טוען...

בית משפט השלום ברחובות

ת"א 13439-07-18 קפרא נ' פרנקל

תיק חיצוני:

בפני

כבוד השופט ישראל פת

תובע

עידו קפרא

ע"י ב"כ עוה"ד גיא אופיר

נגד

נתבעת

ליאת פרנקל

ע"י ב"כ עוה"ד יונתן גרוס ואוריין סהר

פסק דין

  1. עניינו של פסק הדין בבחינת ראיה חדשה שהוצגה לפני המותב בהתאם להכרעת ערכאת הערעור.

הצגת הסוגיה בקליפת אגוז

  1. ביום 22.2.21 ניתן על ידי פסק דין בתיק דנן (להלן: פסק הדין בהליך הראשון או פסק הדין). במסגרת פסק הדין הכרעתי כי על הנתבעת, ליאת פרנקל, להשיב לתובע, עידו קפרא, סכום בסך של 147,000 ₪, בתוספת ריבית והצמדה ממועד מתן ההלוואה, ובסה"כ סך כולל של 200,757 ₪, בצירוף הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד. כל זאת, בהתאם להסכם הלוואה שנכרת בין הצדדים. בד בבד דחיתי את טענת הנתבעת שלפיה לא נכרת כל הסכם הלוואה בין הצדדים אלא הסכם השקעה, שבמסגרתו השקיע התובע בחברה שבשליטת הנתבעת, חברה שנכון למועד פסק הדין לא היתה פעילה.

  2. ביום 24.3.21 הגישה הנתבעת הודעת ערעור על פסק הדין במסגרת ע"א 50688-03-21. רק ביום 12.9.21 הוגשה במסגרת הליך הערעור בקשת הנתבעת להגיש ראיה חדשה לתיק – תצהירו של מר עוז גולן (להלן: גולן), מיום 15.8.21, שבהתאם לטענתו, אכן הקשר בין התובע לבין הנתבעת נרקם במסגרת הסכם השקעה, כטענת הנתבעת, ולא במסגרת הסכם הלוואה, וזאת, בניגוד להכרעתי בפסק הדין ולנטען ע"י התובע. גולן נתן שירותי משרד לעו"ד אוריאל ארנפלד, ב"כ הקודם של התובע (להלן: עו"ד ארנפלד), ומכאן עדותו. יודגש כי הראיה החדשה לא עמדה בפני הצדדים, לא במסגרת הודעת הערעור מיום 24.3.21 ולא במסגרת כתב התשובה להודעת הערעור מטעם התובע מיום 4.7.21.

  3. בעקבות הגשת הראיה החדשה ובהמלצת המותב בהליך הערעור (כב' השופט אורן שוורץ, סגן הנשיאה) ובהסכמת הצדדים, במסגרת הדיון בערעור מיום 14.10.21, נותר פסק הדין בהליך הראשון על כנו והערעור נמחק ללא צו להוצאות. כן הוסכם כי –

"ג. הצדדים יחזרו אל בית משפט קמא לצורך שמיעת הראיה החדשה, היא תצהירו של מר עוז גולן. המשיב (מר קפרא) יהיה רשאי להביא ראיות לסתור, כגון תצהיר שלו, תצהיר של עו"ד ארנפלד או תצהיר של אמו של המשיב (כולם דמויות שנזכרו בתצהירו של מר גולן). אין מדובר ב"פתיחת" ההליך מחדש, אלא שהבסיס הוא תצהירו של מר גולן מצד אחד וראיות שכנגד מצד המשיב.

ד. בית משפט קמא ייתן פסק דין משלים ובו יהיה רשאי לפי חוכמתו להותיר את תוצאת פסק הדין על כנה, או לשנותה לנוכח הראיות החדשות.

ה. כל הצדדים שומרים על טענותיהם לעניין קבילות ומשקל העדות של מר גולן."

  1. ואכן, כב' השופט שוורץ אימץ את הסכמת הצדדים בפסק דינו מאותו יום, וקבע כי הערעור יימחק וכי הראיה החדשה (קרי: תצהירו של מר גולן) תישמע בפני הערכאה הדיונית בהתאם להסדר הדיוני.

  2. בשולי הדברים יוער כי ב"כ הנתבעת ניסתה בערכאת הערעור לגרום לשינוי המותב, נוכח קביעתה כי המותב דנא קבע ממצאים חריפים לגבי מהימנות הנתבעת (עמ' 2, ש' 36 לפר' שם). חרף זאת הסכימו ב"כ הצדדים כי ההליך יחזור לשמיעת הראיה הנוספת לפניי. משכך, הוטל עלי לפעול בהתאם להנחיית ערכאת הערעור ובהתאם להסכמת הצדדים, .לבחון את תצהירו של מר גולן ולשמוע את חקירתו הנגדית.

  3. מול תצהירו של מר גולן הגיש התובע את תצהירו המשלים שלו עצמו, וכן תצהיר מטעם אחותו, גב' אורלי קופרמן (להלן: גב' קופרמן). עוד הוגש במסגרת תשובת התובע לראיה החדשה, שהוצגה ע"י הנתבעת וגולן בפני ערכאת הערעור, תצהירו של עו"ד ארנפלד, ב"כ הקודם של התובע. עם זאת, לאחר שהבהרתי לב"כ הנוכחי של התובע כי לא אאפשר לחקור את עו"ד ארנפלד בחקירה נגדית על ידו, הוא ויתר על הגשת תצהירו של עו"ד ארנפלד וזה נמשך מהתיק.

  4. מכאן שאין לי אלא להידרש לראיות הצדדים באמצעות המצהירים שלפניי: תצהירו של מר גולן מטעם הנתבעת, ותצהיריהם של התובע ושל אחותו, גב' קופרמן.

  5. אקדים אחרית לראשית ואבהיר כבר כעת כי לא מצאתי את עדותו וגרסתו של גולן מהימנות. נהפוך הוא: קבעתי כי מדובר באדם לא אמין וכי אין כל בסיס עובדתי לגרסתו, ומשכך, אין לקבל את הראיה החדשה. בנסיבות הדברים ונוכח עמדתי ביחס לעדותו של גולן הרי שלא אדרש להרחיב רבות ביחס לגרסאותיהם של עדי התובע; אולם על כך בהמשך הילוכי.

טענות הצדדים בתצהירים מטעמם

תצהירו של מר גולן – הראיה החדשה

  1. במסגרת תצהירו טוען גולן את הטענות הבאות: גולן טוען כי הגיש את תצהירו במטרה להפריך את טענות הנתבעת דכאן ובעלה, ניר פרנקל (להלן: ניר, ובני הזוג פרנקל בהתאמה) כי יש לו יד ורגל בעוולות שנגרמו להם ע"י התובע, ובמטרה למנוע הגשת תביעה של בני הזוג פרנקל כנגדו. גולן מציין כי בני הזוג פרנקל מתגוררים סמוך אליו בקרית עקרון וכי מדובר בישוב קטן. זאת, כנראה, במטרה להצביע על הקשר בינו לבין בני הזוג פרנקל. לטענתו של גולן, הוא פגש בניר בסניף בנק הפועלים בישוב, עובר לחודש פברואר 2021, לאחר מתן פסק הדין בהליך הראשון, וזה הטיח בו טענות בדבר שיבוש חקירה משטרתית ביחס לתלונה שהוגשה ע"י הנתבעת במסגרת ההליך הראשון, כמו גם טען כי גולן סייע לתובע במסגרת ההליך. בנסיבות העניין, כך, לטענת גולן, הוא הבהיר לניר כי עשה את הדברים בשליחותו של התובע, כאשר לדבריו –

"אני ובסך הכל בצעתי ובתשלום, הדפסות של מאות עמודים, עידו היה נוכח לידי ובביתי, חתם וניגש לדואר, ושלח, ..." (הטעויות - במקור. י.פ.).

  1. עוד הוסיף כי במידה שיוזמן ליתן עדות בהליך משפטי ובמשטרה יעשה זאת וימסור את מאות המסמכים שברשותו. כן הוסיף גולן כי התובע הציג אותו במשטרה ובבית המשפט כחבר משפחה, ולא ציין את שמו ואת שביצע עבורו. לטענת גולן, עובר לחודש מרס 2021 פגש במכולת השכונתית את התובעת עצמה, וגם היא הטיחה בו טענות דומות, וגם לה הוא הבהיר כי יסכים למסור עדותו ככל שיוזמן. לדבריו של גולן הוא אכן זומן לחקירה במשטרת רחובות ביום 10.8.21 ומסר את כלל הדברים הידועים לו ביחס להליך דנן וכן מסר מאות מסמכים אשר התובע הסתיר בביתו, כך, לדבריו.

  2. עוד מציין גולן כי התובע פנה אליו עובר לתחילת שנת 2018 ובפיו סיפור לפיו הוא השקיע סכום בסך של 147,000 ₪ בחברה שבשליטת הנתבעת, ללא שידע את פרטי החברה. גולן טוען כי ביקש מהתובע שימציא לו הסכם רכישת מניות החברה הנ"ל או כל מסמך אחר שברשותו, ולדבריו, התובע המציא לו הסכם ריק בלבד שהנתבעת מסרה בידיו והסמיכה אותו להשלים את פרטיו. לדברי גולן, הוא השיב בו במקום לתובע כי גרסתו הזויה וכי איש לא יאמין לגרסתו.

  3. במהלך מחצית השנה הבאה המציא התובע לידי גולן מסמכי ההעברות הבנקאיות לידי התובעת, כאשר מהם עולה כי רק העברה אחת בוצעה לחשבון החברה הנטען, ואילו יתר ההעברות בוצעו לחשבונותיה העסקיים של הנתבעת. כן התברר לגולן כי החברה הנ"ל היא חסרת פעילות. לדברי גולן, שילם לו התובע שכר של אלפי ₪ בגין בירורים אלו. בהמשך טען גולן כי השכר בגין בירורים אלו עומד על עשרות אלפי ₪. לדברי גולן, לאחר ביצוע הבירורים הוא השיב לתובע כי אין לו קייס משפטי. כשבוע לאחר שמסר גולן לתובע כי אין לו סיכוי במסגרת ניהול התביעה, הודיע לו התובע כי מצא ב"בוידם" את הסכם ההלוואה מושא תביעה זו, כאשר מהסכם זה עולה כי מדובר בעותק של הסכם אחר, שבו לא מושלמים כל הפרטים, להוציא פרטיה של הנתבעת וחתימתה בלבד. גולן שאל את התובע מדוע הפרטים של הסכם זה אינם מלאים, והוא השיב כי הנתבעת הנחתה אותו להשלים את הפרטים. גולן הבהיר לו כי טענתו הזויה ואיש לא יאמין לה. לדברי גולן, התובע הבהיר לו כי הנתבעת המציאה לתובע את שני ההסכמים (הסכם ההלוואה והסכם ההשקעה) ואמרה לו כי יבחר באיזה מהם.

  4. כן מוסיף גולן כי התובע מסר בידיו את הסכם ההלוואה על מנת שהוא ישלים בו פרטים. לדבריו של גולן, הוא עצמו השלים בו תאריכים לא נכונים על מנת לחמוק מטענות ההתיישנות מטעם הנתבעת. התובע חתם על הסכם ההלוואה בנוכחותו של גולן. בשל חשיבות הדברים אצטט אותם מתוך תצהירו הלא ממוספר של גולן כדלקמן:

"לבקשתו של עידו השלמתי הפרטים בצילום של מסמך זה הנחזה כהסכם הלוואה, תאריכים שאינם נכונים ובכדי לחמוק מהתיישנות שכבר החלה לה, סכום כולל של קרן העברות, שמו כתובתו ומס' הנייד שלו, והוא חתם על מסמך זה רק בחודש יולי 2018 בנוכחותי... מכאן אמרתי לו שאם הוא מאמין במסמך זה שיחליט לבד על המשך דרכו...." (ההדגשות כאן ולהלן - שלי, אא"כ נאמר אחרת. י.פ.).

  1. בהמשך תצהירו חוזר גולן על טענות הנתבעת, ובכלל זה, טענות משפטיות שעלו מטעם הנתבעת במהלך ניהול ההליך. עוד טוען גולן כי קיבל טיפולי מסאז' אצל התובע וחברתו לחיים ושילם על כל טיפול 200 ₪, ללא קבלת חשבונית מס. כן טוען גולן כי אמו של התובע, יולנדה קפרא (להלן: האם או יולנדה) טענה באוזניו כי התובע התחנן בפניה כי תסייע לו בהשקעה בחברה של הנתבעת, וכי האם הודתה כי אין מדובר בהסכם הלוואה אלא בהשקעה, כטענת הנתבעת. לדבריו של גולן, גרסתה של האם כפי שנמסרה במשטרה ובפני המותב, ושתמכה בעמדתו של בנה, התובע, היא גרסה שקרית. כן מוסיף גולן כי האם ביקשה ממנו להשקיע עבורה בשוק האפור והוא סירב לכך.

  2. גולן טוען כי התובע סירב לשלם את שכרו של עו"ד ארנפלד, שהוא עצמו ערב לו, ומשכך, פתח עו"ד ארנפלד בהליכים משפטיים, ובכלל זה, פתח תיק הוצאה לפועל כנגד התובע על סך של 50,000 ₪, כשבד בבד הוא מבקש לחייב את גולן עצמו בגין ערבותו לחובו של התובע כלפיו. גולן מדווח עוד בתצהירו על מערכת היחסים בינו לבין האם, וכן על בקשתה ממנו לסייע לבתה, גב' קופרמן, תוך טענה שזו מרמה אנשים. לטענתו של גולן, הבת "עקצה" קורבנות רבים, ואילו האם הונתה אותו בהבטיחה לו שכר, כאשר בסופו של דבר לא עמדה מאחורי הבטחתה, תוך גיבויה של בתה. גולן מבטיח (בסע' 9 לתצהירו) להגיש תביעות כנגד השתים לאחר חגי תשרי.

  3. לדבריו של גולן הוא מספק שנים רבות שירותי משרד לעו"ד ארנפלד ולאחרים, ובכלל זה: שירותי איתורים, מסירות משפטיות והדפסות, ואף הדפיס את כל מה שביקש ממנו התובע. גולן טוען כי התובע סיפר לו במשך 3 שנים אין ספור סיפורים שליליים כנגד התובעת ובעלה ניר, במטרה להכפישם. גולן מדגיש כי התובע שילם כסף רב עבור הדפסות רבות ומשלוח של מאות פקסים ומיילים. גולן טוען שוב כי הבהיר לתובע כי עליו לשקול היטב האם להגיש את התביעה כנגד הנתבעת.

  4. לדבריו של גולן, פעל התובע לעידוד עריכת כתבת טלוויזיה שעניינה בחשיפת בני הזוג פרנקל כנוכלים, לכאורה. גולן עצמו פעל מול התחקירן לביטול הכתבה, ולאחר שזה האחרון נוכח שהמסמכים שברשות גולן סותרים את המסמכים שברשותו בוטל שודר הכתבה. כן טוען גולן כי התובע ניסה להכניס אותו לקבוצות ווטס-אפ ופייסבוק שהקים לנפגעי בני הזוג פרנקל, אולם הוא סירב לכך. כן טוען גולן כי התובע עודד שוטרים שהיו לקוחות של הנתבעת להגיש נגדה תביעות באמתלאות שונות.

  5. לדבריו של גולן, באיזשהו שלב (שלא ברור מתי הוא התרחש על ציר לוחות הזמנים) הפנו מכרים משותפים את שימת לבו לכך שהתובע עובר טיפולים פסיכיאטריים בשל תאונה שעבר, ומכאן ואילך אסר עליו גולן ליצור איתו כל קשר בין בעקיפין ובין במישרין. לדבריו של גולן, הוציא התובע הוצאות בקשר לתביעה דנן העולות על היקף החוב מושא התביעה. גולן טוען כי הגיע ללוות את התובע בדיון קדם המשפט הראשון בתיק, אולם לא נכנס לאולם. כשהגיע לדיון הוא הבחין, לטענתו, בצלם וידאו, שלדברי התובע הוא עצמו הזמין, במטרה לצלם את הנתבעת ובעלה ניר, אולם אלו התחמקו מהצילום. באותו מעמד התייצבו האם ובתה גב' קופרמן וקיללו את הנתבעת מחוץ לכתלי ביהמ"ש. גולן מסיים בכך שאין לו יד ורגל במעשי ההונאה והמרמה של התובע כלפי הנתבעת, והוא לא קיבל מהתובע דבר לאחר הזכייה בתביעה.

  6. בשולי הדברים יוער ויודגש כי גולן לא צירף לתצהירו כל מסמך ממאות המסמכים המצויים ברשותו, לטענתו, להוציא טיוטת הסכם השקעה לא חתומה.

ראיות התובע

  1. התובע הציג מטעמו ראיות לסתור את תצהירו של גולן, כאשר ראיות התובע הן: תצהירו שלו עצמו, תצהירה של אחותו, גב' קופרמן, ותצהירו של עו"ד ארנפלד, שהוצג במסגרת תשובת התובע לבקשה להצגת הראיה החדשה בהליך הערעור. אתייחס בתחילה לתצהירו של עו"ד ארנפלד.

תצהירו של עו"ד ארנפלד

  1. במסגרת תשובת התובע בהליך הערעור לבקשה להצגת הראיה החדשה, הוגשו הן תצהירו של התובע עצמו והן תצהירו של עו"ד ארנפלד מטעמו. ייאמר כבר כעת כי עו"ד ארנפלד לא הגיש תצהיר במסגרת ההליך שלפניי ובסופו של דבר לא הגיע להעיד על תצהירו, בשים לב לכך שלא אפשרתי לב"כ התובע לחוקרו בחקירה נגדית, ומשכך, אין לייחס לתצהירו כל משקל.

  2. עם זאת, מבהיר עו"ד ארנפלד בתצהירו הנ"ל כי גולן הועסק במשרדו כפרילנסר, וביצע איתורים, מסירות, הדפסות ואף ניסוחים של טיוטות כתבי בי דין. גולן אף היה החוליה המקשרת בין עו"ד ארנפלד לבין התובע ואף ערב לחובות התובע לעו"ד ארנפלד. לדבריו של ארנפלד, נותר התובע חייב לו כספים בגין שכר טרחתו, הנובע מהטיפול בתביעה דנן, אולם אז התברר לו בדיעבד בשיחה טלפונית עם גולן שגולן עצמו קיבל מהתובע כספים בגין הסכם שכר הטרחה ולא העבירם לידיו. גולן טען כי קיבל את הכספים בגין שירותים נוספים שנתן לתובע ללא ידיעתו של עו"ד ארנפלד. בשל כך התגלעה מחלוקת בינו לבין התובע, שהוסדרה בסופו של דבר בין הצדדים. עם זאת, לא יושבו המחלוקות בינו לבין גולן, כפי שלא יושבה המחלוקת בין גולן לבין התובע. עו"ד ארנפלד מבהיר שלא היה מודע לתצהיר שהגיש גולן במסגרת ההליך דנא ולאמור בו, כפי שלא היה מודע למערכת היחסים בין התובע ומשפחתו לבין גולן.

  3. כאמור לעיל, בהעדר התייצבות של עו"ד ארנפלד לדיון לפניי הרי שאין כל משקל לתצהירו וזה הוצג אך לצורך הבהרת יריעת המחלוקת.

תצהירו של התובע וראיותיו

  1. במסגרת ההליך שלפניי הוגש תצהירו של התובע מיום 23.5.22. בתצהירו מכחיש התובע מכל וכל את טענותיו של גולן וטוען בתמצית כי גולן סחט אותו על מנת לקבל שכר עבור טיפולו המשפטי בתביעה במסגרת ההליך הראשוני, בתוקף תפקידו כעובד במשרד עו"ד ב"כ הקודם של התובע, עו"ד ארנפלד. לדבריו, שידך גולן בינו לבין עו"ד ארנפלד, וזאת, לאור היכרות מוקדמת בינו לבין גולן במסגרת טיפולי מסאז' שביצע בגולן. לדבריו, מעולם לא אמר לגולן כי בידיו הסכם השקעה בחברה של הנתבעת.

  2. כן טוען התובע כי כאשר הפנים גולן כי לא יקבל שכר טרחה נוסף וכן כי לא יוקדם שכר הטרחה שעליו סוכם בהסכם שכר הטרחה עובר לקבלת פסק הדין בהליך הערעור, "ערק" גולן למחנה של הנתבעת, החל לשתף עמה פעולה ואף מסר בידיה תצהיר שקרי, הוא התצהיר מושא ההליך דנן. כן מוסיף התובע בתצהירו כי גולן פנה לאייל רבי ספרן, תחקירן תכנית "הנוכלים" בערוץ 12 (להלן: אייל) והחל להשמיץ בפניו את שמו של התובע, וזאת, לאחר שלדברי התובע, השמיץ גולן את בני הזוג פרנקל בפני אייל. כחלק מתכנית האיומים שלו העביר גולן לתובע בתכתובת ווטס-אפ את הדברים שכתב בעניינו לאייל.

  3. התובע מציין כי בשלב זה פנה ב"כ דאז, עו"ד אביחי חג'בי, לב"כ הקודם, עו"ד ארנפלד, והבהיר לו במכתבו מיום 2.3.21 (נספח יא לתצהיר) את האיסור לעשות שימוש בחומרים ובמסמכים המצויים ברשותו של עו"ד ארנפלד, כאשר איסור זה חל הן על עו"ד ארנפלד עצמו והן על עובדיו, ובכלל זה, על גולן. התובע מציין כי גולן המשיך להטרידו בעניין שכר הטרחה ואף נכנס לחצריו ללא שהוזמן ושלא כדין במטרה להטרידו. בעקבות זאת, הוציא עוה"ד חג'בי מכתב התראה נוסף מיום 7.3.21 (נספח יא לתצהיר).

  4. בהמשך הילוכי אבחן את מהימנות גרסתו של התובע מול מהימנות גרסתו של גולן, וזאת, למעלה מן הצורך, נוכח קביעותיי ביחס לגרסתו של גולן, כדלקמן.

תצהירה של גב' קופרמן

  1. כאמור, צירף התובע גם את תצהירה של אחותו, גב' קופרמן. בהתאם לנטען ע"י גב' קופרמן, היא הכירה את גולן באמצעות אחיה, התובע. לדבריה, גולן התחייב לסייע לה בתביעה שהגישה לביטוח הלאומי, שבגינה קיבלה בסופו של דבר קצבת נכות רטרואקטיבית בסך של 40,000 ₪, בגין תקופה של שנתיים. התחייבותו של גולן לסייע היתה תמורת תשלום חוות דעת רופא מומחה בסך של 800 ₪, תוך התחייבות של גולן כי לא יבקש כל תמורה בגין שירותיו. דא עקא שסמוך לאחר מכן פנה גולן לאם יולנדה ללא ידיעתה של גב' קופרמן, וביקש ממנה כי תשלם לו עבור הטיפול בעניינה של בתה במסגרת הביטוח הלאומי, והיא אכן נעתרה לפנייה והעבירה לידיו סך של 1,000 $.

  2. לדבריה של גב' קופרמן מעת שידע גולן כי היא מתעתדת לקבל את החזר הנכות הרטרואקטיבי הוא הזהיר אותה שלא לגעת בסכום, ושעליו לשלם סכום זה לאנשים. כן איים כי אם תיגע בכסף הרי שזה יחזור בלחיצת כפתור לביטוח הלאומי. עוד הוא הזהיר אותה כי "הרטרו יבוטל" וכי הוא ביטל את הרטרו (כלומר: את תשלום הנכות הרטרואקטיבית). גב' קופרמן מצרפת התכתבויות ווטס-אפ מיום 25.8.19, שבמסגרתן משתלח בה גולן במילים הבאות: "את מאלצת אותי להגן על עצמי ולהודיע כבר כעת על ביטול ה רטרו, דבר שלא נעים לי לעשות".

  3. גב' קופרמן משיבה לו בהודעת ווטס-אפ מאותו יום כי הוא משנה את הסיכומים שוב ושוב וכי היא איננה מעוניינת בדבר שאיננו מגיע לה. גולן משיב לה בהודעה משלו כדלקמן: "חמודה בחרת בדרך מגעילה וחבל בשביל כולם, גם אם לא יצליחו לעצור התשלום, ישובו זאת מהחשבון..."

  4. גב' קופרמן מצביעה למעשה על שיטת פעולה של גולן בהתנהלותו כלפיה, הדומה לנטען ע"י אחיה, התובע גולן מתנדב לסייע בחינם או בתמורה מופחתת ובשלב קבלת הכספים בגין התביעות הוא דורש באופן דורסני תמורה שעליה לא סוכם מעולם. אבחן את גרסתה של גב' קופרמן בהמשך הילוכי, כמו גם את יתר עדויות הצדדים.

דיון והכרעה

הערות דיוניות

  1. ראשית, אעיר כי כל ההפניות בפסק הדין הנוכחי הן לפרוטוקולי הדיונים במסגרת הליך שמיעת הראיה החדשה, אא"כ נאמר אחרת במפורש.

בקשת ההבהרה של פסק דינה של ערכאת הערעור

  1. במהלך הישיבה המקדמית במסגרת ההליך החדש, מיום 20.10.21, עלתה בקשת ב"כ הנתבעת להוסיף מסמכים חדשים לתיק ולהציגם לפניי. ב"כ התובע התנגד לכך לחלוטין. עוד עלתה דרישה מטעם ב"כ הנתבעת להבהיר האם יולנדה תזומן לעדות ע"י ב"כ התובע. כבר במסגרת זו הבהיר ב"כ התובע כי אין כל כוונה לזמן את האם (עמ' 41, ש' 4-7 ). ב"כ הנתבעת הגיבה על עמדה זו מייד לאחר שזו הושמעה והבהירה כי אי זימונו של עד אמור לפעול כנגד הצד שהיה עליו לזמנו (שם, ש' 19-20).

  2. ב"כ התובע מסר כי בכוונתו לפנות להבהרות לערכאת הערעור ובהחלטתי באותו דיון (עמ' 43, ש' 2-5) הבהרתי כי לא אחסום את דרכו. בקשת הבהרה אכן הוגשה לערכאת הערעור וזו החליטה ביום 31.10.21 כדלקמן:

"לאחר ששקלתי את טענות הצדדים אני סבור כי פסק הדין ברור ביותר ואין להוסיף עליו או לגרוע ממנו.

בנסיבות העניין יישא כל צד בהוצאותיו."

  1. ברי כי בנסיבות העניין אין כל מקום להגיש מסמכים נוספים מטעם הנתבעת או מטעם גולן.

ההוראה בדבר חקירתו של מר גולן בחקירה נגדית ע"י ב"כ התובע

  1. במסגרת דיון ההוכחות מיום 8.9.22 עלתה בקשת ב"כ הנתבעת לחקור את מר גולן בחקירה ראשית ולא בחקירה נגדית, תוך העלאת הטענה כי אין מדובר בעד מטעם הנתבעת, וזאת, בנסיבות שבהן לא זומן עד זה ע"י הנתבעת ומשהגיש את תצהירו בכוחות עצמו ולא באמצעות ב"כ הנתבעת. ב"כ התובע מצדו התנגד לבקשה זו נחרצות, תוך העלאת הטענה כי ענייננו בעד מטעם הנתבעת, אשר זומן על ידה, וזאת, בהתאם להחלטתי מיום 29.5.22, לפיה יזומן עד זה ע"י הנתבעת, מאחר שמדובר בעד מטעמה. בהקשר זה קבעתי בהחלטתי ממועד הדיון ביום 8.9.22 כדלקמן:

"ענייננו בראיה חדשה שהוגשה על ידי הנתבעת במסגרת הליך הערעור על פסק הדין שניתן על ידי. במסגרת הערעור ובהסכמת הצדדים ובאי כוחם סוכם כי הצדדים יחזרו אל בית המשפט קמא לצורך שמיעת הראיה החדשה, היא תצהירו של מר עוז גולן, כאשר המשיב יהיה רשאי להביא ראיות לסתור. התצהיר אכן הוגש על ידי הנתבעת, ואכן נאמר בו במפורש כי הוא תצהיר מטעם הנתבעת. בנסיבות העניין, ענייננו אכן, בתצהיר עדות ראשית מטעם הנתבעת ולכן דינו כתצהיר עדות ראשית מטעם הנתבעת על כל המשמעויות הנובעות מכך ובכלל זה ביחס לכללי החקירה, החקירה הנגדית, ומניעת חקירה ראשית. משכך, אני מורה על ביצוע של חקירה נגדית כעת, כאשר במסגרת החקירה החוזרת יתאפשר לבאי כוח הנתבעת לשאול שאלות הנובעות מהחקירה הנגדית, אבל מצד שאני אני לא אדקדק בכך." (עמ' 48, ש' 13-21).

  1. בשולי עניין זה אעיר כי במהלך חקירתו הנגדית של גולן הוצגו ע"י ב"כ הנתבעת חשבוניות של גולן עצמו, שנמסרו להם לטענתם ממשטרת ישראל, ולא הועברו לב"כ התובע, נוכח סירובו לקבלם (לעניין זה אפנה לעמ' 76, ש' 35 עד עמ' 77, ש' 4). גם הצגת החשבוניות של גולן מחזקת את קביעתי כי אכן מדובר בעד מטעם הנתבעת.

התנהלותו של מר גולן לאורך ההליך

  1. יוער כי במהלך דיון ההוכחות ובמהלך עדותו של מר גולן הוא הפריע למהלך התקין של הדיון או ביקש לחוות דעתו בנושאים שבמחלוקת בין ב"כ הצדדים, משל היה הוא ב"כ של מי מהצדדים. בעניין זה אפנה למשל להערותיו של מר גולן בעמ' 47, ש' 5-9 וש' 34 ועמ' 48, ש' 1-4, ולהרמת קולו בעמ' 54, ש' 9-10. כן אפנה להתפלמסותו של גולן עם המותב בעמ' 67, ש' 17-21 ביחס לטענה בדבר הטחת דברים קשים נגדו, וכן לאמירתו בעמ' 72, ש' 1 כי ב"כ התובע משקר. גולן טען מספר פעמים כי ב"כ התובע צועק (ר' למשל: עמ' 50, ש' 22, עמ' 79, ש' 16-18, ועמ' 94, ש' 34-36). הטענה בדבר הצעקה עולה משום מה כאשר גולן מתקשה להתמודד עם השאלות של ב"כ התובע.

  2. גולן מרחיב את עדותו באופן המהווה הרחבת חזית אסורה (ר' למשל: עמ' 79, ש' 33 עד עמ' 80, ש' 6). בהקשר זה טוען גולן כאילו ב"כ התובע איננו מאפשר לו להשיב, כאשר למעשה סוטה גולן מהאמור בתצהירו. גולן איננו מאפשר לתובע להשלים את שאלותיו תוך קריאות ביניים, ואני מעיר לו על כך (עמ' 89, ש' 15-21). לא זו אף זו, אלא שמר גולן גם סירב להשיב לשאלות ב"כ התובע וגם כאשר בחר להשיב, עשה זאת באופן מתחכם ותוך הימנעות ממתן תשובות ענייניות. לעניין זה ר' למשל עמ' 50, ש' 20-22, ביחס לשאלה האם הוא מתפרנס מגביית חובות; וכן בעמ' 51, ש' 4-16, ביחס לשאלה האם זה הוא שמוזכר בפסקי דין מסויימים; וכן בעמ' 52, ש' 28 בניסיון להתפלמס עם ב"כ התובע. כן ר' התחמקותו מלהשיב ביחס להליך פשיטת הרגל שלו שבוטל (עמ' 54, ש' 30-31). עוד ר' התחכמות ביחס לשאלה האם דרש כסף מהתובע (עמ' 74, ש' 4 ועד עמ' 75, ש' 6). גם בהמשך ממשיך גולן ומתחכם ביחס לשאלה מהו הסכום המדוייק שקיבל מהתובע (ר' למשל: עמ' 78, ש' 8-16).

  3. בהמשך מפריע גולן לב"כ התובע להציג את שאלותיו (ר' ההתנהלות המפורטת בעמ' 85-90 לפר' כאשר ב"כ התובע מציג בפני גולן את השאלה כיצד הוא פגש את הנתבעת ובעלה, כאשר טען כי מעולם לא פגש אותם, אפילו כאשר ביצע להם את המסירות). בהקשר זה לא אמנע מלצטט את התייחסותו הפוגענית של גולן לב"כ התובע (עמ' 90, ש' 13-14) כדלקמן:

"ולהוליך שולל את בית המשפט וכולך שקר אחד גדול למרות שאתה מטר ו-10."

בהמשך, לא מאפשר גולן לב"כ התובע להשלים את שאלותיו (עמ' 91, ש' 21-29). עוד בהמשך אני מעיר על כך שגולן פונה לב"כ הנתבעת ומלין על שאלות ב"כ התובע (עמ' 92, ש' 26).

  1. מן המקובץ עולה, כי לא זו בלבד שמר גולן בחר להשיב באופן מתחכם ושאינו מסייע בקידום ההליך, אלא שהוא אף הפריע באופן אקטיבי ומנע את קידומו. ברי כי התנהלות זו היא אינה התנהלות נורמטיבית של עד.

בקשתו של מר גולן לפסילת המותב

  1. לאחר עדותו של גולן לפניי הוגשה בקשתו של גולן עצמו לפסול את המותב מלשבת במסגרת ההליך, כאשר כותרת הבקשה היא "בקשת פסלות עדותי שנתנה בפני המוטב היושב בדין". בין יתר טענותיו טען גולן כי הושתק –

"בצרחות מטורפות מצד המוטב בבואי להציג את האמת כולה ורק האמת שלא ערבה היא לאוזנו של המוטב... והמוטב אפשר לב"כ התובע ובמשך כ-4 שעות לצרוח באוזני השמאלית...".

  1. בהחלטתי מיום 12.9.22 קבעתי את הדברים הבאים:

"עדותו של המבקש כבר נשמעה, ומכאן, שלא ברורה לי בקשתו, כפי שלא ברור לי מעמדו בבקשה זו. משכך, אני מורה על דחיית הבקשה."

  1. דומה כי עצם הגשת הבקשה ע"י גולן בסופה של עדותו יש בה כדי להעיד על הלך רוחו ועל ניסיונותיו המניפולטיביים להשפיע על ההליך שלפניי.

הבקשה לתיקון הפרוטוקול

  1. דיוני ההוכחות מימים 8.9.22 ו-21.9.22 הוקלטו, בהתאם להחלטותיי שלעניין, תומללו ולאחר מכן נחתמו על ידי ופורסמו.

  2. בתחילת דיון ההוכחות מיום 21.9.22 ביקש ב"כ הנתבעת להגיש בקשה לתיקון הפרוטוקול. בקשה זו אף הוגשה ביום 3.10.22 ולאחר מכן הוגשה עמדת ב"כ התובע. בהעדר מחלוקת בין ב"כ הצדדים ביחס למירב הסוגיות העולות בבקשה (להוציא שאלת רישומם של גורמים לא רלוונטיים שנכחו באולם) אישרתי את הבקשה לתיקון הפרוטוקול, והחלטתי שלעניין מיום 18.10.22 מהווה חלק בלתי נפרד מהפרוטוקול. בשולי הדברים אפנה להחלטתי מיום 27.10.21 בדבר תיקון הפרוטוקול מיום 20.10.21, המהווה אף היא חלק בלתי נפרד מהפרוטוקול הנ"ל.

הבקשה לפסילת המותב שהגיעה במועד הסיכומים בעל פה

  1. ביום 20.10.22 נשמעו לפניי סיכומי ב"כ הצדדים. ב"כ הנתבעת החל בסיכומיו בעל פה, ואלו נפרסו על פני 51 דקות, ואילו ב"כ התובע הרצה את סיכומיו בעל פה, במשך 32 דקות. השעה הראשונה של הדיון (החל מהשעה 8:50 לערך ועד השעה 9:46) הוקדשה לטענתו המפתיעה של ב"כ הנתבעת, שבמסגרתה ביקש לפסול את המותב. זאת, בטענה שהמותב פסל את עצמו מלדון בהליכים אחרים שבהם מעורב גולן, במסגרת החלטה מס' 3 מיום 12.9.22, בת"ק 29938-07-20 גולן נגד לוי, תא"מ 15088-07-20 לוי נגד עוז, ות"ק 29982-07-20 גולן נגד לוי (להלן: ההליך המקביל), שפורסמה במאגר המשפטי נבו. מדובר בשלוש תביעות בין צדדים זהים, שהאחד מהם הוא גולן עצמו, שהדיון בהן אוחד ושהועברו על ידי למותב אחר תוך דחיית בקשת הפסלות ולמען נקיות הדעת. אדגיש כי החלטתי זו פורסמה בנבו זה מכבר וברי כי לא הוסתרה מאיש, בהינתן לה פומבי.

  2. עוד יודגש, כי אין זו הבקשה הראשונה לפסלות המותב, כפי שעולה מסע' 4 לבקשה עצמה, וכפי שעלה מדברים שנאמרו מחוץ לפר' במסגרת דיון התזכורת מיום 20.10.21, ושהד להם ניתן למצוא בדבריו של ב"כ התובע (עמ' 40, ש' 24-25, לפיהם ב"כ הנתבעת מנסה להחליף את המותב). בעניין זה אפנה לניסיונות נוספים של הנתבעת וב"כ להחליף את המותב.

  3. מכל מקום, בהחלטתי ממועד הדיון עצמו קבעתי (עמ' 263, ש' 11-31) את הדברים הבאים:

"לפניי בקשת ב"כ הנתבעת לפסלות שופט. הבקשה הוגשה לאחר הדקה ה-90, ולא הגיעה לעיוני.

להצדקת בקשתו טוען ב"כ הנתבעת כי המותב פסל עצמו בהליך אחר המפורט בבקשה עצמה, שבו מצוי העד המרכזי, מר עוז גולן, במעמד של תובע ונתבע. יודגש כי בהליך דנן מהווה מר גולן עד מרכזי אולם לא צד להליך.

בהקשר זה יודגש כי כפי שעולה מהחלטתי בהליך הנ"ל לא קיבלתי את בקשת הפסלות. יתירה מכך: הדגשתי כי אין כל מקום לטענותיו של מר גולן באשר ליחס עויין כלפיו, הן במסגרת ההליך דנא והן במסגרת ההליך שם.

בשולי עניין זה אציין כי טענתו של מר גולן כלפיי במסגרת ההליך המקביל היתה כי הגם שנעתרתי לבקשתו של מר גולן לדחיית מועד הדיון שם, בשל נסיבות רפואיות הרי שקבעתי (לאחר איחולי ההחלמה) כי כולי תקווה כי לא תהיינה דחיות נוספות, תוך הבהרה מאוחרת יותר כי כיוונתי לשני הצדדים ולא למר גולן.

כל בר דעת מבין כי אין לראות בנימוק זה משום נימוק לפסלות.

עוד בשולי הדברים יוער כי מר גולן ביקש את פסילתי בהליך המקביל כבר במועד הדיון המקדמי בהליך המקביל, מיום 6.5.21, כמו גם במסגרת בקשה נוספת שבעניינה ניתנה החלטתי מיום 3.1.22 ולא מצאתי לקבל שתי בקשות אלו.

כאמור לעיל, גם בהחלטתי השלישית, היא ההחלטה מושא הבקשה דנא דחיתי את בקשת הפסלות, אולם למען הנקיות העברתי את ההליך למותב אחר.

בסיפת החלטתי קבעתי לגופם של דברים כי אף שאין מקום לקבל את הבקשה לגופה, באשר לא מצאתי כי יש חשש ממשי למשוא פנים ודעה מוקדמת של המותב ומטעמים של ניקיון הדעת בלבד, ולאחר שמצאתי כי לא יהיה שיהוי בשמיעת הדיון, יועבר ההליך למותב אחר.

ויודגש: באותו מקרה היה מר גולן צד להליך, בשונה מהמקרה שלפניי." (ההדגשות כאן – במקור. י.פ.).

  1. עוד הוספתי בשולי החלטתי את הדברים הבאים (עמ' 265, ש' 12-33):

"בהקשר זה אבהיר כי החלטתי למען הנקיות באשר להעברת התיק המקביל למותב אחר ניתנה, כאמור, ביום 12.9.22, וזאת, לאחר שמיעתו של מר גולן בתיק לפניי בדיון מיום 8.9.22.

בשולי עניין זה אעיר מספר הערות:

החלטתי הנ"ל ניתנה במסמך בכתב ולא בפתקית כבר ביום 12.9.22, כאמור, ואותו גורם (יש להניח שמדובר במר גולן עצמו) שטרח לעדכן את ב"כ הנתבעת היה יכול לעשות זאת קודם לכן.

מכל מקום, כשלעצמי, לא מצאתי לעדכן את הצדדים בהתנהלותי בתיקים אחרים שאינם נוגעים להם לחלוטין, במיוחד נוכח החלטתי שאיננה מקבלת את בקשת הפסלות ומורה על העברת התיק לפני מותב אחר רק בשל ניקיון הדעת.

שנית: מר גולן עצמו הגיש בקשה לפסלות המותב בתיק דנן כבר ביום 12.9.22, סמוך לאחר דיון ההוכחות מיום 8.9.22, כאשר במסגרת זאת טען כי המותב השתיק אותו "בצרחות מטורפות", וזאת, כאשר המותב השתדל להתנהל לכל אורך עדותו של מר גולן בכפפות של משי עמו, והדברים אף עולים מפרוטוקול הדיון שהוקלט ותומלל.

בעניין זה קבעתי בהחלטתי מאותו יום כי עדותו של מר גולן כבר נשמעה ומכאן שלא ברורה לי בקשתו, כפי שלא ברור לי מעמדו בבקשה זו, והוריתי על דחיית הבקשה.

ייאמר כבר כעת כי ברורה לי ההשלכה של קביעותיי לכאן או לכאן ביחס למהימנותו של מר גולן על מר גולן עצמו, אולם לא במר גולן עסקינן אלא בנתבעת.

בשולי עניין זה אזכיר כי גם הנתבעת וב"כ לא היו מרוצים מכך שהמותב עצמו שנתן את פסק הדין בהליך יושב ושומע את הראיה הנוספת, אולם בעניין זה נקבע ע"י ערכאת הערעור כי ההליך יישמע לפניי.

הניסיונות החוזרים והנשנים לפסול את המותב לא יצלחו, באשר יש בהם משום ניסיון לבחירת המותב, ולא אוכל לתת את ידי לכך, במיוחד לא בשעה זו לקראת השמעת סיכומי ב"כ הצדדים ולאחר שמיעת כלל הראיות בתיק." (גם כאן ההדגשות במקור. י.פ.)

  1. עוד אוסיף כי לטעמי לא היה מקום להגיש בקשה מעין זו כלל, במיוחד לא בעת שבו הוגשה הבקשה, "בדקה ה-90", כאמור. ויודגש: בקשה זו (על שלושת עמודיה, 17 סעיפיה ועל האזכורים המופיעים בה) הוגשה רק במועד הדיון בשעה 08:00:22, ונקלטה ע"י המזכירה הראשית כעיון במסמך דחוף בשעה 08:30:12. כל זאת, לאחר שלא הומצאה לצד השני. בהקשר זה רשמתי לפניי שדיון הסיכומים החל בערך בשעה 8:50 (נוכח תקלת מחשב) ובכל זאת ב"כ הנתבעת לא טרח לעדכן את ב"כ התובע בהגשת הבקשה. מכל מקום, ברי כי בקשה מעין זו לא הוכנה בדקה ה-90 אלא קודם לכן, ואני רואה בה ניסיון נוסף לדחות את מועד הכרעתי בהליך.

  2. לא זו אף זו: הבקשה לא נחתמה ע"י מי מב"כ הנתבעת. יתירה מכך: הבקשה טומנת בחובה טענה עובדתית (בסע' 9 לבקשה) שלפיה גילתה הנתבעת רק שעות ספורות לפני מועד הדיון את העובדה שהמותב פסל את עצמו בהליך המקביל, כאשר בקשה זו הוגשה ללא תצהיר מטעמה של הנתבעת.

  3. גם לגופו של עניין, ונוכח הממצאים שעלו בדבר הקשר בין גולן לבין הנתבעת וניר בעלה, הרי שברי כי מידע זה בדבר החלטת הפסלות לכאורה (שפורסמה, כאמור, בנבו) היה בהישג ידה של הנתבעת עובר לרגע האחרון, והגשתה ברגע האחרון נעשתה באופן טקטי על מנת לדחות את מועד שמיעת הסיכומים או מועד מתן פסק הדין או שמא אף להוביל להחלפתו של המותב ששמע את הראיות בהליך.

  4. יתירה מכך, מעיון מעמיק בבקשה עולות בה טענות למשוא פנים של המותב נוכח הערותיו במהלך עדותו של גולן. בהקשר זה מן הראוי לומר כי לא הבעתי כל דעה מוקדמת וכי לא התעורר כל חשש למשוא פנים, אלא הבעתי את תהיותיי הלגיטימיות ביחס לטענות מופרכות של מר גולן, כפי שהצבעתי עליהן במהלך פסק דין זה. דומה כי מודעות הנתבעת וב"כ לפריכות טענותיו של גולן הן שהביאו בסופו של דבר להגשת בקשת הפסלות רק ברגע האחרון, התנהלות שלטעמי איננה מקובלת. מכל מקום, טענת הפסלות בשל החלטתי הנ"ל בהליך המקביל נזכרת רק בסעיפים 7-9 לבקשת הפסלות, כאשר הסעיפים הקודמים של הבקשה עוסקים בטענות בדבר הערות המותב במהלך עדותו של גולן. ברי כי טענות אלו היו ידועות לנתבעת ולב"כ והסיבה שבגינה נשמרו הן לרגע האחרון היא הניסיון לעכב מתן פסק הדין בהליך.

  5. בעניין זה אבהיר כי הטענה כאילו אל לא למותב להתערב בהליך חקירה מהווה ניסיון לקעקע את האפשרות לירד לחקר האמת ומהווה ניסיון חתירה תחת יסודותיה של שיטתנו המשפטית, כאשר, כידוע, גם בשיטה האדברסרית המקובלת יותר בשיטות המשפט הקונטיננטליות, רשאי ואף חייב לעתים המותב להתערב בהליך החקירה הנגדית ולברר מול העד עניינים שהעד מערפל אותם או מתחמק מלהבהירם, כבמקרה שלפניי.

  6. משכך, וחרף החלטתי לפיה לא תחוייב הנתבעת בהוצאות בקשת הפסלות לפנים משורת הדין ולאחר סקירת כל האמור לעיל, הרי שאין מנוס מלהתייחס להתנהלות הנתבעת בעניין זה אף במסגרת פסיקת ההוצאות, כמפורט לקמן.

טענת החיסיון

  1. ראשית לכל אדון בטענה המקדמית שהועלתה ע"י ב"כ התובע, ולפיה חל על הראיה החדשה חיסיון עורך דין לקוח, בהתאם להוראות סע' 48(א) לפקודת הראיות [נוסח חדש], תשל"א-1971 (להלן: פקודת הראיות). בהקשר זה כבר ערכאת הערעור קבעה כי כל הצדדים שומרים על טענותיהם לעניין קבילות ומשקל העדות של מר גולן.

  2. בהתאם לסע' 48(א) לפקודת הראיות -

"דברים ומסמכים שהוחלפו בין עורך דין לבין לקוחו או לבין אדם אחר מטעם הלקוח ויש להם קשר עניני לשירות המקצועי שניתן על ידי עורך הדין ללקוח, אין עורך הדין חייב למסרם כראיה, אלא אם ויתר הלקוח על החסיון; והוא הדין בעובד של עורך דין אשר דברים ומסמכים שנמסרו לעורך הדין הגיעו אליו אגב עבודתו בשירות עורך הדין."

  1. גולן עבד כגורם נותן שירותים חיצוני (פרילנסר) עבור עו"ד ארנפלד, ומכאן טענת ב"כ התובע, לפיה חל גם על גולן הכלל של חיסיון עו"ד לקוח, בהינתן שהתובע עצמו לא ויתר על החסיון. מנגד נשמעת טענת ב"כ הנתבעת שלפיה אין מדובר בעוה"ד ארנפלד עצמו ואפילו לא בעובד שלו אלא בגורם העובד כפרילנסר עבורו.

  2. בעניין זה שב ומשיב ב"כ התובע כי משהיה גולן הגורם הפעיל בניהול ענייני התביעה בהליך הראשון והיה זה הוא ששידך בין התובע לעו"ד ארנפלד ובשים לב למצגות של גולן עצמו כי הוא עובד בשיתוף פעולה עם עו"ד ארנפלד, ואף ניסח מטעמו את כתבי בי הדין הרי שיש לראות בגולן כעובד של עורך הדין ארנפלד, על כל המשמעויות הנובעות מכך, ובכלל זה: קביעה בדבר חיסיון החומרים והתצהיר.

  3. אבהיר כבר כעת כי לא אוכל לקבל את טענת ב"כ התובע בעניין זה: ראשית, אבהיר כי דברים ומסמכים שהוחלפו בין עורך הדין ללקוחו כוללים גם דברים בעל פה, ובכלל זה: כל שירות מקצועי הניתן ע"י עוה"ד (ר': רע"פ 751/15, יצחק אברג'יל נ' מדינת ישראל, פורסם בנבו, 9.12.15, בפסקה 21 לפסק דינו של כב' השופט אורי שהם, שהתקבל פה אחד). כמו כן, ברי כי שכר הטרחה שמשלם לקוח לעורך-דינו אינו בא בגדר חסיון עורך דין-לקוח (פסקה 1 לפסק דינו של כב' השופט נועם סולברג, שם). עוד נפסק כי (בפסקה 18 לפסק דינו של השופט שהם, שם) כי –

"הנטל להוכיח את דבר תחולתו של החסיון מוטל על הטוען לו (רע"פ 761/12 מדינת ישראל נ' מקור ראשון המאוחד (הצופה) בע"מ [פורסם בנבו] (29.11.2012); רע"א 6872/11 כהן נ' איתן בן דוד [פורסם בנבו] (13.2.2012); ע"א 6926/93 מספנות ישראל בע"מ נ' חברת החשמל בע"מ, פ"ד מח(3) 749 (1994)). כאשר מדובר בחסיון עורך דין-לקוח, הרי שטיבו של המסמך לגביו נטען החסיון, כמו גם מקום המצאו, משפיעים על היקף נטל ההוכחה, כפי שקבע בית משפט זה בפסק הדין בעניין היינץ, בפסקה 25:"מובן כי נטל הוכחה לכאורית זו יהיה קל יותר ביחס למסמך שעל פניו הוא התכתבות ישירה בין הטוען לעורך-דינו, או התייעצות שהיא על פניה חסויה, והנטל יכבד ככל שאופי המסמך לגביו נטען החיסיון הוא שונה....."

  1. ומן הכלל אל הפרט: משענייננו בטענת חיסיון הנטענת ע"י ב"כ התובע, כאשר הוא עצמו מבקש לחשוף את הסכם השכר הטרחה בינו לבין ב"כ, עוה"ד ארנפלד, הרי שלמצער, בשאלת שכר הטרחה אין להורות על חיסיון.

  2. באשר לטענה כי גולן הוא עובד של עו"ד ארנפלד ובשים לב לכך שאין כל חולק כי מדובר בפרילנסר, הרי שאין להחיל עליו את כלל חיסיון עוה"ד לקוח. יתירה מכך: בעניין זה אין לי אלא לקבל את טענת ב"כ הנתבעת שלפיה מסמכי התביעה הועברו מהתובע לידי גולן וממנו לידי עוה"ד. כלומר: אין מדובר במסמכים שהועברו או הודלפו מעו"ד ארנפלד לגולן ושמוצגים שלא כדין. בשולי עניין זה יובהר כי ככלל לא מצאתי בתצהירו של גולן מסמכים כלל וכלל, אלא כל ענייננו הוא בטענה בדבר חיסיון על דברים בעל פה שנמסרו לעו"ד ארנפלד באמצעות גולן, וברי כי אין לקבל בעניין זה את גישתו של ב"כ התובע.

  3. גם לגופו של עניין, ונוכח העלאת הטענה באופן סתמי, מבלי להוכיח אותה, הגם שנטל ההוכחה מוטל בעניין זה על התובע, כאמור, ובשים לב לכך שאין מדובר בהתכתבות ישירה בין עוה"ד ארנפלד לבין לקוחו, התובע, ואפילו לא בדבר מה המתקרב לכך, באופן שיש בו להשפיע על הגנתו של התובע ע"י עו"ד ארנפלד, הרי שלא מצאתי לקבל את טענת ב"כ התובע בעניין זה ואני מורה על דחייתה.

  4. בשולי עניין זה אזכיר כי (כפי שנקבע בפסקה 13 לפסק דינו של השופט שהם, שם) -

"מטרותיו המרכזיות של ההליך המשפטי הינן חשיפת האמת ועשיית הצדק, כאשר הגשמתם של ערכים אלו משרתת את אינטרס המתדיין הפרטי להוציא את דבר צדקתו לאור, כמו גם את האינטרס הציבורי בדבר הבטחת חיי חברה תקינים וצודקים ... לשם הגשמת מטרות אלו, יש הכרח לחשוף בפני הערכאה השיפוטית את מירב העובדות והמסמכים הרלוונטיים, וכן להעיד בפניה את הגורמים העשויים, בהתאם לדיני הראיות וסדרי הדין, לשפוך אור על הראיות הנדרשות להכרעה במחלוקת. עם זאת, אל מול ערכי גילוי האמת והחתירה למשפט צדק עומדים, לעיתים, ערכים נוגדים, שאף הם ברי חשיבות. בנסיבות מסויימות הגשמת גילוי האמת ועשיית הצדק תסוג מפני ההגנה על ערכים ראויים אלו....."

  1. בנסיבות העניין דנן ובשים לב לטענה החמורה שהועלתה ע"י הנתבעת באשר למעשי מרמה שנעשו לכאורה ע"י התובע, הן כלפי המותב והן כלפי משטרת ישראל וכלפיה באופן אישי, ונוכח הטענות החמורות העולות מתצהירו של גולן, ועל מנת להגיע לחקר האמת, לא מצאתי לקבל את טענתו של ב"כ התובע בדבר החלת חיסיון עורך דין לקוח על תצהירו של מר גולן, וממילא אני קובע כי הראיה החדשה היא קבילה. כעת אדרש לשאלת משקלה של ראיה זו.

מהימנות גרסתו של התובע

  1. עובר לבחינת גרסתו של גולן, והגם שענייננו, כאמור, בהצגת ראיה חדשה שכל עניינה בביטול פסק דינו של המותב, כמו גם בהינתן שגרסתו של גולן נשמעה עובר לשמיעת עדי התובע, אדרש בכל זאת, לבחינת גרסתו של התובע לעומקה, על מנת לבחון את טענותיו של גולן. זאת, בין היתר, נוכח טענותיו החמורות של גולן, לפיהן הוא הביע הסתייגותו מניסיונו של התובע להציג טענה בדבר הסכם הלוואה, כאשר בינם לבין עצמם דיברו גולן והתובע על הסכם השקעה, כמו גם נוכח טענותיו של התובע כי גולן ניסה לסחוט ממנו כספים נוספים כשכר טרחתו, כאשר שכר זה לא סוכם, וכן טענתו של התובע כי גולן השלים את פרטי ההסכם וכיו"ב. לטענותיו של התובע בעניין משנה חשיבות, באשר גולן לא המציא שום מסמך או ראיה מטעמו ואילו התובע המציא סדרת תכתובות ארוכה בינו לבין גולן, אשר מוצגת לפניי בראשונה ונראה כי היא מאששת לכאורה את טענותיו של התובע. אבחן אפוא, את התכתובת בין התובע לבין גולן, ובדרכי אסקור בקצרה את תוצאות החקירה הנגדית של התובע עד שאגיע להכרעה באשר למהימנותו של זה.

  2. כאמור, על מנת להוכיח את כנות טענותיו מפרט התובע התכתבויות רבות בינו לבין גולן, כשאחת מהן היא התכתבות ווטס-אפ מיום 22.10.19 (נספח א לתצהיר) שבמסגרתה כותב גולן לתובע כדלקמן:

"אני לא דואג מהסכם ההלוואה שכן הוא אמיתי."

הודעה זו נשלחה ע"י גולן לתובע על מנת להרגיע את התובע, לאחר שהתובע מלין בפני גולן כי הנתבעת לא דאגה להחזיר את הסכם ההלוואה למותב, לאחר שזה נמסר למשטרת ישראל נוכח בקשת הנתבעת ולאחר פנייה רשמית ממשטרת ישראל, ובהתאם להחלטתי מיום 18.9.19. בהקשר זה אציין, כי ביום 23.10.19 פנתה ראש משרד החקירות בתחנת רחובות וביקשה ארכה להחזרת מסמך המקור, וזו ניתנה על ידי תוך הפניית שימת הלב למועד הדיון בתיק.

  1. מכל מקום, תכתובת זו בין התובע לבין גולן, בשים לב להתפתחויות באותה עת, מעידה כי אכן התובע חש חשש אמיתי כי הסכם ההלוואה המקורי לא יגיע לידיו או לידי המותב מבעוד מועד. זאת ועוד: מהתכתובת עולה כי גם גולן עצמו סבר באותה עת כי הסכם ההלוואה הוא מקורי ואותנטי, ואף פעל להרגיע את התובע בעניין. מכאן שלפנינו ראיה ברורה כי התובע צדק בטענתו כי גם גולן סבר כי ההסכם מושא התביעה הוא הסכם הלוואה ולא הסכם השקעה, כטענתו בתצהירו.

  2. התובע מכחיש מכל וכל את טענתו של גולן לפיה ערב גולן כביכול לחובו של התובע כלפי עו"ד ארנפלד בהתאם להסכם שכר הטרחה ביניהם. התובע מציין כי עו"ד ארנפלד וגולן עבדו כשותפים על התיק שלו ועל התביעה, ומירב הקשר היה בינו לבין גולן דווקא, כאשר גולן אף ניסח את כתבי בי הדין שלעניין. התובע מכחיש מכל וכל את טענותיו של גולן כאילו אמר לו אי פעם שהגרסה שלו היא הזויה וכי אין לה סיכוי להתקבל בביהמ"ש. לדבריו של התובע, גולן הקפיד להדגיש כי הוא איננו מעוניין ששמו יוזכר ביחס להליך, ובכלל זה, ששמו לא יוזכר בפני הערכאות השונות. בסיומו של ההליך פנה גולן לתובע בתכתובות מימים 22.2.21-7.4.21 (נספח ב לתצהיר) שבמסגרתן דרש ממנו כספים, תוך ניסיון סחיטה ואיומים.

  3. אבקש לסקור את ההתכתבויות החשובות ואת אמירותיו וקביעותיו של גולן: ראשית, מודיע גולן לתובע על זכייתו בהליך תוך צירוף פסק הדין. ההודעה מאששת את הטענה כי איש הקשר בין משרדו של עו"ד ארנפלד לבין התובע הוא אכן גולן. בתכתובת מיום 23.2.21 כותב גולן לתובע את הדברים הבאים:

"רק סמרטוט תימני לא אומר תודה במקרה כזה

נו מי צדק אני או אתה בביקורת שלך שלא ניגמרת לעולם ומי דייק יותר אני או אתה וההתנהלות של מי הייתה נכונה יותר ולאורך כל הדרך כל מה שאמרתי נכתב בפסק הדין"

תכתובת זו סותרת לחלוטין את טענתו של גולן לפיה הוא טען בפני התובע כי גרסתו הזויה וכי אין סיכוי שתביעתו תתקבל. עוד היא סותרת את קביעתו של גולן כי נוכח מצבו של התובע הוא ניתק עמו קשר ולא דרש ממנו כל תמורה.

  1. באותו יום (23.2.21, בשעה 14:13) כותב גולן לתובע –

"בוקר

הגישו ערעור

עידו מה לעשות איתה

זה לא נגמר..."

משתמע מכאן שגולן היה בצדו של התובע ותמך בו ממש עד לשלב הגשת הערעור ע"י הנתבעת, וחרף פגישתו האקראית (כטענתו) עם הנתבע ועם בעלה ניר עובר לחודש פברואר (וזאת, כאמור, נוכח הגשת הודעת הערעור רק ביום 24.3.21!).

  1. כן עולה כי בעוד גולן מציג מצג כאילו לא היה בקשר עם הנתבעת או עם בעלה ניר, הרי שהוא מעדכן את התובע כי הנתבעת הגישה ערעור כבר ביום 23.2.21, כאשר הערעור עצמו הוגש רק ביום 24.3.21. בהמשך אותו יום (בשעה 16:32) כותב גולן לתובע כי – "הם הודיעו שהם מגישים ערעור". גולן מתייחס כנראה לבני הזוג פרנקל. וכעת עולה התהייה: מהיכן ידע גולן נתון זה בדבר הגשת הערעור חודשיים עובר להגשתו אם לא מהתובעת עצמה או מניר?!

  2. בהמשך ההתכתבות מתנהל שיח בין התובע לבין גולן, לאחר שגולן מבהיר לתובע כי סכום התביעה לא התקבל נוכח הגשת הערעור ע"י הנתבעת. גולן מבהיר כי אין מקום לחשש וכי ערכאת הערעור תחייב את הנתבעת בהפקדת ערובה. התובע עצמו מציין בתכתובת מיום 23.2.21 כי התשלום לעורך הדין הוא לפי 15% מסכום הזכייה בתביעה, וכי –

"תקבלו כל שקל בנוסף ל 25000 שקל שקיבלתם".

גולן משיב כי הוא יעשה את החישוב של שכר הטרחה, לשיטתו של התובע, וכי הוא מקווה שנושא שכר הטרחה יסתיים יפה.

  1. התובע מבהיר כי הוא לא מעוניין לקבל שקל אחד שלא מגיע לו וכי הוא וגולן חברים וכך הוא מעוניין להישאר. עוד מציין התובע כי לשיטתו עליו לשלם לעורך הדין ולגולן סך של 35,116 ₪ כולל מע"מ. בשולי עניין זה אבהיר כי בעוד גולן מתייחס לתובע (כמו גם לאחרים, כפי שעולה מפסק הדין) במילות גנאי ("סמרטוט תימני") הרי שהתובע חש כי בינו לבין גולן יחסי חברות, שהוא איננו מעוניין לנתקם. גולן משיב לתובע שאם כן יעביר לו את הסכום הנ"ל. עוד הוא מוסיף כי הוא מקווה שהתובע איננו שוכח את שעשה עבורו בנוסף, במשטרה, בפרקליטות במח"ש, ובשלטונות המס, ועל כך פסק ביהמ"ש סכום בסך של 5,000 ₪ בלבד (הכוונה לסכום הוצאות המשפט מלבד שכר טרחת עו"ד). מהדברים עולה כי גולן מעוניין בתשלום סכום נוסף. עוד הוא מבהיר כי עו"ד ארנפלד איננו שותף של התובע, כלשונו, ועליו לקבל את שכרו.

  2. באותו יום (23.2.21, בשעה 17:58) כותב גולן לתובע כי הוא מקווה שהתובע יכבד את עצמו ויעביר לו את ההוצאות שנפסקו לתובע בסך של 5,000 ₪, וזאת, בגין העבודות הנוספות (משטרה, פרקליטות, מח"ש ורשויות המס) שביצע גולן בתיק זה. ויובהר: אין מדובר בשליחויות או בהדפסות אלא בפניות שונות לרשויות אלו, שגולן טוען כי ביצע בעצמו. אין כל חולק שמדובר בהסגת גבול המקצוע, במיוחד כאשר גולן פועל מטעמו של עו"ד ארנפלד. התובע משיב לו כי לא סוכם על שכר נוסף וכי ביחס להוצאות ההדפסות הוא רכש טיונרים וכיו"ב. התובע שב ומבטיח שוב ושוב כי הוא מתחייב לשלם לעו"ד ארנפלד, וכי הוא לא ייקח שקל אחד שלא מגיע לו.

  3. בהמשך ההתכתבות מיום 23.2.21 בשעה 18:35 כותב גולן לתובע כי הוא "סיים" איתו והוא איננו מתכוון לגונן עליו עוד מפני עו"ד ארנפלד שמתכוון לתבוע את התובע. בשעה 18:45 באותו יום כותב גולן לתובע כי עליו להתבייש וכי איננו שונה מאחותו ומהאם. התובע משיב לגולן כי באמת אין לו כסף וכי כל סכום התביעה יוחזר לידיה של לאמו, שהלוותה לו את הסכומים, ולהחזר ההלוואה שנטל בעצמו על מנת לשלם לגולן. ההתכתבות נמשכת וגולן מציין כי עו"ד ארנפלד "בעייתי עם כסף", כלשונו, וכי הוא לוחץ לקבל את כספו מהתובע לאלתר. בתכתובת ארוכה של גולן בין השעות 21:15 ו-21:20 עומד גולן על שלו ודורש תשלום בסך של 5,000 ₪ בצירוף מע"מ (סכום שברי כי לא סוכם מלכתחילה). בשעה 21:21 מציין גולן כי התובע מנסה "לגזול" את מעט שכרו בגין העבודות הנוספות. בשעה 21:45 טוען גולן כי עתה לאחר סיום הטיפול בתיק של התובע הוא יתפנה לטפל בתביעה שלו כנגד גב' קופרמן (אחותו של התובע).

  4. לאחר חצות הלילה שבין 23.2.21 ל-24.2.21 שולח גולן לתובע עמוד מתוך הסכם שכר הטרחה. התובע מבקש ממנו שישלח את כל ההסכם וגולן משיב לו כי ההסכם בידיו וכי סיים להיות "גננת" שלו (כך בלשונו) וכי הוא גוזל מזמנו. ביום 1.3.21 בשעה 1:41 לפנות בוקר, מודיע גולן לתובע כי הנתבעת נטלה את כלל מסמכיה מעוה"ד שלי סלע, שייצגה בהליך הקודם, נוכח הודעתו של עו"ד סלע כי לא ייצגה בהליך הערעור, ומשכך, סבור גולן כי התובע לא יקבל את הסכום הפסוק בזמן הקרוב.

  5. בשולי עניין זה ובהמשך לאמור לעיל בדבר הקשר שנוצר בין גולן לבין הנתבעת עובר להגשת הודעת הערעור עולה חיזוק לקביעה שגולן היה בקשר עם הנתבעת כבר באותו מועד, 1.3.21, כאשר לטענתו בתצהירו עובר לחודש פברואר 2021 נפגש עם ניר ועובר לחודש מרס 2021 נפגש עם הנתבעת, ושניהם באו אליו בטענות מדוע סייע לתובע; כעת עולה כי ביום 1.3.21 עדכנה הנתבעת או מי מטעמה את גולן כי לקחה את המסמכים מעו"ד סלע וכי בכוונתה להגיש ערעור. בהקשר זה יודגש כי הודעת הערעור הוגשה, כאמור, ביום 24.3.21, ואילו הראיה החדשה הוגשה רק ביום 12.9.21, כאשר התצהיר מטעמו של גולן נחתם ביום 15.8.21.

  6. גולן ממשיך ומאיים על התובע בניהול הליכים משפטיים נגדו בגין יתרת התמורה כלפיו וכלפי עו"ד ארנפלד, כל זאת, תוך העברה של הודעה הנחזית להיות הודעתו של עו"ד ארנפלד (כאשר לא ברור האם מדובר אכן בהודעה מטעמו של עו"ד ארנפלד עצמו) המאיימת בניהול הליכים משפטיים נגד התובע, ותוך אזכור כי גולן ערב להתחייבויות התובע כלפי עו"ד ארנפלד. בהמשך טוען גולן כי טרם קיבל חשבוניות מס בגין טיפולי המסאז' של התובע שביצע בו, בסך של 2,000 ₪, כמו גם חשבונית בגין טיפולים של "אשתו של התובע" (לא ברור לי כי אכן התובע נשוי) בו. כן מציין גולן כי הוצאה חשבונית מס לתובע בסך של 560 ₪, בגין נייר וטיונר שנרכשו על ידי התובע עבור גולן.

  7. ביום 2.3.21 בשעה 2:25 לפנות בוקר כותב גולן לתובע כי הוא רואה שהתובע קורא את ההודעות ומתעלם. כן הוא קובע כי התביעה (של עו"ד ארנפלד כנגד התובע, בגין שכר טרחתו של עו"ד ארנפלד) נמסרה לו הערב וכי עליו לצפות לעיקולים. עוד מאיים גולן לצרף את אמו של התובע כנתבעת לתביעה שהוגשה כנגד התובע. עוד באותו יום מציין גולן כי "זוג השוטרים" וכן אייל עודכנו בדבר התנהלותו של התובע לאחר מתן פסק הדין ובהתחמקותו מלשלם את שכר הטרחה. להודעתו זו מצרף גולן הודעתו שלו לתחקירן אייל מאותו יום כדלקמן:

"אייל ערב טוב, זה עוז שהמציא לך במייל את כל החומרים שביקשת בעניינו של עידו קפרא נגד הגב' ליאת פרנקל

כעורך התוכנית והתחקיר בעניין מחדליה של הגב' ליאת פרנקל, וטרם אימוץ גרסתם של עידו ואמו הגב' יולנדה, אני מציע לך ליטול קורה מבין עיניך לעניין מי האנשים האלה, לרבות אחותו של עידו הגב' אורלי, וכן חברו של עידו מר רוסטיק

כידוע לך לאחר מאמץ רב ובלתי סביר זכינו וביום 22.2.21 בתביעה כנגד הגב' ליאת פרנקל"

בהקשר זה טען בתצהירו גולן כי התובע הוא שהיה בקשר עם התחקירן, והנה עולה כי גולן עצמו הוא שהיה בקשר עם התחקירן.

  1. עוד יוער כי מהתכתובת עולה כי גולן עצמו רואה את עצמו כ"זוכה" בתביעה בפסק הדין הראשון. בהמשך מפרט גולן בפני התחקירן את טענותיו כלפי התובע ומשפחתו. בתכתובת מיום 4.3.21 בשעה 0:13 (נספח ט לתצהירו של התובע) קובע גולן את הדברים הבאים:

"עידו אם חשבת לרגע שפסהד ישאר על כנו מבלי לשלם עבור העבודה הרבה שהושקעה בך, אתה טועה לחלוטין, פסהד יבוטל

ויש על מה לבטלו, שכן טרם חלפו להם ה 45 יום של הערעור"

  1. אין מנוס מלראות את התנהלותו של גולן כאיום על התובע על מנת שזה ישלם לו את כספו הנטען על ידו, בניגוד להסכם שכר הטרחה, תוך איום בביטול פסק הדין במסגרת הליך הערעור, איום שבסופו של דבר התממש במסגרת הצגת הראיה החדשה כמובטח. לטעמי, מדובר בניסיון סחיטה, כאשר כבר כעת עולה כי גולן מימש את הבטחתו, ככל שהתובע לא ישלם לו את הסך של 5,000 ₪, סכום שנתבע על ידו כעת, שלא בהתאם להסכם שכר הטרחה עם עו"ד ארנפלד.

  2. בהודעה של גולן מיום 5.3.21 בשעה 13:21 מאיים גולן בהגשת תביעה כנגד התובע, תוך ציון העובדה שלא רק אורלי (האחות) חגי ורוסטיק (החבר של התובע) נוכלים, כדבריו, אלא שלשיטתו, התובע הוא "מורה" של כל הנוכלים הללו. בתכתובת מיום 30.3.21 מעביר גולן לתובע את העתק הודעת הערעור שהגיעה לידיו של עו"ד ארנפלד, לדבריו, בשגגה, וכעת היא מועברת לתובע.

  3. שבתי ועיינתי בחקירתו הנגדית של התובע, שהתפרסה על פני למעלה משעה במהלך הדיון מיום 8.9.22, ועל פני כ-47 דקות נוספות במסגרת הדיון מיום 21.9.22 (עמ' 286, ש' 30), ולא מצאתי כי ב"כ הנתבעת הצליחו למוטט את עדותו, המגובה במסמכים רבים, במיוחד אל מול גרסתו הכוזבת של גולן, הרצופה סתירות פנימיות, התחמקויות, התחכמויות והתנהלות שאינה מקובלת בבתי משפט.

  4. עם זאת, נתתי דעתי לטענות ב"כ הנתבעת בסיכומיו ואתייחס אליהן בקצרה. באשר לטענה בדבר הצורך בזימונם לעדות של האם יולנדה ועו"ד ארנפלד, אתייחס לטענה זו בנפרד. באשר לטענה בדבר יחסי התלות בין התובע לבין גולן, הרי שאין לי אלא לחזור על קביעתי (בסע' 100-101 לפסק הדין הראשון) באשר ליחסי התלות בין התובע לנתבעת, במשנה תוקף, גם ביחס למערכת היחסים בין התובע לבין גולן: התובע הוא אדם תלותי, שחווה טיפולים פסיכיאטריים, בגין תאונה שעבר. עצם העובדה ששימש כיו"ר ועד עובדי בארגון עובדי אבטחה איננה מאיינת את העובדה שגולן עצמו מעיד עליו כאדם לא חכם, תמים עד כדי טיפש ואף מרשה לעצמו לכנותו בכינוי הגנאי - סמרטוט תימני", וכל זאת, כאשר בה בעת מתייחס אליו התובע כחבר ומעוניין בהמשך יחסי החברות עמו באופן תלותי. יודגש כי גולן עצמו לא השכיל ליישב לפניי את הסתירה לפיה הוא רואה מצד אחד בתובע אדם לא חכם, ותמים עד טיפש, ומצד שני הוא טוען כי אדם זה מסוגל לרמות. ויודגש: די לי בכך שמהתכתובות של גולן עצמו ומעדותו לפניי עולה כי הוא אדם שהאמת איננה נר לרגליו בלשון המעטה.

  5. נתתי דעתי לניסיונות של ב"כ הנתבעת לאתר פגמים וכשלים בעדותו של התובע, ומצאתי כי אלו כמעט ולא עלו, חרף חקירתו הארוכה מאד של התובע, כאשר עניינה של החקירה ברובו לא עסק בסוגיה דנן ודומה כי שימש למטרות אחרות. בהקשר זה נתתי דעתי כי כל שמצא ב"כ הנתבעת בסיכומיו הוא טענות לסתירות פנימיות ביחס למעמדו של גולן כעובד אצל עו"ד ארנפלד, הטענות בדבר השיהוי בדרישת החזר כספי ההלוואה, טענות בדבר היקף התשלום לעו"ד ארנפלד ולגולן ומצב התשלום בפועל, סוגיית העברת המניות בחברה של הנתבעת וכיו"ב. יודגש כי חלק ניכר מהטענות עניינו בפסק הדין הראשון, ואילו חלק אחר הוא בגדר "זוטי דברים".

  6. ברי כי ענייננו, כאמור, באדם תלותי, שהסתייע בגולן, שקישר אותו עם עו"ד ארנפלד, והוא היה חי מפיו של גולן, שעל פיו יישק כל דבר, עד שגולן "ערק" לצד השני, כדברי ב"כ הנתבעת (עמ' 268, ש' 28). ויודגש: אין כל חשיבות בכך שלתובע תואר אקדמי, כאשר זה מצבו המנטלי, כאמור.

  7. בנסיבות העניין ונוכח כל האמור, כמו גם בשים לב לבחינת אותות האמת מצאתי את עדותו של התובע לפניי, שלימה, קוהרנטית, ללא סתירות מהותיות, ודאי וודאי שלא ביחס לסוגיות מושא ההליך שלפניי, קרי: תצהירו של גולן. בנסיבות העניין אין לי אלא לקבל את עדותו של התובע לפניי.

  8. כאמור לעיל, הבחינה של גרסתו של התובע נעשית למעלה מן הצורך, כאשר מצאתי כי גרסתו של גולן היא כוזבת, מליאת סתירות פנימיות ואיננה מתיישבת לחלוטין עם האמת, כמו גם סותרת את דבריו שלו עצמו, בנושאים מהותיים.

מהימנות גרסתו של גולן

  1. כאמור לעיל, מצאתי את גרסתו של גולן כלא מהימנה. גולן מתחמק כאשר הוא נשאל מדוע כבש את עדותו עד עתה, ולבסוף הוא מסביר כי החליט למסור עדותו כעת נוכח התנהלות הרמיה של התובע ומשפחתו (עמ' 50, ש' 1-16, ובמיוחד ש' 13-14). גולן מודה כי הוא מתפרנס, בין היתר, מגביית חובות (שם, ש' 28).

  2. במסגרת החקירה הנגדית מעומת גולן עם הכרעתה של כב' השופטת רנה הירש (כתוארה אז) בעניינו בה"פ 30227-06-18, שגיא נ' גולן ואח' (פורסם בנבו, 25.2.20, להלן: עניין שגיא), ולפיה "גולן פעל, מימן, הוביל וניהל את ההליכים בתיק ההוצל"פ באופן בלעדי" ובכך הסיג את גבול המקצוע. (ר' במיוחד פסקאות 28, 34 ו-35 לפסק הדין). גולן מבהיר כי הוא חולק על הכרעתה של השופטת הירש, הגם שלא הגיש ערעור על הכרעתה ופסק הדין הפך לחלוט (עמ' 60, ש' 9-17). עוד הוא טוען כי עבד במשרד עורכי דין ועשה מה שנתבקש (שם, ש' 14-16). אעיר כי טענתו של גולן איננה משקפת את התמונה העולה מפסק הדין בעניין שגיא.

  3. עוד משיב גולן כי אמנם הוגשו במהלך שנות פעילותו תלונות בעניינו ללשכת עורכי הדין ולמפלג הונאה במשטרת ישראל אולם אלו נסגרו ולא נעשה עמם דבר (שם, ש' 22-34). גולן נשאל ביחס להליך פשיטת רגל שנערך בעניינו והוא משיב בתחילה כי התנהל בעניינו הליך אחד שבוטל (עמ' 54, ש' 30-31). לאחר מכן הוא מתקן שהליך הפש"ר בוטל פעמיים (עמ' 55, ש' 7). דומה שהדברים מדברים בעד עצמם. בסיפת סע' 34 לפסק הדין בעניין שגיא מציינת השופטת הירש כי נמצאו סתירות מהותיות בעדותו של גולן, הפוגמות באופן ממשי במהימנותו, וזאת, בין היתר, באשר לסכום של 5,000 ₪, שגבה כהוצאות משפט. ויוער: אין מדובר בקביעה בתיק שלפניי בדבר גביית 5,000 ₪ כהוצאות משפט, אלא בעניין שגיא!

  4. ב"כ התובע מפנה לפסק דינו של כב' השופט עזריה אלקלעי בת"ט 8620-11-12, אלימלך נגד גני אפרתי בע"מ ואח' (פורסם בנבו, 15.12.13). בסע' 182 לפסק הדין קובע השופט אלקלעי את הדברים הבאים:

"התרשמתי כי גולן הינו אדם מתוחכם וערמומי, שאינו בוחל בדבר ככל שהוא משרת את מטרותיו. אדם שהאמת הינה ממנו והלאה. בהתאם להתרשמותי גולן עושה בעסקיו של אפרתי כבשלו, ומתמרן באפרתי כבובה על חוט. אפרתי עצמו עשה עלי רושם של אדם תמים ובלתי מתוחכם בעליל הסר למרותו של גולן ומשמש ככלי שרת בידיו."

  1. גולן מתייחס לקביעותיו של בית המשפט בעניין אלימלך כדלקמן (עמ' 68, ש' 9-11):

"מדובר בעדות שנתתי בתיק הזה, התנגדות לביצוע השטר. השופט התנכל, ואני ביקשתי שהוא יפסול את עצמו. למה ביקשתי שיפסול את עצמו? התברר שמביתו התנהל סחר בסמים בין לאומי באמצעות בנו."

  1. בשולי עניין זה אבקש להביא את דברי השופט אלקלעי בפסקאות 183-184 שם, ההולמים להפליא את המקרה שלפניי כדלקמן:

"גולן ניסח את ההתנגדות בשמו של אפרתי וכך ניסח את תצהירי העדות הראשית מטעם הנתבעים, כפי שנאמר במפורש בתמליל ההקלטה. בנוסף, חרף ניסיונו של גולן להיתמם ולהציג עצמו בחקירתו הנגדית כדורש טובתו וכמושיעו של אפרתי, הרי כפי שעולה מהתמלילים, המציאות היא כי גולן היה מוכן "למכור" את אפרתי לתובע, בלא להניד עפעף וללא שמץ של היסוס, ובלבד שיציל אתו עורו שלו.

אני מאמין, כי גולן תמרן את אפרתי כרצונו, וכי כאשר התאים לו הדבר הוא ביקש לקשור קשר עם התובע כדי שאפרתי יפרע את חובו של גולן...."

  1. בהמשך החקירה הנגדית מנסה ב"כ התובע לעמת את גולן עם קביעות אלו, ואילו גולן דורש כי זה יתרחק ממנו ולא יצעק לו באוזן (עמ' 94, ש' 34-35 ועמ' 95, ש' 15). ב"כ התובע מעמת את גולן עם קביעותיו של השופט אלקלעי וזה טוען כי השופט אלקלעי איננו ישר, וכי השופט אלקלעי עצמו מסריח והבן שלו מסריח (עמ' 95, ש' 21-33). כך, בלשונו של גולן.ב"כ התובע ממשיך להקשות שהסיפור בעניין אלימלך דומה מאד למקרה שלפנינו, ואילו גולן בוחר להתעלם (עמ' 96, ש' 12-13). יצויין כי גולן (הוא הנתבע מס' 3 בעניין אלימלך) לא הגיש ערעור על פסק הדין בעניין אלימלך וזה הפך לחלוט (עמ' 68, ש' 22).

  2. עוד מפנה ב"כ התובע לפר' הדיון בתיק הוצאה לפועל 0198592-09-07, שהתנהל בעניינו של גולן, כאשר במהלך הדיון אומר גולן לב"כ הצד השני את הדברים הבאים:

"אני מבקש שתתרחק ממני ואל תצעק לי באוזן אחרת אני אתן לך פיצוץ לפנים."

גולן משיב שמדובר בעורך דין פרובוקטור שצעק לו באוזן, כפי שב"כ התובע עושה כעת (עמ' 67, ש' 28-29). יוער, כי, כאמור לעיל, הטענה בדבר הצעקה באוזן ע"י ב"כ הצד השני הועלתה ע"י גולן עצמו שוב ושוב כלפי ב"כ התובע, כאשר ביחס למותב הגיש גולן בקשה לפסילה לאחר חקירתו הנגדית בטענה בדבר "צרחות מטורפות".

ב"כ התובע הזכיר בכתבי טענותיו אף את פסק דינו של כב' השופט אורן שוורץ (כתוארו אז) בת"א (ראשל"צ) 7549/04, היפר גן רחובות בע"מ נ' עוז עוזי גולן ואח' (פורסם בנבו, 7.8.08) שגם בעניינו נפסק כנגד מר גולן, אולם, לטעמי, לפסק דין זה אין כל השלכה לענייננו.

  1. גולן מודה בחצי פה כי הוא זה שניסח את כתבי הטענות של התובע (עמ' 69, ש' 5-17) ובהמשך הוא מודה בכך במפורש (ש' 22-23 וש' 34-36). לדבריו, עו"ד ארנפלד שילם לו על כך. עוד מוסיף גולן כי עו"ד ארנפלד רק העיר הערות ביחס לכתבי הטענות שנוסחו על ידו (עמ' 70, ש' 4-7). לטענתו של גולן הוא קיבל תמורה עבור – "מאות פקסים, מיילים, הדפסות, משלוחים." (עמ' 73, ש' 36). גולן מתחמק מלהודות שקיבל תמורה מהתובע בסך של כ-25,000 ₪, כאשר לדבריו, הוא קיבל תמורה בהתאם לחשבוניות ואיננו יודע להשיב מהו הסכום המדוייק שקיבל (עמ' 77, ש' 13-21). לדבריו של גולן, הוא ויתר על חלק מהכספים שמגיעים לו, כאשר במקום התמורה רכש עבורו התובע טיונר ונייר פעמיים (שם, בש' 25-32), וכן ביצע בו 10 טיפולי מסאז', בשווי של 2,000 ₪ (עמ' 78, ש' 1-2).

  2. גולן ממשיך להתחכם לאורך כל החקירה ביחס לשאלה האם התובע שילם לו סכום של 25,000 ₪. לדבריו: טענתו של התובע בעניין איננה נכונה; אולם מצד שני הוא עצמו איננו יודע להצביע על הסכום שקיבל בפועל מהתובע (שם, בש' 8-16). בהמשך, ולאחר שהמותב מחדד את הדברים מול גולן, הוא מסכים להודות כי קיבל כ-20,000 ₪ מהתובע אבל לא סכום של 25,000 ₪ (שם, ש' 26-30). לדבריו של גולן, הוא הפסיק לתת שירותים לתובע, לאחר שהבין כי התובע המציא לו כביכול "הסכם השקעה פיקטיבי" ללא חתימות, הסכם שמצא בבוידם, ולאחר שהוא עצמו קלט, לדבריו, כי לתובע יש בעיות פסיכיאטריות, הוא ביקש להפסיק את ההתקשרות ביניהם, ויתר על הכסף וביקש מהתובע להפסיק להגיע לביתו (עמ' 79, ש' 33 עד עמ' 80, ש' 6).

  3. דא עקא שאחר הדברים הללו לא משכיל גולן להבהיר כיצד הוא עצמו דרש בהודעת ווטס-אפ מיום 4.3.21 (סמוך לאחר מתן פסק הדין הראשון מיום 22.2.21) מהתובע לשלם לו את יתרת התמורה, המגיעה לו לטענתו, תוך שליחת מסר מאיים כי פסק הדין הראשון יבוטל, כדלקמן:

"עידו, אם חשבת לרגע שפסק הדין יישאר על כנו מבלי לשלם עבור העבודה הרבה שהושקעה בך, אתה טועה לחלוטין, פסק הדין יבוטל...."

לדבריו של גולן, השכר שנדרש על ידו –

"עבודה שלי. הוא אמר שאם ייפסקו לו הוצאות, הוא יעביר לי אותן ונסגור חשבון. סכומים שוויתרתי לו. וכן, לגבי שכר טרחתו של עורך דין ארנפלד שאני הייתי ערב להתחייבות הזאת." (עמ' 81, ש' 14-16).

  1. ברי כי דבריו אלו של גולן אינם הולמים לחלוטין את טענתו סמוך לדבריו אלו כי ויתר על שכרו וכי ביקש מהתובע להפסיק להטרידו. זאת ועוד: אין מדובר בהערכה מקצועית כי פסק הדין עלול להיות מבוטל בשל הפגמים שנפלו בו, אלא גולן מאיים על התובע כי יפעל לביטולו של פסק הדין כעונש וקנס על כך שזה איננו משלם על העבודה שבוצעה עבורו, לשיטתו. לדבריו של גולן, התובע היה חייב לו את הסכום שנפסק לו כהוצאות משפט בסך של 5,000 ₪ (עמ' 81, ש' 26), כשמייד הוא טוען כי הוא גם ערב לחוב של התובע כלפי עו"ד ארנפלד (שם, ש' 30-31). גולן מבהיר את כוונתו בהודעה זו ולפיה אכן מדובר באיום כי הוא עצמו יפעל לביטולו של פסק הדין לטובת התובע, כדלקמן:

"האימא שלו עקצה אותי כבר, אחותו, אחיו, חבר שלו, הכל דרכו. והנה, פתאום אדון עידו, אחרי כל מה שנעשה עבורו עומד לעקוץ אותי. אני ערב לו כלפי השכר של עורך דין ארנפלד. .....

מה, המשמעות שפסק הדין יבוטל זה שאני אחשוף את כל הסודות שהוא סיפר לי וזו האמת בתיק הזה." (עמ' 83, ש' 3-8).

  1. כלומר: גולן מודה לטענת התובע כי ניסה לסחוט אותו: במידה שהתובע לא יישמע לו ולא יעביר את הסכום הנדרש הרי שהוא יחשוף את כל הסודות, לטענתו, ויביא לביטולו של פסק הדין. אין זאת, אלא הודאה של גולן בניסיון סחיטה! בהקשר זה יוער כי ב"כ הנתבעת ניסה בתחילה להתנגד לשאלה זו ובהמשך להדריך את גולן בתשובתו בעניין זה, כאילו יש סיכוי שפסק הדין יבוטל בערכאת הערעור ללא כל קשר למעורבותו של גולן עצמו (עמ' 82, ש' 1-32), אולם גולן עצמו הבהיר כי הוא התכוון לכך שהוא עצמו יפעל לביטולו של פסק הדין, תוך חשיפת השקרים הנטענים, לשיטתו, של התובע, ככל שזה לא יעביר לידיו את מלוא התמורה.

  2. גולן מוסיף עוד כי לו התובע היה מעביר לידיו את מלוא התמורה הנדרשת, לא היה פועל לביטולו של פסק הדין כדלקמן:

"עו"ד אופיר: הבנתי. כלומר אם עידו היה משלם לך, לא היית חושף את סודות האמת.

העד, מר גולן: נכון.

עו"ד אופיר: אבל, נכון.

העד, מר גולן: אם הוא היה משלם לי, אני לא הייתי כאן רץ לחשוף את סודות האמת." (שם, ש' 12-15).

  1. אני שב ומדגיש כי עולה מן המקובץ שגולן עצמו מודה כי סחט את התובע (תוך איום בביטולו של פסק הדין) לשם קבלת התמורה הנדרשת על ידו, וכי האמת המשפטית הצרופה לא באמת מעניינת אותו, אלא מה שמעניין אותו זה שכרו בלבד. גולן חוזר על הדברים בהמשך (עמ' 91, ש' 13).

  2. עוד סותר גולן את עצמו כאשר הוא מדווח במסגרת חקירתו הנגדית על המפגש בינו לבין בני הזוג פרנקל (הנתבעת ובעלה, ניר), לאחר שזיהה את ניר פרנקל, בהתאם לתווי הפנים שלו (עמ' 84, ש' 9), ואילו בתצהירו הוא מוסר כי מעולם לא פגש אותם (עמ' 86, ש' 23-35, תוך ציטוט סע' 3 לתצהירו של גולן עצמו, לפיו מעולם לא נוצר כל קשר בינו לבין בני הזוג פרנקל). בהמשך עדותו טוען גולן לפתע כי בני הזוג פרנקל זיהו אותו כאשר שוחח עם התובע בבניין בית המשפט (עמ' 84, ש' 14-15). ובהמשך הגרסה מתפתחת עוד (עמ' 85, ש' 27) ולפיה בני הזוג פרנקל הכירו את גולן מהמסירות שביצע להם. עוד בהקשר זה מעמת ב"כ התובע את גולן עם הטענה שבכלל לא בוצעו המצאות לנתבעת ולבעלה ניר, שלא היו בבית, אלא לבתם, כפי שעולה מעדותו של גולן עצמו (עמ' 86, ש' 30) ומתצהירו. גולן מסתבך בעניין זה בתשובותיו, באשר לנסיבות המפגשים שלו עם בני הזוג פרנקל (ר': עמ' 86-88 לפר').

  3. בהקשר זה אפנה לקביעתי לעיל כי גולן ניסה להתחמק בכל דרך אפשרית מהשאלה שלעניין, תוך כדי הטחת עלבונות אישיים כלפי ב"כ התובעת. עוד יוער כי כפי שעלה מבין השיטין של תכתובות הווטס-אפ של גולן עצמו , בניגוד לטענתו, הוא לא נפגש באקראי עם בני הזוג פרנקל או עם מי מהם, אלא עמד מולם בקשר ישיר, וקיבל מהם מידע בדבר הגשת הערעור כחודשיים לפני הגשתו, משיכת התיק מב"כ הקודם של הנתבעת, באותו מועד, וההבטחה כי התובע לא יראה את כספי זכייתו בקרוב. כל זאת, כאמור, בניגוד לטענתו בתצהירו, המנסה לתאר מערכת יחסים של פגישה מקרית עם הנתבעת ובעלה ניר, בבנק הפועלים או במכולת.

  4. בהמשך שואל ב"כ התובע את גולן מדוע סייע לתובע כאשר טען כי הוא נוכל וכי אין סיכוי לתביעתו (עמ' 96-101). בהמשך כבר מצטרף המותב לתהיות שלעניין ומקשה מדוע סייע גולן לתובע להונות בהליך. בעניין זה צויין לפרוטוקול הדיון כי העד, גולן, הרים את ידיו, כאומר שאין לו תשובה לשאלה זו (עמ' 101, ש' 25-29). גולן שב וחוזר על כך שהוא עצמו השלים את הפרטים בהסכם ההלוואה, למרות ההסתייגויות שלו מהסכם זה (עמ' 103, ש' 28-31). בהמשך נשאל גולן כיצד הוא טוען בתצהירו כי האם יולנדה הציעה לו להפקיד בידיו סך של 400 אלש"ח, על מנת שיפקידם בשוק האפור, וזאת, חרף האמירות החריפות כלפיו, וחרף העובדה שבשלב זה כבר הסתכסך עם התובע ומשפחתו. גולן משיב שהיה זה בשנת 2020, אולם הוא סירב לקחת את הכסף (עמ' 105, ש' 1-24). לדבריו של גולן, האם יולנדה סמכה עליו.

  5. בהמשך עדותו טוען גולן כי האם ובתה גב' קופרמן טסו לגרוזיה והמרו בבתי קזינו. כל זאת שמע מהאם עצמה (עמ' 106, ובמיוחד ש' 17 שם). עוד טוען גולן בהמשך מפי השמועה כי יולנדה סיפרה לו על עדותה במשטרה ועל כך שמסרה גרסה שקרית. לדבריו, הוא היה בקשר עם האם והיא זו שאמרה לו שמסרה גרסה שקרית, כפי שאמרה לו שבנה, התובע, משקר (עמ' 107, ש' 7-17). ברי כי ענייננו בעדות מפי השמועה; כאשר בכל מקרה, נוכח מערכת היחסים בין גולן לבין משפחת התובע, טענותיו שלעניין, כמו גם כלל תצהירו וגרסתו, אינם מעוררים אמון רב. משכך, לא אוכל לקבל את גרסתו של גולן גם בעניין זה.

  6. גולן מודה כי התלונות נגד התובע במשטרת ישראל נסגרו, אולם, לשיטתו, הן נמצאות בדיון לפתיחה מחדש, כל זאת, לדבריו, ממידע שקיבל מהחוקר (עמ' 108, ש' 1-21). ברי כי גם כאן ענייננו בעדות שמועה, אולם מכל מקום, אינני מוצא לקבל את גרסתו של גולן שאיננה מהימנה לחלוטין.

  7. בסיפת חקירתו הנגדית טוען גולן כי התובע הסתיר מסמכים בביתו, כדלקמן:

"עידו אדם לא מסודר. רשלן בדרגת פושע, באחריות של מסמכים ובכלל, מועדים. בחור בן 45, עדיין מסתובב עם שעון מהבר מצווה עם מחוג אחד. לוח זמנים על הפנים. הבחור הביא ניירת אדוני. אז אם הוא השאיר אותה אצלי על המדף בחדר במשרד שלי, אז מה, מה פסול בזה? לא בסדר?" (עמ' 114, ש' 6-9).

  1. הנה כי כן, גם גולן מתייחס לתובע כאדם רשלן ולא רציני. ובכל זאת, הוא איננו מבהיר מדוע לא המציא את המסמכים של התובע לחיזוק ראייתו. במסגרת החקירה החוזרת, שחלקה סטה משאלות הכרוכות בחקירה הנגדית וחלקה התייחס לסוגיות שאינן רלוונטיות, שאלתי את גולן את השאלה הבאה:

"אדוני פקפק במהימנות שלו, ואדוני בכל זאת שיתף פעולה איתו בהונאת בית המשפט ובהונאת כל המערכות?" (עמ' 132, ש' 20-21)

גולן משיב כי השתכנע בכך שהתובע דובר אמת רק לאחר שראה העברות של כספים בסדר גודל של 147,000 ₪ (שם, ש' 31). וכאן עולה וצפה השאלה: ומה גרם כעת לגולן לשנות את טעמו? אין זאת, אלא שהכסף סינוורו!

  1. לקראת סוף עדותו בחקירה החוזרת מרחיב גולן שוב את היריעה וטוען כי עו"ד ארנפלד סגר את תיק ההוצל"פ כנגד התובע (כטענת התובע עצמו), נוכח איומים של עורכי דין על עו"ד ארנפלד (ר' למשל, עמ' 140, ש' 1-6). עוד הוא טוען כי עו"ד ארנפלד עצמו הגיע לביתו והתנצל לפניו על כך שהאמין לגרסתו של התובע ותמך בו (שם, ש' 7-111). ברי כי ענייננו בגרסה מתפתחת וכי אין לגרסה זו כל ראיה וענייננו בעדות מפי השמועה שאין לקבלה. עם זאת מן הראוי לציין כי גולן מודה אפוא בחצי פה כי עו"ד ארנפלד תמך עד עתה בגרסתו של התובע, הגם שהוריתי על הסרת תצהירו של עו"ד ארנפלד.

  2. בשולי עדותו אני שואל את גולן, שהגדיר את התובע כ"תמים בגבול הטיפש" , כיצד אדם במו התובע, שהוא כה תמים, הצליח להונות את המערכת? (עמ' 145, ש' 9-11). גולן משיב כי לתובע יש הרבה יועצים, כאשר הוא לא אחד מהם. לדבריו, התובע עצמו פנה אליו לא לייעוץ משפטי, חלילה, אלא לצרכי הדפסת מסמכים וכיו"ב (שם, ש' 24). בנסיבות העניין, אין מנוס מלשאול את גולן כיצד אפוא הגיע חשבון שכר טרחתו של התובע לסך של 20,000 ₪ (שם, ש' 33-34), והוא משיב כי מדובר בשעות עבודה רבות ושהמותב איננו יודע להעריך נכונה עלויות מעין אלו (עמ' 146, ש' 1-5). ניכר כי אפילו גולן עצמו איננו משוכנע בגרסתו שאיננה נתמכת לא בשכל הישר ולא בנוהג המקובל.

  3. עולה מן המקובץ עד עתה כי גרסתו של גולן היא בגדר סיפורי בדים. הדברים אינם נתמכים בראיות והם מופרכים. זאת, לבד מהסתירות הרבות המפורטות לעיל ואלו שעליהן אצביע בהמשך הילוכי.

התנהלות פלילית של גולן והתהייה מתי שיקר: בעבר או בעדותו לפניי היום?

  1. גולן טוען בתצהירו כי השלים את פרטי הסכם ההלוואה בין הצדדים כדלקמן:

"לבקשתו של עידו השלמתי הפרטים בצילום של מסמך זה הנחזה כהסכם הלוואה, תאריכים שאינם נכונים ובכדי לחמוק מהתיישנות שכבר החלה לה"

גולן מודה, אפוא, מפורשות, ללא כל חשש מאימת הדין כי מילא פרטים ותאריכים לא נכונים, וזאת, מתוך מטרה לשבש הליכי משפט, על מנת להטעות את המותב, שזה יגיע למסקנה המוטעית כי ההתיישנות טרם חלפה. מחד גיסא, ענייננו בהודאת עד כי פעל בכוונת מכוון להטעות את המותב, התנהלות העולה כדי שיבוש הליכי משפט בניגוד לסע' 244 לחוק העונשין. מצד שני, מטרתו של גולן ברורה: לסכל את האפשרות של התובע לעשות שימוש בהסכם ההלוואה מושא פסק הדין שקיבל לטובתו, וזאת, כאשר לא ניתן לומר כי האמת היא נר לרגליו של גולן.

  1. ומכאן עולה התהייה מאליה: מתי גולן שיקר: האם שיקר כאשר הציג הסכם הלוואה שבו מילא פרטים מטעים בכוונת מכוון לטענתו, או שמא הוא משקר היום כאשר הוא טוען טענה רחוקה כזו. ברי כי אינני חוקר כליות ולב ותפקידה של משטרת ישראל הוא לברר טענות חמורות מעין אלו, כפי שאורה בסופו של פסק הדין.עם זאת, למדנו במשפט העברי כי "אין אדם משים עצמו רשע" (יבמות, כה, ב; כן ר': אהרון קירשנבאום, הרשעה עצמית במשפט העברי – ההודאה בפלילים וההפללה העצמית בהלכה היהודית, ירושלים, תשס"ה; אינציקלופדיה תלמודית, א, ערך "אדם קרוב אצל עצמו" וערך "אין אדם משים עצמו רשע", וכן מאמרו של אלעזר כהנא, כיום היועץ המשפטי למשטרת ישראל, האמנם "אין אדם משים עצמו רשע"? ודרשת וחקרת ושאלת היטב, פרסומי המחלקה למשפט עברי במשרד המשפטים ומכללת שערי משפט, בעריכת אביעד הכהן ומיכאל ויגודה, פרשת ראה תשע"ג, גיליון 423.).

  2. בבחינת כלל זה עולה כי לכאורה מדובר בהלכה הקובעת שיש פגם באמינותה של הודאתו של אדם בפלילים, אולם מן ההכרח לציין כי ישנן גישות אחרות בעניין זה. עם זאת ובנסיבות שבהן מצאתי את גרסתו של גולן נסתרת מאליה בהיבטים שונים ולא רק ביחס לסוגיה דנא, ובשים לב לגרסתו הברורה והמוצקה של התובע, שלא נסתרה, לא אוכל לקבל את גרסתו של גולן, באשר להמצאת תאריכים בהסכם ההלוואה במטרה לעקוף את הטענות בדבר התיישנות.

  3. בהקשר זה אציין כי גולן טען מלכתחילה כי לא האמין לטענתו של התובע בדבר הסכם ההלוואה, וכעת בחלוף השנים ותוך כבישת עדותו טוען גולן כי לא זו בלבד שסייע לתובע בהצגת הסכם ההלוואה אלא אף ניסה לשבש מהלכי משפט. אין מנוס מלקבוע כי בנסיבות העניין, אין כל בסיס לטענתו החמורה של גולן ולקביעה כי דווקא כעת הוא מנסה לשבש את מהלכי המשפט, בהגשת תצהיר כוזב. התנהלות זו מעלה כאמור תהיה באשר למועד בו שיקר גולן - האם כאשר טען כי ניסה להטעות את ביהמ"ש בהגישו תצהיר שמטרתו להתגבר על טענת ההתיישנות תוך שינוי פרטים או שמא כעת כאשר הוא טוען טענה זו, באופן המנסה לגרום לתובע לאבד את כספי זכייתו? תשובתי בעניין זה ברורה: גולן משקר כעת ואין לקבל את גרסתו שלפיה הוא מילא פרטים מוטעים ובכלל זה תאריכים שגויים בהסכם ההלוואה.

עדות כבושה וניסיון הסחיטה

  1. מר גולן כבש את עדותו במשך שנים, הגם שהיה מודע לטענה בדבר קיום הסכם השקעה, כטענתו, בין הצדדים, נוכח ליוויו של התובע במסגרת ההליך. בעניין זה לא משכיל גולן להבהיר מדוע כבש את עדותו במשך שנים ולא טרח לעדכן לא את הנתבעת ולא את משטרת ישראל באשר להונאה הנטענת על ידו. בהקשר זה אפנה לדבריו של מר גולן במסגרת חקירתו הנגדית כדלקמן:

"לא נתתי תצהיר לפני 3 או 5 שנים או 20 שנים מכיוון שאני נקלעתי לסיטואציה של רמייה מצד עידו קפרא בהתנהלות שלו בתיק הזה, ואני פשוט התרחקתי עד כמה שאפשר מכל התככים שיצרו הוא, אמא שלו, אחותו, אחיו." (עמ' 50, ש' 13-16).

  1. אין כל ספק כי מדובר בטענה שאין בה ממש. כאמור לעיל, מר גולן עצמו ליווה את התובע ואף דרש ממנו כספים בגין ניהול ההליך. כעת הוא מעורר טענה חדשה וטוען כאילו הוא נקלע לסיטואציה. אדגיש כי במהלך הדיון לפניי התרשמתי כי מר גולן איננו נותן לסיטואציה לנהל אותו והוא מקפיד לחוות דעתו על כל דבר ועניין. אין מדובר באדם שחושש מאיזשהו מהלך. אין לו כל יראה מפני איש והוא מקפיד מאד לומר את כל מה שיש לו לומר. הדברים נכונים מקל וחומר כאשר ענייננו בתובע חלש, כפי שיובהר בהמשך.

  2. במסגרת ההליך שלפני נטען כי גולן סחט את התובע, על מנת שייתן לו תקבולים נוספים בגין פסק הדין בהליך הראשון. במסגרת זו אף איים גולן על התובע כי אם יסרב להעביר אליו תקבולים נוספים כדרישתו הרי שיפעל להפיכת פסק הדין. גולן לא רק איים אלא גם ביצע, והוא פנה אל הנתבעת והגיש מטעמה תצהיר שתומך בגרסתה. אמנם גולן טוען כי עשה זאת רק לאחר שנחקר במשטרה בעניין זה, אולם עלינו לראות את הקונטקסט, שבעניינו אין כל חולק. מהתכתובת שלעניין שצורפה ע"י התובע עולה כי גולן איים על התובע, כי פסק הדין הוא הפיך, ולאחר מכן הגיש תצהיר התומך אחת לאחת בטענות הנתבעת.

  3. בהקשר זה עולות התהיות הבאות: מדוע כבש גולן את עדותו עד לשלב זה, שלב הערעור על פסק הדין, ולא שטח עדות זו לפני המותב במסגרת ההליך הראשון? יתירה מכך: מדוע גולן שיתף פעולה עם התובע, שלטענתו פעל בנוכלות להוציא כסף שלא כדין מהנתבעת? ומה הקשר בין תשלום התקבול, העולה עד כדי שכר טרחת עו"ד, שלא כדין ותוך השגת גבול המקצוע, לבין עדותו החדשה והמפתיעה של גולן?!

אין זאת, אלא שלפנינו מעשה סחיטה לכל דבר ועניין. התובע סירב להעביר סכומים מסויימים לגולן ואז שינה גולן את טעמו ופעל על מנת להפוך את פסק הדין בהליך הראשון כפי שהבטיח מראש.

  1. זאת ועוד: הכלל הוא שעדות כבושה ערכה ומשקלה מועטים ביותר. בהקשר זה נקבע זה מכבר כי –

"עדות כבושה ערכה מועט, על כך כבר החליט בית משפט זה ב-ע"פ 233/55, "פסקי דין", כרך ט, ע' 1877, 1881, (4). אך במה דברים אמורים? כשאין הסבר מתקבל על הדעת על שום מה נכבשה העדות עת רבה. ניתן הסבר לגילוי הדברים באיחור זמן, והסבר זה מתקבל על הדעת, שוב אין ליחס חשיבות יתר לאיחור כשהוא לעצמו." (ע"א 202/56, נחמן פרקש ואח' נ' היועץ המשפטי לממשלה, פ"ד יא, 677. כן ר': 5612/92, מדינת ישראל נ' אופיר בארי ואח', פ"ד מח(1), 302; ע"פ 2014/94, מונדר בן נג'יב סאלח נ' מדינת ישראל, פ"ד נ(2), 624, וע"פ 355/88, לוי נ' מדינת ישראל, פ"ד מג(3), 221).

בענייננו ייאמר כי לא די שענייננו בעדות כבושה אלא בעדות שנמסרה ללא כל הסבר לאיחור המשמעותי לאחר פרסום פסק הדין מושא העדות שלעניין והגשת הודעת הערעור.

בעניין זה יוער כי לו היה מציג גולן אדם נוסף שלו סיפר בזמן אמת את תמצית עדותו הרי שהיה ניתן לייחס אמון מסויים בעדותו. לא כך הם פני הדברים. ענייננו במקרה קצה של עדות כבושה שאין לייחס לה כל אמון.

בהקשר זה יצויין כי התנהלותו של העד גולן לא רציונאלית: הוא מטיח טענות כלפי כלל משפחתו של התובע, כאילו כולם נוכלים, וכך גם ביחס למותבים שונים, לעו"ד ולאחרים. התבטאויותיו הן בפני המותב דנן והן בפני מותבים אחרים, אינן מכבדות ויוצאות דופן בחומרתן. כאמור לעיל, עדותו של גולן מלאת סתירות ולא קוהרנטית. לא זו בלבד שלגולן אין הסבר רציונאלי לעדותו הכבושה אלא שהוא מעיד על עצמו כי היה לו מניע, ובכלל זה, כי לו היה מקבל את מלוא התמורה שאותה תבע מהתובע הרי שלא היה חושף כלל את גרסתו. כלומר: גולן מעיד על עצמו שלא האמת היא שמדריכה אותו אלא הכסף!

מהימנות גרסת גב' קופרמן

  1. עיוני בחקירתה הנגדית של גב' קופרמן נעשה למעלה מן הצורך, וזאת, כאמור, נוכח קביעותיי ביחס למהימנותו של גולן.

  2. עיינתי בפרוטוקול חקירתה הנגדית של גב' קופרמן ומצאתי כי ענייננו באשה אינטיליגנטית, מהימנה, קוהרנטית בעדותה, שאף הגדילה לעשות ומסרה במהלך חקירתה הנגדית כי גולן הונה אף את אחיה הנוסף בסך של 10,000 ₪, וכי הוא חייב עד היום לאמה, יולנדה, חוב כספי. לדבריה של גב' קופרמן, גולן, ששינה את שמו מעוזי לעוז, עסק בעבר בכבלים פיראטיים ומכאן הכירו אותו בשכונת מגוריהם. כאמור, עדותה של גב' קופרמן מחזקת את גרסת התובע לפיה סחט אותו גולן, כפי שהוא סחט את אחותו וגורמים אחרים, על מנת לקבל כספים שמעולם לא הובטחו לו.

  3. יודגש כי ענייננו אמנם בעדות של אחות, קרובת משפחה, שיש לה עניין, לכאורה, לסייע לאחיה, ובעניין זה אני ער לטענותיו של ב"כ הנתבעת בסיכומיו, לפיהן יש קושי להסתמך על עדות של עד מעוניין בהליך לטובת בעל דין שזימנו להעיד, בהתאם לסע' 54 לפקודת הראיות. אולם, מצאתי כי אין מדובר בעדות של צד מעוניין בלבד, אלא ענייננו בגרסה המבוססת על תכתובת ווטס-אפ עניפה שלא הוכחשה ע"י גולן, ושממנה עולה כי גולן אכן איים על גב' קופרמן, בדורשו ממנה כספים, בדומה לתכתובות שניהל מול אחיה, התובע. משכך, יש לראות את עדותה של גב' קופרמן כאמינה, ויש לקבל את מהימנות גרסתה של גב' קופרמן, המהווה נדבך נוסך במיטוט גרסת הבדים של גולן.

  4. נתתי דעתי לטענות ב"כ הנתבעת באשר לסתירות הפנימיות לכאורה בעדותה של הנתבעת, שהתפרסה על פני שעה ארוכה והתנהלה ביחס לשאלות שאינן נוגעות לעיקר עדותה של עדה זו (החקירה הנגדית מתפרסת על עמ' הפרוטוקול 148-184. העדות התארכה מעל ומעבר, ובעניין זה ר' הערתי לב"כ הנתבעת (בעמ' 184, ש' 15 לפר'), ועסקה אף בטענות וברמיזות שונות כלפי בעלה המנוח של גב' קופרמן, יוסף דג'אני, שנפטר לפני כ-12 שנים, ושלו אין כל קשר לא לתביעה דנא ולא לראיה החדשה (לעניין זה ר' למשל: עמ' 176, ש' 36 עד עמ' 178, ש' 7, וכן מעמ' 183, ש' 27 ועד עמ' 184, ש' 10). במסגרת שאלות אלו מנסה ב"כ הנתבעת לרמוז, כאמור, לעניינים שבהם היה קשור הבעל המנוח לגולן, אולם העדה מדגישה כי הם הכירו בלבד וכי לא היה להם כל קשר. בעניין זה גם אני הבעתי תהייתי על הניסיון ליצור קשר בין הדברים, באופן שכל מטרתו לעורר רגשות שליליים של המותב כלפי גב' קופרמן, ללא תוחלת.

  5. מכל מקום, עיינתי בכלל טענות ב"כ הנתבעת באשר לעדה זו ולא מצאתי בהם ממש. עצם העובדה שענייננו באישה אינטיליגנטית לא מבטל את האפשרות שהיא תסתייע ב"מאכר" כמו גולן, לטפל בענייני התביעה שלה מול הביטוח הלאומי, עובר למועד שבו התברר לה כי הוא מנסה לעשוק אותה. כשלעצמי, לא מצאתי כל פגם בכך שהעדה איננה מדייקת בפרטים שחשיבותם היא משנית ואני מוצא בהם משום "זוטי דברים". לו הייתי מנסה להשוות בין תשובותיו המתחכמות, המעורפלות והמתעלמות של גולן, תוך הכפשות של כל מי שאינו הוא עצמו (שופטים, משפחת קפרא ואחרים) אל מול תשובותיה הישירות, החד משמעיות הלא מתחמקות ולא מתחכמות של העדה גב' קופרמן, הרי שברור כי הכף נוטה כלפי עדותה של גב' קופרמן, ודומה כי אין מקום בכלל להשוות בין שני עדים אלו.

  6. בהקשר זה אחזור ואציין כי די לי בכך שגרסתו של גולן אינה עומדת אף לא על כרעי תרנגולת על מנת שאוכל להכריע במי מהגרסאות עלי לתמוך. בשולי עניין זה אבהיר ואדגיש כי עדותה של גב' קופרמן מגובה בתכתובות שלא הוזמו, המחזקות את גרסתו של אחיה התובע. לא כך הם פני הדברים ביחס לעדותו של גולן שטוען כי ברשותו מאות מסמכים אולם לא צירף ולו בדל ראיה לעדותו.

  7. משכך, אין לי אלא לקבוע כי יש לקבל את גרסתה של גב' קופרמן במלואה.

סיכום ביניים

  1. לאחר עיון בתצהירו של גולן ובעדותו לפניי מצאתי כי גרסתו של מר גולן מלאה בסתירות פנימיות. ראשית: טוען גולן כי מילא את פרטי הסכם ההלוואה באופן שיש בו להטעות את המותב ביחס לסוגיית ההתיישנות. עוד מוסיף גולן כי לא היה מעלה בדעתו לחלוטין לבוא ולמסור עדותו לפני המותב במטרה להבהיר סוגיה זו ככל שהיה מקבל את מלוא שכרו כנדרש על ידו. ברי כי אין מדובר בהתנהלות תקינה של אזרח שומר חוק.

  2. זאת ועוד: גולן טוען כי התובע הציג לפניו כי ברשותו הסכם השקעה ולא הסכם הלוואה. ברי כי טענה זו בדבר הסכם ההשקעה באה לחזק את טענת הנתבעת, כאשר בזמן אמת הבהיר גולן במסגרת תכתובת מטעמו כי אכן מדובר בהסכם הלוואה ובאמצעות הסכם זה יש סיכוי טוב לגביית החוב הנטענת ע"י התובע, ובעת שהתקבל פסק דין לטובת התובע טען גולן כי הוא חזה את פסק הדין הזה מראש. בשולי הדברים יוער כי ענייננו בעדות מפי השמועה, כאשר גולן עצמו טוען כי שמע את הדברים מפי התובע, שמכחיש בתצהירו את כל העדויות שלעניין.

  3. לא זו אף זו: גולן מודה בחצי פה כי דרש את הוצאות המשפט שנפסקו לתובע, הגם שהדברים אינם תואמים את הסכם השכר בין עו"ד ארנפלד לבין התובע. כן מודה גולן בתצהירו כי הוא עצמו זכאי לשכר, בגין השירותים המשפטיים שניתנו על ידו, תוך כדי הסגת גבול המקצוע. גולן מודה בעדותו כי קיבל שכר בסך של 20,000 ₪ ודרש שכר נוסף בסך של 5,000 ₪, וכל זאת, עבור שירותי משפט הכוללים הדפסות, איתורים, משלוחי פקס וכיו"ב, וגם זאת, לאחר שהתובע עצמו רכש דיו וטיונר. גולן לא משכיל להבהיר כיצד הוא מגיע לסכומים כה מופרכים ביחס לשירותים מעין אלו בלבד וברי כי ענייננו בשירותי משפט לכל דבר ועניין ולא בגבייה בגין הדפסות וכיו"ב.

  4. לא זו אף זו שבחלק מהתכתובות עולה כי דרישת התשלום של גולן נובעת משירותים נוספים שלטענתו נתן לתובע, ובכלל זה: בירורים מול הרשויות השונות: משטרה, רשויות המס וכיו"ב. ברי כי ענייננו בתשלום בגין שירותים משפטיים ולא בתשלום בגין שירותים טכניים, שבגינו גובים משרדי עורכי הדין סכומים שאינם עולים על מאות ₪.

  5. זאת ועוד: גולן עצמו מודה כי מילא את פרטי ההסכם וכן ניסח כתבי בי דין. כל זאת, לשיטתו, על מנת להטעות את המותב ואת הצד השני. כלומר: לא זו בלבד שמדובר בעדות כבושה אלא ענייננו בשיתוף פעולה של העד עצמו עם המעשים הבעייתיים לשיטתו, וזאת, ללא שגילה למאן דהוא על התנהלות זו בזמן אמת.אין כל חולק כי מדובר בהסגת גבול מקצוע עריכת הדין ע"י גולן, אולם לא בכך עיקר דיוננו.

  6. גולן אף מודה, כאמור, כי לו היה משלם לו התובע את השכר שנדרש על ידו (הגם שלא מצאתי כי גולן המציא את הסכם שכר הטרחה בין התובע לבין עו"ד ארנפלד), הרי שלא היה טורח למסור עדותו בפני הגורמים שלעניין. עוד מודה גולן כי אכן כתב לתובע כי פסק הדין יכול להתהפך. קריאת הודעה זו של גולן בהקשר של דרישתו לשכר מהווה הודאה מטעם גולן כי אכן פעל לקבל שכר המגיע לו, לטענתו, כאשר היה ולא יקבל את שכרו יפעל לביטולו של פסק הדין. זאת ועוד, מהתכתובות שלעניין עולה כי גולן עצמו היה בקשר עם משטרת ישראל ועם התחקירן אייל, בניגוד לטענתו בתצהירו.

  7. עוד מצאתי סתירות בעדותו של גולן: ראשית, טוען גולן כי פגש את בני הזוג פרנקל, כל אחד בנפרד, באופן מקרי בסניף בנק הפועלים ובמכולת, עובר לחודשים פברואר ומרס 2021, ואלו באו אליו בטענות. לא אוכל לקבל גרסה זו: מהתכתובת בין הצדדים עולה כי לא היה מדובר בפגישות מקריות אלא בקשר שוטף בין גולן לבין בני הזוג פרנקל. גולן היה מודע להגשת הערעור ע"י הנתבעת כחודשיים לפני הגשתו, וכן למשיכת החומר ע"י הנתבעת מב"כ הקודם, נתונים שוודאי לא הגיעו מגורם שצעק על גולן, אלא נוכח שיתוף פעולה מקדים בינו לבין הנתבעת. משכך, גם בעניין זה לא אוכל לקבל את גרסתו של גולן.

  8. אשר על כן אין לי אלא לקבוע את הממצאים העובדתיים הבאים: גולן טיפל וביצע טיפולים משפטיים עבור התובע, ואף השלים את פרטי הסכם ההלוואה. בנסיבות העניין, אני קובע כממצא עובדתי כי ענייננו בהסכם הלוואה ולא בהסכם השקעה, כפי שעולה מהתכתובות עצמן כמו גם מעדותו של התובע. כמו כן, פעל גולן לניסוח כתבי בי הדין ואף השלים את פרטי הסכם ההלוואה, אולם בניגוד לטענתו, הוא השלים את הפרטים והתאריכים, בהתאם לדברי התובע, ולא שינה תאריכים על מנת שאלו יתאימו לתקופת ההתיישנות. כן עולה כי גולן קיבל סכום של למצער 20,000 ₪ בגין שירותיו המשפטיים, וכי דרש לקבל סכום נוסף בסך של 5,000 ₪, בגין שירותים משפטיים שניתנו על ידו, וזאת, כאשר לא סוכם על סכום זה מלכתחילה.

  9. כן עולה כי כאשר התובע לא נענה לפניותיו של גולן להשלים לו את שכרו, פנה גולן ביוזמתו לנתבעת ולבעלה ניר, במטרה, לשתף עמם פעולה, כאשר השאלה בדבר תמורה כלשהי שעליה סיכם גולן מול הנתבעת לא הובהרה מעולם. בהקשר זה נתתי דעתי לכך שגולן טוען כי הגיש התצהיר מטעמו אך ורק למען הבהר לבני הזוג פרנקל כי לא פעל נגדם אלא בשליחותו של התובע.

  10. אין בדעתי להעמיק חקר בדבר ההליכים המשפטיים הנוספים שהתנהלו נגד גולן, אולם מתשובותיו של גולן בפר' הדיון עולה כי לא זו בלבד שפסק הדין בעניינו של גולן נהיו חלוטים ללא שערער עליהם, הרי שהוא מוצא בכל מקרה אשם אחר: פעם זה השופט, פעם אחרת אלו עורכי הדין וכיו"ב. לשיטתו של גולן, רק אדם אחד חף מכל טעות, וזהו גולן עצמו. ברי כי לא אוכל לקבל טענה זו של גולן.

  11. נוכח האמור לעיל ובנסיבות העניין מצאתי כי ענייננו באדם שאיננו מהימן לחלוטין, ואין כל מקום לקבל מאומה מעדותו רצופת הסתירות, שניתנה מתוך מגמה להכשיל את התובע התמים. בהקשר זה אפנה לקביעתו של כב' השופט אלכס שטיין בע"א 765/18, שמואל חיון נ' אלעד חיון (פורסם בנבו, 1.5.19, פסקה 27 לפסק הדין), המתייחס לכלל בדיני הראיות המכונה על ידו כ"חזקת השקר", כדלקמן:

"הכלל הבסיסי והעתיק ביותר הוא חזקה ראייתית הקובעת כי מי שמשקר ביודעין בדבר אחד, משקר בכל עדותו: Falsus in Uno, Falsus in Omnibus. חזקה זו מהווה חלק מהמשפט המקובל האנגלי שמשמש מסד לדיני הראיות הנהוגים במקומותינו."

  1. עדותו של גולן לפניי לא הייתה אמינה בבחינת עדות והסברים "שהוכנו מראש" כחלק מסיפור שלא בהכרח התרחש במציאות. בעניין זה אין לי אלא להפנות לסעיף 54 לפקודת הראיות הקובע כי -

"ערכה של עדות שבעל-פה ומהימנותם של עדים הם ענין של בית המשפט להחליט בו על פי התנהגותם של העדים, נסיבות הענין ואותות האמת המתגלים במשך המשפט".

בית המשפט העליון קובע עוד בע"פ 9352/99, מורד יומטוביאן נ' מדינת ישראל, פ"ד נד4, 632, 644, כדלקמן:

"אכן, לא פעם, במיוחד במצבים של עדויות סותרות שאינן נתמכות כדבעי בראיות חיצוניות, האמון הניתן על-ידי בית-המשפט בעדות מסוימת מבוסס בעיקר על תחושה פנימית של בית-המשפט, הנובעת מ"אותות האמת" המתגלים מתוך "התנהגותם של העדים".

אמנם התנהגותם של העדים ומה שנחזה כאותות אמת אינם חזות הכול. החזות עלולה להטעות. היא עלולה אף להיות תחבולה ומירמה. לכן בית-המשפט צריך להזהיר את עצמו לפני שהוא מבסס עצמו רק, או בעיקר, על התנהגותו של עד. עם זאת התנהגותו של עד עשויה להיות אמצעי יעיל לקביעת מימצאים עובדתיים על-ידי בית-המשפט.

סימני אמת שיש בהם כדי להשפיע על בית-המשפט, כשהוא קובע את המימצאים העובדתיים, לא תמיד הם באים לידי ביטוי, ומכל מקום הם אינם באים לידי ביטוי מלא בפרוטוקול של המשפט. לפיכך ההתרשמות הישירה של בית-המשפט הרואה ושומע את העדים היא יתרון על פני ההתרשמות העקיפה של בית-המשפט לערעורים, שרק קורא את העדויות".

  1. כאמור, התרשמותי הבלתי אמצעית מעדותו של גולן היא כי לא ניכרים בה אותות האמת והאמת איננה נר לרגליו, וזאת, בלשון המעטה. ענייננו באדם לא אמין ולא מהימן שכל גרסתו היא בגדר גרסת בדים.

קביעות מותבים שונים באשר למהימנותו של גולן וסוגיית "מעשים דומים"

  1. ב"כ התובע ביקש להשתית הקביעות בענייננו באשר למהימנותו של גולן על ממצאי ערכאות אחרות, כמפורט לעיל. דא עקא שההלכה הפסוקה איננה תומכת בגישה זו. לעניין זה ר' למשל הקביעה של כב' השופטת מרים נאור (כתוארה אז) בע"א 9817/02 וינשטין נ' ברגמן (פורסם בנבו, 16.6.05, פיסקה 15) כדלקמן:

"דעתי היא כי לא ניתן באמצעות פסקי דין שניתנו בין צדדים אחרים להוכיח עובדות בהליך שבפנינו.... פסק דין בענין אחד הוא עדות סברה לגבי ענין אחר. לעולם על השופט להכריע בדין על סמך הראיות המובאות בפניו. בע"א 79/72 האפוטרופוס לנכסי נפקדים ממינהל נ' פולק, פ"ד כז (1), 768 הסביר השופט מ' לנדוי כי "במשפט השני ... רשאים הצדדים לפסק בו ייחתך הדין על-סמך המסקנות אליהן הגיע אותו שופט שבפניו התברר המשפט, ומסקנות אלה צריך שתהיינה מושתתות על עדויות שגבה אותו שופט עצמו". מעבר לכלל המשפטי שפסק דין בעניין אחר הוא בגדר עדות סברה במשפט אחר,...." (ההדגשה כאן – במקור. י.פ.)

כן ר' דברי הנשיא מאיר שמגר בע"פ 2309/90 האשם סבאח נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 24.12.91).

"העובדות והמסקנות בעניין אמינותם של עדים שנקבעו במשפט אחר אינן קבילות כלל במשפטו של המערער. יש גם הגיון בכלל האמור של דיני הראיות. ההתרשמות של השופט מאמינותו של עד צריכה לנבוע מנתונים שבפניו שעיקריהם מוצגים בסעיף 54 לפקודת הראיות (נוסח חדש), התשל"א-1971. אין זה מתקבל על הדעת ששופט יחייב או יזכה נאשם על יסוד התרשמותו וממצאי המהימנות שנקבעו על ידי שופט אחר במשפט אחר. הרי אין לדעת מה נאמר במשפט האחר ומהן נקודות המפתח אשר היתה להם חשיבות לצורך הסקת המסקנות במשפט האחר (ראה גם דברי חברי הנכבד השופט ש. לוין בע"פ 479/81, יצחק כהן נ. מדינת ישראל - לא פורסם)."

  1. עם זאת, משענייננו בטענה בדבר מעשים דומים ובשים לב לתשובות של גולן במהלך חקירתו הנגדית בצורה שאיננה מעוררת כבוד בלשון המעטה, הרי שאין מנוס מלהתייחס ואף ליתן משקל להכרעות בעניינים אלו. באשר לטענת המעשים הדומים ושיטת הביצוע הרי שבעניין זה כבר נקבע כי התנהגותו של אדם בעבר עשויה להיות בעלת ערך הוכחתי הן במישור הפלילי והן במישור האזרחי (ר': יעקב קדמי, על הראיות, 2, תש"ע-2009 מעמ' 702). כך נקבע כי –

"מעשים דומים שנעשו ע"י אדם בעבר עשויים להצביע על "כוונתו" - קרי: תיעוד הנפשה המלווה את מעשיו – שהרי התנהגותו של אדם מבטאת בדרך כלל את הלך נפשו; ואילו נקיטה ב"שיטת ביצוע" מיוחדת בעבר, עשויה להפוך ל"כרטיס ביקור" ולשמש ראיה ה"מזהה" את המבצע בקשר למעשים אחרים."

  1. ברי כי אין ענייננו בשיטת ביצוע, אולם עולה הטענה בדבר מעשים דומים, הנובעת הן מעדותה של גב' קופרמן והן מההכרעות בהליכים הנוספים. יודגש, כי הכלל בדבר "מעשים דומים" מותר גם במישור האזרחי כהוכחת כל דבר אחר, אם הוא רלוונטי (קדמי, שם, בעמ' 720).

  2. בכל מקרה, הערך הראייתי של סוגיה זו לא רב הוא, ומשכך, אדרש בעיקר להתנהלותו של גולן ביחס לעדה הנוספת שלפניי, היא גב' קופרמן, כאשר גם בעניינה פעל גולן באופן דומה, בהבטיחו סיוע ולאחר קבלת הכסף מהביטוח הלאומי התחיל באיומים בדבר השכר המגיע לו כביכול. בעניין זה מצאתי את עדותה של גב' קופרמן, כמו גם עדותו של התובע, אמינה וקוהרנטית, באופן שעדויות האחים משלימות זו את זו. ויודגש: נתתי דעתי לכך שמדובר באחים קרובים, ובכל זאת, לא מצאתי לקבוע כי אין משקל לעדותה של גב' קופרמן. ויודגש: ההזדקקות להליך בעניין אלימלך בא אך ורק כתוספת ראייתית להתנהלות ולהלך נפשו של גולן ומהווה חיזוק לקביעות החד משמעיות שלי בעניינו בהליך שלפניי.

טענות לזיוף מסמכים ולמרמה שבוצעו ע"י התובע

  1. בתצהירו ובחקירתו הנגדית טוען גולן כי התובע נקט בדרכי מרמה וזייף הסכם הלוואה. כאמור לעיל, לא מצאתי ליתן אמון בגרסתו של גולן, אולם יתירה מכך, ענייננו בטענה בדבר מרמה. ביחס לכך כבר נקבע בהלכה הפסוקה כי משענייננו בטענה המייחסת לאדם ביצוע עבירה פלילית הרי שיש לעמוד בנטל ראיה מוגבר במיוחד, הגבוה ממאזן ההסתברויות. לעניין זה ר': ע"א 7456/11, מוריס בר נוי ואח' נ' אמנון מלחי ואח' (פורסם בנבו, 11.4.13, ר': פסקה 15 לחוות דעתו של כב' השופט דנציגר):

"כאשר אחד הצדדים להליך מעלה טענת מרמה או זיוף, מוטל עליו נטל השכנוע להוכחת טענתו, בין אם מדובר בתובע או בנתבע. הגם שהנטל הוא של מאזן הסתברויות, כמקובל במשפט האזרחי, הרי שכמות הראיות ורף הראיות הנדרש לגבי טענת מרמה, אשר לה גוון מעין פלילי, הם גבוהים יותר ועל בית המשפט לבחון את הראיות בזהירות ובקפדנות...."

  1. גם מסיבה זו לא אוכל לקבל את גרסתו של גולן, ויש לבכר את גרסתו האמינה והקוהרנטית של התובע.

העדר זימונם לעדות של גב' יולנדה קפרא ושל עו"ד ארנפלד

  1. התובע נמנע מלזמן לדיון ההוכחות מטעמו את אמו, גב' יולנדה קפרא (להלן: האם), ואת עורך דינו לשעבר, עו"ד ארנפלד. ב"כ הנתבעת מבקשים בסיכומיהם לזקוף זאת לחובתו. אין דעתי כדעתם. אכן, ככלל, העדר זימונם של עדים מטעם צד שאמור היה לזמנם תיזקף לחובתו של אותו צד (לעניין זה ר': ע"א 465/88, הבנק למימון ולסחר בע"מ נ' סלימה מתתיהו ואח', פ"ד מח(4), 651, 658). לא כך הם פני הדברים בנדון דנן. ואבהיר:

  2. באשר לאם, הרי שכבר בפסק הדין הראשון התייחסתי לעדותה של זו, וציינתי כי זו לא זכרה פרט חשוב במערכת היחסים בין בנה התובע לבין הנתבעת, אשר היה אמור להשליך על הכרעתי בפסק הדין (סיפת סע' 158 לפסק הדין), וכן שמדובר באשה פשוטה וקשת יום (סע' 159 לפסק הדין הנ"ל). כבר במהלך ניהול ההליך הראשון התוודעתי לכך שענייננו באשה מבוגרת, כאשר בכל מקרה, עדותה תיתפס כעדות של קרוב משפחה מדרגה ראשונה, שעדותו לא תחזק באופן משמעותי את ההכרעה שלעניין (סיפת סע' 159). משכך, אינני מוצא לנכון לזקוף לחובתו של התובע את אי העדתה של אמו.

  3. בשולי עניין זה אציין כי סוגיית זימונה לעדות של האם הועלתה ע"י ב"כ התובע כבר בישיבה המקדמית, כמפורט לעיל. מכל מקום, במסגרת הסכמת הצדדים שקיבלה תוקף של פסק דין בהליך הערעור צויין כי התובע רשאי להמציא ראיות לסתור מטעמו, אולם ברי כי אין הוא חייב לזמן את העדים המפורטים בהסכמת הצדדים אלא לשקול את צרכיו. בהינתן, שכאמור, עדותו של גולן נסתרת מאליה, הרי שלא מצאתי צורך אמיתי בזימונה של האם.

  4. באשר לעו"ד ארנפלד, הרי שזה ייצג בהליך הראשון את התובע, ואף נתן תצהיר במסגרת הליך הערעור, לטובתו של התובע. עם זאת, ענייננו באדם שמשתף פעולה בהיבט המקצועי עם גולן, המנסח כתבי בי דין עבורו, באופן המסיג את גבול המקצוע שלא כדין, בצורה שמעוררת תהיות. ברי כי עדותו של עו"ד ארנפלד היתה יכולה לחזק את גרסתו של התובע, אולם, לא פחות מכך, היה בה משום האפשרות לחזק את גרסתו של גולן, שהשיב שוב ושוב במהלך עדותו כי שאלות אלו יש להפנות לעו"ד ארנפלד, שאתו הוא עובד עד היום בשיתוף פעולה. זאת ועוד: נוכח טענתו של ב"כ התובע באשר לחשש בדבר חשיפת נושאים המצויים בתחום יחסי עורך דין לקוח יש לקבל את העדר זימונו של עד זה.

  5. יודגש כי די היה לי בגרסתו של גולן עצמו (הסותר את עצמו מניה וביה), על מנת להכריע את הדין, כמפורט בהרחבה לעיל, ולא נזקקתי לכל עדות נוספת בעניין. לא זו אף זו: במסגרת ההליך דנא נדרשתי לבחון את הראיה החדשה ואת ראיותיו של התובע לסותרה. בהינתן שהנתבעת לא הצליחה לשנות את דעתי באשר למשקלה של הראיה החדשה ומשכך גם ביחס לשינוי פסק הדין הרי שממילא אין צורך לזמן עדים סתם. בשים לב לכך שלא גולן ולא הנתבעת הצליחו להרים את נטל הראיה באמצעות הראיה החדשה הרי שממילא אין כל צורך לזמן את העדים הנוספים, ובכללם: האם יולנדה ועו"ד ארנפלד. ויודגש, נטל זה מוטל על הנתבעת לאחר שעוד במסגרת פסק הדין הראשון הצליח התובע להוכיח את טענותיו במאזן ההסתברויות ובכך העבירו לידי הנתבעת. משכך, לא מצאתי לנכון לזקוף לחובתו של התובע את העדר זימונו של עו"ד ארנפלד מטעמו.

העדר המצאת ראיות מטעם גולן

  1. למול האמור, מצאתי כי גולן עצמו טען מספר פעמים בתצהירו ובחקירתו הנגדית כי ברשותו מאות מסמכים (שחלקם נתפס ע"י המשטרה) והמוכיחים את גרסתו. גולן לא המציא ולו בדל ראיה לשם חיזוק גרסתו. לא הומצא ולו מסמך אחד מתוך מאות המסמכים, וזאת, לעומת ההתכתבויות והמסמכים שהומצאו ע"י התובע, והסותרים אחד לאחד את גרסתו של גולן.

ויודגש: לו היתה נטענת טענה כי מסמכים שונים מצויים בידי משטרת ישראל ויש בהם לחזק את גרסתו של גולן יתכן והיה מקום מלכתחילה לפעול על מנת לקבלם, אולם עד הרגע האחרון לא נטענה טענה כזו ולא הוגשה כל בקשה בהתאם.

  1. בהקשר זה נקבע בהלכה הפסוקה כי הימנעות מגילוי של פרט מהותי או הימנעות מהמצאת ראיה דינם כהימנעות מזימונו של עד והלכת הבנק למימון חלה אף על התנהלות זו. לעניין זה ר' למשל קביעתה של כב' השופטת כאמלה ג'דעון בת"א (חי') 8238-07 נודרי פיצ'חדזה נ' עטא חביב (פורסם בנבו, 12.1.12. בפסקה 20(ב)(3) לפסק דינה) כדלקמן:

"למותר לציין כי העלמת עובדת קיומו ו/או זהותו של נוסע נוסף ברכב, שהינה עובדה מהותית לכל הדעות, לא רק משליכה על מידת האמון שניתן לייחס בכלל לעדותו של הנהג, אלא היא מעוררת חשד כי יש דברים בגו, וזאת כפי שנפסק בע"א 465/88 הבנק למימון..."

  1. כמו כן, ר' דבריו של כב' השופט סאלים ג'ובראן בע"א  9656/05 נפתלי שוורץ נ' רמנוף חברה לסחר וציוד בניה בע"מ (פורסם בנבו, 27.7.08) (פסקאות 24-26):

"הפרת ההסכמים עם שתי חברות אלו נעדרת תימוכין לכך בכתובים. ברי, כי צד המבסס את תביעתו על הסכם מסוים, חייב, בראש ובראשונה, להוכיח את קיומו של ההסכם. בקליפת האגוז יוער, כי באי הצגת האסמכתאות ומחסור של מסמכים יש אף כדי לגרום נזק ראייתי למערערים. כך או אחרת, דרישת הכתב הראייתית באה לענות על קשיים בתחום דיני הראיות וזאת, כאשר חסרים פרטים אודות העסקה...

שיטת המשפט הנהוגה בישראל היא שיטת משפט אדוורסרית ו"אין לו לדיין אלא מה שרואות עיניו" (בבלי סנהדרין ו' ע"ב). לא מתפקידו של בית המשפט להביא ראיות שבעל דין לא דאג להביאן. התובע אינו חייב בהבאת הראיות הטובות ביותר שניתן להשיג, קרי: הראיות המקסימליות, ודי אם יביא ראיות מספיקות לשם הוכחת המוטל עליו ואין נפקא מינה אם היה לאל ידו להשיג ראיה 'טובה' הימנה. אי הצגת ראיות טובות יותר, במידה ואכן היה דרוש הדבר, אינו מהווה גורם בעל משקל ראייתי לחובתו של הנושא בנטל השכנוע, אלא רק סיכון שראיות פחות טובות לא תספקנה להרים את הנטל.... קבלת הכרעה על סמך נתונים חסרים, שהיה ניתן וצריך לקבלם, עשויה להקים עילה להתערבות בית משפט שלערעור. ודוק; לא כל חוסר בראיות יקים עילה להתערבות. על היעדר הראיות לנגוע ללב השאלות שבמחלוקת אשר יש בהן כדי להבהיר עובדות השנויות במחלוקת.

זאת ועוד. לעיתים, הדרך שבה מנהל בעל דין את עניינו בבית המשפט הינה בעלת משמעות ראייתית, באופן דומה לראיה נסיבתית, וניתן להעניק משמעות ראייתית לאי הגשת ראיה. התנהגות כגון דא, בהעדר הסבר אמין וסביר - פועלת לחובתו של הנוקט בה, שכן היא מקימה למעשה חזקה שבעובדה, הנעוצה בהיגיון ובניסיון חיים, לפיה דין ההימנעות כדין הודאה בכך שלו הובאה אותה ראיה, היא הייתה פועלת לחובת הנמנע ותומכת בגרסת היריב. בדרך זו ניתן למעשה משקל ראייתי לראיה שלא הובאה. כאשר בפי בעל דין הסבר סביר ואמין לאי העדתו של עד מטעמו או לאי הגשת ראיה מצידו, ישמיט ההסבר את הבסיס מתחת לקיומה של החזקה שנוצרה לחובתו בשל אי הבאת הראיה..."

  1. כן ר': יעקב קדמי, על הראיות, הדין בראי הפסיקה, חלק שלישי 1649-1650, הקובע כי הימנעות זו מחזקת את הראיות העומדות לחובת הנמנע ומחלישה את הראיות המובאות מטעמו להוכחת גרסתו.

  2. משכך, גם בשל ההימנעות של גולן מלהמציא מסמכים המאמתים את טענותיו יש לדחות את גרסתו.

עדות שקר במשפט העברי

  1. באולמי, כמו גם באולמות אחרים, נשמעים מדי יום אנשים דוברי אמת, מול אחרים שאינם דוברי אמת, או אפילו משקרים. לעתים, נוקטים האחרונים בשקרים קטנים, לעתים בשקרים לבנים, לעתים מרשים העדים לעצמם לשקר "לצורך", או לומר אמת "לשעתה", לעתים הם מפריזים ולא משקרים (לשיטתם) ולעתים משקרים במפגיע. איש איש ושקריו, איש איש שיקוליו, מניעיו ונסיבותיו.

  2. מיוחד הוא המקרה שלפניי כאשר הראיה החדשה של העד גולן הוגשה לאחר מתן פסק הדין, ואף לאחר הגשת הודעת הערעור. כל זאת, לאחר שעד זה סייע לתובע להציג לבית המשפט נוסחה הפוכה. עד זה מרשה לעצמו לשקר במפגיע ולהתעבר על ריב לא לו (ע"פ משלי, כו, יז), והכל באצטלה של הסרת עננה ממנו, על מנת להסיר ממנו חשדם של הנתבעת ובעלה כי שיתף פעולה עם התובע. לא זו אף זו, אלא שעד זה מעיד על עצמו שלא היה מוסר עדותו שלפניי לו היה מקבל את מלוא שכרו מהתובע, כטענתו. לדידי, ההסבר למניעו של גולן למסור עדות שקר הוא פשוט: ניסיון סחיטה מהתובע.

  1. התורה מצווה אותנו "מדבר שקר תרחק" (שמות, כג, ז). בעשרת הדיברות מופיע האזכור בדבר עדות שקר פעמיים: "לא תענה ברעך עד שקר" (שמות, כ, יט), ו"לא תענה ברעך עד שוא" (דברים, ה, יז)1. לעניין זה ר' מאמרו של השופט רפי יעקבי, דף פרשת השבוע, משרד המשפטים (עורכים: אביעד הכהן ומיכאל ויגודה), פרשת ניצבים וילך, שנת תשס"ב, גיליון 30. כן ר' מאמרו של השופט מנחם (מריו) קליין: עקרונות המשפט העברי וספרות השו"תים בעניין שקר ואמת בטיעונים ועדויות (פורסם באתר פסק דין ביום 4.11.02 2).

סוף דבר

  1. לאחר שמיעתו של גולן נחה דעתי כי אין מקום לקבל את גרסתו. מדובר בגרסה כבושה, מופרכת, מליאת סתירות וחורים, וגולן עצמו נתפס על ידי כלא אמין, הן בהקשר להליך שלפניי והן בעקבות קביעות של ערכאות אחרות שגולן לא השכיל להתמודד עמן. מצאתי לפניי אדם מניפולטיבי, המעיד על עצמו כי עבר עבירות פליליות ביודעין, על מנת להונות את הערכאה השיפוטית. עוד הוא מודה מפורשות (הגם שגולן עצמו לא מגדיר את התנהלותו כך, אלא שהדברים עולים מהתנהלותו) כי הוא סחט את התובע, כשזה סירב לשלם לו את מלוא השכר המגיע לו, לטענתו. כל זאת, לאחר שהוא מסכים להודות, לאחר ניסיונות התחמקות רבים, כי קיבל מהתובע שכר בסדר גודל של כ-20,000 ₪, כאשר לטענתו בתחילת עדותו מדובר בתמורה בגין מסירות כתבי בי דין והדפסות, ובהמשך גרסתו מתפתחת לשכר בגין בירורים מול הרשויות השונות.

  2. בהקשר זה נתתי דעתי להודאתו של גולן עצמו כי התובע איננו אדם מתוחכם, כפי שאני עצמי מצאתי זאת בהכרעתי במסגרת פסק הדין הראשון. התובע איננו יודע לשקר, אפילו היה מתאמץ לעשות זאת. שונים הם פני הדברים ביחס לגולן, שהאמירה כי האמת איננה נר לרגליו תחמיא לו. מדובר באדם לא אמין, מניפולטיבי, אינטרסנט, שעדותו איננה קוהרנטית ועקיבה אלא מליאת סתירות וחורים. בעדותו לפניי מצאתי כי גולן מתנהל באופן לא נורמטיבי. הוא מנסה לערפל את תשובותיו, להתחכם ולהתחמק ממתן תשובות לשאלות קשות. לעתים הוא משתמש בטקטיקות שונות, ובכלל זה, טוען כי צועקים לו באוזן. גולן מרשה לעצמו להתווכח עם ב"כ הצדדים ביחס למעמדו, הגם שמעמדו הוא כעד בלבד.

  3. לגופו של עניין, גולן איננו משכיל להתמודד עם הטענות כלפיו, ובכלל זה: הטענה בדבר כבישת עדותו והטענה כי הוא עצמו ניסח את כתבי בי הדין של התובע, ואף השלים עבור התובע את הסכם ההלוואה מושא התביעה העיקרית. כן לא השכיל גולן להתייחס לטענה כי למעשה תפקד במסגרת ההליך מושא פסק הדין הראשון כ"מאכר", תוך הסגת גבול המקצוע, ותוך שקיבל תמורה בסך של 20,000 ₪, שלא ידע להסבירה, תוך שימוש בנימוק כוזב כאילו קיבל תמורה זו בגין הדפסות, שליחויות, בירורים וכיו"ב.

גולן אף לא ידע להתמודד עם הטענות כי למעשה "הפך את עורו" ביחסיו עם התובע, לאחר שזה סירב להעביר לרשותו תמורה מעבר לסכום של 20,000 ₪ שאותה קיבל ומעבר לשכר הטרחה שאותו קיבל עו"ד ארנפלד. כן התקשה גולן להבהיר כיצד ניתן להתמודד עם הטענה שהתובע תמים ואיננו מתוחכם, כאשר לעומת זאת, גולן עצמו טוען כי התובע רימה את הנתבעת. לאחר קריאה חוזרת ונשנית של גרסתו של גולן עולה כי גרסה זו עצמה מחזקת את הטענה כי התובע אדם תמים, לא מתוחכם ואמין. לא זו אף זו: נמצא שהתכתובת בין גולן לבין התובע מחזקת כאלף עדים את גרסתו של התובע, כאשר גולן כותב לו מיזמתו כי "אני לא דואג מהסכם ההלוואה שכן הוא אמיתי." (תכתובת ווטס-טפ של גולן לתובע מיום 22.10.19). עמדה זו רק מחזקת את טענתו של התובע לאורך כל הדרך כי אכן ענייננו בהסכם הלוואה ולא בהסכם השקעה, כטענת הנתבעת. עצם העובדה שגולן משנה פתע פתאום את טעמו, בשל מניעים כספיים אישיים לא מאיין את העובדה שבזמן אמת הוא סבר שאכן ענייננו בהסכם הלוואה ולא בהסכם השקעה.

  1. מאידך גיסא מצאתי את עדותו של התובע, כמו גם עדותה של אחותו, גב' קופרמן, אמינות, קוהרנטיות, רהוטות וללא סתירות.

  2. בהקשר זה אדגיש, כפי שציינתי בהכרעתי במסגרת פסק הדין בהליך הראשון, כי התובע הוא אדם תמים ולא מתוחכם. גולן עצמו ציין כי התובע הוא – "תמים בגבול הטיפש", וודאי שאיננו נוכל המתמצא בעסקי הנוכלויות. רוצה לומר: שהתובע איננו מסוגל לרמות, אף לו היה חפץ בכך, ולא מצאתי כי יש לו איזשהו חפץ לכך. על התובע נאמר: "עם חסיד תתחסד ועם גבר תמים תתמם" (תהלים, יח, כה).

  3. דווקא ביחס לגולן מצאתי כי הוא איננו הולך ביושר ואף ניסה לסחוט את התובע, כאשר זה לא הסכים לשלם לו את שכר טרחתו, בגין העבודות המשפטיות שביצע. ואני מדגיש: גולן ביצע עבודות משפטיות, תוך הסגת גבול המקצוע, וקיבל על כך שכר טרחה הנע בין הסכום של 20,000 ₪ לשיטתו של גולן עצמו, לבין הסכום של 25,000 ₪ לשיטתו של התובע; אולם סכום זה לא הספיק לו. גולן הבהיר כי אין מדובר בשכר טרחה אלא בהוצאות, כאשר ניסה להבהיר שההוצאות הללו נובעות מצילומים ומשליחויות שביצע, אולם לא ניתן להעלות על הדעת הוצאות משפט בסדרי גודל כאלו וברי כי ענייננו בשכר טרחה בגין עבודה משפטית, שגולן לא היה רשאי בכלל לספק.

תוצאה

  1. עולה מן המקובץ כי אין לקבל את גרסתו של גולן, קרי: הראיה החדשה מושא ההליך שלפניי. ממילא, אין מקום לשנות את תוצאות פסק הדין בהליך הראשון. בנסיבות העניין, ייוותר פסק הדין בהליך הראשון על כנו.

  2. באשר לשאלת ההוצאות הרי שבמסגרת ההליך שעניינו שמיעת הראיה החדשה התנהלו 4 ישיבות: ישיבת תזכורת מיום 20.10.21. ישיבת הוכחות מיום 8.9.21 וישיבת הוכחות נוספת מיום 21.9.22. כן התקיימה ישיבת סיכומים בעל פה נפרדת (נוכח בקשת ב"כ הנתבעת ונוכח העובדה שחקירתו של התובע על ידם התמשכה מעבר ללוחות הזמנים שהוקצו לעניין) ביום 20.10.22.

  3. בהקשר זה נתתי דעתי לכך שבשל העובדה שחקירתו הנגדית של התובע עצמו ע"י ב"כ הנתבעת התמשכה מעבר לזמן שהוקצה לה מלכתחילה (90 דקות) נקבעה ישיבת הוכחות נוספת ליום 21.9.22, להמשך חקירתו של התובע. יודגש כי חקירתו הנגדית של התובע (כמו גם חקירתה הנגדית של אחותו, גב' קופרמן) גלשה לשאלות שאינן קשורות בהכרח למערכת היחסים בינו לבין גולן, ודומה היה לעתים כי מטרת המשכה של החקירה הנגדית היא למטרות אחרות לחלוטין, שאינן קשורות, כאמור, למערכת יחסים זו.

  4. בנסיבות העניין, אני מוצא כי היה בחקירתו הנגדית של התובע משום שימוש לרעה בהליכי משפט. לא זו אף זו: במהלך חקירתו הנגדית של גולן הוגשו שוב ושוב התנגדויות בעל פה ע"י ב"כ הנתבעת, התנגדויות שלא מצאתי ברובן ממש ושבאו לסייע לגולן בהצגת גרסתו. כן נתתי דעתי לכך שבעקבות בקשת ב"כ הנתבעת נדחה ההליך לשם שמיעת סיכומים בעל פה, וזאת, הגם שמלכתחילה אלו נקבעו לשמיעה במהלך דיון ההוכחות האחרון (וכל זאת, עקב התמשכות חקירתו הנגדית של התובע).

  5. בשולי הדברים נתתי דעתי לבקשת הפסילה שהוגשה לאחר הדקה ה-90, בתחילת דיון הסיכומים בעל פה, שאליה התייחסתי לעיל. אמנם במהלך הדיון עצמו קבעתי כי בנסיבות העניין אינני עושה צו להוצאות, אולם דומה כי כלל התנהלות הנתבעת וב"כ דורשת התייחסות מיוחדת. בהקשר זה אציין כי עצם בקשת הפסילה ע"י ב"כ הנתבעת, שהוגשה, כאמור, ברגע האחרון מהווה ניסיון לשנות את כללי המשחק לקראת סופו של ההליך.

  6. כאמור לעיל, הסכימו ב"כ הצדדים, בהסכמה, שקיבלה תוקף של פסק דין ע"י ערכאת הערעור, כי שמיעת הראיה הנוספת תתבצע ע"י המותב שנתן את פסק הדין הראשון, כלומר: על ידי. כל זאת, לאחר שב"כ הנתבעת הביעה הסתייגותה בעניין, עובר להסכמת הצדדים בהליך הערעור. לאחר הסכמה זו נעשה ניסיון נוסף לפניי לשנות את המותב תוך בקשה ממני לפסול את עצמי, חרף הסכמת הצדדים והכרעת ערכאת הערעור. לאחר שזה לא הסתייע ולאחר חקירת מר גולן הגיש גולן עצמו בקשה לפסול את המותב. גם בקשה זו לא התקבלה, והנה, כאמור, לאחר כל הניסיונות הללו ולאחר שמיעת כלל הראיות ועם תחילת דיון הסיכומים בעל פה, הוגשה בקשת פסילה למותב, ללא תצהיר, ללא חתימה, ברגע האחרון, ללא העברת העתק לצד השני וללא גילוי אוזניו בעניין, כאשר הבקשה עצמה מבססת עצמה בעיקר על טענות בדבר מעורבות המותב בחקירתו של גולן, כמו גם טענה קלושה ביותר בדבר פסילה בהליך אחר בעניינו של גולן. לטעמי, יש לראות בסדרת בקשות זאת משום ניסיון כושל לשנות את כללי המשחק במהלכם ולקראת סופם, על כל המשמעויות הנובעות מכך.

  7. יודגש כי במסגרת ההליך דנא, שכל עניינו היה בשמיעת הראיה החדשה והראיות לסתור, ניתנו על ידי 50 החלטות, חלקן מהותיות. בהקשר זה אציין כי בפר' הדיון מיום 20.10.21 ניתנה החלטה אחת; בפר' הדיון מיום 8.9.22 ניתנו 5 החלטות; בפר' הדיון מיום 21.9.22 ניתנו 8 החלטות ובפר' הדיון מיום 20.10.22 ניתנו 7 החלטות. בסה"כ 21 החלטות בפר' הדיונים, כאשר חלקן מהותיות ובהן החלטות ביחס להתנהלות שגרמה לעיכובו של ההליך. יתר ההחלטות ניתנו ביחס לבקשות נפרדות. חלק ניכר ומהותי של ההחלטות ניתן בבקשות של הנתבעת, כאשר לטעמי, מלכתחילה לא היה מקום להגישן, כמפורט באריכות לעיל. בהקשר זה אפנה, בין היתר, לפרק העוסק בהערות הדיוניות.

  8. עוד אציין כי דיון התזכורת התנהל לפניי ביום 20.10.21 ואילו דיון הסיכומים האחרון התקיים בדיוק שנה מאוחר יותר, ביום 20.10.22. כל זאת, כאשר פסק הדין בהליך הראשון ניתן על ידי ביום 22.2.21, וכאשר פסק הדין של ערכאת הערעור ניתן ביום 14.10.21. כשלעצמי, ניסיתי לזרז את מתן פסק הדין דנן ככל האפשר, אולם לשם כך הייתי זקוק לשיתוף הפעולה מטעם הצדדים, שדחו מטעמיהם הם את מועדי דיוני ההוכחות. מכל מקום, ענייננו בתביעה מיום 5.7.18, אשר עניינה בהלוואות לנתבעת משנת 2011, וברי כי התובע זכאי ליהנות מפירות זכייתו בתביעה שלפניי.

  9. משכך, אני מורה על פסיקת הוצאות כדלקמן: הנתבעת תישא בשכר טרחת עו"ד של התובע בסך של 17,500 ₪, וכן בהוצאות התובע בגין התייצבותו לדיונים ויתר הוצאותיו המשפטיות, ובכלל זה, אלו שנגרמו בשל ניהול ההליך ע"י הנתבעת תוך שימוש לרעה בהליכי משפט בניגוד להוראות תקנות 3(ב) ו-4 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018, ובהתאם לתקנה 151(ג) לתקנות, בסך של 7,500 ₪. סכומים אלו ישולמו ע"י הנתבעת לידי התובע בתוך 30 ימים מהיום, שאם לא כן יישאו ריבית והפרשי הצמדה כדין. הפקדון בסך של 1,200 ₪, שהופקד ע"י התובע לשם הבטחת שכרו של עו"ד ארנפלד, שבסופו של דבר לא הגיע להעיד לפניי, יוחזר לידי התובע באמצעות ב"כ.

  10. לעניין עדות השקר של גולן והסחיטה שהפעיל כלפי התובע - אם גרסת התובע נכונה, כפי שקבעתי לצורך הכרעה בתיק דנן, הרי שגולן שיקר במצח נחושה לאורך התצהיר שהוגש מטעמו ועדותו במסגרת ההליך. זאת ועוד, גולן פעל כלפי התובע תוך סחיטה באיומים, והכל לשם השגת מטרותיו – כספים נוספים. למותר לציין, כי הכרעתי זו מתייחסת רק לעניין המשפט דנן, ובמידת ההוכחה הדרושה לצורך הכרעה בהליך אזרחי. יחד עם זאת, חומרת המעשים האמורים מחייבת אותי להעביר את העניין למנהל בתי המשפט, על מנת שישקול את הצורך בייזום חקירה פלילית (ר' בעניין זה ת"א (מרכז) 165-12 אסתר ברק נ' דלתא קפיטל גרופ בע"מ (21.7.13); ערעור בעניין בע"א 7183-13 אסתר ברק נ' דלתא קפיטל גרופ בע"מ (12.7.15) נדחה).

  11. המזכירות תעביר עותק של החלטה זו למנהל בתי המשפט על מנת שישקול את הצורך בייזום חקירה פלילית.

זכות ערעור כדין.

פסק הדין יישלח לב"כ הצדדים ע"י המזכירות.

ניתן היום, ה' חשוון תשפ"ג, 30 אוקטובר 2022, בהעדר הצדדים.

1 ר': ספר החינוך, מצוה לז, בעל הלכות גדולות, לאוין לא, רס"ג לאוין לד, יראים קעח, רמב"ם, לא תעשה רפה, סמ"ג לא תעשה רטז, סמ"ק רלו.

2 https://www.psakdin.co.il/Document/%D7%9E%D7%AA%D7%99-%D7%9E%D7%95%D7%AA%D7%A8-%D7%A2%D7%9C-%D7%A4%D7%99-%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%98-%D7%94%D7%A2%D7%91%D7%A8%D7%99-%D7%9C%D7%A9%D7%A7%D7%A8-%D7%91%D7%94%D7%9C%D7%99%D7%9A-%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%98%D7%99#.Y12fY7BBTIU

52 מתוך 52