ביהמ"ש לתביעות קטנות נצרת, רשם בכיר מרט דורפמן: פס"ד בתביעה לחייב את רשות האוכלוסין וההגירה להחזיר סכום אגרות עבור הנפקת דרכונים זמניים בנתב"ג (ת"ק 17170-05-22)

1. התובע פנה להנפקת דרכונים ביומטריים עבור בנותיו הקטינות לצורך נסיעה לחו"ל, תוך תשלום אגרות לרשות האוכלוסין וההגירה (להלן: "רשות האוכלוסין"), וכאשר הדרכונים לא הגיעו במועדם הצפוי, פנה התובע להנפקת דרכונים זמניים ללשכת רשות האוכלוסין בנתב"ג, כשהוא משלם אגרות נוספות בגין הנפקת דרכונים אלו. האם יש לחייב את רשות האוכלוסין להחזיר לתובע את סכום האגרות בגין דרכונים זמניים שנופקו לבנותיו בנתב"ג בשל אי הגעת הדרכונים הביומטריים במועד הצפוי? זו הסוגיה העיקרית העומדת להכרעתי בתיק זה.

2. בטרם אעבור לדון בתביעה לגופה, ולמען סדר הדברים, אציין כי ביום 10.07.22 הגישה רשות האוכלוסין בקשה לעיכוב הדיון בתביעה זו. רשות האוכלוסין טענה כי הוחלט בימים אלה לקבוע מדיניות רוחב בנושא החזרי האגרות בנסיבות המיוחדות שנוצרו עקב עומסים כבדים על הרשות ואי יכולתה לעמוד בביקוש חריג להנפקת דרכונים לאחר ביטול מגבלות שהיו נהוגות בשל מגפת הקורונה, וגיבוש קריטריונים לביצוע ההחזר. עוד נטען, כי שרת הפנים פרסמה הודעה בנוגע להחזר אגרות לאזרחים שהנפיקו דרכון קבוע, אשר לאור העיכובים בהנפקתו, נאלצו להנפיק דרכון נוסף זמני. מנגנון ההחזר והקריטריונים לקבלת ההחזר יפורסמו עם קביעתם. בנוסף, נטען כי ככל שבית משפט יקבל את התביעה, הדבר עלול ליצור השלכות רוחב ולכן אין זה צודק ויעיל לדון בתביעה בשלב הנוכחי.

3. בהחלטתי מאותו יום דחיתי את בקשתה של רשות האוכלוסין, תוך קביעה כי אין כל מועד לגיבוש מדיניות רוחב בנוגע להחזר האגרות עליה אמורה להחליט רשות האוכלוסין. כמו כן, קבעתי כי בהתחשב בתקופת הבחירות בה אנו נמצאים, ייתכן והנושא יידחה לחודשים ארוכים ואף יישאר ללא כל תאריך יעד. עוד כתבתי כי מדובר בתיק תביעה קטנה שמטרתו, בין היתר, לאפשר לאזרח לקבל את יומו בבית המשפט ללא ייצוג ותוך פרק זמן קצר. כמו כן, עמדתי הייתה אז ונשארה גם היום כי אין זה מתפקידו של בית המשפט לתביעות קטנות לתת קדימות או לעכב בירור תיקים לפי השלכות רוחב שהפסיקה שלו עשויה ליצור.

4. כעת אעבור לעובדות המקרה שלפניי. מדובר בתביעה במסגרתה ביקש התובע לחייב את רשות האוכלוסין לשלם פיצוי כספי בסך של 4,245 ₪ בגין הנזקים שנגרמו לו, לטענתו, בשל הפרת התחייבויותיה של הרשות והתנהלותה הלא תקינה.

5. התובע יחד עם אשתו ושתי בנותיו הקטינות החליטו לטוס לטיול בחו"ל ביום 21.04.22. לצורך כך, ביקש התובע לחדש דרכונים קיימים של בנותיו הקטינות וניסה לקבוע תור בלשכת רשות האוכלוסין באזור מגוריו, אך בשל העדר תורים, הוא הזמין ביום 21.03.22 תור בלשכת רשות האוכלוסין בסחנין ליום 23.03.22 עבור בת אחת, וליום 31.03.22 עבור הבת השנייה.

6. התובע התייצב עם שתי בנותיו הקטינות ביום 23.03.22 בלשכה בסחנין ובמעמד זה נקלטו ברשות האוכלוסין בקשות להנפקת דרכונים ביומטריים עבור שתי בנותיו הקטינות, וכך התייתר הצורך של התובע להגיע ללשכת רשות האוכלוסין פעם נוספת ביום 31.03.22. עוד יצוין, כי התובע שילם אגרות בגין בקשה להנפקת דרכונים ביומטריים עבור שתי בנותיו.

7. משראה התובע כי מועד הטיסה קרב, אך הדרכונים הביומטריים טרם הונפקו, הוא נאלץ ביום 18.04.22 לנסוע עם משפחתו ללשכת רשות האוכלוסין בנתב"ג, ולהזמין שם דרכונים זמניים לבנותיו, אשר הונפקו להן במקום עבור תשלום של אגרה בסך 415 ₪ עבור כל דרכון. התובע עם משפחתו יצאו לחו"ל ביום 21.04.22 כמתוכנן וחזרו לארץ ביום 29.04.22.

8. כאן המקום לציין, שהדרכונים הביומטריים שהוזמנו עבור שתי הבנות ביום 23.03.22 יצאו מירושלים ביום 24.04.22 ונלקחו מהדואר ע"י התובע ביום 8.05.22. כלומר, בכל מקרה, במועד הטיסה של התובע ומשפחתו ביום 21.04.22, הדרכונים הביומטריים טרם הונפקו.

9. טענתו העיקרית של התובע היא, כי בלשכת רשות האוכלוסין בסחנין הובטח לו כי בתוך שבועיים עד שלושה יגיעו הדרכונים. יתרה מכך, התובע טען, כי באתר רשות האוכלוסין נרשמה הבטחה כי הדרכון יונפק ויישלח בדואר ישראל והוא צפוי להגיע בטווח של שבוע עד 3 שבועות (ראו נספח 1 לכתב התביעה). אך בפועל, לטענת התובע, רשות האוכלוסין לא עמדה בהתחייבותה, והוא נאלץ בשל כך להנפיק לבנותיו דרכונים זמניים ולשלם אגרות נוספות ואף נגרמו לו הוצאות כספיות נלוות, כגון דלק לנסיעות, הפסד 4 ימים עבודה (לכל הורה - 2 ימים), וצילומים לצורך הדרכונים בנתב"ג. עוד טען התובע, כי החלטתו להזמין תור להנפקת דרכונים ביומטריים בטווח של חודש לפני מועד הנסיעה, היא החלטה סבירה בנסיבות העניין.

10. רשות האוכלוסין התנגדה לקבלת התביעה. לטענתה, הרשות או מי מנציגיה לא הבטיחו לתובע כי דרכונים ביומטריים יגיעו במועד כזה או אחר. אף אם ניתנה הבטחה כזו, הרי מדובר בהבטחה שניתנה ללא סמכות וללא תוקף משפטי. עוד נטען, כי הפרסום באתר האינטרנט של הרשות, עליו מבקש להתבסס התובע, מתייחס בפירוש למועד הצפוי בלבד לקבלת הדרכון. זאת ועוד, לטענת רשות האוכלוסין, לא הייתה כל התמהמהות מצדה של הרשות, שעמדה בפני עומסים כבדים וחריגים בצל ההפוגה במגפת הקורונה. הרשות עשתה ועדיין עושה כל שביכולתה על מנת לעמוד בביקוש העצום ובמספר הבקשות הרב להנפקת מסמכי נסיעה. מעבר לכך, לשיטת הרשות, יש לייחס לתובע אשם תורם משמעותי כשתכנן נסיעה טרם וידא שיש ברשותו דרכונים תקפים, המהווים תנאי לכל נסיעה מחוץ לישראל.

11. היום שמעתי במהלך הדיון את טענותיהם של שני הצדדים. לאחר שמיעת הטענות, ולאחר עיון בכל מסמכי התיק וכן שקילת השיקולים הרלבנטיים, הגעתי למסקנתי, כי דין התביעה להתקבל באופן חלקי.

12. בנוגע לטענת התובע כי פקידי רשות האוכלוסין הבטיחו לו כי הדרכונים יגיעו תוך שבועיים עד שלושה. בנסיבות המקרה אין כל צורך להכריע האם ניתנה הבטחה כזו או באם לאו. לדעתי, מה שקובע בענייננו הוא הפרסום באתר האינטרנט של רשות האוכלוסין. הרי אין כל מחלוקת בין הצדדים כי באתר האינטרנט פורסם כי הדרכון צפוי להגיע בטווח של שבוע עד 3 שבועות. אך טענת הרשות היא כי מדובר במועד הצפוי בלבד, כאמור לעיל, שלמעשה אינו יוצר כל התחייבות מצדה.

13. אני חולק על פרשנות זו של רשות האוכלוסין. עמדתי היא, כי מדובר בפרסום טווח הזמנים אשר מחייב מבחינה משפטית את הרשות. בפרסום רשמי זה באתר האינטרנט שלה, יצרה הרשות מצג עובדתי כלפי הציבור לפיו הדרכון שיוזמן, יגיע בטווח הזמנים שבין שבוע עד 3 שבועות. התובע בהחלט היה רשאי להסתמך על מצג זה של הרשות. אבהיר, כי מועד הגעת הדרכון שהוזמן הוא עניין קריטי לציבור הפונים לרשות האוכלוסין. לפיכך, מי שקורא את הפרסום של הרשות באתר האינטרנט שלה בנוגע לטווח הזמנים הצפוי להגעת הדרכון, מבין שמדובר כאן בהבטחה של הרשות. הבטחה זו היא בעלת תוקף משפטי מחייב, ולכן קם גם האינטרס שרשות האוכלוסין תמלא את התחייבותה בנוגע להגעת הדרכון בטווח הזמנים שבין שבוע עד 3 שבועות.

14. זאת ועוד, לטענת הרשות עצמה, היום באתר האינטרנט שלה עודכן הפרסום בדבר מועדים הצפויים לשליחת מסמכי נסיעה בדואר ופרק זמן המשוער והצפוי המפורסם כעת הוא 6 שבועות. נשאלת השאלה, מה הפריע לרשות האוכלוסין לעדכן באתר שלה את המועדים להגעת הדרכון בתקופה שבה הזמין התובע את הדרכונים? הרי הרשות טענה שהיא אינה עומדת בעומסים, והיא ידעה על כך גם בחודש מרץ 2022 כשהתובע הזמין את התור. אם כך, מדוע הרשות לא עדכנה את טווחי הזמן להגעת הדרכונים באתר האינטרנט כבר אז? הרשות לא סיפקה כל הסבר לכך. לכן, נראה כי אין לרשות אלא להלין על עצמה בעניין זה.

15. בנסיבות המקרה שלפנינו, התובע הזמין תור ליום 23.03.22, והרשות קיבלה במועד הנ"ל בקשות משתי בנותיו להנפקת דרכונים ביומטריים, אך לא הנפיקה את הדרכונים תוך 3 שבועות ממועד מתן השירות. בכך הרשות הפרה את התחייבותה להנפיק דרכונים בפרק זמן של עד 3 שבועות, והתובע נאלץ להזמין דרכונים זמניים בנתב"ג ולשלם בגינם אגרות נוספות, כאמור לעיל. הפרת התחייבות זו של רשות האוכלוסין, אכן גרמה לתובע נזק כספי המתבטא בתשלום אגרות נוספות בסך של 830 ₪.

16. בנוגע לטענת הרשות, כי יש לייחס לתובע אשם תורם משמעותי, אני דוחה טענה זו. התובע הסתמך על פרסום באתר האינטרנט של הרשות בנוגע לטווחי הזמן להגעת הדרכונים שהיו תקפים באותה עת, ואף הזמין תור ליום 23.03.22, אשר נמצא בטווח זמן של כחודש ממועד הטיסה המתוכנן של התובע ובנותיו. על כן, אינני יכול לקבוע כי שיקול דעת של התובע לא היה סביר ולכן אין לייחס לו אשם תורם כלשהו.

17. ביחס לדרישת התובע לחייב את הרשות לשלם לו פיצוי בגין הוצאות כספיות נלוות שנגרמו לו, כגון הוצאות דלק והפסד ימי עבודה, אני דוחה דרישה זו. התובע לא הציג לעיוני ראיות כלשהן אשר תומכות בדרישותיו. כך, לדוגמה, לא הוצגו לעיוני קבלות או חשבוניות בגין הוצאות דלק או נסיעה. גם לא הוצגו אסמכתאות בנוגע לסכומים שצוינו ע"י התובע ביחס להפסד ימי עבודה שלו ושל אשתו. על כן, אינני פוסק בגין רכיבים אלה סכומים כלשהם.

18. נוכח כל האמור לעיל, הנני מחייב את רשות האוכלוסין לפצות את התובע בסך של 830 ₪ ובנוסף לשלם לו הוצאות משפט בסך של 500 ₪, ובסך הכל 1,330 ₪. 1סכום זה ישולם תוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין אצל רשות האוכלוסין, שאם לא כן יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כחוק.

19. לצדדים הזכות להגיש בקשת רשות ערעור על פסק הדין לבית המשפט המחוזי בנצרת, תוך 15 יום מקבלת פסק הדין לידיהם.

20. המזכירות תשלח את פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, י"ג אב תשפ"ב, 10 אוגוסט 2022, בהעדר הצדדים.

5 מתוך 5