בפני | כב' השופט בדימוס משה מכליס חברת ועדה – נאוה חג'אג', עו"ס חבר ועדה – דוד אוסמו, קרימינולוג נציגת שב"ס – מור קדוש מזכיר ועדה – דרור פרידמן | |
המבקש | פלוני | |
נגד | ||
משיבה | מדינת ישראל ע"י ב"כ עו"ד נועה שוקר והמתמחה רוזאן חסונה | |
החלטה |
מדובר באסיר שמרצה מאסר ראשון לתקופה של 9 חודשים בגין עבירות של שהייה בלתי חוקית ומעשה מגונה בכוח.
ב"כ המשיבה מתנגדת לשחרורו המוקדם של האסיר.
ב"כ המשיבה מגישה עמדת מטא"ר המתנגדים לבקשה.
טוענת ב"כ המשיבה לחומרת העבירה.
טוענת ב"כ המשיבה כי האסיר הכחיש את ביצוע עבירת המין וטען שאינו זקוק לטיפול בתחום ולא הביע מוטיבציה לטיפול בתחום.
מפנה ב"כ המשיבה לעמדת משטרת ישראל המתנגדת לבקשה.
טוענת ב"כ המשיבה כי לא יהיה בכוחה של תכנית אלאמל לאיין את המסוכנות.
טוענת ב"כ המשיבה כי הדברים שרשם מרכז אלאמל בחוות דעתו סותרים דברים שרשמו גורמי הטיפול בכלא.
תמהה ב"כ המשיבה כיצד מרכז אלאמל טוענת שהאסיר מביע חרטה, מפנים את תוצאות מעכשיו כאשר לכל אורך המאסר הוא הכחיש את המעשה.
מפנה ב"כ המשיבה להערכת המסוכנות.
ב"כ האסיר עותר להורות על שחרורו תחת תכנית מרכז אלאמל.
טוען ב"כ האסיר כי האסיר לא זכאי לקבל טיפול בשב"ס נוכח העובדה שאינו שולט בשפה העברית.
טוען ב"כ האסיר שניתן להבין את הסתירה לה טוענת ב"כ המשיבה במועד של פגישת מרכז אלאמל עם האסיר.
טוען ב"כ האסיר כי עדיף לשחרר את האסיר תחת תכנית מאשר שישוחרר בתום מאסרו ללא תכנית וטיפול.
הוועדה שמעה דברים מפי האסיר.
באשר להתנהגותו של האסיר בכלא – אין כל טענה.
באשר למידת המסוכנות של האסיר לציבור באם ישוחרר – מונחים בפני חברי הוועדה דוח העו"ס, דוח המרכז להערכת מסוכנות, עמדת משטרת ישראל ותכנית מרכז אלאמל.
משטרת ישראל מתנגדת לבקשתו של האסיר.
עו"ס הכלא מציינת בחוות דעתה את הרקע המשפחתי.
ביחס לעבירה, מציינת העו"ס כי האסיר מכחיש את ביצוע עבירת המין והודה רק בעבירת הכניסה לארץ שלא כחוק.
מאבחנת העו"ס שהאסיר זקוק לטיפול בתחום עבירות המין אך אינו מביע מוטיבציה לכך.
המרכז להערכת מסוכנות בחן את העובדות השונות והגיע למסקנה כי רמת המסוכנות המינית היא נמוכה-בינונית.
גם המרכז מציין שהוא זקוק לטיפול בתחום עבירות המין אך אינו מביע מוטיבציה לכך.
המרכז מבין את דבריו של האסיר במפגש איתו, שם הוא מתאר תהליך שלם והכחיש את עבירת המין.
מציין המרכז כי האסיר סיפר כי הודה במיוחס לו על פי עצת עורך דינו כדי שהמשפט יסתיים.
מסביר האסיר כי בבית המשפט הודה מאותה סיבה.
מפרוטוקול בית המשפט אנו למדים שגם בית המשפט ציין:
"יצוין כי הנאשם לא הציג מסמכים כלשהם באשר להליך טיפולי כזה או אחר שעבר".
מרכז אלאמל מגיש תכנית שיקום בעניינו של האסיר.
מציין המרכז כי האסיר מביע חרטה על מעשיו וזאת בניגוד לדברים שרשמו גורמי הטיפול במרכז למסוכנות.
מציין מרכז אלאמל כי האסיר מודה שעשה טעות חד פעמית שלא תישנה.
צודק ב"כ האסיר כי שב"ס איננו ערוך ליתן טיפול למי שאיננו דובר את השפה העברית ואולם ידוע לחברי הוועדה כי אסיר שלא דובר את השפה ולומד אותה במסגרת החינוך יכול להשתלב בהליכים טיפוליים.
פסק דין זוגיא של בית המשפט העליון מנחה את וועדות השחרורים בדבר השיקולים שיש לשקול בעניינם של תושבים זרים ושם את הדגש על חומרת העבירה ומאפייניו של האסיר.
כאשר בוחנים חברי הוועדה את שני הנתונים הללו מגיעים למסקנה כי מדובר בעבירה חמורה ביותר.
מגורמי המקצוע בכלא, בניגוד למרכז אלאמל, עולה שהאסיר למעשה לא מודה בביצוע עבירת המין ועשה כן, לדבריו, רק בשל עצה של עורך דינו כדי לקצר את ההליך.
יתרת מאסר קצרה איננה יכולה לשמש נימוק לקבלת הבקשה.
אשר על כן, מחליטה הוועדה לדחות את הבקשה לשחרור מוקדם.
ההחלטה תפורסם בלי שמו של האסיר.
<#3#>
ניתנה והודעה היום ל' ניסן תשפ"ב, 01/05/2022 במעמד הנוכחים.
|
|
| ||
משה מכליס, שופט (בדימוס) | מר דוד אוסמו, חבר וועדה | גב' נאוה חג'ג, חברת וועדה | ||
מור קדוש | ||||
נציגת שב"ס |
ניתנה היום, ז' אייר תשפ"ב, 08 מאי 2022, בהעדר הצדדים.
