טוען...

בית משפט השלום בקריות

תא"מ 15625-01-20 קשר רנט א קאר בע"מ נ' גינסברג ואח'

תיק חיצוני:

בפני

כבוד הרשם בכיר יניב לוזון

תובעת

קשר רנט א קאר בע"מ

נגד

נתבעים

1. רוני גינסברג

2. יובל גרין

שם צד ג' ללא שם של חסוי

פסק דין

"אֵ֣לֶּה בָ֭רֶכֶב וְאֵ֣לֶּה בַסּוּסִ֑ים וַאֲנַ֓חְנוּ ׀ בְּשֵׁם־יְהֹוָ֖ה אֱלֹהֵ֣ינוּ נַזְכִּֽיר" (תהילים כ', ח')

  1. התובעת הגישה תביעה כנגד הנתבעים בקשר לתאונת דרכים מיום 13.3.19 ע"ס 22,828 ₪.

  2. לטענת התובעת עת נסע הרכב בנתיבו, התפרץ לכביש סוס ופגע ברכב. לאחר התאונה הגיע הנתבע 1 למקום האירוע והבחין בסוס אשר רגלו נפגעה . הסוס בשליטתם ובבעלותם של הנתבעים.

  3. מנגד טוענים הנתבעים כי הסוסים שהו בשטח בו מגדלים סוסיהם , השייכים לקיבוץ משגב עם. המדובר בשטח הכולל 2 חלקות , המגודר באמצעות שני מערכות גידור, מערכת ראשונה מגדרת כל חלקה בנפרד, ומערכת גידור נוספת מקיפה את שתי החלקות גם יחד, בגדר בגובה של 1.80-1.70 ש"מ כך שמדובר במערכת גידור כפולה.

ביום הארוע נתבע 1 ביקר בשטח בחן את הגדרות המקיפות וביצע נעילה.

הקשר היחיד לאירוע כי הגיעו למקום האירוע בסמוך לאחר התרחשותו. הנתבע 1 הגיע לאחר שקיבל שיחת טלפון מבנה של הנהגת, שהינו חבר ילדות, שדיווח לו כי אימו פגעה בסוס והיא בטוחה שמדובר בסוס שלו, ואילו נתבע 2 , הגיע למקום האירוע לאחר שקיבל שיחת טלפון מאיש ביטחון של קיבוץ משגב עם, מחשש שמא מדובר בסוסים של הנתבעים.

הנתבעים יצאו שלטח הגידול, איתרו את כל סוסיהם, בחנו את מצב בריאותם , בחנו את תקינות השערים, ונוכחו כי כל סוסיהם בריאים ושלמים בשטח הגידול.

דיון

  1. עיקר המחלוקת בתיק נסובה בשאלת זיהוי הסוס/ה הפוגע/ת ברכב עם סוסים בבעלות הנתבעים. לאחר ששמעתי הצדדים להלן התובנות:

  1. המדובר באירוע שקרה בשעת דמדומים סמוך לחשיכה ואין זיהוי ודאי של הסוס/ה הפוגע/ת אם בכלל.

נהגת התובעת העידה:

"הייתי בדרך הביתה מהעבודה בנסיעה, היה חושך מוחלט ואז בזמן שדיברתי בטלפון עם חברה שלי פגע בי משהו ברכב, לא הבנתי מה זה, זה איזור עם חיות, אז קלטתי שזו סוסה או סוס, היו כמה סוסים, הסוסה שפגעה בי לא ראיתי אותה כי היא מיד ברחה, עצרתי , צרחתי את נשמתי, זה היה מפחיד, חברה שלי עוד היתה בשיחה, לירז, היא לא כאן. היא ניתקה וקראה לבעלי. קראנו למשטרה, שוטר בשם אלקובי וזהו. בסביבות 22.30 באותו רגע לא הבנתי איזה סוס זה היה , זה לא חיית מחמד. זה קרה מחוץ לישוב ממש קרוב לישוב, בין פרג למשגב עם. משגב עם זה קצה הכביש אח"כ זה גבול. אני ידעתי בדיעבד שיש לנו אורווה קטנה שבחור אחד ממנרה רוני גינסברג ויובל לא יודעת שם משפחה מנהלים את האורווה. אני יודעת שהסוסים שלהם שמורים באורווה ונמצאים שם. לא יכולה להגיד בוודאות שזה הסוס של רוני או יובל.."

וכן

"יש סוסים של מושבים אחרים, של מרגליות, יפתח, המון פרות"

וכן

"באותו לילה שחשבתי שזה הסוסים שלהם ורוני אמר שאין לו מושג אם זה הסוס שלו כי אף סוס שלו לא נפגע. הוא אמר שאין סיכוי שהסוסים שלהם ברחו"

וכן

"אני לא יכולה להוכיח שזה הסוסים שלהם באמת"

וכן

"אני מכירה אחד מהנתבעים מאוד טוב, בן אדם אחראי, ושנים שומר על הסוסים שלו, ילדים באים ומבקרים אותם, והכל בהשגחה מלאה. אני לא מאמינה שאם זה סוס שלו הוא היה מתנער. הוא מאוד משגיח, תמיד משגיח שהשערים סגורים."

ובעמ' 3 לפרוט':

"ש. אולי זה היה חזיר?

ת. לא. כי הפרצוף שלו היה הזכוכית. אולי חיה אחרת בגובה המכונית. הסוס נמרח לי על הזכוכית. ראיתי אותו. בהתחלה לא ידעתי שזה סוס."

העד יהודה מונפרסקי העיד בעמ' 4 לפרוט':

"שיצאתי מהקיבוץ ליד מצפה פרג היו סוסים על הכביש שירדתי לדרום הם ירדו דרומה ומולי עלה רכב. לא זוכר כמה סוסים, זה היה לפני 3 שנים. הבהבתי עם האורות ופתאום הוא נכנס בסוס, שעצרתי ראיתי שזו שרון שהיא גיסתי לשעבר, הרמתי טוב לרב"ש שיזמין את בעלה, ושאריה הגיע אני הלכתי."

העד יהודה העיד-

"ש. שרון טוענת שאיך שהיא נתקלה בסוס, הסוס שנתקעה בו ברח, זה נכון?

ת. הסוס ברח. אני לא יכול לדעת למי הסוס שייך."

וכן

"ש. אתה חושב שבמצב בשעת דמדומים, חושך וכששרון נתקלת עם סוסה, אפשר היה לזהות תוך כדי?

ת. לא. ברגע שהיא נתקעה בו, הוא ברח. כשאני יצאתי מהרכב וניגשתי אליה, הסוס לא היה. "

המדובר בסוס/ה שברח/ה מייד עם קרות התאונה ואין זיהוי של הסוס/ה.

  1. זיהוי הסוס/ה עם בעלות הנתבעים-

התובעת העידה בעמ' 3 לפרוט':

"ש. רוני אמר לך שזה סוסה שלו?

ת. לא. גם שאלתי אותו. הוא אמר שכולם במקום, אמרתי לו שיבדוק אם יש סוסה שנפצעה."

וכן

"אני לא מאמינה שהוא היה מתנער מאחריות אם זה היה קשור אליו. אולי אני הנחתי שזה הסוסים שלו, כי רק חשבתי, אבל זה לא .

ש. יתכן שאמרת כי חשבתי לרוני יש סוסים?

ת. ברור , אבל בלילה שרוני בא אלי הבנתי שהסוסים לא שלו. אני מתקנת רוני דיבר איתי טלפונית."

העד יהודה מונסטסקי העיד בעמ' 6 לפרוט':

"ראיתי 4 סוסים, לא מכיר את הסימן זיהוי ולמי הם שייכים."

העד עומת עם דבריו לחוקר לפיו הינו יודע שהם של הנתבעים-

"ת. לא זוכר שאמרתי דבר כזה, המקרה היה מזמן. יש שטחי מרעה מסביב, לא יודע של מי הסוסים. "

הנתבע יובל העיד בעמ' 7 לפרוט':

"נסעתי דרומה כ- 600-700 מטר ונכנסתי למטע, פתחתי את השער שהיה נעול עם שרשרת, נכנסתי פנימה והתחלתי לחפש, לא ראיתי כלום. קראתי לסוסים, הם באו כולם למים, עברתי סוס סוס כדי לראות אם יש פציעות. אין להם כנפיים לצאת. יש גדר רשת מעויינים של המטע ואז עוד 3 פסי תיל. הסתכלתי, ראיתי שהסוסים לא נפגעו. יש לי גם סוסים בתוך הקיבוץ והתקשרתי לראות אם הסוסים בתוך האורווה והוא אמר לי שהסוסים שם. אז רוני הגיע כי אני לא רואה עם פנס טוב בלילה ולא מצאנו שום דבר."

וכן

"אף אחד מהסוסים שלי לא נפגע. חוץ מזה, יש לי ביטוח ואם אני רוצה לשמור על יחסים עם משגב, אני יודע בפירוש שאלה לא הסוסים שלי."

ובעמ' 9 לפרוט':

"סגרתי את האירוע חצי שעה אחרי זה והלכתי. כל הסוסים, כולל הסוסים באורווה וביפתח, כולם במקום. אני לא היחידי עם סוסים שם באזור"

הנתבע רוני העיד בעמ' 12 לפרוט':

"חיפשתי בשוליים הבנתי שאין כלום. הלכתי למרעה היכן ששמים את הסוסים שלנו. קילומטר משם. יובל היה בפנים מחפשים סוסים ונמצאים בשטח המגודר. רואים הכל בסדר. ויובל שולח לבדוק סוסים באורווה במשגב עם בתוך הקיבוץ. נוסע לשם הכל כרגיל. האכלתי הסוסים בצהריים ראיתי שהכל בסדר."

מכל האמור לא הוצגה כל ראייה כי מדובר בסוסי הנתבעים מלבד אמירות המבוססות על השערות והנחות. מנגד העידו הנתבעים על בדיקות שעשו והשוללות את הטענה כי מדובר בסוסים שלהם.

  1. יתרה מזאת קיימות אורוות נוספות וסוסים בבעלויות אחרות-

התובעת העידה בעמ' 3 לפרוט':

"ש. האם קיימים באזור שלך בעלי סוסים נוספים?

ת. אני חושבת שכן, יש ישובים מסביב. הכל שטח חקלאי. "

העד יהודה מונפרסקי העיד:

"יש סוסים באיזור, של כל מיני ישובים, אני לא מכיר . יש שטחים של מרגליות של משגב. לא מכיר למי הם שייכים."

ובעמ' 5 בפרוט':

"ש. ראית את התאונה עצמה איך קרתה?

ת. ראיתי את הסוסה, יש שטחים מסביב למושב, יש של הקיבוץ, אני לא יודע של מי הסוסה.

ש. אתה יודע שיש סוסים ששייכים לאחרים בסביבה?

ת. יש סוסים, אני לא יודע למי שייכים. יש למושב מרגליות, קיבוץ מנרה."

הנתבע יובל העיד בעמ' 9 לפרוט':

"ש. כל הסוסים שם שייכים למישהו.

ת. יש במטע סוסים שלי ושל רוני ועוד סוסים באזור שהם בבעלות אנשים."

הנתבע רוני העיד בעמ' 13 לפרוט':

"ש: מה מצב הסוסים בכל האזור

ת: בצמודים אלינו יש של בחור ממטולה, מלכיה , סאסא יש שם גם סוסים. יש שני אנשים פרטיים שמגדלים גם סוסים."

  1. בדו"ח חקירה "הוכמן חקירות" נחקרה הנהגת שרון גידו. מהשיחה עימה עולה כי –

2.5 "הסוסים שייכים לרוני גינסבורג ויובל שהגיעו למקום התאונה מיד לאחר הארוע.

2.6 התברר לה כי הסוסה שפגעה ברכב הרץ נפגעה ברגלה

2.7 לדבריה רוני הודה שהסוסים שהיו על הכביש והסוסה שפגעה ברכבה שם סוסים שלהם

2.9 שבה ומסרה כי הסוסה שפגעה בה שייכת לרוני גינסברג ויובל(לא ידעה שם משפחתו

2.10 העד לאירוע היה יהודה מונסטרסקי"

יצויין כי בסיכום הדו"ח מצויין-

"6.3 לדבריה הסוסה שפגעה בה נפגעה בברך ולפני כשבועיים הגיעה לבקר אותה.

6.4 מסרה כי בעל הסוסה רוני הודה בפניה כי אכן הסוסה הזאת היתה מעורבת בתאונה "

העד יהודה נחקר ובדו"ח החקירה צויין

"3.7 ידוע לו שהסוסים שייכים ליובל ורוני"

יובל קרר נחקר אף הוא במסגרת הדו"ח וצויין לגביו-

"5.4 מסר כי אכן הגיע למקום התאונה לאחר האירוע וראה שכל הסוסים שלו מצויים במראה והשער סגור

5.5 הוא בדק לדבריו, סוס סוס וראה שאין נזק על אף אחד מהסוסים שלו כך שנראה לו שאין מדובר בסוסים שלו שהיו מעורבים בתאונה אלא סוסים של הישוב סאסא."

  1. יהודה הוכמן החוקר העיד:

"הגברת ידעה לומר מי בעלי הסוסים ואחת מהסוסות נפגעה, הנהגת באה לבקש סליחה ובעל הסוסים אמרה שיש פגיעה בברך של אחת הסוסות. יהודה אמר שהסוסים שייכים לשני הבחורים האלה."

וכן

"תפנה אותי לכך שהיא אומרת שהסוסה שייכת באופן חד משמעי לרוני גינסברג?

ת. אני מפנה לעמ' 10 בתמליל, ש' 19, 17, 15. בשורה 15 שמדובר בסוסה שלהם, בשורה 19 שהיא נפצעה בברך ובשורה 21 שהיא הלכה לבקש סליחה."

וכן

"יש עוד מקומות, היא משייכת את הסוסים לרוני, דיברתי איתה פעמיים."

וכן

"אני מפנה לעמ' 14, ש' 8. הנהגת אומרת שרוני העריך שמישהו פתח להם את השער ושסוסה אחת שלו נפגעה מהתאונה."

  1. כפי שציין ב"כ התובעת:

"העדים שינו את הגרסה שלהם ואני מבקש לחקור בחקירה נגדית. שני העדים שלי באו פתאום ושינו גרסאות, יש בעיה ביניהם, אני מגיע אחרי שהם נתנו עדות ועכשיו שינו גרסאות , הם גרים באותו ישוב ופתאום שינו גרסאות."

הדבר הצריך עצירת הדיון לצורך הגשת תמלילים ע"י התובעת.

בעמ' 5 לפרוט' נשאל החוקר –

"לשאלת ביהמ"ש, מדוע העדה שינתה את עדותה בין השיחות לבין העדות בביהמ"ש, אני משיב כי היא מכירה את הנתבעים ומבינה את משמעות העדות ולכן היא שינתה את דבריה."

העד יהודה נשאל מדוע שינה את גירסתו בבית המשפט והשיב בעמ' 6 לפרוט':

"לשאלת ביהמ"ש, כמו שאמרתי המקרה קרה לפני 5 חודשים, אני לא זוכר את התמלול והשיחה. אני לא אמרתי מה שכתוב. לא זוכרת שאמרתי את זה."

הנתבע רוני הסביר את דבריו לחוקר-

"ש. תאשר לי שיש אפשרות שאמרת שיש אפשרות שהסוסים יקפצו מעל הגדר.

ת. הצגתי זאת בתור פרדוקס, שאין סיכוי שהסוסים יגדלו כנפיים ויעברו. הם קפצו מעל גדר 1.3 ואז גדר של 2.2 יצאו לכביש ואז חזרו ועוד שלושה סוסים וסייחים. זה הפרדוקס של העניין. אתה יכול לחלק את זה לחלקי משפטים.

ש. תאשר לי שאמרת בעמוד 30 שורה 8 שיש אפשרות שמישהו פתח את השער?

ת. מה שאני מציג לו אפשרות, הסתברות – כל הדברים שאני רוצה להסביר שאין בזה היגיון. זה לא יכול להיות."

  1. בניגוד לדברי החוקר השיחה הראשונה עם יובל לא נותקה –

"זה השיחה השניה שעשיתי, השיחה הראשונה דיבר לא יפה וניתק את הטל', אני לא זוכר מה הוא אמר, בשיחה השניה הנחתי שהוא הלך לברר ולהיות מתודרך לגבי האירוע ואז הוא התקשר אליי, רואים לפי התמליל שהוא התקשר אליי, הוא ידע לתת את התשובות. אחרי שאני פניתי אליו קודם והוא ניתק את השיחה ודיבר לא יפה, לא זוכר מה היה שם, גם בשיחה הזאתי, הוא לא מכחיש את האפשרות. אם יש סוסים שלא קשורים לאירוע, מה יש לבדוק. אין לי את התמליל של השיחה הראשונה איתו.

ש. אני מפנה לעמ' 22, השיחה הראשונה, ממנה עולה שהשיחה לא נותקה והתקיימו 5 עמודי שיחה בתמלול?

ת. אפשר להבין מהשיחה השניה שטון הדיבור בשיחה הראשונה לא היה יפה. אני מפנה לעמ' 29 ש' 16, יובל אומר שהוא מצטער אם דיבר לא יפה."

כמו כן החוקר לא בדק בפועל את מצב הסוסים או את מיקומם במרעה ואופן ההגנה עליהם-

"ש. בשיחה הראשונה, הוא אמר שהוא הלך להסתכל, הוא ראה שהסוסים במרעה, איך יצאו ואיך חזרו אלוהים יודע, איך אתה אומר שהיא אמרה שיש סוסה שנפצעה, למה אתה לא הולך לבדוק, האם היא שייכת ליובל או לרוני?

ת. הסתמכתי על הנהגת שמכירה את יובל ואת השותף שלו, הסתמכתי על דברי העד."

וכן

"ש. למה אתה לא הולך לבדוק ולחקור את הסוסים של הבקר של סאסא?

ת. יש לי 2 עדי ראיה. העדה מכירה את הסוסים, היא הלכה למקום וראתה את הסוסה פצועה, רוני אישר לה שהסוסה פצועה, היא יודעת שזה סוסים שלו."

וכן

"ש. אני מפנה לפרוט' עדות של שרון, לפיה היא לא ראתה את הסוסה כי היא מיד ברחה, איך אתה יכול לקבוע שזה הסוס של רוני או הסוס של סאסא או יובל?

ת. היא אומרת שהיא יודעת שזה סוסה ולא סוס. היא יודעת שמדובר בסוסה, זה מראה שהיא מכירה.

ש. איך אתה אומר שהיא זיהתה את הסוסה של רוני?

ת. אחרי המקרה היא הלכה לאורווה וזיהתה את הסוסה פצועה, לא בשעת התאונה."

דו"ח החוקר למעשה מסתמך על בירור שעשתה לכאורה הנהגת ולא על בדיקה שעשה בשטח-

"ש. היא טוענת שהיא לא ראתה את הסוסה שפגעה בה, היא מיד ברחה, איך אפשר לזהות?

ת. היא ביררה וידעה שזה של רוני."

החוקר עומת עם עדות הנהגת בבית המשפט לפיו למרות שחשבה שמדובר בסוס של הנתבעים בפועל רוני אמר שאף סוס לא נפגע ואין סיכוי שהסוסים ברחו:

"מקודם הקראת שהיא יודעת בדיעבד שיש לו סוסים, היא סותרת את עצמה פעם אחת היא אומרת בדיעבד ופעם שניה היא יודעת לפנות לרוני. הכל מופיע בתמליל מה שהיא אמרה. השיחה מדברת בעד עצמו. אני לא מכיר אותה ולא הכרתי קודם. מה שהיא אמרה נשמע אמיתי."

רוני הנתבע מעיד על המנעול בעמ' 14 לפרוט':

"ש: נעילת מנעול מספיקה

ת: זה מנעול עם שרשרת "תלי" של כספת לכל דבר."

וכן

"כשאני הייתי במרעה 3-4 שעות לפני המקרה, אני נעלתי את השערים, אחרי אין אף

אחד, לא עובדים כבר פועלים בשטח, אין עוד מישהו שביום יום עובר בשטח בשעות האלה. אני נכנסתי

להאכיל אותם צהריים, משמרת מתחילה בארבע."

מכל האמור גם אם נקבע כי הנהגת אינה דוברת אמת בבית המשפט ועשתה "ברור" משלה כמו גם קביעת דומה לגבי העד יהודה, עדיין אין בדבריהם לחוקר שום ממצא פוזיטיבי המשייך את הסוס הפוגע לנתבעים מלבד עדויות שמיעה , השערות והנחות. עדותן בבית המשפט שללה את האפשרות כי מדובר בסוסי הנתבעים כאשר התובעת לא הרימה את נטל ההוכחה. אין בנמצא ממצאים חיצוניים המוכחים את התביעה. אעיר כי גם בתמלילים נשאלת התובעת בעמ' 10:

"חוקר: והם מודים שהם אשמים בתאונה, זאת אומרת שזה סוסים שלהם והסוס..

שרון: הם לא הודו, לא הודו.."

  1. מכל המקובץ עולה כי אכן התאונה התרחשה עם סוס. לא ניתן לקבוע כי מדובר בסוס של הנתבעים. הסוס ברח ולא זוהה במקום. כל יתר האמירות הינן בבחינת השערות לכאן ולכאן ובהסתמך על הימצאות סוסי הנתבעים בסמיכות, כאשר בפועל הינם תחת גדר כפולה ומנעלות תלי. קיימים סוסים באזור השייכים לאחרים ולאו דווקא לנתבעים. לא הוצג בפניי ממצא "שובר שוויון" לפיו ניתן לקבוע פוזיטיבית את הבעלות על הסוס/ה הפוגע. לא הוצג ולא אותר כל סוס שנפגע. עצם הסתירות של הנהגת והעד בדו"ח החקירה לעומת עדותם בבית המשפט דורשת הסבר אולם אין בהם כדי להוכיח פוזיטיבית את הבעלות על הסוס/ה המעורב/ת. לא הוצג בפניי הדו"ח המשטרתי לתאונה. יצויין כי עדות הנתבעים היתה קוהרנטית ומתאימה לדבריהם לחוקר.

בתמליל השיחה עם יובל נאמרים הדברים הבאים:

"אבל הסוסים לא יצאו מהמרעה..עברתי עם פנס סוס סוס ולא מצאתי כלום. אז אני לא יודע(ע'מ 22-23).

וכן

"..אבל באנו הסתכלנו, הסוסים היו בתוך המרעה.."

וכן

"..אתה יודע שם השער היה סגור, הסוסים בתוך , יש שם עוד גדר הפנים"

וכן

"רואה שהסוסים בתוך המרעה, איף הם יצאו, אם הם חזרו אלוקים יודע."

וכן

"אני לא היחידי שמחזיק שמה, יש שמה סוסים של הבקר של סאסא, .. לך תדע...קצת יותר הלאה.."

וכן

"..גם אני הייתי בטוח, אזל שזה הסוסים שלי, אבל אה..אין שמה פציעות, אין שמה שפשוף, אין שמה כלום..זה היה צריך לשכב שם סוס על הרצפה."

וכן

"זה הסוסים שלי עומדים של 500 מ' וקילומטר משם יש עוד סוסים שכל הזמן עומדים על הכביש."

הנתבע מציין שם של פונדק גונן "זה לא פעם ראשונה שהם יוצאים החוצה".

בהתאם לכללים המוציא מחברו עליו הראיה. הנטל מוטל על התובעת שהעלתה ספקות באמינות התובעת והעד יהודה אולם אין די בכך כדי להוכיח את התביעה ולפיכך דינה להידחות.

  1. למעלה מן הצורך אעיר כי בתום הדיון הורתי לנתבעים

"הנתבעים ימציאו לתיק בית המשפט בתוך 7 ימים מהיום אישור מהוטרינר שלא בוצעה קריאה אליו ביום 13.3.19 או למחרתו בקשר לפגיעה בסוסה השייכת לנתבעים. האישור יאומת בתצהיר של עורך דין. שם הוטרינר מורן מזרחי."

הנתבעים הגישו תצהיר וטרינר כי לא טיפל בסוסים השייכים לנתבעים ביום התאונה או למחרת. התובעת לא ביקרה באורוות נוספות באזור ולא ביצעה חקירה של וטרינרים באזור לבדוק האם ניתן טיפול רפואי לסוסי באותו היום או בסמוך לו.

  1. מכל האמור דין התביעה להידחות. התובעת תשלם שכ"ט עו"ד בסך 4,006 ₪ כולל מע"מ והוצאות בסך 2,000 ₪.

  2. המזכירות תמציא פסק הדין לצדדים ותסגור התיק.

  3. פסק הדין מותר בפרסום.

ניתן היום, כ"ג סיוון תשפ"ב, 22 יוני 2022, בהעדר הצדדים.