טוען...

לפני: כבוד השופט ניר זנו

המאשימה

מדינת ישראל

נגד

הנאשם

פלוני

גזר דין - גרסה מותרת לפרסום

  1. הנאשם, פלוני, יליד ... ( להלן: " הצעיר") נמצא אשם על פי הודאתו בביצוע עבירות :

כניסה או ישיבה בישראל שלא כחוק- עבירה לפי סעיף 12(1) לחוק הכניסה לישראל, תשי"ב -1952;

גניבת רכב - עבירה לפי סעיף 413ב לחוק העונשין, תשל"ז -1977;

נהיגה ברכב ללא ביטוח - עבירה לפי סעיף 2(א) לצו בדבר ביטוח כלי רכב מנועיים ( יהודה ושומרון)(מס' 215), תשכ"ח - 1968;

נהיגה ללא רישיון נהיגה - עבירה לפי סעיף 10(א) לפקודת התעבורה (נוסח חדש) תשכ"א -1961 ;

חבלה במזיד ברכב - עבירה לפי סעיף 413ה לחוק העונשין, תשל"ז -1977;

נהיגה בקלות ראש - עבירה לפי סעיף 62(2) ו- 38(2) לפקודת התעבורה (נוסח חדש) תשכ"א -1961.

  1. על פי המפורט בחלק הכללי של כתב האישום המתוקן, המתלונן הינו הבעלים של רכב מסוג XXX מ.ר.XXX ( להלן :" הרכב"). בתאריך 30.8.22 בשעה 19:00 לערך, ברח' XXX ברמת גן, החנה המתלונן את רכבו.

בין התאריך 30.8.22 שעה 19:00 לתאריך 31.8.22 שעה 4:30 גנב הצעיר את הרכב ממקום חנייתו. הצעיר ניפץ שמשת משולש חלון אחורי שמאלי ברכב באמצעות מברג היכול לשמש, בין היתר, לפתיחתן האלימה של דלתות כלי רכב, נכנס לרכב, פתח תא מנוע וקופסת נתיכים והתניע את הרכב באמצעות מפתח הדומה למפתח רכב ומחשב רכב, שאפשרו התאמה למפתח הרכב לצורך התנעה ועקיפת קודן הרכב על ידי קיצור ממסר הסטארטר (להלן: "שיטת ביצוע"). בהמשך לאותן הנסיבות, בתאריך 31.8.22 בשעה 4:30 בכביש 5 לכיוון מזרח בסמוך לישוב ברקן, על רקע פעילות כנגד תופעת גניבות כלי רכב, הוקם מחסום משטרתי. באותן הנסיבות, הצעיר, שהינו תושב יהודה ושומרון - XXX, נהג ברכב השייך למתלונן בכביש 5 לכיוון מזרח, ומשהבחין במחסום המשטרתי, הגביר מהירות נסיעתו ופרץ את המחסום המשטרתי. הצעיר נהג ברכב ברשלנות ובחוסר זהירות בכך שהגביר מהירות נסיעתו למראה המחסום המשטרתי שנקלע בדרכו, נסע בשולי הדרך של הכביש, פרץ מחסום משטרתי במהירות, כשהוא נוסע על דוקרנים שנפרסו על הכביש והמשיך בנסיעה מהירה ללא האטה לכיוון כללי אריאל. הצעיר נעצר לאחר מרדף שהתנהל אחריו. כתוצאה מן האמור ניזוק הרכב בשנית בכך שנגרמו תקרים בגלגליו.

במעשיו המתוארים, גנב הנאשם רכב לאחר שגרם נזק לרכב במזיד ושלא כדין, נהג ברכב בצורה רשלנית ובקלות ראש, ללא רישיון נהיגה, שכן מעולם לא הוציא רישיון, וללא ביטוח, וכן שהה בישראל שלא כדין.

תסקיר שמ"ל

  1. הצעיר הינו בן למשפחה המונה 5 נפשות, אם אלמנה וארבעה ילדים, כאשר הצעיר הינו השלישי בסדר הילודה. המשפחה מתגוררת בישוב XXX באזור XXX שבשטחי הרשות הפלסטינית. מערכת היחסים בין בני המשפחה מתוארת כתקינה, כאשר פטירתו של אב המשפחה מתוארת כאירוע טראומתי עבור הצעיר, אשר ביטא קושי להשלים עם פטירת האב אליו היה קשור.

אמו של הצעיר גינתה את המעשים בהם הודה בכתב האישום, הדגישה כי מעצרו היה לא צפוי שכן ההתנהגות המיוחסת לו אינה מאפיינת אותו, וכי לדעתה הצעיר הורתע מהמעצר ולמד את הלקח.

התרשמות שמ"ל מן הצעיר היתה, כי קיים פער בין התיאורים לגבי תפקודו והתנהגותו של הצעיר טרם מעצרו לבין העבירות החמורות בהן הודה.

היבט לימודי ותעסוקתי

מסקירת ההיבט הלימודי והתעסוקתי עולה, כי הצעיר נשר מבית הספר בסוף כיתה ו', עבד בעבודות מזדמנות, ואף פתח עסק לשטיפת מכוניות. עד למעצרו בתיק זה עבד הקטין והפך להיות המפרנס היחיד של המשפחה, לאחר פטירת אביו. הצעיר דיווח כי מצבה הכלכלי של משפחתו הינו ירוד.

יחס הצעיר לדבר העבירה

  1. הצעיר הודה בכל העבירות המיוחסות לו בכתב האישום המתוקן, הודה כי נכנס לישראל שלא כדין לאחר שקפץ מעל הגדר באזור XXX יחד עם צעיר נוסף. הצעיר שיתף כי שותפו הנחה אותו כיצד לפרוץ לרכב ולהתניע אותו, ואף הבטיח לו סכום כסף בתמורה להעברת רכב גנוב מישראל לשטחי הרשות. במהלך ביצוע העבירות היה השותף הבגיר בקו פתוח עם הצעיר והנחה אותו כיצד לפעול, לרבות כיצד לחמוק משוטרים.

הצעיר הביע חרטה על מעשיו, שיתף בכנות בפרטי העבירות כבר בשיחה שנערכה עמו בסמוך למעצרו ולקח אחריות על חלקו. הצעיר הדגיש, כי הבין את חומרת העבירות לאחר מעצרו, הבטיח שלא לחזור על מעשים דומים בעתיד, וניכר כי מעצרו הנוכחי הרתיע אותו.

קשר עם שמ"ל

  1. הקשר עם שמ"ל נוצר עם מעצרו הנוכחי של הצעיר. הצעיר אינו מוכר לשמ"ל ואין לו עבירות נוספות בלבד אלו שבכתב האישום שבנדון. הצעיר נמצא במעצר מאז 31.8.22 כאשר במהלך מעצרו לא נרשמו אירועים חריגים ולא נרשמו לחובתו דו"חות בענייני משמעת.

המלצות שמ"ל

  1. לנוכח העובדה שהצעיר אינו תושב ישראל, שמ"ל לא הציג המלצה טיפולית, אולם המליץ להתחשב בעברו הנקי של הצעיר, בהודאתו בעבירות שייחסו לו , ובכך שהביע חרטה וניכר כי המעצר מרתיע אותו.

טיעונים לעונש

  1. ב"כ הצדדים טענו כעת לעונש- כמפורט בפרוטוקול.

הנאשם הביע חרטה על מעשיו, מסר כי זוהי פעם ראשונה וכי למד את הלקח. מעוניין

לשוב אל ביתו ולעזור בפרנסת הבית.

דיון והכרעה

  1. הצעיר, כיום כבן 18 וחודשיים, תושב הרשות הפלסטינית, העומד לדין לראשונה בחייו.

בגין העבירות נשוא כתב האישום שוהה הצעיר במעצר מאז 31.8.22, קרי מזה למעלה מחודשיים.

עבירות גניבת רכב הן בבחינת " מכת מדינה" הפוגעת בערכים מוגנים של שמירה על קניינו של אדם, פרטיותו ותחושת הביטחון של הציבור בכללותו. בית המשפט העליון, בשורה ארוכה של פסקי דין, עמד על החשיבות בסיווגה של עבירה זו כבעלת חומרה יתרה וחתר להחמרה בענישה, בין היתר על מנת להרתיע את מי שהורשע בעבירות וכן עבריינים פוטנציאליים [ראה: ע"פ 11194/05 אבו סבית נ' מדינת ישראל , פורסם בנבו ב-15.5.06]

במקרה שבנדון, לעבירת גניבת הרכב מתווספות עבירות נוספות הנובעות מאותן הנסיבות, כאשר עבירות אלו בוצעו על ידי הצעיר בהיותו שוהה בלתי חוקי, לאחר שנכנס לישראל שלא כחוק.

באשר לשיקולים אשר ינחו את בית המשפט עת יגזור את עונשו של אדם שביצע עבירה של כניסה ושהייה בלתי חוקית בישראל נקבע בפסיקה:

" בנידון דידן - שאלת הכניסה והשהיה הבלתי חוקיות- עומדים בצד החומרה שיקולים כגון האם נתגלה סיכון בטחוני באדם בו מדובר; האם נתלוו לשהייה הלא חוקית עבירות נוספות ( כגון זיוף תעודות, התחזות וכדומה )... מה אורך השהייה הלא חוקית ; ובצד הזכות - האם ניתן להראות כי המעשה נובע ממצוקה אישית, כמי שמטה לחמו שבור; גיל צעיר ועבר נקי הם שיקולי זכות ושיקולים אלה ראוי שינחו את בתי המשפט בבואם לגזור את הדין " .

ראה : 3173/09 מוחמד פארגין נ' מ"י [ פורסם בנבו בתאריך 5.5.09].

במקרה שבנדון מדובר באירוע חמור אשר יכול היה להתדרדר לאירוע טרגי הן עבור הצעיר והן עבור הסביבה. כמו כן הצעיר היה קטין על סף בגירות בעת ביצוע העבירות בהן הודה, ומצופה היה שישכיל להבין את חומרת מעשיו. יחד עם זאת, לא ניתן להתעלם מנסיבותיו האישיות של הצעיר, היעדר עבר פלילי, והודאתו בעבירות . כמו כן יש לכלול במערך השיקולים את העובדה שהמדובר בצעיר שעצור במסגרת תיק זה כבר למעלה מחודשיים, הביע חרטה, הפנים את חומרת העבירות, וניכר מהצהרותיו שלמד את הלקח.

באשר לכניסתו שלא כחוק לישראל, מדובר בצעיר שזוהי כניסתו הראשונה לישראל, שהה שלא כחוק בשטח ישראל למשך זמן קצר, שכן האירוע הסתיים תוך מס' שעות מרגע כניסתו של הצעיר לשטח ישראל. יתרה מכך, לא ניתן לשלול שמעשהו של הצעיר נבע ממצוקה כלכלית, בהיותו המפרנס היחיד של משפחתו לאחר שאביו הלך לעולמו. הצעיר תיאר כיצד הונחה לבצע את העבירה ע"י שותף אשר אף הבטיח לו סכום כסף של אלפי שקלים אם יצליח להעביר את הרכב הגנוב לשטחי הרשות.

אשר על כן ומכל המקובץ, לאחר ששקלתי את מכלול השיקולים בעניינו של הנאשם, לאחר ששמעתי את הצדדים ואת הנאשם, ולאחר שעיינתי בתסקיר שמ"ל, ולאור העובדה כי מדובר בעבירות חמורות המתווספות לכניסתו שלא כחוק לישראל, החלטתי להרשיע את הצעיר על פי סעיף 24(1) לחוק הנוער ( שפיטה ענישה ודרכי טיפול) התשל"א - 1971 וגוזר את דינו כדלקמן :

  1. מאסר בפועל למשך 9 חודשים בניכוי ימי מעצרו.
  2. אני גוזר על הנאשם 3 חודשי מאסר מותנים, למשך שנתיים, והתנאי הוא שהצעיר לא יעבור איזו מהעבירות בהן הורשע, לרבות ניסיון או סיוע לעבור איזה מהעבירות הללו.
  3. הנאשם מחויב בזאת בהתחייבות כספית בסך 3000 ₪ להימנע במשך שנתיים מהיום, מביצוע עבירות מהן הורשע, לרבות ניסיון או סיוע לעבור איזה מהעבירות הללו. הנאשם התחייב בעל פה באולם ובית המשפט רושם בפניו התחייבות זו, הצהרתו והסכמתו של הנאשם.
  4. פיצוי למתלונן בסך 3000 ₪ ישולם עד ליום 10.6.2023.

זכות ערעור כחוק.

ניתן צו כללי למוצגים לשיקול דעת קצין משטרה.

במידה ונתפסו טלפון וצמיד, רכושו של הנאשם, יוחזרו לקטין.

<#3#>

ניתנה והודעה היום י"ד חשוון תשפ"ג, 08/11/2022 במעמד הנוכחים.

ניר זנו, שופט