תפ"ח 11267-02-21 מדינת ישראל נ' אבו רביעה ואח'
תקציר גזר הדין
ביום 8.1.2021 הוכה סאאב אבו חאמד ז"ל, צעיר כבן 20, ע"י המון זועם לא הרחק מבית מגוריו, כשבני משפחתו מתבוננים על האירוע ושוטרים מנסים בכל כוחם לגונן עליו. בסופו של האירוע נפטר סאאב ז"ל בשל דקירה בירכו שנעשתה באמצעות חפץ חד על ידי אדם שזהותו אינה ידועה.
הנאשמים שלפנינו, נותנים את הדין על חלקם באירוע, אשר החל על רקע קטטה שארעה באותו יום בין משפחת הנאשמים למשפחה נוספת ביישוב דריג'את בו מתגוררים הצדדים. בשל אותה קטטה הגיעו ליישוב כוחות משטרה, ובשלב מסוים התגודד קהל בסמוך לבית משפחת הנאשמים.
מסיבה שאינה ידועה, בשלב מסויים הגיע המנוח ברכבו מסוג טנדר, בנסיעה מהירה בשביל הגישה לשיג של משפחת הנאשמים, ומספר אנשים שזהותם אינה ידועה שעמדו על השביל, נאלצו לזוז הצידה במהירות כדי להימנע מפגיעה על ידי רכבו של המנוח. המנוח המשיך בנסיעתו עד שהתנגש עם רכבו במנגל שהיה במקום. לאחר ההתנגשות, יצא המנוח במהירות מרכבו והחל להימלט לעבר ביתו. באותה עת הושלכה לעברו אבן ע"י מי מבין האנשים שהיו במקום והחלה להקיף אותו קבוצה גדולה של כ- 20 אנשים שהחלו בתקיפת המנוח, לאחר שסברו כי המנוח ניסה לדרוס את הנוכחים במקום. הנאשמים 1, 2, 4 ו-6 ויתר התוקפים היכו את המנוח בבעיטות והשליכו עליו אבנים כשחלקם במהלך התקיפה החזיקו במוטות. התוקפים לא חדלו ממעשיהם חרף מאמצי השוטרים שנכחו במקום לפזרם באמצעות ירי באוויר, שימוש בטייזרים ואף בכך שממש גוננו בגופם על המנוח.
כתוצאה ממעשיהם של התוקפים, נגרמו למנוח חבלות קשות בכל חלקי גופו.
במהלך התקיפה, בעת שהמנוח שוכב על הארץ ותוך שאחד השוטרים מגונן עליו בגופו, השליך הנאשם 3 בעודו עומד, אבן לעבר ראשו של המנוח ופגע באמצעותה בראשו וגרם לו לחבלה חמורה.
הנאשם 7 נכח במקום האירוע ולמרות שראה את ההתקהלות סביב המנוח ואת תחילת התקיפה וידע על כוונתם של התוקפים, התרחק מהמקום מבלי שנקט אמצעי סביר כדי למנוע את המעשים.
לאחר ובהמשך לתקיפה, דקר אדם אחר את המנוח בירכו הימנית באמצעות חפץ חד וכתוצאה מדקירה זו מצא המנוח את מותו לאחר שפונה לבית החולים על ידי משפחתו שנכחה וצפתה במתרחש.
לנאשמים שלפנינו לא יוחסה גרימת מותו של המנוח ועל פי הסדר טיעון שערכו הצדדים, הורשעו הנאשמים העיקריים 1, 2, 4, ו-6 בעבירה של חבלה בכוונה מחמירה; הנאשם 3 הורשע בעבירה של חבלה חמורה בנסיבות מחמירות; ואילו הנאשם 7 הורשע בעבירה של אי מניעת פשע.
המקרה שלפנינו הוא אירוע תקיפה המוני שבו קבוצה של 20 אנשים שהקיפו את המנוח ותקפו אותו באופן אכזרי והנאשמים 1, 2, 4, ו-6 בתוכם, ויש ממש בהגדרתה של התביעה את האירוע כאירוע לינץ', בו ההמון הפך מלכודת מוות עבור המנוח.
שיקול משמעותי לחומרה הוא בכך שתקיפתם של הנאשמים את המנוח נעשתה בהתעלמות מוחלטת ומופגנת מהשוטרים שהיו מעטים מול רבים וניסו באומץ רב, בכוחם, באמצעיהם ובגופם ממש להגן על המנוח השרוע חסר אונים על הרצפה. במעשיהם הנאשמים פעלו כמי שאין מורא החוק עליהם, והתעלמו במופגן מנוכחות השוטרים, כגורמי אכיפת החוק, כאילו אין דין ואין דיין.
הנאשמים המשיכו במעשיהם ולא נרתעו, גם לא מניסיונות השוטרים למנוע את מעשיהם בכל דרך; וזאת תוך גרימת סיכון ממשי לקורבן וגם לשוטרים עצמם שמצאו את עצמם בעין התקיפה והסערה; וכאשר המעשה האכזרי בוצע לנגד עיני משפחת הקורבן שנכחה במקום.
מדובר בהתנהגות בלתי מרוסנת ואנטי חברתית שסיכנה באופן מוחלט את הערך החברתי הרם ביותר של חיי אדם ושמירה על גופו, בטחונו וכבודו ופגעה קשה בתחושת הביטחון של הנוכחים במקום, וכן את הערך של שמירה על החוק, על הסדר הציבורי וציות לו ולגורמי האכיפה.
על כן, סבור בית המשפט כי הפגיעה בערכים המוגנים של הגנה על שלמות הגוף ובטחון הציבור הינה ברף הגבוה, וביצוע העבירות אל מול עיני השוטרים ותוך חוסר ציות להם במהלך כל האירוע מהווה נסיבה המעצימה מאוד את חומרת המעשים, והיא בעלת משקל ממשי בגזירת דינם של הנאשמים.
אמנם האירוע לא היה מתוכנן והתוקפים סברו כי המנוח ניסה לדרוס את הנוכחים, אולם הם פעלו כהמון שלקח את החוק לידיו והשוטרים שהיו במקום, צעקו, ירו והגנו באומץ בגופם על המנוח – כל אלו לא היוו גורם מרתיע או מעכב לנאשמים. במצב שכזה, פוחת המשקל שיש לייחס להיעדר התכנון, ומתגבר המשקל שיש לתת להתרסה כלפי גורמי אכיפת החוק, כאבן בוחן נוספת למידת האשם הגבוהה.
בפסיקת בתי המשפט ניכרת לאחרונה מגמה של החמרה בענישה בעבירות אלימות קשות, כחלק מההתמודדות עם נגע האלימות שפושה במקומותינו ועל מנת לשקף מסר מרתיע לעבריינים ולחברה כולה, וכך ראוי לנהוג גם בנסיבות שבפנינו.
נוכח האמור לעיל אנו קובעים את מתחמי הענישה הבאים:
לנאשמים 1, 2, 4 ו- 6 - מתחם עונש הולם שינוע בין 11 ל- 15 שנות מאסר בפועל;
לנאשם 3 – מתחם עונש הולם שינוע בין 4 ל- 7 שנות מאסר בפועל.
לגבי הנאשם 7 – אשר לא נטל חלק פעיל באירוע האלים ומיוחס לו כי לא עשה די כדי למנעו, מצא בית המשפט להסתפק בעונש מאסר על תנאי.
בתוך מתחם העונש ההולם נשקל היעדר עבר פלילי של הנאשמים, המקיימים אורח חיים נורמטיבי ויצרני, וכן הבעת החרטה בשלב הטיעונים לעונש, אם כי זו היתה מהוססת ולאחר היעדר אמפתיה במהלך ההליך כלפי משפחת הקורבן. עוד ניתן משקל לצורך בהרתעת הרבים, בשים לב לאופי וטיב המעשים.
עוד מצא בית המשפט להורות על פיצוי למשפחת הקורבן, שלמרבה הצער לא יהיה בו כדי להשיב את הקרבן למשפחתו אך יהיה בו הכרה בסבלה של המשפחה ובנזק הקשה שנגרם לה.
אשר על כן, גזר בית המשפט על הנאשמים את העונשים הבאים:
לכל אחד מהנאשמים 1, 2, 4 ו- 6:
לנאשם 3:
לנאשם 7 - 7 חודשי מאסר על תנאי שלא יעבור במשך 3 שנים מהיום עבירה של אי מניעת פשע או כל עבירת אלימות אחרת;
בשולי פסק הדין מצא בית המשפט להשתתף בצערה הכבד של משפחת המנוח. כאבם של בני המשפחה ניכר גם באולם בית המשפט במהלך הדיונים. לצערנו, פסק הדין לא ישיב את אובדנם הכבד. עם זאת, מקווים אנו כי תימצא ולו מעט נחמה בסיום ההליך והפניית המשאבים הנפשיים לריפוי המשפחה, ככל שניתן.