בית המשפט העליון
- דנ"א 1297/20 פלוני נ' היועץ המשפטי לממשלה ודנג"ץ 5591/20 צור-וייסלברג נ' מנהל מינהל האוכלוסין במשרד הפנים
תאריך מתן פסק הדין: כ"ו בתמוז התשפ"ב (25.7.2022)
שופטי ההרכב: הנשיאה חיות, המשנה לנשיאה (בדימ') הנדל, המשנה לנשיאה פוגלמן, השופט עמית, השופט סולברג, השופט (בדימ') קרא והשופט מינץ.
בית המשפט העליון קבע היום כי יש צורך בצו הורות פסיקתי של בית המשפט לענייני משפחה על מנת לכונן הורות מכוח "זיקה לזיקה", דהיינו – הורות של אדם שנעדר קשר ביולוגי ליילוד אך מקיים קשר זוגי עם ההורה הביולוגי. עוד נקבע כי כאשר בוצע הליך פונדקאות מחוץ לישראל ניתן להחיל את צו ההורות האמור באופן רטרואקטיבי וזאת החל מהמועד שבו נותקה הזיקה בין הפונדקאית ליילוד, כל עוד הבקשה למתן צו ההורות הוגשה בתוך 9 חודשים ממועד הלידה. כמו כן נקבע כי לצורך רישום הורות מכוח "זיקה לזיקה" יש להציג בפני פקיד המרשם תעודה ציבורית מתאימה, ולא ניתן להסתפק בהודעה מטעם בני הזוג.
בעשור האחרון, על רקע התפתחויות חברתיות וטכנולוגיות שונות והיווצרותם של תאים משפחתיים חדשים, התפתח מוסד צו ההורות הפסיקתי, המאפשר להכיר בהורות של בן או בת הזוג של ההורה הביולוגי אם הוכח כי הילד בא לעולם מתוך כוונה משותפת ותכנון משותף של בני הזוג, וזאת מבלי שבני הזוג יידרשו לפנות להליכי אימוץ.
פסק הדין ניתן במסגרת דיון נוסף בשני הליכים שונים הנוגעים להכרה בהורות מכוח "זיקה לזיקה". ההליך הראשון עניינו בזוג גברים שהביאו לעולם ילדים באמצעות הליך פונדקאות שבוצע מחוץ לישראל, וביקשו כי צו ההורות הפסיקתי יכיר בהורותו של ההורה הלא-ביולוגי החל ממועד לידתם של הילדים; ההליך השני עניינו בבנות זוג שהביאו לעולם ילד באמצעות תרומת זרע אנונימית וביקשו לרשום את הורותה של האם הלא ביולוגית על בסיס הודעה לפקיד המרשם, מבלי להציג צו הורות פסיקתי.
- בפסק הדין שניתן היום, דן בית המשפט העליון בשאלות הבאות: (1) האם צו ההורות הפסיקתי הניתן על ידי בית המשפט לענייני משפחה מכונן את ההורות או שמא מדובר בצו המצהיר על הורות קיימת? (2) ככל שמדובר בצו מכונן, האם בנסיבות של פונדקאות חו"ל ניתן להחיל את צו ההורות הפסיקתי באופן רטרואקטיבי ממועד הקודם למתן הצו? (3) האם הצגת צו הורות פסיקתי או תעודה ציבורית אחרת, מהווה תנאי לרישום הורותו של ההורה הלא-ביולוגי במרשם האוכלוסין, או שמא הודעה שניתנה לפקיד המרשם מספיקה לצורך ביצוע הרישום?
- אשר לשאלה הראשונה, בית המשפט קבע (הנשיאה א' חיות, בהסכמת המשנה לנשיאה (בדימ') נ' הנדל והשופטים י' עמית, נ' סולברג, ג' קרא וד' מינץ) כי לעת הזו, בהתחשב בכך שצו ההורות הפסיקתי גובש לכתחילה כפתרון ביניים עד למענה חקיקתי, יש לראות בצו ההורות הפסיקתי צו שמכונן הורות מכוח "זיקה לזיקה", ולא צו המצהיר על הורות קיימת. עם זאת, הובהר כי "משהושלם הליך הכינון, 'הורות היא הורות'", ואין כל הבדל מבחינת הדין בין ההורה הביולוגי להורה הלא-ביולוגי. המשנה לנשיאה ע' פוגלמן סבר, בדעת יחיד, כי צו ההורות הפסיקתי מצהיר על הורותם הקיימת של בני הזוג, אך צירף את דעתו מטעמים מעשיים לדעתה של הנשיאה.
- באשר לשאלה השנייה, הוחלט בדעת רוב, בניגוד לדעתו החולקת של השופט ד' מינץ, כי בדומה לנסיבות של תרומת זרע אנונימית, גם בנסיבות של פונדקאות חו"ל ניתן להחיל את צו ההורות הפסיקתי באופן רטרואקטיבי, ככל שהבקשה הוגשה בתוך 9 חודשים ממועד הלידה. במסגרת זאת צוין כי אין טעם להבחנה בין שתי הקטגוריות האמורות, למעט באשר למועד המוקדם ביותר לתחולת הצו, לאמור – בעוד שבנסיבות של תרומת זרע אנונימית ניתן להחיל את הצו ממועד הלידה, בנסיבות של פונדקאות חו"ל ניתן להחיל את הצו רק ממועד ניתוק זיקת הפונדקאית ליילוד, וזאת בשל החשש להיווצרות "הורות משולשת".
הנשיאה א' חיות, המשנה לנשיאה ע' פוגלמן והשופט י' עמית סברו כי במקרים חריגים ויוצאי דופן אין לשלול את שיקול דעתן של הערכאות השיפוטיות להחיל את צו ההורות הפסיקתי באופן רטרואקטיבי גם בבקשות שהוגשו בחלוף תשעה חודשים ממועד הלידה. השופט נ' סולברג ציין כי נימוקי הדעה הנוגדת לכך נכוחים, כוחה גובר, וכי מכל מקום יש להותיר את בירור הסוגיה לעת מצוא. המשנה לנשיאה (בדימ') נ' הנדל והשופט (בדימ') ג' קרא סברו גם הם כי אין מקום לתחולה הרטרואקטיבית הנ"ל, אך הוסיפו כי סוגיה זו אינה מתעוררת בהליכים דנן. השופט ד' מינץ הודיע כי במחלוקת זו הוא מצטרף מטעמים מעשיים לעמדת המשנה לנשיאה (בדימ') נ' הנדל. ואילו הנשיאה א' חיות, המשנה לנשיאה ע' פוגלמן והשופט י' עמית הצטרפו מטעמים מעשיים לקביעת השופט נ' סולברג לפיה תיוותר סוגיה זו לעת מצוא.
- בכל הנוגע לשאלה השלישית הוחלט פה אחד כי לצורך רישום הורות מכוח "זיקה לזיקה" יש להציג תעודה ציבורית מתאימה, ולא ניתן להסתפק בהודעת בני הזוג. זאת, בין היתר, נוכח הוראות חוק מרשם האוכלוסין, התשכ"ה-1965 מהן ניתן ללמוד כי במקרים שהסדרת ההורות מחייבת מעורבות של בית המשפט, המחוקק סבר שיש להתנות את הרישום בהצגת צו שיפוטי מתאים.
- במישור הפרטני, הוחלט בדעת רוב, בניגוד לדעתו החולקת של השופט ד' מינץ, כי צווי ההורות הפסיקתיים שניתנו למבקש בהליך הראשון (דנ"א 1297/20) יחולו באופן רטרואקטיבי החל מהמועד שבו ניתן פסק הדין הזר שניתק את זיקת הפונדקאית לילדים. באשר להליך השני (דנג"ץ 5591/20) הוחלט פה אחד לדחות את עמדת בנות הזוג, כך שלצורך רישום הורותה של האם הלא-ביולוגית היא תידרש להציג תעודה ציבורית.
