ביהמ"ש המחוזי מרכז, ש' ורדה פלאוט: החלטה בקשה של צד ג' לעיון בתיקי משפחה המתנהלים בדלתיים סגורות והסרת החיסיון (רמ"ש 16341-07-22)

בית המשפט המחוזי מרכז-לוד
רמ"ש 16341-07-22 פלוני נ' אלמוני ואח' תיק חיצוני:

בפני	כבוד השופטת ורדה פלאוט
מבקש		עו"ד פלוני
נגד
משיבים		1. אלמוני 2. אלמונית
החלטה

1. בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט לענייני משפחה בפתח תקווה (כב' השופטת ר' מקייס) מיום 9.6.22 שניתנה בתלה"מ 40185-02-20 ולפיה נדחתה בקשת צד ג' (הוא המבקש שבפני) לעיון בתיקיי המשפחה המתנהלים בין המשיבים והסרת החיסיון.

וזו לשון ההחלטה:

"לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, כאשר הצדדים להליך שלפניי שניהם מתנגדים להסרת החיסיון, אינני רואה מקום להיעתר לבקשה. מדובר בהליכים נפרדים, בין צדדים אחרים וקטינים אחרים וביהמ"ש סבור כי אין בשלב זה הצדקה לפגוע בפרטיותם של הקטינים שעניינם נדון לפניי על-ידי חשיפת חומר חסוי בעניינם בהליך נפרד שאיננו קשור אליהם. קל וחומר לאור מערכת היחסים המורכבת שנפרשה לפני ביהמ"ש זה בין הקטינים לבין המבקש (צד ג')".

2. בקצרה יפורט כי המשיבים 2-1 התגרשו זמ"ז בשנת ... , ולהם שני ילדים משותפים (ילידי שנת ... ו-...). בעניינם של המשיבים ניתן פסק דין באשר למזונות ומשמורת הקטינים עוד בשנת 2013, המאשר את הסכמות הצדדים בסוגיות שבמחלוקות.

בשנת 2019 התחדשו ההליכים המשפטיים בין המשיבים, בינם לבין עצמם. נראה לכאורה כי הליכים אלו עומדים לפני סיום (יצוין כי מהות ההליכים בין המשיבים ידועה לבימ"ש זה, ואולם לא מצאתי מקום לפרטם שעה שהדבר לא אמור להיות מעניינו של המבקש, וזכותם של המשיבים לפרטיות ההליכים המתנהלים בינם לבין עצמם).

המבקש- שהוא צד ג' המעוניין לעיין בתיקי קמא ולהסיר את חיסיון ההליכים- והמשיבה נישאו זל"ז בשנת ... ולהם שני ילדים קטינים. גם בין המבקש למשיבה מתנהלים הליכים משפטיים (בבית משפט לענייני משפחה ב... ובבית הדין הרבני). היינו, ביחס למשיבה מתנהלות שתי מערכות משפטיות: האחת- בינה לבין המשיב, והשנייה- בינה לבין המבקש.

במסגרת ההליכים המשפטיים המתנהלים בין המשיב למשיבה, הגיש המבקש לבית משפט קמא בקשה לעיון בתיקי המשפחה המתנהלים בין המשיבים והסרת החיסיון בתיקים אלו (בקשה מס' 13). זאת על מנת שיוכל להגיש את המסמכים מתיקים אלו (בעניינם של המשיבים וילדיהם הקטינים) במסגרת ההליכים המשפטים שהוא עצמו מנהל כנגד המשיבה. לטענתו, יש במסמכים מתוך התיקים המתנהלים בעניינם של המשיבים כדי לסייע לו בהליך שהוא מנהל כנגד המשיבה ובכלל זה להגיע לחקר האמת. עוד נטען בבקשה כי לא ייגרם כל נזק למשיבים מהסרת החיסיון וחשיפת המסמכים בתיקים המתנהלים בין המשיבים.

לאחר שהוגשו התגובות לבקשה, והמשיבים התנגדו לה, ניתנה ההחלטה נשוא הליך זה, לפיה, כאמור, הבקשה נדחתה.

3. לטענת המבקש, בתמצית, שגה בית משפט קמא בהחלטתו: בית המשפט לא ערך את האיזון הראוי בין זכותו של המבקש להליך הוגן ובירור האמת אל מול זכות הפרטיות של המשיבים; לא נבחנו המסמכים לגופם והרלוונטיות שלהם להליכים המתנהלים בין המבקש למשיבה; המבקש עתר כי המסמכים יומצאו ללשכת השופטת ... (שבפניה מתנהלים ההליכים בין המבקש למשיבה) וללשכת הדיינים בבית הדין הרבני, כאשר הוא עצמו לא ייחשף אליהם ולפיכך לא תפגע פרטיותם של המשיבים; המדובר במסמכים רלוונטיים התומכים בטענותיו ובגרסתו של המבקש.

4. דין הבקשה להידחות אף ללא צורך בקבלת עמדת הצד שכנגד.

החלטת בית משפט קמא הינה החלטה דיונית המצויה בשיקול דעתה הרחב. הכלל הוא שלערכאה הדיונית שיקול דעת רחב בכל הנוגע להחלטות בסדרי דין, בגילוי ועיון מסמכים, וערכאת הערעור לא תתערב בהחלטות אלו אלא במקרים חריגים בהן ההחלטה אינה מתקבלת על הדעת או מתעלמת מנסיבות שהיה מקום להתחשב בהן. ראו רע"א 6262/21 עלי נעאמנה נ' מוטי בן ארצי, מיום 10.10.21; רע"א 3031/20 שופרסל בע"מ נ' אמן סנפיר בע"מ, מיום 28.6.20.

לא מצאתי כי העניין שלפני נמנה עם אותם "מקרים חריגים" המצדיקים התערבות ערכאת הערעור. דומני, כי מוטב היה שלא היתה מוגשת הבקשה כלל, שכן לא ניתן להעלות על הדעת פגיעה בזכות לפרטיות הן של המשיבים והן של הקטינים (ילדי המשיבים) באופן כה בוטה, כפי שהמבקש עותר בבקשתו. ואין בטענה כי המבקש עצמו לא ייחשף למסמכים אלו, על מנת לשנות את התוצאה האמורה. גם בהצגת מסמכים אישיים בפני ערכאות הדנות בעניינם של אחרים- יש בה פגיעה שאינה מידתית בפרטיותם של המשיבים- הזכאים לחשיפת עניינם בפני גופים מעטים ככל שניתן- בנסיבות העניין שבפני.

ודוק, לבית משפט לענייני משפחה סמכות להתיר לאדם שאינו צד להליך המתנהל בפניו לעיין בתיק המשפחה בהתאם לתקנה 4(א) לתקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים) תשס"ג-2003 הקובעת כי "כל אדם רשאי לבקש מבית המשפט לעיין בתיק בית משפט (להלן- בקשת עיון), ובלבד שהעיון בו אינו אסור על פי דין". הזכות לעיין בתיקי בית-משפט אינה מוחלטת, ויש שעליה לסגת מפני זכויות ואינטרסים נוגדים. עצם ניהול התיק בדלתיים סגורות- כפי שמתנהלים ההליכים בבימ"ש לענייני משפחה- אינו שקול לקביעה שחל "איסור על פי דין" לעיין בו (ראו בג"ץ 5699/07 יובל יועז, עיתונאי נ' היועץ המשפטי לממשלה ואח', מיום 23.4.09, פסקה 4), ויש לבחון כל בקשה לגופה. על בית המשפט לבצע איזון ראוי בין הזכות לפרטיות של בעלי הדין אל מול התועלת שעשויה לצמוח למבקש העיון כתוצאה מחשיפת המידע לעיונו. על מבקש העיון להצביע על נימוק המצדיק עיון בתיק המשפחה, כאשר יש לערוך הבחנה בין סכסוך הנוגע למערכות יחסים אישיות ואינטימיות בתוך המשפחה, כגון ענייני משמורת, הסדרי שהות ועוד- אשר בנוגע אליו ניתן משקל רב לשמירה על צנעת הפרט- לבין סכסוך שהוא בעיקרו כספי, לדוגמא סכסוך בענייני ירושה (ראו בע"מ 8958/20 פלוני נ' פלוני, מיום 18.4.21).

בענייננו, בית משפט קמא ערך את האיזון הראוי בין זכויות הצדדים, תוך שהעדיף את זכותם של המשיבים וילדיהם הקטינים לפרטיות, וכאמור, אף אני סבורה כי אין מקום להתיר למבקש את העיון בתיקי קמא, והסרת החיסיון בתיקים אלו. להלן אפרט טעמיי:

ראשית, התועלת שתצמח למבקש מהעיון בתיקי המשפחה המתנהלים בין המשיבים אינה עולה, לטעמי, על הפגיעה שבפרטיות המשיבים וילדיהם הקטינים. במיוחד בכל הקשור לחייהם המשותפים של המשיבים, ולעניינים הנוגעים לקטינים (ילדי המשיבים) שצנעת הפרט יפה להם ובעלת משקל רב בשיקולים אם להתיר עיון בתיקי המשפחה אם לאו;

שנית, נראה כי המבקש יכול להוכיח את טענותיו וגרסתו באמצעות כלים אחרים העומדים לרשותו (למשל זימון עדים וכיוצ"ב), ולאו דווקא באמצעות הגשת המסמכים המצויים בתיקי המשפחה המתייחסים למשיבים ובני משפחתם, שאינם חלק מהסכסוך המתנהל בין המבקש למשיבה;

שלישית, שיקול "חשיפת האמת"- לו טוען המבקש בבקשתו- הינו שיקול חשוב וכמובן שיש להגן עליו ולסייע לבית המשפט להגיע לחקר האמת. ברם, אל מול שיקול זה, כאמור, ניצבים שיקולים נוספים. כאשר ישנה פגיעה וודאית, כפי שבענייננו, בזכות לפרטיות של המשיבים (וילדיהם), שכן מבוקש לעיין במסמכים שהוגשו לבימ"ש קמא בעניינם של המשיבים ובתסקירים הנוגעים למשיבים וילדיהם (קטינים כבני ... ו-... ) החושפים את מערכת היחסים ביניהם, נראה כי הזכות לפרטיות ידה על העליונה, ואין להתיר בנסיבות אלו עיון במסמכים. במיוחד כאשר נראה שהמבקש יכול להוכיח את טענותיו באמצעים אחרים, ושאין בדחיית הבקשה לעיון בתיק בכדי לחסום את המבקש מבירור טענותיו;

רביעית, המבקש לא הוכיח, באופן מספק, את הרלוונטיות של המסמכים נשוא הבקשה לצורך בירור ניהול ההליך המשפטי בינו לבין המשיבה, ומכל מקום, זכותם של המשיבים לפרטיות גוברת על טענות המבקש בדבר הרלוונטיות של המסמכים שהוגשו בהליכים שבין המשיבים, בינם לבין עצמם;

חמישית, אין בטענת המבקש לפיה יש להמציא את המסמכים שהוגשו בתיקי קמא לעיונו של המותב הדן בעניינם של המבקש והמשיבה בלבד, כדי להצדיק גילויים. שכן, אף בגילוי מסמכים אלו בפני מותב אחר, שאינו דן בעניינם של המשיבים, יש משום פגיעה בזכות לפרטיות של המשיבים וילדיהם הקטינים- שייחשף לעניינם הפרטי של המשיבים שאינם צד להליך שבפניו- וממילא, כאמור, המבקש לא הוכיח את הרלוונטיות של המסמכים ותרומתו הפוטנציאלית של העיון לצורך ביסוס טענותיו. במצב דברים זה, יש ליתן עדיפות ומשקל רב יותר לפרטיות וצנעת הפרט של המשיבים וילדיהם הקטינים ואין להיעתר לבקשת העיון והסרת החיסיון.

5. לפיכך, כאמור, הבקשה נדחית.

נוכח הצורך בתשובות המשיבים לבקשות לפטור מתשלום אגרה והפקדת ערובה ישא המבקש בהוצאות כ"א מהמשיבים בסך 1,750 ₪ (ובסה"כ 3,500 ₪).

ניתן לפרסום בהשמטת פרטים מזהים.

ניתנה היום, כ"ה אב תשפ"ב, 22 אוגוסט 2022, בהעדר הצדדים.

5 מתוך 5