טוען...

בית משפט לענייני משפחה בנצרת

תלה"מ 12146-05-19 תיק חיצוני:

בפני

כבוד השופטת ג'מילה ג'בארין כליפה

תובע

פלוני

ע"י ב"כ עו"ד טל איטקין

נגד

נתבעת

פלונית

ע"י ב"כ עו"ד אברהם פרץ- מטעם הלשכה לסיוע משפטי.

בעניין הקטינים :

ש.א.יליד 17/11/2011.

ש.ב יליד 17/10/2014.

ש.ר יליד 15/9/2017.

פסק דין

בפני תביעה בענין משמורת ואחזקת קטינים.

רקע עובדתי-

1. התובע והנתבעת, שייקראו להלן ) התובע ו/או האב, הנתבעת ו/או האם), נישאו זל"ז ביום 18/9/08 ,מנישואין אלה נולדו להם 3 ילדים ; המשפחה התגוררה בעיר X.

2. לימים, חיי הנישואין של הצדדים עלו על השרטון, והם נפרדו ב- 3/2019 ,והתגרשו ביום 16/1/2020. בהמשך וב- 7/2021 עבר התובע להתגורר בעיר Z

3. שני הצדדים פתחו בהליכים משפטיים, לרבות בעניין רכוש ,דמי שימוש , מזונות ומשמורת.

-בעניין המזונות ניתנה החלטה המחייבת האב לשלם מזונות זמניים עבור הקטינים, ובהסכמת הצדדים נדחה המועד למתן פסק דין בתביעת המזונות, עד להכרעה בתביעת המשמורת ואחזקת הקטינים.

-ביום 26/5/2022 ניתן פסק דין בתביעות הרכוש ודמי השימוש.

-בענין המשמורת ואחזקת הקטינים- התובע הגיש את התביעה בה עסקינן למשמורת וחלוקת זמני שהות ,במסגרתה עתר להורות כי המשמורת הבלעדית על הקטינים תהיה אצלו, ולחילופין להורות על משמורת משותפת.

4. מדובר במשפחה עם המון קשיים וצרכים מורכבים, הן במישור ההורי לרבות האשמות הדדיות, והן במישור הקטינים ,במיוחד הקטין א' . לאור מורכבות זו, נדרשה מעורבות של מספר רב של גורמים- לרבות רשות הרווחה,מעורבות משטרתית, פרקליטות וחקירות הילדים, בעקבות טענות לאלימות כלפי הילדים ,מרכז לילד ולמשפחה, מטפלים , פסיכולוג, הערכת מסוגולת הורית, ועדות תסקירים, עו"ס לחוק הנוער, אבחונים פסיכולוגיים-ופסיכודיאגנוסטים, ומסמכים שונים בענין ההורים והקטינים. כן ביהמ"ש מינה לקטינים אפוטרופוס לדין -עו"ד קלאודיה שלאבנה.

5. בתסקיר הראשון אשר הוגש לתיק ב 4/11/2019 ,הומלץ על משמורת משותפת זמנית והרחבת חלוקת זמני שהות הקטינים אצל האב יומיים באמצע השבוע כולל לינה וכל סוף שבוע שני , כאשר מצב המשפחה ייבדק שוב בתום שלושה חודשים.

בתסקיר נוסף אשר הוגש ביום 8/11/2020 ,הומלץ על העברת המשמורת לידי האב .

העו"ס נחקרה על תסקירה ביום 26/11/2020.

6. עקב מורכבות העניין וחוסר ההסכמות בין ההורים, מינה ביהמ"ש הפסיכולוגית ד"ר חנה קמינר ,אשר הגישה חוות דעת מיום 2/5/2021 בה המליצה על משמורת משותפת .

ד"ר קמינר נחקרה על חוות הדעת שלה ביום 23/5/2021.

7. בין לבין וב- 7/2021 או בסמוך לכך, עבר האב להתגורר לעיר Z. ועל כן ,נדרשה חוות דעת משלימה מאת המומחית ד"ר חנה קמינר וכן מאת העו"ס, לענין קביעת המשמורת ומעבר המגורים של הקטינים.

8. בחוות הדעת המשלימה של ד"ר קמינר מיום 29/9/2021 , היא המליצה על משמורת אצל האם.

9. העו"ס המליצה בתסקירים הנוספים מיום 8/3/2022 ו-23/5/2022 על העברת המשמורת אצל האב, וזאת לאחר שהתקיימו שתי ועדות תסקירים ואבחונים לקטינים.

ביום 9/8/2022 נחקרה העו"ס .והצדדים סיכמו טענותיהם גם בכתב.

טענות התובע-האב-

10. התובע מבקש להורות על קביעת משמורת הקטינים אצלו תוך קביעה כי הוא ההורה המרכז /העיקרי בענייני בריאות ו/או חינוך.

11. לאחר הפירוד של הצדדים בחודש 3/2019, זמני השהות עם האב היו בהתחלה מצומצמים ולאחר מכן (במשך שנה ו8 חודשים) זמני השהות של הקטינים בין הצדדים היו כמעט שווים. לאחר מעברו של האב לעירZ בחודש7/2021 , האם נותרה כמשמורנית על הקטינים, כאשר זמני השהות עם האב התקיימו באופן שבו הקטינים שוהים אצלו פעם בשבוע ללינה וכל סוף שבוע שני לסירוגין ,מיום שישי ועד ליום ראשון.

12. התובע מפנה לתסקירים מ4/11/19 ו-,5/11/20 וטוען כי גם בתקופה בה התקיימה משמורת משותפת, תפקודה של האם לא היה תקין, באופן שבו התנהלותה וראייתה את המציאות השליכה על מצבם של הקטינים.

13. לאחר המעבר, בתקופה בה היתה האם משמורנית בלעדית מאז חודש 7/2021, לא חל שיפור במצבם של הקטינים, אלא ההיפך - מצבם של הקטינים מדרדר מרגע לרגע והם מצויים במגמת החמרה מתמשכת בכל רגע נתון. לכל אורך הדרך האם סרבה לשתף פעולה במתן טיפול לקטינים והדבר מהווה פגיעה חמורה בטובת ובמצב הקטינים.

14. האם אינה נותנת לקטינים את המענה הראוי/הדרוש באופן שיביא לשיפור במצבם הרגשי/ הלימודי ; לעומת זאת, הומלץ כי לאב יש יכולת ליתן לקטינים את המענה הראוי .האב מפנה לתסקיר מ23/5/22, שם הומלץ על העברת המשמורת אליו, וגם מפנה לעמדת האפוטרופס לדין –אשר ממליצה להעביר את המשמורת על הקטינים לידי האב.

15. לענין חוות דעת של ד"ר קמינר ,זו אינה משקפת את מצבם של הקטינים כלל והתבססה בעיקרה על אמירות ו/או טענות של האם בלבד, ללא בירור עובדתי של הדברים. חוות הדעת לא נסמכה על מקורות ו/או גורמים חינוכיים של הקטינים, המומחית לא שוחחה עם הקטינים כלל.

16. לאחר התייעצות עם מספר גורמים ,ובשל רצונו של האב לביצוע מעבר הקטינים בצורה הטובה ביותר, עבר האב להתגורר בדירה שכורה בת 4 חדרים בעירZ ,סמוכה לבתי ספר וגנים וזאת ללא בת הזוג שלו ,בשל הרצון והצורך לתת לקטינים את מלוא תשומת הלב וההשקעה הנדרשת .

טענות הנתבעת -האם-

17. האם מבקשת כי משמורת הקטינים תישאר אצלה.

18. האם מעלה טענות כנגד תסקיר העו"ס הממליץ על העברת המשמורת לאב. לשיטתה, מדובר בתסקיר מוטה ומגמתי, זאת בשים לב לכך שזמני השהות של הילדים עם האב הינם זמני שהות מצומצמים ביותר. על רקע זאת, לא ברורות מסקנות העו"ס .

19. התנהלות העו"ס והתעלמותה המוחלטת מהודעות האם, חמורה ומלמדת על חוסר אובייקטיביות ומגמתיות ממשית בתסקיר. העדפה שלא מטעמים רלוונטיים את עמדת האב על פני זו של האם, ניכרת בתסקיר.

20. הטענה כי הילדים נמצאים "בחוסר תפקוד לימודי כמעט מוחלט", אין לה כל בסיס ממשי. מפנה לתעודות הילדים לתכתובת וואטסאף- עם המורה .

באשר לבן א' אובחן עם בעיות בקשב וריכוז וזו הסיבה כי הוא מתקשה בלימודים.

21. לעניין טענת העו"ס בדבר מעורבות האב בחיי הקטינים, מפנה מנגד להתנגדותו להרחבת זמני השהות עת עבר להתגורר בעירZ.

22. האם מעלה טענות של קשיים בתפקוד האב, נוקשות בדרך חינוך שלו עם הילדים, טענות לחוסר רצון הקטינים ללכת אליו.

23. טענות האב למשמורת לא נעשו מתום לב ,אלא מסיבות כלכליות ונוספות, ומעברו פגע קשות בקטינים וכרוך בקשיים ,כאשר מאז הפירוד האם נושאת בעיקר בנטל הטיפול בקטינים.

המצב המשפטי-

24. חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב- 1962 קובע, כי שני ההורים הינם האפוטרופסיים הטבעיים של ילדיהם הקטינים, וכאשר אין הסכמה ביניהם מי יחזיק בקטין, יכריע בכך בית המשפט.

25. כידוע, העקרון המנחה את בית המשפט בהכרעה בסוגיית משמורת וזמני שהות הוא עקרון טובת הילד. בית המשפט בוחן כל מקרה על פי נסיבותיו ביחס לטובתו של הילד הספציפי (השווה בעמ 27/06‏ ‏ פלוני נ' פלוני . בעם 9358/04‏ ‏ פלונית נ' פלוני)

בעמ 10060/07 ‏ ‏ פלונית נ' פלוני: "טובת הילד במובנה האידיאלי מחייבת כי הילד יגדל במחיצת שני הוריו במסגרת תא משפחתי יציב ואוהב, כאשר בעת פרידתם של ההורים, מחויב בית המשפט לקבוע הסדר משמורת אשר יבטיח עד כמה שהדבר אפשרי שהילד יגדל במסגרת יציבה, במשמורתו של ההורה שנמצא מתאים יותר לשם כך, תוך שמירה, ככל שהדבר אפשרי, על קשר בין הילד לבין ההורה שאינו משמורן "

26. בית המשפט נעזר ברגיל בחוות דעת מומחים , גורמים אובייקטיבים, להם יש היכולת ניסיון, וכלים מתאימים (בעמ 27/06‏ ‏ פלוני נ' פלוני . בעם 9358/04‏ ‏ פלונית נ' פלוני)

ודוק, חוות הדעת הינה כלי חשוב אך בית המשפט הוא הפוסק האחרון.

בבעם 9358/04‏ ‏ פלונית נ' פלוני, נפסק: "חוות דעתם של מומחים מהווה, אפוא, מכשיר חשוב בו מסתייע בית-המשפט בבואו להכריע בשאלות הנוגעות לטובתו של הקטין וככלל, אף יאמץ בית המשפט את המלצת המומחים שאותם מינה, אלא אם כן קיימים טעמים נכבדים ובעלי משקל ממשי, המצדיקים סטייה מאותה המלצה "

27. במסגרת השיקולים הנבחנים לקביעת טובת הקטין, נמצא כי "רצונו של קטין", הינו שיקול חיוני וכבד המשקל .

תקנה 49 לתקנות בית המשפט לענייני משפחה ( סדרי דין) , קובעת לאמור :

"בית משפט הדן בתובענה כאמור בתקנה 15(א)(3), (6),(11)ו-(13)הנוגעת לילד, ייתן לילד הזדמנות להביע את רגשותיו, דעותיו ורצונותיו בעניין הנדון לפניו (להלן בפרק זה – שמיעת הילד) וייתן להם משקל ראוי בהחלטתו, לפי גילו ולמידת בגרותו של הילד, אלא אם כן החליט בית המשפט, מנימוקים מיוחדים שיירשמו, שהילד לא יישמע, לאחר ששוכנע כי מימוש זכותו של הילד להישמע יגרום לילד פגיעה העולה על הפגיעה שתיגרם לו משלילתה".

כך גם עמדת הפסיקה. באשר למשקל שיש ליתן לרצונו של קטין: בעא 740/87 פלונית נ' אלמוני פ"ד מג(1) 661, נקבע, כי :

"מה משקל יש לתת לרצון הילדה, משבאים להכריע בעניין החזקתה על-ידי אחד ההורים שנתגרשו, כשכל אחד מהם מתאים לכך ומשתוקק לגדלה אצלו/

בשאלה זו, כמו במרבית הבעיות הנוגעות להחזקת קטינים, אין לקבוע כללים נוקשים או בכלל, והדבר תלוי בגורמים שונים ובנסיבותיו של כל מקרה, כגון גילו של הקטין, כושר אבחנה ושיפוט, השפעות חיצניות, נסיבות אובייקטיביות וכדומה. אין דומה ילד בגיל רך, אשר רצונו או העדפתו ביחס להורה אחד עשויים להיות מושפעים על-ידי מצב רוח זמני או קפריזה, לילד מבוגר יותר בעל התפתחות שכלית בשלה יותר, אשר רצונו התגבש על רקע תנאים נתונים בהם הוא חי והנמצאים אמינים."

דיון

28. השאלה המצריכה הכרעה היא: אצל מי יש לקבוע את משמורת הקטינים, אצל האב בעירZ או אצל האם בעירX , ומהו הסדר חלוקת זמני השהות בין הקטינים לבין ההורה שאינו משמורן?

29. אעמוד תחילה על השתלשלות הדברים בענין המשפחה ,התסקירים וחוות הדעת אשר הוגשו.

תסקיר עו"ס מתאריך 4/11/19-

30. התסקיר הוגש ע"י העו"ס גב' א' מלשכת הרווחה בעיר X. מדובר בתסקיר ארוך( 18 עמודים), מפורט ומנומק המתייחס למצב ההורים, הקטינים והסכסוך המשפחתי.

א. העו"ס מציינת (עמ7), כי מדובר "במשפחה אשר ההורים בה מנהלים מאבק גירושין המלווה בהשמצות, האשמות, הסתות ודיווחים הדדים בעלי תוכן מורכב המעמיד הורותם של שני ההורים תחת סימן שאלה" .

ב. באשר לקטין א', בתסקיר קיימת הערכת מצב מפורטת ומנוקמת כוללת דוחות חינוך, דו"ח של פסיכיאטר פרופסור חזנוב מ8/5/19, , דו"ח הפסיכולוג איתן שפיגל, דו"ח ד"ר גיא שסוהים –, ושיחות של העו"ס א'. מכל אלה עולה תמונת מצב קשה ומדאיגה לגבי הקטין א': מדובר (עמ9) בילד רגיש ,שרוי במתח המקשה עליו בשיעורים ובהפסקות, וכן (עמ10) ילד המראה תמונה קלינית מורכבת של מצוקה רגשית קשה המתבטאת בהפרעה בזהות המינית עם צורך בלתי פוסק להפוך לבת, מצב חרדתי משמעותי, הפרעות התנהגות , עודף משקל הנובע מאכילה רגשית, אי שקט, תנועותיות רבה. כן (עמ12) להתרשמות העו"ס:" א' ילד מקסים ושובה לב ,אך יש לו קשיים רגשיים והתנהגות מתנגדת ומתריסה ולעיתים משתמש במניפולציות. הוא מבקש להגן על אמו בתוך הסכסוך וניכר המאמץ שלו להעביר מסרים .."

באשר לקשר של הקטין א' עם הוריו, (עמ12/13)להתרשמות גורמי הטיפול ..עולה כי לא' קשר סימביוטי ומורכב עם האם אשר נראה כי לעיתים היא משליכה עליו מהקשר שלה עם האב. מספר פעמים התייחסה אל עצמה ואל אליה כאחד ונראית הזדהות גבוהה של האם עם הקטין .נראה שמתוך ההזדהות וההשלכה, קיים קושי בהורות אשר רואה את צרכיו של הקטין בנפרד.כן גם בקשר עם האב מול הקטין נראית מורכבות כאשר הוא מרבה לספר ולדווח על יחס פוגעני של האב כלפיו ונראה כי חש "מחויב" לספר ולקחת צד של אימו בסכסוך. מאידך מגיע עם האב לטיפול רציף אצל הפסיכולוג וגם הלך עם אביו לרכיבה טיפולית על הסוסים, כמו כן סיפר על חוויות חיוביות בזמני שהות עם האב.

באשר לקטין "ב" (עמ13): יש קשר חיובי בין שני ההורים לב' , אך מצבו בהחמרה , ועולה תמונת מצב מורכבת בין הקטין ב' ואחיו א'"- יתכן וב' מקבל הרושם שאחיו א' מקבל עדיפות גבוהה יותר בסכסוך ונהנה מיחס שונה.

באשר לקטין "ר'" : חברותי ונראה מפותח לפי גילו. דווח על קשר חיובי בין שני ההורים לר'.

ג. העו"ס מציינת את הכוחות המעכבים והמקדמים של כל אחד מההורים(עמ14).כאשר לענין האם מציינת העו"ס, כי היא מקיימת קשר עם מסגרות החינוך ומקפידה להיות זמינה ברוב המקרים, יש לה קשר קרוב וחם עם שלושה הקטינים ויש לה מערכת תמיכה משפחתית. באשר לאב, מציינת העו"ס כי הוא מציג עקביות ורצף בטיפולים רגשיים של הקטין אליה, ובעצם מהווה ההורה היחיד אשר משתף פעולה בטיפול . האב מוכן לשתף פעולה עם כל מסגרת טיפול אשר תומלץ ע"י הגורמים המטפלים,וכן לשבת עם האם בטיפול משותף.מהמטפל איתן אף דווח על הפנמה של התכנים שעולים בהדרכה ההורית ושיפור בקשר הקטין עם האב.

ד. בעמ' 16 לתסקיר מציינת העו"ס:

"מהיכרות עם בני המשפחה עולה כי ..על אף שהתגלו קשיים מהותיים בהורותם של שני ההורים, עלה הרושם כי האב מצליח להחזיק בדפוסי הורות יציבים יותר ויכול לאפשר לקטינים מסגרת חוקים ברורה יותר-אשר לה הם זקוקים לאור המצב. האב גילה מעורבות אקטיבית בטיפול בקטין א' ולדעת הפסיכולוג המטפל ,מתמודד עם התנהגויות מאתגרות של הקטין נכוחה ולא נרתע מעימותים והאתגרים שהקטין מציב לו. לאור כך, עלה הרושם כי יש לתת לאב אפשרות להביא את הורותו באופן אינטנסיבי יותר ולברר בעוד מספר חודשים האם הייתה לכך השפעה חיובית על רגיעה אצל הקטנים.

יחד עם זאת, בין האם לקטינים ובפרט א' נצפתה אינטראקציה סימביוטית חזקה ביותר אשר העלתה חשש מיכולתו של א' להסתגל להפחתה משמעותית בזמני השהות שלו עם אימו. כמו כן עלה כי האם לא הצליחה להביא לרגיעה ושיפור במצב הקטינים בזמני שהות מורחבים עימה וכן עלה החשש שמא כישוריה ויכולותיה ההוריים ממעיטים ,שלא במתכוון מיכולתם של הקטינים ובפרט א' ,להסתגל לשינוי המשפחתי וכן לתפקד כפרטים אינדיבידואלים מחוץ לסכסוך".

ה. לבסוף, לאור הקשיים של האם, שיתוף פעולה של האב בטיפול והפגנת הורות מאופקת ומחוזקת(הגם שגם עם האב עלו קשיים לא מבוטלים) כמו כן לאור ההכרח במתן מסגרת קבועה וברורה וכן טיפול כוללני לכל בני המשפחה, ממליצה העו"ס על חלופה2-קרי משמורת משותפת וחלוקת זמני שהות, באופן שהקטינים ישהו אצל האב יומיים באמצע שבוע כולל לינה וכל סוף שבוע שני . כאשר בעוד שלושה חודשים ייבחן מצבם של הקטינים ובהיעדר הטבה,תתקיים וועדה לתכנון טיפול .

31. בדיון אשר התקיים בפני ביום 25/12/2019 הסכימו הצדדים על הרחבת חלוקת זמני השהות אצל האב, בהתאם להמלצות התסקיר.

תסקיר משלים מתאריך 5/11/20-

32. העו"ס הגישה תסקיר משלים מתאריך 5/11/20 , גם הפעם הגישה תסקיר מפורט ומנומק היטב, המבוסס על מספר של מקורות מידע שונים.

א. בהערכת מצב הקטין א' העו"ס חוזרת ומציית קושי בלימודים; את תהליך טיפול אצל "איתן שפיגל" והתנהלות הקטין עצמו וגם זו של הוריו , וממנו עולה שיתוף פעולה יותר של האב. כן להתרשמות העו"ס , הקטין רוצה לרצות את האם וחש צורך להגן עליה, והוא משתמש במניפולציות כנגד האב, אך מנגד הוא רוצה להיות אתו, והיא מביאה דוגמאות לכך. מה שכן הרושם החד משמעי הוא הוא שקטין נמצא בסיכון, ואף נשקלה מעורבות של עו"ס לחוק הנוער. באשר לקשר של הקטין עם אמו , מדובר בקשר סימביוטי , ואילו הקשר עם אביו הוא וורבלי ושטחי כקשר מורכב.

לענין הקטין ב', ציינה כי גם בתפקודו בביה"ס וגם כבר בשלהי השנה החולפת בגן, נראתה ירידה ועלה חשש שמא הקטין ילמד מאחיו להשיג תשומת לב באופן שלילי. מדיווחיי הורים והמסגרות, יש קשר חיובי בינו לבן שני הוריו.

באשר לקטין ר', יש התייחסות לשנה ראשונה של הקטין בגן, הקשוי בפרידה מהוריו, הקושי במעברים בין הבתים . התרשמות העו"ס, גם כאן יש החמרה במצב הקטין ועדות לפגיעה של הקונפלקט המתמשך על הקטין.

ב. בתמונת מצב הורית, מתייחסת העו"ס ליתרונות וחסרונות של כל אחד מההורים. עם זאת עולה כי על אף ששניהם הורים טובים ואוהבים, לאב הורות יותר מטיבה מזו של האם:

ביתרונות האב: התמדה בקשר עם הקטינים חרף מעורבותו במשטרה סביב דיווחים; התמדה של האב בטיפול רגשי עם הקטין א'; קשר עם מסגרות חינוכיות, יציבות במקום עבודה;, האב מגלה יכולת יותר "נקיה" לזיהוי צרכי הקטינים ..ובאופן כללי לשמור על אחידות, ורצף בהורות וקוהרנטיות בסגנון ההורות ובקשר עם הקטינים ועם האם; האב מנסה לתת מענה לקטין א'.

מנגד בחסרונות האב: תפיסה נוקשה יותר של הורות; במידה ותתקבל בקשתו להרחבה נוספת של זמני שהות, ייאלץ אותו הדבר לעשות היערכות והתאמה בחייו מול עבודתו ושעות הלימודים של הקטינים; התנגדות וקושי ביחסים מול הקטין א' אשר מציב בפניו אתגרים משמעותיים ; תלונות הקטינים(בעיקר א') על יחס אלים מצדו של האב חרף בדיקת התלונות וסגירת התיקים.

ג. באשר ליתרונות האם, היא מקיימת קשר עם מסגרות החינוך ומקפידה להיות זמינה לרוב; לאם קשר קרוב וחם עם שלושת הקטינים ,וניכר רצונה הכן הוא לדאגה להם ולצרכיהם; לאם מערכת תמיכה משפחתית; לאם מוטיבציה לחזרה למעגל העבודה.

מנגד לאם יש לא מעט חסרונות: אינה משתפת פעולה בטיפולים סביב הקטין א' עד כה, וגם אם כן הדבר קורה לאחר מעורבות של גורמים חיצוניים; לאם קווים לא יציבים באישיותה (ביחסה לאב, וגם מול תלונותיה בגין אלימות האב) ; האם מפגינה קושי בפרשנות שלה למסרים שמקבלת מסביבתה; נטייה לעוות את המציאות , לאם נטייה לקווים היסטריים אשר לא מאפשרים לה לסנן מידע שעובר אליה מהקטינים בעיקר (מביאה דוגמאות לכך). האם מתקשה להפריד בינה לבין הקטין א' ועלולה לחרוץ את גורלו בראיה שלו בעיניים של פתולוגיות. האם מגלה דפוסים אימפולסיביים בהתנהגותה ולעתים ללא הסתכלות קדימה וראיית השלכות מעשיה; האם איננה רואה את החרפה במצבם של הקטינים .

ד. העו"ס מציעה שתי חולפות(עמ10/11) –השארת המצב של משמורת משותפת או העברת משמורת לידי האב.

לענין החלופה של משמורת משותפת מציינת העו"ס :

"חלופה זו מגייסת את האם לשיתוף פעולה ומאפשרת הורות נרחבת ושוויונית של שני ההורים, יחד עם זאת, החלופה הזו חוטאת לאמת שכן לא באמת התקיימה שותפות בין ההורים, והאם הערימה קשיים על הטיפולים בעיקר סביב הקטין א' ,כאשר היא נאותה לשתף פעולה בעיקר עם גורמי מקצוע המקובלים עליה בלבד.... ניתן להמליץ על משמורת משותפת אך עד כה זו הייתה כותרת על הנייר בלבד ובתוך המציאות בה ההורים מחזיקים בשוני כה רב ועולמות נפרדים כאשר תהום פעורה בין השניים, ההמלצה על משמורת משותפת ולמרות הרצון הטוב, סיכוייה להתקיים באופן אמיתי ומיטיב נמוכים".

ה. בהערכה מסכמת של העו"ס ( עמ' 11), היא ממליצה על חלופה 2.- משמורת אצל האב, וזמני שהות עם האם- העו"ס מציינת :

" יתרונותיה של החלופה ראשית בכך שמשקפת את המציאות יותר מהחלופה הקודמת. היא מאשפרת לקטינים יציבות ובית עיקרי אצל ההורה אשר עלה הרושם כי יכולותיו יותר מיטיבות. כמו כן, זמני שהות מורחבים אצל האב יאפשרו לו להתפנות לטיפולים סביב הקטין א' ויתר הקטינים אשר בזמני שהות עם האם לא שיתפה פעולה עימם.הגם שהאב והקטינים עדיין יזדקקו לנוכחות האם ושיתוף פעולה שלה עם גורמי הטיפול".

33. העו"ס מציינת כי לא צלחה ההורות המשותפת וכי לאב הורות מתאימה ומבינה יותר את צרכי הקטינים ,מזו של האם:

באשר להורות של האב" יש מעט יותר "עיניים" היות והוא נמצא תחת טיפול ויש דיווחים אודותיו.

באשר לאם " נעדרת מכל טיפול(למעט לאחרונה) אינה מקבלת הדהוד להורותה ואין מידע מלבד זה שמוסרים ההורים ומסגרות בית הספר, ומהמידע עולה כי חרף רצונה האמיתי להורות מיטיבה, היא זקוקה בדחיפות לליווי אינטניסיבי במסגרת טיפולית מהודקת".

עוד עולה כי האב מצליח להחזיק את הקטינים ורואה את צרכיהם באופן מיטיב יותר מהאם ויותר מתפקד ואופרטיבי".

34. העו"ס נחקרה על תצהירה ארוכות ע"י שני הצדדים בדיון אשר התקיים בפני ביום 26/11/2020( הפרוטוקול התקיים בתיק 68599-05-19 הקשור). העו"ס עמדה על ההמלצה להעביר המשמורת של הקטינים לאב, לאור היכולת של האב לספק את צרכי הקטינים בצורה מיטיבה, והעדר יכולת ומסוגלות של האם להתמיד בהענקת טיפול לקטינים. עוד הדגישה העו"ס את מצבם הרגשי של הקטינים והצורך בטיפול אינטניסבי ועקבי.

35. לאחר חקירת העו"ס ובדיון הנ"ל הסכימו הצדדים על מינוי מומחה לבדיקת המסוגלות ההורית של שני ההורים, ובהמשך מונתה ד"ר חנה קמינר.

חוות דעת דר חנה קמינר 2/5/21

36. ד"ר חנה קמינר-מומחית בכירה בפסיכולוגיה קלינית והתפתחותית, מומחית בפסיכולוגה חינוכית, הגישה חוות דעת מתאריך 2/5/21, בשאלות עקריות, מי יהיה המשמורן על הקטינים, לרבות שאלת המשמורת המשותפת . חוות הדעת הוגשה עת שני הצדדים היו עדיין מתגוררים בעיר X.

בפרק הדיון(עמ12) מציינת ד"ר קמינר כי הילדים חשובים לשני ההורים, לשניהם מסוגולות הורית תקינה, ולשניהם רצון כן ואמיתי לעזור לילדים ולקיים את טובתם. הילדים קשורים לשני ההורים ולכן אין סיבה לאפשר לאחד מהם להיות משמורן יחיד. אי לכך היא ממליצה על משמורת משותפת.

37. לאחר שהאב העתיק מקום מגוריו לעיר Z בחודש 6/21 או בסמוך לכך, הוגשה ע"י העו"ס המלצה לחלוקת זמני שהות בין האב לקטינים ביום 21/6/2021 המוסכמת ע"י הצדדים ולפיה, בשבוע אחד הקטינים ישהו עם אביהם יום אחד באמצע השבוע כולל לינה, ובשבוע שלאחריו מיום שיש ועד ראשון ,כאשר איסוף והחזרת הקטינים יהיה מהמסגרת למסגרת.

בעקבות המעבר, הורה בית המשפט לעו"ס ולד"ר חנה קמינר, להגיש חוות דעות משלימות, לענין המשמורת ומעבר מקום המגורים-

חוות דעת משלימה של ד"ר קמינר מיום 29/9/2021-

38. ד"ר קמינר מציינת כי לצורך חוות דעת זו, נפגשה פעם אחת עם אב ופעם אחת עם האם, כן דברה פעמיים עם האם בטלפון וקבלה מייל ארוך מהאב.

א. לדעת ד"ר קמינר מעבר של הילדים לאביהם, ידרוש שינוי נוסף של מגורים, שינוי של מסגרות חינוך, צורך להתרגל לדמות נוספת שתחליף את אמם באינטינסביות של הטיפול בהם, וצורך מעשי של גורם חיצוני לטיפול בילדים כשהאב מודה כי יאלץ להיעזר בהוריו. היא מוספיה " יתכן כבדבריו של האב , מעבר של הילדים אליו יכניס אותם למסגרת מאורגנת , וברורה יותר, וכנראה גם תהא הקפדה רבה יותר על החלק הלימודי. עם זאת, אין להתעלם מהיבט הרגשי בחייהם של הילדים שחשוב לא פחות, ואולי אף יותר, וזה הקשר המשמעותי שיש לילדים עם אימם".

ב. ד"ר קמינר צופה כי מעבר הקטינים לאביהם אומר נתק משמעותי מהאם שתגור במרחק ושלא תצליח לראותם בצורה משמעותית.

ג. בסוף המליצה ד"ר קמינר כי הילדים יישארו בשלב זה במשמורת של האם וימשיכו ללמוד במסגרות שלהם בעיר X, ההורות תהא משותפת, משמע שהאב אמור להיות שותף לנושאי בריאת וחינוך, ולהיות מיודע לכל ההתרחשויות שקורות עם הילדים.

תסקיר משלים מתאריך 8/3/22-

39. העו"ס ציינה בתסקיר כי התקיימה ועדת תסקירים בחודש 1/2022, המשפחה הופנתה לאבחון פסיכדיאגנוסטי, ואמורה להתקיים ועדת תסקירים נוספת בחודשים 4-5/2022, כאשר ההמלצה הסופית תינתן לאחר סיום האבחונים וקבלת המלצות ועדה התסקירים.

א. בהערכת מצב הורית בתסקיר זה , עולה שוב תמונה חיובית יותר של האב מאשר האם:

בקשר לאב, ציינה העו"ס כי מעברו מהעיר X, עומד לו לרועץ בקשר לקטינים, כן מעלה שאלה שאלת עד כמה הקטינים יוכלו לשאת את הנתק מאימם ואת המעבר. יחד עם זאת, היא מוסיפה ומציינת כי " לאורך כל הדרך האב מראה יכולת תפקודית וארגונית טובה יותר וכך עולה גם מדיווחי המסגרות החינוכיות בבירור האב מודע לקשיים של הקטינים, מביט בהם נכונה ולא "מייפה" את המציאות" . כן " לאורך השנים שחלפו מאז הגירושין האב מתמיד בקשר וברצונו למעורבות בחיי הקטינים גם כאשר ממשיך גם כיום לספוג מהם(בעיקר הקטין א' והאם, הטחת אשמה של אלימות מצדו ועבר אף חקירות ומעורבות עו"ס לחוק נוער".העו"ס מוסיפה לזכות האב כי יש לו גם חיבור רגשי לקטינים , כן לאב תמיכה של בת זוגו וכן של משפחתו המורחבת .

ב. בהערכת מצב של האם, צויין כי במסגרת וועדת התסקירים וכן משיחה עם צוות בית הספר, עולה כי האם לא מחוברת כלל לקשיים של הקטינים. ( למשל מדווחת על מגמת שיפור ואילו מצב לימודי שונה בתכלית, גם במצב יציאת הקטינים מבית האם למסגרות , ללא ציוד נדרש ללא הכנת שיעורים ועוד, המשך מסרים מבלבלים ) עם זאת העו"ס מציינת כי מדובר באישה אינטליגנטית, חכמה.., האם מסרה כי נמצאת בזוגיות חדשה , מסיימת לימודים ועתידה להשתלב חזרה בקרוב בשוק העבודה, יש משפחה תומכת, וכן לקטינים חיבור קרוב לאמם (לקטין א' אף חיבור סימביוטי) ואהבתה אליהם איננה מוטלת בספק.

ג. בהערכה המסכמת מציינת העו"ס כי חלה הרעה נוספת חמורה במצבם של הקטינים בהיבט החינוך והרגשי:

במישור חינוך " בהיבט החינוכי-לימודי בהחלט חלה הרעה במצבם של שני הקטינים , א' ו ב' , והם נמצאים בחוסר תפקוד מוחלט" אין אפילו יכולת להעריך את יכולתם הפוטנציאלית בשל העדר חוסר שיתוף פעולה טוטאלי". כן עולה מצוותי בית הספר כי ככל הנראה לאם יש יותר קשים ביחס לאב, ביכולתה לארגן את הקטינים סביב משימות לימודיות.גם בהיבט הרגשי-חלה החמרה במצב הקטינים ובייחוד ב' אשר בעבר לא דווחנו על בעיתיות התנהגות שלו. כיום, ביה"ס מדווח על קשיים רגשיים . גם ההורים מספרים על התפרצויות זעם אלימות.."

תסקיר משלים מתאריך 23/5/22-

40. תסקיר זה הוגש לאחר שהתקיימו שתי וועדות תסקירים במחלקת הרווחה בחודש

ינואר ואפריל 2022, ומתייחס גם לדו"ח סיכום טיפול משפחתי מתאריך 15/5/22, דו"ח סיכום טיפול אודות הקטין א' מתאריך 2/5/22, ואיבחונים פסיכודיאגנוסטים.

א. מתסקיר זה עולה תמונה קשה –מדאיגה למצב הקטינים א' ו ב', גם בהיבט לימודי ורגשי. בעמ' 7 לתסקיר מציינת העו"ס :

"גם בתוך הועדה השנייה עלה קושי מובהק של האם לדבר על מצבם של הקטינים נכוחה ונטייה שלה לתאר מצב שאינו עולה בקנה אחד עם המציאות המתוארת ע"י הגורמים הנוגעים בחיי המשפחה. התגלה שוב פער בין השקפת מציאות אידאלית שמציגה לבין מקומם של הקטינים בפועל".

עוד מציינת העו"ס וכפי שעלה בוועדה כי, מצבם של הקטינים מאוד מדאיג יש צפי שלילי ומסלים במצבם של הקטינים במידה ולא יקבלו באופן עקבי מענים שונים ויציבות.

ב. העו"ס מתייחסת שוב לשוני בתכונות והתנהלות ההורים , כאשר דרכו של האב מתאימה יותר עם צרכי הקטינים. לשני ההורים תכונות חיוביות לטובת הקטינים, עם זאת שוב עולה יתרון של האב, כמתאים ומבין יותר את צרכי הקטינים מאשר האם.

ג. העו"ס מציינת את מסקנת וועדת התסקירים שהתכנסה ב4/22 במחלקת הרווחה בעפולה כי יש להעביר את הקטינים למשמורתו של האב ולקבוע זמני שהות עם האם, ובמידה וביהמ"ש יתן החלטה תואמת המלצות אלו, מומלץ כי תיעשה בהקדם האפשרי. העו"ס מדגישה את השלכות מימד הזמן , כהשלכות קריטיות על המשפחה ,עוד המליצה העו"ס כי ההורים ייצמדו להמלצות הטיפוליות שניתנה בוועדה הן לגבי הקטינים והן לגבי הדרכת הורים.

עמדת האפוטרופוס לדין –

41. עו"ד שלאבנה מסרה כי שוחחה עם הילדים בבית , נפגשה עם ההורים ,דיברה עם העו"ס, ועיינה באבחונים ודו"חות חינוכיים ,והיא מצדדת בהמלצה כי יש להעביר את הילדים לאב.

האפוטרופוס לדין מפנה לממצאי האבחון ולטיפול במרכז לילד ולמשפחה. באשר לקטין א', תהליך האבחון היה מורכב, ונתגלו אצלו קשיים משמעותיים אצלו .גם באשר לקטין ב', האבחון מדאיג ביותר .מפנה לדוחות חינוכיים ומהם עולה חוסר תפקוד מוחלט של הילדים וזה מעיד על מצבם המידרדר של הקטינים .

מסכימה לקביעת המאבחן כי ,שאלת שינוי מקום מגורים הנה משנית לעומת העומס הרגשי בו נמצאים הקטינים. הילדים זקוקים ליציבות והחלטה סופית מחייבת .

הכרעה-

42. אציין תחילה כי, לאור מעבר האב לעיר Z, אין מקום עוד לבחון האפשרות של משמורת משותפת, וזאת לאור המרחק הגיאוגרפי בין שני ההורים והבתים , אשר אינו מאפשר קיומה של משמורת זו, ולו מבחינה פיזית.ועל כן הבחירה היא בין משמורת אצל האב לעומת משמורת אצל האם.

43. לאחר ששמעתי הצדדים ,המומחית ,העו"ס והאפוטרופוס לדין וכן עיינתי במלוא התסקירים והמסמכים שהוגשו לתיק, מצאתי לקבל את ההמלצה של שירות הרווחה ולקבוע כי משמורת הקטינים תהיה אצל האב התובע, ולהעדיפה על המלצת ד"ר חנה קמינר. שוכנעתי כי חלופה זו משררת יותר את טובת הקטינים.אטעים.

44. מכלל המסמכים שהוגשו לתיק עולה תמונה של משפחה מרובת קשיים ,ומורכבות רבה במערך המשפחתי –הן במישור של התפקודים ההוריים של שני ההורים, והן במצבם הרגשי וההתנהגותי של הקטינים והקשיים שעולים לגביהם. המורכבות המשפחתית אין מקורה בקונפליקט הזוגי בלבד, אלא יונקת מהנרטיב האישי של כל הורה ועברו, מההיסטוריה המשפחתית של המשפחה ומאירועי עבר. הליך הגירושין מהווה את שיא המשבר והביא למצבי סיכון של הקטינים , שגרם למעורבות של הרווחה ובית המשפט ,וצורך דחוף בטיפול אינטנסיסי ומתמשך.

45. ד"ר חנה קמינר בדקה ,פגשה ובחנה את ההורים והקטינים פעמים בודדות בלבד, באופן נקודתי, ואף בחוות דעת השניה לא פגשה בקטינים ולא בדקה או בחנה אותם, ולא העריכה את מצבם , האם חל שיפור או הידרדרות במצבם הרגשי וההתנהגותי ,והתבססה על נתונים שנמסרו לה ע"י ההורים.

מנגד, העו"ס וגורמי הרווחה מלווים את המשפחה ואת הקטינים באופן עקבי ואינטניסבי מזה מעל שלוש וחצי שנים. כך שההמלצה שלה מבוססת על היכרות יותר מעמיקה לנפשות הפועלות במשפחה, ומעקב אחרי התנהלות ההורים והמצב העדכני של הקטנים מעת לעת. העו"ס נמצאת בקשר ומעקב אחרי דו"חות המטפלים, המחנכים, ועל כן מדובר בחוות דעת יותר מבוססת, עקבית , ואמפירית. העו"ס נחקרה לענין תסקירה מיום 23/5/22 והשיבה : " 4 שנים אני מכירה אותם, אני לא מסתכלת על המשפחה בפרק הזמן של חצי השנה האחרונה"(עמ23ש32-35- דיון מיום 9/8/2022). ובהמשך "אני פחות רוצה להתייחס למה שד"ר קמינר כתבה. לדעתי היא נכנסה לתמונה באופן מינורי בעוד שאני והקולגות שלי מכירים את המשפחה 4 שנים, יש פה 4 תסקירים. אני מסכימה שהתסקיר הראשון בשנת 2019 היה דיברו על הסכסוך אבל בתסקיר השני והתסקירים אחר כך התגבשה המלצה מקצועית שהמשמורת צריכה לעבור לידי האב וזה היה בקביעות, מבחינתי לא השתנה כי לא היו לזה סיבות".

46. בהיבט מסוים ,ניתן אף לראות בעו"ס כמומחה או מעין מומחה מטעם בית משפט. אלא בהקשר ספיציפי זה אציין כי, העו"ס נבדל ממומחים בכך שהוא פועל תחת שני כובעים, האחד מתוקף החלטת בית משפט שהזמין את התסקיר או ביקש את מעורבותו, והשני מתוקף מעמדו כעובד ציבור המחויב לשמירת האינטרסים של קטינים,והמלווה את המשפחה מתוקף תפקידו.

נוכח כך, הרי שהנחת המוצא תהא תמיד כי מעורבות העו"ס ותסקירו נעשים על בסיס התרשמות מקצועית, על יסוד ידע מקצועי ומיומנות שרכש, וכי הוא פועל כנציג עצמאי ואובייקטיבי, הן כמתחייב מהיותו מומחה מטעם בית משפט והן משום שהוא ממלא גם את תפקידו כעובד ציבור המחוייב במתן טיפול ומענה למשפחה, בכל רגע נתון.

47. אמנם ההכשרה של ד"ר קמינר הינה פסיכולוגית קלינית, בעוד שהעו"ס הינה עו"ס לסדרי דין; יחד עם זאת, במקרה עסקינן וכמפורט לעיל, אין מדובר בהמלצה של העו"ס לבדה. ההמלצה של העו"ס מבוססת על המלצה של ועדת תסקירים, איבחונים פסיכודיאגנוסטים לקטינים ודו"חות ממרכז לטיפול במשפחה וילד , בנוסף לדו"חות חינוכיים.

בועדה לתסקירים השתתפו אנשי מקצוע רבים ובכירים, כולל עו"ס לסדרי דין, פסיכולוג ילדים ועו"ס מפקחת מחוזית מטעם משרד הרווחה.

העו"ס הבהירה בחקריתה לענין מטרת ועדת התסקירים:

"וועדת תסקירים מתכנסת שהעו"ס לסדרי דין רוצה לדייק את ההמלצה שלו לבית המשפט שהוא סבור שיש צורך בפנאל של מומחים רחב יותר וזה כולל, זה וועדה שמורכבת ממשתתפים קבועים, לרבות העו"ס המחוזי ומומחה חיצוני שלא מתוך הרווחה או פסיכולוג קליני או פסיכיאטר, ההמלצות שמתקבלות הם משותפות לכלל הצוות ומוסכמות על כולם".( עמ' 25 שורות 28-31) ראה גם ( עמ' 23 שורות 28-32 דיון מיום 9/8/2022).

48. גם בחוות הדעת של ד"ר קמינר וגם בתסקירים ובאבחונים השונים עולה כי, מצבם הרגשי וההתנהגותי של הקטינים הוא קשה ,ומחייב טיפול אינטנסיבי .

א. ד"ר קמניר, מציינת כי הקטינים זקוקים לטיפול. שני ההורים מכירים כי קיים קושי עם הקטין א', מצבו הרגשי וההתמודדות עם הנטייה הנשית שבו. הקטין ילד חרד, וחסר בטחון בסיסי והוא מחפש בכל דרך למצוא מקומו, אין ספק כי הוא זקוק לטיפול רגשי ולטיפול פסיכולוגי אינטנסיבי-אינדיבידואלי; כמו כן יש צורך במעקב רגיש אחר הילדים ב' ו ר'

( ההדגשות שלי ג.ג.)

ב. גם בתסקירים וכמפורט לעיל מתייחסת העו"ס להערכת מצב של הקטינים ולמצבם המחייב טיפול אינטנסיבי וממושך. בתסקיר מיום 23/5/2022 מצינת העו"ס:

"עוד עלה בוועדה כי מצבם של הקטינים מאוד מדאיג כאשר הקטין א' מראה כבר התנהגויות עם סממנים פתולוגים ופרוגנוזה קשה. עלה כי לאור מצבם הקשה יש צורך במערך שלם של טיפולים ויש הכרח לבחון מי ההורה שיוכל להחזיק מערך שכזה לאורך זמן. יש צפי שלילי ומסלים במצבם של הקטינים במידה ולא יקבלו באופן עקבי מענים שונים ויציבות. הקטין מציג מצב מדאיג במיוחד והומלץ כי יעבור בדחיפות הערכה פסיכיאטרית אשר ממנה תיגזר תוכנית טיפולית מקיפה, הוא מתואר בוועדה כילד בתחילת גיל ההתבגרות אשר מצבו והתנהגותו ממצבים אותו בקרוב כנער בסיכון".

ג. הקטינים הופנו גם לאבחונים פסיכו-דיאגנוסטיים, אצל מר יגאל קניגסוולד - פסיכולוג קליני בכיר - אשר ערך חוות דעת מנומקת ומפורטת ביותר מתאריך 4/2022 , וממנה עולה גם תמונה קשה למצב הקטינים.

-באשר לקטין א' , בפרק סיכום והמלצות : " הקטין הינו ילד צעיר(בן10 שנים) המתמודד עם מציאות חיים מורכבת כוללת פרידה של הוריו וסכסוך הורי קשה וממושך...הממצאים מן החומר ההשלכתי באבחון הנוכחי, תומכים בקיומם של קשיים רגשיים ומצוקה נפשית משמעותית שבאים לידי ביטוי בחוויה של חרדה, אי שקט פנימי ונטייה להימנעות והתנגדות, מה שעשוי לעיתים להתפרש כהתנהגות תוקפנית...." .

-באשר לקטין ב' , מציין הפסיכולוג בפרק "סיכום", כי מדובר בבן 7 וחצי לערך , תלמיד כיתה ב', הופנה לאבחון עקב קשיים תפקודיים .

הפסיכולוג עומד גם על הקשיים אצל הקטין וקובע כי הא זקוק לבהירות וארגון סביבתי, יציבות רגשית ורגיעה.( ההדגשות שלי ג.ג.)

49. גם בחוות דעת ד"ר קמינר וגם בתסקירים עולה כי ,הערכת המצב של המאפיינים ההוריים היא דומה .

א. כפי עולה מחוות הדעת של ד"ר קמינר וכן מהתסקירם, לשני ההורים תכונות חיוביות לטובת הקטינים, שניהם אוהבים אותם ומסורים להם.

ב. ד"ר קמינר מציינת בחוות דעתה את המאפיינים והקשיים אצל שני ההורים:

" ההורים , אנשים בעלי מאפיינים מנוגדים מאוד, לשניהם קשיים רגשיים הלוקחים את כל אחד מהם לדרכי התמודדות שונה שיוצרת מחלוקות לגבי הגישה החינוכית שלהם בדרך בה הם מתייחסים לילדים". היא מסבירה כי "האם בעלת מאפיינים חרדתיים ונוטה לתת לרגשות לשלוט בהתנהגותה, לעומת האב שחוסר הבטחון והחרדה שבו מנווטים אותו יותר לכיוון אובביסי והצמדות לנהלים ,לסדר ולארגון, בעוד שהאם מאפיינת בדרך גמישה לא סדורה ולא נוקשה המתפרשת לפעמים כהזנחה, הרי שהאב הוא נוקשה יותר מאורגן ודורש גבולות ונהלים ברורים". וכן:

"בבתים, אצל האב, יש יותר גבולות ,לעומת זאת אצל האם, ההתנהלות לעתים חסרת גבולות. הילידם לומדים לסגל לעצמם לכל מקום בהתאם לנדרש, אך המאבק המתמשך שבין הורים, סוחף את הילדים אחריו, ומביא לתחושת חוסר יציבות וחוסר בטחון".

וכן :"האב דואג מאוד ומקפיד יותר על ארגון הילדים והצרכים הימויומיים שלהם, ומציג את התנהגות של שני כהזנחה של הילדים. יתכן כי האם פחות מקפידה ופחות מתפקדת בתחום זה, אך אין זאת אומרת שהיא אינה משקיעה בילידם וולא ספק הקשר שלהם עימה מאוד משמעותי ,דבר שהאב צריך להשלים אתו".

ג. העו"ס בתסקירה אף מסכימה לענין המאפיינים ההוריים היא מציינת (תסקיר מיום 23/5/2022 עמ' 8) : "מתוך אבחון המסוגלות ההורית ומהכרות עם האם עולה כי מאפיינים השונים של ההורים מנווטים אותם לפעול שונה. כך שחרדותיה של האם מתבטאים בהצפה ונטייה לרגשות לשלוט בהתנהלות ואילו האב, שרמות החרדה אצלו מנווטים לכיוונים אובססיביים של הצמדות לנהלים ,סדר וארגון".

50. מכלל המסמכים , האבחונים והדיווחים, כפי שפורט לעיל, עולה בבירור כי, הקטינים צריכים וזקוקים ליציבות, ארגון וסדר בחייהם וכן להתמדה בטיפולים.

אני מסכימה עם המלצת העו"ס וגורמי הטיפול כי המאפיינים של האב ודרכו מתאימים יותר עם צרכי הקטינים:

העו"ס מציינת בתסקירה מיום 23/5/2022: " לא מן הנמנע כי במצבם הכאוטי של הקטינים , דרך התמודדותו של האב עשויה להתגלות כמועילה יותר למצבם של הקטינים. יתכן כי האב יוכל לגייס את אותן יכולות הארגוניות לטובת נסיון להביא להטבה במצבם של הקטינים אשר יותר מכל, זקוקים ליציבות, סדר וארגון-הן החיצוני והן הפנימי. עוד עולה מאבחון המסוגלות כי הגם שיש אצל האב בית יותר גבולות וסדר, הדבר אינו נתפס כדבר שלילי ולא נראה כי הקטינים פוחדים מהאב ולהיפך- נראה כי הקטין א' מגלה גם אצל האב התנהגויות מתריסות ולא פעם מקבל עונשים. עוד עלה כי אצל האם לעיתים ההתנהגות היא הסרת גבולות ומביאה להתנהגויות פחות מקובלות של הקטינים".

עוד מציינת העו"ס כ(עמ8) "אין ספק שלכל אחד מההורים תשומות חיוניות שהוא מביא לקשר עם הקטינים והם זקוקים לשניהם וזקוקים נואשות לרוגע ושלווה. יחד עם זאת נראה כי האב מצליח להיות יותר מכוון לצרכי הקטינים בקשת יותר רחבה, דהיינו ,שעה שהאם ללא ספק מספקת לקטינים צורך רגשי רב וכבד משקל, האב מצליח לתת מענה הן בהיבטים הלימודיים, תפקודיים, רפואיים וכו' באופן מעמיק יותר מהאם. לא עלה שהדבר בא על חשבון היכולת שלו לתת גם מענה רגשי והוא נחווה ע"י הח"מ כאדם עם יכולות להתחבר לצרכים הרגשיים של הקטינים.."

51. אדגיש כי, ההחלטה לענין קביעת המשמורת אצל האב לא נובעת מכך שהאם אינה הורה טוב. לאורך כל ההליך המשפטי, עולה בבירור כי רצונותיה של האם לטובת הקטינים כנים והיא אמא חמה אוהבת ודואגת ;אך גם עולה כי יש לה קשיים רבים בהורות, בהבנתה את צרכיהם של הקטינים , בהתמדה ועקביות בטיפולים של הקטינים , בהצבת גבולות ובעיקר בנפרדות ועצמאות ,וקשר בעייתי במיוחד עם הקטין א' אשר מעמיד בסיכון את יכולתו להתפתח באופן תקין, והדבר משפיע גם על יתר הקטינים. מנגד,האב מגלה יכולת יותר "נקיה" לזיהוי צרכי הקטינים ומציג עקביות , רצף והתמדה בטיפול בקטינים. עוד עולה כי האב מצליח להחזיק את הקטינים ורואה את צרכיהם באופן מיטיב יותר מהאם, ויותר מתפקד ואופרטיבי.

52. אין בידי לקבל טענת האם כי מדובר בתסקיר מוטה ומגמתי. מדובר בטענה כללית ובלתי מבוססת, העו"ס הינה גורם מקצועי ואובייקטיבי, ומעיון בתסקירים אשר הוגשו לתיק עולה כי מדובר בתסקירים מפורטים, מנומקים היטיב , ויסודיים. המבוססים על מספר רב של פגישות עם ההורים, עם הקטינים , דיווחים ומסמכים מגרומים שונים, לרבות דו"חות חינוכיים, גורמי טיפול, פסיכולגים,איבחונים . התסקירים מפרטים את רקע המשפחה, זיהוי גורמי סיכון במשפחה, מעורבות של גורמים , הערכות מצב הקטינים, ותמונת מצב הורית. בכל התסקירים העו"ס התייחסה למאפיינים ההוריים, כוחות מקדמים וכוחות מעכבים. העו"ס ציינה כוחות אלה אצל כל הורה, התייחסה בפירוט לכוחות מקדמים אצל האם, והתיחסה גם לכוחות מעכבים אצל האב, והדבר מעיד כי העו"ס אינה מוטה וההמלצה אינה מגמתית. ההמלצה ניתנה בהתבסס על נתונים המראים כי, לאב יש יכולת יותר טובה לתת מענה לצרכי הקטינים הלימודיים והרגשיים והטיפוליים.

53. העו"ס נחקרה בפניי פעמיים, ביום 26/11/2020, ו 9/8/2022. היא הותירה בי רושם חיובי ומהימן ביותר. היא ידעה לתת תשובות ברורות, ענייניות ומקצועיות ועמדה על ההמלצות של שירות הרווחה והמטפלים. העו"ס מלווה את המשפחה מזה כשלוש וחצי שנים, והתרשמתי כי היא מעורה ממש בענייני המשפחה, מאפייני ההורים ,צרכי וטובת הקטינים,

העו"ס נתבקשה בחקירתה להגיב לטענת הנתבעת כי גיבשה דעה קודמה עליה. לדברי העו"ס זו הרגשה לא חדשה והיא יכולה להצטער על כך (עמ22ש11-14).לא הוכח בפני כי העו"ס התעלמה מהאם או לא התייחסה לדבריה או לא הביאה את קולה ועמדתה.

54. חיזוק לכך שהתסקיר אינו מוטה ,אלא מבוסס מקצועית, נמצא בעובדה כי העו"ס המליצה בתסקיר הראשון מיום 4/11/2019 על משמורת משותפת אצל שני ההורים, וזאת על אף הקשיים אשר עלו בהתנהלות האם. העו"ס המליצה בהמשך על משמורת אצל האב לאור התנהלות האם ובעטיה, כך שלאחר בחינת דפוסי התנהלות שני ההורים בפועל ולאורך זמן, הגיעה העו"ס לכלל מסקנה כי האב מצליח לתת מענה הן בהיבטים הלימודיים, תפקודיים, רפואיים וכו' באופן מעמיק יותר מהאם.העו"ס נחקרה בענין ההמלצה , וחזרה על עמדתה:

"ההורות של שניהם נבחנה, היות והשתנו הנסיבות... לאורך השנים הייתה יותר מצידו של האב עקביות ורציפות, אם זה גורמים טיפוליים שהוא הלך והתמיד, שיתף פעולה , גם שאני מדברת עם ההורים יש יותר הבנה לצרכי הילדים , הוא יודע לדייק איפה הקשיים לעומת האמא שאומרת הכל בסדר שלא הכל בסדר. יש לי דברים נפלאים להגיד על האם ההורים אבל בשורה התחתונה אני חושב שלאבא יש יותר יכולת לתת לילדים מסגרת יציבה וברורה ופחות סוערת". ( עמ' 27 שורות 34-36, עמ' 28 שורות 1-3).

55. חיזוק לעמדת העו"ס נמצא גם במימצאים ובדו"חות המטפלים.

א. סיכום טיפול ביחידה לטיפול זוגי ומשפחתי, מרכז לילד ולמשפחה, מתאריך 19/6/22

המטפלים סבורים כי "האב מגלה תובנה טובה לצרכי הילדים ומשקיע מאמץ לייצר סדר וקביעות עבורם בעת שהותם בביתו, מה שיוצר חווית יציבות עבורם. עם זאת הוא עדיין מופעל מאוד מהאם ומתקשה להתמודד עם החלטות והבחירות הנפרדות שלה, והוא גם עסוק בהשפעת האמיהות שלה על הילדים".

באשר לאם, צויין כי זו "התייחסה בכנות לקשיים של הילידם ועם הילדים אך ניכר כי התקשתה לשמור על גבולות ברורים בתפקוד היום יומי עם הילדים, בשיחות , שיתפה כי בו זוגה, היוה עבורה גורם שמתערב ומסייע לה בהצבת גבולות, בעיקר לקטין א'".

וכן :

"לגבי סוגית המתח בין הילדים-מאבקי כוח ביניהם ובדיקת גבולות- , ניכר שמודעותה של האם להשפעת המצב על הילדים עלתה, עם זאת שני לעיתים ביטאה עייפות מהמאבק על שמירה על הצבת גבולות, בעיקר שהתחולל פיצוץ עם האב על רקע מעברים של ילידם או תקשורת בשפת מאבק ביניהם סביב סוגית הקשורה לילדים. היא עשתה מאמץ להגביר את המובחנות בינה לילידם אך נדרשת שם עוד עבודה רבה".

המטפלים ציינו כי האם הוציאה מידע מתוך המפגש הטיפולי,בניגוד לחוזה הטיפולי שנקבע בתחילת הטיפול,ושיתפה בו את אמה של חברה בת גילו של הקטין א' .אמה של החברה ראתה בכך פגיעה בשמה הטוב של בתה ופנתה לרווחה ולמשטרה בתלונתה על דבריו של האב. בעקבות כך הטיפול הופסק.

ב. מסיכום טיפול של הקטין א' מתאריך 2/6/21 מטעם איתן שפיגל-פסיכולו קליני, שהוגש לתיק עולה, כי ההורים פנו עם הקטין א' אז בן כ 7 שנים, לטיפול בעקבות קשיים אשר חוו בביתו וגם קשיים במסגרות חוץ, לרבות תנודתיות במצב רוחו של הקטין , רואה עצמו מתאים יותר להיות בת מאשר בן, וגם קושי ביצירת קשר עם בני גילו. הפסיכולוג שפיגל מפרט שתי תקופות טיפול בקטין ובסיום טיפול מציין כי הטיפול הופסק, מאחר הטיפול הפך להיות מקור למתח עבור הקטין בשל אי הסכמה של הוריו-אביו רצה בהמשך הטיפול ואימו לא שיתפה פעולה עם הפסיכולוג, בנוגע לטיפול.

ג. בהתאם לאמור בתסקיר מיום 23/5/2022 (עמ' 7),ובהתאם לדו"ח חינוכי אשר התקבל בחודש 1/2022 , לענין הקטין א', לקראת הועדה לתסקירים עולה :

" ניתן להצביע על שינויים והבדלים בהגעה -מהאימא או מהאבא .מבחינה לימודית בימים שמגיע מאבא מגיע עם ביטחון ומוטיבציה גבוהה יותר-מוציא את הציוד בביטחון ושותף בשיעורים..

קשר צוות ביה"ס עם ההורים- האב מאוד רוצה בהצלחת הילד ובקשר עם ביה"ס באופן תמידי,מתקשר ומבקש תמונת מצב והתקדמות.האימא לא תמיד עוקבת אחר ההודעות שנשלחות אליה.." וכן :" יש ימים בהם מאחר לפחות פעם פעמיים בשבוע לעיתצים יש חוסרים בציוד –אין מעקב אחר הודעות תזכורת של המחנכת ולכן מגיע ללא ציוד. ניכר לראות כי לא מארגנים את התיק מדי יום".

56. אינני מקבלת טענת האם כי, האב עותר למשמורת על הקטינים משיקולים כלכליים ואח', אך לא מחמת טובת הקטינים.

מאז הפירוד, האב עתר למשמורת, אך מנגד איפשר לאם מרווח לטפל בקטינים. האב העתיק את מקום מגוריו לעיר X, ובכך נתן לאם הזדמנות להמשיך ולטפל בקטינים ולהוכיח את סמכותה ההורית,אך ולמרבה הצער, מצבם של הקטינים הנפשי,הלימודי וההתנהגותי התדרדר ואף הגיעו למצבי סיכון כמפורט לעיל.

קרי, הסדר של משמורת הקטינים אצל האם, נבחן בפועל,אך הניסיון נכשל ולא צלח ואף מצבם הרגשי וההתנהגותי של הקטינים המשיך להידרדר .

57. גם מצבם הלימודי של הקטינים המשיך להידרדר, בתקופה שהיו במשמורת האם.

בהתאם לאמור בתסקיר מיום 23/5/2022 ומהדו"ח החינוכי :

" מהדוחות החינוכיים עולה כי שני הקטינים א' ו ב' נמצאים בחוסר תפקוד לימודי כמעט מוחלט כולל חוסר מוטיבציה ללמידה ואי עמידה ביעדים הלימודיים.

העו"ס נחקרה בענין זה והבהירה :"מבחינה לימודית יש לי פה תעודות משנת 2019 עד היום ובית הספר מדווח שיש החמרה". ( עמ' 25 שורה 8).

58. עוד עולה מהתסקירים והדוחות החינוכיים כי, האם תופסת המציאות באופן שגוי, ועל כן קשה לה לשפר את מצבם של הקטינים . בעוד שהאב מזהה קשיים משמעותיים בתפקוד ובמצבם הרגשי של הילדים, האם טוענת ואף ניסתה להוכיח כי תפקודם של הקטינים הנו לשביעות רצונם של גורמים חינוכיים.וכפי שציינה העו"ס בעמ' 6 לתסקיר :

" עוד עולה מהדוחות וכן משיחות עם צוות בית הספר (נעשתה שיחת טלפון עדכנית עם צוות בי"ס גם ב 8/3/2022) כי למרות מצבם הקשה של הקטינים בבית הספר ,האימא מתארת כי מצבם משתפר ואף נהיה טוב יותר-בניגוד מוחלט למציאות.יש להדגיש כי מדובר בהורה המשמורן ואף בחצי שנה האחרונה הורותה של האם היא הדומיננטית ברוב ימות השנה .לכן תפיסה לא נכונה שלה את קשייהם של הקטינים עלולה להקשות עליה להתגייס לשיפור מצבם".

59. כפי שעולה גם מהתסקירים, תפיסתה של האם את המציאות באופן מעוות, באה לידי ביטוי גם בעלילות שווא כנגד האב ,לאורך התקופה בה מתנהלים ההליכים , הוגשו תלונות על אלימות מצד האב, היתה מעורבות משטרה ,פרקליטות וחוקרי הילדים והתברר כי כל התיקים נסגרו ואין בסיס לטענות אלה.

וכפי שציינה העו"ס בתסקיר מיום 8/11/2020 (עמ4/5): הקטינים מגלים סימנים מובהקים של משבר ונאמנות בייחוד הקטין א'; הקטין מצוי במשבר חמור בעטיו הוא אכן מתלונן כנגד האב, מסית את אחיו כנגדו ויוצר "מחנאות" וחלוקה של הקטינים בין ההורים. עוד עולה חשש שמתוך הצורך לרצות את האם רצונו האמיתי לא נשמע והוא שבוי בהגדרותיה של האם אותו; כן אותו משבר נאמנות דוחק את הקטינים להשמיע באוזני האם והסובבים טענות חמורות כנגד האב אך שלא נמצא להם בסיס".

עוד ציינה העו"ס " מאידך הקטינים לא מציגים יחס חושש מהאב, נהפוך הוא הם הולכים לשני ההורים ברצון למעט הקטין א' אשר מפגין בנוכחות האם ובאוזני הח"מ הסתייגות מאביו, אך גם כאן עולה חשש כי מדובר במצג שווא..".

60. ד"ר קמינר לא המליצה על העברת משמורת הקטינים אצל האב משתי סיבות:

א.מעבר של הילדים לאביהם, ידרוש שינוי נוסף של מגורים, שינוי של מסגרות חינוך, צורך להתרגל לדמות נוספת שתחליף את אמם באינטינסביות של הטיפול בהם, וצורך מעשי של גורם חיצוני לטיפול בילדים, כשהאב מודה כי יאלץ להיעזר בהוריו.

ב. אין להתעלם מהיבט הרגשי בחייהם של הילדים שחשוב לא פחות, ואולי אף יותר, וזה הקשר המשמעותי שיש לילדים עם אימם.

61. אין בידי לקבל את מסקנת ד"ר קמינר להשאיר משמורת הקטינים אצל האם , על אף שאני מסכימה שקיימים קשיים בהעברת המשמורת לאב.אטעים.

א. המומחית לא פגשה הקטינים ולא איבחנה אותם לצורך הגשת חוות הדעת השניה מיום 29/9/2021 לבחינת מעבר הקטינים.

ב. ועדת התסקירים בחנה את יכולת הקטינים לבצע המעבר, ועל כן אישרה את העברת משמורת הקטינים לאב .וכפי שציינה העו"ס בחקירתה:

"ש.וועדת התסקירים נועדה לבחון את התפקוד של האמא לאחר המעבר.

ת.זה לא נכון, הוועדה נועדה לבחון את הכוחות של הילדים לאור החשיבה למעבר לאבא

לא לבחון את התפקוד של האם. ספציפית הזמנו פסיכולוג ילדים כדי לדבר עם הילדים ולא

על ההורים.

ש.הפסיכולוג ילדים נפגש עם הילדים?

ת.בוודאי, הוא גם הגיש אבחון וזה היה בהסכמת ההורים". ( עמ' 24 שורות 1-5).

ובתשובה לשאלה מה יהיה מצב הילים ככל שיישארו במשמורת האם השיבה העו"ס:

"ראשית, לא היה צפי כי המצב יישאר איך שהוא אלא זה ימשיך להידרדר. ההמלצה של הוועדה הראשונה הייתה חד משמעית מכוונת להעביר את המשמורת לאבא. חברי הוועדה החתומים כולם הסכימו להמלצה זו. פסק זמן שניתן בין וועדה לוועדה על מנת להעריך האם יש לילדים את הכוחות לעשות את המעבר הזה. בשלב זה סיימנו לבחון את שאלת ההורה המסוגל יותר לעניין המשמורת. ( עמ' 26 שורות 22-26)

ג. כאמור לעיל, הקטינים הופנו לאבחון פסיכודיאגנוסטי , דרך שירות הרווחה, אצל הפסיכולוג הקליני מר יגאל קניגסוולד. בחוות הדעת מתאריך שצורפה לתיק 4/2022, ציין הפסיכולוג:

" ניתן להתרשם כי שאלת שינוי מקום מגורים היא משנית כרגע לעומת העומס הרגשי בו נמצאים הילדים , נראה כי הקטינים משלמים מחיר יקר על רקע הקונפלקט בין הוריהם וזקוקים כל אחד על פי צרכיו לתהליך טיפולי משמעותי שיגע בתחומי החיים השונים."

ומוסיף : " מתוך ממצאי האבחון נראה כי קיימת מצוקה רגשית משמעותית לצד כוחות מסוימים שיכולים לסייע בגדילה והתפתחות בהמשך הדרך, וכן לסייע בביצוע המעבר. בשל כך קיימת עדיפות לסביבה אשר לאורך זמן תוכל לייצר ארגון ויציבות וכן לנהל ולהוביל את תהליך הטיפולי והתפקודי בשנים הבאות....".

ד. מהמסמכים אשר הוגשו עולה כי, האם אינה נותנת לקטינים את המענה הראוי/הדרוש באופן שיביא לשיפור במצבם הרגשי/ הלימודי ומצבם כאמור נמצא במגמת החמרה וירידה. אמנם המעבר של הקטינים כרוך בשינוי מסגרות, חברים וסביבה ,אך שוכנעתי כי,המעבר של הילדים אל האב יכניס אותם למסגרת מאורגנת , וברורה יותר, ותהא הקפדה רבה יותר על החלק הלימודי, וההתנהגותי והרגשי, והאב יתמיד לאורך זמן ,לייצר ארגון, יציבות והתמדה במערך הטיפול, לו זקוקים הקטינים באופן דחוף.

ה. אין כל פסול בכך כי האב יזדקק לעזרה ותמיכה מבני משפחתו או בת זוגתו , בטיפול בקטינים.

האם מקבלת תמיכה משפחתית ,והדבר צויין בכל התסקיר כמאפיין מקדם את ההורות שלה. בנוסף בסיכום טיפול ביחידה לטיפול במשפחה וילד מיום 19/6/2022, צויין כי האם שיתפה כי בן זוגה, היוה עבורה גורם שמתערב ומסייע לה בהצבת גבולות, בעיקר לקטין א'.

ו. לא שוכנעתי כי קיימת מניעה רגשית אצל הקטינים להעברת המשמורת. ד"ר קמינר ציינה בחוות דעתה כי הילדים באינטרקציה עם כל אחד מההורים, הם נראים מאוד נינוחים ולא נראה כל חשש או התנהגות לא מותאמת בקשר עם ההורה. גם הקטין א'שמדבר על הקושי עם אביו, מראה במהלך האינטרקציה קשר אתו ואף מחבק אותו.

ז. יתר על כן, האפוטרופוס לדין ,משמיעה את קולם של הקטינים והיא מסכימה כי טובת הקטינים מחייבת העברת המשמורת אצל אב. האפוטרופוס לדין ציינה כי הקטינים הביעו בפניה את רצונם להישאר בבית האם אך לשיטתה, לא תמיד קולם של הקטינים מבטא את טובתם או את רצונם האמיתי. במקרה שבנדון , לאור גיל הקטינים ורמת הקונפלקט בין ההורים,אין רצון אותנטי של הקטינים,הם חיים במציאות שלא מאפשרת להם ליצור ולייצר רצון אותנטי המבוסס על הבנה ועל חשיבה עם שיקולים בוגרים, הילדים מאוד מושפעים מהקונפלקט וזה מחלחל לנפשם של הקטינים.

ח. האב מסר בסיכומיו כי לאחר התייעצות עם מספר גורמים ,ובשל רצונו לביצוע מעבר הקטינים בצורה הטובה ביותר, עבר האב להתגורר בדירה שכורה בת 4 חדרים בשכונה ,סמוכה לבתי ספר וגנים וזאת ללא בת הזוג שלו ,בשל הרצון והצורך לתת לקטינים את מלוא תשומת הלב וההשקעה הנדרשת. הדבר מעיד על מוכנות ונכונות של האב להתארגן לטובת ולמען הקטינים.

62. אינני מקבלת קביעת ד"ר קמינר כי העברת משמורת של הקטינים לאב, תגרום לניתוק הקטינים מאימם.

על אף הקונפליקט ההורי הבלתי פוסק, התקיימה חלוקת זמני שהות בין שני ההורים לקטינים מאז הפירוד. לא שוכנעתי ולא הובאה כל אינדיקציה כי לאחר העברת המשמורת , האב ימנע או יסכל חלוקת זמני שהות בין האמא לקטינים.בנוסף, העברת המשמורת לאב צריכה להיות מלווה בבניית תוכנית טיפול אינטנסיבית ומקיפה לילדים ולהורים ,טיפול רגשי לקטינים והדרכה הורית, כולל בניית מסלול הידברות בין ההורים שלא באמצעות הילדים.

63. אינני מקבלת טענת האם כי, האב לא היה מעורב בענייני הקטינים והראיה לכך שהוא להרחבת חלוקת זמני שהות עם הקטינים לאחר מעברו לעיר Z.

בכל התסקירים, הדו"חות החינויכיים ודו"חות המטפלים עולה כי, האב כן היה מעורה ומעורב בכל הקשור עם הקטינים באופן קבוע ורציף, והיה משתף פעולה עם גורמי הטיפול.

אכן מאז מעבר האב לעיר X הוא קיים חלוקת זמני שהות באופן שבשבוע ראשון מקבל הקטינים ללינה באמצע השבוע ובשבוע השני ללינה מיום שישי עד ראשון, אף הוא ביקש להמתין עם ההחלטה לענין הרחבת זמני השהות עם הקטינים באמצע השבוע ,עד למתן ההכרעה בענין המשמורת, בכדי ליצור יציבות וקביעות בחיי הקטינים ולא לטרטר אותם בהסעות ונסיעות, וביהמ"ש נעתר לבקשתו, בהתאם להחלטה מיום 13/4/2022.

גם העו"ס נשאלה מדוע האב, ולאחר המעבר לעיר X, הסתפק לראות את הילדים יום אחד בלבד באמצע שבוע והשיבה: "אני כמעט בטוחה שלבלות עם הילדים שעתיים אחר הצהריים פעמיים בשבוע זה לא מה שיביא את ההטבה הקריטית בהתבסס למצבם של הילדים". (עמ21ש6-17) .

64. מסקנה- טובת הקטינים מחייבת העברת משמורת הקטינים לידי האב.

סוף דבר-

65. לאור כל האמור לעיל, אני מורה על העברת משמורת הקטינים אצל האב-התובע.

66. אני מורה כי חלוקת זמני השהות בין האם לקטינים, תתקיים יום באמצע השבוע כולל לינה , ובכל סוף שבוע שני ,מיום שיש ועד ראשון.

באמצע השבוע האם תאסוף הקטינים מהמסגרת ותחזירם למחרת היום למסגרת.

בכל סוף שבוע שני , האב יביא הקטינים לבית האם ביום שישי אחרי המסגרות, והאם תחזיר הקטינים למסגרת ביום ראשון.

67. אני מסמיכה את העו"ס במקום מגורי הקטינים, לקביעת חלוקת זמני השהות בחגים וחופשות, בהתאם לסעיפים 19,ו68 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופוסת.תוקף ההסמכה למשך שנה מהיום.

68. כל צד ישא בהוצאותיו.

המזכירות תמציא פסק הדין לצדדים ולעו"ס ותסגור את התיק.

(ניתן לפרסם ללא שמות הצדדים ופרטים מזהים).

ניתן היום, א' אלול תשפ"ב, 28 אוגוסט 2022, בהעדר הצדדים.

26 מתוך 26