ביהמ"ש לענייני משפחה ראשל"צ, השופטת חני שירה: פס"ד בבקשה כי ביהמ"ש יורה על עריכת בדיקה גנטית לצורך בחינת קשרי משפחה (תמ"ש 13173-11-22)

הבקשה:

1. בקשה זו עניינה עתירת המבקשים כי בית המשפט יורה על עריכת בדיקה גנטית לצורך בחינת קשרי משפחה (אמהות ואבהות) מכח סעיף 28א לחוק מידע גנטי בין דגימות שתילקחנה מהם לבין דגימה קיימת של קטינה אשר נולדה ביום 26/10/22 (קטינה שממנה נלקחו דגימות כאשר הייתה עוברה ברחם המשיבה 1) (להלן :"הקטינה").
2. המשיבה 1 היא מי שילדה את הקטינה.
3. המשיב 2 נטען להיות בן זוגה.
4. משרד הרווחה ומשרד הבריאות מיוצגים על ידי פרקליטות מחוז תל אביב.
5. המשיבה 3, (להלן: " אסותא"), היא בית החולים אסותא שם ביצעו הצדדים המעורבים בתיקים, טיפולי הפרייה.

העובדות והטענות הדרושות להכרעה:

1. ביהמ"ש נדרש לתת פסק דין בתביעה קודמת לעריכת בדיקה להוכחת קשרי משפחה, בקשה שהגישה אסותא בעניינם של בני זוג אחרים.
2. במסגרת פס"ד מנומק ( להלן: " פסק הדין" ) אפשר בית משפט זה עריכת הבדיקה. בית המשפט המחוזי אישר את תוצאת פסק הדין בערעור שהוגש על פסק הדין של בית זה.
3. תוצאת הבדיקה שם הייתה שלא נמצאה התאמה גנטית בין הקטינה לבני זוג אשר נטען כי סבירות גבוהה שהם הוריה הביולוגיים של הקטינה.
4. מפאת הצורך לתת מענה מהיר ויעיל למצוקות של הזוגות המעורבים בפרשה עגומה זו מצאתי לחזור כאן בקצרה על עובדות שפורטו כבר בפסק הדין, ולהוסיף רק פרטים הנדרשים לנסיבות המיוחדות לתיק זה וחלק מטענות הצדדים.
5. ממצאים מהתיק הקודם אשר רלוונטיים לכאן הם:

המבקשים והמשיבים 1,2 עברו מחזורי טיפול ביחידת ה IVF- של המשיבה 3 בית החולים אסותא ראשון לציון.

לקטינה אין קשר גנטי למשיבים 1,2 , לאם אשר ילדה אותה ולבן זוגה.

1. המשיבים 1, 2 מסרבים לעריכת הבדיקה.
2. המשיב 2 תומך בבקשת המבקשים בתיק מס' 13173-11-22 ומתנגד לבקשת המבקשים בתיק מס 45792-11-22.
3. אסותא, שסקרה בתגובתה את ההליכים שבוצעו על ידה אצל כל זוג/פרט , מותירה לשיקול דעת בית המשפט את ההכרעה.
4. טענות המבקשים והמשיבים מפורטות בתביעות ובתגובות הצדדים והם אף הוסיפו טיעונים והשלמות בעל פה, לאחר שקיבלו את עמדות הצדדים האחרים, הכל, במסגרת דיון ארוך שהתקיים ביום 4 לדצמבר 2022 כמפורט בפרוטוקול.

תמצית טענות המשיבים 1,2,:

1. המבקשים נמצאו בעלי סבירות נמוכה להימצא כבעלי מטען גנטי התואם לקטינה. הם מנתחים את הנסיבות הנטענות של כל זוג או יחיד וטוענים כי מבחן הסבירות, לגבי המבקשים שכאן, הינו נמוך באופן מהותי מזה שנחשב להיות ב"סבירות גבוהה" בתיק בו ניתן פסק הדין ואשר לאורו ניתנה שם ההוראה לעריכת הבדיקה.
2. לאור הסבירות הנמוכה הנטענת, יש לדחות את הבקשות. טובת הקטינה היא עקרון העל ובהתאם לעקרון זה, יש להניח לה לגדול אצל מולידתה ובן זוגה שבהחלטותיהם לגביה, העניקו לה חיים והם דואגים ומטפלים בה מאז במצבה הרפואי וביומיום באופן מיטבי ומסור.
3. ככל שייענה בית המשפט גם לבקשות אלה ייפתח פתח למדרון חלקלק מסוכן של מאות תביעות דומות ועלולה להיפתח תיבת פנדורה שסופה מי ישורנה. מצב שהוא מנוגד לטובתה של הקטינה.
4. המשיבים 1,2 שבים על טענותיהם שבדיון הקודם שהליכי הבדיקה שערכה אסותא לא היו תקינים ובעקר כי לא נמסרו להם כל מסמכיי הבדיקות שערכה אסותא לכל המטופלות הפוטנציאליות ואין להדרש להכרעה בתיק שכאן טרם ייקבלו הם את מלוא המידע והתיעוד באשר להליכי המיון שערכה אסותא, אצל כל מטופליה ויתנו עמדתם לאחר בדיקתם.
5. יש למצות תחילה, וטרם הכרעה גם כל הליכי הבדיקה והמסקנות של משרד הבריאות לאירוע של החלפת העוברים.
6. יש לשקול את טובת הקטינה שכיום איננה עוד עוברה אלא תינוקת חיה. לאחר לידתה עברה עוד ניתוחים קשים כאשר המשיבים, אביה ואימה הרשומים כיום כהוריה, במרשם האוכלוסין, היו לצדה והם הראויים והנכונים להשאר הוריה למשך כל חייה.
7. זכותה של הקטינה לפרטיותה וזכותה להיות מעורבת בעצמה בהחלטות על גורלה, בהתאם לאמנה של זכויות הילד. על כן יש להמתין עד שתהיה מסוגלת להביע עמדתה בגיל מבוגר יותר.
8. יש חשש שבמסגרת הבדיקה עלולות להתברר תוצאות שתהיינה לרעתה של קטינה שכן יש מנעד רחב של תוצאות אפשריות והן לאו דווקא התוצאות שהמבקשים מצפים להןן. דהיינו עלול מי מהם להמצא כבעל קשר גנטי אליה אך לאו דווקא עם בו/בת זוגו. יש לתת את הדעת למצב, שאולי נוצר ערבוב שונה (זרע וביצית) שעלול לטלטל את גורלה של הקטינה, כאשר בפועל היום יש לה כיום שני הורים רשומים מיטיבים.
9. קיימת הוראה של משרד הבריאות להפסיק את הבדיקות והחיפושים ויש לאמץ זאת לטובת הקטינה.
10. מאבק ההורות ייימשך עד בית המשפט העליון, משך שנים ושוב תהיה בכך פגיעה בטובת הקטינה.
11. למבקשים שיקולים פסולים בעתירותיהם, שיקולי כספיים.

תמצית טענות המבקשים:

1. יש זכויות יסוד שמחייבות התרת הבדיקה: זכותה של הקטינה לדעת מי הם הוריה, חשיבות בירורו של קשר הדם. ( זכויות שהודגשו שוב לאחרונה בפסד דין של ערכאת הערעור בבית המשפט המחוזי בתל אביב ובבית המשפט העליון שדן במסגרתו של תיק אימוץ בחובת הרשויות לפעול בדרכים שונות ואף יצירתיות כדי לאתר אב ביולוגי במסגרת תיק אימוץ, טרם יוכרז קטין כבר אימוץ לגבי האב.).
2. הם עומדים במבחן הסבירות כפי שנקבע בפסיקה.
3. יש צורך לפזר את החשש והחרדות של המבקשים גם לגבי אלה שלא נמצאו במעגל הראשון של הסבירות (22) אלא בשני ( 36).

תמצית טענות אסותא:

1. אסותא, מפרטת בתגובתה את שלבי הבדיקות השונים ביחס לכל זוג/פרט מבין המבקשים אל מול כל ההליכים אשר עברה משיבה בתיק 13173-11-22 ומול אלה בתיק 45742-11-22.
2. אסותא מציינת כי עם היוודע תוצאות הבדיקות שנערכו לקטינה ולמשיבים 1 ו-2 בבי"ח תל השומר, הבדיקות אשר הצביעו על העדר הקשר הגנטי של הקטינה לאם אשר נשאה אותה ברחמה ולבן זוגה. אסותא הקימה צוות מומחים שכלל את המומחים המפורטים בסעיף 4 לתגובתם. בצוות נכללו 5 מומחים והם אף הסתייעו בחוקר ובגורמים נוספים ממשרד הבריאות.

אלה ערכו בדיקות דקדקניות של כל הפעולות שבוצעו ביחס למשיבה 1 ובמקביל ביחס למטופלות אחרות שגם ביחס אליהן בוצעו תהליכים בסמיכות זמנים לאחד התהליכים שעברה המשיבה 1.

המסקנות הוצגו למשרד הבריאות והיו מקובלות עליהם.

1. לאחר שהתקבלו תוצאות הבדיקה שהוכיחו כי אין קשר גנטי עם אלה שנחשבו להיות בעלי הסיכוי הגבוה ביותר, הקימה אסותא צוות בדיקה נוסף אשר כלל מומחים אחרים שלא היו מעורבים במיפוי הראשון (אסותא מונה בתגובתה שמות ומומחיות של 4 מומחים).
2. בנוסף מינתה אסותא, בתיאום עם משרד הבריאות, את פרופ' רוני גמזו "מנכל המרכז הרפואי תל אביב " כיועץ חיצוני לבחינת האירוע.

צוות המומחים התכנס ביום 25/10/22 ומצא כי מסקנות הצוות הקודם היו נכונות.

במקביל בימים 25,26 לאוקטובר ביצע ד"ר גמזו בחינה נוספת, בלתי תלויה של האירוע וגם הוא מצא שהמתודולוגיה שהנחתה את הוועדה הקודמת- נכונה.

מסקנתו הייתה לאור ממצאי הבדיקה, יש להרחיב את מעגל המטופלות שיש לגביהן הסתברות לקשר לאירוע.

הוא מצא כי בימים בהם טופלה המשיבה 1 במעבדת טופלו שם עוד 36 מטופלות. ביחס ל-14 מהן נשללה האפשרות הסבירה לקשר לאירוע ולגבי 22 נמצאה סבירות נמוכה, אך קיימת, לאירוע.

1. מסקנת פרופ' גמזו הייתה כי קיימת היתכנות שגם בדיקת 22 המטופלות לא בהכרח תבטיח את מציאת ההורים הביולוגיים.

בנסיבות אלה ובהתאם להמלצות משרד הבריאות, הזמינה אסותא את 22 המטופלות לפגישות שבמסגרתן עודכנו, כל זוג/יחידה, בנפרד במידע האמור.

1. המבקשים בתיק 13173-11-22 ניכללים במסגרת 22 המטופלות שתוארו לעיל. המבקשים בתיק 45742-11-22 אינם בין ה-22 אלא הם משתייכים למעגל הרחב של ה-14 הנוספים בעלי סיכוי נמוך. הם לא זומנו למפגשים ביוזמת אסותא אלא פנו מיוזמתם לבקש עריכת הבדיקה.
2. אסותא ציינה בדיון שמבחינתה, אין מניעה לתת למשיבים את כל המסמכים לגבי המבקשים בתיק, מסמכים התומכים בטיעוניהם לגבי השתלשלות העניינים אך הם אינם מוכנים לחשוף מסמכים של כל המטופלים האחרים כפי שדורשים המשיבים 1,2.

כאמור, אסותא הותירה ההכרעה לשיקול הדעת.

1. המשיבה 2, היועצת המשפטית לממשלה תומכת בעריכת הבדיקות.

לטעמה עומדים המבקשים בתיק 13173-11-22 במבחן הסבירות המתחייב מסעיף 28(א) לחוק מידע גנטי. הם אף הגישו בקשתם בהזדמנות הראשונה.

עמדתה עיקרה, בטעמים של טובתה של הקטינה וזכותה לדעת מי הם הוריה הגנטיים. היא מציינת את חשיבות מימד הזמן בחייה של הקטינה ואת חוסר הזכות לחסום גישת המבקשים לערכאות באופן שיתברר אם קיים קשר גנטי ביניהם לקטינה.

1. המשיבה 2 איננה תומכת בעריכת הבדיקה למבקשים בתיק 45742-11-22 שכן על פי ממצאי אסותא ומשרד הבריאות המבקשים אינם נמנים על הקבוצה המצומצמת (22) שהוגדרה כבעלת סיכוי מסוים ומוגבר להיות קשורים גנטית לקטינה אלא הם במעגל של 14 מטופלות נוספות שלגביהן נשללה אפשרות סבירה לקשר גנטי עם הקטינה.

דיון והכרעה:

הדרישה להמצאת מסמכים:

1. מצאתי להדרש תחילה לנושא דרישת המשיבים 1,2 להמצאת כל המידע והמסמכים מאסותא, טענה עליה עומדים וחוזרים.
2. אינני מקבלת הטענה כי יש להמציא למשיבים 1,2 את מלוא המידע והתיעוד לגבי כל המטופלות באסותא באותה עת לצורך מתן עמדותיהם והשגותיהם, כתנאי וקודם להכרעה. למדתי מכל החומר שצורף כי גם אם יימסר המידע כולו למשיבים 1,2 (כפי שהודיעו אסותא שהם מוכנים לעשות) לא יהיה כל שינוי בעמדתם של המשיבים 1,2 לסרב לביצוע הבדיקה. הם נחושים וחד משמעיים שלא לבצעה.
3. אף לא יייעשה שינוי בהכרעה שכן מבחן הסבירות כפי שנקבע בפסיקה הוא כזה שאיננו דורש עמידה ברף של הטיית מאזן ההסתברויות וכי ניתן להסתפק ברמת הוכחה נמוכה מכך.
4. כפי שעולה מהנתונים בתיק זה מספר לא מבוטל של מומחים בדיסציפלינות הקשורות להליכי ההפרייה, למעלה מ-10 מומחים, כולל מומחים ממשרד הבריאות, ופרופ' גמזו בחנו את המסמכים והמידע . כולם הגיעו למסקנות דומות. הם מצאו כי לכל אחת מהנשים בהן בוצעה ההפריה יש נקודות השקה שונות להליך שבוצע במשיבה 1.
5. המומחים שמונו ובדקו אינם יודעים לומר היכן בשרשרת הפעולות ארע הכשל. הראייה היא כי הזוג אשר נמצא בסבירות הגבוהה ובמתודולוגיה שמקובלת על דעת כל המומחים, נמצאו כלא קשורים גנטית לקטינה.
6. אינני מוצאת כי מומחים נוספים מטעם המשיבים 1,2 שלהם יומצאו להם מסמכי הבדיקה יעלו או יורידו במיוחד לנוכח עמדתם של המשיבים 1,2 שלא ייעשה שינוי בעמדתם.

1. לא מדובר בתיק שעניינו תביעה של רשלנות רפואית, במסגרתו ובהתאם להלכות יש לחולה התובע הזכות, לקבל את כל המידע מבית החולים בהתייחס לגופו ולהליך שעבר ושעניינו נדון. כאן המסגרת שונה. הדרישה של המשיבים היא לקבל את כל המסמכים והמיפוי לגבי כל הזוגות האחרים, גם כאלה שאינם בין הצדדים כאן וגם בהתייחס לאלה שלא רצו להגיע להליך המשפטי ולמרות שעניינם נבדק הן על ידי אסותא והן על ידי גורם חיצוני וגם משרד הבריאות.
2. אסותא לא הביעה כל התנגדות להמציא למשיבים את כל המידע והמסמכים ביחס לצדדים שכאן אלא שהן דורשים לקבל את המידע הרפואי לגבי זוגות או יחידים אחרים שאינם חלק מההליך שכאן.
3. במסגרת הדיון האחרון נשאלו ב"כ המשיבים 1,2 על ידי בית המשפט מה תהיה ההשפעה/תוצאה על עמדתם בהנחה שבידם כל המסמכים המבוקשים ותשובתם הייתה שלא יהיה שינוי. כך מפי פרופ' בלכר פריגת מטעם המשיבים 1,2 בתשובה לשאלת בית המשפט (עמ 14 לפרוטוקול הדיון שורות 32 : לשאלת בית המשפט, "אם יומצאו לנו המסמכים גם אז כנראה לא נדע."
4. גם עוה"ד קרנר מטען המשיבים 1,2, ענתה (עמ' 18 לפרוטוקול שורות 3,4) לשאלת בית המשפט האם נאחז באותה עמדה (אם יקבלו את המסמכים ה.ש.) אנחנו משיבים שאולי נהיה בעמדה טובה יותר אולי בית המשפט יראה הורים מטיבים מול אמא עם תורם זר.

לגופה של הבקשה:

1. לגופה של הבקשה לאחר ששקלתי את טענות הצדדים מצאתי להתיר עריכת הבדיקה ובדחיפות האפשרית. ולהלן טעמי:
2. ממצאי אסותא ומשרד הבריאות מלמדים כי המבקשים (שהם חלק מקבוצת ה-22) עומדים במסגרת התנאי הנדרש בסעיף 28ו(א) קרי היותם בעלי סיכוי סביר לקשרי משפחה הניטענים עם הקטינה.
3. טענת 'סבירות הסיכוי" בהתאם לסעיף 28 ו- (א)(1) אשר נותחה בפסק הדין ובפסק דינו של בית המחוזי בערעור כמפורט בעמודים 22 ,23 לפסק הדין ובעמ' 32 מפי כב' השופט גורמן טובה גם לכאן. היא גם עלתה בימים אלה שוב לדיון בפסק דין של בית המשפט המחוזי בתל אביב ברמ"ש (ת"א) 42660-07-22 מיום 19/11/22 פורסם בנבו שם סקר כב' השופט שוחט את הפסיקה בנדון וכתב:

" 15. כאמור, התנאי הראשון בהוראת סעיף 28ו(א)(1) לחוק אשר הוא שביהמ"ש ישוכנע כי קיים "סיכוי סביר" לנכונות הטענות בדבר קשרי משפחה (ולענייננו – לאפשרות לפיה המשיב אינו אבי המבקשת). עמידה ברף זה אינה דורשת עמידה ברף של הטיית מאזן ההסתברויות וניתן להסתפק ברמת הוכחה נמוכה מכך. עמדה זו קנתה ביטוי בפסיקה (ראו לדוגמא בתמ"ש (טבריה) 17467-09-10 נ'ב' נ' א'ח' ואח' , [פורסם בנבו], 2.4.2012), כבר בעבר הבעתי דעתי כי היא מקובלת עליי ( ראו רמ"ש (ת"א) 56956-01-20 ת'פ' נ' ר'נ'פ', פורסם בנבו 21.6.20; רמ"ש 15133-03-22 פלוני נ' אלמוני, פורסם בנבו 27.7.22)

1. ועוד הוסיף בעמ' 11 לפסק הדין גבי התנאי השני המתחייב מסעיף החוק כי:

"התנאי השני הנדרש לפי הוראת סעיף 28ו(א) לשם קיום בדיקה גנטית ללא הסכמת הנבדק הוא כי "ניתנה לנבדק הזדמנות להשמיע את התנגדותו למתן הצו". למבקשת ניתנה הזדמנות כזו , לפני ולפנים, והיא השמיעה את התנגדותה בקול ברור וחד. מתן הזדמנות לנבדק להשמיע את התנגדותו אינה מחייבת גם מתן זכות לנבדק לחקור ולהעיד כל עד שימצא לנכון, בפרט כשלא הוסבר כיצד חקירתו יכולה לחתור תחת אותו סיכוי סביר להיתכנות טענות מבקש הבדיקה."

1. כך גם בענייננו. פרופ גמזו מצא כי יש להרחיב את מעגל הנבדקות. משרד הבריאות הורה לאסותא לזמן 22 מטופלות נוספות . כך נעשה. המבקשים 1-7 קיבלו הודעה כי הם נימנים על 22 המטופלות שקיימת לגביהם "סבירות נמוכה, אך היא קיימת" של קירבה לאירוע ההפרייה של המשיבה 1. מכאן שהקירבה שיש לכל אחת מ-22 המטופלות לאירוע ההפריה של המשיבה 1 מקימה את אותו סיכוי סביר ברמת ההוכחה הנדרשת בפסיקה, לנכונות הטענות בדבר קשרי משפחה .

1. בענייננו ניתנה למשיבים הזדמנות ראויה ורחבה להביע התנגדותם .
2. בפסק הדין עמדתי על חשיבותו של "קשר הדם" ועל זכותה של הקטינה לדעת את זהותה הביולוגית. כך נקבע במסגרת פסק הדין בערעור בעמ' 30-31 לפסק הדין ובעמ 34 מפי כב' השופטת פפקין.
3. חיזוק לכך יש גם בפסק הדין של בית המשפט העליון שהמציא ב"כ המבקשים בע"מ 9447/16 ניתן בהרכב של 5 שופטים ביום 28/02/2017. אמנם שם נדון תיק אימוץ אולם האמירות שם, על זכות להורות, זכות הילד להכיר את הוריו, טובת הילד, הנותן בעקרון עדיפות לקשר הדם ולזכותו של הילד לגדול בחיק הוריו הביולוגים ולהכירם, זכות הגישה לערכאות שהן זכויות חוקתיות מהמדרגה הראשונה (ע, 54 71 , 102 לפסק הדין). בהחלטה

בבקשה לד"נ 2382/17 ו-2385/17 מיום 03/04/201, חיזקה כב' הנשיאה נאור את חשיבות הקשר הביולוגי , איתורו וזיהויו של ההורה הביולוגי ואת החובה למנוע התמשכות ההליכים שהיא העשוייה בסופו של דבר להכתיב את התוצאה הסופית.

דברים אלה, יפים גם לעניינו.

1. טענת המשיבים 1,2 שהתביעה הוגשה אך ורק ממניעים פסולים כלכליים, איננה ראויה. לכך אומר, כי לתביעה, צורפו, לעיני בית המשפט בלבד, שמות המבקשים והפרטים האישיים שלהם. לכל אחד סיפור חיים שובר לב, לכן הטענה למניעים כספיים, איננה מתאימה.
2. לא מצאתי להתעלם ממצבם של המבקשים ומהעובדה שהם כמו המשיבים 1,2 נקלעו, שלא ברצונם למצב הכאוטי, בעל כורחם. אין למנוע מהם את אפשרות לברר את הקשר שלהם לקטינה ובעצם למנוע מהם את אפשרות הגישה לערכאות ובכך לאיין את האפשרות שלהם להתחקות אי פעם אחרי ילדם הביולוגי .
3. אי הוודאות בה שרויים המבקשים יחד עם התקווה שאולי הקטינה נושאת את המטען הגנטי שלהם גורמת גם להם סבל אנושי שיש לשים לו קץ באמצעות עריכת הבדיקה.
4. עריכת הבדיקה עולה בקנה אחד עם טובתה של הקטינה לדעת את מוצאה ורק וככל שיימצא קשר גנט לקטינה עם מי מהמבקשים יהיה מקום להמשיך להדרש לתביעות מתאימות, ככל שתוגשנה. משכך, אינני מקבלת את טענת המשיבים 1,2 כי מהתיקון לחוק מידע גנטי עולה כי טובת הילד עולה על ההוראה המאפשרת בירור הגנטי.

כאן המקום להזכיר את בע"מ 9773/17 פלוני נ' פלוני 22.1.18:

"לאמיתו של דבר, שאלות הנוגעות לאיזון בין הזכות לכבוד ולפרטיות, מחד גיסא, לבין זכותו של אדם לברר את זהותו, מאידך גיסא, מתעוררות באופן פוטנציאלי בכל מקרה שבו מורה בית המשפט על עריכת בדיקה גנטית חרף התנגדות הנבדק לפי סעיף 28ו לחוק מידע גנטי (ראו גם: בג"ץ 10533/04 ויס נ' שר הפנים, פ"ד סד(3) 807, 835 (2011)). במובן זה, הבקשה שבפנינו אינה שונה, חרף נסיבותיה המורכבות. אני סבורה כי בית המשפט לענייני משפחה הורה על עריכת הבדיקה לאחר שהביא בחשבון את מכלול השיקולים הרלוונטיים לאיזון האמור על סמך הראיות שהוצגו לו".

1. אף לא מצאתי לקבל את הטענה שהעלתה פרופ' בלכר בעל פה- כי זכות הקטינה לבירור שורשיה ומוצאה הגנטי לא נפגעת שכן ניתן יהיה לעשות את הבירור הגנטי גם בהמשך כאשר הקטינה תוכל לעמוד על דעתה ולהביע עמדתה. הכל לאור החובה לשתף ילדים בהחלטות על קביעת גורלם בהתאם לאמנה על זכויות הילד שישראל אימצה בחוק - על כן , לטעמה של פרופ' בלכר פריגת יש להמתין לקבל את עמדתה בפועל של הקטינה .

לטעמי, הבירור המיידי, הוא ללא ספק הוא לטובתה. מימד הזמן הינו בעל חשיבות גדולה בחיי ילד. כיום הקטינה רק בת חודש וחצי. אין להכביר מילים על חוסר הסבירות שבטענה כי יש להמתין מספר שנים לא ידוע ורק אז לבוא ולטלטל את עולמה.

1. לא נכונה הטענה של משיבים 1, 2 כי משרד הבריאות הורה על הפסקת החיפושים. מהנספח שהם צירפו לתגובתם עולה שמשרד הבריאות הורה לאסותא, להפסיק את הבדיקות הנוספות לאחר קבלת תוצאות הבדיקה. אלא שבתביעה שלפני לא אסותא היא המבקשת או יוזמת ההליך, אלא מטופליה.
2. אשר למבקשים 1, 2 בתיק 45742-11-22, המצב המשפטי שונה. שכן, מבחינת הדרישה לסיכוי סביר כמתחייב מהוראת החוק נקבע כי לגביהם כמו ל-13 מטופלות נוספות נשללה האפשרות הסבירה של קשר לאירוע .
3. על כן, לא מצאתי בשלב זה לאפשר להם עריכת הבדיקה. אולם לאור הנסיבות האישיות שלהם המפורטות בחלק החסוי, מצאתי, כי אם וככל שלא יימצא קשר גנטי לאף אחד מאלה שבאו בגדר ה-22 המטפלות (אלה מביניהן אשר מבקשים לערוך בדיקה) , אאפשר גם להם עריכת הבדיקה. בהסתמך על סעיף א8 לחוק בית המשפט לענייני משפחה המאפשר לי לסטות מדיני הראיות, כדי לעשות צדק וחסד גם עם כאלה שלהם אין סיכוי טוב להורות ושעולמם מטולטל בגלל האפשרות, גם אם רחוקה שהקטינה נושאת את מטענם הגנטי. בכך אני מתחברת לדברי כב' השופט ויצמן בעמ"ש על בית משפט זה.

"ככלות הכל המשפט נועד לשרת את החיים. במצב דברים זה התרת הספקות באשר לשייכות הגנטית הוא הסעד המיטבי והמרבי אותו אנו יכולים להושיט להם בשלב זה "

1. יש ממש בטענת ב"כ המבקשים, עו"ד מורן לאמור כי יש לאשר הבדיקה מהטעם שגם השכל הישר הוא חבר כבוד במועדון המשפט בהתאם לאמירתו של כב' השופט רובינשטיין שאוזכרה לאחרונה, ברא"ע 2434/22 פסק דין מיום 13/07/2022: שם מפי כב' השופט שטיין.
2. המשיבים 1,2 שבים ומלינים על הסבל הנגרם להם מההליכים המשפטיים נגדם שאינם מאפשרים להם לגדל את הקטינה ולטפל בה, במצבה, בשלוות נפש. אלא שהמצב העובדתי אליו נקלעו הם וזוגות אחרים, הוא מצב נורא אך נתון. סרובם להמנע מבירור מיידי ווודאי שישחרר אותם ואת כל הזוגות המעורבים מהמתח בו הם מצויים מייצר סבל נוסף ומתמשך.
3. כאמור בפסק הדין הדגימות של הקטינה מצויות בבית החולים שיבא ואין צורך לטלטלה ולגרום לה פגיעה גופנית כלשהי.
4. בהמשך לפסק הדין אני מורה כי הבדיקות של המבקשים בתיק תתבצענה במעבדה בית החולים תל השומר שם קיימות דגימותיה של הקטינה.
5. אני מורה כי הבדיקה תערך על ידי המעבדה שם.
6. בנסיבות לא אעשה צו להוצאות.

פסק הדין ניתן לפרסום ללא פרטים מזהים.

ניתן היום, י"ג כסלו תשפ"ג, 07 דצמבר 2022, בהעדר הצדדים.