בית משפט השלום בראשון לציון |
|
|
|
ת"א 1616-09-21 גליבטר נ' משה ואח'
תיק חיצוני: |
|
|
מספר בקשה:6 |
||
בפני |
כבוד הרשמת שלי רוזמן פרקש
|
||
מבקש |
לידור גליבטר |
||
נגד
|
|||
משיב |
דניאל משה |
||
|
|||
החלטה
|
לפניי בקשה להטלת צו עיקול זמני על נכס מקרקעין ואצל 4 סניפים ראשיים של בנקים בסך 360,000 ₪.
המבקש הגיש נגד המשיב, נגד נתבע נוסף ונגד חברה תובענה כספית בסך 360,000 ₪. הרקע להליך הוא התקשרות הצדדים לצורך "מיזם" כלשונם לצורך הקמת סופרמרקט וניהולו.
לצורך כך הוסכם בהסכם ההתקשרות שכותרתו "הסכם מייסדים" מיום 21.2.21 שנערך בין המבקש לבין הנתבעת 2 כי המבקש ישקיע בחברה, "אדל מרקט בע"מ" סך 650,000 ₪. בנוסף, הוסכם כי הנתבעת 2 תפקיד בתוך 7 ימים ממועד חתימת ההסכם לחברה הלוואת בעלים בסך 668,000 ₪. המשיב והנתבע 3 הם בעלי המניות בנתבעת 2 ומורשי החתימה. ר' ס' 2.5 ו-5.1 להסכם, נספח 1 לכתב התביעה.
לצד הסכם זה נערך הסכם נוסף, כותרתו "חוזה לרכישת מניות", גם הוא מיום 21.2.21, אשר נערך בין המבקש לבין המשיב, הצדדים לבקשה זו.
אין מחלוקת עובדתית כי המבקש העביר סך כולל 320,000 ₪ ואין גם מחלוקת כי המיזם לא קרם עור וגידים.
משלא נמצאה הצדקה להידרש לבקשה במעמד צד אחד, היא הועברה לתשובה, התקיים דיון במהלכו נחקרו הצדדים וסיכמו טענותיהם ומכאן ההחלטה. להשלמת התמונה, המבקש הגיש בעבר בקשה לצו עיקול אשר נדחו בהחלטות שניתנו בחודש ספטמבר 2021 (על-ידי מותב אחר).
מטרת הסעד הזמני הוגדרה בהוראת תקנה 94 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018 כהאי לישנא: "מטרת הסעד הזמני היא להבטיח זכות לכאורה במהלך ההליך המשפטי ואת קיומו התקין והיעיל של ההליך או את ביצועו הראוי של פסק-הדין".
השיקולים העיקריים אותם שוקל בית המשפט בהכרעתו אם להיעתר לבקשה כפי שמורה לנו הוראת תקנה 95 לתקנות, הם קיומן של ראיות מספקות לכאורה לקיום עילת תביעה; נחיצות הסעד הזמני, קרי, רכיב ההכבדה שמשמעותו שאי מתן הצו יכביד על ביצוע פסק-הדין; האם אין סעד אחר שפגיעתו במשיב קלה יותר המשיג את אותה התכלית; תום-לבם של הצדדים; והאם המבקש לא השתהתה בהגשת הבקשה; אחר זאת יש לבצע השוואת נזקים במסגרת מאזן הנוחות. בהתאם לפסיקה, בין עוצמתה הלכאורית של עילת התביעה לבין מאזן הנוחות, קיים יחס של מעין "מקבילית כוחות". כידוע, על המבקש בכל מקרה לעמוד ברף מינימאלי בנוגע לכל אחד מהתנאים בנפרד.
אשר לראיות מספקות לכאורה לקיומה של עילת תביעה. מצב הדברים המשפטי מורכב. ראשית, ההסכם, "הסכם המייסדים" שמכוחו שילם המבקש סך 320,000 ₪, לא נערך בין המבקש לבין המשיב אלא בין המבקש לבין הנתבעת 2, והיא בעלת הדין הרלבנטית לענייננו. לפיכך, קיים ספק לקיומה של עילת תביעה נגד המשיב בקשר עם הסכם המייסדים. לצד זאת, עצם קיומו של "חוזה לרכישת מניות" מאותו מועד, 21.2.21, קושר את המשיב בעצמו במישרין לכספים ששולמו לטובת המיזם. שנית, בהסכם המייסדים לא הוסדרה סוגיית כישלון המיזם כך שלא ברור מה היא עילת התביעה להשבת ההשקעה. יצוין בהקשר זה שכל שצוין בקשר עם השקעת המבקש במיזם הוא "סכום זה יחשב כהלוואת בעלים, אותו החברה רשאית להחזיר לבעלים, כאשר מצבה הכלכלי יאפשר זאת". ר' סעיף 11.1.א להסכם המייסדים. שלישית, המבקש היה אמור להשקיע סך 650,000 ₪ ואין מחלוקת שלא העביר את מלוא הסכום. בהקשר זה, בדיון שהתקיים ביום 14.4.22 לפני כב' השופט סתיו, צוין על-ידי בית המשפט כי הרושם המתקבל הוא שאף אחד מהצדדים לא קיים את הסכם המייסדים במלואו ויש לבחון מהי הנפקות של הדבר. ר' עמ' 9. בהקשר זה גם יש לבחון מהי הנפקות של התיבה "צד ב' השקיע בחברה סך של 650,000 ₪ בעת הקמתה", שבסעיף 1.1 להסכם לרכישת מניות, ודוק, "השקיע", בלשון עבר. חמישית, להשלמת התמונה יוטעם כי המבקש מחזיק במניות המיזם.
עם זאת ולצד זאת, ממסמכים שצורפו לכתב התביעה עולה כי על פניו לכאורה הודה המשיב כי עליו להחזיר כספים למבקש. אמנם תמלול שהוגש הוא חלקי ומאליו ברור שלצורך קביעת ממצאים עובדתיים ומשפטיים יהיה צורך לעיין בתמליל במלואו שיוגש בהתאם לכל דין, אלא שלצורך עניינו די בכך שהמשיב אמר למבקש "... אתה יצאת מהתמונה. יש לי 6, 7 צ'קים להביא לך של 300 אלף, 270, עוד 30 מזומן...". ר' נספח 3 לכתב התביעה. למען הסר ספק, אין באזכור מסמכים אלה כל קביעה לעניין דיני ראיות.
במצב דברים זה, ניתן לקבוע כי הורם הנטל ונחצה הרף שמתחת לו אין להיעתר לבקשה לסעד זמני. מאליו מובן הרף לצורך בחינת בקשה לסעד זמני שונה ממאזן ההסתברויות בהליך אזרחי ואין באמור קביעת ממצא בהליך העיקרי. בטענות הצדדים לעניין אי ביצוע הפקדות על-ידי הנתבעת 2 אמנם רלבנטיות רבה להליך העיקרי, אך לא לענייננו.
אשר לרכיב ההכבדה, "נחיצות הסעד הזמני", המהווה אבן בוחן מרכזית בבקשה לסעד זמני. מעדותו של המשיב במהלך הדיון עולה כי מצבו הכלכלי אינו מזהיר בלשון המעטה. למשיב חוב לבנק מזרחי בסך 370,000 ₪ בגינו הוטל עיקול; חוב לחברת עלית משקאות; חוב בגין 2 משכנתאות מבנק הפועלים; למשיב סכסוך עם אחותו בעקבותיו רשמה האחות הערת אזהרה ומתנהל הליך בוררות; חוב פסוק בקשר עם עיצוב פנים ואדריכלות; חוב לרשויות המס; וחוב בגין דמי שכירות למשכיר בנדרי. ר' עמ' 6 שו' 24 עד עמ' 7 שו' 28. במצב דברים זה, הורם הנטל להראות את חשש ההכבדה וכי על פניו לא ניתן יהיה להיפרע מהמשיב ככל שתתקבלנה טענות המבקש.
אשר למאזן הנוחות, במסגרתו על בית המשפט להסתכל על התמונה המלאה. כאמור, בין שני הרכיבים מתקיים יחס של "מקבילית כוחות". במצב דברים כפי שפורט לעיל שלפיו אמנם רכיב עילת התביעה והראיות שהוצגו אינן לגמרי מספקות, אך רכיב ההכבדה מתמלא במלואו והחשש כי המשיב לא יוכל לפרוע את פסק-הדין ככל שתתקבלנה טענות המבקש, הוא ממשי וכמעט וודאי. נחה אפוא דעתי כי הכף נוטה לטובת המבקש וכי ידו של המבקש על העליונה. הנזק שעלול להיגרם לו ככל שלא יוטל הצו גדול מהנזק שעלול להיגרם למשיב אם תתקבל הבקשה, כשממילא לא שוכנעתי איזה נזק ייגרם לו, בשים לב כי על נכס המקרקעין נרשמו צווים מגבילים נוספים.
יוטעם כי צו עיקול אינו כלי לאיתור נכסים ואינו תחליף לגילוי מסמכים ולפיו הצו יינתן אך ביחס לזכויות בנכס המקרקעין ולא אצל 4 סניפי בנקים ראשיים. בהקשר זה, ראשית, נראה כי המבקש זנח טענותיו ביחס למחזיקים אלה. ר' עמ' 9 למעלה. שנית, המבקש לא הציג ראיה לקיומן של זכויות המשיב אצלם. ושלישית, נקודת האיזון לצורך הטלת עיקול אצל מחזיק שהוא חשבון בנק שונה. מדובר על עיקול מכביד ודרסטי השמור למקרים מיוחדים שזה דכאן אינו נמנה עליהם.
אשר לרכיבי העזר, תום הלב והשיהוי, הנבחנים בהתאם לפרק ט"ו לתקנות, לא נמצא לייחס מי מהם לצדדים. יוטעם, כי לא נמצא לייחס למבקש שיהוי בתקופה שבין הגשת הבקשה הקודמת שאר נדחתה, בחודש ספטמבר 2021, לבין מועד הגשת הבקשה בשנית זו דכאן, בשים לב לעובדות חדשות שנתגלו ונסיבות שהשתנו, והמשיב ממילא לא טען זאת או כל דבר אחר בהקשר זה.
אשר על כן, הבקשה מתקבלת. ניתן בזאת צו עיקול זמני בסך 360,000 ₪, על זכויות המשיב בנכס המקרקעין שפרטיו באישור הזכויות.
אשר לבטוחות. את הבטוחות יש לקבוע בהיקף ההולם את הנסיבות והן מהוות גורם ממתן מהנזק הפוטנציאלי הטמון בצו. במכלול נסיבות המקרה, יפקיד המבקש, בהתאם להוראת תקנה 96 לתקנות, התחייבות עצמית, ועירבון (ערבות בנקאית או מזומן) בסך 25,000 ₪. הבטוחות תופקדנה עד יום 29.5.22 כתנאי להפקת הצו. תואיל המזכירות.
למען הסר ספק, אין באמור כדי לקבע כל ממצא בהליך העיקרי.
הוצאות. לאחר שנלקחו בחשבון בין היתר, סוג ההליך, אופי הטענות והתנהלות הצדדים, יישא המשיב בהוצאות המבקש בסך 3,500 ₪ בתוך 30 ימים, בהתאם להוראות תקנות 53, 151(ב) ו-153(ג) לתקנות.
ניתנה היום, כ"א אייר תשפ"ב, 22 מאי 2022, בהעדר הצדדים.
4 מתוך 4