילם לספקים שונים.
  17. מן האמור לעיל עולה שבחודש פברואר 2018 העבודה הופסקה כאשר הספק עומד על קבלת שיק מעותד להבטחת מרבית התשלום בגין העבודות שבוצעו כתנאי להמשך העבודה וזאת בטענה כי נותרו "תיקונים מינוריים" ואילו הקבלן דורש ממנו להשלים העבודה וטוען בחודש מרץ כי התמורה עומדת על פחות משליש מהסכום שסוכם וזאת עקב ביצוע קיזוזים. הצדדים לא השכילו להגיע להסכמה ולכן הספק לא שב לעבוד והקבלן ניסה להחליף אותו בספק אחר ואף הצליח בכך, לטענתו.
  18. תשובות משה בחקירתו ביום 30.12.21 מחדדות את הכשל שגרם למחלוקת. ההסכם מחודש דצמבר 2018 שניסח הקבלן, לא קבע במפורט אופן ההתחשבנות וביצוע התשלום:

"כב' הש' הדר: יפה, אז למה אתם לא הגדרתם את המועדים שבהם יוצא אישור חשבון, את המועד שבו יימסר צ'ק, את המועד של התשלום השוטף?

מר פרץ: מסיבה פשוטה, אנחנו הזמנו את הדלתות האלה בחודש סוף יולי, תחילת אוגוסט. אני הייתי צריך לקבל את כל העבודה מוגמרת לפי לוחות הזמנים שנסגרו עוד במייל בסוף אוקטובר או משהו כזה, 22.10. ההסכם הגיע בתחילת חודש דצמבר. זה אומר שאנחנו כבר חודשיים בפיגור, חודש וחצי בפיגור מהעבודה שהייתה צריכה להסתיים כבר. אז מה שנקבע באותה פגישה וגם בהסכם זה שתגיעו, תגמרו את כל העבודה לשביעות רצוננו, תיקחו את כל מה שמגיע לכם בפרק זמן הזה שתסיימו את העבודה.

כב' הש' הדר: בוא תראה איפה זה כתוב, אז תגיד לי עכשיו איפה כל מה שאמרת לי עכשיו כתוב בהסכם. תיקח את ההסכם מול העיניים.

מר פרץ: יכול להיות שזה לא כתוב אבל בגלל זה, בגלל זה כתוב 'בגמר העבודה'."

  1. משה נדרש להסביר מדוע דחה בקשת הספק לאשר החשבון, אף ללא תשלומו המידי ועל כך ענה:

"כב' הש' הדר: הוא אמר, אני הייתי גם מוכן להסתפק שתאשרו לי את החשבון, אפילו אישור חשבון לא הייתם מוכנים לעשות.

מר פרץ: למה שלא נעשה?

כב' הש' הדר: אז עשיתם או לא עשיתם?

מר פרץ: שיראה לי שאנחנו לא, שהוא ביקש שנאשר את החשבון.

כב' הש' הדר: אתה יכול להראות לי?

מר פרץ: הוא היה מגיע,

כב' הש' הדר: רגע, רגע, אתה יכול להראות לי את אישורי החשבון?

מר פרץ: לא, אין לי אותם. הוא פשוט היה מגיע לשטח,

כב' הש' הדר: אין לך או שהם אינם?

מר פרץ: אין אישור חשבון כי אף פעם לא עשינו אישור חשבון. הוא פשוט הגיע, ישבנו על העבודה שהוא עשה באותו חודש והוצאנו חשבון מאושר, והוא היה רושם את החשבונית עוד בשטח ואחרי בוא נגיד,

כב' הש' הדר: אז אני לא מבין, יש אישור חשבון לתשלום,

מר פרץ: לא היו מעולם אישורי חשבון."

  1. לנוכח האמור לעיל, ביהמ"ש קובע כי הקבלן לא הוכיח הטענות לקיזוזים נטענים שונים ולהתחשבנות הנטענת בסעיף 16 לסיכומי הקבלן ולכן הטענה היחידה של הקבלן שיש ללבן היא האם איכות העבודה הייתה כה ירודה עד כדי חיוב הספק בתשלום הפיצוי המוסכם.

חוות דעת המומחה מטעם ביהמ"ש בעניין איכות העבודה

  1. על אף מחדל הקבלן להציג יומן עבודה וקביעות מפקח בזמן אמת, ביהמ"ש מינה מומחה מטעמו לבדיקת טענות הקבלן בדבר כשל בהתקנה ע"י הספק. ביהמ"ש הורה למומחה לבדוק על פי בחירתו באופן מדגמי עשרים דירות. המומחה הגיש חוות דעתו ביום 20.6.19 ובה קבע ביחס לליקויים ונזקים בדלתות העץ הפנימיות בדירות המגורים של חלק מדיירי המיזמים "השחר" בדימונה ו"רמות" בבאר שבע, כך:

"7. ריכוז אומדני עלויות

7.1 אומדני העלויות הנ"ל הינם לתובעת ללא מע"מ, הינם מבוססים על מחירי מאגר "דקל" (מאגר מחירי שיפוצים ותחזוקה) מאפריל 2019 ועל ניסיוני והיכרותי את מחירי השוק בענף במועד כתיבת חווה"ד.

7.2 סה"כ אומדני העלויות לתובעת לתיקון 20 הדלתות שנבדקו: 16,500 ₪ בתוספת מע"מ.

במידה שהתיקונים יבוצעו ע"י הנתבעת באמצעות קבלן שיפוצים מזדמן צפויות העלויות הנ"ל לגדול בשיעור ממוצע של כ- 30% בגין התאמה למחירי השוק החופשי.

7.3 תיקון הליקויים אינו מחייב את פינוי הדיירים והתכולה מהדירות.".

ביהמ"ש מאמץ מסקנות המומחה ודוחה תביעת הספק בעניין באר שבע ודימונה

  1. המומחה ענה לשאלות הספק ביום 15.8.19 ונחקר ארוכות ביחס לחוות דעתו. הוא עמד על ממצאי בדיקתו, לרבות לעניין בדיקת מקום הידית בדלת.
  2. הספק טען בסיכומיו כתובע מסעיף 27 כי המומחה, חרג מסמכותו, ו"נקט עמדה ברורה וחד צדדית לפיה בקשת הנתבעת (הקבלן –ע.ה.) היא חזות הכל". הספק טען כי הקבלן הצליח להשפיע על המומחה ולשבש עבודתו וביקש לפסול את חוות דעתו.
  3. ככלל, הנטייה בפסיקה היא שלא לסטות מחוות דעתו של מומחה מטעם בית המשפט, בהיעדר טעות בולטת. כך לדוגמה, נאמר בע"א 3056/99 שטרן נ' המרכז הרפואי על שם חיים שיבא, פ"ד נו(2) 936, 949 (2002):
  4. ביהמ"ש לא מצא טעויות בולטות בחוות הדעת. להלן דיון בחלק מטענות הספק.
  5. הספק הלין על הסתמכות המומחה על חוות דעת שהוצגו לפניו. ביהמ"ש קובע כי אין בהצגת חוות דעת לפני המומחה כדי לבסס הטענה כי לא הפעיל שיקול דעתו. ביהמ"ש מצפה מהמומחה מטעמו לעיין בחוות דעת של הצדדים ולסייע לביהמ"ש להכריע ביניהן ולכן טענת הספק בעניין זה אינה נכונה.
  6. ביהמ"ש דוחה הטענה של הספק כי המומחה חרג מסמכותו כאשר בדק גובה הידית. ביהמ"ש מינה המומחה כדי לבדוק איכות העבודה. גובה הידית הינו חלק מהותי מהדלת ולכן בדיקת גובה הידית הייתה בדיקה מתבקשת וסבירה.
  7. הטענה של הספק כי הליקוי בגובה התקנת הידית היה על דעת הקבלן מבוססת על נספח י"ג בו אילן כתב למשה ביום 27.7.17 כי דלת פולימר אינה בעלת תקן ישראלי כחוק. הוא גם מציין שמרחק הידית מהדלת הוא בין 85 ס"מ למאה ועשרה ס"מ. משה מאשר ההצעה, אך דורש שהגובה יהיה מטר. המומחה היה ער לתכתובת זו והוא מתייחס אליה בסעיף 6 לחוות דעתו. המומחה קובע כי סטיה של 4 סנטימטר מעבר למוסכם אינה סבירה. ביהמ"ש לא מוצא מקום להתערב במסקנה זו. גם הטענה שבפועל הדלתות לא תוקנו או הוחלפו אינה מעלה ואינה מורידה לעניין הממצא לפיו חל ליקוי מהותי בדלת.
  8. הספק ייחס למומחה חד צדדיות. הטענות של הספק בעניין זה הועלו באופן מתגלגל, כאשר בסיכומיו כתובע העלה חלק מהטענות ובסיכומיו כנתבע הוסיף בסעיף 13 טענות נוספות לגבי איסוף המומחה מהרכבת ובילוי יום שלם עם הקבלן ללא נציג הספק באופן שגרם למומחה כביכול לאמץ עמדת הקבלן. אולם, כפי שיפורט בהמשך, גם הקבלן ביקש לפסול חוות דעת של המומחה ומכאן ששני הצדדים לא שבעו נחת מחוות דעת שהגיש המומחה בשתי התביעות..
  9. לכן, ביהמ"ש מאמץ מסקנת המומחה וקובע כי הבדיקה המדגמית מעלה שעבודת הספק הייתה לקויה באופן מהותי בשים לב ליחס בין התשלום עבור הספקת והתקנת עשרים דלתות תקינות ובין עלות התיקונים לעשרים דלתות. לכן, ביהמ"ש קובע כי יש להפחית מלוא גובה הפיצוי המוסכם בסך של 100,000 ₪ ולעניין זה ראו דרישת הקבלן בתביעה שכנגד לחייב הספק בסכום זה.

המשמעות של אי ביצוע התיקונים ע"י הספק בזמן אמת

  1. כאמור לעיל, הספק טען כי ניסה להגיע להסכמה עם הקבלן בדבר תשלום חלק מהתמורה על מנת להמשיך העבודה באתרים. מהראיות עלה שמרבית העבודה שנותרה בעת ניתוק הקשר, הייתה תיקון ליקויים. מעמדת הספק, לנוכח ממצאי המומחה, עולה כי אין הוא מכיר גם כיום בעבודתו הלקויה, ולכן ספק רב אם היה מבצע תיקונים בזמן אמת, גם אם הקבלן היה מתרצה ומשלם לו חלק מהתמורה ולא מעכב תחת ידיו כמחצית מהיתרה לתשלום.
  2. כמו כן, יש להביא בחשבון, שלנוכח ממצאי המומחה, גם אם הספק היה מסכים בזמן אמת, לתקן הדלתות באופן מלא, היה עליו להקדיש לכך תשומות לא מבוטלות. מכאן שמצד אחד, הספק הפסיד חלק נכבד מהתמורה, אך מצד שני, על פי ממצאי המומחה, חסך לעצמו הוצאות נכבדות בכך שהפסיק העבודה ובאופן מעשי לא הסכים להגיע לטפל בקריאות עקב עבודתו הפגומה.
  3. בשים לב שהספק לא הגדיר בהסכם במדויק אופן ביצוע התשלומים, הוא לקח סיכון כאשר החליט להפסיק העבודה בטרם טיפל בתיקונים. בדיעבד התברר שעבודתו הייתה פגומה באופן מהותי ולכן על פי ההסכם, ביהמ"ש הפחית מסכום היתרה את סכום הפיצוי המוסכם.

ביהמ"ש דוחה תביעת הספק בעניין צור הדסה

  1. בנוסף לתביעה לתשלום יתרת התמורה בגין האתרים בדימונה ובאר שבע הספק תבע את תשלום הזמנת הדלתות עבור צור הדסה והלין על כך שהזמין דלתות לאתר שנמנע ממנו לשווקם לאחרים.
  2. במכתב הספק שנשלח ביום 22.2.18 אין תימוכין לטענה זו. הספק כותב בסעיף 15 כלהלן: "הפוך בחוזה ולא תמצא שום התחייבות למועד הספקה לאתר זה ובטח לא התחייבות באשר לזמן התקנה. יחד עם זאת בשיחה שנערכה בין מר קורן למר פרץ ביקש מר פרץ דלתות עבור אתר צור הדסה בהדגשה כי הוא יודיע למר קורן על מועד ההספקה ומועד ההתקנה. עד לרגע זה טרם נתקבלה הודעה או הנחייה ממר פרץ באשר למועד ההספקה ומועד ההתקנה". מכאן שהספק לא טוען בזמן אמת כי כבר הזמין הדלתות במיוחד לאתר צור הדסה. כמו כן, הספק לא הציג תיעוד של התשלום לספק הסיני של הדלתות, או אישור שחרור מהמכס של הסחורה.
  3. משה נחקר בעניין זה ביום 30.12.21 ובעמוד 67 העיד כי התנהלה שיחה בעניין ההזמנה באופן כללי:

"מר פרץ: הוא לא אמר לי שהוא צריך להזמין, עדיין לא יצאה הזמנה, הוא בא רק לבקר בפרויקט, הפרויקט עדיין לא היה מוכן כמו שאילן הסביר.

כב' הש' הדר: הוא לא אמר לך שהוא רוצה להזמין או עומד להזמין?

מר פרץ: לא, הוא לא אמר לי."

  1. ביהמ"ש קובע כי אין לספק, אלא להלין על עצמו, על כך שלא עיגן בכתובים ההתקשרות בעניין צור הדסה. לכן, ביהמ"ש דוחה התביעה בעניין שווי הזמנת הדלתות שהוזמנו עבור צור הדסה.

ביהמ"ש מקבל תביעות הספק והקבלן באופן חלקי

  1. כאמור לעיל, הקבלן הגיש תביעה שכנגד לגבי סוגי נזקים שונים. על אף מחדל הקבלן להעמיד יומן עבודה וחוות דעת מטעמו, ביהמ"ש אימץ חוות דעת המומחה מטעמו שקבע כי עבודת הספק הייתה פגומה באופן מהותי. ביהמ"ש קבע כי לנוכח היקף הנזק, יש להפחית מהתמורה לה זכאי הספק בסך של 205,00 ₪ הפיצוי המוסכם בסך של 100,000 ש"ח. לכן, ביהמ"ש קובע כי התוצאה היא שתביעת הספק התקבלה באופן חלקי לגבי האתרים בבאר שבע ובדימונה בלבד ותביעת הקבלן התקבלה לעניין סכום הפיצוי המוסכם בלבד.
  2. ביהמ"ש ער לטענת הקבלן כי הספק גבה כספים גם מרוכשי הדירות (ראו נספח ג' לתצהיר משה) הוא תמליל שיחה של שרה עם מירי שהציגה עצמה כמי מטעם הספק. מהתמליל עצמו עולה סימן שאלה מדוע שרה מבקשת החזר מהספק לנוכח העובדה שהיא מאשרת בשיחה שקיבלה את הדלת. כאמור לעיל, הספק טען שהקבלן קיזז סכום זה מהתמורה ובסיכומיו כנתבע טען בסעיף 15 שגבה הסך של 22,000 ₪. אולם, טען שהסכום שולם בגין שדרוג דלתות בצור הדסה, מיזם ממנו הודר. ביהמ"ש קובע שבסוגיה זו, הקבלן לא הוכיח כי התשלום לספק היה על חשבונו, לרבות ע"י העדת מי מהמשלמים עבור השדרוגים בצור הדסה. לכן, ביהמ"ש דוחה התביעה שכנגד בעניין זה.

התוצאה בעניין תביעות הספק והקבלן והוצאות

  1. ביהמ"ש מחייב הקבלן לשלם לספק הסך של 105,000 ₪. לעניין הוצאות, בשים לב ליחס בין סכום התביעה לסכום שביהמ"ש פסק, כרבע, ולעובדה שביהמ"ש דחה מרבית התביעה שכנגד, ביהמ"ש מחייב הקבלן לשלם לספק רבע מסכום האגרה ששולמה ושכ"ט בא כוחו בסך של 20,000 ₪. ביתר ההוצאות, הצדדים יישאו כל אחד בהוצאותיו.

דחיית התביעה של הקבלן נגד המתקין במסגרת תביעת הספק

  1. כאמור לעיל, הקבלן כלל בתביעה שכנגד גם את המתקין כנתבע. הטענה המרכזית לצורך הצדקת התביעה נגד המתקין, הייתה שהוא והספק שותפים. לאחר הגשת התביעה של המתקין נגד הקבלן, האחרון הגיש נגד המתקין כתב תביעה שכנגד וכך נוצרה חפיפה ולו חלקית בין שתי התביעות. ביהמ"ש קובע כי הקבלן לא הוכיח כי הספק והמתקין היו שותפים, לרבות ל"קנוניה", במובן זה שיש לחייב המתקין בהתחייבויות הספק. ההסתמכות של הקבלן על תצהיר משה בעניין זה אינה מספקת. גם ההסתמכות על מכתב ששולח אילן מיום 4.8.17, נספח ז' לתצהיר משה, בו אילן מוסיף את שמו של המתקין לצד שמו, כאשר הוא לא מכתב את המתקין למכתב, אינו מבסס טענה לשותפות. גם אם ביהמ"ש היה רואה במכתב ראיה לשותפות, ממילא, הצדדים קבעו ביום 8.12.17 הסדר אחר אותו ניסח הקבלן ששולל הטענה כי הספק והמתקין חבים ביחד ולחוד. הקבלן טען בסיכומיו כנתבע שההסכם מלמד על שותפות שכן המתקין התחייב להעביר לספק סכום שקיבל מהקבלן. אולם, אם היה רצון של הקבלן לקבוע כי הספק והמתקין חבים זה בהתחייבויות זה, היה עליו לקבוע זאת במפורש בהסכם שהוא עצמו ניסח. לראיה, הקבלן דאג לכלול בהסכם התחייבות של אילן לערוב להתחייבויות הספק. מכאן, שאין באותו עניין נקודתי בהסכם לגבי העברת כספים מהמתקין לספק כדי להוכיח טענת הקבלן לחבות משותפת בכל דבר ועניין של הספק והמתקין. לכן, ככל שהתביעה שכנגד במסגרת תביעת הספק מייחסת למתקין אחריות למעשי או מחדלי הספק, ביהמ"ש דוחה התביעה. ככל שהתביעה נוגעת למחלוקות אחרות, ביהמ"ש יברר אותן במסגרת הדיון בתביעת המתקין וכן יידרש לסוגית ההוצאות.

תביעת המתקין

  1. המתקין טען בתביעתו נגד הקבלן כי הוא בעל עסק עצמאי העוסק בייצור והתקנת דלתות פנים וחוץ וכי בינו ובין הקבלן הייתה התנהלות רבת שנים בהן הוא סיפק דלתות למיזמים אותם ביצע הקבלן, התנהלות שהתבססה בעיקר על אמון הדדי, רמת ועמידה בזמני ביצוע שירות. עוד טען, שסיפק עבודה ברמה גבוהה, סיפק שירות כראוי באופן בו נענה לכל קריאה במהירות ובהקדם המרבי, וביצע כלל העבודות על הצד הטוב והאיכותי ביותר. תחילה ביצע מיזם באילת. לאחר שהקבלן לא שילם לקבלן הקודם שם שכר עבודתו בגין התקנת דלתות חוץ (כפי שהתברר לו לאחר מכן) הקבלן ביקש ממנו כי יכנס במקומו. הוא ביצע העבודות באילת במלואן ובשלמות. לאחר שהקבלן היה שבע רצון מהתנהלותו, המשיך לשכור שירותיו גם במיזמים בעיר דימונה, לאחר מכן בבאר שבע ולאחר מכן בצור הדסה, ולאחר מכן בעיר מודיעין.

עוד טען, כי בינו ובין הקבלן נתגלעו מחלוקות שאינן קשורות כלל וכלל להתנהלותו מול הקבלן, ושנבעו בעיקר ממחלוקות שהיו בין הקבלן לספק, וכי כל חטאו נבע מכך שיצר קשר בין הצדדים. בשל המחלוקות, ביום 8.12.17 הוא חדל מלספק דלתות לקבלן.

המתקין תבע כלהלן:

  • עבור עבודות בשנת 2016-2017 במיזם רמות באר שבע סך של 25,950 ₪.
  • עבור עבודות בשנת 2016-2017 במיזם השחר דימונה סך של 36,520 ₪.
  • עבור עבודות בשנת 2017-2018 במיזם צור הדסה סך של 74,763 ₪.

המתקין טען כי מתוך הסכומים הנ"ל שולם סך של 57,938 ₪, והקבלן נותר חייב לן סך של 79,398 ₪ בתוספת מע"מ, ובסה"כ 92,895 ₪.

המתקין טען כי בגין מיזם נופי פרץ בצור הדסה- נותר הקבלן חייב לו הסכומים שלהלן:

  • עבור התקנת 7 דלתות בסך של 15,400 בתוספת מע"מ, ובסה"כ 18,018 ₪.

עוד טען, שהוזמנו 21 דלתות פנים על ידי הקבלן, אך הדלתות לא הותקנו בשל המחלוקות בין הצדדים. הדלתות מאוחסנות ברב בריח ולא ניתנות לזיכוי שם. בגין הזמנת הדלתות הוא שילם לרב בריח סך של 1,200 ₪ בתוספת מע"מ עבור כל דלת ובגין רכיב זה נותרה הקבלן סך של 25,200 ₪ בתוספת מע"מ ובסה"כ 29,484 ₪.

בנוסף, טען, הותקנה דלת גבוהה במשרד שעלותה 2,500 ₪ בתוספת מע"מ, ו- 5 משקופים בסך 2,500 ₪ בתוספת מע"מ וכן צילינדר בסך 500 ₪. בגין עבודות אלו נותר הקבלן חייב לו הסך של 6,435 ₪ כולל מע"מ.

עוד טען, שבגין עבודות התקנת דלת אש שבוצעה ביום 29.4.18, נותר הקבלן חייב לו הסך של 2,800 ₪ בתוספת מע"מ, וסה"כ 3,080 ₪.

המתקין טען שבגין אתר מודיעין- נותר הקבלן חייב לו הסכומים שלהלן:

  • הוזמנו 24 דלתות כניסה רגילות בסך של 2,400 ₪ עבור כל דלת, אשר רק חלק מהמשקופים הותקנו עקב המחלוקת. בגין עבודה זאת נותר הקבלן חייב סך של 67,392 ₪.
  • בנוסף, הותקנו באתר 6 משקופים בסך של 4,500 ₪ עבור כל דלת משקוף, ובסה"כ נותר הקבלן חייב הסך של 31,590 ₪ כולל מע"מ.
  • עוד טען, שהקבלן הזמין 30 דלתות לאתר. ההזמנה בוצעה ושולמה. הדלתות לא הותקנו מאחר והקבלן טען כי מחיר הדלתות מופרז לטעמו ועל כן לא אישר המשך ביצוע. המתקין טען כי שילם הסך של 2,000 ₪ עבור כל דלת, ובגין רכיב זה נותרה הקבלן חייב לו הסך של 70,200 ₪ כולל מע"מ. בנוסף, טען, בשנת 2017 הותקנה דלת רגילה לקונטינר + משקוף בסך של 2,000 ₪ בתוספת מע"מ. בגין התקנה זו, טען, נותר הקבלן חייב לו סך של 2,340 ₪.

המתקין טען שבגין ביצוע עבודות באתר דימונה, בוצעו תיקונים לדלתות שלא היו שייכות לו וכי בגין התיקונים נותר הקבלן חייב לו סך של 4,095 ₪.

המתקין טען לחוב בגין ביצוע עבודות בבאר שבע- הוא טען שביום 2.2.18 בוצעו תיקונים בדלתות שלא שייכות לו וכי עלות התיקונים כפי שסוכם היא 1,700 ₪ בתוספת מע"מ.

כמו כן טען, הותקן משקוף שעלותו 400 ₪ בתוספת מע"מ וכן הותקנה דלת זמנית גדולה בשנת 2017 בסך של 2,500 ₪ בתוספת מע"מ. המתקין טען שהקבלן חב לו בגין העבודות שבוצעו באתר סך של 5,382 ₪.

המתקין טען שסכום עיכוב הכספים הינו בסכום לא מבוטל ועומד על סך של 404,818 ₪.

גרסת הקבלן ביחס לתביעת המתקין

77. הקבלן טען בכתבי טענותיו בתביעת המתקין כי המתקין הציע שירותיו כספק ו/או מתקין דלתות פנים וחוץ ברמה גבוהה, העובד עם יצרני וספקי הדלתות המעולים בישראל, ואף התחייב לספק ולהתקין דלתות מתוצרת ספקים אלה במיזמים של הקבלן, כמו גם לעמוד בלוחות זמנים ואיכות עבודה וכן מתן אחריות מלאה לעבודה, לרבות המצאת אחריות יצרן. הקבלן טען כי המתקין נהג בנוכלות, ולכאורה סיפק דלתות אחרות מאלה שהוזמנו (דלתות מקוריות של היצרנים)- דלתות אותן ייצר ו/או שינה עצמאית תוך יצירת מצג שווא כי מדובר בדלתות מקוריות של היצרנים.

עוד טען ש"שהתברר ומתברר לאחרונה" כי בעוד המתקין הציג מצג שהוא מספק דלתות 'מעוצבות' של טובי היצרנים, הרי שבפועל הוא רכש לכאורה מספר מועט של דלתות מיצרנים, כדי להציג מצג של אחריות היצרנים. אולם, בפועל סיפק דלתות אחרות ו/או נוספות ומציג לגביהן מצג שהן של היצרנים, ואף נתפס בקלקלתו בגין כך באופן בו נדרש להחליף דלתות במיזם, תוך גרימת עיכובים ונזק לקבלן.

עוד טען, שהיצרנים עצמם טוענים בכל תוקף ובמספר הזדמנויות שבהן פנה אליהם, כי לכל היותר המתקין רכש דלתות מועטות לפני כמה שנים ובנסיבות אלה היצרנים ומי מהם אינם מוכנים ליתן שירות לקבלן. הקבלן טען, כי שיטה אחרת של המתקין, הייתה שהוא מציג לכאורה 'דלת מעוצבת' של מי מיצרנים שהינן דלתות מעוצבות עם פרטי עיצוב בהטבעה. אולם, בפועל היה מדובר בדלת רגילה עליה המתקין היה מוסיף 'עצמאית' את פרטי העיצוב בהדבקה, מה שיוצר מוצר שבתחילה דומה למקורי (ואף נושא 'מדבקה' של היצרן). אולם, מדובר באיכות ירודה וכעבור זמן המדבקות מתקלפות, וממילא ללא המקוריות הנדרשת לכל פרטי המוצר אשר אינה הולמת את המחיר ששילם הקבלן בגינו, תוך שהמתקין עושה עושר ולא במשפט, אינו מספק את המוצר המוזמן ולמצער מספק סחורה פגומה ולקויה, לרבות הנגועה בזיוף ולמצער במצג שווא.

עוד טען, שהמתקין נותר חב לו סך של 162,850 ₪, אותו גזל ממנו במצגי שווא ולמצער אגב התעשרות שלא כדין ואי אספקת המוזמן, ויש לחייבו לשלם לו, לרבות בתורת השבה בגין גביית יתר.

עוד טען, שבאופן עקבי המתקין לא עמד בזמני האספקה והפר את התחייבויותיו תוך גרימת נזקי עתק לקבלן לרבות בגין איחורים במסירה ואף העבודה שבוצעה על ידו התבררה כעבודה לקויה שאינה תואמת את האיכויות הנדרשות ודרישות התקנים.

עוד טען, ל"שיא השיאים", כי המתקין למן שלב מסוים פשוט נעלם מהעבודה ללא שוב, חדל לענות לקריאות שירות והותיר אותו בחוסר אונים וללא יכולת למסור דירות שלגביהן התחייב, תוך שהוא נאלץ להשקיע משאבים רבים לאיתור ספקים חלופיים ואף להקצות כח אדם ומשאבים לצורך עמידה בלוחות הזמנים, הכל בשל מעשי המתקין ומחדליו.

עוד טען, שהמתקין מבקש להסתיר ואינו מגלה כי נתבע בתיק נוסף, צד להתדיינות ענפה מולו ביחד ולחוד עם שותפו אילן, אשר יחדיו מצאו לפעול כנגד הקבלן שלא כדין.

עוד טען, שמהלכיו של המתקין תוכננו מראש ונועדו להונות אותו ולהתעשר על חשבונו שלא כדין, גביית סכומי עתק ממנו בגין סחורה נחותה ומצגי שווא לגבי מקוריותה ואף עד כדי ניסיון סחיטה לכל דבר ועניין, בסירוב המתקין להתייצב לעבודה ולהשלים את עבודתו והתחייבויותיו תוך שהוא מסב לקבלן ולרוכשי הדירות נזקי עתק.

עוד טען, שהתנהלות המתקין הסבה ואף עודנה מסבה לו נזקי עתק במיזמים בהם היה מעורב, לרבות גרם הפרת חוזה מול צדדים שלישיים, פיצוי בגין ביטוח ועכבון קבלן, עלות אחסון, פגיעה בשמו הטוב, צורך בהקצאת משאבים ממוניים להשלמת העבודה ו/או כל הליקויים שהותיר אחריו המתקין בשטח והתקשרות עם ספקים חליפיים, פיצוי דיירים שסבלו מהעבודה הגרועה והמסוכנת והרשלנית שביצע המתקין, ועוד. הקבלן העריך נזקים ועלויות אלה בסך כולל של 100,000 ₪.

עוד טען, שטענות המתקין בכתב התביעה, כמו גם פירוט העבודות ו/או הסכומים הנתבעים תלושים מהמציאות, נטענים ללא כל פירוט ו/או אסמכתאות, חלקם אף לא הוזמנו ו/או בוצעו מעולם. עוד טען, שיש לחייב את המתקין לשלם ולחלופין לחייבו להשיב לקבלן סכומים שהוא שילם לו, ובסך כולל של 262,850 ₪.

יתרת החוב של סכום התמורה

78. בשונה מהמצב בתביעת הספק, ביחס לתביעת המתקין נוצר קושי לגבי הטענה של המתקין ליתרת חוב בסך של כארבע מאות אלף ₪. זאת, ממספר סיבות.

79. ראשית, על פי סעיף 5 לכתב התביעה, סכימת החובות הנטענים באתרים השונים, בניכוי תשלום, על פי חישוב המתקין, עומדת על סך של 92,000 ₪. בסעיף 6, המתקין מונה חובות נוספים בסך כולל של 238,000 ₪. כך שסך החיוב על פי כתב התביעה עומד על סך של 330,000 ₪.

80. שנית, עקב מחדלו של המתקין לתעד ההתקשרות עם הקבלן. המתקין טען שעבור חלק מההזמנות שבוצעו "אין חשבונית/תעודת הזמנת עבודה וזאת בשל ההתנהלות המשפחתית שהייתה בין הצדדים, כאשר הוא היה מספק ומתקין דלתות על סמך הזמנה לעיתים טלפונית, במהירות רבה על מנת שחלילה לא יגרם לקבלן נזק מול לקוחותיו, ולאחר מכן היה דורש ומקבל שכרו בגין התקנת דלתות אלו". המתקין טען שאין מחלוקת לגבי סכום התמורה "שכן הדלתות מיוצרות ומותקנות באתרי הקבלן השונים". מטענות הקבלן עלה שהוא חולק על טענת המתקין. כאשר נחקר המתקין לגבי הסכומים שכלל בתביעתו לגבי כל אתר ואתר, התברר שאינו זוכר את הפרטים שסוכמו כביכול בעל פה. המתקין התבסס דווקא על חשבון שנערך ע"י הקבלן. אולם, הקבלן, הציג את אותו חשבון עם יתרה אחרת. המומחה העיד כי המתקין הציג לו חשבוניות בסך של 126,000 ₪ בלבד. אולם, כאמור לעיל, המתקין, אישר בסעיף 5 כי שולם לו הסך של 57,938 ₪.

81. מן האמור לעיל, עולה שהמתקין לא העמיד חישוב ברור וסדור הנשען על כרטסת, חשבוניות מס ותעודות משלוח לגבי מלוא סכום התביעה. ראיותיו מורכבות מערב רב של מסמכים, לעיתים, כרטסת, לעיתים חשבונית, שיוצרים תמונה חלקית לגבי חיובים באתרים שונים, בתקופות שונות, רובם בסכומים נמוכים. בולטת דרישה לתשלום בסכום גבוה יחסית באתר במודיעין בסך של כמאה ושמונים אלף ₪ ללא כל אסמכתא, למעט הזמנת דלתות מרב בריח.

82. לכאורה, היה מקום לקבוע שהמתקין לא הוכיח סכום החיוב. אולם, ביהמ"ש מביא בחשבון התנהלותו הבעייתית של הקבלן שאינו מנהל יומן עבודה, כמפורט קודם לכן, וכפי שיפורט בהמשך, משנה גרסאות על פני ציר הזמן. כמו כן, מתצהיר מורן עולה שאין טענות לגבי גובה החיובים בגין באר שבע, דימונה וצור הדסה, אלא הטענה כי שולם הסך של 133,000 ₪, ולא הסך של 57,938, כטענת המתקין. אולם, לא הוצגה אסמכתא לתשלום. לעניין האתר במודיעין, הקבלן דחה הטענה באופן גורף.

83. לכן, בשים לב לנסיבות מיוחדות אלה, ביהמ"ש קובע על דרך אומדנא, על יסוד החיוב בגין דימונה, באר שבע וצור הדסה, וחלק קטן מיתר הדרישות, כי החיוב יעמוד על סך של 100,000 ₪ בלבד. לעניין קביעת חיוב מופחת על דרך אומדנא לרעת מי שלא העמיד תשתית עובדתית נדרשת, ראו פסק הדין בע"א 11122-06-21 באבאדז'נוב רושל בע"מ ואח' נ' מירזייב ואח' (פורסם בנבו).

84. אשר על כן, על ביהמ"ש לדון כעת בטענות הקבלן לעניין קיזוז חובות נטענים של המתקין, עקב אי השלמת העבודה ונוכלות.

טענות הקבלן

85. בדומה למחלוקת בין הקבלן לספק, גם בעניין תביעת המתקין, הקבלן העלה שורה של טענות לנזקים שונים, עקב עבודה לקויה ואי עמידה בזמנים.

טענת הקבלן שהמתקין הפסיק את העבודה

86. בדומה, למחלוקת בין הקבלן לספק, גם בתביעת המתקין, הקבלן טען כי המתקין הפסיק העבודה. המתקין טען שהסיבה בעטיה הפסיק עבודתו היא העובדה שהקבלן הפסיק לשלם לו עבור עבודותיו השונות. הוא טען שפנה עשרות פעמים טלפונית על מנת שיוסדר שכר הטרחה בגין עבודתו כמבוקש, אך כל פניותיו אלו עלו בתוהו. עוד טען, שנתן מענה לכל קריאות הקבלן בכל זמן ובכל עת.

87. בדומה למצב בתביעת הספק, גם בתביעת המתקין, הקבלן לא סמך יתדות טענותיו לעניין אי עמידה בתנאי ההזמנה, לרבות לעניין עמידה בלוח זמנים, בעדות מפקח על סמך החלטות שתועדו בזמן אמת ביומן עבודה, כמצופה באתרי בניה של עשרות ואולי אף מאות יחידות דיור. ביהמ"ש זוקף זאת לחובת הקבלן, כפי שעשה גם בעניין תביעת הספק.

88. בשונה מהתכתובת הענפה בין הספק ובין הקבלן, בעניין תביעת המתקין, הוצגו מסמכים בודדים. הקבלן צרף לתצהירו כנספח ג' תכתובת מסרונים מחודש נובמבר 2017, ממנה עולות טענות לעיכובים בביצוע העבודה, כאשר המתקין משיב בכל פעם ומבטיח לתת מענה.

89. כמו כן, צורף מכתב בא כוח הקבלן למתקין מיום 26.12.18 בו הוא מלין על כך שעל אף שהמתקין גבה "תמורה נוספת" בסך של 22,000 ₪ בגין עבודה בצור הדסה, הוא טרם התחיל בביצוע העבודות. כמו כן, הקבלן קושר בין המתקין ובין "אילן" שלא הגיע לעבודה בצור הדסה ביום 20.2.18. הקבלן דורש מהמתקין לספק הדלתות לצור הדסה תוך 7 ימים ולא, יקוזז מהתמורה הפיצוי המוסכם לפי ההסכם מיום 8.12.17.

90. כמו כן, צורף מכתב מורן למתקין מיום 17.5.18 בו היא מתייחסת להסכם מיום 8.12.17 ומזכירה למתקין כי על אף שאין לו יותר אחריות בעניין דלתות פנים בבאר שבע ובדימונה, הוא אחראי למתן מענה בעניין דלתות החוץ באותם אתרים. מורן טוענת במכתב כי הובא לידיעתה שהוא הפסיק לתת מענה לפניות אליו לגבי אותם שני אתרים ודורשת ממנו לחדש מיד מתן המענה.

91. מכאן שהתכתובת אינה מזכירה נכון לאמצע שנת 2018 ולו ברמז הטענות החמורות של הקבלן בקשר לנוכלות. בשונה מצרכן הדיוט שהזמין דלת וגילה כביכול רק לאחר זמן רב שהדלת אינה הדלת שהזמין, עקב חוסר ניסיון ומיומנות, אין לקבל טענה זו מקבלן בניה שמוחזק כמנוסה ומיומן. מראיות הקבלן עולה שהוא הפסיק לשלם למתקין, כאשר לא ברורה היתרה לתשלום, עקב אי התייצבות לעבודה בצור הדסה, ולאחר מכן, עקב אי מתן מענה לפניות בבאר שבע ובדימונה.

92. מצופה היה שהקבלן יציג מכתב שנשלח למתקין בסמוך לאחר שליחת המכתב מאמצע שנת 2018 בו הוא מרכז כלל הטענות, לרבות קובע שהמתקין לא נענה לדרישת מורן להיענות לפניות בדבר תיקונים, ומפרט גמר חשבון ולו זמני. כאמור לעיל, ביהמ"ש כבר קבע קודם לכן, לגבי המחלוקת בין הקבלן והספק שהקבלן נמנע מאישור חשבונות. מחדל זה מצטרף למחדל המהותי של העדר יומן עבודה, שגם לגביו כבר עמד ביהמ"ש. הקבלן טען בסעיף 18 לסיכומיו כי המתקין נטש את העבודה שעה שהוא זה שחייב כספים והפנה ל"התחשבנות" שכאמור לעיל, כלל לא הציג.

93. לכן, ביהמ"ש דוחה הטענה של הקבלן בסעיף 4 לסיכומיו כתובע שכנגד לפיה מגיע לו פיצוי בסכומים שונים לגבי אתרים שונים בגין היעלמות המתקין ואי מתן שירות ובדק או עיכוב שנגרם לקבלן במיזם. ביהמ"ש קובע כי הסיבה האמתית לעליית היחסים בין הצדדים בזמן אמת על שרטון היא עמדת הקבלן שהספק והמתקין שותפים ולכן דינם אחד.

הטענה שעבודת המתקין הייתה פגומה

94. הקבלן עמד בכתב התשובה לכתב ההגנה שכנגד על הטענה כי עבודת המתקין הייתה פגומה וטען כי טענת המתקין לביצוע עבודה בצורה מושלמת- נסתרת מתמונות ותלונות שמתקבלות אצלו חדשות לבקרים. לנוכח מחדל הקבלן להעיד מפקח על העבודות ולהגיש יומן עבודה, ביהמ"ש נאלץ גם בעניין תביעת המתקין להורות על הכנת חוות דעת שתבדוק טענות הקבלן בדיעבד. ביהמ"ש הורה למומחה שהגיש חוות הדעת בעניין תביעת הספק, להגיש גם חוות דעת בעניין תביעת המתקין שבה יבדוק מדגמית עשרה אחוזים ממספר הדלתות שהותקנו.

חוות דעת המומחה

95. המומחה קבע בחוות הדעת שהגיש ביום 11.2.21 ביחס לליקויים ונזקים בדלתות הכניסה הראשיות לדירות ובתי מורים של חלק מדיירי הפרויקטים בדימונה, בבאר שבע, ובצור הדסה, בסעיף 7 לחוות הדעת, כלהלן:

"7. ריכוז אומדני העלויות

7.1 אומדני העלויות הנ"ל הינם לתובעת ללא מע"מ, הינם מבוססים על מחירי מאגר "דקל" (מאגר מחירי שיפוצים ותחזוקה) ועל ניסיוני והיכרותי את מחירי השוק בענף במועד כתיבת חווה"ד.

7.2 סה"כ אומדני העלויות הנ"ל לתובע: 6,800 ₪ בתוספת מע"מ.

במידה שהתיקונים יבוצעו ע"י הנתבעת באמצעות קבלן מזדמן צפויות העלויות הנ"ל לגדול בשיעור ממוצע של כ- 30% בגין התאמה למחירי השוק החופשי.

7.3 תיקון הליקויים אינו מחייב את פינוי הדיירים והתכולה מהדירות."

96. מחוות הדעת עולה שתמונת המצב ביחס לתביעת המתקין שונה ממצב הדברים בתביעת הספק לעניין איכות העבודה בשים לב לשווי ממוצע של הספקת והתקנת דלת לכמאה ועשרים דלתות בסך של כאלפיים ₪ ביחס לשווי עלות התיקונים בשתיים עשרה דלתות שהותקנו, כשמונת אלפים ₪ כולל מע"מ ביחס לשווי ממוצע של 12 דלתות בסך של כ -24,000 ₪.

97. המתקין לא חלק בסיכומיו על חוות הדעת. הקבלן הסתמך בסיכומיו על חוות הדעת כדי לטעון שגם עבודתו של המתקין הייתה פגומה באופן מהותי. אולם, כאמור לעיל, חוות הדעת של המומחה בעניינו של המתקין אינה חמורה כפי שהיה בעניינו של הספק. אשר על כן, ביהמ"ש מקבל חלקית טענות הקבלן בסעיף 4 לסיכומיו כתובע שכנגד ומאשר הפחתת סכום התמורה שנקבעה על דרך אומדנא בשלושים אלף ₪ בלבד.

98. כאן המקום לציין שהקבלן ביקש בסעיף 4 לסיכומיו כפל פיצוי במובן זה שביקש פיצוי עבור תשלום לספקים אחרים שכביכול נכנסו בנעלי המתקין וכן ביקש פיצוי בגין הצורך לתקן ליקויים בעבודת המתקין. ברי שאם הקבלן היה משלם למתקינים אחרים כדי לתקן הפגמים שהותיר אחריו המתקין, המומחה לא היה אמור למצוא פגמים. כמו כן, מי מאותם "צוותים" או "ספקים אחרים" שהוזכרו בסעיף 14 לסיכומי הקבלן, לא העיד מטעמו.

טענת הקבלן שהדלתות שהותקנו אינן הדלתות שהוזמנו

99. בעניין תביעת המתקין, הקבלן העלה טענה נוספת והיא שהדלתות שהותקנו ע"י המתקין אינן דלתות מקוריות של היצרנים. כפי שהוזכר קודם לכן, הטענה לא עלתה בזמן אמת. המתקין השיב כי כל הדלתות שהותקנו הינן של "רב בריח" או של "רב מגן" ובאחריות היצרן וכי נטל הבאת הראיות בעניין טענת הקבלן לנוכלות חלה על הקבלן..

100. הקבלן טען בכתב התשובה לכתב ההגנה שכנגד כי טענת המתקין כי כל הדלתות הינם של "רב בריח" או "רב מגן", אינה תואמת את הנספחים שהוצגו על ידו- ובפרט לא את הדלתות שסופקו בפועל, שגם אם נשאו את 'לוגו' מי מהחברות האלה, הרי שהן עברו התאמות על ידי המתקין, בזיוף לשמו. הוא ביקש מהמתקין לתת פרטים נוספים וטובים יותר לגבי טענותיו בדבר אספקת דלתות של רב בריח ורב מגן.

ביהמ"ש הורה למומחה מטעמו לבדוק במיוחד בחוות דעת נוספת ומיוחדת טענת הקבלן לנוכלות

101. בעת חקירת המומחה מטעם ביהמ"ש, המומחה נשאל לגבי בדיקת טענת הקבלן לפיה התברר לו שהמתקין נהג בנוכלות כלפיו ולכאורה סיפק דלתות אחרות מאלה שהוזמנו (דלתות מקוריות של היצרנים)- דלתות אותן ייצר ו/או שינה עצמאית תוך יצירת מצג שווא כי מדובר בדלתות מקוריות של היצרנים.

102. ביהמ"ש הורה למומחה בתום חקירתו לבדוק הטענה בכתב ההגנה של הקבלן ש"מה שהתברר ומתברר לאחרונה" הוא כי בעוד המתקין הציג מצג שהוא מספק דלתות 'מעוצבות' של טובי היצרנים, הרי שבפועל הוא רכש לכאורה מספר מועט של דלתות מיצרנים, כדי להציג מצג של אחריות היצרנים.

103. ביהמ"ש ציין באותה החלטה כי הקבלן טען שהיצרנים עצמם טוענים בכל תוקף ובמספר הזדמנויות שבהן פנה אליהם הקבלן, כי לכל היותר המתקין רכש דלתות מועטות לפני כמה שנים ובנסיבות אלה היצרנים ומי מהם אינם מוכנים לתת לה שירות.

104.. ביהמ"ש ציין כי מתשובת המומחה עלה כי פנה אל יועץ של מי מטעם היצרנים, ואותו יועץ אישר כי הדלתות הן דלתות של היצרן. ביהמ"ש לא הסתפק באופן בו בדק המומחה הטענה והורה לו לבצע בדיקה נוספת ומעמיקה יותר.

חוות הדעת המשלימה בעניין טענת הנוכלות

105. בהתאם להוראת ביהמ"ש, במסגרת ההשלמה לחוות הדעת בתביעת המתקין קבע המומחה בחוות דעת מיוחדת שהגיש ביום 15.3.22 כך:

"בהתאם להחלטת כבודו ובהתאם לדרישת הבטחונות של הנתבעת בעניין דלתות הכניסה הראשיות ביחידות הדיור בשלושת פרוייקטי הבנייה בבאר שבע, דימונה וצור הדסה, ערכתי בדיקות עם התובע מישל בן אבו, ספק ומתקין הדלתות, ומנהלת המכירות הארצית של חברת רב בריח (חברת רב-מגן פשטה את הרגל ולכן נמנע עמה קשר טלפוני) ולהלן תוצאות בדיקותיי ומסקנותיי:

  1. כל 121 דלתות הכניסה הראשיות ב- 121 יחידות הדיור השונות בפרוייקטי הבנייה נרכשו בחברות רב-בריח ורב-מגן עפ"י חשבוניות רכישה, בהן מופיעים סמלי הזיהוי של החברות, בהתאם לפירוט להלן:
  • 71 דלתות רב-בריח מדגם 506 (צילומי חשבוניות הרכישה מצ"ב נספח א'), המתחלק לשני דגמי משנה (506 רגיל ו- 506 "לימסול", שהינו 506 רגיל עם חלון אמצעי גדול ומעוצב).

בנוסף לצילומי החשבוניות, מצ"ב בנספח ב' מכתב מאת מנהלת המכירות הארצית של רב-בריח, גב' נטלי עבדי, המצהירה כי לתובע נמכרו הדלתות האמורות עפ"י הרשום בחשבוניות.

  • 50 דלתות רב-מגן, מק"ט 520110 (צילום חשבונית הרכישה מצ"ב בנספח ג').
  1. לדלתות רב-בריח ניתן היתר מספר 46762 (מצ"ב בנספח ד') מטעם מכון התקנים, המתיר לסמן בתו תקן (הסימון מעיד כי מכללי הדלתות יוצרו לפי דרישות ת"י 5044/1 מאוקטובר 2013) את מכללי דלתות הכניסה הראשיות לדירות מגורים בדגמי הדלתות המופיעים ברשימה המצורפת לתקן (מצ"ב בנספח ד').

ברשימת דגמי הדלתות המצורפת לתקן אין מופיע דגם הדלת 506, שהותקן בפרוייקטים, אך מבירור עם מנהלת המכירות הארצית של רב-בריח, גב' עבדי, ועפ"י מכתב ששלחה לי בנדון (מצ"ב בנספח ה'), הסתבר כי דגם 506 מתאים לקטגוריית דגם 540, המופיעה כן ברשימה, וההבדל בין שני הדגמים הינו בסוג ידית הדלת בלבד ולא במכלליה.

יצוין כי לדלת מסוג 506 "לימסול" כנ"ל אין היתר לתו תקן עקב החלון הגדול באמצע הדלת.

עוד יצוין כי בסעיף 6.13.1 לחוות דעתי בעניין דלתות הכניסה הראשיות נרשם בטעות דגם 506 "לימסול" כדגם "רטרו", שגם לו יש חלון גדול ומעוצב.

  1. לדלתות רב-מגן סופק לי ע"י התובע רק הדף הראשון של היתר מספר 44675 (מצ"ב בנספח ו') מטעם מכון התקנים, ללא רשימת הדגמים המותרים בסימון תו תקן, שלא נמצאה בידי התובע ולא ניתנה לאיתור מאחר שהחברה פשטה את הרגל.
  2. לדלתות רב-בריח ורב-מגן קיימות תעודות אחריות (מצ"ב בנספח ז'), אך האחריות עפ"י חוק המכר (שהינה 4 שנים לפי שנת בדק אחת ועוד שלוש שנים אחריות) פגה, וגם אחריות של 5 שנים, שניתנה ע"י החברות בתעודות האחריות, קרובה להסתיים.

עם זאת, לאחר תקופת האחריות יסופק שירות (תמורת תשלום) מטעם חברת רב-בריח בעת הצורך לדיירים אשר בבתיהם הותקנו דלתות רב-בריח, וע"י התובע לדיירים אשר בבתיהם הותקנו דלתות רב-מגן (ראה מכתב התחייבות בנדון מטעם התובע בנספח ח')."

ביהמ"ש מאמץ מסקנות המומחה בעניין טענת הקבלן לנוכלות

106. הקבלן לא השלים עם מסקנות המומחה ושב וחקר אותו. בסיכומיו כתובע, הוא הקדיש חלק נכבד למתיחת ביקורת על ממצאי המומחה מטעם ביהמ"ש (ראו מניית מחדלי המומחה, לטענת הקבלן) וביקש לפסול חוות דעתו. ביהמ"ש דוחה את הביקורת של הקבלן על ממצאי המומחה. אין לקבל עמדת הקבלן לפיה הוא רשאי להסתמך בסיכומיו בהרחבה על כל קביעות המומחה ששרתו את ענייניו (ראו לדוגמה סעיף 21 לסיכומי הקבלן כתובע שכנגד בתביעת הספק) וכן בסיכומיו כנתבע בתביעת המתקין בעניין איכות העבודה, ובאותה נשימה לבקש לפסול את המומחה על כך שבעניין המחלוקת עם המתקין בסוגיה מסוימת, הקביעה של המומחה לא השביעה את רצונו.

107. נטל הבאת הראיות והשכנוע לגבי מעשה נוכלות חל על טוען הטענה. הדברים יפים שבעתיים, כאשר טוען הטענה אינו הדיוט, צרכן מן השורה שרכש דלת, אלא קבלן. מצופה היה שמפקח, או מנהל עבודה, מטעמו, יבדוק הדלתות בזמן אמת ויעלה הטענות לכך שהדלתות אינן מקוריות, שאין תעודות מטעם היצרן, שאין תעודות משלוח, או חשבוניות בזמן אמת, לאחר בדיקת המסמכים, עוד בטרם הותקנו הדלתות, או מיד לאחר התקנתן. תחת זו, הקבלן העלה הטענות החמורות בשיהוי ניכר וציפה שמומחה ביהמ"ש יאסוף עבורו את הראיות ויגבה עדויות מהיצרנים, שעה שהוא היה אמור בנקל לברר הטענות בזמן אמת. הקבלן הלין בסיכומיו על כך שהמתקין טען להיותו הדיוט כביכול. אולם, הביקורת שהפנה בעניין זה כלפי המתקין, יפה גם בעניין התנהלותו.

108. אם לא די בכך, ביהמ"ש העמיד לפני הקבלן האפשרות לשוב ולחקור המתקין, לאחר הגשת חוות הדעת הנוספת. אולם, הקבלן וויתר על כך, תוך שהוא מנסה לתרץ זאת בסעיף 15 לסיכומיו כתובע בטענה שהחקירה הייתה מכשירה הגשת ראיות ע"י המתקין.

109. כמו כן, הקבלן לא העיד מי מנציגי היצרנים המקוריים כדי לבסס טענתו למצג שווא ולזיופים של מסמכים מטעם היצרנים. הקבלן טען בסיכומיו כתובע שהמומחה מטעם ביהמ"ש היה אמור לגבות עדויות כביכול מהיצרנים. ביהמ"ש קובע שמי שאמור היה להעיד היצרנים, היה הקבלן. מכאן שהטענה הפסקנית בסיכומיו כתובע, כי הוא הוכיח כביכול זיוף מסמכים מטעם יצרנים שכלל לא העידו, הינה משאלת לב לכל היותר. מחדל הקבלן בעניין זה מקים חזקה שאם מי מנציגי היצרנים היה מעיד, עדותו הייתה לחובת הקבלן. 143. לעניין המשמעות של הימנעות מהגשת ראיה חיונית ראה ע"א 4697/05 גבאו אסטבלישמנט נ' דוד דודאי [פורסם בנבו] (27.8.12).

110. מחדל אי העדת נציגי היצרנים נוגע גם לחובת הקבלן כאשר הוא מעלה טענה למרמה, על פי הפסיקה, לעמוד בנטל הבאת ראיות ושכנוע מוגבר ביחס למאזן הסתברויות. לעניין זה ראה ע"א 7456/11 בר נוי נ' מלחי [פורסם בנבו]. הקבלן לא עמד אף ברף הרגיל על פי מאזן הסתברויות.

111. למעלה מהדרוש, ביהמ"ש הגיע למסקנה לנוכח האופן בו עלתה הטענה בשיהוי רב, שהסוגיה כיצד יוצרו הדלתות, לא הטרידה את מנוחתו של הקבלן, בלשון המעטה, בזמן אמת. זאת, שעה שהקבלן טען בסעיף 14 לסיכומיו בתביעת הספק כי "הדלתות מהוות "כרטיס ביקור" שלו "לאיכות עבודה". מכאן שהאופן בו הועלתה הטענה בדיעבד, מלמד כי הועלתה כמשקל נגד לעמידת המתקין על זכויותיו. מסקנה זו מתחזקת גם מהראיות שהובאו בעניין המחלוקת בין הספק ובין הקבלן. ביהמ"ש ציטט תכתובת בין הספק ובין הקבלן בה הקבלן אישר הזמנה של דלת ש"אינה בעלת תקן ישראלי כחוק".

112. אשר על כן, ביהמ"ש דוחה טענת הקבלן לנוכלות ולכן אין מקום לחיוב המתקין בתשלום הסך של 128,000 ₪ כפי שביקש הקבלן בסעיף 4 לסיכומיו.

התוצאה בתביעת המתקין

113. ביהמ"ש קיבל חלקית תביעת המתקין לעניין יתרת התמורה שהוכחה והפחית בגין הליקויים הסך של 30,000 ₪. ביהמ"ש מחייב הקבלן לשלם למתקין הסך של 70,000 ₪.

הוצאות

114. לאחר הבאה בחשבון של התוצאה בשתי התובענות, ביהמ"ש מחייב הקבלן לשלם למתקין בגין דחיית התביעה שכנגד של הקבלן נגד המתקין בתביעת הספק וקבלה חלקית ביותר של תביעת המתקין, רבע מסכום האגרות ששולמו, ובשכ"ט בא כוח המתקין בסך של 15,000 ₪ בלבד. זאת, בשים לב לאופן בו הקשה המתקין על ניהול ההליך כאשר לגבי חלק ממחדליו שתוארו באריכות בסיכומי הקבלן כתובע, ביהמ"ש חייב אותו בתשלום הוצאות.

115. כמו כן, ביהמ"ש מחייב הקבלן לשלם למתקין שכר טרחת המומחה בגין הכנת חוות הדעת המיוחדת בסך של 2,500 ₪.

116. הצדדים יישאו ביתר הוצאותיהם.

סוף דבר

117. ביהמ"ש מחייב את הקבלן לשלם לספק הסך של 105,000 ₪ ולמתקין הסך של 70,000 ₪, כאשר סכומים אלה נושאים הפרשי הצמדה וריבית כחוק, ממועד הגשת התביעות ועד למועד התשלום המלא בפועל.

118. ביהמ"ש מחייב את הקבלן לשלם לספק ולמתקין רבע מסכום האגרות כאשר סכומים אלה נושאים הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד ההוצאה ועד מועד התשלום בפועל.

119. ביהמ"ש מחייב את הקבלן לשלם שכ"ט בא כוח הספק בסך של 20,000 ₪ ושכ"ט המתקין בסך של 15,000 ₪, כאשר סכומים אלה נושאים הפרשי הצמדה וריבית כחוק, ממועד מתן פסק דין זה ועד למועד התשלום המלא בפועל.

120. ביהמ"ש מחייב את הקבלן לשלם למתקין הוצאות שכ"ט המומחה בסך של 2,500 ₪, כאשר סכום זה נושא הפרשי הצמדה וריבית כחוק, ממועד ההוצאה ועד למועד התשלום המלא בפועל.

ניתן היום, י"ג אב תשפ"ב, 10 אוגוסט 2022, בהעדר הצדדים.