בימ"ש לענייני משפחה אשדוד, השופטת עופרה גיא: פס"ד בתביעת מזונות (תלה"מ 12326-06-20)

עניינה של התביעה מזונות שלושת ילדיהם הקטינים של הצדדים ילידי 2004; 2007 ו- 2011.

1. רקע ועובדות שאינן במחלוקת
2. הצדדים נשאו ביום 28/10/2003 והתגרשו ביום 04/05/2022.
3. מנישואיהם נולדו שלושת ילדיהם הקטינים, כולם מעל גיל 6.
4. התובעת (להלן: "התובעת" ו/או "האישה" ו/או "האם") עובדת ב... ואילו הנתבע (להלן: "הנתבע" ו/או "האיש" ו/או "האב") עובד ב...
5. בין הצדדים התנהלו מספר הליכים לרבות צווי הרחקה, תביעה רכושית ותביעה הצהרתית בנוגע למגרש בו זכה האיש ממינהל מקרקעי ישראל הרשום על שמו. יוער כי בנוגע למגרש, ניתן על ידי במקביל היום פסק דין נפרד ולא אדרש לו במסגרת ההליך שבפניי.
6. ביום 30/06/2020 נפסקו על ידי מזונות זמניים עבור הקטינים בסך של 3,300 ₪ בצירוף מחצית הוצאות רפואיות חריגות וחינוך.
7. ביום 23/12/2020 נקבע כי כי כל צד יישא בנוסף, במחצית תשלום המשכנתא ששולמה עבור דירת המגורים. יוער כי בסופו של יום, במסגרת הליכים בתיקים הקשורים, נמכרה הדירה.
8. ביום 29/03/2022 ניתן על ידי פסק דין במסגרת תביעת משמורת שהוגשה על ידי האישה בתיק 12762-06-20. במסגרת פסק הדין שניתן נקבע כי לשני ההורים תהא אחריות הורית משותפת כאשר הבית העיקרי יהיה ביתה של האם.
9. עוד נקבע שזמני השהות של הקטינים עם האב יהיו בימים שני ורביעי משעה 17:00 עד 20:00 בשבוע א' ובשבוע ב, יום שני משעה 17:00 עד 20:00 ועבור הבת הצעירה ביום חמישי משעה 17:00 עד למחרת עת ישיבה למסגרת החינוכית או לבית האם בהתאם לפעילות.

עבור הקטינים הבוגרים יתקיימו זמני שהות בימי חמישי משעה 17:00 עד 20:00 או עד למחרת בבוקר בהתאם לרצונם.

בסופי שבוע, חגים וחופשים נקבעו זמני השהות בהתאם להמלצת העו"ס מיום 22.12.20.

1. טענות האם
2. לאישה טענות רבות על התנהלות האיש במהלך החיים המשותפים ובין היתר טענה כי הוא משתמש בסמים ומהמר ואף יצר חובות רבים במהלך החיים המשותפים והיא עשתה הכל על מנת לתמוך בו ולאחר ששבעה מהבטחותיו כי יחדל, בקשה לסיים הנישואים ואז הבטיח הבעל כי יחדל והצדדים ערכו הסכם שלום בית ולחילופין גירושין שאושר על ידי בית משפט בתה"ס 62268-01-20 ומשלא חדל, נפרדו הצדדים.
3. התובעת עובדת ב... ומרוויחה כ-9,000 ₪ ואילו הנתבע עובד ב... ומרוויח כ- 16,000 ₪. בסיכומיה טענה כי האב עובד ב... ושכרו עומד על סך נטו של כ- 12,000 ₪ ומאחר ולומד תעשייה וניהול, שכרו עתיד לגדול בצורה משמעותית. עוד טענה כי לאב הכנסות נוספות, עובד אצל אחיו ומקבל שכר חודשי במזומן.
4. הוצאות מדור בעת הגשת התביעה כללו תשלום משכנתא בסך של 3,800 ₪ אולם בסיכומיה טענה כי נוכח מכירת דירת המגורים עברה ביום 01/04/2022 להתגורר בדירה שכורה אשר שכר הדירה בגינה עומד על סך של כ- 4,900 ₪ וכלל הוצאות אחזקת הדירה ושכר דירה עומדות על סך של 7,059 ₪.
5. היא הדמות הדומיננטית בחיי הקטינים ובסיכומיה הוסיפה וטענה כי האב כמעט ואינו מקיים את זמני השהות וקיימים חודשים רבים בהם ניתק קשר מילדיו ומטעם זה יש לחייבו בתשלום מזונות גבוהים.
6. בנסיבות אלו, עתרה לחייב האב במזונות הקטינים בסך של 5,730 ₪ (בכתב התביעה עתרה לתשלום בסך 5,430 ₪) ממועד הגשת הבקשה ליישוב הסכסוך ובצירוף מחצית הוצאות המדור בסך נוסף של 3,529 ₪.
7. טענות האב
8. שכר הצדדים כמעט שווה. הוא משתכר כ- 11,000 ₪ ואילו האישה מרוויחה כ- 12,000 ₪.
9. בהתאם לאמור בהסכם הממון, על הצדדים לחלוק בחבויות. בפועל האיש נושא בתשלום חובות בסך של 5,000 ₪ ואילו האישה נושאת בתשלום של 800 ₪ בלבד.
10. בסיכומיו הוסיף וטען כי נושא בהלוואות אישיות שנאלץ ליטול לאחר מועד הקרע בשל הוצאותיו הגבוהות וכך נטל הלוואות מחברת הראל פנסיה אשר ההחזר עבורה עומד על סך 1,600 ₪; שתי הלוואות מבנק יהב אשר משלם בגינן כל חודש 424 ₪ ו- 224 ₪ והלוואות נוספות מבנק יהב מתקופת החיים המשותפים אשר משלם עבורן מדי חודש 562 ₪ ו- 2396 ₪.
11. בכתב ההגנה טען כי נותר בידו לאחר תשלום ההלוואות סך של 6,000 ₪ ובסיכומיו העמיד הסכום על סך של 4,749 ₪ וציין כי שכרו עומד על סך של 11,792 ₪.
12. זמני השהות מתקיימים על פי פסק הדין שניתן ביום 29/03/2022. זמני השהות מתקיימים בגמישות נוכח רצונות הילדים ולגילוי נאות ציין כי היה חודש בו היה קצר בקיום זמני השהות.
13. האישה משתכרת כ- 11,000 ₪ ובנוסף, קבלה מתנה ממקום עבודתה בסך של 20,000 ₪ וסך נוסף של 60,000 ₪ מענק ויש לה פוטנציאל השתכרות גבוה שעה שעתידה לקבל בחודשים הקרובים העלאה בדרגה המקנה לה תוספת של כ- 2,000 ₪ לשכרה בעוד ששכרו קבוע ואינו עתיד לעלות מאחר ולימודי תעשייה וניהול אותם למד, אינם מקנים העלאה בדרגה במקום עבודתו.
14. האישה היא שהפרה את ההסכם שאושר בבית משפט שעה שבקשה להרחיקו מביתו נוכח קשרים אחרים.
15. הוא נאלץ לשכור דירה לאור צו ההרחקה בסך של 2,500 ₪ ובמעמד דיון ההוכחות צרף הסכם שנערך בינו לבין אמו על פיו מתגורר בביתה ומשלם דמי שכירות בסך של 2,500 ₪.
16. בסופו של יום, עתר האיש שלא להשית עליו תשלום מזונות בכלל לאור גובה הכנסותיו והוצאותיו וביקש לקבוע כי כל צד יישא במזונות הקטינים בעת שהותם עמו.
17. דיון והכרעה

כידוע ובהתאם לדין והפסיקה, בשנים האחרונות ולאור ההכרעה בבע"מ 919/15 (פורסם במאגרים המשפטיים ביום 19/07/2017) השתנה אופן קביעת מזונות ומדור ילדים במסגרת פסקי הדין שניתנו כאשר נקבעו מספר פרמטרים אותם נדרש בית משפט לבחון בעת שקובע גובה המזונות בנוגע לילדים מעל גיל 6 ונקבעו בנוסף פרמטרים לחישוב מזונות קטינים בכלל.

כן נקבע בפסיקה כי על בית משפט לבחון צרכי הקטינים; יכולות כלכליות של ההורים, מכל מקור שהוא לרבות שכר עבודה; קביעת היחסיות של היכולת הכלכלית של ההורים האחד מול רעהו וחלוקת משמורת בפועל (ראו עמ"ש 14612-10-16, פורסם ביום 20/12/17).

עוד נקבע כי בית משפט אינו מחויב לעשות חישוב אריתמטי דווקני ויש מקום לתחושתו של השופט באשר לזהות ההורה הנושא בעיקר נטל גידול הילדים באופן שהשקעתו אינה באה לידי ביטוי בחישוב מתמטי של זמני השהות ובהתאם לנסיבות (ראו עמ"ש 11623-08-18, פורסם ביום 24/06/2018).

בהתאם לאמור לעיל, אבחן את עובדות המקרה וייקבעו להלן מזונות הקטינים.

1. הכנסות האישה

האישה כאמור לעיל עובדת ב..., צרפה תלושי שכר רבים. מעיון בששת תלושי השכר האחרונים שצרפה עולה כי משכורתה נטו עומדת על סך של 10,735 ₪. יש לציין כי סכום זה אינו כולל את ארבע ההלוואות היורדות ישירות מתלוש השכר שלה: הלוואה מקרנות השוטרים אשר ההחזר החודשי עומד על סך של 225 ש"ח; הלוואת הוצאות מיוחדות וההחזר החודשי בגינה עומד על סך של 288 ₪ ושתי הלוואת אירועים מיוחדות אשר מחזירה עבורן סך של 424 ₪ לחודש עבור כל אחת מההלוואות. סך כל ההלוואות של התובעת עומד על סך של 1,361 ₪.

האיש טען שלאישה הכנסות נוספות. כך טען שקבלה מתנה ממקום עבודתה בסך של 20,000 ש"ח וכן מענק בסך של 60,000 ₪.

המסמך שהוצג לתובעת במהלך הדיון דרך מכשיר הסלולר של הנתבע לא צורף לתיק. כך או כך, התובעת הסבירה שקיבלה את הכספים ממקום עבודתה ובפועל קבלה נטו ולאחר הורדת מס בדצמבר 2020 סך של 8,000 ₪ לאחר שנקלעה למצוקה קשה. שעה שהמסמך לא צורף ולא הוכח שאין מדובר בסכום חד פעמי שהועבר לתובעת ממקום העבודה כטענתה לאור מצוקתה, מה גם שיש לזכור שמדובר בכספים שהועברו לתובעת לפני כשנתיים ולא משקפים הכנסותיה הקבועות כיום, לא מצאתי מקום ליתן משקל לסיוע זה.

עוד טען האיש שהאישה קבלה מענק של 60,000 ₪ ממקום עבודתה. בדיון שהתקיים בפניי ביום 23/12/2020 טענה האישה כי אמורה לקבל 60% ממענק בגובה 70,000 ₪ עבור כספים שהיתה אמורה לקבל רטרואקטיבית. לא מצאתי מקום להידרש לכספים הללו וככל שיוכח כי קבלה, ניתן לטעון בעניינם בתביעה הרכושית.

האיש הוסיף וטען כי האישה אמורה לעלות בדרגה בחודשים הקרובים ולקבל שכר של 2,000 ₪ בחודש. מדובר בטענה שנטענה בעלמא וללא כל תימוכין ולא מצאתי מקום להידרש לה.

במצב דברים זה, אני מעמידה הכנסות האם על סך כולל של 12,000 ₪ (לרבות ההלוואות).

האם מתגוררת עם הקטינים במדור שכור בעלות של 4,900 ש"ח. לפיכך, אני מעמידה הכנסותיה הפנויות על סך כולל של כ- 7,000 ₪.

1. הכנסות האיש

האיש עובד מזה שנים ב.... מעיון בתלושי השכר שצרף עולה כי שכרו הממוצע נטו עומד על סך של כ- 12,000 ₪. בפועל ולאחר קיזוז שבע הלוואות שנטל מבנק יהב (רובן לאחר מועד הקרע) בעלות כוללת של 3,745 ₪ לחודש ובקיזוז מפרעה חודשית בסך של 3,000 ₪ שמקבל גם כן כל חודש, השכר הסופי נמוך בהרבה.

עוד טען האיש שנטל הלוואה נוספת מחברת הראל פנסיה בעלות כוללת של 126,000 ₪ וזאת על מנת לעמוד בתשלום ההלוואות ומזונות הגבוה מיכולתו. עם זאת, האיש הודה כי רכש לאחר הפירוד רכב טסלה חדש ובנסיבות אלו, לא מצאתי מקום ליתן כל משקל להלוואות הרבות היורדות ממשכורתו של האיש ובמיוחד כשטען שהרכב נמצא כעת במגרש למכירה. אין לקבל טענה לפיה אדם מצוי בחובות גבוהים שאינם מאפשרים לו לשלם מזונות ילדיו ובמקביל, ימהר ליטול הלוואות נוספות ולרכוש רכב טסלה חדש בשים לב למחירו הגבוה.

בנוסף ושעה שחובות הצדדים מתחלקים ביניהם, אין ליתן משקל לחובות שמיהר ליצור האיש לאחר הפרידה.

האישה הוסיפה וטענה כי לאיש פוטנציאל השתכרות לאור העובדה שמסיים ללמוד בספטמבר לימודי הנדסאי תעשייה וניהול. הגם שאין מחלוקת על לימודי האיש, לא הוצגה בפניי כל ראייה שיש בכך בכדי להגדיל פוטנציאל ההשתכרות של האיש ואני דוחה הטענה.

עוד נטען שלאיש הכנסות נוספות העסקים שעושה יחד עם אחיו המשלם לו שכר חודשי במזומן. בעניין זה טענה האישה שהאיש פרסם בעבר מכולות. בחקירתו הודה האיש כי מכר במהלך חייו שתי מכולות.

אומר כבר עתה כי הגם שהוכח שקיימת התנהלות כספית לא ברורה בין האיש לאחיו התאום והאח אף נתן לאיש כספים לטובת רכישת מגרש, לא שוכנעתי כי האיש עובד באופן קבוע אצל אחיו או מקבל ממנו משכורת ולא סיוע ואני דוחה הטענה.

האיש הוסיף וטען כי מתגורר ביחידת דיור אצל אמו ומשלם לה כל חודש סך של 2,500 ₪ במזומן. יוער כי הסכם השכירות נכנס לתוקפו מאפריל 2022 כאשר לטענת האיש מתגורר אצל האם ממרץ 2021 ומשלם לה במזומן סך של 2,500 ₪. עיון בתדפיסי הבנק של האיש מלמד כי לא נמשכו סכומים בגובה זה מחשבונו במזומן. כך גם לא ברור מדוע ההסכם הוצג בפניי רק במועד הדיון ולא מן הנמנע, כי נעשה לטובת ההליך בלבד. בנסיבות אלו, לא הוכח כי האיש משלם בגין שהותו בבית אמו.

בנסיבות אלו, אני מעמידה הכנסתו הפנויה של האיש על סך של 12,000 ₪.

1. צרכי הקטינים
2. התובעת העמידה בכתב התביעה את צרכי הבן הגדול על סך של 1,930 ₪ בטענה שהוא ספורטאי וזקוק למזון מיוחד (טענה שנטענה בעלמא, לא הוכחה ונזנחה); צרכי הבת על סך 1,650 ₪ וצרכי הבת הקטנה על סך של 1,250 ₪.

בסיכומיה העמידה צרכי הבן על סך של 1,750 ₪; הבת 2,050 ₪ והבת הקטנה על סך של 1,950 ₪.

1. אומר כבר עתה כי התובעת צרפה לכתב תביעתה מספר קבלות אודות רכישות שבצעה ולתצהירה צרפה אסמכתאות נוספות אודות חשבונות ששולמו והוצאות נוספות. עם זאת, אין די בקבלות אלו בכדי לקבוע צרכי הקטינים. כבר קבעתי לא אחת כי לא ניתן להגיש קבלות בצורה מפוזרת מבלי שאלו יוגשו בצורה מסודרת תוך הפנייה לרכישות בכל חודש בחודשו תוך כדי סכימת הקבלות בכל חודש ואין לצפות שבית משפט יבחן ויתור אחר כל קבלה וקבלה שהוגשו באופן זה ולצורך יעילות הדיון מוטב כי לעתיד יקפידו באי כח הצדדים להגיש טבלאות מסודרות בהן יפורטו ההוצאות בכל חודש בחודשו תוך כדי הפנייה לקבלות רלוונטיות מסומנות.
2. עם זאת, עם זאת, בית משפט בתוך עמו יושב. לפיכך ובהתאם לפסיקה, כאשר הראיות אינן מספקות, רשאי בית משפט לקבוע את הצרכים הנדרשים לקטינים על פי ניסיון החיים של השופט היושב בדין. ראו לעניין זה ע"א 93/85 שגב נ' שגב, פד"י ל"ט (3) 822, 825-828.

בעניין זה, תחילה נקבע בפסיקה כי יש להעריך צרכיו הבסיסיים של קטין על סך 1,150 ₪ בבר"ע 1895/02 ב.י נ' ב.נ. [פורסם בנבו]

1. במהלך השנים עלה הסכום וכיום נקבע כי יש להעמיד צרכיו של קטין על סך של 1,600 ₪. ראו לעניין זה החלטת כב' השופט שנלר בעמ"ש 46291-01-16 [פורסם בנבו] וראו עמ"ש 32385-11-18 א.ג נ' ר.ג. [פורסם בנבו] ואף נפסק למעלה מכך במקרים מסוימים (ראו רמ"ש (מרכז) 59188-10-18 [פורסם בנבו] שם נקבע כי לאחר בע"מ 919/15 [פורסם בנבו] אין לבחון אך את צרכיו הבסיסיים של הקטינים אלא יש לאמוד על כלל צרכיהם וכי צרכיו של קטין המתגורר בשני בתים עולים על זה שמתגורר בבית אחד והערכה כזו אף מגיעה לסך של 2,250 ₪.
2. במקרה דנן ולאחר שעיינתי גם באסמכתאות שצורפו ושעה שהקטינים מתגוררים בבית אחד עיקרי אחד, הוא בית האם, מצאתי מקום לקבוע כי צרכיהם הכוללים של הקטינים מגיעים לסך של כ- 1,300 ₪. צרכי הקטינים כוללים סך של 750 ₪ בגין מזון וכלכלה תרבות ופנאי- 150 ₪; ביגוד והנעלה 150 ₪; הוצאות רפואיות- 50 ₪; כללי – 100 ₪ (מספרה; קוסמטיקה וכיו"ב) נסיעות- 100 ₪.

בצירוף הוצאות אחזקת המדור המוערכות עבור כל קטין על סך של כ- 200 ₪, עומדות הוצאות הקטינים לרבות הוצאות אחזקת המדור על סך של כ- 1,500 ₪.

1. האישה והקטינים מתגוררים בדירה בעלות של 4,900 ₪. לטענת האיש מדובר בדירה בעלות גבוהה והוא לא צריך לשאת בחיי מותרות של האישה. בעניין זה, מצאתי מקום לקבוע כי אכן, ניסיון החיים ומקום מגורי הצדדים, יש בו בכדי להצביע על שכירת מדור על הרף הגבוה, מה גם שבמהלך חיי הנישואין, סכום המשכנתא אותו שלמו על דירתם כל חודש, לא עלה על סך של 4,000 ש"ח ומשכך, מצאתי מקום להעמיד הוצאות שכירת דירה על סך של 4,000 ₪ בלבד.
2. חלוקת זמני שהות

אין מחלוקת כי ביתה של האם הוא הבית העיקרי בו לנים הקטינים. לאב נקבעו זמני שהות מצומצמים עם הקטינים ואף אלו אינם מתקיימים כסדרם ללא כל הסבר מניח הדעת.

1. קביעת המזונות

יוער כבר עתה כי שני הצדדים משלמים הלוואות נכבדות ממשכורתם. עם זאת ושעה שנמכרה דירתם ואף התרשמתי שהצדדים הרוויחו לא מעט כתוצאה ממכירת המגרש שנרכש (המגרש נרכש בסך כולל של כ- 1,600,000 ₪ ונמכר בסך של כ- 2,800,000 ₪, ראו הכרעתי בתיק 64082-12-20 שניתנה במקביל להכרעתי זו) ובנסיבות אלו, אין לקחת בחשבון את ההלוואות ונראה כי אף לאחר סילוקן, יוותר כל אחד מהצדדים עם סכום לא מועט בידו.

במצב דברים זה ונוכח פערי ההכנסות הפנויות של כל אחד מהצדדים (7,000 ₪ לאישה ו- 12,000 לאיש), בשים לב לגילאי הקטינים; זמני השהות המצומצמים עד מאד בין האב לקטינים, אני קובעת שהאב יישא במזונות ואחזקת מדור של כל אחד מהקטינים בסך של 1,000 ₪ והאם תישא ביתרה על סך של 500 ₪ לכל אחד מן הקטינים.

בנוסף, אני קובעת שהאב יישא בהוצאות שכר דירה של הקטינים או משכנתא וזאת בשים לב לחלוקת זמני השהות בגובה של במחצית דמי שכירות או משכנתא עד לסך של 4,000 ₪.

1. נפסק אם כן, כי על האב לשאת במזונות הקטינים בסך של 1,000 ₪ עבור כל אחד מהקטינים.

בשים לב לכך שהמזונות הזמניים שנקבעו גבוהים מסכום המזונות מחד ומאידך, החל מחודש אפריל 2022 החלה האם לשלם מדור שכור, מצאתי מקום לקבוע שהחיוב יחל מיום 01/08/2022 ובכל ראשון לחודש, כאשר עד למועד זה תעמוד כאמור ההחלטה למזונות זמניים על כנה.

1. חוב עבר ככל שקיים ישולם בתשלומים שווים, חודשיים ורצופים על סך של 500 ₪ כל אחד עד לסילוק מלוא החוב.
2. סכום המזונות יהיה צמוד למדד המחירים הידוע לצרכן שבסיסו פורסם בחודש יולי 2022 והוא יעודכן כל שלושה חודשים ללא חיוב רטרואקטיבי לעבר.
3. סכום המזונות ישולם לחשבון הבנק של האם שפרטיו יימסרו לאב.
4. סכום המזונות ישולם עד הגיע הקטינים לגיל 18 או סיום הלימודים בתיכון לפי המאוחר מביניהם.
5. ממועד זה ועד לתום שירות חובה בצה"ל או סיום שירות לאומי, ישלם הנתבע שליש סכום המזונות כערכם במועד הרלוונטי. שירות חובה בצה"ל או שירות לאומי הוא תנאי לחיוב המפורט בסעיף זה. ככל שהקטינים לא ישהו אצל האם שהות של קבע בתקופת השירות הצבאי או השירות הלאומי, ישלם האב הסכום ישירות לילדים.

1.  בנוסף, יישאו הצדדים בחלקים שווים בהוצאות הבאות:

הוצאות רפואיות חריגות שאינן מכוסות על ידי הביטוח המשלים או הביטוח הרפואי. טרם הטיפול תיידע האם את האב בדבר הצורך בטיפול ועלות משוערת. במקרה של מחלוקת לגבי נחיצות ההוצאה יכריע רופא מומחה או רופא מטפל, לפי העניין, בדבר הצורך בטיפול ועלות משוערת.

1. במקרה של מחלוקת לגבי גובה ההוצאה להבדיל מנחיצותה, יחוייב האב לפי תעריף קופת חולים לעניין הוצאה רפואית חריגה, ככל ששירות כאמור ניתן בקופת החולים.
2. למען הסר ספק, הוצאות רפואיות לרבות, אך לא רק, טיפול שיניים, טיפולים אורתודנטיים, משקפיים, עדשות, טיפולים פסיכולוגיים, אבחונים והוראה מתקנת.
3. עוד יישאו הצדדים בחלקים שווים בהוצאות חינוך חריגות ובכלל זה הוצאות שכר לימוד עבור המוסד החינוכי וכל הוצאה אחרת על פי דרישת המוסד החינוכי. למען הסר ספק, הוצאות חינוך לרבות, הוצאות שכר לימוד, צהרונים, סל תרבות, תלבושת אחידה, ועד כתה, ציוד לבית ספר לרבות ספרי לימוד, מחזור אחד של קייטנה בחופש הגדול, שיעורים פרטיים עד סך של 300 ₪ לכל קטין לחודש, חוג אחד (לרבות חדר כושר לילדים בגיל ההתבגרות).

1. הסכומים ישולמו תוך שבעה ימים ממועד דרישה.
2. תשלום ההוצאות החריגות יהיה לאחר מיצוי כלל ההנחות להן זכאית האם ובכפוף להצגת אסמכתא על התשלום. ככל שלא יישא האב בתשלום ההוצאות, דינן כדין מזונות.
3. קצבת ביטוח לאומי וכל קצבה או הטבה אחרת המשולמת בגינם, תשולם לידי האם.

בכך מסתיים ההליך. בנסיבות העניין, לא מצאתי מקום ליתן צו להוצאות.

המזכירות תמציא העתק פסק הדין לצדדים.

פסק הדין מותר לפרסום ללא פרטים מזהים ובשינויי הגהה ונוסח בלבד.

ניתן היום, כ"ט תמוז תשפ"ב, 28 יולי 2022, בהעדר הצדדים.