בית משפט לענייני משפחה בקריות |
||
|
|
י"א אדר ב' תשפ"ב, 14 מרץ 2022 |
תלה"מ 17930-12-20 ד.ש. נ' ד.ר.
|
||
בקשה מס' 40 |
|
||
בפני |
כבוד השופטת גילה ספרא-ברנע
|
|
מבקש |
עו"ד שאולי כהן כונס נכסים |
|
נגד
|
||
משיבים (להלן: "הצדדים") |
ע"י ב"כ עוה"ד טארק מוסטפא
ע"י ב"כ עוה"ד ענבל הראל |
|
החלטה |
לפניי בקשת כונס הנכסים, שמונה על ידי למכירת בית הצדדים, לפסיקת שכר טרחתו, לאחר שעבודתו הופסקה כאשר הצדדים הגיעו להסכם ביניהם.
אין מחלוקת בדבר ההוצאות שהוציא כונס הנכסים, ואלה יושלמו על ידי האיש. אמנם בתגובת האיש ביקש לחלק את הנשיאה בהוצאות על שני הצדדים, אך הדבר עומד בניגוד להסכמת הצדדים בינם לבין עצמם (סעיף 11 להסכם: "...והאיש מתחייב לכסות ולשלם הוצאותיו ושכר טרחת הכונס").
כונס הנכסים מונה ביום 11/8/21 לפירוק שיתוף בני הזוג בבית שלא הושלמה בנייתו (שלד/תחילת גמר) בכפר ---, ולמכירתו. מינוי כונס נכסים נייטרלי נדרש לאחר שהצדדים לא הגיעו להסכמה בדבר זהות כונס הנכסים. גם לא הוסכם על מכירת הנכס, האשה עמדה על כל שלא יימכר והאיש שיימכר בהקדם. במהלך התקופה הקצרה בה היה כונס הנכסים בתפקיד התעוררו מחלוקות גם מולו, בעיקר מצד האשה. אין מקום לפרט את המחלוקות לאחר שביום 23/2/22 הודיעו הצדדים כי הגיעו להסכם כולל, והם מבקשים לאשר אותו, לשחרר את כונס הנכסים מתפקידו, ולקבוע את שכרו והוצאותיו, אותם התחייב לשלם האיש. לבקשת הצדדים הוקדם הדיון מיום 11/4/22 למחר, 15/3/22.
לצורך בחינת בקשת כונס הנכסים אל מול תגובות הצדדים, אציין בקצרה את העובדות הרלוונטיות. חוות דעת שמאי הוגשה ביום 6/6/21, לפני מינוי כונס הנכסים, ושוויו הוערך בכ-3,500,000 ₪; כונס הנכסים רשם הערה בדבר מינויו, פרסם את הבית פעמיים, הציג אותו לקונים פוטנציאלים שש פעמים (שלוש פעמים לאחר כל פרסום), חלק באמצעות מי מטעמו, לדבריו ניהל פגישות עם קונים פוטנציאליים, הפנה אותם אל בני הזוג, אך הם לא חזרו אליו; בסך הכל התקבלה בתחילה הצעה אחת על סך 850,000 ₪, ולאחר פרסום נוסף התקבלה ביום 17/2/22 הצעה מאותו מציע בסך 2,100,000 ₪. אז הגיעו הצדדים להסכם, בו נקבע בין היתר כי הבית לא ימכר, ירשם על שם האשה, ויועבר לילדי הצדדים עם הגיעם לגיל 18 ועד אז תירשם על הנכס הערת אזהרה בעניין תנאי זה.
כונס הנכסים מבקש לפסוק לו שכר בשיעור 2% בתוספת מע"מ מהערכת השמאי לנכס, קרי 70,000 ₪ בתוספת מע"מ. כונס הנכסים מפנה לשיעור שכר הטרחה המקובל – 4% בתוספת מע"מ ומציין כי על מנת להתחשב בבני הזוג ובכך שהגיעו להסכם הוא מבקש רק מחצית הסכום המקובל.
האיש, שהתחייב בהסכם בין הצדדים לשאת בשכר טרחת כונס הנכסים ובהוצאותיו מפרט את הפעולות שבוצעו ואלה שלא בוצעו; טוען כי שווי הנכס, כפי שהוערך על ידי השמאי התגלה כלא תואם את השוק בהינתן שניתנה רק הצעה בסך 850,000 ₪ אשר הועלתה "ברגע האחרון" ל-2,100,000 ₪. האיש טוען לפעולות מעטות כולל פניה לבית המשפט בארבע בקשות ובקשה לשכר טרחה; לניהול משא ומתן רק עם מציע אחד ומשך קצר מאד של הליך הכינוס שכלל לא הושלם. האיש מבקש כי שכר הטרחה יחושב לפי שעות עבודה וישיבות לפי כללי לשכת עורכי הדין (התעריף המינימלי המומלץ), תש"ס-2000, ומעריך את הסכום הראוי על 7,723 ₪.
האשה מצטרפת לעמדת האיש, למעט בעניין חלוקת ההוצאות בין שניהם, לה היא מתנגדת. האשה מוסיפה כי אין חובה לפסוק שכר טרחת כונס נכסים כאחוז מערך הנכס או מחיר מכירה ומפנה לתקנה 121 תקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018, וגם היא מבקשת את התחשבות בית המשפט בהגעת הצדדים להסכם, בעיקר לטובת ילדיהם.
תקנה 36(ב) לתקנות בית משפט לענייני משפחה (סדרי דין), תשפ"א-2020 קובעת:
"בית המשפט יפסוק את שכרו של כונס נכסים; השכר שיפסוק לא יעלה על 4 אחוזים מתקבולי מימוש בדרך של מכירה, ולגבי ניהול נכס אחר, שאינו כרוך במכירה, לא יעלה על 2 אחוזים מתקבולי הכנסה".
בפסיקה נקבעו אמות מידה שונות שיש לשקול בעת פסיקת שכר טרחת כונס נכסים. לטעמי ההוראה הספציפית בתקנות בית המשפט בענייני משפחה מחייבת גם לימוד גובה שכר הטרחה הראוי במקרה כזה, בו כונס הנכסים לא השלים את מכירת הנכס מושא המינוי, מפסקי דין בתיקי משפחה ולא בדין הכללי במשפט האזרחי או דיני חברות.
בין אמות המידה לפסיקת שכר טרחה נמצאת עבודה מאומצת של כונס הנכסים, היקף פעולותיו, שווי הנכס והתוצאה כלכלית של הכינוס, מומחיותו של הכונס והמוניטין שלו, ומשך זמן הכינוס. כך סוכמו הדברים בתמ"ש (ת"א) 5680/98 עו"ד רוסטוביץ נ' אביהו שחר, 15.6.1999, אליו הפנה כונס הנכסים:
"הקריטריונים שינחו את בית המשפט בפסקו את שכר הכונס:ב
(א) שווי הנכס שמומש.
(ב) הפעולות שנעשו ע"י הכונס, היקפן של הפעולות, ומידת המאמץ והטרחה של הכונס.
(ג) ההוצאות שהוציא הכונס במהלך מילוי תפקידו.
(ד) התוצאות הכלכליות שהושגו בהליך הכינוס.
(ה) המומחיות והמוניטין של הכונס שמונה.
במסגרת הפרמטר הרביעי שנמנה, ניתן ליתן ביטוי בפסיקת שכר הכונס גם לעובדה שהושג בענייננו מחיר העולה ב- 10% על שווי המכר עפ"י השמאות שהוגשה".
כך בעמ"ש (חיפה) 47056-04-17 א' נ' עו"ד משה מטרי (כונס נכסים), 21.9.2018 נפסקו לכונס הנכסים שהשלים עבודתו 2% + מע"מ בנסיבות בהן נקבע:
"יש לזכור כי הכונס נדרש לפעולות מאומצות בניסיונו להביא לסיום ההליכים אשר נמשכו שנים רבות, מעל לעשור, לאור המחלוקות הרבות שנתגלעו בין היורשים. כך למשל הוא הציג לפני בית משפט קמא הצעות שונות לפירוק השיתוף, יישם את הוראות בית משפט קמא ובין היתר רישום הנכס כבית משותף, רשם בפנקס רישום בתים משותפים את הזכויות כמתחייב על פי החלטת פירוק השיתוף וכן מכר את הווילה ורשם את הזכויות על שם הרוכש, צד ג'.
בנסיבות דנן, לא מצאתי כל הצדקה להתערב בקביעת בית משפט קמא בדבר גובה שכר הכונס, נוכח התמשכות ההליכים והעבודה הרבה והמאומצת שנעשתה על ידי הכונס".
פעולות כונס הנכסים פורטו בסעיף 4 לעיל, ונמשכו פחות מחצי שנה, כולל הגשת בקשות בגין אי שיתוף פעולה מלא של מי מהצדדים. בפועל הוצעו רק שתי הצעות על יד מציע אחד, בהפרש משמעותי ביניהן, ובפער משמעותי מחוות דעת השמאי. הצדדים הגיעו להסכם לפני שנוהלה התמחרות ובוודאי לא נערך חוזה. בנסיבות אלה אני מוצאת לנכון שלא לקבוע את שכר טרחת כונס הנכסים באחוזים מערך חוות דעת השמאי, ומוצאת את ההצעה הגבוהה כנקודת מוצא להערכת שכר הטרחה הראוי. אני מוצאת כי לא נדרש מאמץ מיוחד או מומחיות מיוחדת, אין מדובר בנכס יקר במיוחד או בעל ערך נמוך, ומן הצד האחר אין לקפח את כונס הנכסים, שמילא את תפקידו נאמנה ופעל כשורה על מנת להשיא את סכום המכירה.
אני בוחרת לקבוע את שכר טרחת כונס הנכסים ללא תחשיב אריתמטי, אלא בהערכה, ומעמידה אותו על הסך 26,250 ₪ ועוד מע"מ, כלומר 30,713 ₪.
האיש ישא בשכר כונס הנכסים כאמור לעיל ובהחזר ההוצאות שהוציא בסך 7,818 ₪.
התשלום יבוצע תוך 30 יום לידי כונס הנכסים.
בנסיבות המקרה איני מחייבת בשכר טרחה והוצאות בגין הבקשה לפסיקת שכר טרחה.
ההחלטה תהיה מותרת לפרסום תוך 7 ימים, לאחר השמטת פרטים מזהים.
המזכירות תדוור את ההחלטה לב"כ הצדדים ולכונס הנכסים, עו"ד שאולי כהן.
ניתנה היום, י"א אדר ב' תשפ"ב, 14 מרץ 2022, בהעדר הצדדים.
4 מתוך 4