בפני | כבוד השופט טל פפרני
|
המבקש | פלוני ת"ז ........... |
נגד |
המשיבה | פלונית ת"ז .......... |
עניינה של החלטה זו בקשה לצירוף ראיות נוספות לאחר סיום שמיעת הראיות.
- ביום 06/04/2021 הגישה המשיבה [כאן], תביעה רכושית במסגרתה עתרה, בין היתר, לפס"ד הצהרתי, לפיו חלקו של הנתבע בבית המגורים ברח' xxxxxxxxx, יועבר על שמה בלבד, לחילופין, לקבל את חלקה בזכויותיו של הנתבע, פיצוי בגין הפרשי השתכרות, להורות על החזר הלוואות שניטלו, בהתאם להסכם הממון שבין הצדדים.
- ביום 06/05/2021 הוגש כתב הגנה מטעם המבקש [כאן], במסגרתו הכחיש את טענות המשיבה וטען כי התביעה מיותרת, טורדנית וקנטרנית. לעניין העברת כספים מחשבונה האישי של המשיבה לחשבונו האישי של המבקש, טען כי ההעברות הנ"ל בוצעו לטובת התנהלות שוטפת של התא המשפחתי ומהסיבה כי המשיבה לא זכרה את הסיסמא של כרטיס האשראי ועל מנת לשלם במזומן לפועלים ובעלי מקצוע שעבדו אותה עת בבית הצדדים. היה חשוב למשיבה שהמבקש יוכל לפעול בחשבונה. עוד טען המבקש כי העברות כספים מחשבונה של המשיבה לחשבונו בוצעו על מנת שיוכל למשוך מזומן ולשלם עבור השיפוץ. בנוסף טען כי כל הפעולות שביצעו הצדדים תוכננו בתיאום מלא ובשקיפות מלאה. לטענת המבקש, המשיבה אינה יכולה לדרוש ממנו השבת כספים ללא ציון סכומים מדויקים ותאריכים .
- בהחלטה מיום 10/03/2021 (תיק תלה"מ 34993-10-20) נקבע דיון הוכחות לצדדים. ביום 02/01/2022 התקיים דיון הוכחות ובו נשמעו חקירות הצדדים. לנוכח העובדה כי תסקיר העו"ס הוגש זמן קצר טרם הדיון, התאפשר לצדדים להודיע עמדתם, ולבקשת המשיבה, ביום 03/02/2022 במסגרת התיק תלה"מ 34993-10-20 הוריתי על קביעת דיון לחקירת העו"ס .
- ביום 17/03/2022 הגיש המבקש בקשה לצירוף ראיות, היא הבקשה דנן. לבקשה צורפו הראיות שצירופן התבקש, תמונות, קבלות וחשבוניות וכן פירוט שיחות באפליקציית "ואטסאפ" בין המבקש למשיבה. במסגרת הבקשה, טען המבקש כי רק ביום 10/3/22 עלה בידו להשיג את הראיות שצירופן התבקש. לפיכך, לא יכול היה לצרפן לתצהירו. לדברי המבקש, ראיות אלו היו מאוכסנות בתוך הטלפון הנייד שלו אולם מאחר והוא איבד את הקוד הסודי לא עלה בידו לצרף ראיות אלו לכתב הגנתו. לטענת המבקש מכשיר הטלפון הנייד שימש אותו בתקופת השיפוץ והמידע הרב אודות השיפוץ היה מאוכסן במכשיר זה. עוד טען המבקש כי ביום 03/03/2022 פנה למומחה שהצליח לפרוץ את המכשיר ביום 10/03/2022 והמבקש אף שילם עבור הטיפול. לטענת המבקש, קיימת נחיצות בהצגת הראיות הנ"ל, זאת לטובת חקר האמת וקבלת תמונה מלאה.
- ביום 03/04/2022 הגישה המשיבה תגובתה - התנגדות לבקשה. לטענתה, הבקשה הוגשה בחוסר תום לב ובניגוד לתקנה 3(ב) לתקנות סדר דין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: "התקנות") , לפיה על בעלי הדין לפעול בתום לב ובהגינות דיונית. לדעת המשיבה צירוף ראיות טרם קבלת אישור מבית המשפט לצירופן הינה התנהלות בחוסר תום לב. לטענת המשיבה, לא ברור מדוע המבקש לא פרץ את הנייד לפני כן, וטרם שמיעת הראיות. עוד טענה המשיבה כי לא עלה בידי המבקש להוכיח מדוע ראיות אלו נחוצות ובאיזה אופן הן מוכיחות את טענותיו.
- ביום 05/07/2022 התקיים הדיון במהלכו טענו הצדדים טענותיהם גם בע"פ.
- אכן, הכלל שנקבע בפסיקה הוא שעל בעל הדין המגיש ראיות, להגישן כ"חבילה אחת", ראו דבריו של כב' השופט א' ריבלין ברע"א 2137/02 ממן נ' פז חברת נפט בע"מ [פורסם בנבו] (30.7.02):
"הכלל לעניין הגשתן של ראיות לבית המשפט הוא, כי בעל דין צריך להגישן ב"חבילה אחת". רק מקום בו מצביע בעל-דין על טעמים סבירים והוגנים המצדיקים סטייה מן הכלל הנ"ל, יענה בית המשפט לבקשתו להגיש ראיות נוספות (ראו: ע"א 579/90 מרדכי וגילה רוזין נ' ציפורה בן-נון, פ"ד מו (3) 738, 742; ע"א ג'ני בטאן נ' יעקב זאבי ואח', פ"ד יט (4) 337, 339). בשאלת הגשתן של ראיות נוספות, יתחשב בית המשפט, בין היתר, באופי הראיה הנוספת, האם היא "פשוטה"; מהו השלב אליו הגיע המשפט; ככל שהמשפט מצוי בשלב מתקדם יותר כן יטה בית המשפט שלא לקבל את הראיה; יש לבחון גם האם הצד המבקש את הבאת הראיה הנוספת ידע או היה עליו לדעת על קיומה של ראיה זו בשלב מוקדם יותר (ראו: ע"א 188/89 פיאד אחמד עזאיזה נ' המועצה המקומית כפר דבוריה, פ"ד מז (1) 661, 665)".
- יחד עם זאת, יש להביא את דבריו של כב' השופט ברנזון בהלכת ששון ע"א 189/66 ששון נ' קדמה, פ"ד כו(3) 477, 479 (1966)):
"הפרוצדורה אינה מיטת סדום שבה מקצצים את רגליו או מתיזים את ראשו של בעל-דין כדי להכניסו לתוכה כנכה או כבר-מינן. הפרוצדורה היא מסגרת רחבה וגמישה למדי המכוונת לתת לבעל-דין את מלוא האפשרות להציג ולפתח את ענינו בצורה מלאה ושלמה. היא חייבת להישאר כך גם כאשר קורית תקלה או כשבעל-דין עושה שגיאה במהלך המשפט הניתנת לתיקון בלי לגרום עוול לבעל-הדין האחר, ועל בית-המשפט להרשות תיקון כזה בנדיבות וברחבות. ב"עוול" מתכוון אני לעוול מהותי וממשי הפוגע בזכות מטריאלית או מקפח לגוף הענין, ולא רק לאי-נוחות נוהלית. אי-נוחות מסוג זה ניתנת בדרך כלל לתיקון בצורה נאותה בלי לקפח את ענינו של אף אחד מבעלי-הדין...".
- ועוד נקבע בפסיקה כי: "דחף היעילות אינו צריך להיפך לבהילות. לעולם אין לשכוח שסדר הדין אינו אלא אמצעי להשגת המטרה הנעלה של עשיית משפט צדק ואין להפוך את האמצעי למטרה בפני עצמה" (ראה בע.א. 189/66, ששון נ. קדמה בע"מ בית חרושת למכונות וציוד, פ"ד כ' (3) 477). בפסיקה ניתן לראות מקרים בהם אישר בית המשפט הגשת ראיות נוספות, גם בשלב שאחר הגשת הסיכומים [ראה דברי השופטת א' וינשטיין ע"מ 58418-12-16, פורסם במאגרים המקוונים], וכך גם במקרים חריגים, לאחר מתן פסק הדין, ובמסגרת שלב הערעור [ראה בעע"מ 7926/06 אדרי אל נ' הוועדה המקומית מיום 24/6/2009]
- בנוסף, יש להביא בחשבון את המסגרת הדיונית הגמישה והמקובלת בבתי המשפט לענייני משפחה (ראו: בע"מ 4738/13 פלוני נ' פלונית [פורסם בנבו] (3.9.13)), שעה ש"המחוקק ראה לאפשר לבית המשפט לענייני משפחה גמישות לא מבוטלת והורה כי הוא מוסמך לנהוג בכל הנוגע לסדרי הדין ולדיני ראיות "בדרך הנראית לו הטובה ביותר לעשיית משפט צדק" (סעיף 8(א) לחוק בית המשפט לעניני משפחה, התשנ"ה-1995)" (ראו: בע"מ 1179/13 פלוני נ' היועץ המשפטי לממשלה [פורסם בנבו] (19.8.13)).
- מאמור לעיל עולה כי על בית המשפט לאזן בין אינטרסים מהותיים וחשובים. יעילות הדיון, זכותה של המשיבה להביא ההליך לסיום, הפגם שנגרם עקב העובדה שהראיות שצירופן התבקש לא הוגשו במסגרת שלב הבאת הראיות, זאת למול זכותו של המבקש להוכיח טענותיו וחתירה לגילוי האמת.
- לאחר עיון בבקשה ובתגובה, שמיעת טענות הצדדים בדיון שהתקיים, ולאחר שעיינתי בראיות שצירופן התבקש, דומני כי דין הבקשה להתקבל. להלן יפורטו טעמיי.
- ייתכן וקיים צדק מסוים בטענת המשיבה, לפיה המבקש יכול היה לאתר ראיות אלו במועד מוקדם, ולצרפן לכלל הראיות שהוגשו על ידו. עם זאת, על פניו, ולאחר שעיינתי בראיות שצירופן התבקש, דומני כי מדובר בראיות רלוונטיות, הנוגעות לליבת המחלוקת, וכי אי התרת צירופן, יכול ויביא לפגיעה ממשית, אי צדק ועיוות דין. כידוע, מטרת המשפט היא בהגשמת הצדק, כאשר האמצעי לכך הוא בחיפוש אחר האמת (עיינו רע"א 6546/94 בנק איגוד לישראל בע"מ נ' אזולאי, פ"ד מט(4) 54 (1995)). שלילת האפשרות להציג ראיות רלוונטיות לחשיפת האמת עלולה לפגוע בזכותו של בעל דין למשפט הוגן. בפסיקה נקבע כי ככל שהראיה שצירופה מתבקש חיונית יותר להוכחת האמת, כך יטה בית המשפט לטובת התרת צירופה, זאת גם בשלבים מתקדמים, ואף לאחר שלב הסיכומים.
- במקרה דנן דומני כי עמדת המבקש גוברת, והצורך להגשמת תכלית עשיית משפט צדק, גובר על פני הצורך בשמירה על הכללים הפרוצדורליים (ראו לעניין זה: ע"א 2770/05 טכנוספירה מערכות תצוגה בע"מ נ' יאסי מוחמד יוסף [פורסם בנבו] (14.2.07)).
- את הפגיעה הדיונית שנגרמה למשיבה, לנוכח השלב בו צורפו הראיות, ניתן לטעמי לאזן באמצעות פסיקת הוצאות, וכן באמצעות מתן אפשרות למשיבה, לעתור להשלמת חקירה ביחס לראיות שצירופן התבקש, וכך בדעתי לעשות.
- אשר על כן, ולאור כל האמור לעיל, הנני מקבל את הבקשה ומאפשר את צירוף הראיות הנוספות כמבוקש, זאת בכפוף לתשלום הוצאות למשיבה, בסך של 4,500 ₪, אשר ישולמו בתוך 15 יום מהיום, שאם לא כן תדחה הבקשה.
- ככל וישולמו ההוצאות כאמור במועד, תהא רשאית המשיבה להגיש, בתוך 14 יום [הפגרה במניין], בקשה מתאימה מטעמה, כולל לעניין השלמת חקירת המבקש.
- החלטה זו מותרת לפרסום, תוך השמטת פרטים מזהים.
המזכירות תמציא החלטה לצדדים.
ניתנה היום, י"א תמוז תשפ"ב, 10 יולי 2022, בהעדר הצדדים.
