טוען...

בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים

ע"ו 11638-09-22 פ' נ' מרכז בריאות הנפש מזרע (מזור)

בפני

כבוד השופטת אספרנצה אלון

המערער

מ'

נגד

המשיב

מרכז בריאות הנפש מזרע (מזור)

באמצעות פרקליטות מחוז חיפה- אזרחי

פסק דין

  1. לפני ערעור על החלטת הוועדה הפסיכיאטרית המחוזית שהתכנסה ביום 31.07.2022 (להלן: "הוועדה הפסיכיאטרית") בבית החולים מזור (להלן: "בית החולים הפסיכיאטרי") ואשר הורתה על ביטול חופשותיו של המערער במהלך דיון תקופתי בעניינו מכוח סעיף 28 לחוק טיפול בחולי נפש, תשנ"א-1991 (להלן: החוק).

  1. המערער הינו בן 28, סובל מסכיזופרניה פרנואידית, התמכרות לסמים ואישיות דיסוציאלית, המערער אינו עובד, ללא מקום מגורים קבוע ומקבל קצבת נכות של הביטוח הלאומי. המערער מוכר לבית החולים הפסיכיאטרי מאשפוזים קודמים;

  1. ביום 07.05.2020 הוגש כנגד המערער כתב אישום בבית משפט השלום בקרית שמונה (ת"פ 14060-05-20), שייחס לו שני אישומים. האחד- המערער הורשע בעבירת גניבה לפי סעיף 384 לחוק העונשין התשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין"). המערער, על פי כתב האישום, גנב סיגריות ובקבוק וודקה באופן שהשליך לעבר המוכר שטר של 100 ₪ בעוד שמחירם היה 213 ₪. השני- 10 עבירות חבלה במזיד ברכב לפי סעיף 413ה לחוק העונשין. המערער, על פי כתב האישום הזיק בזדון לרכבים באופן שעבר בין הרכבים ובעט במראות צד של הרכבים ושבר אותן. ביום 20.05.2020 הוצא כנגד המערער צו אשפוז לתקופה מרבית של 5 שנים, שעודנו בתוקף.

  1. בוועדה הפסיכיאטרית הקודמת שהתקיימה בעניינו של המערער בינואר 2021 אושרה למערער יציאה לחופשות של עד 48 שעות. המערער היה יוצא לחופשות וחוזר בזמן, אך תמיד נמצאו בגופו שרידי סמים מסוג קנאביס (בדיקות שתן).

  1. מנהל המחלקה בבית החולים הפסיכיאטרי ביקש מהוועדה הפסיכיאטרית להשאיר את המערער באותו סטטוס, קרי- חופשות עד 48 שעות. בטופס ההפניה לוועדה הפסיכיאטרית דיווח כי מצבו הנוכחי של המערער הוא סטטי, רגוע ושקט במחלקה, אך בימים האחרונים היה מעורב בשני אירועים חריגים- שבר חלון במחלקה וביום 29.6.2022 הצליח לברוח מהמחלקה והוחזר על ידי איש צוות. מנהל בית החולים הפסיכיאטרי דיווח כי המערער מרגיש מיואש שלא משחררים אותו וזאת לטענתו, רק בשל השימוש החוזר בסמים, שאין לו כל כוונה להפסיק. צוין כי היה ניסיון לשלב את המערער בתכנית שיקום אך המערער לא החזיק מעמד ודרש לפרוש מהכול. בשיחות חוזרות מדבר המערער על מחשבות שווא גרוניות אינקפסולטיביות מחשבות שווא עם גוון גדולתי, יכולת של קריאת מחשבות והשפעה על אחרים טלפתית, ופסיכוזה שאינה משפיעה על תפקוד יום יומי. מנהל המחלקה העריך את מסוכנותו של המערער לעצמו ולאחרים ברמה נמוכה. עם זאת, פנה מנהל בית החולים הפסיכיאטרי לוועדה הפסיכיאטרית וביקש כי המערער ייבחן דרך הלפטופ מחשש לבריחה חוזרת.

  1. הוועדה הפסיכיאטרית ציינה כי המערער נבדק בהיוועדות חזותית בשל חשש לבריחה וציינה כי יומיים קודם לכן ניסה המערער לברוח משטח בית החולים ללא רשות. המערער טען בפני הוועדה כי תקופת האשפוז מיצתה את עצמה. בבדיקתה, מצאה הוועדה כי קיימת אצל המערער בולטות לאימפולסיביות והיעדר ריסון מוסרי, עם או בלי סמים. הוועדה הפסיכיאטרית העריכה את מסוכנותו לעצמו ולאחרים ברמה גבוהה והחליטה לא לאפשר לו חופשות כלל וכך נימקה את החלטתה:

"מדובר במטופל המוכר למערכת הפסיכיאטרית ומאובחן כלוקה בסכיזורפניה, אישיות דיסוציאלית ושימוש בסמים, מאושפז בתוקף צו שניתן בתאריך 20.5.20 לתקופה מירבית של עד 5 שנים, בגין עבירות של חבלה במזיד ברכב (10 עבירות) וגניבה. נמצא בסטאטוס של חופשות עד 48 שעות בליווי. היום בקשת המחלקה להותיר הסטאטוס על כנו. בבדיקה אמנם לא נמצאו סימנים פסיכוטים פעילים וככל הנראה המטופל נמצא בסוג מסוים של רמיסיה תרופתית... עם זאת השאלה שבפנינו האם המסוכנות של המטופל מאפשרת ליתן לו חופשות או אפילו לשחררו לבקשתו, המטופל מצוי במסגרת של חופשות בליווי עד 48 שעות, אולם כל פעם שהוא חוזר מהחופשות בדיקת השתן לסמים נמצאת חיובית. השימוש בסמים מהווה גורם סיכון ראשון במעלה אצל מטופל זה, מאחר ונטילת סמים מכניסה אותו למצבים פסיכוטים בהם הוא עושה מעשים מסוכנים כגון אלו שהביאו להגשת כתב האישום כנגדו. הוא מאשר שאכן פגע ברכוש פעמים רבות כפי שמתואר בכתב האישום, אולם טוען שהעונש שהושת עליו באשפוז הכפוי ארוך מדי. לפני יומיים ניסה לברוח משטח בית החולים וכן גם בעבר ברח לשלושה ימים, בהם השתמש בסמים ונתפס על ידי המשטרה. ברור שבמצבו הוא אינו מפנים שהשימוש בסמים מעלה את מסוכנותו ובמצב זה אין אפשרות לשחררו לחופשות כל עוד מסוכנותו עדיין ברורה בשל השימוש בסמים. משכך הרינו מבטלים את חופשותיו וקובעים שהאשפוז הכפוי יימשך ללא חופשות תקופה נוספת עד אשר מצבו ישתפר ומסוכנותו תפחת."

[ ההדגשות אינן במקור - א.א.]

דיון והכרעה:

  1. בדיון שהתקיים בפניי ביום 14.09.2022 טען המערער בעצמו כי: "לא ייתכן שבגלל שאני משתמש בסמים לא ישחררו אותי...". מנגד, טענה ב"כ המדינה כי נשקפת מסוכנות מהמערער כלפי עצמו וכלפי אחרים, וכי יומיים טרם התכנסותה של הוועדה ניסה המערער לברוח משטח בית החולים כפי שגם עשה זאת בעבר. לעמדתי, החלטת הוועדה הינה סבירה ואין מקום להתערב בה.

  1. קראתי את נימוקי החלטת הוועדה הפסיכיאטרית, את הדוחות הסיעודיים בעניינו של המערער, ושקלתי את טענות הצדדים. מצאתי כי החלטת הוועדה הפסיכיאטרית מנומקת כדבעי, מתארת את המערער, מחלתו, קורותיו, עבירותיו ומשך צו האשפוז שהוצא בעניינו. השאלה שעמדה בפניי הוועדה והיא האם יש להותיר למערער את חופשותיו או ביטול צו האשפוז כליל, עובדת השימוש של המערער בסמים, היות השימוש בסמים מצדו של המערער כגורם סיכון ראשון במעלה הגורמת לו למצבים פסיכוטיים, היעדר הפנמתו של המערער כי השימוש בסמים מעלה את מסוכנותו, ובצד זאת ניסיונו על המערער לברוח יומיים טרם התכנסותה של הוועדה, ולפיכך ציינה הוועדה כי בשלב זה היא מבטלת את חופשותיו של המערער לתקופה עד אשר מצבו ישתפר ומסוכנותו תפחת.

  1. כפי שנקבע בעבר וצוטט פעמים רבות:

"בערעור על החלטת הוועדה הפסיכיאטרית, ערכאת הערעור בודקת את תקינות ההליך, כפי שהוא נוהל, בפני הוועדה, וכן את סבירותה של החלטת הוועדה... סבירות ההחלטה נבחנת על פי התאמתה לתמונת המצב הכוללת לגבי החולה, עברו, רקעו, טיב מחלתו, אשפוזיו בעבר והאירועים בהם היה מעורב, הפרשה הנוכחית, ואפשרויות שיקומו, ובהתחשב בהערכה, על הצפוי לקרות עמו, אם ולאחר השחרור..."

(עיינו ע"ו (מחוזי חיפה) 15840-07-20 פלוני נ' היועץ המשפטי לממשלה (נבו 05.08.2020).

  1. הדיון המשפטי שבפניי איננו דיון עקרוני סביב שאלת השימוש בסמים מצד המערער, אשר טען כי "חצי מדינה משתמשת בסמים", וכן הצהיר כי ימשיך להשתמש בהם גם בעתיד, אלא האם החלטת הוועדה הפסיכיאטרית סבירה נוכח מצבו של המערער וכלל הנסיבות והאירועים הקשורים בו.

  1. החלטת הוועדה הפסיכיאטרית אינה חורגת ממתחם הסבירות, ומשכך דין הערעור להידחות וכך אני עושה.

  1. פסק הדין מותר לפרסום בהשמטת פרטים מזהים.

  1. המזכירות תמציא פסק הדין לבית החולים ולפרקליטות מחוז חיפה- אזרחי.

ניתן היום, כ"ב אלול תשפ"ב, 18 ספטמבר 2022, בהעדר הצדדים.

4