טוען...

בפני

כבוד השופטת ענבל קצב-קרן


התובעת- האם

פלונית

באמצעות עו"ד איל גבע

נגד

הנתבע – האב

אלמוני

באמצעות עו"ד מיכל לנקרי

פסק דין

רישום קטינים למוסד חינוכי

לפני תביעת התובעת לרישום הקטין י' לבית לתיכון X ולרישום הקטין נ' לחטיבת הביניים Y שניהם בישוב מ' בסמוך למקום מגוריה - מוסדות חינוך ממלכתיים בעלי אופי חינוך חילוני – ללא הסכמת הנתבע.

המחלוקת בין הצדדים הינה בעניין אופי הזרם החינוכי של מוסדות החינוך בהם יתחנכו הקטינים.

רקע בקצרה:

  1. הצדדים נישאו כדמו"י בשנת 2006 והתגרשו בשנת 2012. לצדדים נולדו שני ילדיהם: י' יליד 2007 כבן 15 עולה לכיתה י', ונ' יליד 2009 כבן 13 עולה לכתה ח'.
  2. הצדדים ניהלו הליך גירושין בביה"ד הרבני, בו הגיעו להסכמות בכלל המחלוקות אשר ביניהם ואלו עוגנו בהסכם הגירושין, אשר קיבל תוקף של פס"ד.

בין היתר הסכימו הצדדים כי "הקטינים יחונכו במוסדות חינוך ממלכתיים דתיים וכי כל החלטות בנוגע לחינות הקטינים יתקבלו בשיתוף ההורים".

כן הסכימו כי משמורת הקטינים תהא בידי האם וקבעו זמני שהות של הקטינים עם האב.

  1. בסמוך לאחר פרידת הצדדים העתיק האב את מגוריו לעיר א', ולאחר גירושי הצדדים עברה האם עם הקטינים להתגורר בעיר פ'. הקטינים התחנכו שם במוסדות חינוך הנמנים על הזרם הדתי. האם מנהלת אורח חיים חילוני-מסורתי והאב ממשיך לנהל אורח חיים דתי.
  2. במהלך 2021 עברה האם יחד עם הקטינים ליישוב מ'.
  3. נוכח רצונו של הבן י' ללמוד במסגרת לימודית שאינה דתית, עתרה האם ב- 8/2021 בהליך י"ס בבימ"ש לענייני משפחה ב--אשר הועבר לבימ"ש זה (י"ס 11851-08-21).

במסגרת הליך זה הוריתי על מינוי אפ' לדין לקטין אשר תביא בפני רצונו של הקטין לאחר בדיקה מעמיקה עמו. בהינתן הדחיפות התקיים במהלך הפגרה דיון במעמד הצדדים והאפ' לדין. לאחר שמיעת הצדדים וקבלת עמדת האפ' לדין, נעתרתי בהחלטתי מיום 31.8.2021 לבקשה לרישום הקטין י' לחטיבת ביניים Y שביישוב מ'.

  1. כעת כאמור, עותרת התובעת לאשר המשך לימודיו של הקטין י', בשנה"ל הקרובה בתיכון X החילוני באופיו, ולימודי הקטין נ' בחטיבת ביניים Y.

טענת התובעת בתמצית:

  1. לטענתה, מעברו של הקטין י' לחטיבת הביניים Y היטיב עמו באופן בלתי רגיל, הקטין פורח חברתית, רכש חברים חדשים ביישוב מ', נרשם למגמת תוכנה ומדעי המחשב, רכש ידע בשפות תכנות שונות ואף הומלץ לתוכנית מצוינות לנוער באוניברסיטה.

לטענתה, הקטין נ' מעוניין להירשם אף הוא בשנה"ל הבאה לחטה"ב Y.

  1. לטענתה, בעקבות שינוי אורח חייהם של הקטינים לאופי חילוני, הנתבע ממעט לשהות עימם, ומתרחק ממגע עימם.
  2. לטענתה הנתבע אינו משתף פעולה חרף רצון הקטינים, והיא חוששת כי בבוא מועד יתנגד הנתבע ויעתור שוב בהליך משפטי לביה"ד הרבני על מנת לחסום אותה דיונית, יגרום לסרבול והתארכות ההליכים.

טענות הנתבע בתמצית:

  1. לטענתו, עסקינן בתביעת המשך לבקשה שהוגשה בשנה"ל הקודמת. לטענתו, חשש כי התובעת תסית את הקטין נ' ו/או תעמוד מנגד ללא כל התערבות, כפי שהסיתה את הקטין י', למרות שהתחייבה בהסכם הגירושין כי הקטינים יתחנכו בבי"ס דתיים.
  2. לטענתו, רצונו של הקטין נ' במעבר למוסד חינוכי (חילוני) כאחיו, הינו בהיותו ''נגרר'' - בניסיון להידמות לאחיו הגדול אליו הוא קשור ולחקות את דרכיו, ובשל שיקולי התובעת כי הקטינים הגרים עימה ינהלו אורח חיים חילוני בהתאם לנוחיותה.
  3. לטענתו הוא חש כי קרעו את הקטין י' מאמונתו עליה התחנך ועמה היה שלם עד למעבר החד ליישוב מ', אותו ביצעה התובעת במחטף.
  4. לטענתו הקטינים הגיעו אליו כל שבת, עד אשר התובעת הסיתה אותם כנגדו והרחיקה אותם ממנו פיזית ונפשית. לטענתו, לא שיתף פעולה עם המעבר, ונודע לו על המעבר שבועיים קודם לכן, ללא אפשרות להתגונן/להתארגן מראש.
  5. לטענתו, נ' מצליח מאד בביה"ס בו הוא לומד (שהינו המשך ישיר של מוסד הלימודים בו למד קודם בעיר פ'), וכל שינוי סטאטוס יהיה בעוכריו. לטענתו, נ' תלמיד חרוץ ומצליח, ובשיחה עם המנהל הובטח לו כי נ' יקבל כל סיוע שיידרש. לטענתו, לא היה כל בעיה ו/או רצון מצד הקטין לעבור בי"ס ונראה כי התובעת מנסה להפעיל מניפולציות על ילד חסר ישע.
  6. לטענתו התובעת מציגה זאת כהחלטה של הקטין נ', אך במקביל מעבירה לקטין מסרים כי מוסד הלימוד חלש הגם שבפועל הילדים בו לומדים את כל המקצועות הטכנולוגים, כי הוא זקוק למשהו חילוני שיתאים לו, וכי האם "מוציאה לו את הרצון להשקיע שם".
  7. לטענתו הקטינים מהווים את כל עולמו, הוא דואג לשלומם רווחתם וחינוכם ומעורה בחייהם, הוא סבור כי יוכל להיות להם לעזר יותר כאשר יתחנכו בחינוך ממלכתי דתי. עוד לטענתו, אוהב את ילדיו ללא סייג בלי קשר למעשיהם. לטענתו, הינו מעוניין כי החינוך ישקף את טובתם, ולא יהיה מושפע מניסיונות הסתה.
  8. לטענתו, על אף שהקטינים בוגרים לא ניתן להטיל על כתפיהם את כובד המשקל. לטענתו, החלטה בדבר מעבר חד מחינוך דתי לחילוני צריכה להיעשות לאחר בחינת גורמים מהותים ובהסכמה הדדית, ותוך שקילת טובת הילד. הנתבע מציע לבחור בהסכמה עם הקטינים והתובעת מוסד חינוכי ההולם את אורחות חייהם, ומציע את המוסד --- לקטין י', ולבחון בתי ספר שימשיכו את החינוך הדתי אליו הורגל נ'.

ההליך המשפטי:

  1. בהחלטתי מיום 24.2.2022 הוריתי על מינוי אפ' לדין לקטינים, וכן על הגשת תסקיר לקראת הדיון שנקבע ליום 14.4.2022. בהיעדר תסקיר, נדחה הדיון לבקשת הצדדים ליום 12.6.2022.
  2. ביום 9.6.2022 הוגשה הודעה מטעם האפ' לדין, אליה צורף תסקיר ראשוני של עו"ס נוער וצעירים, נושא תאריך 4/2022, אשר לא הוגש בפועל.

עו"ס צעירים ונוער מציינת בדו"ח כי ערכה ביקור בית ונפגשה עם הקטינים, וכן נפגשה עם האב.

בשיחה עם הקטין י' (עמו יש לה היכרות משנה קודמת), סיפר כי הוא מאושר מהלימודים, יש לו חברים רבים, נחשף למגמת מחשבים מתכנן לעלות עם חבריו לתיכון X ולהרחיב במגמת מחשבים. לדבריה, משתף בפתיחות ובשמחה על המעבר ליישוב מ', על חייו החדשים, והלימודים שמאתגרים אותו. לדבריו אביו אינו מוכן להיות בקשר עם ביה"ס ועם המחנכת, ולא הגיע לאסיפת הורים על אף שהזמין אותו שכן מדובר בביה"ס חילוני (עו"ס מציינת כי האב אישר הדברים בשיחה עימו).

בשיחה עם הקטין נ' (אותו פגשה לראשונה), סיפר כי ההתנהלות בה בבוקר נאלץ לשים כיפה וללמוד גמרא ובצהרים מנהל אורח חיים חילוני לגמרי מהווה עבורו קושי רב – הוא אינו רוצה ללמוד תורה כל היום, אינו מגיע לתפילות בוקר, רוצה לאתגר את עצמו במקצועות חדשים וברמה גבוהה. לדבריו אינו מעונין להישאר שם בשנה הבאה על אף שיש לו חברים בביה"ס. לדבריו, יודע כי אביו מתנגד לכך ואינו מעונין לפגוע בו, ומצד שני, אינו רוצה ללמוד בביה"ס --- ו"קשה לו לפצל את עצמו לשניים ולהתנהג כמו ילד דתי בבוקר כשהוא למעשה חילוני ומתנהל באופן כזה מרגע שחוזר מביה"ס".

בשיחה עם האב מיום 5.4.22 דיווח כי נישא בשנית, לדבריו חשוב לו שהילדים יישארו עם זיקה לדת וילמדו בבי"ס חרדים, והוא מתלונן על כי האם מסיתה אותם מהדרך שגורמת להם להתרחק ממנו. לטענתו אינו מעוניין לגרור את הילדים לביהמ"ש. לדבריו מקווה כי הקטין י' יבחר בתיכון במסגרת דתית. באשר לקטין נ' - לדבריו זקוק לאהבה והכלה לעומת י' שמסתדר בכל מקום, חייב להמשיך ללמוד בביה"ס --- שם הוא תלמיד מצטיין, מרגיש טוב ויש לו חברים.

המלצותיה של עו"ס לצעירים ונוער:

לגבי הקטין י' - לדבריה השתלבותו בחטה"ב היתה קלה ומעוררת התפעלות, יצר קשרים חברתיים, שותף בפעילויות ומצטיין. י' מביע את רצונו הנחרץ לעלות לתיכון X עם חבריו, והישגיו, שמאפשרים לו להתפתח. בביה"ס היא סבורה כי י' מצא את מקומו, ואין לה ספק כי ההחלטה לעלות לתיכון X הינה ההחלטה הנכונה. המלצתה לאב, על אף הקושי, לקבל את המקום בו הקטין נמצא, להתעניין בחיים שבחר, ולשמוח בהצלחותיו.

לגבי הקטין נ'– לטענתה חשה כי נ' נמצא בלחץ גדול מעצם העובדה כי כל אחד מהוריו מנהל אורח חיים שונה ומאלץ אותו לבחור צד. העובדה כי אחיו מצליח בתיכון החילוני ואמו מצליחה בחייה החילונים מהווה נדבך נוסף ברצון שמביע ללמוד בבי"ס חילוני, משום שרוצה לנהל אורח חיים כיתר בני הבית. מאידך התרשמה מנער רגיש ועדין, וחוששת ממעבר לחט"ב עמוסה בתלמידים (לעומת כתה עם 7 תלמידים בה למד). הודיעה כי קבעה פגישה נוספת עם הקטין נ' לבקר בחטה"ב ביישוב.

לאור רצונה של עו"ס להעביר עדכון נוסף סמוך לסיום הלימודים, התבקשה דחייתה נוספת של הדיון, אשר נקבע ליום 18.7.2022.

  1. ביום 14.7.2022 הוגשה הודעה לפיה התיק הועבר לעו"ס לסדרי דין, כי ביקור בית נקבע ליום 21.7.2022 וכי תסקיר יוגש עד ליום 1.8.2022. בהמשך להודעת אפ' לדין והסכמת הצדדים, נדחה הדיון ליום 23.8.2022.

תסקיר עו"ס לס"ד מיום 16.8.2022

  1. אף עו"ס לס"ד ערכה ביקור בדירת האם, שוחחה עם האב וכן עם הקטינים, והגישה תסקירה.

בסיכומו פרטה והמליצה:

"... י' למד השנה בחטיבת Y אשר שייכת לחינוך ממלכתי. הוא הכיר חברים רבים חדשים, זכה למשובים חיוביים ומעצימים ממוריו וחיזוק משמעותי לדימויו העצמי. קבל תעודת הצטיינות לימודים והתקבל לתוכנית לימודים יוקרתית וייחודית. אך לתחושתו, אביו אותו הוא אוהב מאוד מעריך וכמה לקשר איתו לא חיזק אותו על הישגיו כיוון שאינם עונים על דרישתו להמשך חינוך דתי עבורו.

נ' למד השנה במסגרת ממלכתית – דתית ---. בית ספר קטן בו בכל כיתה למדו 7 ילדים בני גילו. בשל מיעוט תלמידים בית הספר נסגר בסוף השנה ונ' יחד עם חבר נוסף מעוניין לעבור ללמוד בחטיבת Y כפי שי' בחר לעשות. נ' לא מעוניין בנסיעות לעיר -- כיוון שיהיה עליו לקום בשעה 06:00 בבוקר, ללמוד לימודי תורה וללכת עם סמלים דתיים אליהם אינו מרגיש עוד מחובר.

האב טוען כי השינוי באורח החיים הדתי נגרם על ידי האם. כי היא הובילה אותם לכך.

ככל הנראה הדברים מורכבים יותר. הילדים גדלו בתוך משפחה משולבת וכל חייהם הצעירים היו בין חילוני לחרדי. ההתרחקות בקשר האינטנסיבי שהיה בין האב לבניו בשנתיים האחרונות בשל מגיפה הקורונה והשלכותיה, בנוסף המעבר ליישוב מ', התבגרותם של הבנים והיחשפם לאורח חיים חברתי שונה תרמו להחלטתם. הם חשים את כעסו של האב והתרחקותו מהם, בחירתו שלא לחגוג עימם בר מצווה בכותל, והימנעותו מחיזוקים חיובים על הישגיהם במסגרת חינוך שאינו תומך בהם.

האב אוהב את ילדיו ורוצה בטובתם ולכן היה רוצה שימשיכו בחינוך הדתי ויפיקו ממנו את התועלת שהוא חש שיכולה לתרום להם. הילדים מצידם ממשיכים לכבד את אביהם, חפצים בקשר קרוב יותר, מתגעגעים אליו ואל המשפחה המורחבת מצד אביהם וקיימת תחושה של "קשר מותנה" אשר אינו צריך להתקיים בין הורה לילדו.

שניהם ילדים ערכיים, חכמים, מנומסים וניכר שהתחנכו וגדלו על תשתית הורית אוהבת ותומכת.

י מצטיין בלימודיו וראוי ורצוי כי ימשיך יחד עם חבריו בתיכון ולא יצטרך לעשות מעבר נוסף.

המסגרת החינוכית של נ' נסגרה, לא קיימת מערכת חינוכית – דתית ביישוב מ' אליה יסכים האב לשלוח את נ'. וגם אם כן, נ' אינו חפץ בכך. הדבר משפיע על אהבתו של והערכתו הרבה לאביו . הוא מעונין לעבור ללמוד בחטיבת ביניים Y ביישוב מ' אשר הינה חילונית. הדבר יקל עליו גם מההיבט הטכני של נסיעות ארוכות אך גם יאפשר לו לקיים אורח חיים אשר מתיישב עם תחושותיו וימעיט את הפער בין הבית העיקרי בו נמצא לבין מסגרת החינוך.

שני הילדים מסכימים כי בבואם אל אביהם יכבדו את אורח החיים אותו הוא מנהל ועליו הם גדלו ושניהם חפצים בכל ליבם לחזור לקשר קרוב וחם עימו. הם רוצים לשהות אצלו בתדירות גבוה יותר לפגוש בבני משפחתם המורחבת ומוכנים לעשות מאמץ כדי לחזור לכך.

יתכן בהמשך חייהם הבוגרים יחליטו על שילוב מתאים עבורם והגדרת דתית איתה יחושו שלמים.

חשובה לילדים מאד ברכת הדרך של שני הוריהם בכדי שיוכלו להמשיך להתפתח, לגבש ולעצם את דרכם.

המלצה: לאור כל זאת מומלץ כי י' ילמד בשנה הבאה בתיכון X ונ' יחל את לימודיו בחטיבת Y ביישוב מ'. "

  1. בתסקירה פרטה העו"ס את תגובתו של האב לתסקיר: לטענתו, התנהלות האם גובלת בהסתה וניכור אשר גורמים להרחקת הילדים ממנו. לטענתו, יש התעלמות מהצלחתו של הקטין נ' במוסד החינוכי בו למד והשתתפותו בפעילויות. לטענתו אמירות נ' כי לבית הספר אין תקציב, והלימודים חלשים הינם ציטוט של דברי אמו, ובפועל הילדים המסיימים כתה ח' עוברים לבתי ספר מעולים כגון ---. לטענתו, בבית הספר --- יש הסעות ב- 07:00 וחזרה ביום הלימודים בשעה 14:00, וכי לדברי הקטין אמו אמרה לו כי זה בית ספר "של ארסים". לטענתו, לאחר מעברה למקום מגורים רחוק באופן יזום וללא עדכונו, ממשיכה האם לפעול בחוסר תום לב ואף אמר לו מפורשות "זהו הצלחתי לעשות את הילדים חילוניים כמוני, הם הילדים שלי". לטענתו רוצה בטובת הקטינים, מעוניין להיות שותף לגבי בית הספר בו ילמדו. לטענתו, ישנם לא מעט בתי ספר שנותנים מענה למציאות מורכבת של ילדים הם ההורים מנהלים אורח חיים שונה, וגם הקטין נ' יכול למצוא מוסד לימודים מבלי לנתק את הערכים עליהם גדל.
  2. ביום 23.8.2022 (פגרת בית משפט) התקיים דיון במעמד הצדדים, עו"ס ואפו' לדין.

בהינתן כי התסקיר הוגש בסמוך לדיון, ולא התאפשר לקבל את עמדת הצדדים בכתב טרם לקיומו, אפשרתי לצדדים להביע / להוסיף עמדותיהם בדיון.

עמדת האפ' לדין: לטענתה בדיון הקטין י' סבל בביה"ס הקודם והמעבר היה לפי בקשתו. לדבריה, הגם שבשנה שעברה התלבטה לגבי י' - הרי שהדיווחים שהתקבלו לגביו השנה הינם מצוינים, י' פורח בביה"ס ומבחינה חברתית.

לדבריה, היו לה חששות וקונפליקטים לגבי הקטין נ', ופגשה בו מספר פעמים, והוא יותר צעיר ומבולבל ולכן המתינה לתסקיר.

לגבי הקטין נ' – לדבריה דיבר על חוסר שייכות לביה"ס, אמר שאינו מתחבר לערכים ולכיפה, חי בבית חיים חילוניים. כן התייחס נ' לחבריו מביה"ס שמתפזרים, רצונו ללכת עם חבר לביה"ס Y ועל הרצון ללמוד יותר. כן מטרידים אותו המרחקים והקימה ב- 6 בבוקר על מנת להגיע לביה"ס.

גם אם הקטין חש בלבול כנערים בני גילו, מה שהכריע את הכף מבחינת המלצתה הינו רצונו של נ' בחיים חילוניים, וסגירת המוסד החינוכי (הדתי) בו נ' למד עד כה .

עמדת האב: האב הודיע כי הוא מעוניין בקיום הסדרי השהות אשר נקבעו, ואשר לטענתו האם אינה מאפשרת את קיומם. לטענתו ניתן למצוא מקום עם ערכי תורה, שאינם פחותים מכל ערך אחר. לטענתו, אין מדובר בבחירה של הילדים ו/או ברצונם אלא בהסתה של האם. לטענתו נ' רגיש יותר, מבולבל, אינו "מעוצב" ויש להמתין שנה נוספת – במהלכה יקבל ערכים בביה"ס ואצל האמא ערכים אחרים, ויוכל להתייצב. לדבריו, ביה"ס המוצע על ידו הינו בי"ס מעורב של ילדים חילוניים ודתיים, אשר יש אליו הסעות. לטענתו, האם התחייבה בהסכם כי הילדים ילמדו במסגרות דתיות.

עו"ס הוסיפה, כי התכנים אשר העלה נ' אינם קשורים לאם, וכי המתח בו נ' אמור לקיים אורח חיים שונה בבוקר ובערב, גורם לו לעוגמת נפש.

  1. אציין, כי בסיומו של הדיון הגיעו הצדדים להסכמה לעניין הסדרי השהות של הקטינים עם האב. יחד עם זאת, לא ניתן היה להגיע להסכמה לעניין מוסדות חינוך, ועל כן נדרשת הכרעת ביהמ"ש.

דיון והכרעה:

  1. טובת הקטין הוא עקרון העל שלאורו יש לבחון הפתרון לסכסוך דנן.

"...החתירה לתור אחר טובתו של קטין, היא לב ההליך ועליה אמון בית המשפט. אזכיר, כי לא בכדי העניק המחוקק הנחיות יסוד שונות מן הרגיל לבית משפט לענייני משפחה בכל הנוגע לדיני הראיות וסדרי הדין. דברים אלה מתעצמים לאור מטרת העל השורה במקרה דנן, מטרה הגוברת על סדר הדין הפרוצדורלי ודיני הראיות הקבועים, והיא מטרת "טובת הילד", המהווה "מגדלור" לכל צעד ושעל של בית המשפט."

רמ"ש (חי') 47810-06-21 י.ח. נ' א.א [פורסם במאדר "נבו", 12.7.21].

  1. לעקרון זה של טובת הילד יצקה הפסיקה מבחנים שונים וביניהם: בטחון ויציבות בחיי הקטין, הבטחת השתלבותו במסגרת חינוכית, קיומה של מסגרת חברתית לקטין, קיומו של סדר יום לקטין, בחינת קשיי ההורים, מעמד ההורה המשמורן, וכן רצון הקטין ושמיעתו.

תמ"ש (ת"א) 10771/05 פלונית נ' אלמונית, תלה"מ (פ"ת) 1080-08-18 (פורסמו במאגרים).

  1. לקטין אפוא הזכות להישמע ולהתחשב ברצונו ועמדתו –

"ככלל יש מקום לשמוע את דעתו של הקטין, אף קטין בגיל 10 למשל, ולא כל שכן ככל שהוא מתבגר והשנים נוקפות, ויש לייחס משקל רב לעמדתו, כמובן על פי שיקול דעת והשכל הישר.." בע"מ 10480/05 פלונית נ' פלוני [פורסם במאגר "נבו", 5.12.05].

כאשר בוחנים את רצון הקטין יש לבחון את גילו ובגרותו, גיבוש רצונו העצמאי והיות רצון זה בעל עוצמה ניכרת (בע"מ 672/06 פלונית נ' פלוני (פורסם בנבו, 15.10.06).

זכות זו עוגנה במסגרת פרק ב' לתקנות בית משפט לענייני משפחה (סדרי דין), תשפ"א-2020, אשר קובעות כי עת נדון עניין הנמנה (בין היתר) בתקנה 15(א)(3) לתקנות אלה, יש ליתן לילד הזדמנות להביע את רגשותיו, דעותיו ורצונותיו בעניין ולתת להם משקל ראוי בהחלטה לפי גיל הקטין ומידת בגרותו (תקנה 49). עוד נקבע כי יש לשמוע ילדי החל מגיל שש (תקנה 51).

ומן הכלל אל הפרט –

  1. מהנסיבות והעובדות שהוצגו בפני עולה כי בשנים האחרונות חל אצל הקטינים שניהם שינוי, הם החלו להתרחק מהדת ומנהלים בפועל אורח חיים חילוני בבית אמם (הבית העיקרי שלהם). הקטינים רואים את המשך לימודיהם במוסדות חינוך דתיים בבחינת "חיים כפולים" – התנהלות אשר הם אינם מעוניינים בה, ואף גורמת להם לקושי ולעוגמת נפש.

ועם זאת, הילדים שניהם אוהבים מאד את אביהם, רוחשים לו כבוד רב, מעריכים אותו וחפצים עד מאד בקשר עימו, ואף בברכתו על המסלול בו בחרו.

  1. לאחר ששמעתי את עמדות הצדדים ועיינתי בדיווחים שהונחו מצאתי כי הגם התנגדות האב, יש להורות בהתאם לרצון הקטינים המעוניינים בלימודים במוסדות חינוך חילוניים, ולאשר לימודיהם באלו.
  2. באשר לקטין י' - הדיווחים לגבי השתלבותו מעידים כי הקטין 'מצא את מקומו' הוא מתפתח לאפיקים חדשים, ופורח במסגרת הנוכחית, חברתית ולימודית. י' בן ה- 15 עומד באופן נחרץ על רצונו להמשיך לימודיו בתיכון חילוני, ולמעשה קיימת תמימות דעים בין האפ' לדין והעו"ס כי זהו הפתרון הטוב ביותר עבורו ואשר עולה בקנה אחד עם טובתו.

אציין כי בסיומו של הדיון שהתקיים כאמור, הביע האב את הסכמתו לכך.

  1. באשר לקטין נ', הרי שזה הביע את חוסר רצונו להמשיך ללמוד במסגרת דתית הכרוכה בנסיעות מרובות בשעות בוקר מוקדמות ובהמשך לימודי תורה ותפילות וסממנים דתיים אחרים בהם אינו מעוניין. ומאידך, הביע רצונו ללמוד במסגרת חילונית ביישוב מ'.
  2. אין ספק כי הקטינים שונים זה מזה באופיים – הקטין י' כבן ה- 15 תואר כנחרץ, ואילו הקטין נ' כבן ה- 13 תואר כנער רגיש, עדין, ביישן. אף אין להוציא מכלל אפשרות כי נ' אכן מושפע מאחיו, וייתכן אף מאמו.

יחד עם זאת, אין פירושו של דבר כי הקטין אינו יודע את רצונו.

עו"ס לס"ד ציינה מפורשות כי נ' יודע לבטא עצמו באופן ברור ואף האפ' לדין התרשמה מרצונו . כן התרשמה עו"ס כי הנושאים אשר העלה נ' קשורים אליו אישית, ואינם קשורים לאמו.

  1. אמנם יתכנו מצבים כי רצון קטין לא תמיד יעלה בקנה אחד עם טובתו, ולכן יש לשקול את רצון הקטין בזהירות הראויה, אלא שבמקרה אשר לפני התרשמתי כי לא כך הוא המצב:-

מן הדוחות שהיו בפני עלה כי טובתו של הקטין י' ללמוד בבית הספר התיכון X.

בעניין הקטין נ'– בהינתן כי המסגרת החינוכית בה למד נ' נסגרה והוא ממילא לא יוכל להמשיך במסגרת זו, בהינתן הקונפליקט אותו תאר נ' בחייו ועמדתו מצאתי כי אף טובתו מתיישבת עם רצונו – ללמוד בחטה"ב Y.

ברי כי דרכם הדומה של האחים יהא בה כדי לקרב ביניהם ולסייע האחד לשני.

  1. מתוך דברי האב שהובאו בתסקיר ובדיון, עלו קשייו המובנים של האב, שהינו אדם דתי, נוכח התרחקות שני בניו מדרכי עולמו הדתי/ חרדי ומרצונו כי הקטינים ימשיכו בדרכו וידבקו באמונתו - ואין ספק למצב זה תרומה משמעותית להתנגדותו.

בית המשפט ניסה לדבר אל ליבו של האב, שמא יסכים ליתן ברכת דרכו לקטינים בדרכם בהינתן כי דרכי כפייה לעיתים יהיה בהם דווקא לגרום להתרחקות של הקטינים מדרכו עוד יותר, מקל וחומר בהיותם של הקטינים בגיל ההתבגרות הסוללים את דרכם האינדיווידואלית ואורח חייהם – אולם האב עומד על סירובו.

אני שבה ומפנה לעניין זה לדברי בית הדין הרבני בת"א, בתיק (ת"א) 300160/18 פלונית נ' פלוני (12.7.12), אשר הובאו בתמ"ש (נצ') 12780-09-08 ג.י נ' א.י. [פורסם במאגר "נבו"] (6.8.12) וצוטטו בפסק הדין שניתן על ידי בעניינם של הצדדים ביום 31.8.21:

"חינוך, אינו דבר שיכול להיות מועבר בדרך של "הנחתה".... הכוח להכריח פיזית את הילד

הוא אמנם בידי ההורה, אך כח זה לא יקנה את החינוך המבוקש. במקרים מסוימים אף יגרום

לריאקציה.

כבר אמר החכם מכל אדם (משלי כב ו) בדיוק רב: "חֲנֹךְ לַנַּעַר עַל פִּי דַרְכּוֹ" ועמד על דיוק זה המצות פלוני בפירושו שם: "התחל והרגל את הנער בשנים להוליכו בעבודת ה' לפי דרך חכמתו אם מעט ואם הרבה...".

הווה אומר, לא רצון האב ולא רצון האם יהיו טובים ככל שיהיו, אינם יכולים להיות בדרך של כפיה על הילד. כך לא תצלח דרך החינוך.

יש להתאים את דרך החינוך לילד למצבו, לסביבתו ולאורח חייו.

רק הנחלה בדרכי נעם היא זו שיש ביכולתה להנחיל את המורשת אותה מעוניין האב להעביר לילדיו. קביעת מקום לימודים הנוגד את רצון הילד לא זו בלבד שלא תשיג את ייעודה, אלא שעלולה בהחלט לפתח ריאקציה והשיג את המצב ההפוך. שיחות ענייניות ודיאלוג עם הילד/ה הן הדרך הנכונה"

  1. יודגש, כי אין בהחלטה זו כדי להטיל דופי במוסדות החינוך שהוצעו על ידי האב (מוסדות חינוך ממלכתיים דתיים) ו/או בעמדותיו ו/או באורח חייו.
  2. בשולי הדברים אבקש לציין, כי כל הגורמים אשר פגשו בקטינים הרעיפו עליהם שבחים רבים, וניכר כי המדובר בילדים חכמים מוצלחים ונעימי הליכות – דבר שיש לזקוף לזכות ההורים שניהם. עוד עולה כי הילדים אוהבים מאד את שני הוריהם, הם חפצים וכמהים בקשר עם אביהם ועם המשפחה המורחבת, על אף השוני באורח חייהם, ובתבונתם הרבה מוכנים לעשות את הדרוש לשם כך, בלב פתוח ובנפש חפצה.

בית המשפט התרשם מכאבו של האב על הדרך בה בחרו ילדיו, ועל רצונו כי ימשיכו דרכו ולא יאבדו מהערכים עליהם גדלו. כך גם מובנת לי עמדתו כי ערכי התורה אינם פחותים מכל ערך אחר, ואין בהחלטתי זו משום שלילת עמדתו, אלא בחינת רצון הקטינים וטובתם. ועם זאת, אין בליבי ספק כי הוא חפץ בהצלחת ילדיו ובאושרם יותר מכל. סבורני, כי הערכים שהנחילו ההורים לילדיהם מושרשים בהם היטב, ולא יאבדו על אף בחירתם במסגרת חינוכית שונה מזו בה חפץ האב, וכי הם ימשיכו לחוות את שני העולמות – העולם הדתי/חרדי והעולם החילוני, ולכבד את שניהם.

סוף דבר

  1. נוכח כל הנימוקים שפורטו לעיל הנני נעתרת לבקשה.

ניתן להגיש פסיקתא לחתימתי וככל הנדרש.

  1. מומלץ לצדדים, כפי שהציעה אף עו"ס לס"ד, כי יפנו להליך תיאום הורי - לשם הטבת התקשורת ביניהם וכן העמקת הקשר וההבנה שבין האב לקטין.
  2. בנסיבות ונוכח מהות הסכסוך וע"מ שלא להחריפו, לא מצאתי לעשות צו להוצאות.

המזכירות תמציא בדחיפות לצדדים ולאפ' לדין ותסגור תיק זה.

ניתן היום, כ"ח אב תשפ"ב, 25 אוגוסט 2022, בהעדר הצדדים.