בפני | כבוד השופטת ענבל קצב-קרן | ||
| פלונית באמצעות עו"ד איל גבע | ||
נגד | |||
הנתבע – האב | אלמוני באמצעות עו"ד מיכל לנקרי | ||
פסק דין | |||
רישום קטינים למוסד חינוכי |
לפני תביעת התובעת לרישום הקטין י' לבית לתיכון X ולרישום הקטין נ' לחטיבת הביניים Y שניהם בישוב מ' בסמוך למקום מגוריה - מוסדות חינוך ממלכתיים בעלי אופי חינוך חילוני – ללא הסכמת הנתבע.
המחלוקת בין הצדדים הינה בעניין אופי הזרם החינוכי של מוסדות החינוך בהם יתחנכו הקטינים.
רקע בקצרה:
בין היתר הסכימו הצדדים כי "הקטינים יחונכו במוסדות חינוך ממלכתיים דתיים וכי כל החלטות בנוגע לחינות הקטינים יתקבלו בשיתוף ההורים".
כן הסכימו כי משמורת הקטינים תהא בידי האם וקבעו זמני שהות של הקטינים עם האב.
במסגרת הליך זה הוריתי על מינוי אפ' לדין לקטין אשר תביא בפני רצונו של הקטין לאחר בדיקה מעמיקה עמו. בהינתן הדחיפות התקיים במהלך הפגרה דיון במעמד הצדדים והאפ' לדין. לאחר שמיעת הצדדים וקבלת עמדת האפ' לדין, נעתרתי בהחלטתי מיום 31.8.2021 לבקשה לרישום הקטין י' לחטיבת ביניים Y שביישוב מ'.
טענת התובעת בתמצית:
לטענתה, הקטין נ' מעוניין להירשם אף הוא בשנה"ל הבאה לחטה"ב Y.
טענות הנתבע בתמצית:
ההליך המשפטי:
עו"ס צעירים ונוער מציינת בדו"ח כי ערכה ביקור בית ונפגשה עם הקטינים, וכן נפגשה עם האב.
בשיחה עם הקטין י' (עמו יש לה היכרות משנה קודמת), סיפר כי הוא מאושר מהלימודים, יש לו חברים רבים, נחשף למגמת מחשבים מתכנן לעלות עם חבריו לתיכון X ולהרחיב במגמת מחשבים. לדבריה, משתף בפתיחות ובשמחה על המעבר ליישוב מ', על חייו החדשים, והלימודים שמאתגרים אותו. לדבריו אביו אינו מוכן להיות בקשר עם ביה"ס ועם המחנכת, ולא הגיע לאסיפת הורים על אף שהזמין אותו שכן מדובר בביה"ס חילוני (עו"ס מציינת כי האב אישר הדברים בשיחה עימו).
בשיחה עם הקטין נ' (אותו פגשה לראשונה), סיפר כי ההתנהלות בה בבוקר נאלץ לשים כיפה וללמוד גמרא ובצהרים מנהל אורח חיים חילוני לגמרי מהווה עבורו קושי רב – הוא אינו רוצה ללמוד תורה כל היום, אינו מגיע לתפילות בוקר, רוצה לאתגר את עצמו במקצועות חדשים וברמה גבוהה. לדבריו אינו מעונין להישאר שם בשנה הבאה על אף שיש לו חברים בביה"ס. לדבריו, יודע כי אביו מתנגד לכך ואינו מעונין לפגוע בו, ומצד שני, אינו רוצה ללמוד בביה"ס --- ו"קשה לו לפצל את עצמו לשניים ולהתנהג כמו ילד דתי בבוקר כשהוא למעשה חילוני ומתנהל באופן כזה מרגע שחוזר מביה"ס".
בשיחה עם האב מיום 5.4.22 דיווח כי נישא בשנית, לדבריו חשוב לו שהילדים יישארו עם זיקה לדת וילמדו בבי"ס חרדים, והוא מתלונן על כי האם מסיתה אותם מהדרך שגורמת להם להתרחק ממנו. לטענתו אינו מעוניין לגרור את הילדים לביהמ"ש. לדבריו מקווה כי הקטין י' יבחר בתיכון במסגרת דתית. באשר לקטין נ' - לדבריו זקוק לאהבה והכלה לעומת י' שמסתדר בכל מקום, חייב להמשיך ללמוד בביה"ס --- שם הוא תלמיד מצטיין, מרגיש טוב ויש לו חברים.
המלצותיה של עו"ס לצעירים ונוער:
לגבי הקטין י' - לדבריה השתלבותו בחטה"ב היתה קלה ומעוררת התפעלות, יצר קשרים חברתיים, שותף בפעילויות ומצטיין. י' מביע את רצונו הנחרץ לעלות לתיכון X עם חבריו, והישגיו, שמאפשרים לו להתפתח. בביה"ס היא סבורה כי י' מצא את מקומו, ואין לה ספק כי ההחלטה לעלות לתיכון X הינה ההחלטה הנכונה. המלצתה לאב, על אף הקושי, לקבל את המקום בו הקטין נמצא, להתעניין בחיים שבחר, ולשמוח בהצלחותיו.
לגבי הקטין נ'– לטענתה חשה כי נ' נמצא בלחץ גדול מעצם העובדה כי כל אחד מהוריו מנהל אורח חיים שונה ומאלץ אותו לבחור צד. העובדה כי אחיו מצליח בתיכון החילוני ואמו מצליחה בחייה החילונים מהווה נדבך נוסף ברצון שמביע ללמוד בבי"ס חילוני, משום שרוצה לנהל אורח חיים כיתר בני הבית. מאידך התרשמה מנער רגיש ועדין, וחוששת ממעבר לחט"ב עמוסה בתלמידים (לעומת כתה עם 7 תלמידים בה למד). הודיעה כי קבעה פגישה נוספת עם הקטין נ' לבקר בחטה"ב ביישוב.
לאור רצונה של עו"ס להעביר עדכון נוסף סמוך לסיום הלימודים, התבקשה דחייתה נוספת של הדיון, אשר נקבע ליום 18.7.2022.
תסקיר עו"ס לס"ד מיום 16.8.2022
בסיכומו פרטה והמליצה:
"... י' למד השנה בחטיבת Y אשר שייכת לחינוך ממלכתי. הוא הכיר חברים רבים חדשים, זכה למשובים חיוביים ומעצימים ממוריו וחיזוק משמעותי לדימויו העצמי. קבל תעודת הצטיינות לימודים והתקבל לתוכנית לימודים יוקרתית וייחודית. אך לתחושתו, אביו אותו הוא אוהב מאוד מעריך וכמה לקשר איתו לא חיזק אותו על הישגיו כיוון שאינם עונים על דרישתו להמשך חינוך דתי עבורו.
נ' למד השנה במסגרת ממלכתית – דתית ---. בית ספר קטן בו בכל כיתה למדו 7 ילדים בני גילו. בשל מיעוט תלמידים בית הספר נסגר בסוף השנה ונ' יחד עם חבר נוסף מעוניין לעבור ללמוד בחטיבת Y כפי שי' בחר לעשות. נ' לא מעוניין בנסיעות לעיר -- כיוון שיהיה עליו לקום בשעה 06:00 בבוקר, ללמוד לימודי תורה וללכת עם סמלים דתיים אליהם אינו מרגיש עוד מחובר.
האב טוען כי השינוי באורח החיים הדתי נגרם על ידי האם. כי היא הובילה אותם לכך.
ככל הנראה הדברים מורכבים יותר. הילדים גדלו בתוך משפחה משולבת וכל חייהם הצעירים היו בין חילוני לחרדי. ההתרחקות בקשר האינטנסיבי שהיה בין האב לבניו בשנתיים האחרונות בשל מגיפה הקורונה והשלכותיה, בנוסף המעבר ליישוב מ', התבגרותם של הבנים והיחשפם לאורח חיים חברתי שונה תרמו להחלטתם. הם חשים את כעסו של האב והתרחקותו מהם, בחירתו שלא לחגוג עימם בר מצווה בכותל, והימנעותו מחיזוקים חיובים על הישגיהם במסגרת חינוך שאינו תומך בהם.
האב אוהב את ילדיו ורוצה בטובתם ולכן היה רוצה שימשיכו בחינוך הדתי ויפיקו ממנו את התועלת שהוא חש שיכולה לתרום להם. הילדים מצידם ממשיכים לכבד את אביהם, חפצים בקשר קרוב יותר, מתגעגעים אליו ואל המשפחה המורחבת מצד אביהם וקיימת תחושה של "קשר מותנה" אשר אינו צריך להתקיים בין הורה לילדו.
שניהם ילדים ערכיים, חכמים, מנומסים וניכר שהתחנכו וגדלו על תשתית הורית אוהבת ותומכת.
י מצטיין בלימודיו וראוי ורצוי כי ימשיך יחד עם חבריו בתיכון ולא יצטרך לעשות מעבר נוסף.
המסגרת החינוכית של נ' נסגרה, לא קיימת מערכת חינוכית – דתית ביישוב מ' אליה יסכים האב לשלוח את נ'. וגם אם כן, נ' אינו חפץ בכך. הדבר משפיע על אהבתו של והערכתו הרבה לאביו . הוא מעונין לעבור ללמוד בחטיבת ביניים Y ביישוב מ' אשר הינה חילונית. הדבר יקל עליו גם מההיבט הטכני של נסיעות ארוכות אך גם יאפשר לו לקיים אורח חיים אשר מתיישב עם תחושותיו וימעיט את הפער בין הבית העיקרי בו נמצא לבין מסגרת החינוך.
שני הילדים מסכימים כי בבואם אל אביהם יכבדו את אורח החיים אותו הוא מנהל ועליו הם גדלו ושניהם חפצים בכל ליבם לחזור לקשר קרוב וחם עימו. הם רוצים לשהות אצלו בתדירות גבוה יותר לפגוש בבני משפחתם המורחבת ומוכנים לעשות מאמץ כדי לחזור לכך.
יתכן בהמשך חייהם הבוגרים יחליטו על שילוב מתאים עבורם והגדרת דתית איתה יחושו שלמים.
חשובה לילדים מאד ברכת הדרך של שני הוריהם בכדי שיוכלו להמשיך להתפתח, לגבש ולעצם את דרכם.
המלצה: לאור כל זאת מומלץ כי י' ילמד בשנה הבאה בתיכון X ונ' יחל את לימודיו בחטיבת Y ביישוב מ'. "
בהינתן כי התסקיר הוגש בסמוך לדיון, ולא התאפשר לקבל את עמדת הצדדים בכתב טרם לקיומו, אפשרתי לצדדים להביע / להוסיף עמדותיהם בדיון.
עמדת האפ' לדין: לטענתה בדיון הקטין י' סבל בביה"ס הקודם והמעבר היה לפי בקשתו. לדבריה, הגם שבשנה שעברה התלבטה לגבי י' - הרי שהדיווחים שהתקבלו לגביו השנה הינם מצוינים, י' פורח בביה"ס ומבחינה חברתית.
לדבריה, היו לה חששות וקונפליקטים לגבי הקטין נ', ופגשה בו מספר פעמים, והוא יותר צעיר ומבולבל ולכן המתינה לתסקיר.
לגבי הקטין נ' – לדבריה דיבר על חוסר שייכות לביה"ס, אמר שאינו מתחבר לערכים ולכיפה, חי בבית חיים חילוניים. כן התייחס נ' לחבריו מביה"ס שמתפזרים, רצונו ללכת עם חבר לביה"ס Y ועל הרצון ללמוד יותר. כן מטרידים אותו המרחקים והקימה ב- 6 בבוקר על מנת להגיע לביה"ס.
גם אם הקטין חש בלבול כנערים בני גילו, מה שהכריע את הכף מבחינת המלצתה הינו רצונו של נ' בחיים חילוניים, וסגירת המוסד החינוכי (הדתי) בו נ' למד עד כה .
עמדת האב: האב הודיע כי הוא מעוניין בקיום הסדרי השהות אשר נקבעו, ואשר לטענתו האם אינה מאפשרת את קיומם. לטענתו ניתן למצוא מקום עם ערכי תורה, שאינם פחותים מכל ערך אחר. לטענתו, אין מדובר בבחירה של הילדים ו/או ברצונם אלא בהסתה של האם. לטענתו נ' רגיש יותר, מבולבל, אינו "מעוצב" ויש להמתין שנה נוספת – במהלכה יקבל ערכים בביה"ס ואצל האמא ערכים אחרים, ויוכל להתייצב. לדבריו, ביה"ס המוצע על ידו הינו בי"ס מעורב של ילדים חילוניים ודתיים, אשר יש אליו הסעות. לטענתו, האם התחייבה בהסכם כי הילדים ילמדו במסגרות דתיות.
עו"ס הוסיפה, כי התכנים אשר העלה נ' אינם קשורים לאם, וכי המתח בו נ' אמור לקיים אורח חיים שונה בבוקר ובערב, גורם לו לעוגמת נפש.
דיון והכרעה:
"...החתירה לתור אחר טובתו של קטין, היא לב ההליך ועליה אמון בית המשפט. אזכיר, כי לא בכדי העניק המחוקק הנחיות יסוד שונות מן הרגיל לבית משפט לענייני משפחה בכל הנוגע לדיני הראיות וסדרי הדין. דברים אלה מתעצמים לאור מטרת העל השורה במקרה דנן, מטרה הגוברת על סדר הדין הפרוצדורלי ודיני הראיות הקבועים, והיא מטרת "טובת הילד", המהווה "מגדלור" לכל צעד ושעל של בית המשפט."
רמ"ש (חי') 47810-06-21 י.ח. נ' א.א [פורסם במאדר "נבו", 12.7.21].
תמ"ש (ת"א) 10771/05 פלונית נ' אלמונית, תלה"מ (פ"ת) 1080-08-18 (פורסמו במאגרים).
"ככלל יש מקום לשמוע את דעתו של הקטין, אף קטין בגיל 10 למשל, ולא כל שכן ככל שהוא מתבגר והשנים נוקפות, ויש לייחס משקל רב לעמדתו, כמובן על פי שיקול דעת והשכל הישר.." בע"מ 10480/05 פלונית נ' פלוני [פורסם במאגר "נבו", 5.12.05].
כאשר בוחנים את רצון הקטין יש לבחון את גילו ובגרותו, גיבוש רצונו העצמאי והיות רצון זה בעל עוצמה ניכרת (בע"מ 672/06 פלונית נ' פלוני (פורסם בנבו, 15.10.06).
זכות זו עוגנה במסגרת פרק ב' לתקנות בית משפט לענייני משפחה (סדרי דין), תשפ"א-2020, אשר קובעות כי עת נדון עניין הנמנה (בין היתר) בתקנה 15(א)(3) לתקנות אלה, יש ליתן לילד הזדמנות להביע את רגשותיו, דעותיו ורצונותיו בעניין ולתת להם משקל ראוי בהחלטה לפי גיל הקטין ומידת בגרותו (תקנה 49). עוד נקבע כי יש לשמוע ילדי החל מגיל שש (תקנה 51).
ומן הכלל אל הפרט –
ועם זאת, הילדים שניהם אוהבים מאד את אביהם, רוחשים לו כבוד רב, מעריכים אותו וחפצים עד מאד בקשר עימו, ואף בברכתו על המסלול בו בחרו.
אציין כי בסיומו של הדיון שהתקיים כאמור, הביע האב את הסכמתו לכך.
יחד עם זאת, אין פירושו של דבר כי הקטין אינו יודע את רצונו.
עו"ס לס"ד ציינה מפורשות כי נ' יודע לבטא עצמו באופן ברור ואף האפ' לדין התרשמה מרצונו . כן התרשמה עו"ס כי הנושאים אשר העלה נ' קשורים אליו אישית, ואינם קשורים לאמו.
מן הדוחות שהיו בפני עלה כי טובתו של הקטין י' ללמוד בבית הספר התיכון X.
בעניין הקטין נ'– בהינתן כי המסגרת החינוכית בה למד נ' נסגרה והוא ממילא לא יוכל להמשיך במסגרת זו, בהינתן הקונפליקט אותו תאר נ' בחייו ועמדתו מצאתי כי אף טובתו מתיישבת עם רצונו – ללמוד בחטה"ב Y.
ברי כי דרכם הדומה של האחים יהא בה כדי לקרב ביניהם ולסייע האחד לשני.
בית המשפט ניסה לדבר אל ליבו של האב, שמא יסכים ליתן ברכת דרכו לקטינים בדרכם בהינתן כי דרכי כפייה לעיתים יהיה בהם דווקא לגרום להתרחקות של הקטינים מדרכו עוד יותר, מקל וחומר בהיותם של הקטינים בגיל ההתבגרות הסוללים את דרכם האינדיווידואלית ואורח חייהם – אולם האב עומד על סירובו.
אני שבה ומפנה לעניין זה לדברי בית הדין הרבני בת"א, בתיק (ת"א) 300160/18 פלונית נ' פלוני (12.7.12), אשר הובאו בתמ"ש (נצ') 12780-09-08 ג.י נ' א.י. [פורסם במאגר "נבו"] (6.8.12) וצוטטו בפסק הדין שניתן על ידי בעניינם של הצדדים ביום 31.8.21:
"חינוך, אינו דבר שיכול להיות מועבר בדרך של "הנחתה".... הכוח להכריח פיזית את הילד
הוא אמנם בידי ההורה, אך כח זה לא יקנה את החינוך המבוקש. במקרים מסוימים אף יגרום
לריאקציה.
כבר אמר החכם מכל אדם (משלי כב ו) בדיוק רב: "חֲנֹךְ לַנַּעַר עַל פִּי דַרְכּוֹ" ועמד על דיוק זה המצות פלוני בפירושו שם: "התחל והרגל את הנער בשנים להוליכו בעבודת ה' לפי דרך חכמתו אם מעט ואם הרבה...".
הווה אומר, לא רצון האב ולא רצון האם יהיו טובים ככל שיהיו, אינם יכולים להיות בדרך של כפיה על הילד. כך לא תצלח דרך החינוך.
יש להתאים את דרך החינוך לילד למצבו, לסביבתו ולאורח חייו.
רק הנחלה בדרכי נעם היא זו שיש ביכולתה להנחיל את המורשת אותה מעוניין האב להעביר לילדיו. קביעת מקום לימודים הנוגד את רצון הילד לא זו בלבד שלא תשיג את ייעודה, אלא שעלולה בהחלט לפתח ריאקציה והשיג את המצב ההפוך. שיחות ענייניות ודיאלוג עם הילד/ה הן הדרך הנכונה"
בית המשפט התרשם מכאבו של האב על הדרך בה בחרו ילדיו, ועל רצונו כי ימשיכו דרכו ולא יאבדו מהערכים עליהם גדלו. כך גם מובנת לי עמדתו כי ערכי התורה אינם פחותים מכל ערך אחר, ואין בהחלטתי זו משום שלילת עמדתו, אלא בחינת רצון הקטינים וטובתם. ועם זאת, אין בליבי ספק כי הוא חפץ בהצלחת ילדיו ובאושרם יותר מכל. סבורני, כי הערכים שהנחילו ההורים לילדיהם מושרשים בהם היטב, ולא יאבדו על אף בחירתם במסגרת חינוכית שונה מזו בה חפץ האב, וכי הם ימשיכו לחוות את שני העולמות – העולם הדתי/חרדי והעולם החילוני, ולכבד את שניהם.
סוף דבר
ניתן להגיש פסיקתא לחתימתי וככל הנדרש.
המזכירות תמציא בדחיפות לצדדים ולאפ' לדין ותסגור תיק זה.
ניתן היום, כ"ח אב תשפ"ב, 25 אוגוסט 2022, בהעדר הצדדים.