טוען...

בית משפט לענייני משפחה בפתח תקווה

תלה"מ 16097-05-21 ש. נ' ש.

תיק חיצוני:

בפני

כבוד השופטת עידית בן-דב ג'וליאן

תובעת

ט. ש.

ע"י ב"כ עו"ד ארתור שני

נגד

נתבע

ב. ש.

ע"י ב"כ עו"ד רחל גרנות

בעניין הקטינה:

...

באמצעות אפוטרופסה לדין עו"ד מאיה חונגר

פסק דין

רקע עובדתי רלבנטי והשתלשלות ההליך

  1. הצדדים הם הורי הקטינה ... (כבת 7).

ביום 2.3.20 נחתם בין הצדדים הסכם גירושין אשר אושר וקיבל תוקף של פסק דין ביום 3.5.20 על ידי מותב קודם (להלן: "פסק הדין").

בין היתר, נקבע בפסק הדין:

כי מרכז חייה של הקטינה בעיר X (סע' 18);

כי בשנת הלימודים 2020-2021 תתחנך הקטינה בבית ספר בX לפי בחירת האם. היא תהא רשאית לשנות את מסגרת חינוך הקטינה ככל שימצא צורך בכך ובלבד שמסגרת החינוך תהא בעיר X, כפוף להודעה לאב וקבלת הסכמתו (סע' 19);

כי מענה הרשום של הקטינה במרשם האוכלוסין יהיה כתובת מגורי האם (סע' 20).

במועד הולדת הקטינה התגוררו הצדדים ב.... לאחר מכן הצדדים רכשו בית ב.... לאחר זמן מה נפרדו הצדדים ובחודש 3/20 נחתם ביניהם הסכם בו הוחלט בין היתר כי מרכז חייה של הקטינה יהיה בX והיא תתחנך שם.

בהתאם, האב עבר להתגורר בX ומתגורר שם מזה כשנתיים בדירה שכורה.

האם עברה תחילה לX והתגוררה ב... ובהמשך בחודש 10/20 העתיקה מגוריה לY שם עברה מספר דירות.

הקטינה התחנכה בשנת הלימודים האחרונה (2021-2022) בכיתה א' בבית ספר ... בX ועתידה לעלות לכיתה ב' בשנת הלימודים הקרובה, התשפ"ג (2022-2023).

בדיון האחרון עלה שעד סוף חודש 7/22 עת תסתיים מסגרת הקייטנה "בית הספר של החופש הגדול" האם מתגוררת בX במתכונת של סאבלט.

הצדדים חולקים זמני שהות שווים עם הקטינה בהתאם לפסק הדין (סע' 27, 29א').

2. בחלוף שנה מאז אושר ההסכם, ביום 9.5.21 הגישה האם תביעתה שלפני, לבחינת מקום מגורי הקטינה ומסגרת חינוך, ומינוי מתאם הורי לצורך בחינת חלוקת זמני השהות.

ביום 18.6.21 הגישה האם כתב תביעה מתוקן - אשר כותרתו: "ניכור הורי, שינוי משמורת והחזקת קטין, מעבר מקום מגורים וקביעת מסגרת חינוכית". הוגש כתב הגנה.

ביום 10.6.21, עוד טרם הגשת כתב התביעה המתוקן, הגישה האם בקשה לרשום את הקטינה למסגרת חינוך בY.

מונתה לקטינה אפוטרופסה לדין בהליך – עו"ד מאיה חונגר והתקיים דיון בבקשת האם.

ביום 1.8.21 ניתנה החלטה מפורטת ומנומקת אשר דחתה את בקשת האם לקביעת מסגרת חינוך של הקטינה בY בשנת הלימודים שתחילתה 1.9.21 ונקבע כי הקטינה תחל ללמוד בכיתה א' בבית ספר ... בX.

מונה מומחה לבחינת טענות הצדדים בהליך, אשר זהותו נקבעה בהחלטה מיום 25.8.21 ד"ר מרדכי שרי ממכון "שלם".

ערעור שהגישה האם לבית המשפט המחוזי נדחה בהחלטה מיום 23.8.21.

3. בדיון שהתקיים ביום 28.2.22, לאחר קבלת חוו"ד המומחה ביום 13.2.22, הסכימו הצדדים על צמצום המחלוקות בהליך באופן בו "הפלוגתא שנותרה במחלוקת הינה סוגיית מסגרת החינוך בלבד" (פרוט', עמ' 4 שורות 22-27; עמ' 5 שורות 6-7).

בהחלטה מיום 22.3.22 התיר בימ"ש רישומה של הקטינה במסגרת חינוך בY, נוסף על רישומה במסגרת חינוך בX.

4. הצדדים הגישו תצהירי עדות ראשית בסוגית מסגרת החינוך: האם הגישה תצהיר עדות ראשית מטעמה ביום 24.4.22 והאב הגיש תצהיר עדות ראשית מטעמו ביום 8.6.22.

התקיים דיון הוכחות ביום 13.7.22 בו נחקרו המומחה, הצדדים, וסבי הקטינה מצד האב. תצהיר הגב' א. מטעם האב הוצא מהתיק משלא התייצבה לחקירתה.

הוגשו סיכומים מטעם הצדדים. סיכומי האפוטרופסה לדין הוגשו ביום 12.8.22.

יצויין כי על יסוד הסכמת הצדדים בתום דיון ההוכחות צורף לתיק ביום 26.7.22 מכתב מחנכת הכיתה ותכתובת בין האפוטרופסה לדין לרכזת הצהרון גב' א..

חוות דעת מומחה – ד"ר שרי ממכון "שלם"

5. המומחה מונה בהחלטה מיום 25.8.21 למתן חוות דעת בשאלת מקום מגורי הקטינה, חלוקת זמני השהות ומקום מסגרת חינוך הקטינה.

חוות הדעת הוגשה ביום 24.2.22.

המומחה התרשם, כי לשני הצדדים מסוגלות הורית בתחום הנורמטיבי. שניהם אוהבים את הקטינה ורוצים בטובתה כל אחד בדרכו. הקשר של הקטינה עם שניהם בטוח ואין סממן לניכור כלפי מי מהם. הקטינה רואה את שני ההורים כמיטיבים ועם זאת ניכרת רמת טעינות מעט גבוהה יותר עם האם. האם התקשתה להציב לקטינה גבולות.

הקטינה ביטאה חרדה ברמה גבוהה, מוצפת רגשית וחשופה במידה רבה למידע על הסכסוך בין הצדדים.

לקטינה העדפה לY תוך מודעות לקושי הטמון במעברים נוספים. ניכר כי לקטינה פנטזיה לגבי Y ויש קושי לדעת מה תהיה החוויה האמיתית שלה ומה יהיה מחיר של שינוי כזה בחייה.

הקטינה ערה ומגיבה לקונפליקט ההורי שלא בטובתה. מעבר לY עלול להכניס אותה לקונפליקט נאמנות ואולי לניכור כלפי מי מההורים. על הצדדים לשפר התקשורת ביניהם ויכולת קבלת החלטות משותפת בכל הקשור לקטינה. אם כך יהיה - אין מניעה שבעתיד יקבלו בשיתוף פעולה החלטות משותפות למסגרת חינוך, מקום מגורים וכיו"ב.

המלצת המומחה כי הקטינה תמשיך ללמוד במסגרת החינוך בה לומדת כיום בX; להפנות הקטינה עם הצדדים לטיפול דיאדי ואת ההורים להדרכה הורית וטיפול פסיכולוגי.

6. האם הגישה שאלות הבהרה למומחה אשר השיב עליהן ביום 27.3.22 ונסרקו לתיק על ידי האם רק ביום 15.7.22 על פי הוראת בימ"ש, לאחר שבדיון עלה כי הוגשו למומחה השאלות, ניתנו תשובותיו ולא צורפו לתיק.

תשובות המומחה לשאלות ההבהרה מחזקות את מסקנתו בחוות הדעת.

בתשובותיו עמד המומחה על כך כי:

  • הקטינה זקוקה שלא להיות מעורבת בסכסוך ההורי. היא זקוקה להמשכיות בכל המובנים כולל המשך לימודים במסגרת הנוכחית והמשך משמורת משותפת על כל המשתמע מכך.

  • אין אינדיקציה שהקטינה מעוניינת בשינוי ואמירותיה מייצגות בעיקר בלבול ונסיון לרצות.

  • הקטינה ערה ומגיבה לקונפליקט ההורי. מעבר לY או שינוי במסגרת החינוך או בזמני השהות עלול להכניס אותה לקונפליקט נאמנויות ואף לניכור כלפי מי מההורים.

  • הבעיה האמיתית נוכח פיצול ההורים סביב המעבר למערכת החינוך בY היא העלולה לפצל את עולמה של הקטינה ולפתח בהמשך ניכור כלפי מי מההורים.

  • טובתה של הקטינה הנה שמירה של ההורים על היכולת להחליט ולבצע יחדיו את כל מה שקשור בקטינה ולא ליצור מצב בו על הקטינה לבחור בין ההורים, לרצות מי מההורים ולתמרן בין ההורים.

טענות הצדדים

7. טענות האם

א. מרכז חיי האם טרם נישואיה לאב היה בY. היא העתיקה מגוריה ל... מתוך רצון אמיתי לחיות עמו. משך החיים המשותפים המשפחה התגוררה בערים שונות: ..., ..., ..., ... וביישוב .... העתקת מגורים הייתה עניין שבשגרה עבורם. רצון האם היה מתמיד לחזור לY. נוכח סירוב האב להתגורר שם ורצונה לשמור על שלום בית ולטובת הקטינה נאלצה להתפשר ולגור בערים אחרות.

ב. הסכמתה בהסכם להעתיק מגוריה לX הנה תוצאה של הפעלת כח ולחץ מאסיבי מצד האב, הסכמת הוריה לעבור ולהתגורר בכל מקום בו תגור לטובת הקטינה והסכמת הצדדים בסעיף 12 בהסכם (הימנעותם להסית הקטינה ולנהוג זה בזה בכבוד). ההסכם הוא תוצר של התאמות שעשו האם והוריה לרצון האב. האב הפר ההתחייבות ועשה כל שביכולתו לגרום לקטינה לחשוב שהיא לא אימא ראויה לה.

ג. הצדדים מקיימים הורות משותפת והקטינה שוהה מחצית מהזמן עם האם בY ומחצית הזמן עם האב בX. מכאן שהעיר X אינה מרכז חיי הקטינה.

ד. אין דבר שקושר הקטינה לעיר X - הקטינה נולדה ב... וגדלה ב... משך שלוש שנים בסמיכות להורי האם. עבור הקטינה מרכז חייה אז היה ב..., בסמיכות לסבה וסבתה (הורי האם) שהיו עבורה כל עולמה. ... הייתה המקום המוכר, היציב והבטוח עבור הקטינה. בשים לב שההורים חולקים אחריות הורית משותפת על הקטינה וזמני שהות שווים עם שניהם, הרי שלה שני מרכזי חיים - הן בבית האם והן בבית האב.

ה. מסגרת החינוך בX בה משולבת כיום הקטינה נבחרה על ידי האב בלבד. הסכמתה לרישום הקטינה למסגרת חינוך בX התייחסה רק לשנת הלימודים האחרונה (התשפ"א) בגן ואין לראות בה הסכמה גורפת. מדובר בניסיון פסול של האב להכתיב סדר היום. רישום הקטינה לבית ספר ... נעשתה על ידי האב בניגוד ההסכם, מאחורי גבה של האם וחרף סירובה לכך, תוך דיווח כוזב בדבר מגורים משותפים. זאת הגם שבמועד הרישום התגוררו האם והקטינה בY.

ו. טובת הקטינה מחייבת העברתה למסגרת חינוך אחרת. הקטינה לא כבולה להסכם ויש לבחון רישומה למסגרת חינוך בהתאם לטובתה האישית. הקטינה מבטאת שייכות לY, מקום בו מרגישה טוב. מחובת ההורים לתמוך בה ולסייע לה להעמיק תהליך ההיקשרות שהנו בטובתה בפרט בצעדיה הראשונים בבית הספר;

ז. הקטינה חווה קשיי הסתגלות והשתלבות במסגרת החינוך הנוכחית בX. עמדת מחנכת כיתתה מצביעה על תמונה מדאיגה של קטינה המצויה במצוקה נפשית וחברתית, סובלת ממצב רוח ירוד וחוסר מוטיבציה כללית. זו גם התרשמות רכזת צהרון הקטינה;

מציאות זו מחייבת העברתה למסגרת חינוך אחרת בבחירת האם, שתעניק לקטינה אופק והזדמנות להתחלה חדשה בד בבד עם תיאום הורי בין הצדדים וטיפול דיאדי.

ח. חוות דעת המומחה לאקונית ושטחית. המומחה לא נפגש עם הקטינה, לא ערך ביקורי בית בבתי הצדדים ולא נבחנו מסגרות החינוך. חוות הדעת נוטה לטובת רישום הקטינה למסגרת חינוך בX על סמך קיום ההסכם מבלי שנבחנה טובת הקטינה הספציפית.

ט. הקטינה אינה חשה ביטחון ויציבות במסגרת החינוך הנוכחית ואין בהעברתה למסגרת חינוך חדשה לערער ביטחונה ויציבותה. להיפך, יש בכך הזדמנות לבסס מקומה במסגרת שתתאים לה ותיטיב עמה; האם פעלה לרישומה בבי"ס בY שיחזק תחומי העניין של הקטינה; בהתחשב שלקטינה שני בתים מרכזיים והיא משולבת גם בחוגים בY אין במעבר כדי לפגוע בסדר יומה;

י. התנגדות האב נובעת מטעמי נוחות באופן לא הוגן בפרט שהיא נושאת לבדה בהסעות הקטינה ללא עזרת האב ובניגוד להתחייבותו לשיתוף פעולה;

יא. הגם שהצדדים חולקים אחריות הורית משותפת על הקטינה, נקבעה מפורשות בהסכם (סע' 9) העדפה לאם בבחירת מסגרת החינוך;

יב. הקטינה מעוניינת ללמוד בY בשיקול דעת התואם את גילה ובמודעות לכך. יש לתת משקל לרצונה באופן הלוקח בחשבון שלפי חוות הדעת מדובר בקטינה אשר הנה בטווח ממוצע-גבוה בסקאלה הקוגניטיבית ביחס לגילה. הקטינה מבינה משמעות המעבר ונכונה להן.

יג. האם פועלת למען הקטינה ורק טובתה נמצאת נגד עיניה. ההסכם משקף את מקום האם בחיי הקטינה, את שקידתה ויכולתה לפעול כשטובת הקטינה נגד עיניה. לא בכדי הופקדה בידה הסמכות לבחור את מסגרת חינוך הקטינה בסעיף 9 בהסכם; חינוך הקטינה בראש סדר עדיפויות האם. האם משקיעה מירב מאמציה ומשאביה לטובת הקטינה ודוחה את טובתה האישית שלה מפני טובת הקטינה. כך האם הסכימה לשאת במלוא שכ"ט המומחה לצורך הכנת חוות הדעת כדי לטפל בעניינה של הקטינה בהקדם וללא דיחוי;

התנהלותו הכוחנית של האב עוברת כחוט השני לאורך ההליך, מנוגדת לטובת הקטינה ונמצאת בניגוד להתנהלות האם שפעלה ופועלת לקידום טובת הקטינה;

יד. האב נוהג בבריונות, מסרב לשתף פעולה עם האם לטובת הקטינה. אין בהתנגדות האב טעם מוצדק והיא נובעת מאינטרסים אישיים. עמידתו הדווקנית על שילוב הקטינה במסגרת חינוך בX נועדה להתעמר באם ואין לכך כל קשר עם טובת הקטינה; דרישת האב להעביר הקטינה לגן ילדים באזור מגוריו בקצה השני של X ובמרחק 20 דק' נסיעה מX, סיכלה את האפשרות של האם להסתייע באמה לצורך הבאה ואיסוף הקטינה ממסגרת חינוך. לאמה אין רישיון נהיגה והיא לא ניידת;

האב קיבל את חוות דעת המומחה במלואה, לא הגיש שאלות הבהרה ולא ביקש לזמן המומחה לעדות. על רקע זה אין כל טעם בהתנגדותו לתיאום הורי וטיפול דיאדי לטובת הקטינה; לאב בוחן מציאות לקוי חלף ניסיון להבין את מצוקת הקטינה. האב האשים את האם בביזיון בית המשפט לאחר שהוא זה אשר נמנע מתיאום הורי;

טו. לא עלה ביד האב להציג עדויות התומכות בגרסתו.

טז. ביטול הרישום למסגרת חינוך בX מוצדק הן בגלל האופן הבלתי ראוי שהושג, בניגוד להסכם הגירושין והן בהיותו מנוגד לטובת הקטינה ורצונה האישי.

8. טענות האב

א. הצדדים חולקים זמני שהות שווים עם הקטינה בהתאם להסכם ותוך הסכמה מפורשת שמקום מגורי הקטינה ומרכז חייה יהיה בX לנוכח מגורי משפחות הצדדים שם.

ב. רישום הקטינה לגן בX נעשה על סמך חוזה שכירות פיקטיבי, כשבפועל הורי האם התגוררו שם בעוד האם התגוררה בY. האם הסכימה לרישום הקטינה בגן ילדים סמוך למקום מגוריו מאחר שממילא הגן בו למדה בהתחלה היה מרוחק הן ממקום מגוריו ובוודאי ממקום מגוריה באופן שנמנעו מהקטינה חיים חברתיים והשתתפות בחוגים; מעבר לגן בסמיכות לבית האב היטיב עם הקטינה ובהמשך היא נרשמה עם חלק מחבריה מהגן לבית ספר ... בX;

רישום הקטינה לבית הספר נעשה באופן מקוון לאחר שחלף מועד ההרשמה ובכדי להקל על הצדדים שלא יצטרכו להתייצב בעירייה ולשמור עבורה מקום שיבוץ בבית ספר. האם נתנה הסכמתה לדבר בהודעות whatsapp מהימים 15.2.21 ו-17.2.21 עת ביקשה מהאב לחתום בשמה. טענתה כי הקטינה נרשמה למסגרת חינוך ללא הסכמתה אינה אמת.

ג. במהלך שנה וחצי החליפה האם 8 מקומות מגורים, אליהם היא גוררת גם את הקטינה. זאת הגם שהתחייבה שלא להתרחק מX ביותר מ-15 ק"מ;

האם מאחרת כרונית ונעדרת מפעילויות חשובות לקטינה עד כדי חוסר ביטחון ופחד מנטישה שנגרם לקטינה. האם מודה באיחורים הרבים של הקטינה למסגרת החינוך ובחוסר בושה מאשימה את הקטינה בכך. פגיעתה של הקטינה שהיא נאלצת לקום מוקדם בכדי לנסות ולהגיע בזמן;

ד. טענתה להעברת הקטינה למסגרת חינוך בY בכסות של "טובת הקטינה" התבררה כריקה מתוכן. המעבר לY קשור בהעדפתה להתגורר בY ומימוש הזדמנות שניתנה לה על פני טובת הקטינה; האם לא רשמה הקטינה לבית ספר ממלכתי רגיל או לבית ספר דמוקרטי בY, אלא לבית ספר ... מהטעם שבית ספר זה ממוקם בקרבת מקום מגוריה אז ברחוב ... בY; האם עושה שימוש לא מוצלח ב"טובת הקטינה" בכדי להצדיק הפרת ההסכם מצידה תוך רמיסת זכויות הקטינה, טובתה ואורח חייה בשם השמירה על נוחיותה האישית; זמנה של הקטינה עם האם מוגבל עקב תכיפות נסיעותיה לחו"ל; הקטינה לא מתקלחת אצל האם בימים ששוהה עמה. לאם אין מכונת כביסה, היא לא מכבסת והקטינה נשארת עם אותם בגדים.

ה. בניגוד לאם, טובת הקטינה ואושרה היא הדבר היחיד שעומד לנגד עיני האב. הוא יציב, קונסיסטנטי, מתמיד בדרכו ופועל לשמירה על מסגרת חינוכית ומשפחתית יציבה וקבועה ולמזער ככל הניתן את חוסר היציבות בחיי הקטינה; האב מטפל לבד בכל הקשור בבית הספר, לרבות ספרים, ציוד, חוגים וימי הורים. האם לא טרחה להגיע ליום ההורים הראשון עם המחנכת;

האב רכש דירת מגורים בX בה יוכל לבנות קן משפחתי חם ומכיל לקטינה.

ו. האם מפעילה לחץ על הקטינה לעבור ללמוד בבית ספר בY. האם משוחחת עם הקטינה בעניין ההליך המשפטי בניגוד להחלטה שניתנה בעניין ותוך ביזויה. היא העבירה לידו שיחה מוקלטת מיום 26.6.22 שקיימה עם הקטינה בה נשמעה מדובבת את הקטינה ומנסה להסיט דעתה ומחשבתה של הקטינה נגד בית הספר בX;

טענות האם לגבי מצבה הנפשי של הקטינה מופנות לפתחה של האם שממשיכה להסיתה, בדבר איכויות בית הספר בY ומגרעות בית הספר בX. היא מכניסה בלבול בחיי הקטינה, מציבה אותה בקונפליקט ומעמיסה על נפשה הצעירה והרכה של הקטינה.

ז. גורמי המקצוע מחזיקים בעמדה המחזקת את עמדת האב. חוות דעת המומחה ועמדת האפוטרופסה לדין היא חד משמעית שלא לשנות את מסגרת החינוך בה לומדת הקטינה כיום; חוות הדעת נערכה על יסוד בדיקות מעמיקות של צוות מומחים. המומחה עמד בחקירתו על מצבה הרגיש של הקטינה, ההשפעה המזיקה של שינוי מקום מגורים לעיתים תכופות ושינוי מסגרת החינוך הנוכחית לקטינה.

ח. דעתה ורצונה של הקטינה כפי שהובאו בעמדת האפוטרופסה לדין מיום 13.7.22 ברורים וחד משמעיים. היא מבקשת שלא לשנות מהמצב הקיים, להישאר בבית ספר ... בX, לא לנתקה מחברותיה, מהמחנכת שלה ומסביבתה הטבעית והתומכת;

הקטינה לומדת בבית ספר ... בX, בו לומדים רבים מחבריה לגן ולכיתה א' אותה סיימה השנה. בית הספר נחשב מהטובים בX, איכותי ומבוקש. הקטינה השתלבה בו היטב בהיבט החברתי והלימודי. הקטינה משתתפת בחוגים של מדע וטבע, משחק וקולנוע וכן בחוג פסיכודרמה בבית הספר;

הקטינה זקוקה לבית יציב, מסגרת קבועה ובטוחה שלא משתנה תדיר.

ט. האם מפרה את ההסכם. מספר חודשים לאחר שנחתם היא מפרה ההסכם, כך מבקשת האם לשנות לרישום הקטינה לבית ספר בY לזרם חינוך אחר ומבלי שנתבקשה הסכמת האב או רשות בית המשפט; כבר במועד חתימת ההסכם האם התגוררה בY עת התחייבה שלא להרחיק מעל 15 ק"מ מX; האם עושה דין לעצמה ופועלת בניגוד להתחייבותה שהקטינה תתחנך בX.

י. אין הצדקה להעביר הקטינה לבית ספר בY רק כדי להגשים גחמותיה של האם.

יא. תכלית המאבק להעביר הקטינה ללמוד בקרבת מקום מגורי אמה של האם (הסבתא) כדי שזו תטפל בה ותשחרר את האם מאחריותה ההורית והמחויבות הכרוכה בכך.

יב. סיכומי האם כוללים רשימת סעדים שלא בא זכרם בכתב התביעה או בהליך והם בבחינת "הרחבת חזית".

יג. יש לקבל את חוות הדעת כמקשה אחת; לדחות את בקשת האם ולקבוע שהקטינה תמשיך להתחנך בבית ספר ... בX; לקבוע סנקציה כספית על האם בגין כל איחור בהבאת הקטינה למסגרת החינוך ובגין ביזוי החלטה מיום 28.2.22 ולחייב את האם בהוצאות ההליך.

9. עמדת האפוטרופסה לדין -

עמדת האפוטרופסה לדין הובאה בעל פה במסגרת דיון מיום 28.2.22, בדיון מיום 13.7.22, מעמדותיה כפי שהוגשו בכתב לתיק (אחרונה הוגשה לתיק ביום 14.7.22) וסיכומים מטעמה.

עמדות האפוטרופסה לדין מבוססות על פגישות ושיחות עם הקטינה וכן על שיחות נפרדות עם ההורים.

האפוטרופסה לדין התרשמה שהקטינה מפותחת ויודעת להביע את עצמה ללא קושי לשתף ברצונה. בעמדתה הראשונה הביאה את דברי הקטינה שרצונה להתחנך בX עד כיתה ג' ולאחר מכן לעבור להתחנך בבית ספר דמוקרטי.

בעמדתה האחרונה מיום 14.7.22 נכתב (סע' 3), כי:

"במהלך השיחה עם הח"מ הקטינה (הטעות במקור-ע'ב'ג') ציינה שטוב לה בביה"ס, שיש לה חברות. שהיא אוהבת את המחנכת שלה; עוד ציינה הקטינה שהיא לא רוצה לעבור לביה"ס בY; היא לא רוצה להיפרד מחברותיה; שהאם עברה לגור לX.

הקטינה שיתפה את הח"מ בכך שמידי פעם כשהיא מגיעה לביה"ס מY, היא מאחרת, לא מגיעה בזמן, דבר שמפריע לה עד מאוד והיא מרגישה לא בנוח".

בסיכומיה עמדה האפוטרופסה לדין על הדברים הבאים:

  1. בימ"ש זה וגם ביהמ"ש המחוזי בפסק דינו בערעור קבע כי בניגוד לטענת האם לפיה האב נהג בערמה ורשם את הקטינה לבי"ס ... בX ללא ידיעתה, האב עדכן את האם בכל צעד ודווקא האם היא שהסתירה ממנו פרטים. האם לא השיגה על פסק דינו של ביהמ"ש המחוזי ואינה יכולה לטעון כיום כי רישום הקטינה לביה"ס הנוכחי ב... נעשה ללא ידעתה וללא הסכמתה.

  2. האפוטרופסה לדין תומכת במסקנת המומחה על המשך לימודי הקטינה בX ושלא להעבירה למסגרת חינוך בY.

  3. אין לקבל את טענות האם כלפי חוו"ד המומחה. בדיון שנערך ביום 28.2.22 לאחר קבלת חווה"ד, האם לא ביקשה להורות למומחה לבדוק ולהשוות את מסגרות החינוך עצמן ולא העלתה כל טענה כי המומחה עצמו לא נפגש עם הקטינה. המומחה בחקירתו העיד כי בפגישות עם האם, היא לא טענה שמסגרת החינוך בX אינה טובה ובדיקת ביה"ס עצמו אינה כלולה במינוי שניתן לו וגם אינה רלוונטית להערכתו.

  4. המומחה עמד על כך שהמעברים במקומות מגורי הקטינה עם האם מערערים את יציבות הקטינה.

  5. מחנכת הכיתה ומנהלת הצהרון לא המליצו על שינוי מסגרת חינוך של הקטינה, הגם שציינו קשיי הסתגלות, אליהם התייחס גם המומחה. ממכתב מחנכת הכיתה עולה שקשיי הקטינה קשורים למצבה הרגשי הסוער, כפי שציין גם המומחה.

  6. כעולה מתשובות האם בחקירתה, היא אינה נותנת מקום וחשיבות לחוויותיה של הקטינה, לאחר שעברה עם הקטינה לX לסיום בי"ס של החופש הגדול, ציפיות שהקטינה עלולה לפתח לגבי מגורי שני הוריה, לקושי של הקטינה ואכזבתה לאחר שיתברר לה שגם מעבר זה של האם היה זמני.

  7. האם לא התייחסה והתחמקה מלהשיב לשאלות בעניין ריצוי הקטינה את הוריה וכתוצאה מכך טובתה והתפתחותה התקינה נפגעת.

  8. האם עברה דירות מגורים רבות עם הקטינה. הקטינה מאחרת לבי"ס כשהיא עם האם באופן קבוע דבר שמדרדר את מצבה ומחדד את תסכולה. הקטינה מתביישת להכנס לכתה באיחור, מתחילה את יום הלימודים בבכי והטענה כי ביה"ס לא מתאים לה מועלית ללא התחשבות בחלק של כל אחד מההורים במציאות שנכפתה על הקטינה.

  9. העיסוק של ההורים במעבר מסגרת חינוך מעסיק את הקטינה, אינו מאפשר לה להתמסר למסגרת החינוך הקיימת, להרגיש יציבות וגורם להדרדרות מצבה הרגשי.

  10. האב מצידו אינו מבין את החשיבות של טיפול וקשר מיטיב בין ההורים כתנאי עיקרי לשיפור מצבה של הקטינה.

  11. עתירת האם בסיכומים כסעד חלופי להעביר את הקטינה לבי"ס בX באזור אחר מהווה הרחבת חזית אשר לא נבחנה בהליך.

  12. מסקנות המומחה מחוות דעתו חודדו בחקירתו.

  13. אין ספק שכל אחד מההורים אוהב את הקטינה עד מאוד ורוצה בטובתה. אלא שהאם רואה את טובתה מנקודת מבטה האישית בלבד וחוויותיה שלה, מבלי ליתן לקטינה מעמד נפרד. האב מנגד אינו מודע לחשיבות תהליך טיפולי בין ההורים.

ההורים ממשיכים להתעקש על עמדותיהם בתחרות ביניהם, שעה שמפלס החרדה של הקטינה הולך וגובר.

  1. הקטינה אוהבת של שני הוריה ושניהם דמויות משמעותיות בחייה. טובתה של הקטינה תקודם ברגיעה בין ההורים, בברכת דרך של האם והעברת מסר לקטינה שאינה מעוניינת לחולל שינויים נוספים בחייה, ולא במעבר מסגרת חינוך.

10. עמדת הצוות החינוכי בבית הספר ... בX

במכתב מחנכת הכיתה, גב' ... מחודש 7/22 נכתב, כי הקטינה ילדה נבונה, רגישה, סגורה ושקטה. ניכר מאד רצונה להתקדם ולהצליח. בהפסקות הקטינה משחקת בעיקר עם שתי חברות. כשהייתה מאחרת לכיתה בבוקר הייתה נבוכה, סירבה להיכנס לכיתה והמתינה במסדרון ולעיתים בכתה. המחנכת היא שיזמה עם הקטינה שיח בעניין אחוריה לכיתה בבוקר. הקטינה סיפרה לה שקשה לה לקום מוקדם בבוקר ולא נעים לה מאחר שהיא מתגעגעת הביתה.

נוכח מצבה הרגיש של הקטינה ותהליך הגירושין של הוריה, היא שולבה עד סוף שנת הלימודים האחרונה (6/22) בקבוצת טיפול בפסיכודרמה. הקטינה לא השתתפה בכל המפגשים כי הייתה מגיעה באיחור או לחלופין לא רצתה להיכנס.

רכזת הצהרון - העבירה עמדתה לאפוטרופסה לדין בהודעת whatsapp, לפיה לקטינה קשיים חברתיים, קשה לה ליצור חברויות חדשות והיא חשה לבדה.

דיון והכרעה

11. המסגרת הנורמטיבית

ההורים הם האפוטרופוסים הטבעיים של הקטינה (סעיף 14 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962 (להלן: "החוק")).

סעיף 15 לחוק קובע :

"אפוטרופסות ההורים כוללת את החובה והזכות לדאוג לצרכי הקטין לרבות חינוכו, לימודיו, הכשרתו לעבודה ולמשלח-יד ועבודתו, וכן שמירת נכסיו, ניהולם ופיתוחם; וצמודה לה הרשות להחזיק בקטין ולקבוע את מקום מגוריו, והסמכות לייצגו".

סעיפים 19 ו-24 לחוק מניחים כברירת המחדל את הסכמת הורי הקטין בענייני אפוטרופסות. בסכסוכים בעניינים אלו ייבחן בית המשפט מקדמית, אם מדובר במקרה בו יש או אין הסכם בין ההורים. אם קיים הסכם בין ההורים שקיבל תוקף שיפוטי ומתוך הגנה על אינטרס הוודאות וההסתמכות, על המבקש לשנות ממנו נטל ההוכחה להראות שינוי נסיבות מהותי.

12. במקרה שלפני, בין הצדדים נחתם הסכם אשר קיבל תוקף של פסק דין ביום 3.5.20.

ההסכמות הרלוונטיות בהסכם בלשונן (ההדגשות אינו במקור - ע'ב'ג'):

"9. ההורים הינם האפוטרופוסים הטבעיים של הקטינה, בהתאם להוראות חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962, ואין בהוראות הסכם זה על מנת לפגוע באפוטרופסות מי מהם על הקטינה. אף על פי כן מסכימים ההורים כי מסגרות החינוך לילדה יקבעו על ידי האם. לאם חובה להיוועץ באב ובתיאום עמו.

...

17. מוסכם בין הצדדים כי הקטינה תהיה במשמורת ואחריות הורית משותפת של שני ההורים יחד עד הגיעה לגיל 18 שנים.

18. לקראת שנה"ל הבאה יעברו ההורים לבתים נפרדים באיזור העיר X וידאגו לקבוע את מקום מגוריהם ברדיוס של עד 15 ק"מ זה מזו, ומרכז חייה של הקטינה יהיה בעיר X.

19. מוסכם בין הצדדים כי החל משנת הלימודים 2020-2021, הילדה תלמד בבית ספר בעיר X, לפי בחירת האם. האם תהא רשאית להעביר את הקטינה מסגרת חינוכית ככל וימצא צורך לביצוע שינוי, ובלבד שזה יהיה בעיר X, ובכפוף להודעה לאב וקבלת הסכמתו.

20. כמו כן מוסכם כי מענה הרשום של הקטינה במרשם האוכלוסין, יהיה כתובת האם".

13. הגם שלאם טענות לגבי נסיבות חתימתה על ההסכם, בעיקר מתוך רצון נטען לרצות את האב כדי לאפשר יחסים תקינים לגידול הקטינה בשותפות (פרוט', עמ' 21 שורות 23-26) היא אינה משיגה על ההסכם או על תוקפו. הדברים באים לידי ביטוי גם בדברי באת כחה בראשית ההליך (פרוט', עמ' 2 שורות 9-12; ההדגשות אינן במקור-ע'ב'ג'):

"העיר X נבחרה באופן רנדומלי אחרי שהצדדים התגוררו שנים ב.... זה לא נקבע לגמרי בהסכמה אבל אנחנו לא שם כי יש הסכם. בית המשפט יודע שגם צדדים מיוצגים בהסכם בסופו של דבר ההסכם לא משקף את ההסכמות האמיתיות והמלאות של הצדדים. הסכם טוב הוא הסכם שמאזן בין הרצונות של הצדדים ואף אחד לא יוצא עם כל תאוותו בידו כשמאשרים הסכם"

14. לא ניתן להתעלם מההסכם ולבחון תביעת האם במנותק ממנו. שכן "טובת הקטינה" למעשה כבר נקבעה בהסכם, כפי שההורים ראו אותה בשעתו - להתחנך בX.

על רקע זה, איני מקבלת טענת האם כי "העיר X נבחרה באופן רנדומלי... היא נבחרה. מדוע? היא נבחרה" (כלשון ב"כ בפרוט', עמ' 2 שורות 8-9, 13) בפרט כשהאם הייתה מיוצגת במועד ההסכם וכשהיא מעידה שבעקבות ההסכם לא רק היא שינתה את מקום מגוריה אלא גם הוריה עשו כן (פרוט', עמ' 6 שורות 19-20). יש להניח ששינוי כזה במקום מגורים המשפיע על בני משפחה נוספים מלבד האם נעשה במחשבה ושיקול דעת ולא כלאחר יד.

בהקשר זה, מתיישבת יותר עם ההיגיון והשכל הישר גרסת האב, לפיה הבנות הצדדים במועד חתימת ההסכם היו שהאם תגור בX בזמני השהות שלה עם הקטינה (פרוט', עמ' 3 שורות 19-23; עמ' 31 שורות 4-5).

יש להניח שההסכם נערך מתוך מחשבה על העתיד לטווח הקצר ולטווח הארוך. אמנם, "טובת הקטינה" דינמית ושינוי נסיבות יכול להשפיע על בחינתה, אולם מכאן ועד שינוי בתוך כשנה ממועד אישור ההסכם - המרחק גדול.

15. ההסכם שאושר על ידי בית משפט, לאחר שבחן את רצונם של הצדדים, הבנת הצדדים את ההסכם ותוצאותיו הוא כאמור בגדר פסק דין ולו חשיבות רבה ביצירת וודאות, סופיות, יציבות ובהירות בעניין סיום הסכסוך בין ההורים לרבות בסוגיות הנוגעות לשינוי מסגרות חינוך ומגורי הקטינה. ההסכם יצר צפיות בקרב שני ההורים כי לא ייעשה שינוי אלא באופן מוסכם ומשותף במסגרת החינוך.

מההיבט החוזי, מדובר בהסכם שקיבל תוקף של פסק דין ומי מהצדדים לא ביקש לבטלו. לפיכך, הנטייה היא לאכיפת ההסכם אלא אם כן תוצאה זו תביא לפגיעה קשה בטובת הקטינה. מתוך שכך, על האם נטל השכנוע להראות כי שינוי מסגרת חינוך הקטינה מבית ספר בו מתחנכת כיום בX לבית ספר בY מועיל יותר מאשר מזיק. הנטל האמור אינו פשוט להוכחה.

16. לאחר שנדרשתי לכתבי טענות הצדדים, עמדת האפוטרופסה לדין בכתב ובעל פה, חוות דעת המומחה ולאחר ששמעתי טענותיהם בעל פה, חקירת המומחה וחקירת הצדדים והעדים - אני מוצאת לדחות את התביעה.

17. שוכנעתי, כי הסכמת הצדדים שהקטינה תתחנך בX אותנטית, כגרסת האב -

כעולה מלשון סעיף 19 בהסכם, הצדדים הסכימו כי הקטינה תתחנך במוסדות חינוך בX.

וכך, גם נהגו הצדדים הלכה למעשה לאחר אישור ההסכם.

כעולה מתכתובת whatsapp בין הצדדים מיום 15.2.21 (נספח 4 לכתב ההגנה):

האם: "אני מסכימה שנרשום אותה (את הקטינה, תוספת שלי - ע'ב'ג') בX".

האב: "ב...".

האם: "כן".

האם אישרה את התכתובת ותוכנה, אלא שלטענתה קודם לכן האב רשם את הקטינה באופן עצמאי על דעתו למסגרת חינוך בX (פרוט', עמ' 4 שורות 27-30; עמ' 23 שורות 33-35; עמ' 24 שורות 1-5).

לא מצאתי מן האמת וההיגיון בטענתה, שכן אילו היה האב עוקף את דרישת העירייה ומדווח שהצדדים נשואים, מדוע שתפנה אליה הגב' א. מהעירייה לקבל את הסכמתה. הקפדה זו לקבל הסכמת שני ההורים נוהגת בדרך כלל מקום בו ההורים חיים בנפרד ולא כדבר שבשגרה.

מעבר לכך, אילו בוצע רישום הקטינה במחטף על ידי האב, מצופה היה שהאם תפנה בזמן אמת לבית המשפט ותפעל לביטולו. הדבר לא נעשה. האם תלתה את הסיבה לכך ב"ייצוג שלא נתן מענה לצרכים שלה" (פרוט', עמ' 5 שורות 1-4).

פניית האם לבית המשפט בעניין הקטינה לרבות בשאלת המסגרת בה תתחנך נעשתה לראשונה בחודש 6/21 וכשהקטינה כבר משולבת במסגרת חינוך בX. יש בכך להטיל ספק בטענתה שרישום הקטינה למסגרת חינוך בX נעשה מלכתחילה שלא על דעתה.

טענתה אף אינה מתיישבת עם גרסתה כפי שהובאה בעדותה בתחילת ההליך, לפיה (פרוט', עמ' 7 שורות 29-31):

"הילדה התחילה ללמוד בחודש ספטמבר בגן בX לפי הכתובת שלי. בחודש אוקטובר הגיע הנתבע ואמר שיסכים לכך שאעבור לY אם ארשום את הילדה לגן אחר, הקרוב אליו. נכון שיש בזה היגיון. לאחר שהעברתי אותה לגן הנתבע לא הסכים לעמוד בהסכם ואז הגשתי את הבקשה..."

האם מודה, כי תחילה הקטינה נרשמה למסגרת חינוך (גן) בX הקרובה למקום מגוריה. מדבריה עולה, כי מצאה היגיון בהעברת הקטינה להתחנך בגן ילדים הסמוך למקום מגורי האב משעה שנקרתה לדרכה הזדמנות להעתיק מגוריה לY. יש בכך לחזק גרסת האב בדבר אומד דעתם המשותף של הצדדים אותה העת - כי הקטינה תתחנך בX.

18. לא מצאתי, כי חל שינוי נסיבות המצדיק לשנות מהסכמת הצדדים בהסכם על מסגרת חינוך -

האם הניחה שני נימוקים מדוע יש לטענתה לשנות מהסכמת הצדדים כי מסגרת חינוך הקטינה תהא בX: טובת הקטינה ורצון הקטינה.

באשר לטובת הקטינה - האם מתייחסת ל"שינוי שחל בטובת הקטינה" כמצדיק את רישומה לבית ספר בY. בטרמינולוגיה של דבריה היא מכוונת לכך שהאב מסית את הקטינה נגדה וקושרת בין כך לבין הצדקה נטענת לשינוי מסגרת החינוך.

וכך העידה בענין (פרוט', עמ' 24 שורה 33 – עמ' 26 שורה 1, ההדגשות אינן במקור - ע'ב'ג'):

"ש. אמרת שאחרי חתימת ההסכם השתנתה טובתה של הקטינה. למה הכוונה?

ת. שאני רציתי לעזוב את ב. אז ב. לא כל כך רצה שניפרד ורציתי מאד שנסתדר אז די ויתרתי על הכל כולל זה שההורים שלי היו צריכים לזוב את הבית שהם קנו ועברו אליו. מאד רציתי ללכת לקראתו כי חשבתי שאם אלך לקראתו נוכל להסתדר ולגדל את הילדה בנחת. אבל הדברים לא היו כך. אני זאת שיצאה מהבית בהתחלה ולא היה לי כסף הייתי עצמאית בתקופת הקורונה הלכתי לקראתו ב"כ למה שהוא ביש מתוך ציפיה שנגדל את הקטינה בנחת. אחרי תקופה התחלתי לשמוע מהילדה כל מיני דברים שהוא אומר לה נגדי והסתות אז הבנתי שגם אחרי שויתרתי והורי ויתרו... השינוי היה בעצם שהיא אמרה שב... אמר לה דברים. היא התחילה להגיד שגנבתי לו כסף ושלא תהיה לי עבודה.

ש. ז"א נאלצת לעזוב את X כחלק ממימוש טובתה של הילדה?

ת. כן.

ש. ולמה דוקא העיר Y תהיה טובתה יכו להיות ..., ... כל עיר אחרת?

ת. כשהתחילה הקורונה וגרתי עם ההורים שלי באותה דירה בX כי לא היה לנו כסף ולא היה לנו כסף מהבית אז הקרן שעבדתי בה הציעה לי דירה במקום השכר שלי בY וגם החוזה היה שם לשש שנים ולכן עברתי לשם וגם כי זה הבית שלי. זה המקום שגרתי בו לפני שהכרתי את ב. ובו רציתי לגור כל הזמן והוא לא הסכים. כשהתגרשתי רציתי לחזור למקום זה וגם ניתנה לי הזדמנות לא לגור עם ההורים שלי.

ש. זאת אומרת המעבר שלך לY לא קשור לטובתה של אביגיל אל אלרצון שלך ולנוחיות מבחינת זה שקיבלת דירה במקום שכר?

ת. אני צריכה לקים את הילדה שלי והיא צריכה לגור בתוך מקום שהוא לא הדירה של סבא וסבתא. שתקבל בית עם חדר משלה ולא תצטרך לגור באותו הבית עם סבא וסבתא.

ש. אמרת שהענין של טובתה נולד אחרי שלטענתך ב... אמר לקטינה מה שהקטינה אמרה שהוא אמר לך לגביך כלומר החלטת להגדיל את המרחק בין אבא והקטינה כחלק מטובתה של הקטינה?

ת. לא הגדלתי את המרחק כי אני זאת שמסיעה אותה לX ומחזירה אותה משם. המרחק בינו לבינה לא השתנה כי הוא אוסף אותה ומביא אותה למסגרת החינוכית בX.

אמרתי שהתחלתי את התביעה הזאת כשהבנתי שב... מתחיל לנכר את הקטינה.

ש. נשאלת פה על ידי ב"כ האב מדוע אחרי חתימת ההסכם עברת לY ואז אמרת השתנתה טובתה של הקטינה וכששאלתי איך אמרת שטובתה השתנתה אחרי שהקטינה אמרה שב. אומר לה דברים לא טובים לגביך?

ת. ואז ביקשתי להעביר אותה מסגרת. לפני כן לא ביקשתי להעביר אותה מסגרת

ש. אז הדברים ששמעת שהוא אומר הניע אותך להעבירה לעיר אחרת?

ת. כן, להעביר אותה למקום לידי. לא רציתי להעביר אותה מוסד עד שהבנתי שהוא מסית אותה. אני זאת שהסעתי אותה קודם. העברתי אותה קרוב אליו.

ש. איך שינוי עיר מפסיק את ההסתה שקיימת לטענתך?

ת. כי כרגע כשהיא לומדת בX אז ב. הולך ומכניס בה פחדים שאם היא תלמד בY היא תהיה תלמידה גרועה".

מחקירת האם עולה בבירור, כי הטעם העיקרי לטענתה להצדקה לשינוי מסגרת חינוך הקטינה מX לY הוא ניכור והסתה נטענים מצד האב את הקטינה כלפיה והפחדת הקטינה מפני הישגים נמוכים בבית הספר בY.

בנסיבות בהן הצדדים חולקים עם הקטינה זמני שהות שווים הרי שאין בשינוי מסגרת החינוך של הקטינה למנוע ניכור והסתה נטענים מצד האב. בסוף עדותה, הבינה האם את הכשל בטענה, ושינתה מתשובתה (פרוט', עמ' 25 שורה 35; עמ' 26 שורה 1; ההדגשה אינה במקור - ע'ב'ג'):

"ש. איך המעבר יפסיק את ההסתה לטענתך?

ת. המעבר לא קשור להסתה. עברתי כשניתנה לי ההזדמנות".

בחקירת האם נחשפו מניעיה העיקריים להעתקת מקום מגוריה עם הקטינה לY:

האחד, רצונה האישי לגור בעיר Y. רצון שהיה קיים עוד לפני שהכירה את האב ומומש עוד לפני שנחתם ההסכם;

השני, הזדמנות כלכלית עבורה - לטענת האם, הקרן בה עבדה הציעה לה מגורים בדירה בY חלף שכר לתקופה של שש שנים. טענות האם בעניין נסיבות עזיבת הדירה בY לא היו עקביות. כך, בעדותה בתחילת ההליכים טענה, כי "בגלל המלחמה הקרן הפסיקה את המגורים בדירה" (פרוט' 20.7.21, עמ' 6 שורות 20-22). בהמשך בעדותה בהליך ההוכחות שינתה מגרסתה וטענה, כי וויתרה על ההזדמנות כדי להקל על הקטינה את הנסיעה ללימודים בX (פרוט', עמ' 22 שורות 25-29).

מכל מקום, שני מניעים אלה שהם על פניו לגיטימיים מבחינתה קשורים בטובת האם ולא נמנים עם קבוצת השיקולים הקשורים ישירות בטובת הקטינה.

השלישי, "היא (הקטינה; תוספת שלי-ע'ב'ג') צריכה לגור בתוך מקום שהוא לא הדירה של סבא וסבתא" (פרוט', עמ' 25 שורות 1-18). שיקול זה שעניינו בפרטיות הקטינה והפרדת מגוריה עם האם ממקום מגורי הסבים קרוב יותר לשיקולי טובת הקטינה. ואולם, גם מהנימוק הזה לא מצאתי שיש עדיפות למסגרת חינוך בY על פני מסגרת חינוך בX שהרי האם והקטינה יכולות להתגורר בנפרד מהסבים בY או בX וזאת ללא קשר למקום בו תתחנך הקטינה.

19. רצון הקטינה

כאמור, עיקר הנימוק ממנו נבנית האם להצדיק שינוי ממסגרת חינוך הקטינה מX לY הוא ברצון הקטינה לעשות כן.

לטעמי, קול הקטינה בעניין המעבר לY אינו קול צלול ונקי מהשפעת האם ודומה כי המדובר במשאלה וברצון של האם. לכן, ניסיון האם להצביע על רצון הקטינה להתחנך בY ברור שמושפע מאוד מרצונה שלה ואופן הצגתה את הדברים בפני הקטינה.

התרשמות זו מתחזקת מתוך חוות דעת המומחה, תשובותיו לשאלות ההבהרה וחקירתו, והן מתוך עמדת האפוטרופסה לדין, כפי שהובאו לעיל וכפי שיפורט עוד להלן.

20. בחוות הדעת נכתב, כי לקטינה יכולות קוגניטיביות טובות וכי היא מתפקדת בהתאם למצופה בגילה מבחינה התפתחותית. היא ילדה מרשימה וסקרנית (עמ' 38);

כי מהתנהלותה הכללית ומתגובותיה לתכנים ההשלכתיים עלה רושם שהיא מוצפת מאד, חשה אחריות, חשופה יתר על המידה לאינפורמציה הנוגעת לקונפליקט ההורי, מוטרדת, מבולבלת ולוקחת על עצמה תפקידים הוריים מנחמים בעיקר כלפי האם (עמ' 11);

כי הקטינה מגייסת כוחות נפשיים רבים ומחפשת מקום ודרך לבטא את התכנים הכואבים עמם מתמודדת. היא ביטאה רמות גבוהות של חרדה המעמידה אותה בסיכון רגשי (עמ' 38);

כי היא מציגה העדפה ברורה לY ומודעת לקושי שמעברים נוספים יביאו עמם. בצד זאת,

ניכר שקיימת בראשה מעין פנטזיה לגבי Y. היא שיתפה את הפסיכולוגית ש"יותר כיף בY, יש ג'קוזי בתוך הבית וגם הבית גדול יותר מהבית בX", תיארה בפניה שפע שקיים בY, פארקים ומסעדות אליהן תלך עם האם. הפסיכולוגית עמדה על הקושי לדעת מה תהיה החוויה האמיתית של הקטינה בY (עמ' 11);

מסקנת המומחה הייתה כי המעבר לY עלול להכניס את הקטינה לקונפליקט נאמנויות ואולי אפילו לניכור הורי כלפי מי מהוריה ומצא לנכון להמליץ שהקטינה תמשיך להתחנך בX במסגרת החינוך בה לומדת כיום (עמ' 38).

21. האב מקבל את חוות הדעת (פרוט', עמ' 31 שורות 13-14; עמ' 2 סע' א' בסיכומיו).

גם האפוטרופסה לדין מאמצת את מסקנות חוות הדעת (פרוט' 28.2.22, עמ' 3 שורות 29-30).

האם מתנגדת לחוות דעת המומחה.

התנגדותה נשענת על שלוש טענות בעיקר: המומחה לא נפגש עם הקטינה; המומחה לא ערך ביקורי בית בבתי הצדדים ולא נבחנו מסגרות החינוך; חוות הדעת נוטה לרישום הקטינה בX על יסוד ההסכם מבלי שנבחנה טובת הקטינה.

האם הגישה למומחה שאלות הבהרה והמומחה נחקר באריכות על חוות דעתו.

טרם דיון אני מוצאת להתייחס לכך כי מי שנחקר על חוות הדעת היה ד"ר מרדכי שרי. כעולה מחוות הדעת היא נערכה על בסיס הבדיקות הבאות (עמ' 4-5):

  • אבחון פסיכודיאגנוסטי לקטינה ובדיקות אינטראקציה בין כל אחד מההורים לקטינה על ידי הפסיכולוגית אסנת רייכמן אייזיקוביץ.

  • אבחון פסיכודיאגנוסטי לאם על ידי הפסיכולוגית אורנית ברגר.

  • אבחון פסיכודיאגנוסטי לאב על ידי הפסיכולוג יאיר פרומר.

  • ראיון משותף להורים עם הפסיכולוג ד"ר מרדכי שרי.

נכתב, כי האינטגרציה של הבדיקות וכתיבת חוות הדעת המסכמת נעשו על ידי ד"ר שרי.

האם העלתה טענות כנגד המומחה, בין היתר, על שלא נפגש עם הקטינה. בחקירתו, המומחה אישר שלא נפגש עם הקטינה משאינו מתמחה בגיל הרך (פרוט', עמ' 7 שורות 4-5; עמ' 8 שורות 29-33). כמובא לעיל, הפסיכולוגית רייכמן-אייזיקוביץ היא שנפגשה עם הקטינה. הגם שכך, האם לא עתרה לזמנה לחקירה אלא ביקשה לחקור את ד"ר שרי בלבד (ראו: בקשת האם מיום 10.3.22).

בנסיבות האמורות לא מצאתי פגם בחקירת ד"ר שרי על חוות הדעת ולא מצאתי בהעדר חקירת הפסיכולוגית רייכמן-אייזיקוביץ כדי להפחית ממשקל חוות הדעת.

בנוסף, לאחר ששבתי ועיינתי בחוות הדעת, בתשובות המומחה לשאלות ההבהרה מיום 27.3.22 ובתשובותיו בחקירתו - לא מצאתי טעם של ממש ביתר טענות האם, כי המומחה לא ביקר בבתי הצדדים, לא בחן מסגרות החינוך הנטענות בY ובX וכי חוות הדעת מוטה ומבוססת על ההסכם. שוכנעתי כי חוות הדעת אותנטית, מהימנה, טובת הקטינה נבחנה בניטרליות ביחס להיבטים פסיכולוגיים. המומחה שב וחזר על בדיקתו ומסקנתו בתשובות לשאלות ההבהרה מטעם האם ובהמשך בתשובותיו בחקירתו.

תשובותיו של המומחה שכנעו אותי, ואני מקבלת את חוות דעתו.

22. המומחה הבהיר, כי טובת הקטינה שלא להיות מעורבת בסכסוך ההורי. היא זקוקה להמשכיות בכל המובנים לרבות המשך לימודים במסגרת החינוך הנוכחית בX.

המומחה הצביע על כך שהפיצול בעמדות ההורים סביב שאלת מסגרת החינוך בה תתחנך בשנה הלימודים הבאה עלולה לפצל את עולמה ולפתח בהמשך ניכור כלפי מי מההורים. וכך גם העיד (פרוט', עמ' 9 שורות 2-16):

"... ואני חושב שאם אני צריך למצות את כל חוותה דעת בשלושה משפטים אנו אומרים מה שקורה כאן זה לקחת ילדה היום בת 7 פלוס ולהטיל עליה את הבחירה כאשר כל בחירה שהיא תעשה תכניס אותה למצב של אשמה. אנו יודעםי שהקטינה בהזדמנויות שונות דיברה על הרצון שלה לעבור לY אחכ היא אמרה אבל אני אתגעגע גם לחברים שלי מX אנו רואים שבאופן לדעתי בעייתי ביותר לא נעשה ועל כך גם המלצנו לא נעש כל תהליך עם הילדה בשיח עם ההורים. מה שקורה שהקטינה לוקחת על עצמה את האחריות. היא עלולה לשלם על זה מחיר ואנחנו אומרים עד כדי ניכור לאחד ההורים. משום שהיא יודעת שאבא כביכול לא רוצה שהיא תעבור למסגרת אחרת. כעס על אבא, התרחקות מאבא, אף אחד לא תיוך לה את הנושא הזה לא האמא ולא האבא כך שהמשקל שמונח על כתפיה וזה לב הענין הוא משקל כבד הוא לא לגיל שלה ולא נכון והאמירות שלה צריכות להתפרש תחת הענין הזה. נקודה. הכוונה היא שיש לה שני הורים כל אחד אומר אחרת והיא צריכה לתת את דעתה. לבחור. בין אבא לאמא. היא ממש לא מסוגלת לעשות בחירה שקולה. זאת ילדה שנמצאת בחרדות. האפקט של זה הוא עלול להיות וסליחה על המילים הגרנדיוזיות קטסטרופלי לגביה אם זה יהיה התהליך שבעקבותיו היא תעבור לY. בשום פנים ואופן לא".

ובהמשך (פרוט', עמ' 14 שורות 16-23):

"עו"ד גרנות:

ש. העלית את הקונפליקט שהקטינה עומדת בו. אני מבקשת הבהרה. בעמ' 38 לחוות הדעת אני רוצה הסבר. "נכון להיום הקטינה ערה ומגיבה לקונפליקט וכו'. אתה יכול להבהיר למה התכוונת בנושא של הניכור ההורי?

ת. ברגע שהקטינה מציינת את העדפתה למעבר לY הקטינה עלולה להיכנס לקונפליקט פנימי משום שהיא יודעת שהאבא התנגד והאמא זאת שביקשה. סביר להניח שכל בחירה שלה תכניס אותה לקונפליקט. לדוגמא, יכול להתפתח אצל הקטינה כעס כלפי מי מההורים.

הקטינה יודעת שאבא התנגד למעבר ואמא רצתה בו. הקטינה כבר עתה יש סיכון שהיא תכעס על אבא שאינו מאפשר את המעבר הזה. הכעס הזה יכול להתפתח גם לניכור. מהצד השני, היא יכולה לכעוס על אמא שמכריחה אותה לעבור לY. אולי היא לא רצתה לעבור לY בכלל ואז היא עוברת לY. היא בכלל לא רצתה אבל נענתה לבקשת אימה ואז אתה לא יכול לדעת על מי היא תכעס והאם יתפתח ניכור כלפי מי מההורים".

23. המומחה הבהיר בתשובות לשאלות ההברה, כי אין אינדיקציה כי הקטינה מעוניינת בשינוי ואמירותיה מייצגות בלבול וניסיון לרצות. וחזר על כך, גם בחקירתו (פרוט', עמ' 10 שורות 1-9, 22-31):

"ש. אתה מאשר שבחוות הדעת אמרתם שמבחינה קוגניטיבית הילדה מבינה במה כרוך המעבר, נכון? אני שם את הדגש להתייחסות לרצונה של הקטינה, אתה מאשר שהיא מספיק בוגרת ומבינה את ההשלכות של המעבר כדי שאפשר יהיה להתחשב ברצונה?

ת. היכולת הקוגניטיבית לא קשורה לאיך צריך להתייחס לבחירתה.

לשאלת בימ"ש

ש. על יסוד כל מה שכתבתם איזה משקל בית המשפט צריך יכול לתת לרצון שלה בנסיבות האלה?

ת. משקל מזערי אם בכלל.

ש. מדוע בפן הטיפולי הגעת למסקנה שצריך לתת לרצון של הילדה הזאת משקל מזערי, למה, היאלא מפותחת דיה, היא לא מבינה מה היא רוצה?

...

ת. החלק הקוגניטיבי של רצונה של הקטינה אומר שהיא ככל הנראה מבינה מה זה לעבור מX לY. היא מבינה. היא מבינה במה זה כרוך. יחד עם זה, הדבר הרלבנטי יותר הוא לא האם היא מבינה קוגניטיבית ולכן בית המשפט צריך להתייחס לרצונה כפרמטר קובע אלא הפרמטר הקובע הוא לא ההבנה הקוגניטיבית אלא איזה מחיר רגשי הילדה תשלם.

כל תשובה שהיא תיתן והיא יודעת את זה צריכה לדעת כי יש לה את האמצעים לכך אחד ההורים יפגע. היא יודעת. היא ילדה חכמה. עכשיו, כשאתה שם ילדה בת 7 שיודעת שכל החלטה שלה עלולה לפגוע באחד ההורים בוודאי שתהיה לה חרדה. וכל הדברים האלה בסופו של דבר מביאים להמלצות ומה אנחנו חושבים שצריך לעשות. אנחנו לא חושבים שבימ"ש צריך נכון להיום או נכון לכתיבת חוות הדעת הזאת, לאפשר מעבר לY ללא הכנות מתאימות".

ובהמשך (פרוט', עמ' 16 שורות 24-33; ההדגשה אינה במקור-ע'ב'ג'):

ש. בפגישה הקטינה אמרה שהיא לא רוצה לעבור לY ורוצה להשיאר לX זו היתה התשובה שלה לא לשאלתי אך בשיחה שהתגלבלה היא אמרה שהיא רוצה להיות בX. בהינתן שאמרת שלא צריך לתת משקל לרצון שלה האם גם במצב הזה אתה לא נותן משקל לרצון שלה ואומר בלי שום קשר לרצון שלה אני אומר שכדאי שתמשיך ללמוד בX?

ת. להמשיך ללמוד בX אני רואה מבחינת הקטינה כך אני מפרש את זה זה לא לעשות שינוי עכשיו. השינוי, המעבר לY הוא העול הגדול שלה. מבחינתה להישאר בX זה שימוש המצב הקיים עזבו אותי, אני רוצה להישאר כאן. יחד עם זאת צריך לקחת בחשובן שכל אמירה של הקטינה בין אם תגיד שהיא רוצה לעבור לY לכל הכיף ובין אם לא אלה דברים שעדיין בתחום הקונפליקט ואני סבור שלא לוותר על ההמלצות הטיפוליות הרחבות שהמלצנו בחוות הדעת.

24. מסקנת המומחה מתחזקת גם מתוך עמדות האפוטרופסה לדין, לפיהן בתחילת ההליך הביעה הקטינה בפניה רצון להתחנך בY ובעמדה אחרונה הביעה רצון אחר להישאר להתחנך במסגרת החינוך הנוכחית בX.

הדברים אושרו גם בחקירת האם על ידי האפוטרופסה לדין (פרוט', עמ' 26 שורות 13-14; ההדגשה אינה במקור - ע'ב'ג'):

"ש. הקטינה אמרה לי שהיא אוהבת את ביתה ספר שלה?

ת. מעולה. לי אבל היא אומרת משהו אחר. אולי זה בגלל שהיא אמרה את זה ליד אבא שלה.

ש. זה לא היה ליד אבא שלה דיברתי איתה לבד. האם את לא חושבת שילדה בגילה שרוצה לרצות את שני ההורים טובתה והתפתחותה התקינה לא נפגעת?

ת. אני איפה שטוב לקטינה אעבור. אם הייתי חושבת שטוב לה הייתי איפה שטוב לה לא טוב לה ולכן אני רוצה לשנות. אני עושה את מה שטוב לקטינה לדעתי. אני אמא שלה.

ש. האם את חושבת שילדה בגילה שרוצה לרצות את שני ההורים כתוצאה מכך טובתה והתפתחותה התקינה לא נפגעת?

ת. בודאי".

הדברים מתחדדים גם מתוך דיווח הצוות החינוכי במסגרת החינוך הנוכחית, שהגם שלא הביעו עמדה בשאלה שבמחלוקת עולה מהם תמונה של קטינה במצב רגיש נוכח תהליך גירושי הוריה, מופנמת, סגורה, מצב רוחה ירוד שלא מאפשר לה פניות להשתלב בטיפול כיתתי בפסיכודרמה.

25. מכל האמור לעיל, נוכח גילה הצעיר של הקטינה, גילויי חרדה ברמה גבוהה מצדה ואמביוולנטיות בנוגע למסגרת החינוך בה תתחנך בשנת הלימודים הקרובה - שוכנעתי, כי לא ניתן להישען על רצונה ולהטיל עליו מלוא כובד ההחלטה.

26. גם בחינת שיקולים נוספים של טובת הקטינה מטים הכף לטובת מסגרת החינוך בX -

אכן, בנסיבות בהן הקטינה מחלקת זמנה באופן שווה בין בתי הוריה בX ובY לא ניתן להצביע על בית עיקרי אחד אשר תינתן עדיפות למסגרת חינוך הנמצאת בתחומו.

ובצד זאת, דווקא הנסיבות הספציפיות של הקטינה שלפני מכריעות את כף המאזניים לטובת מסגרת החינוך הנוכחית בX משיקולים הנוגעים לביטחון ויציבות הקטינה ושמירה על סדר יומה.

בנסיבות הרגישות של המשפחה והתנהלות הצדדים מאז הפירוד, כל שינוי בחיי הקטינה המערער את היציבות בחייה מקבל משנה תוקף. זו התרשמותו החד משמעית של המומחה. המשך לימודים באותה מסגרת חינוך עם אותם ילדים ובאותה סביבה יש בהם לשרת היציבות בחיי הקטינה.

כיום, העיר X היא המקום היציב בחיי הקטינה. שם היא התגוררה עם אמה לאחר הפרידה, שם מתגורר האב מזה כשנתיים ברציפות, שם מתגוררים בני משפחת האב ושם התחנכה בגן הילדים ובשנה האחרונה בבית ספר ..., לרבות בחופש הגדול הנוכחי.

מקום מגורי האב ומשפחתו בX נתפס כיציב (פרוט', עמ' 19 שורות 8-9). לעומת זאת, מקום מגורי האם והוריה נתפסים על פניו כיציבים פחות.

מחקירת האם עלה, כי בעת האחרונה שינתה מקום מגוריה עם הקטינה לעיתים תכופות (פרוט', עמ' 6 שורות 15-22; עמ' 22 שורות 15-29; עמ' 23 שורות 17-21; ההדגשה אינה במקור-ע'ב'ג'), ובמילותיה:

"ת. אם אני נוסעת עם הילדה לשבועיים לאינדונזיה זה גם מעבר? אני והילדה שלי כל הזמן נוסעות, לפעמים יש שיפוץ דירה זה לא מעבר. ואם אנחנו שבוע בצפון זה גם מעבר? אני את הדירה בY קיבלתי במקום השכר שלי שהייתי עצמאית. אחרי זה עברתי דירה בשביל להקלע על הילדה בצפון העיר. לפעמים יש כל מיני אילוצים כמו אילוצי שיפוץ, אילוצים כלכליים או זה שהיא התחילה למוד בX וגרנו בY ורציתי להקל עליה אז וייתרתי על דירה חינם עם חוזה של שש שני רק כדי להקל.

ובהמשך:

ש. כמה דירות עברת מאז הפירוד?

ת. 3. השאלה אם זה בית קבוע או זמני. היו לי 3 דירות קבועות שעברתי מאז הגירושין. מה זה לא קבועות. כמה זמן זה קבוע? קבוע זה כשאני עוברת ומעבירה את כל הדברים שלי. מבחינת זמן שנה. עברתי לעוד 3 דירות שלא היו קבועות. סה"כ 6 דירות מ-2016. מX עברתי Y ומשם לדירה שאני גרה בה עכשיו. עכשיו זה סאבלט".

המומחה בחקירתו עמד על כך שמעברי דירה תכופים הם בהחלט פוטנציאל לערער את תחושת היציבות ובפרט אצל ילדה שלומדת בX וגרה בין שני בתים (פרוט', עמ' 15 שורות 6-9).

27. אני דוחה טענת האם, כי ניתנה לה בסעיף 9 בהסכם העדפה בבחירת מסגרת חינוך על פני האב.

סעיף 9 בהסכם קובע, כי שני ההורים הם האפוטרופוסים הטבעיים של הקטינה בהתאם לחוק. עוד נקבע, כי "אף על פי כן מסכימים ההורים כי מסגרות החינוך לילדה יקבעו על ידי האם. לאם חובה להיוועץ באב ובתיאום עמו". בצד זאת, את סעיף 9 לא ניתן לקרוא במנותק מסעיף 19 בהסכם אשר מגביל את בחירת האם לבית ספר בגבולות X. כמו כן, הוסכם כי האם רשאית להעביר הקטינה למסגרת חינוך אחרת ככל שימצא צורך לביצוע השינוי ובלבד שזה יהיה בעיר X ובכפוף להודעת האב וקבלת הסכמתו.

בנסיבות המתוארות אני דוחה את פרשנות האם להסכם לפיה ניתן לה מעמד בכורה על האב בכל הנוגע לבחירת מסגרת חינוך באופן גורף וללא הגבלה.

28. מכל הנימוקים שפורטו לעיל - בהעדר הסכמה אחרת בין ההורים בכתב, הקטינה תמשיך להתחנך במסגרת החינוך הנוכחית בבית ספר ... בX.

תביעת האם להעברת מסגרת החינוך של הקטינה לY – נדחית.

29. אשר להמלצות הטיפוליות בעמ' 39 בחוות הדעת - לנוכח עמדת האב, כפי שהובאה בדיון, לפיה אינו מתנגד להמלצות הטיפוליות אלא סבור שיש ליישמן עם תום ההליך המשפטי (פרוט', עמ' 29 שורות 27-28) ועמדת האם, כפי שהובאה בסעדים המבוקשים בעמ' 1 לסיכומיה, לפיה היא עותרת בין היתר ליישום ההמלצות הטיפוליות בחוות הדעת, נקבע כדלקמן:

א. הצדדים מופנים לתיאום הורי, משך שנה לפחות.

ב. הצדדים מופנים לטיפול דיאדי (הורה - ילד) עם הקטינה.

ג. הצדדים מופנים להדרכת הורים במחלקה לשירותים חברתיים במקום מגוריהם.

ד. האם תמשיך בטיפול הפסיכולוגי.

ה. האב מופנה לטיפול פסיכולוגי.

30. אשר להוצאות ההליך - במכלול השיקולים, וביניהם: תביעת האם נדחתה; התקיימו שני דיונים מהם דיון הוכחות אחד; האם נשאה במלוא עלות שכר טרחת המומחה; הפלוגתאות בהליך צומצמו בהסכמה, ובשים לב למערכת היחסים המתמשכת שנכונה לצדדים בגידול הקטינה במשותף ובכדי שלא להסלים יותר את היחסים יחסי הצדדים - האם תשלם לאב הוצאות ההליך ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 10,000 ₪.

המזכירות תמציא לצדדים והאפוטרופסה לדין עו"ד מאיה חונגר ותסגור התיק.

פסק הדין מותר לפרסום בהשמטת פרטים מזהים.

ניתן היום, י"ז אב תשפ"ב, 14 אוגוסט 2022, בהעדר הצדדים.

25 מתוך 25