טוען...

לפני כבוד השופט ארז שני

המבקש:

א. ח.

נגד

המשיבה:

ס. ח. ב. ב.

<#1#>

נוכחים:

המבקש ובאי כוחו – עורך דין ברק זך; מר איתי סער (מתמחה)

באת כוח המשיבה – עורכת דין חופית סיון

החלטה

(בבקשות 3-4)

  1. ביום 25.08.2022 הניחה אם תובענה לפני המותב העיקרי, כבוד השופט ל. ברינגר, העותרת להתיר לה את שינוי מגורי הקטין ורישומו למוסד חינוכי בעיר .....
  2. האם, הנמנית להבנתי בעדה החרדית, הגישה את התובענה שעה שהסכם הגירושין בין הצדדים, ביניהם רשומים עוד 9 תיקים קשורים עוד משנת 2015 ואילך, הבינה כי החלטות בית המשפט כי אותו מעבר מגורים מתבקש הוא בניגוד להסכם הגירושין אשר נחתם ונערך בין הצדדים, גם קיבל תוקף של פסק דין, היוצר מגבלת רדיוס של 30 קילומטר.
  3. התיק הובא לפניי אגב תורנות ולאור בקשה על-פי פקודת ביזיון בית המשפט שהגיש האב, ואשר אמר כי החלטות בית המשפט בוזו, בשניים:
  • ראשית, בהפרתו של הסכם הגירושין.
  • שנית, בהפרת החלטה אשר ניתנה מפורשות בעקבות דיון במעמד הצדדים ביום 04.08.2022.
  1. ביום 23.08.2022, לאמור יומיים לפני שהגישה האם את התובענה להתיר לה להגר הגירה פנימית לעיר ...., קבע כבוד השופט ברינגר דיון לפניו לאור הטענה כי האם הפרה את צו המניעה שאסר עליה לעבור, אלא גם טרם ההחלטה בה אנו עוסקים.
  2. ביום 04.08.2022 ניתן אותו צו מניעה אשר הזכרתי ואשר אסר על האם להעתיק את מקום מגוריה לעיר ..... מתגובת האם אני למד שהאם אכן הפרה את הצו והיא הפרה אותו גם לאחר נתינתו לראשונה ביום 01.08.2022.
  3. המצב אשר שרר ערב ההפרה הוא שהאב קיבל את בנו ללינות וביקור פעמיים בשבוע אך לא בסופי השבוע.
  4. אומר, כי לשיטתה של האם יכולה היתה היא להרחיק ל... ממקום מגוריה הקודם ב... ללא שום צורך בהסכמת האב, שעה שהיא מדדה את הקו האווירי בין ... לבין ... וגילתה שאין הוא חורג אלא במאות מטרים מקו התיחום שבהסכם הגירושין.
  5. בהחלטתו מיום 04.08.2022 לא קיבל כבוד השופט ברינגר את טענת האם, גם מפני שהסכם הגירושין חייב אותה ליתן הודעה 3 חודשים מראש – הודעה שלא ניתנה – שהרי לשיטת האם לא היתה צריכה היא לבקש דבר גם לא להודיע דבר.
  6. בנוסף, סבר כבוד השופט ברינגר כי לא רק שהמרחק עולה במעט מתחום הרדיוס הקיצוני, אלא שלשיטת המותב העיקרי את הרדיוס יש למדוד ברדיוס של נסיעה בכביש ולא בקו אווירי, שהרי איש לא מתיימר להטיס את הילד במסוק.
  7. בסעיף 19 להחלטתו אמר המותב העיקרי במפורש, תוך שהוא מפנה את הצדדים לגישור, כי אם לא יצלח הגישור והאם תחפוץ לעבור ל..., תוכל היא לפנות לבית המשפט.
  8. לשון אחר – האם ידעה והבינה כבר ביום 04.08.2022 כי לא תוכל לעבור, אלא לאחר שתקבל היתר מבית המשפט בין בהסכמה וכנובע מן הגישור ובין ללא הסכמה, אגב מעשה בית דין לגופא.
  9. אומר תחילה, כי הדין גם מדיניות שיפוטית ראויה אינם מתירים לבעל דין להתעלם מהחלטות שיפוטיות ואין הוא יכול לסטות מהן אלא בהיתר מערכאה משפטית מוסמכת, בין על דרך הערעור אגב בקשה לעיכוב ביצוע ובין בכל דרך לגיטימית אחרת.
  10. התעלמות מהחלטת בית המשפט או עשיית דין עצמי לא היו בין הדרכים הפתוחות בפני האם, אף שכך נהגה היא בפועל.
  11. נדמה לי שאין עורר כי התרחקות ל.... היא בגדר דבר מה הצריך אישור של בית המשפט.
  12. האם טענה כי אכן, האב ידע והתנגד מספר שבועות טרם המעבר ל... והיא פשיטא סברה כי ניתן להתעלם ממנו.
  13. התוצאה היא שמבחינה משפטית אין ויכוח שהאם נמצאת בהפרת החלטותיו של כבוד השופט ברינגר ושל הסכם הגירושין.
  14. על החלטותיו של כבוד השופט ברינגר לא הוגש ערעור, לא הוגשה גם בקשה לעיכוב ביצוע והיום מצאתי על שולחני בקשת האם, לעיין מחדש בהחלטתו של כבוד השופט ברינגר.
  15. דין הבקשה להידחות, גם כי אין היא עומדת בקריטריונים של עיון מחדש; לא התגלה דבר מה חדש; אני בוודאי אינני ערכאת ערעור על החלטותיו של כבוד השופט ברינגר ובכלל, הרעיון של עיון מחדש בגדר "תחליף" זו ומהיר לערעור, לא יכירנה מקומו.
  16. למעשה, מן הבחינה המשפטית אין אני צריך או יכול לערער אחר החלטותיו של כבוד השופט ברינגר וברור לי שהאם נמצאת במצב של עשיית דין עצמית והיא טוענת לפניי כעת – "משעשיתי את שעשיתי, אין לי לאן לחזור", בבחינת "התעלמתי מהאב ומרצונותיו גם מן ההחלטות ולאן אתה רוצה שאני אחזור?"
  17. הרעיון של מעשה עשוי לא התקבל בדין לצורך הפרת הוראות שיפוטיות, כשם שאדם אשר נטל נכס מחברו לא ייפטר מחובת ההשבה בנימוק שכבר מכר את הנכס. יצטרך זה האחרון למצוא פתרונות, בשל הפרתו את הדין.
  18. אמור מעתה כי כאשר הגישה האם את תביעתה להתיר לה לעבור לעיר ..., כבר שכנה היא שם לבטח, "שרפה את גשרי המגורים" ממקום מגוריה הקודם ועשתה כל זאת למעשה בדיעבד, בבחינת דרישה מבית המשפט להכשיר את התנהגותה שאינה כדין.
  19. לו בכך היתה מסתיימת הבעיה יכול והיה קל יותר.
  20. הבעיה כפי שעלתה בדיון ואליה התייחס האב ובצדק, היא הפער החינוכי בין בית חרדי בו גדל הקטין אצל אמו לבין בית חילוני הקיים אצל אביו.
  21. כאשר ויתר האב בעבר על שמו של הקטין במובן ששמו המרכזי יהיה ...,

.....................

  1. כאשר ויתר האב בעבר על שמו של הקטין במובן ששמו המרכזי יהיה ....; כאשר ויתר האב מן הסתם לדרישת האם על שהות הבן עמו בסופי שבוע, החל נוצר מצב שהמתח בין ההתנהלות החילונית לבין ההתנהלות הדתית גם החל מושך של הקטנת השהות עם האב.
  2. טיעונו של האב היום כי הכבדה על זמני השהות תפעל בעצם בסופו של יום לניכור הורי או להפסקת הקשר, יש בו יותר מממש. הדברים נמצאים "בדרך" והתרחקות הגיאוגרפית דוחקת עוד יותר את רגליו של האב מנוכחות בחיי הקטין.
  3. אמר בא כוח האב כי העובדה שהורה אחד הוא דתי והאחר חילוני אינה צריכה לפגוע בהורות, אמירה שהיא כשלעצמה נכונה ואופטימאלית. אלא שכשהאם מכנה את האב "נחש" וזאת בנוכחות כל הנמצאים באולם, אין אני מוכן "לבנות" הרבה על רצונה הטוב של האם, עד כדי קיומו של איום ממשי לקשר ההורי שבין האב לבין הבן.
  4. אם לא תבין האם שדרוש רצון טוב מצדה וגם סובלנות וסבלנות, יכביד הדבר חלילה על הבן עוד יותר. כבר עתה אומר אני לאם כי גרימת נתק בקשר בין הורה לבין קטין היא מעשה שאינו כדין.
  5. ברור לי שלעת הזו אין לאם פתרון זמין "מהרגע להרגע" לשוב אליו באזור גוש דן וברור לי גם שההצעה להעביר את הקטין לאלתר, בלא הכנה, בלא שטובתו תיבדק וכו' לידי האב גם היא איננה פתרון ישים.
  6. שינוי שכזה עשוי להיות דרמטי מדי או להיות כזה שמעביר את הקטין לחלוטין ל"מחנה" תרבותי אחר וכך נקבל את אותה בעיה, רק בשינוי זווית.
  7. משכך ומשעה שכפי שהסברתי, מצויה האם במצב של עשיית דין עצמית, מורה אני לאם אם לא תחזיק בידה החלטה שיפוטית אחרת מהמותב העיקרי או ממותב מוסמך, לשוב ולהתגורר בתחום אותו קבע כבוד השופט ברינגר וזאת בתוך 45 ימים מהיום.

עד לאותו מועד תבוצע הסעת הקטין לצורך זמני השהות אל האב וממנו על-ידי האם.

  1. בתוך הזמן אשר הקצבתי יכולה האם למצות את זכויותיה המשפטיות שמא יסבור טריבונל שיפוטי שניתן להאריך את התקופה בה שוהה היא ב...., גם ייתן דעתו על הרעיון שהפעילה האם, של "עשה תחילה ובקש אחר כך".
  2. כל עוד לא תחזיק האם בהחלטה כאמור, תתארגן היא בזמן אשר קיים ותמצא לה מקום מגורים כאמור בהסכם הגירושין שבין הצדדים.
  3. תחזור האם להתגורר בתחום הרדיוס האמור בהסכם הגירושין – תהא כמובן ההסעה כסדרה.
  4. אומר עוד, בעבר רחקה האם למשך כשנתיים לעיר .... והאב למעשה "בלע את הגלולה המרה" והסתדר עם ההסעות.
  5. סבור אני שהמצב אשר נוצר כעת "מבליע" בתוכו גם מלחמת תרבויות הנותנת דגש יתר לזמני השהות, גם סבור אני שהאב לא יכול היה להתנגד למעבר ל...., שהוא בתחום רדיוס הסכם הגירושין, אך יכול הוא גם יכול להתנגד למעבר ל...., שלא לדבר בעובדה ש.... אינה בעלת מאפיין חרדי מובהק.
  6. מצאתי בהחלטתו של כבוד השופט ברינגר גם ליבת מחלוקת נוספת בין הצדדים, לעניין מתן חינוך כולל לימודי ליב"ה וחששתי כי ב.... אין לימודים כאלה, עניין המוכחש על-ידי האם.
  7. שאלת קיומם של לימודי ליב"ה בעיר .... הוא בוודאי עניין מחויב מציאות כפי דרישת האב, באין הסכמה לוותר על לימודים כאלה והוא עניין לתסקיר, הוא עניין לבירור עובדתי של תביעת האם, אך בוודאי שהוא מצדיק לעת הזו את אכיפתם של ההחלטות השיפוטיות הקיימות בעניינם של הצדדים.
  8. לא תחזיק האם החלטה שיפוטית המתירה לה להאריך את המועד בתוך 40 ימים מהיום – תישא האם בקנס בגובה 2,500 ₪ לכל חודש או חלק מחודש בו לא תציית להחלטותיי ולהחלטות כבוד השופט ברינגר.
  9. לאור דרך התנהלותה של האם, הוראות התקנות המחייבות פסיקת הוצאות והתוצאה אליה הגעתי – תישא האם בהוצאות האב בסך 3,500 ₪.
  10. אני מתיר פרסום החלטתי זו, ללא פרט מזהה כלשהו אודות הצדדים.

<#5#>

ניתנה והודעה היום ג' אלול תשפ"ב, 30/08/2022 במעמד הנוכחים.

ארז שני, שופט