ביהמ"ש לענייני משפחה בצפת, סגנית הנשיא אביבית נחמיאס: בקשה של האם למתן זכות וחתימה בלעדית בענייני חינוך בריאות וחתימה על דרכון בעניינה של קטינה (תלה"מ 17723-03-22)

בית משפט לענייני משפחה בצפת

תלה"מ 17723-03-22 פלונית נ' פלוני

תיק חיצוני:

בפני

כבוד השופטת, סגנית הנשיא אביבית נחמיאס

תובעת

פלונית

נגד

נתבע

פלוני

פסק דין

לפני בקשה של האם למתן זכות וחתימה בלעדית בענייני חינוך בריאות וחתימה על דרכון בעניינה של הקטינה ****** ת.ז ******, ילידת 20.07.16 כיום בת שש שנים (להלן: "הקטינה").
האב לא הגיש כתב הגנה אולם במעמד הדיון הביע התנגדות לסעד המבוקש בטענה כי הוא מעוניין להיות מעורב בחיי ביתו ובלשונו - הוא אינו מוכן להיות "עציץ".

המלצות התסקיר:

מהתסקיר שהוגש לתיק עולה כי ההורים הכירו כשהאם היתה בת 15 והאב היה בן 17.5, וניהלו מערכת יחסים זוגית במשך מספר שנים, אשר התאפיינה בפרידות רבות, באלימות והתנהגויות לא הולמות. בשנת 2016 נולדה הקטינה. ע"פ הנטען האב לא הכיר באבהותו והיה בכלא בשל עבירות אלמ"ב כנגד האם.
עוד עולה כי האב לא היה בקשר כל השנים עם הקטינה, וזו מטופלת באופן מסור ע"י אמה שסובלת אף היא מבעיות נפשיות כתוצאה מפוסט טראומה.
העו"ס ציינה כי ניסתה מספר פעמים להשיג את האב אך האב ללא טלפון נייד. רק לאחר שיצרה קשר עם הסבתא, התקשר האב מטלפון נייד, הערים קשיים בקביעת פגישה ולא עשה מאמץ להיפגש עם העו"ס. בשיחה טלפונית עימה טען כי היה במאסר 13 חודשים בגין מעשים שלא היו ולא נבראו, ובהמשך ריצה מאסר נוסף בגין אלימות כלפי בת זוג אחרת, לאחר הפעלת התנאי שהוטל עליו בהליך הקודם. כיום גר ******, נמצא בזוגיות חדשה ונולד לו ילד. מסכים שלא ניסה ליצור קשר לגבי הקטינה לטענתו כיון ש"פחד מהאם" וכיום רוצה להיפגש עימה במרכז קשר.
מדיווח הגננת עולה כי הקטינה ילדה רגישה, מטופלת בריפוי בעיסוק, קלינאית תקשורת וכן זכאית לגננת שילוב, וצויינה התקדמות הקטינה בשל השקעתה של האם. האם גרה עם הקטינה בבית אימה ומגדלת אותה בכוחות עצמה לאורך השנים. בביקור בית ניתן היה להתרשם כי קיים קשר טוב בין האם להקטינה והאם נותנת לה כל הנדרש לה.
במשך ארבע השנים האחרונות, ההורים אינם בקשר, והמסרים מועברים לאב באמצעות אימו (האם פונה לאימו של האב כדי להעביר אליו לאב מסרים, והיא מחזירה תשובות לאחר שהיא משוחחת עם האב). גם האב וגם הסבתא לא נפגשו עם הקטינה כלל לאורך 4 שנים.
עוד צויין בתסקיר כי הקטינה כיום עומדת לעלות לכיתה א' וצריכה לעבור אבחון פסיכולוגי לצורך הכנסתה לכיתת חינוך מיוחד, אך האב אינו מוכן לחתום על מסמך זה או אחר הקשור לקטינה והאם בתחושה כי האב מתנהג כך רק כדי להקשות עליה. בנוסף האם מבקשת לעבור ****** לגור בדירה משלה ולהמשיך לטפל ולדאוג לקטינה בהתאם לצרכיה.
העו"ס ציינה כי, כיום האם המטפלת העיקרית בקטינה, האב נמצא במערכת זוגית חדשה, לא ניתן להשיגו בטלפון ולדבריו הוא מחליף טלפונים כל כמה חודשים. הקטינה, ילדה הזקוקה לטיפולים שונים, אבחונים וכיתת חינוך מיוחד, ולכן יש צורך כי ההורים יהיו מגוייסים לטובתה. העו"ס התרשמה כי האב לא מביע נכונות זו, ויתכן שאם לא היתה תביעה מצד האם, האב לא היה מנסה ליצור קשר עם הקטינה גם בעתיד. האב לא היה מעורב בחיי בתו ולא עשה שום מאמץ כדי להיות איתה בקשר, וכל נטל גידול הבת היה על כתפי האם, לכן להערכת העו"ס לטובת הקטינה, יש לאפשר לאם להיות אפוטרופוס בלעדי בנושא חינוך, בריאות והוצאת דרכון ובנוסף לעבור דירה בהתאם לרצונה.
בכל הנוגע לבקשת האב להיפגש עם הקטינה במרכז קשר, המליצה העו"ס שהאב יגיע תחילה לטיפול ביחידה לטיפול באלימות ורק לאחר קבלת התרשמות חיובית מהמטפלים עליו, ניתן יהיה להפנותו למפגשים במרכז קשר עם הקטינה.

דיון והכרעה:

בהתאם לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962, הורים הם אפוטרופוסים טבעיים של ילדיהם הקטינים (סעיף 14 לחוק האפוטרופסות), זו נובעת מכוח ההורות הטבעית והביולוגית. המחוקק נזהר מלפגוע באפוטרופסות הטבעית של ההורים והיא מוגנת הרבה יותר מאפוטרופסות הנקבעת במינוי בצו שיפוטי.
סעיף 27 לחוק האפוטרופסות דן בשלילת אפוטרופסות או הגבלתה:

"הורה של קטין שבית משפט שלום נקט כלפיו בדרך האמורה בסעיף 3(3) או (4) לחוק הנוער (טיפול והשגחה), תש"ך-1960, רשאי בית המשפט לשלול ממנו את אפוטרופסותו על הקטין או להגבילה, הוא הדין אם הוכח להנחת דעתו של בית המשפט כי נתמלאו התנאים שבהם היה בית משפט שלום נוקט כלפי ההורה בדרך האמורה"

במקרה דנן לא ננקט הליך לפי חוק הנוער לשם הכרזה על הקטינה כנזקקת, וככל הנראה בשל תפקודה המסור של האם, לא נמצאה סיבה מוצדקת לפגוע באוטונומיה ההורית שלה.
בפסיקה נידונה השאלה האם ניתן להגביל אפוטרופסות של הורה שלא מכוח סעיף 27 לחוק האפוטרופסות.
בתמ"ש 53687-07-13 פלונית נ' היועץ המשפטי לממשלה (30.06.15) התייחס חברי, כב' השופט השופט אסף זגורי לדברי כב' השופט פיליפ מרכוס בתמ"ש 32732/05 ה.ס. נ' ר.ס. (22/2/2011), אולם בניגוד לכב' השופט מרכוס שסבר באותו המקרה כי שלילת אפוטרופסות צריכה להיעשות בגדרו של סעיף 27 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, סבר כב' השופט זגורי כי ניתן לעשות היקש מההסדרים הקבועים בחוק אימוץ ילדים, התשמ"א-1981, ולשלול אפוטרופסות כאשר ההורה מסכים ומעוניין בניתוק הקשר עם ילדיו.
בתמ"ש 36918-06-14 פלונית נ' היועץ המשפטי לממשלה (30.06.15) סבר כב' השופט זגורי כי במקרה שבו אין האפוטרופוס "הטבעי" פועל לפי קנה המידה שנקבע על ידי חוק הכשרות המשפטית, מפקיר את בתו, אינו דואג לה, אינו בקשר עמה, אינו מתעניין בה ובנעשה בה, הרי האפוטרופסות שוב אינה טבעית ואינה מובנת מאליה ועובר אליו נטל להוכיח כי הוא רשאי לשמש כאפוטרופוס טבעי. בתיק א"פ 23352-02-17 פלונית נ' פלונים (06.06.17). נידונה תביעת אם משמורנית למנותה כאפוטרופא יחידה ביחס להחלטות רפואיות הנוגעות לילדיהם הקטינים של הצדדים. באותו המקרה נקבע כי ככל שאין נכונות של הורה לקיים קשר עם ההורה האחר בעניינים הנוגעים לאפוטרופסות ואין נכונות לעמוד בזמני ובהסדרי שהות עם הילדים (ללא שיש מניעה לכך מצד ההורה האחר או מצידם של הילדים), כך צריכה לגבור הנטייה של בית המשפט לאפשר קבלת החלטות יחידנית על ידי ההורה המשמורן.
עוד לעניין השיקולים בצמצום האפוטרופסות במקרים של משמורת פיזית בלעדית אצל הורה מסויים, ר' הדברים שנפסקו באפ (נצ') 11916-07-21 פלונית נ' פלוני (11.10.21), וההפניות שם (בפסק דין זה התייחס כב' השופט זגורי למשמעות ביטול המושג "משמורת" בתקנות בית המשפט לענייני משפחה (סדרי דין) התשפ"א – 2020, בהיבט של קבלת החלטות בעניין קטין).

מן הכלל אל הפרט:

לאחר עיון בבקשה, נוכח האמור בתסקיר ולאחר ששמעתי את הצדדים שוכנעתי כי יש לאמץ את המלצות התסקיר ולהעניק לאם זכות חתימה בלעדית בכל הנוגע לענייני חינוך, בריאות והנפקת דרכון לקטינה.
כידוע, במקרה של מחלוקת בין ההורים בכל הנוגע לענייניו של קטין, הכרעת בית המשפט נעשית בהתאם לטובתו של הקטין, ובית המשפט נשען על עמדות מומחים ועו"ס לסדרי דין אלא כאשר מוכחים טעמים כבדי משקל המצדיקים סטייה מאותה המלצה. טעמים אלה לא הוכחו במקרה דנן.
מזה שנים ארוכות האב אינו בקשר עם הקטינה כלל, לא נטען כי האם מנעה קשר כאמור ולא נראה כי האב עשה מעשה מינימאלי כלשהו "לאותת" על רצונו בקשר כאמור.
בשל עניינים שאינם נוגעים לקטינה ולאמה, אלא קשורים למערכת יחסים של האב עם גורמים כאלה ואחרים, האב מחליף פלאפונים תדיר. העו"ס השקיעה מאמצים רבים לאתרו ואין מקום להטיל על האם אחריות להשקיע מאמצים באיתור האב בכל מקרה בו נדרשת עמדת האב בעניינה של הקטינה.
לקטינה צרכים רגשיים, לימודיים ונפשיים מורכבים, ואין מקום לקבע מנגנון מסורבל לקבלת החלטות בעניינה, שכן כל התקשורת עם האב נעשית דרך אימו.
האב אינו מגלה כל מעורבות בחייה של הקטינה, מעולם לא יצר קשר עם מי מהגורמים החינוכיים והטיפוליים המטפלים בקטינה, ואף במקרים קודמים של צורך בחתימת האב על מסמך כזה או אחר, לא נעשתה בדיקה עניינית ע"י האב עם הגורמים הרלבנטיים, לשם בחינת טובתה של ביתו.
חרף הרשעתו של האב במעשי אלמ"ב, ממשיך האב להכחיש מעשיו לא לקחת עליהם אחריות - כך, טען כי לא שפך עליה בנזין אלא "רק" שמפו, הליך על כך שבגללה ריצה מאסר נוסף בגין אלימות כלפי בת זוג אחרת, לאחר הפעלת התנאי ולטענתו אם לא היה מוטל עליו מאסר על תנאי בעלילה שהעלילה עליו התובעת, לא היה נכנס לכלא כלל, הודה שהיתה "סטירה וקללות" אבל חוץ מזה הכל "חארטא" כדבריו, טוען כי הוא מפחד מהאם ובשל פחד זה נמנע מליצור עימה קשר ונמנע מלפנות לבית המשפט בבקשה לקיים קשר עם ביתו. כל אלה תומכים בהמלצת העו"ס כי טרם חידוש מפגשים במרכז קשר, יש צורך בקבלת המלצה חיובית של גורם טיפולי ביחידה לטיפול באלימות במשפחה.
אדגיש כי רצון למעורבות בחיי הקטינה הוא מבורך ורצוי, יחד עם זאת יש לוודא כי יש בסיס והיתכנות מינימאלית להפיכת הרצון למעשה, וזאת על מנת למנוע אכזבה מיותרת מהקטינה שאף היא תזדקק בוודאי לפגישות הכנה טרם חידוש הקשר עם אביה אחרי שנות נתק כה רבות.
בנסיבות אלה ומתוך ראיית טובתה של הקטינה, אני מורה כי בכל מקרה שעל פי דין או נוהג יש צורך בחתימת שני ההורים עבור עניינים הקשורים בקטינה, לרבות בענייני חינוך ובריאות (כגון טיפול רפואי, איבחונים, רישום למוסד חינוכי ועוד), פתיחת חשבון בנק, והנפקת דרכון לקטינה, אזי די יהיה בחתימת האם התובעת בלבד.
בכל הנוגע להעתקת מגורי הקטינה ***** – האב המתגורר *****, הסכים למעבר זה, ולפיכך אין צורך בהיתר שיפוטי למעבר האמור.
בכל הנוגע לחידוש המפגשים עם האב, ככל שהאב יתחיל טיפול ביחידה לטיפול באלימות במשפחה, וימציא לעו"ס המלצה חיובית מהגורמים הטיפוליים, העו"ס תפעל לחידוש הקשר בין האב לקטינה במרכז הקשר, וזאת לאחר הכנה נפשית של הקטינה למפגשים כאמור ובשילוב הדרכה הורית. נוכח מעבר המגורים הצפוי, לשם הסמכת העו"ס לקביעת המפגשים במרכז הקשר, על האב להגיש בקשה מתאימה במסגרת הליך זה, בצירוף המלצת הגורמים הטיפוליים, ובלבד שפניה זו תוגש לתיק תוך 6 חודשים מהיום. לאחר מועד זה על האב לפתוח בהליך מתאים לשם חידוש הקשר עם ביתו.
ככל שהאב יקיים קשר סדיר עם ביתו – הוא יוכל בעתיד לעתור ולשנות את תוצאת פסק הדין.
כל צד ישא בהוצאותיו.
המזכירות תמציא לצדדים ותסגור את התיק.

ניתן לפרסום בהשמטת פרטים מזהים.

ניתן היום, כ"ה תמוז תשפ"ב, 24 יולי 2022, בהעדר הצדדים.

חתימה

6 מתוך 6