ביהמ"ש לענייני משפחה פ"ת, שופטת מורן ואלך ניסן: פס"ד בעניין קביעת אחריות הורית, חלוקת זמני שהות ומעבר מקום מגורים (תמ"ש -0180213-22)

בית משפט לענייני משפחה בפתח תקווה
תמ"ש 18021-03-22 תיק חיצוני:

בפני	כבוד השופטת מורן ואלך-ניסן
תובע:		האב ע"י ב"כ עוה"ד יעל נובוגרוצקי-נכטשטרן
נגד
נתבעת:		האם ע"י ב"כ עוה"ד שאול דחבש

פסק דין

בפני הכרעה בסוגיית החזקת קטינים, חלוקת זמני השהות עימם, קביעת מקום מגוריהם ורישומם למוסדות חינוך, כאשר האב טוען כי הקטינים צריכים להיות בחזקתו, להתגורר עמו ב xxx ולהמשיך להתחנך בxxx , תוך קביעת זמני שהות רחבים עם האם, ואילו האם טוענת כי יש לאפשר לה לחזור להתגורר עם הקטינים ב yyy , לרשום אותם למוסדות חינוך ב yyy ולקבוע כי עיקר זמני השהות יהיו עמה, תוך קביעת זמני שהות בין האב לקטינים.

רקע עובדתי:

1. הצדדים נישאו זה לזו, כדמו"י, בשנת 2015, ומנישואין אלו נולדו להם שני ילדים (להלן: "הילדים" ו/או "הקטינים"): קטינה, ילידת אוגוסט 2016 (להלן: "קטינה"), וקטין, יליד נובמבר 2018 (להלן: "קטין").

2. הצדדים הפרידו מגוריהם בתחילת חודש יוני 2022, והתגרשו באותו החודש.

3. בחודש מרץ 2022, הוגשה על ידי האב תובענה לעניין החזקת הקטינים וחלוקת זמני השהות עימם. יצוין, כי במקביל, הגיש האב לכב' בית הדין תביעת גירושין, אליה כרך את נושא הרכוש ומזונות האישה.

4. בתובענה להחזקת הקטינים נטען, כי הצדדים התגוררו בyyy לאחר נישואיהם, וכי האם עבדה כעורכת דין ויועצת משפטית בyyy. בחודש אוגוסט 2020, התגלה לאב כי האם בוגדת בו עם *************. לטענת האב, מאחר והצדדים דיברו רבות על מעבר לאזור המרכז, לאור העובדה שהאב עובד בttt, וכן לאור הרצון של האם לשקם את הנישואין, הם החליטו לעבור דירה ובחודש מרץ 2021, עברו ל.xxx

5. בסוף חודש דצמבר 2021, האם הודיעה לאב כי היא רוצה להתגרש וכי היא חייבת לחזור לyyy. מתוך חשש שהאם תנקוט בצעד חד צדדי, הגיש האב בקשה לצו מניעה במסגרת תיק י"ס, ובתאריך 13.02.22, ניתן צו זמני האוסר על האם לעבור להתגורר עם הילדים בyyy.

6. לטענת האב, הוא שותף מלא בגידול הילדים מאז לידתם, כאשר במהלך השנה וחצי האחרונות, האם נעדרת רבות מהבית, ישנה מחוץ לבית פעמים רבות והוא המטפל העיקרי בילדים. לפיכך, האב עתר לקבלת המשמורת על הילדים, תוך קביעת זמני שהות רחבים לאם וכן להורות כי הילדים ימשיכו להתגורר בxxx , בסמוך לגני הילדים ולחבריהם.

7. האם טענה, כי הסמכות לדון בנושא החזקת הקטינים נתונה לכב' בית הדין הרבני, שכן האב הגיש תביעת גירושין לבית הדין הרבני, ונושא החזקת ילדים כרוך מטעם טבעו וטיבו בתביעת הגירושין.

8. בהחלטתי מיום 10.04.22 נקבע, כי לאור העובדה שכב' בית הדין הרבני החל לדון בסוגיית הסמכות, הרי שבשל הכלל של כיבוד ערכאות, יש להמתין להכרעת כב' בית הדין לעניין הסמכות העניינית.

9. ביום 10.04.22, הוגשה בקשת האב לקבוע כי הסמכות לדון בהחזקת הקטינים מסורה לבית המשפט, וזאת לאור החלטת כב' בית הדין הרבני האזורי מיום 07.04.22 לפיה הסמכות לדון בעניין החזקת הקטינים נתונה לבית משפט זה. בתאריך 27.04.22, הודיעה האם, כי היא הגישה בקשת הבהרה לכב' בית הדין בנושא הסמכות, ולפיכך יש להמתין להחלטה סופית בסוגיית הסמכות.

10. ביום 28.04.22, הגיש האב בקשה דחופה ובהולה לרישום הקטינים למסגרות חינוך לשנת תשפ"ג, בxxx, הוא מקום מגוריהם האחרון של הצדדים, זאת לאור כוונתה של האם להעתיק את מקום מגוריה, בחזרה לyyy. בתגובתה מיום 04.05.22 השיבה האם, כי שאלת הסמכות העניינית הוכרעה ע"י בית הדין, אולם היא שוקלת לערער עליה, ולפיכך מבוקש שלא ליתן הכרעה בעניין מוסדות החינוך עד להכרעה בסוגית הסמכות, לכשיוגש ערעור. במקביל, הציעה האם לבצע רישום כפול למוסדות חינוך, הן בxxx והן בyyy, עד להכרעה סופית לעניין הסמכות ולעניין מגורי הקטינים. האב טען, כי גם אם תתקבל טענת האם כי תביעת משמורת כרוכה מעצם טיבה וטבעה בתביעת הגירושין, הרי שענייני חינוך אינם בגדר "כריכה הנלמדת מעצמה", ולפיכך ממילא נושא החינוך נתון לסמכות בית המשפט.

11. בתאריך 04.05.22, התבקש האב להגיב על הצעת האם לבצע רישום כפול למוסדות חינוך בxxx ובyyy, וזאת מבלי שיהא בעצם הרישום כדי להכריע בסוגיות הנתונות במחלוקת. ביום 11.05.22, הוגשה התנגדות האב להצעת האם, משני נימוקים. האחד, האם לא הגישה בקשה מסודרת להעתקת מגורי הקטינים לyyy; השני, האם ביטלה באופן חד צדדי את הרישום שביצע האב למוסדות חינוך בxxx ללא סיבה ובחוסר תום לב וזאת בפרק זמן של כשלושה חודשים וחצי טרם לתחילת שנת הלימודים, כאשר בפרק זמן קצר זה לא ניתן לבחון את סוגיית המעבר, המצריכה מינוי של עו"ס, ובפרט לאור פגרת בתי המשפט העומדת בפתח.

12. ביום 11.05.22 ניתנה החלטתי, לפיה הסמכות העניינית לדון בענייני החזקת הקטינים נתונה לבית משפט זה, לאור החלטה נוספת של כב' בית הדין מיום 03.05.22 הקובעת כך, ולאור הכלל של כיבוד ערכאות.

13. עוד באותו היום ניתנה החלטתי על גבי עמדת האב בנוגע לרישום כפול עבור הקטינים, ולהלן עיקריה: "... לא מצאתי לנכון להורות על רישום כפול למוסדות החינוך בxxx ובyyy, מן הטעמים המפורטים ע"י האב. האם לא הגישה הליך בנושא מעבר המגורים לyyy, ומטבע הדברים, בחינת טובת הקטינים לעניין מעבר מקום מגורים ושינוי מוסדות חינוך, באמצעות גורמי מקצוע, הינו הליך שאורך זמן ולא ניתן לבצעו כלאחר יד. בשלב זה, מבלי לקבוע מסמרות לעניין טובת הקטינים, מאחר והקטינים כבר מתחנכים במוסדות חינוך בxxx , יש לאפשר רישומם לxxx לשנת הלימודים הבאה. כמובן שאין באמור לעיל כדי למנוע מהאם לנקוט בהליכים משפטיים נוספים, ככל שתמצא לנכון לעשות כן". בנוסף, התבקשה האם להשיב להצעות האב באשר למוסדות החינוך המוצעים על ידו לרישום הקטינים בxxx .

14. בתאריך 12.05.22, הגישה האם כתב הגנה, ובמקביל בקשה להעתקת מקום מגוריה עם הקטינים לyyy ורישומם למוסדות חינוך בyyy.

15. בתאריך 16.05.22, הגישה האם את עמדתה בנושא רישום הקטינים למוסדות חינוך ב xxx, בכפוף לכך שאם תינתן החלטה על העתקת מקום מגורי הקטינים לyyy, יירשמו הקטינים לאלתר במוסדות חינוך בyyy.

16. בהמשך, ניתנו החלטות בדבר רישום הקטינים למוסדות חינוך בxxx , על בסיס מוסדות החינוך שהוצעו ע"י הצדדים, וזאת מבלי שיותנה הרישום בxxx ברישום מקביל בyyy, שעה שטרם התבררה בקשת האם להעתקת מקום מגוריה לyyy.

17. בתאריך 25.05.22, הגישה האם בקשה למינוי עו"ס ו/או אפוטרופוס לדין לקטינים. בתאריך 13.06.22 הוגשה תגובת האב לפיה אינו מתנגד למינוי עו"ס, אלא שהוא סבור שאין כל דחיפות במינוי טרם קיום קדם משפט ראשון, שכן האם היא זו שהגישה את הבקשה להעתקת מקום מגוריה "בדקה ה-90", לאחר שבחרה להתדיין בנושא הסמכות, ועתה היא מצפה שכולם "ירקדו על פי החליל שלה" וידונו בזריזות בבקשתה. עוד טען האב, כי הוא סבור שאין צורך במינוי אפוטרופוס לדין, ודי במינוי עו"ס.

18. בתאריך 19.06.22 התקיים דיון במעמד הצדדים ובאי כוחם. האב שב וטען, כי הוא היה הורה מעורב בטיפול בילדים מאז ומתמיד, וכי בשנתיים האחרונות האם נעדרה רבות מהבית והוא היה המטפל העיקרי. עוד נטען, כי מחודש ינואר 2022 ועד היום, הצדדים מחלקים ביניהם את זמני השהות עם הקטינים באופן שווה. האם טענה, כי הצדדים גרו יחד עד ליום 31.05.22 אז עזב האב את הדירה, כך שלא ברור על איזה הסדר חלוקת זמני שהות מדובר, שעה שהצדדים גרו תחת אותה קורת גג. לטענת האם, הילדים, שהינם "מקטני קטנים" קשורים אליה בטבורה, וצריך לקבוע זמני שהות סבירים עם אב, אולם לא תהיה כל בעיה של סרבנות קשר או ניכור הורי. עוד נטען, כי לו היה האב נוהג בהגינות, היה מסכים לאלתר למינוי עו"ס או אפוטרופוס לדין, ולא משהה את המינוי כדי להרוויח זמן. בנוסף צוין, כי בעוד 10 ימים האם אמורה לעזוב את דירת המגורים השכורה בxxx והיא עדיין לא יודעת לאן היא עוברת, אולם בכוונתה לעבור לyyy בכל מקרה.

19. בסיום הדיון ניתנה החלטה בדבר הזמנת תסקיר ומינוי אפוטרופוס לדין. הובהר, כי עד להחלטה אחרת, האם אינה רשאית להעתיק את מקום מגורי הקטינים לyyy, וכי ככל שתחליט לעבור בעצמה להתגורר בyyy, יהא עליה לשאת בנטל הנסיעות מyyy לxxx , עד להחלטה אחרת.

20. עוד נקבע, כי על אף שהצדדים חלוקים בשאלה מי היה ההורה המרכזי המטפל בקטינים, הרי שהאם לא העלתה טענה כי האב אינו מיטיב לקטינים, ולפיכך, בשלב זה אין מניעה לקבוע חלוקת זמני שוויונית, אולם מדובר בהחלטה זמנית שניתן יהיה לשנותה, לאחר שבפני בית המשפט תהיינה מונחות חוות דעת מקצועיות בעניין טובת הקטינים.

עיקר טענות האם בבקשה להעתקת מקום המגורים:

21. הצדדים התגוררו בעיר yyy עד לחודש מרץ 2021, אז עברו לxxx לדירה שכורה; הקטינים נולדו וגדלו בעיר yyy עד למעבר כאמור; משפחות המקור של שני הצדדים מתגוררות בyyy; האב עבד בttt, גם כאשר המשפחה כולה התגוררה בyyy.

22. המעבר לxxx בוצע נוכח משבר בחיי הנישואין ולאחר שיחות עם רבנים שהמליצו לצדדים לעשות שינוי מגורים זמני כדי לראות לאן פניהם מועדות. בחלוף 9 חודשים בלבד מהמעבר לxxx , הודיעה האם כי היא מעוניינת לשוב להתגורר בyyy ואף התקבלה לאחרונה לעבודה בyyy לאחר שעבדה רק 8 חודשים ב ttt; הצדדים לא ביססו את מקומם בxxx כמקום קבוע אלא עשו ניסיון לצלוח את המשבר בחיי הנישואין; כל שורשיה, בני משפחתה, חבריה של האם מצויים בyyy, ובxxx מרגישה האם כ"נטע זר", ללא משפחה תומכת, חברים וכיו"ב בהם נאלצת להיתמך לא מעט.

23. הצדדים ביקשו לגדל ולחנך את ילדיהם באורח החיים ה yyy על כל המשתמע מכך, אלא שכעת האב מבקש לפגוע באם על רצונה להתגרש; משטובת הקטינים היא שצריכה לעמוד לנגד עיני כולם, הרי שטובתם לשוב לyyy שם גדלו והתחנכו ושם נמצא מרכז עולמם; הקטינים רכים בשנים, וחייהם בxxx נמשכו רק 9 חודשים עד לפרוץ המשבר בין הצדדים.

24. האב, איש הייטק ורואה חשבון על שלל כישוריו, יכול למצוא עבודה בyyy או בסמוך לה; טרם המעבר לxxx היה עובד ולומד בkkk והדבר לא מנע ממנו לאסוף את הקטינים ממסגרות החינוך בyyy כאשר רצה בכך; חוזה השכירות בxxx הסתיים ביום 01.07.22 וטרם לכך, האב דרש מהאם לדאוג לעצמה למגורים נפרדים ממנו כאשר אין לה את היכולת הכלכלית לעשות כן.

25. האב ביקש להעתיק מגורים לxxx בכדי להרחיק את האם מהמוכר לה; הניסיון שביקש ליתן לנישואין היה בכפוף להרחקתה מהסביבה אותה הכירה ובה נתמכה; ראיה לכך שניסיון המעבר היה זמני, לכל היותר לשנה, היא העובדה שהצדדים לא עברו להתגורר בדירתם המצויה ב ppp (דירה להשקעה באזור המרכז), אלא בחרו מקום ניטרלי – xxx .

עיקר טענות האב בתגובה לבקשה להעתקת מקום המגורים:

26. האם התבססה בבקשתה על הנחה מוטעית לפיה הקטינים במשמורתה הבלעדית; האב הוא הדומיננטי בחיי הקטינים ומשכך עותר להחזקת הקטינים במשמורתו; האם לא הגישה תביעה או בקשה להיות המשמורנית; האב הוא המטפל העיקרי בקטינים והאם ישנה רבות מחוץ לבית מהלך השנתיים האחרונות ואינה דואגת לצרכיהם; למן תחילת ההליכים קיימת חלוקת זמני שהות שווה בין הצדדים, כאשר לאחר איסופם ממסגרות החינוך, האם מתארגנת ויוצאת את הבית והאב נשאר בפועל לטפל בהם, ולרבות מקלחות, ארוחת ערב ושינה; ככל שהאם הייתה חוזרת לבית, הרי שזה היה כבר לאחר שהקטינים הלכו לישון ובכך נטל הטיפול היה על כתפי האב.

27. בקשת האם הוגשה טרם זמנה, שכן לא ניתן להכריע בשאלת מקום מגוריו של קטין, בטרם יכריע בית המשפט מיהו ההורה הדומיננטי בחיי הילדים והאם יש לקבוע את אחד ההורים כמשמורן או שהילדים יהיו באחריות הורית משותפת.

28. המעבר לxxx בוצע נוכח בקשת האב, מאחר והנסיעות הארוכות והממושכות למקום עבודתו בkkk הקשו עליו, ועם פרוץ המשבר בחיי הנישואין, ביקשו הצדדים גם לנסות ולשקם את נישואיהם ו"להתחיל מחדש" במקום חדש. בניגוד לטענת האם, הכוונה הייתה למעבר של קבע ולראיה סעיף הארכת אופציה בחוזה השכירות; האם מצאה עבודה בkkk בתנאים משופרים מתנאי עבודתה בyyy; האב הודיע לאם שאין הגיון בחזרה לyyy, שכן שני הצדדים כבר עובדים בkkk, הקטינים כבר רכשו לעצמם חברים והם מאושרים במקומם החדש בxxx ; לכך הגיבה האם בכעס, שכן רצונה לשוב להתגורר בyyy, לשיטתו של האב עם בן זוגה החדש וזה המניע מבחינתה.

29. המעבר לyyy יסכל את חלוקת השהות השוויונית ויפגע בקשר שבין הקטינים לאב, שנדרש להישאר להתגורר באזור המרכז, בשל עבודתו. המשמעות היא סגירת הדלת על היכולת לקיים קשר רצוף בריא ותקין בין האב לקטינים. הקטינים אינם צריכים לשלם את המחיר על תוצאות הבחירות של האם.

30. אמנם, הוריה של האם מתגוררים בyyy, אולם אחיה מתגוררים בkkk וב zzz. בנוסף, גם בתקופה שבה הצדדים התגוררו בyyy, הוריה של האם אספו את הילדים מהמסגרות פעם אחת בלבד ביום שישי. בנוסף, אימה של האם נוסעת, ממילא, פעמיים בשבוע לttt, והאם יכולה להיעזר בה מבלי להעתיק מגורים. האם מבקשת מחד לעבור לyyy לשם קבלת סיוע מהוריה ומאידך, מבקשת להרחיק את הקטינים מאביהם כאילו אינם זקוקים לתמיכתו.

עמדת האפוטרופסית לדין ותגובות הצדדים לה:

31. ביום 05.07.22, הוגשה עמדה ראשונה מטעם האפוטרופסית לדין, עו"ד ליטל יעקובוביץ – דראי, לאחר פגישה עם הקטינים, עם הצדדים, שיחה עם עו"ס לסדרי דין, עיון בכתבי הטענות, פרוטוקולים, מסמכים ותכתובות בין הצדדים, כאשר באותה עת, הניסיון לשוחח עם הגננות של הקטינים לא צלח.

32. האפוטרופסית לדין ציינה, כי הצדדים מחזיקים בטענות הפוכות, שאת חלקן קשה לבחון, אולם אין מחלוקת כי הצדדים התגוררו בyyy עד המעבר לxxx , וכי ההליך המשפטי החל בדצמבר 2021, כאשר עד למועד זה הצדדים התגוררו עם הקטינים בxxx לפרק זמן של 9 חודשים בלבד.

33. בשיחה בין האפוטרופסית לדין לבת קטינה, נשאלה קטינה כמה זמן הם גרים בxxx והשיבה: "אנחנו גרים בxxx קצת זמן" והוסיפה "גרנו המון זמן בyyy". קטינה שיתפה בזיכרונותיה לגבי סבא וסבתא **** ו ****** מגיל 4 שגרו לידם ושהיא אוהבת אותם מאוד. קטינה שיתפה שנעים לה אצל שני הוריה, אבל ציינה במפורש כי היא רוצה יותר לגור בyyy, שכן רוצה לגור קרוב לסבא ולסבתא, וגם הסבא, אביו של האב, גר שם. לשאלה האם לא תתגעגע לחברים מxxx השיבה, כי היא תתגעגע אבל תסתדר גם בבית ספר חדש. כאשר נשאלה איפה אהבה יותר לגור בyyy או ב xxx, השיבה כי אהבה יותר לגור בyyy.

34. בשיחה בין האפוטרופסית לדין לבן קטין, שיתף קטין כי הוא אוהב להיות אצל אמא יותר ואף אמר במפורש "אני רוצה להיות אצלה יותר, ואוהב את אבא גם, ורוצה שני גנים". האפוטרופסית לדין סבורה, כי דבריו של קטין מלמדים על הקונפליקט הפנימי בו הוא מצוי.

35. לשאלה האם הוא זוכר את התקופה שבה גרו בyyy, השיב קטין, כי הוא זוכר את yyy ואמר שהם הולכים לשם והוא אוהב את סבא וסבתא.

36. לטענתה של האם, לא הייתה כל כוונה להעתיק את המגורים לxxx באופן קבוע, ולראיה המעבר שבוצע בחופזה באמצע השנה (מרץ) לרבות שינוי מסגרות חינוך לקטינים. לדברי האם, האב הבהיר שהוא חייב "לעוף מyyy", והיא הסכימה כדי לתת סיכוי לשמירת התא המשפחתי. לו היו הצדדים מתגרשים במרץ, כלל לא הייתה עוברת לשום מקום.

37. האם הציגה בפני האפוטרופוסית לדין תכתובת עם האב מתאריך 28.09.20, חצי שנה קודם למעבר לxxx, בה הם מחפשים דירה חדשה ב שכונה פלונית בyyy, וכן הציגה תכתובת עם אימה ממרץ 2021, שבה היא כותבת לאימה: " זה לא אישי נגדך אני לא עוברת לכל החיים אני עושה תקופת ניסיון, חשבנו והחלטנו שכרגע זה הצעד שטוב לנו וזה לתקופת ניסיון".

38. לטענתה של האם, היא אפשרה לאב לעבוד וללמוד (kkk / vvv) ונשארה בפועל זמן רב עם הקטינים לבדה והקטינים קשורים אליה; רוב הוויכוחים בין הצדדים היה לעניין רצונו של האב לעבוד ואי נכונותו להקדיש הרבה זמן למשפחתו. האב הינו אדם מאוד נוקשה ונעדר גמישות הנדרשת לילדים.

39. האם הציגה תכתובות שונות בינה לבין האב משנים קודמות מהן עולה, כי בזמנים שהאב הוציא את הילדים, הוא ביקש שהאם תגיע כדי שיוכל לנוח, בחודש נובמבר 2019, כשהאב נשאל מתי מוציא את הילדים, השיב " יום חמישי", וביוני 2019, כשהאב שואל את האם איך היא מרגישה עם זה שצעקה על קטינה, האם משיבה: "כשתהיה איתה יותר מחצי שעה בשבוע תגיד לי איך אתה מרגיש עם זה", והאב משיב: "אני איתה בלב ושבת הייתי איתה שעה וחצי והיה לי כייף".

40. האם ציינה, כי בעקבות הפירוד, הילדים הרוויחו מכך שאביהם שינה דפוסי התנהגות קודמים, אבל היא לא בטוחה שיתמיד בכך.

41. לדברי האם, מרכז החיים של הילדים הוא בyyy ויש להם חברים בyyy.

42. כשנשאלה כיצד תתקיים חלוקת זמני השהות ככל שיתירו לה לעבור לyyy, השיבה כי כיום יש חלוקה שווה אולם קטינה התרגלה להיות איתה 100% מהזמן ועכשיו היא מרגישה שחסר לה זמן עם אמא. האם אינה מתנגדת להסיע את הקטינים בחלק מהפעמים וסבורה כי אם האב יישאר לגור בxxx , נכון יותר שהלינה בבית האב תהיה רק פעמיים בשבוע כדי לצמצם בנסיעות מyyy לxxx ובחזרה וכי יש לחלק בצורה שווה את סופי השבוע, החגים והחופשות.

43. לטענת האם, התנגדותו של האב למעבר המגורים לyyy נובעת רק כדי להעניש אותה על הקשר הנטען עם בן זוגה.

44. לטענת האב, הצדדים דיברו על מעבר לאזור המרכז אחרי שהחל לעבוד בkkk בשנת 2019. לדבריו, הם חיפשו יישוב קהילתי והוא התאהב בxxx , והחינוך בו מהטובים בארץ.

45. לדברי האב, לקח חלק בחיי הילדים עוד קודם לפירוד, וכן תיאר עצמו כהורה הדומיננטי בשנתיים האחרונות.

46. האב מבקש זמני שהות שווים עם הילדים ואינו סבור שיש בכך כדי להקשות על הקטינים. כשנשאל אם יתמודדו הילדים עם זמני השהות ככל שהאם עוברת לyyy השיב, כי ייתכן שהילדים יהיו איתו יותר באמצע השבוע ויותר עם האם בסופי שבוע.

47. כשנשאל האב האם יש לו כוונה להתקרב קצת לכיוון yyy, השיב כי אין לו כוונה לזוז מxxx .

48. האב ציין, כי אביו ואחיו מתגוררים בyyy, וכי הוא נוהג לקחת את הילדים הרבה פעמים לבני משפחתו ליד yyy.

49. האב אפשר לאפוטרופוסית לדין, תחת הסתייגות, לראות את ההתכתבויות בינו לבין האם, ועיון בהתכתבויות מעיד על מעבר בשיח כתוב מאהבה לכעס ושנאה, ונראה כי הטענות ההדדיות והליך המשפטי משפיע על התנהלות הצדדים גם ביחס לקטינים.

50. האפוטרופסית לדין בחנה, במסגרת עמדתה, את עקרונות הפסיקה לבחינת מעבר מגורים ומציינת, כי שינוי במקום מגורי הקטינים אינו דבר של מה בכך, וכאשר אין הסכמה של שני ההורים, על בית המשפט להכריע בהתאם לעקרון טובת הילד, כאשר השיקולים המרכזיים הינם יכולתו של הילד לבצע את המעבר מבחינה הסתגלותית, והאם המעבר יגרום לניתוק או פגיעה בקשר עם ההורה השני.

51. האפוטרופסית לדין ציינה, כי קיימות בפסיקה שתי גישות לבחינת מעבר מקום מגורים של אחד ההורים – האחת בוחנת את מעבר הקטינים בהתאם לטובתם בהתעלם מנסיבות קודמות, והשנייה מכונה גישת "המעשה העשוי", ובהתאם לה יש להניח מראש שהמעבר התרחש בפועל ולקבוע מה טובת הילדים בראי ההנחה שהמעבר בוצע, כאשר גישת "המעשה העשוי" הינה בגדר הלכה מחייבת.

52. לפיכך, בעניינו, סבורה האפוטרופסית לדין, כי יש לבחון את טובת הקטינים בשים לב לכך שהאם כבר פינתה את הדירה השכורה בxxx , שכרה לעצמה דירה בyyy, מתגוררת בשלב זה אצל בני משפחתה בyyy וחזרה לעבוד בyyy.

53. המלצתה של האפוטרופסית לדין הינה להתיר את מעבר הקטינים למגורים בyyy, תוך קביעת מסגרות החינוך של הקטינים בyyy וקביעת זמני שהות נרחבים עם האב וחלוקת ההסעות בין ההורים.

54. האפוטרופסית לדין אינה צופה בעיה הסתגלותית משמעותית שיש בה כדי למנוע את מעבר הקטינים, שכן yyy היוותה את מרכז חייהם של הקטינים, והם התגוררו רק 9 חודשים בxxx עד לפרוץ הסכסוך. משפחת המוצא של שני ההורים בyyy, הקטינים קשורים אליהם, לקטינה יש חברים בyyy וכן יש לקחת בחשבון את רצונם של הקטינים, כפי שהובע בפני האפוטרופסית לדין.

55. האפוטרופסית לדין התרשמה, כי ההורה העיקרי שטיפל בקטינים מיום לידתם הינה האם, כאשר עם פרוץ הסכסוך, האב קיבל על עצמו אחריות גדולה יותר כדי להיות חלק בחיי הקטינים, והדבר מבורך.

56. האפוטרופסית לדין סבורה, כי אין במגורי הקטינים בyyy כדי לפגוע בקשר של האב עם הקטינים, וזאת על אף שבעקבות המעבר לyyy, כדאי לבחון אם נכון להמשיך עם חלוקת זמני שהות שווה, או שמא ניתן להפחית את הלינות בבית האב לפעמיים באמצע השבוע.

57. האפוטרופסית לדין ציינה, כי האם הציעה מיוזמתה חלוקת נטל הסעות הקטינים מyyy, ויש בכך כדי להעיד על נכונותה והתחייבותה לשימור הקשר בין האב לקטינים. עוד סבורה האפוטרופסית לדין, כי אין מקום להטיל את נטל הנסיעות על הורה אחד, שכן יש בכך טעם לפגם באיך שהדבר מצטייר בעיני הילדים ומעורבות ההורה בחיי הילדים (איסוף מהגנים, לקיחה לחוגים וכו'). לפיכך, מוצע לחלק את ההסעות בין ההורים, באופן שיטייב עם הקטינים (הסעה מxxx לyyy על ידי האב, הסעה מyyy לxxx ע"י האם וחלוקת הסעות גם בסופי שבוע).

58. האפוטרופסית לדין התרשמה, כי החלוקה הקיימת בחודש האחרון בין ההורים של יום יום אינה נכונה עבור הילדים, מבלבלת אותם ויוצרת אצלם תחושה שאמם חסרה להם. לפיכך, הציעה האפוטרופסית לדין לשקול כי הילדים ישהו בבית האב פעמיים בשבוע עם לינה וכל סופ"ש שני, מיום שישי ועד ליום א' בבוקר, כאשר חגים וחופשות יתחלקו בין הצדדים בחלקים שווים. כן המליצה האפוטרופסית לדין, כי לצורך קיום תקשורת מיטיבה בין הצדדים לטובת הקטינים, יופנו הצדדים להדרכה הורית.

59. האפוטרופסית לדין המליצה, כי תינתן הכרעה מהירה בשאלת מקום המגורים, שכן קטינה עולה לכיתה א' ויש לייצר עבורה וודאות והכנה ראויה לכיתה א', וכן הוצע כי עד להכרעה שיפוטית, יתאפשר רישום כפול גם למוסדות חינוך בyyy.

60. המלצותיה של האפוטרופסית לדין הועברו לתגובות הצדדים. האם הביעה הסכמות להמלצות אלו, וביקשה להורות כבר עתה על רישום הקטינים למסגרות חינוך בyyy, על מנת לשריין עבורם מקום עד למתן החלטה בסוגיית מעבר המגורים.

61. האב התנגד נחרצות להמלצות האפוטרופסית לדין וציין כי היא נהגה בחוסר שוויון ובאג'נדה מגדרית לטובת האם. בין האפוטרופסית לאם בוצעו מספר שיחות טלפון ואילו עם האב לא בוצעה אף לא אחת; האפוטרופסית נפגשה עם האם פעמיים (פעם אחת עם הקטינים) ואילו עם האב פעם אחת; טענות האם משתרעות על פני 3 עמודים ואילו טענות האב משתרעות על פני עמוד ורבע; האפוטרופוסית אינה מציינת כל התלבטות אלא מציגה עמדה חד משמעית המוטה באופן מובהק לטובת האם, ולא לטובת הילדים. לאורך הפגישה, האב חש מותקף ושהוא נדרש להגן על ההורות שלו. במהלך השיחה, האפוטרופוסית התעקשה לדעת אך ורק מה היה המצב מבחינת הטיפול בילדים לפני המעבר לxxx ולא הסכימה לשוחח על השנה וחצי האחרונות. ניתן לראות כיצד האפוטרופוסית אינה אובייקטיבית לאור המלצתה לחלק את נטל הנסיעות, בניגוד להחלטת בית המשפט. האפוטרופסית מציגה את הדברים כאילו נדרשת הכרעה דחופה, על אף שכבר ניתנה הכרעה שהילדים ימשיכו ללמוד ולהתגורר בxxx , והצורך הדחוף הינו של האם בלבד.

62. האפוטרופוסית אינה מתייחסת לעובדה כי הקטינים כבר השתקעו בxxx ומעבר יגרום לטלטלה מיותרת בחייהם.

63. האפוטרופסית פגשה בקטינים כאשר היו עם האם, והאב גילה כי האם מתדרכת את הקטינים ועושה להם "שטיפת מח".

64. האב שמח על הזוגיות החדשה של האם, אולם בלתי סביר בעליל שכל המשפחה תצטרך לעקור מביתה משום שהאם מבקשת להתגורר עם בן זוגה, ובפרט שלא ניתן לדעת היכן תעבור להתגורר איתו בעוד מספר שנים.

65. האב אינו נוהג לקחת את הקטינים "הרבה פעמים לבני משפחתו ליד וyyy" אלא האב והילדים מבקרים בyyy פעם בשבועיים שלושה ול *** (ליד yyy) הם מגיעים מפעם לפעם.

66. האפוטרופסית לדין קיבלה את דברי האם כ"אמת לאמיתה" מבלי לערוך בירור עם הגורמים שליוו את הצדדים כגון המטפלת הזוגית והמטפלת של הקטין.

67. האפוטרופסית סותרת את עצמה, כאשר מחד טוענת כי אין במעבר משום פגיעה בקשר בין הקטינים לאב ומאידך ממליצה על הפחתת הלינות בבית האב.

68. לטענת האב, האפוטרופוסית לדין הינה בגדר "עו"ד מייצג" ואינה בגדר מומחה, ויש לדחות את המלצותיה ולחילופין לקבוע דיון לצורך חקירתה.

69. ביום 19.07.22, הוגשה עמדתה המשלימה של האפוטרופסית לדין, לאחר שיחה עם הגננת של קטינה והמטפלת ההתפתחותית, אליה פנו ההורים בעניינו של קטין. לדברי המטפלת, שני ההורים מתפקדים, והיא אינה יודעת לומר מה טובת הילדים בסוגיית המעבר, אולם ילדים הם סתגלניים ויסתגלו לכל מקום. עוד ציינה, כי אם הקטינים יישארו בxxx , יש לחלק את זמני השהות בין ההורים בחלוקה שווה. מאידך, אם הקטינים יעברו להתגורר בyyy, לא מומלץ שיהיו בנסיעות ובמעברים תכופים ועדיף מקום אחד לשניהם. בשיחה עם הגננת של קטינה עלה, כי קטינה דיברה הרבה מאוד על yyy, על סבא וסבתא ועל חברה טובה מyyy. לדברי הגננת, הקטינה הינה ילדה שמסתגלת בקלות.

עמדת גורמי הרווחה:

70. ביום 17.07.22, התקבלה עדכון מטעם העו"ס לסדרי דין לפיו לאחר שיחה עם הצדדים, ביקורי בית, פגישה עם הקטינים, ושיחה עם האפוטרופסית לדין ועם הגורמים המטפלים בקהילה ולאור ההתלבטות בשאלה מהי טובת הילדים בנסיבות העניין, הוחלט לקיים ועדת תסקירים, בה ישתתפו ההורים, האפוטרופוסית לדין, העו"ס לסדרי דין, מנהלת המחלקה, עו"ס מחוזית לסדרי דין וכן פסיכולוגית מומחית לילדים המצויים במצבי פרידה בקונפליקט גבוה.

71. ביום 21.07.22, הגישה האם בקשה דחופה למתן החלטה לרישום הקטינים למוסדות חינוך בyyy לצורך שריון מקום עד להכרעה סופית, נוכח סד הזמנים שנותר עד לתחילת שנת הלימודים. לבקשה זו השיב האב בהתנגדות נחרצת כי הדבר הוכרע זה מכבר בהחלטתי מיום 11.05.22 וכעת האם מבקשת לערער על החלטה זו במסווה של בקשה חדשה.

72. ביום 04.08.22 ניתנה החלטה לפיה יש להמתין לקיומה של ועדת התסקירים, בטרם תינתן החלטה בנושא הרישום למסגרות חינוך בyyy.

73. ביום 07.08.22, התקבל לתיק בית המשפט תסקיר המבוסס על מפגשים עם ההורים, ביקורי בית, איסוף אינפורמציה מהגורמים החינוכיים והמטפלים שליוו את המשפחה (גננות, יועצת זוגית, יועצת התפתחותית), מפגש עם הילדים וכן ועדת תסקירים שהתקיימה בתאריך 02.08.22, בנוכחות ההורים, האפוטרופוסית לדין, עו"ס מחוזית לסדרי דין, פסיכולוגית ילדים מומחית, מנהלת רווחה והעו"ס לסדרי דין.

74. בתסקיר מצוין, כי המשפחה התגוררה לאורך השנים בyyy, בסמוך למשפחות המוצא. לפני כשנה וחצי, על רקע משבר זוגי חריף, העתיקו מגוריהם לxxx . חרף מאמצי הצדדים, לא הצליחו לשקם את היחסים וכעבור מספר חודשים החליטו להיפרד. בסמוך לכך, האם ביקשה לחזור ולהתגורר בyyy, אך ניתן צו מניעה בשל ההליכים המשפטיים.

75. בתסקיר מצוין, כי שני הקטינים מאוד קשורים לשני הוריהם ולמשפחה המורחבת, וכי שני ההורים הינם חמים ומיטיבים. הגורמים המקצועיים מתרשמים, כי החלטה שיפוטית מהירה וברורה תסייע לצדדים לחזור לתפקודם ההורי המשותף ותקל על הילדים. הגורמים המקצועיים התרשמו, כי האם מסורה ורגישה לצרכי ילדיה, אולם לעיתים נדמה כי בקשר עם הבת נותנת לה יותר אחריות רגשית מכפי גילה. האב מסור ורגיש לצרכי הילדים, אולם ההתרשמות הינה מקווים נוקשים באישיותו שמקשים עליו לעיתים לשנות עמדות בגמישות לצרכי הילדים.

76. בתסקיר מצוין, כי בטרם ניתנה המלצה, הייתה התלבטות קשה בסוגיית מעבר המגורים, אולם החלופה המתאימה ביותר על פי החלטות הועדה הינה לאפשר לאם ולקטינים לשוב להתגורר בyyy, כאשר זמני השהות עם האב יהיו פעמיים בשבוע לרבות לינה (בימים שיבחרו הצדדים), כאשר האם תביא את הילדים לבית האב בשעה 17:00 והאב יחזירם למחרת למסגרות הלימוד, וכן סופי שבוע וחגים לסירוגין, כאשר האב ייקח את הילדים לביתו ביום שישי עם תום מסגרת הלימודים ויחזירם ביום א' למסגרות הלימוד. יצוין, כי האם הסכימה לחלופה זו ואילו האב התנגד.

77. הוועדה התרשמה כי מרכז חייהם ומשפחתם של הילדים לאורך זמן יהיה יותר שורשי ויציב בyyy, בעוד שבxxx אין להם שורשים ומערכת תמיכה. על אף ששני ההורים הינם הורים טובים ולכל אחד מהם היו טיעונים משכנעים, הוועדה סבורה כי ישנה חשיבות לשחרר את המשפחה ממצב הקונפליקט החריף ואי הוודאות לקראת שנת הלימודים הקרובה ולכן ממליצים על חלופה אחת.

78. עוד הומלץ על משמורת משותפת, וחלוקת זמני שהות בשגרה, בחגים ובחופשות, כאשר בזמני שגרה, הילדים ילונו בבית האב פעמיים באמצע השבוע וכל סוף שבוע שני, ובחגים ובחופשות תתקיים חלוקה שווה בין ההורים.

79. בתאריך 07.08.22 נקבע, כי הצדדים יגישו תגובה עניינית לתסקיר עד ליום 11.08.22, בשים לב לסד הזמנים הקצר ולמועד תחילת שנת הלימודים.

תמצית טענות האם לדו"ח ועדת תסקירים:

80. בתאריך 10.08.22, הגישה האם את תגובתה לתסקיר, בה ציינה כי המלצות התסקיר מקובלות עליה, וכי היא שכרה דירה בyyy מרווחת ומסודרת, בשכונת *****, בכניסה לyyy ובסמוך לרכבת.

81. האם ציינה, כי על אף שתוצאות ועדת התסקירים, במעמד חמישה אנשי מקצוע, נמסרו לאב כבר במפגש עם הועדה ביום 03.08.22, האב התנגד לשריין מקום עבור הקטינים במוסדות חינוך בyyy, וזאת על אף שיכול היה לגלות גדלות רוח ולהסכים לשריון מקומות, ללא קשר להחלטה בדבר המעבר. מכאן עולה, שהאב עושה הכל כדי לטרפד את המעבר.

82. האם הציעה, כי זמני השהות אצל האב באמצע השבוע יהיו בימים שני וחמישי, עם אופציה לשינוי בהתאם לצרכי הילדים, כאשר חלוקת נטל ההסעות תהא בהתאם להמלצות התסקיר.

83. לפיכך, ביקשה האם לאשר את ההמלצות המקצועיות ולאפשר את העתקת מקום המגורים של האם והקטינים לyyy, להורות על רישום הקטינים לאלתר במוסדות חינוך בyyy ולקבוע את זמני השהות בין האב לילדים בהתאם לאמור בתסקיר.

תמצית טענות האב לדו"ח ועדת תסקירים:

84. האב התנגד להמלצות התסקיר ועתר לדחותן. לשיטתו, מעבר הקטינים לyyy הינו בגדר גדיעתם מסביבתם המוכרת בxxx ופגיעה בקשר בינם לבין אביהם.

85. לשיטתו התסקיר דל, עושה רושם כאילו מדובר בסוגיה זניחה כגון תוספת לינה במוצ"ש, ולא בסוגיה הרת גורל, החורצת את דין הקשר בין האב לקטינים.

86. האב טוען, כי בחלקו הראשון של התסקיר, העו"ס מדגישה כי מדובר בהורות שוויונית ועל אף זאת, לא ניתן הסבר מניח דעת מדוע הבחירה הינה שהילדים יעקרו מביתם ולא יישארו בxxx .

87. לטענת האב, על פי הפסיקה, יש לדון בסוגית המשמורת וחלוקת זמני השהות ורק לאחר מכן בסוגית מעבר מקום המגורים, אולם הן העו"ס והן ועדת התסקירים דילגו ישר לשאלת מעבר מקום המגורים.

88. כמו כן, על אף שהועדה ציינה כי "התלבטה קשות" בסוגית מעבר המגורים, בתסקיר מובאת חלופה אחת בלבד, ואין פירוט של חלופות אחרות, כאילו אינן קיימות, תוך שהנימוק לכך הוא שיש מקום לשחרר את המשפחה ובעיקר את הילדים ממצב הקונפליקט החריף ואי הוודאות לקראת שנת הלימודים הקרבה ולכן המליצו על חלופה אחת בלבד.

89. לטענת האב, בהתאם לפסיקה, במקרה של העתקת מגורים קיימת חובה לפרט מספר חלופות ולהביא חוות דעת רחבה הכוללת את האפשרויות השונות שעל הפרק, וכי היעדר דיון בחלופות או דיון בטובת הקטינים, יכול להביא לפסילת חוות הדעת (האב מצטט מתוך בע"מ 1896/16 פלוני נ' פלונית, תמ"ש 14482-12-17 א.ב.ז. נ' ק.מ.).

90. בית המשפט כבר קבע כי הרישום יבוצע למסגרות החינוך בxxx בלבד ודחה את בקשות האם לרישום כפול, ולא חל כל שינוי במצב המשפטי, שכן האב עומד על זכותו לקיים דיון בבקשה ולחקור את הגורמים המקצועיים.

91. לשיטתו של האב, לא ברור מדוע האם ביקשה להעתיק מגורים והאב צריך לשאת "בעונש" (כלשונו) של חלוקה בנטל הנסיעות.

92. המעבר אינו מתיישב עם טובת הקטינים, התסקיר אינו ממצה והמלצותיו הלאקוניות התקבלו לאחר לחץ מצידה של האם.

93. אין כל ספק כי החלטה בנוגע למעבר מקום מגורים לא תתקבל בתוך שבועיים, ולכן אין מקום לאפשר את רישום הילדים למסגרות חינוך בyyy, שכן אם יוחלט בסופו של ההליך שטובת הילדים להישאר בxxx , הרי שהילדים יצטרכו לעשות מעבר חזרה. לעומת זאת, אם הילדים ימשיכו לימודיהם בxxx ובסופו של יום, לאחר בירור מעמיק יוחלט על מעבר לyyy, הרי שיידרשו למעבר אחד בלבד.

השתלשלות האירועים לאחר קבלת עמדות הצדדים לדו"ח ועדת התסקירים:

94. ביום 11.08.22 ניתנה החלטתי, בה צוינו, בתמציתיות, עמדות הצדדים לדו"ח ועדת התסקירים ונקבע: "בנסיבות אלו, שבהן שנת הלימודים עומדת בפתח, והסוגיות שבמחלוקת נבחנו ע"י אפוטרופוסית לדין וע"י ועדת תסקירים בהרכב מורחב, איני רואה מקום למנוע רישום מקביל של הקטינים למוסדות חינוך בyyy לאלתר, בד בבד עם קביעת מועד דיון דחוף לחקירת הגורמים המקצועיים". עוד נקבע, כי בחירת מוסדות החינוך בyyy תיעשה בשיתוף שני ההורים, כאשר בתוך 5 ימים ינהלו הצדדים הידברות בנושא מוסדות החינוך המוצעים, ובמקביל נקבע דיון לחקירת הגורמים המקצועיים ליום 24.08.22.

95. ביום 14.08.22, הוגשה בקשה דחופה לדחיית מועד הדיון מטעם ב"כ האב, שכן מדובר בפגרה, ולטענת ב"כ האב, היא יוצאת לחופש מיום 20.08.22 ועד ליום 01.09.22 (כולל), ובימים 23-25.08.22 בפרט היא שוהה בחופשה עם משפחתה בצפון הארץ שהוזמנה מראש (צורף אישור הזמנת החופשה).

עוד טענה ב"כ האב, כי מאחר וסוגיית המעבר הינה למעשה פסק דין בתיק דנן שעניינו משמורת, הרי שיש לבצע את החקירה על תוכן התסקיר יחד עם מסכת ההוכחות בתיק. בנוסף, בהתאם להוראות מנהל בית המשפט מיום 26.05.22 ישנה רשימה סגורה של עניינים שניתן לדון בהם בתקופת הפגרה השנייה, ומעבר מקום מגורים אינו חלק מהנושאים בהם ניתן לדון בתקופה זו. יחד עם זאת, ב"כ האב ציינה, כי עשתה מאמץ למצוא מועד דיון חלופי אף בזמן חופשתה (למעט הימים בהם היא נמצאת בצפון) אולם לא נמצא מועד נח לכל הגורמים בתיק, וגם העו"ס הודיעה כי היא יכולה להגיע לעדות באוגוסט רק בתאריך 29.08.22. לפיכך, מבוקש לדחות את מועד הדיון ולנהל הליך תקין ומסודר, במסגרתו יוגשו תצהירי עדות ראשית וייקבע מועד לדיון הוכחות בתיק. ב"כ האב אף ציטטה את החלטתי מיום 11.05.22 בה צוין, כי: "ומטבע הדברים, בחינת טובת הקטינים לעניין מעבר מקום מגורים ושינוי מוסדות חינוך, באמצעות גורמי מקצוע, הינו הליך שאורך זמן ולא ניתן לבצעו כלאחר יד".

96. עוד בטרם ניתנה החלטת בית המשפט על גבי בקשת הדחייה, הגישה האם, ביום 15.08.22, תגובה מטעמה, לפיה כל מטרתו של האב הינה למשוך זמן, בכדי ששנת הלימודים תחל והקטינים, בלית ברירה, יישארו בxxx . כתמיכה בטענה זו, ציטטה האם קטע מהאמור בתגובה קודמת של האב לפיה "אין ספק שההחלטה לא תינתן בטרם יחלו הילדים את שנת הלימודים הבאה". לפיכך, ביקש ב"כ האם להקדים את הדיון ליום 21.08.22 או לדחותו ליום 28.08.22.

97. בו ביום (15.08.22), ניתנה החלטת בית המשפט (כב' השופטת הגב' מירב אליהו, בהעדר המותב המטפל ונוכח דחיפות העניין) לפיה בקשת האב לדחיית הדיון נדחית, בין היתר לאור העובדה שהקטינים חשופים לסכסוך בקונפליקט גבוה בין הוריהם וממתינים להכרעה באשר למסגרת הלימודים בה ילמדו בשנת הלימודים הבאה, הצפויה להיפתח בעוד כשבועיים, כאשר בית המשפט עשה מאמצים רבים לקביעת דיון דחוף בפגרה, לאור רצונו של האב לחקור את הגורמים המקצועיים. יחד עם זאת, על מנת לסייע למצוא תאריך מוסכם אחר לדיון בפגרה, הוצע לצדדים לשנות את מועד הדיון ליום 21.08.22 או ליום 29.08.22.

98. ביום 16.08.22, הגיש האב את תגובתו להחלטה מיום 15.08.22, בה טען כי לאחר שיחה עם העו"ס, הרי שהיא לא תוכל להתייצב לדיון ביום 24.08.22, ומאחר והדיון נקבע לצורך חקירת העו"ס הרי שאין טעם לקיימו ללא נוכחותה. עוד צוין, כי העו"ס יכולה להתייצב לדיון רק בתאריך 29.08.22, ב"כ האב מוכנה להתייצב לכל מועד שייקבע לרבות יום שישי, וזאת בפרט שלא תיפגע חופשתה המתוכננת עם משפחתה בין ה 23.08.22 ל- 25.08.22, ואילו ב"כ האם והאפוטרופוס לדין מסכימים לקיים את הדיון רק בתאריך 21.08.22. לפיכך, התבקש בית המשפט לדחות את הדיון הקבוע ליום 24.08.22 ולהורות כי הילדים יחלו את לימודיהם בxxx עם חבריהם ולקבוע מועדים להגשת תצהירי עדות ראשית וקביעת דיון הוכחות, או לחילופין לקבוע דיון ליום 29.08.22, בהתאם לעמדת העו"ס.

99. ביום 16.08.22, ניתנת החלטת בית המשפט (כב' השופטת הגב' שירלי שי, בהעדר המותב המטפל), לפיה נדרשת עמדת האם, האפוטרופוס לדין והעו"ס לאלתר, כאשר במקביל הוצע לאב לשלוח שאלות הבהרה לעו"ס בתוך 24 שעות.

100. ביום 17.08.22, התקבלו עמדות האם, האפוטרופוסית לדין והעו"ס.

101. עמדת האפוטרופוס לדין הינה כי דחיית הדיון עד ליום 29.08.22 עשויה לגרום לנזק לקטינים, ובפרט לקטינה קטינה שאמורה לעלות לכיתה א', שכן קיום דיון בתאריך 29.08.22 עשוי לגרור דחייה בקבלת הכרעה לגבי שאלת מקום מגוריהם ומקום החינוך של הקטינים, ועשוי לפגוע בזכותה של קטינה להתחיל לימודיה בכיתה א' מתוך מקום של וודאות, הכנה מוקדמת, ארגון חפציה ויכולתה להתרגש מהיום הראשון בכיתה א'. לפיכך, ככל שהעו"ס לא תוכל להתייצב ביום 24.08.22, יש להקדים את הדיון ליום 21.08.22, ויש להכריע האם לזמן את העו"ס לסדרי דין או את העו"ס המחוזית שנכחה בוועדת התסקירים או לאפשר חקירה בהיוועדות חזותית, לצד שאלות ההבהרה שבית המשפט הורה על הגשתן לאלתר לעו"ס לסדרי דין.

102. בעמדת שירותי הרווחה מיום 17.08.22, עליה חתומות העו"ס לסדרי דין, הגב' ****, ומנהלת אגף הרווחה, הגב' ******, נכתב כדלקמן:

"השיקולים שעמדו בבסיס המלצתנו היו, כי מדובר במשפחה נורמטיבית וזוג הורים מסור אשר נקלעה למשבר גירושין בעצימות גבוהה.

...הילדים הינם ילדים חברותיים וסתגלנים ולכן לא התרשמנו כי אחת מהאפשרויות תגרום להם לקושי משמעותי.

הנקודות שעמדו בבסיס ההמלצות של "וועדת התסקירים" היו:

1. השורשים של המשפחה ומשפחות המוצא הינו בyyy.

2. העובדה כי נעשה על ידי ההורים ניסיון להתרחק מyyy על מנת לשקם את הזוגיות, ניסיון שלא צלח ולאחר 9 חודשים החליטו להיפרד והאם בטאה רצונה שיחזרו לyyy.

3. ניסיונותינו לבדוק עם ההורים יכולתם להתגמש ולהתפשר העלתה כי האם תהיה מוכנה להעתיק את מקום מגוריה לכל מקום שבו ישהו הילדים (על פי החלטת בית המשפט) בעוד האב נקט בדפוס נוקשה שלא מוכן לשקול שום אופציה מלבד הישארותם של הילדים בxxx .

4. כאמור התרשמותנו מתוך שיחות עם הגורמים המקצועיים שמלווים את המשפחה והילדים שחזרה לyyy, לא תהווה טראומה עבור הילדים.

5. באשר לזמני השהות, המלצות הוועדה היו כי האם תשתתף בנטל הסעות הילדים.

לאור האמור, ובהתייעצות עם העו"ס המחוזית לחוק סדרי דין, אנו מתרשמים כי אין בידנו להוסיף והגעתו לעדות מתייתרת. ..."

כן צוין, כי לא יעלה בידם של חברי הועדה להתייצב לדיון ביום 21.08.22 וככל שבית המשפט יורה, יוכלו להתייצב ביום 29.08.22.

103. יצוין, כי האם, בהתחלה, הביעה את הסכמתה לדחיית הדיון ליום 29.08.22, אולם לאחר קבלת עמדת גורמי הרווחה מיום 17.08.22, הודיעה האם כי דחיית הדיון ליום 29.08.22 פירושה גרימת עינוי דין לקטינים ולכן האב מוזמן לחקור בהיוועדות חזיתית או לחילופין לשלוח שאלות הבהרה או לחילופין לחקור את העו"ס המחוזית.

104. משכך, ביום 17.08.22, ניתנה החלטת בית המשפט (כב' השופטת שירלי שי, בהעדר המותב המטפל) לפיה נוכח הדחיפות שעולה ועל יסוד עמדות האפוטרופוס לדין ועו"ס ועדת תסקירים, הרי שאין מקום לדחיית הדיון והוא יוקדם ליום 21.08.22 בפני המותב המטפל, כאשר ככל שהעו"ס לא תוכל להתייצב, תתאפשר חקירתה בהיוועדות חזותית. כן הורה בית המשפט לאב להמציא שאלות הבהרה לעו"ס טרם הדיון ושב"כ הצדדים יהיו ערוכים לסיכומים בעל פה.

105. ביום 21.08.22, הוגשו לתיק שאלות ההבהרה מטעם האב, וכן התקיים דיון אליו התייצבו הצדדים ובאי כוחם, האפוטרופוסית לדין, עו"ס לסדרי דין מאגף הרווחה בxxx , גב' *****, אשר ערכה את התסקיר (להלן: "העו"ס") ועו"ס לסדרי דין, מנהלת אגף הרווחה בxxx , גב' ****. כמו כן, התקיימו סיכומים בע"פ מטעם ב"כ הצדדים.

דיון ההוכחות מיום 21.08.22:

106. בפתח הדיון ציינה ב"כ האב, כי מדובר בדיון הוכחות במשמורת בחטף, מבלי שניתן לאב יומו בבית המשפט בצורה מסודרת, שכן האב רוצה להזמין עדים מטעמו: יועצת הגמילה של הקטין, היועצת הזוגית של הצדדים וכן בני משפחה וכן האב מעוניין במינוי מומחה. לעומת זאת, ב"כ האם ציין, כי מדובר בניסיון נוסף של האב למשוך זמן ולמנוע את ההכרעה במסגרות החינוך של הלימודים טרם פתיחת שנת הלימודים הנוכחית. לטענת האם, יש כבר שתי עמדות מטעם האפוטרופוסית לדין, דו"ח ועדת תסקירים ותוספת עדכון של גורמי הרווחה מיום 17.08.22, אולם האב טומן ראשו בחול, מתעקש לקיים דיון לחקירת הגורמים המקצועיים ולאחר מכן מלין על כך שנקבע דיון דחוף בפגרה ולפיכך יש לחייבו בהוצאות משפט ריאליות בתיק דנן.

107. בחקירתה, נשאלה העו"ס מדוע בתסקיר צוין כי הייתה התלבטות קשה בסוגיית מעבר מקום המגורים, אולם בפועל לא צוינו בתסקיר החלופות השונות, והשיבה כדלקמן (כל ההדגשות בפרוטוקול מיום 21.08.22 שיכונה להלן "הפרוטוקול" הינן של הח"מ):

"בהקשר של הדילמה הקשה, אנחנו נתקלים בדילמות הרבה יותר קשות מבחינת טובת הילדים כשמדובר בקונפליקט ברמה גבוהה שמגיע אלינו. יש פה שני ילדים מטופלים עם הורים טובים שרואים צרכי הילדים ודואגים להם, גם ברמה הפיזית וגם הנפשית, כל אחד בנפרד ואני התרשמתי, בדומה למטפלות שליוו אותם בהליך הזוגי וההדרכה ההורית ואנשי הוועדה שכלל לא מדובר פה בקושי של הילדים אלא במאבק כוחות של ההורים שעלו על עץ גבוה ומתנקז לנושא של yyy או xxx . ברגע שהאב הביא כל מיני טיעונים, אפשר היה מאוד להזדהות עם הפגיעה שלו אך אפשר היה מאוד, אני כבן אדם וכאשת מקצוע, יכלתי מאוד להזדהות עם הטיעונים שלו ולהבינם ברמה הרגשית והקוגניטיבית ומצד שני גם האמא הביאה טיעונים, אין פה מישהו אחד שצודק ואחד שלא וההפרש הוא בנקודות מאוד זהירות ולכן כינסתי את הוועדה מכיוון שהבנתי שמדובר פה... מה שאני הבנתי כאשת מקצוע וגם חברי הוועדה הסכימו איתי ובוועדה נכחה גם פסיכולוגית מומחית לעניין הילדים, ולכן אין צורך במומחה חיצוני, היו לנו את כל המומחים שם, ורצינו לראות באמת האם ההורים יכולים לצאת רגע מהקונפליקט שלהם ולראות את טובת הילדים כי לדעתי ולדעת כל חברי הוועדה, הטראומה שתיגרם לילדים עם המעבר היא הרבה יותר קטנה מאשר מעורבותם של הקטינים בסכסוך". (ראה: ע' 7 לפרוטוקול, ש' 21-33).

כאשר ב"כ האב שבה ושאלה לגבי החלופות, הוסיפה העו"ס כדלקמן:

"כל הזמן עמד לנגד עינינו שיש פה שני ילדים, במיוחד ילדה בת 6 שעולה לכיתה א' והמתח בין ההורים גורם לילדים למתח מאוד גדול ומצוקה מאוד גדולה, ולא בכדי כתבנו חלופה אחת כי חשבנו שלתת עוד חלופה זה רק יבלבל וישאיר את הדברים פתוחים שהמטרה היא לתת משהו שאנחנו חושבים ומאמינים. החלופה האחת היא על דעת העו"ס המחוזית שיודעת שהיא זו שכתבה את התסקיר החדש ומודעת לחלופות, וראינו לנכון לא לכתוב יותר מדי חלופות כאנשי מקצוע כי זה לא נכון". ראה: מעמ' 7 לפרוטוקול, שורה 35 ועד עמ' 8 לפרוטוקול, ש' 4).

108. כאשר נשאלה העו"ס, מה היו חילוקי הדעות בועדת התסקירים השיבה כדלקמן:

"ת. בוועדה בשלב מסוים נשארנו עם הורה אחד כל פעם, הפסיכולוגית והעו"ס המחוזית שאלו כל הורה מה יקרה אם ביהמ"ש יפסוק לטובת הצד השני, האמא אמרה בכאב גדול שתהיה איפה שיהיו הילדים למרות שהיא חושבת שטובתה וטובת ילדיה בyyy, לעומת זאת האב אמר שהוא לא יכול לראות שום אופציה אחרת של מעבר נשאר מאוד נוקשה בעמדותיו, שמבחינת אנשי הוועדה זה לא היה לזכותו, זה הנקודות שהכריעו לטובת האם. אני חשבתי אחרת לא מהבחינה של הורה טוב יותר אלא הרגשתי שהאב אבא מאוד פגוע מהסיטואציה המשפחתית והשקיעה את נשמתו בילדים וחשוב לו שיוכל להשאר אבא דומיננטי, חשבתי שהנזק יהיה שהוא יקח את זה מאוד קשה ברמה שזה יעבור לילדים לעומת זאת, האם יותר גמישה ותוכל יותר להסתגל להחלטה כנגדה מול הילדים. לכן חשבתי שיכול להיות שאם האב ישאר במקום הנוקשה הזה זה לא יהיה לטובת הילדים לא בגלל שאחד או אחר צודק, אני חושבת רק על הילדים מה יוריד מהם את הנטל.

... אני הייתי בדעת מיעוט, כל שאר חברי הוועדה סברו אחרת ממני ולכן גם כתבנו את השיקולים, הם חשבו שלחזור לyyy זה מקום שיש בו שורשים ובסיס לילדים האלה, הם חשבו שמבחינת האבא המקום מגורים מבחינת העבודה שלו זה לא משנה כי גם ככה הוא נוסע שעה וחצי ל kkk. הם חשבו שהנוקשות שלו זה משהו שהוא לא לטובת הילדים.

... חשבנו שזה מאבק כוחות שלו מול האמא ולא לטובת הילדים". (ראה: עמ' 8, ש' 20-32, 35-36; עמ' 9, ש' 1-5).

109. כאשר נשאלה העו"ס, מה נבדק קודם ע"י גורמי המקצוע, מקום המגורים או שאלת המשמורת, השיבה:

" מכל השיחות שקיימתי עם גורמי המקצוע שליוו את המשפחה וההתרשמות של כעו"ס

לסדרי דין ומטפלת זוגית ומשפחתית הביתה שאין הבדל בין ההורים מבחינת המשמורת

ולכן הסוגיה שיותר התייחסנו אליה היתה סוגיית המעבר".

ראה: עמ' 9 לפרוטוקול, ש' 14-18.

110. כאשר נשאלה העו"ס על הפגיעה בקשר שבין האב לילדים, ככל שיאושר המעבר לyyy, השיבה:

"אני חושבת שקודם כל אם היום מבחינה טכנית האב נמצא איתם חצי מהזמן, אז יהיה מבחינה טכנית יום אחד פחות יש פה פגיעה, אך הפגיעה שאותי יותר מדאיגה היא הפגיעה הרגשית שאין השלמה מצד האב לעניין הזה ולכן אני לא בטוחה איך זה ישפיע על הילדים". (ראה: עמ' 9 לפרוטוקול , ש' 7-9).

וכן:

"ש. את סברת שאין הבדל בין ההורים מבחינת הטיפול בילדים, אבל אם יבוצע המעבר

יופחת יום מזמני השהות, הבית המרכזי הוא בyyy, החברים יהיו בyyy כי הם

ילמדו שם, הם גדלים הם ירצו להיות יותר בyyy, וכתוצאה מכך הקשר המהותי עם האב יפגע?

ת. מבחינת הועדה, אותו דבר יקרה אם היינו ממליצים שהם ישארו פה זה היה קורה עם האם. הם חושבים שזה שהיא מעדיפה להשאר עם הילדים ולא לפצל מגורים זה לא צריך להיות לרעתה. טובת הילדים היא שיהיה להם הורים מאושרים שיטפלו בהם, זה יכול לקרות בכל מיני אופציות לא רק אם ישארו ב xxx ".

ראה: ע' 9 לפרוטוקול, ש' 19-25.

111. העו"ס הוסיפה וציינה, כי אין ספק שטובת הילדים הינה ששני הוריהם יתגוררו בסמיכות זה לזו, אולם זכותו של כל הורה לגור היכן שהוא רוצה, ו"הועדה החליטה כפי שהחליטה, אני לא רואה עוד צורך להגן יותר על החלטות הועדה". לטענתה, אף הוצע לשני ההורים להתפשר ולעבור ל nnn, אולם שניהם סירבו לכך. (ראה: מעמ' 9 לפרוטוקול, ש' 34 ועד עמ' 10 לפרוטוקול, ש' 3).

עוד העידה העו"ס, כי השורשים של שני ההורים הינם בyyy (הוריה של האם ואביו של האב), וכי היא לא בדקה את טיב הקשר בין הצדדים להוריהם, אלא הבינה משני הצדדים שיש קשר טוב עם הסבים והסבתות משני הצדדים והסתפקה בכך. (ראה: ע' 10 לפרוטוקול, ש' 4-31).

112. כאשר נשאלה העו"ס, האם שוחחה לבד עם הילדים, ללא נוכחות ההורים, השיבה כי היא לא חושבת שהיה מקום לערב את הילדים בסיפור, שכן היא הבינה ששני הצדדים מערבים את הילדים במחלוקות ביניהם וזה גרוע בעיניה ומחזק את המסקנה שצריך לסיים את ההליך, ליתן החלטה וליתן המלצה אחת, מבלי להותיר את הנושא פתוח למספר חלופות. ראה: עמ' 11 לפרוטוקול, ש' 1-5.

113. לעניין נטל הנסיעות, הבהירה העו"ס, כי ככל הנראה חלה טעות בהמלצות התסקיר לפיהן האב ייקח ויחזיר בעצמו בסופי שבוע והכוונה הייתה שהצדדים יחלקו ביניהם את נטל הנסיעות. ראה: עמ' 11 לפרוטוקול, ש' 30-32.

114. בחקירתה ע"י ב"כ האם, הבהירה העו"ס , כי בעדותה בפני בית המשפט הביעה את דעתה האישית, ולא את עמדת ועדת התסקירים, וכי בוועדה נכחו 5 גורמי מקצוע והיא הייתה בדעת מיעוט מול ארבעת חברי הועדה האחרים.

וכן:

"ש. זה נכון לומר שהאישה לא הביעה רצון לגור בxxx אלא כברירת מחדל היה וביהמ"ש לא היה מאשר את המעבר אזי היא תתגורר איפה שהילדים יהיו, כלומר השאלה שהוצגה לך ע"י ב"כ התובע שהאישה הסכימה לגור בxxx איננה נכונה ומדויקת?

ת. נכון. במקרה הזה זה שימוש בראיה שלה ובגמישות שלה לטובת הילדים כנגדה ולא בצדק.

ש. אם אני אתרגם את האמירה של האישה, אז היא למעשה ראתה את טובת הילדים לנגד עיניה לעומת האב שהיה קשיח שאמר שגם אם יקבעו שהילדים עוברים לyyy הוא נשאר בxxx ולא ראה את טובת הילדים?

ת. נכון, זה היה שיקול מכריע של הוועדה". (ראה: עמ' 12, ש' 13-20).

115. בסיום חקירתה של העו"ס, ציינה הגב' ****, מנהלת אגף הרווחה כדלקמן:

" אני מנהלת האגף בxxx , עו"ס לסדרי דין, מטפלת משפחתית וזוגית שעוסקת בכך הרבה שנים, כשהעו"ס לסדרי דין הביעה בפני התלבטות סברנו שאנחנו צריכים גורמים טיפוליים נוספים ונכנס וועדת תסקירים ונקח מומחה שלא נמצא בחלק הרגשי לא בדיוק כמו שהעו"ס לסדרי דין הייתה, אלא מישהו באמת שעוסק בתחום ורואה הרבה מאוד מצבים של קטינים במצבי קונפליקט גבוה, היא פסיכולוגית ילדים קלינית מומחית הגברת שרית ארביב, וכמובן אביטל סופר שהיא עו"ס מחוזית ואז אנחנו יושבים ומקדישים למעלה משעתיים על הנושא ושומעים את הדעות של כולם גם של ההורים, האב אמר שיצאתי לקראת הסוף זה נכון, התלבטנו בחנו את הדברים ונאלצתי להיות בפגישה אחרת ולכן עזבתי לפני שההורים נכנסו שוב. שמעתי גם כל אחד מההורים בנפרד. ההחלטות כבר היו לאחר ששמענו את כל אחד מההורים בנפרד ומה יהיה עם אופציה כזאת או אחרת.

ש. הפסיכולוגית נפגשה עם הילדים?

ת. לא, היא פסיכולוגית חיצונית שמקבלת חומרי רקע.

ש. ממי היא מקבלת את החומרים?

ת. מהעו"ס לסדרי דין שמכינה דו"ח לכל חברי הוועדה טרם ההתכנסות.

ש. האם זה נכון שחברי הוועדה קראה את העמדה של האפו'?

ת. כן כולם ואני קוראת הכל לפני הוועדה.

ש. את התגובה של האב לעמדה של האפו' קראת?

ת. כן, והאב גם אמר לי שהוא מוטה לטובת האישה.

ש. האם כל חברי הוועדה היו חשופים לכל החומרים הללו?

ת. לא יודעת בנוגע לעמדה שלו אך לגבי האפו' לדין כן, הם עברו על כל החומרים לא על אלו

שהוא שלח.

ש. את זוכרת שהעו"ס המחוזית אביטל אמרה לאב בוועדה ראית מה האפו' החליטה?

ת. לא זוכרת".

ראה: מעמ' 13 לפרוטוקול, ש' 32 ועד עמ' 14 לפרוטוקול, ש' 18.

116. לאחר סיום חקירת העו"ס, ביקשה ב"כ האב לחקור את האם. יצוין, כי האם העידה כי לא הייתה היכרות מוקדמת בינה לבין האפוטרופוסית לדין (ראה: עמ' 15 לפרוטוקול, ש' 28-29). לטענת האם, יחסיה עם אמה טובים אולם היו ויכוחים על רקע המעבר של האם להתגורר בxxx . עוד העידה האם, כי בתקופה שבה הצדדים התגוררו בyyy, אמה נכחה באסיפת הורים של הקטינים כשהצדדים היו באילת, וכן נכחה במסיבת חנוכה ובימי הולדת של הקטינים בגן ובנוסף, אספה את הקטין מהגן מעל 10 פעמים מאז שהוא נולד. עוד העידה, כי אמה לא הגיעה לבקר אותה בxxx כי לא אהבה את המעבר שלה לאזור המרכז, אולם האם והילדים היו נוסעים לבקר אותה בyyy פעמיים בשבוע, ואילו כאשר התגוררו בyyy, הייתה מבקרת את אמה בערך 3 פעמים בשבוע. (ראה: עמ' 16 לפרוטוקול). עוד נטען ע"י האם, כי אין גבר שמתגורר עמה בדירה בyyy (ראה: עמ' 17 לפרוטוקול, ש' 6-8).

117. יצוין, כי ב"כ האם הצהיר, כי אין לו צורך לשאול את האב שאלות סרק, לאור העובדות המצוינות בתסקיר.

118. האפוטרופוסית לדין ביקשה להבהיר, כי היא שוחחה עם כל אחד מהקטינים בנפרד בבית האם ולאחר מכן פגשה את האב וכי אין זה מתפקידה לבחון אינטראקציה בין הילדים להוריהם. לדבריה, האם ביקשה לשוחח עמה שלא בנוכחות הילדים, ולכן הוצע לה להגיע לפגישה נוספת במשרדה של האפוטרופוסית לדין. לדברי האפוטרופוסית לדין, אין לה היכרות מוקדמת עם מי מהצדדים והיא חוזרת על עמדתה שיש לאפשר את המעבר של הקטינים לyyy. לטעמה, ההתלבטות של העו"ס נובעת מהזדהותה עם היותו של האב נבגד וקורבן לנסיבות, אולם אם מנטרלים את טענת הבגידה (כאשר לטענת האפוטרופוסית לדין, לו המצב היה הפוך והאב היה בוגד באם, סוגית הבגידה כלל לא הייתה עולה על הפרק) ואם מתייחסים רק לטובת הילדים, אזי הילדים הם סתגלנים ואין להם תחושה שעוברים למקום חדש כשמדברים על yyy, שכן הם מרגישים שם בנוח ומביעים רצון להיות יותר עם האם והתרשמותה של האפוטרופוסית לדין הינה שמרכז החיים העיקרי של הקטינים היה בyyy.

סיכומי הצדדים:

119. ב"כ האם חזר על העובדות שנקבעו בשתי העמדות של האפוטרופוסית לדין ובתסקירים. לדבריו, בכוונת האב לעשות הכל כדי למנוע את מעבר האם והקטינים לyyy, גם אם הדבר לא עולה בקנה אחד עם טובת הקטינים. האב ניסה למשוך זמן, לא רצה לקדם מינוי של אפוטרופוס לדין וזימון תסקיר והוא מעוניין למנוע הכרעה טרם פתיחת שנת הלימודים. עוד נטען, כי לא ניתן לזקוף לחובת האם את אמירתה שהיא תתגורר בכל מקום בו יתגוררו הילדים, שכן זה נאמר כברירת מחדל ורק מוכיח שהאם קשובה לטובת הילדים, לעומת האב שמסרב לקבל את האפשרות שהילדים יתגוררו בyyy. ב"כ האב ציין כי עדותה של העו"ס אינה אובייקטיבית והיא ניסתה לסייע לאב, וזאת למרות שהיא קיבלה על עצמה את מסקנות ועדת התסקירים ואף הגישה לבית המשפט עדכון מאוחר יותר בו ציינה מה הן הנקודות שעמדו בבסיס המלצות הועדה והביעה עמדה נחרצת שאין צורך במתן עדות בבית המשפט. צוין, כי בוועדת התסקירים נטלו חלק העו"ס לסדרי דין, מנהלת אגף הרווחה, העו"ס המחוזית, פסיכולוגית ילדים והאפוטרופוסית לדין, כאשר הועדה התכנסה למשך כשעתיים וחצי, שמעה את עמדות הצדדים ובסוף נתנה המלצה פה אחד לאשר את מעבר לyyy, בראי טובת הקטינים. לפיכך, רצון האב לחקור את העו"ס מהווה ניסיון כושל למנוע את המעבר לyyy.

120. ב"כ האם הפנה למספר פסקי דין בהם נקבע כי זכותו של ההורה המשמורן לקבוע את מהלך חייו והדבר עשוי להיטיב עם הילדים, מבלי לפגוע בקשר עם ההורה האחר. יש להתחשב בשאיפות של הורה הרוצה להתקרב למשפחת המוצא או להתקדם מבחינה מקצועית ויש לקחת בחשבון שכאשר האם המשמורנית מרוצה ומאושרת, הדבר משפיע לטובה גם על הקטינים. עוד הפנה ב"כ האם לפסקי דין הקובעים את חשיבותם של חוות דעת מקצועיות והנטייה של בתי המשפט לאמץ מסקנות של גורמים מקצועיים וניטרליים, אלא אם כן קיימים טעמים כבדים ובעלי משקל ממשי המצדיקים דחייה של חוות דעת. כמו כן, ב"כ האם שב וחזר על דרישתו לפסוק הוצאות ריאליות בתיק דנן.

121. ב"כ האב ציינה, כי ישנה העדפה לשמירת המצב הקיים כך שהילדים יחלו לימודיהם בxxx , במקום המוכר להם ועם חבריהם, ויינתן לצדדים זמן לברר את הסוגיה בצורה יותר מעמיקה, לרבות סוגיית המשמורת, שכן אם תינתן כבר עתה החלטה המאפשרת מעבר לyyy, כבר יהיה קשה להשיב את הגלגל לאחור ולהחזיר את הילדים מyyy לxxx .

122. לטענת ב"כ האב, התיק נפתח במרץ 2022, לפני כחצי שנה ובמשך חודשיים, האם הייתה עסוקה בשאלת הסמכות, ורק לפני כ-4 חודשים החליטה להגיש את הבקשה להעתקת מקום מגוריה ומאז היא מריצה את כל הגורמים המקצועיים ומכנסת את כולם בפגרה, כאשר ברור כי לא ניתן בארבעה חודשים לקבל החלטה כה גורלית לגבי הילדים.

123. הילדים אינם צריכים לסבול מהחלטות קפריזיות ובלתי יציבות של האם, שכן מדובר בשאלה הרת גורל והדיון נערך בפגרה בלחץ של זמן, פחות משבועיים לפני פתיחת שנת הלימודים, כאשר ברור שכל החלטה שתינתן, מי מהצדדים ירצה לערער עליה.

124. לאב יש זכות לנהל הליך הולם והוגן של התובענה, לרבות זימון עדים, מינוי מומחה והוכחת טענותיו לגבי נסיבות המעבר לאזור המרכז.

125. בתיקי הגירה או מעבר מקום מגורים, יש לדון קודם בתביעת המשמורת ואז בשאלת המעבר ובתיק דנן זה לא קרה, שכן גם האפוטרופוסית לדין וגם העו"ס המליצו על המעבר ורק אז התפנו לבחון את סוגיית זמני השהות. במקרה דנן, ההורות היא שוויונית לחלוטין ואין העדפה של הורה אחד על משנהו, ולכן עמדת הגורמים המקצועיים הינה מוטית מגדרית לטובת האם.

126. לגבי הפסיקה, הרי שהפסיקה מדברת על אם משמורנית, אלא שבמקרה דנן, אין אם משמורנית אלא שני הורים שוויוניים, וכמו שלאם יש זכות להיות שמחה ומאושרת, כך גם לאב. האב אינו יכול לעבור לyyy בגלל שהוא עובד בkkk, ורוב חברות התחום נמצאות בkkk. לעומת זאת, האם, שהינה עו"ד, מצאה עבודה בkkk והיא בחרה לעזוב אותה ולעבור לעבוד בyyy. כמו שהאם רוצה להתקרב למשפחת המוצא, כך האב מבקש להתקדם מבחינה מקצועית, ואין סיבה להעדיף את האינטרסים של האם על אלו של האב. גם גישת "המעשה העשוי" אינה מתאימה במקרה דנן, שכן האם הצהירה בעבר שהיא מחכה להכרעת בית המשפט וכמו שהיא העידה שביטלה חוזה שכירות קודם בyyy, היא יכולה לבטל גם את חוזה השכירות הנוכחי.

127. לעומת זאת, קיימת גישה אחרת בפסיקה לפיה אין להעמיד את מבחן רווחת ההורים ככזה המושל בטובת הילדים, וחופש התנועה ושיקום חייו של ההורה אינם דוחקים את טובת הילדים. במקרה דנן, אין ספק שמעבר לyyy יכביד על הקשר של האב עם הילדים, תוך העדפת הקשר עם המשפחה השורשית המורחבת על פני הקשר עם האב. בנוסף, הדבר יכביד על הילדים שנדרשים להתמודד עם המצב החדש, לרבות בנסיעות ממושכות ובפקקים, יקיצה מוקדמת ופגיעה ביצירת קשרים חברתיים.

128. לטענת האב, ממילא רוב בני משפחתה של האם מתגוררים באזור המרכז וממילא הוריה של האם, המתגוררים בyyy, כמעט ואינם מסייעים לה באיסוף והשגחה על הילדים. בנוסף, האם העידה כי ממילא הייתה מבקרת את הוריה פעמיים בשבוע בתקופה כשהיא התגוררה בxxx וכעת היא מבקרת אותם 3 פעמים בשבוע, כאשר מדובר בהבדל קטן, בעוד שהפחתת זמני השהות של האב והילדים לפעמים בשבוע במקום שלוש הרבה יותר משמעותי עבורו ועבור הקטינים.

129. לגבי התסקיר – הרי שהוא נערך בחופזה, הפרקים שלו דלים וחסרים בו פרמטרים רבים כגון החלופות והערכה מסכמת של העו"ס. בנוסף, העו"ס שטיפלה בתיק, פגשה את הצדדים ואת הילדים והיא הגורם המקצועי המרכזי בתיק הייתה בדעה שהילדים צריכים להישאר בxxx , כאשר מולה עמדו 3 בעלי מקצוע שלא מכירים את הצדדים ולא פגשו את הילדים.

130. במצב כזה, ברור שיש צורך במינוי מומחה, פסיכולוג קליני, שיבדוק את הסוגיה לעומק, ואין מקום ליתן החלטה הרת גורל במצב שבו יש מחלוקת כה משמעותית בין הגורמים המקצועיים.

131. לבית המשפט יש שיקול דעת לסטות מהמלצות הגורמים המקצועיים, והוא אינו בגדר "חותמת גומי", בוודאי במקרה דנן שבו ישנה דעת מיעוט של העו"ס.

132. לכן, יש להמתין לחוות דעת מומחה ובינתיים לאפשר לילדים להתחיל את שנת לימודיהם בxxx .

133. לגבי סוגיית החיוב בהוצאות משפט, הרי שמי שגרר את הצדדים לנהל דיון דחוף בפגרה הינה האם, בעוד האב רצה לקיים דיון הוכחות רגיל במסגרת ניהול התיק, ולא בפגרה.

134. ב"כ האם השיב לסיכומי ב"כ האב וציין, כי צר לו על הצהרת האב כי על כל החלטה שתינתן יוגש ערעור שכן מדובר בניסיון להלך אימים. ב"כ האם ציין, כי העובדה שאין בתסקיר חלופות אינה בגדר פגם, אלא מעידה על כך שאין לבטים אלא המלצה חד משמעית של 5 אנשי מקצוע. לא בכל תיק יש צורך במינוי מומחים, אלא רק כאשר יש ספקות והתסקיר לא עונה על הציפיות, אולם במקרה דנן לא מדובר בתסקיר רגיל אלא בקיומה של ועדת תסקירים, דבר שלא נעשה בכל תיק, וגם העו"ס שהייתה בדעת מיעוט קיבלה את המלצות הועדה.

135. בנוסף, כאשר נקבע דיון הוכחות בפגרה, ב"כ האב לא הגישה בקשת רשות ערעור ולא הגישה בקשת עיכוב ביצוע, וכעת היא אינה יכולה לומר שהדברים נעשו בחופזה.

136. יש להניח בצד את הפסיקה העוסקת בהורה משמורן ולהתמקד בטובת הקטינים, כאשר עפ"י כל הדו"חות הם מחוברים יותר לyyy מאשר לxxx .

137. עוד צוין, כי האם אכן עבדה בkkk אלא לא כעו"ד, ואילו בyyy היא עובדת כעו"ד ומקווה להתפתח שם.

דיון והכרעה:

138. לאחר עיון בכל החומר המצוי בתיק, לרבות עמדת האפוטרופוסית לדין, התסקיר המבוסס על איסוף אינפורמציה מההורים, מהאפוטרופוסית לדין, מהגורמים המטפלים במשפחה וכן קיום ועדת תסקירים שהתכנסה בשילוב 5 גורמי מקצוע, בשים לב לגילם של הקטינים, לטובתם, לצורך לפתור את הקונפליקט בין ההורים בהקדם האפשרי ולאחר שמיעת הטענות החקירות במסגרת הדיון מיום 21.08.22, הגעתי למסקנה כי יש לאפשר את חזרתם של הקטינים לyyy ורישומם למוסדות חינוך בyyy, תוך שמירה על זמני שהות נרחבים, קבועים ויציבים עם האב, כפי שיפורט להלן.

139. סעיף 15 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב - 1962 (להלן: "חוק הכשרות המשפטית") קובע:

"אפוטרופסות ההורים כוללת את החובה והזכות לדאוג לצרכי הקטין, לרבות חינוכו, לימודיו, הכשרתו לעבודה ולמשלח-יד ועבודתו, וכן שמירת נכסיו, ניהולם ופיתוחם; וצמודה לה הרשות להחזיק בקטין ולקבוע את מקום מגוריו, והסמכות לייצגו".

140. בסעיף 25 לחוק הכשרות המשפטית נקבע, כי בהעדר הסכמה בין ההורים, יכריע בעניין בית המשפט.

141. הכרעת בית המשפט בעניינים הנוגעים לקטינים כפופים לעיקרון העל של טובת הילד.

142. ברע"א 4575/00 פלונית נ' אלמוני, נפסק ע"י כב' בית המשפט העליון, כי טובת הילדים הינה לגדול במחיצת שני הוריהם, ואילו פרידה של ההורים כרוכה במידה של ניתוק בין אחד ההורים לילדיו. לפיכך, לאחר הפירוד, יש לקבוע הסדר משמורת המאפשר לילדים ליהנות ממסגרת יציבה במשמורתו של ההורה שנמצא מתאים יותר, ועם זאת לשמור על קשר עם ההורה האחר. בחינה זו צריכה להתבסס על תשתית עובדתית נאותה, לרבות חוות דעת מומחים. בהיעדר ראיות בעלות משקל לסתירת האמור בחוות דעת המומחים, ייטה בית־ המשפט לאמץ את ממצאי חוות הדעת ומסקנותיהן. במקרים שבהם הילדים הינם רכים בשנים, מתווספת לשיקוליו של בית המשפט חזקת הגיל הרך, שלפיה ילדים קטנים יימסרו למשמורת אמם, אלא אם הוכחו נסיבות מיוחדות להורות אחרת, כאמור בסעיף 25 לחוק הכשרות המשפטית. באותו פסק דין נקבעו הפרמטרים אותם יש לבחון בעת שמונחת בפני כב' בית המשפט בקשת הגירה כדלקמן: דעת הילדים; איכות הקשר בין הילדים לכל אחד משני ההורים; היכולת האובייקטיבית והסובייקטיבית לשמירת קשר בין הילדים להורה שהמשמורת לא בידיו, אם תאושר הגירת הילדים, ונכונות ההורה שבידיו המשמורת לסייע בקיומו של קשר זה ובמסוגלות הילדים להיקלט בסביבה שאליה מתבקשת ההגירה. בדיון בבקשה להגירת הילדים שהם עדיין בגיל רך יש להוסיף לשיקולים אלה את חזקת הגיל הרך. עוד נקבע, כי השאלה אינה האם הקטין כשלעצמו צריך את המעבר ואינה האם המעבר מוצדק, אלא מה טובת הקטין כאשר ההורה המשמורן מבקש לעבור. עקרונות אלו יפים, מקל וחומר, בעניינו, שבו מדובר בבקשה להעברת מקום מגורים בתחום מדינת ישראל.

143. עוד נקבע בפסיקה, כי יש לבחון את בקשת המעבר בשני מעגלים. במעגל הראשון יש לבחון את יכולת הקטין לעשות את המעבר, ובמעגל השני תיבחן השאלה, מה האפשרות הטובה ביותר עבור הקטין במצב שנוצר. הבדיקות במעגל השני מתבצעות רק אם נקבע כי לקטין יכולת לעשות את המעבר.

ראה: ע"מ (ב"ש) 119/08 פלוני נ' פלונית [פורסם בנבו].

144. אכן, קיימות בפסיקה שתי גישות לבחינת מעבר מקום מגורים של אחד מההורים: האחת בוחנת את מעבר הקטינים בהתאם לטובתם, בהתעלם מנסיבות מוקדמות, ואילו השנייה מכונה ״גישת המעשה העשוי״, דהיינו יש להניח מראש שהמעבר התרחש בפועל, ועל ביהמ"ש לקבוע מהי טובת הילדים בראי ההנחה כי המעבר כבר בוצע.

145. ב"כ האב מצטטת, בכתבי טענותיה, פסיקה לפיה, טובת הקטין הינה ערך עליון העולה על פני הזכות לחופש התנועה וזכות השיקום של ההורה, וכי לא ניתן לקבל גישה המתירה מעבר / הגירה ורק אחר כך שוקלת שיקולי משמורת וטובת הקטינים.

ראה לעניין זה: תמ"ש (קריות) 8598-11-16 ל.א. נ' ב.א. (פורסם בנבו) ;

תמ"ש (קריות) 6832-01-13 פלוני נ' פלונית (פורסם בנבו).

146. יחד עם זאת, נקבע בפסיקה, כי גישת ה"מעשה העשוי" היא המחייבת.

ראה עמ"ש (חיפה) 25108-05-20 צ' נ' נ'.

עמ"ש (חיפה) 1438-01-17 י.ר. נ' א.ר.

עמ"ש (נצרת) 9963-06-11 פלונית נ' אלמוני, אושר ע"י כב' בית המשפט העליון בבע"מ 704/12 פלוני נ' פלונית.

147. בעמ"ש 1438-01-17 נפסק, כי לא ניתן לכפות על ההורים, אשר מבקשים לפתוח דף חדש בחייהם לאחר פרידתם, להמשיך לקשור גורלם האחד בשני. לעיתים, ההורה המשמורן מבקש להעתיק מגוריו למקום הרחוק ממקום המגורים בעת החיים המשותפים, שם הוא סבור כי יתאפשר לו לפתוח דף חדש בחייו, להגשים את רצונותיו, לפתח קריירה מקצועית או זוגיות חדשה ועוד.

148. במקרה דנן, על אף טענת האב, כי האם הצהירה כי בכוונתה להמתין להחלטת בית המשפט טרם חתימה על הסכם השכירות, וכי היא יכולה לבטל את הסכם השכירות הנוכחי שלה, הרי שבפועל, בדיון מיום 19.06.22, הבהיר ב"כ האם, כי בכוונת האם לעבור לyyy בכל מקרה. גם אין מחלוקת, כי בפועל, האם עזבה את xxx , מצאה עבודה בyyy, ואף שכרה דירה המתאימה לצרכיה וצרכי הקטינים.

149. עוד יצוין, כי האם לא עשתה דין לעצמה בכל הנוגע למעבר של הקטינים, אלא הגישה לבית המשפט בקשה להעתקת מקום מגורי הקטינים ורישומם למוסדות חינוך בyyy, וכן ביקשה למנות עו"ס לסדרי דין ואפוטרופוס לדין לבחינת טובת הקטינים.

150. גם בית המשפט סבור, כמו הגורמים המקצועיים בוועדת התסקירים, כי העובדה שהאם הצהירה כי תגור בכל מקום בו הילדים יתגוררו, בעוד האב מתבצר בעמדתו ואינו מוכן לשקול שום אופציה אחרת מלבד הישארות בxxx , אינה צריכה להיזקף לחובת האם, שהרי לו הייתה האם מעוניינת להישאר בxxx לא הייתה נוקטת מלכתחילה בהליך שנועד לאפשר את מעבר מגורי הילדים לyyy .

151. מהחומר המצוי בתיק עולה כי הקטינים גדלו בyyy והתחנכו שם, כאשר המעבר לxxx בוצע רק במרץ 2021, והמשבר בין הצדדים פרץ בדצמבר 2021, 9 חודשים בלבד לאחר המעבר לxxx .

152. אין מחלוקת, כי האב עובד בkkk משנת 2019, והיה נוסע מyyy לkkk באופן יומיומי. העובדה כי מעבר המגורים לxxx רק בוצע במרץ 2021, באמצע שנת לימודים, לאחר שהאב טען כי נודע לו דבר בגידתה של האם עם ****, מחזקת את טענת האם, כי המעבר בוצע על רקע ניסיון להתרחק מyyy כדי לשקם את הנישואין, ולאו דווקא מתוך תכנון מסודר לעבור לאזור המרכז באופן קבוע, וזאת בפרט לאור העובדה שלצדדים יש דירה בppp שנקנתה על ידם להשקעה ולא למגורים.

153. גם ההתכתבויות, שהציגה האם בפני האפוטרופוסית לדין מעידות, כי בזמן אמת, האב רק רצה "לעוף מyyy", ואילו האם ראתה בכך תקופת ניסיון.

154. אין מחלוקת, כי הוריה של האם מתגוררים בyyy, וכך גם אביו של האב.

155. לפיכך, בתיק דנן לא מדובר במעבר של האם ממקום מגורים מוכר ויציב למקום מגורים חדש ולא מוכר עבור הילדים, אלא בחזרתם של האם והילדים להתגורר בyyy, שם נולדו הילדים ושם גדלו והתחנכו.

156. גם כאשר העו"ס (שכאמור היתה בדעת מיעוט ותמכה בהישארות הקטינים בxxx ) נשאלה:

"אם המצב היה הפוך והאב היה רוצה לעבור לyyy?", מיד תיקנה את אופן ניסוח השאלה והשיבה: "לחזור לyyy" (ראה: עמ' 11 לפרוטוקול, ש' 6-7).

157. מהחומר המצוי בתיק עולה, כי לקטינים יש יכולת לבצע את המעבר וכי הם צפויים להתאקלם בyyy ללא קשיים מהותיים, מאחר שמדובר בילדים סתגלניים, אשר גדלו בyyy, יש להם בyyy בני משפחה קרובים (סבא וסבתא), והבת קטינה אף הביעה רצון מפורש לחזור להתגורר בyyy.

158. יצוין, כי העו"ס נשאלה האם היא מודעת לכך שבמעבר הקודם, מyyy לxxx , הקטין קטין סבל מבעיות גמילה / הרטבה, השיבה כי אף אחד מהגורמים המטפלים במשפחה עימם שוחחה (גננות של הילדים, יועצת זוגית ויועצת התפתחותית) לא קישרה את בעיות הגמילה למעבר (ראה: עמ' 8 לפרוטוקול, ש' 11-19).

159. אכן, סוגיה של מעבר מקום מגורים, שיש בה כדי להשליך גם על חלוקת זמני השהות בין ההורים, הינה סוגיה מהותית, שלא ניתן להכריע בה כלאחר יד. אולם, במקרה דנן, על אף שהתיק מתנהל מספר חודשים בלבד, טובת הקטינים הספיקה להיבחן ע"י גורמים מקצועיים, הן ע"י אפוטרופוסית לדין והן ע"י ועדת תסקירים, שהתקיימה לאחר שהתקבלה גם אינפורמציה מהגורמים המטפלים במשפחה (גננות של הילדים, יועצת זוגית ויועצת התפתחותית). לאב אף ניתנה אפשרות לחקור את גורמי המקצוע בדיון מיום 21.08.22, כפי שנעשה על ידו.

160. יתרה מכך, בוועדת התסקירים נכחה גם פסיכולוגית ילדים מומחית, מעבר לנוכחותם של עו"ס לסדרי דין, עו"ס מחוזית, מנהלת אגף הרווחה והאפוטרופסית לדין האמונה על טובת הקטינים, ומכאן שאיני רואה צורך במינוי מומחה נוסף מטעם בית המשפט.

161. איני מתעלמת מטענת האב, כי היה מעוניין להביא גם עדים נוספים כגון: יועצת זוגית, יועצת התפתחותית ובני משפחה, אלא שהתסקיר נערך לאחר שהעו"ס לסדרי דין קיבלה אינפורמציה מהגורמים החינוכיים והטיפוליים המלווים את המשפחה, ולאחר שגם האפוטרופוסית לדין שוחחה עם הגננת של קטינה והיועצת ההתפתחותית של הבן קטין.

162. בנוסף, ממילא המלצות ועדת התסקירים אינן מבוססות על הסיבה שבגינה בוצע מעבר הצדדים מyyy לxxx או על השאלה מי ההורה העיקרי שטיפל בקטינים טרם פרוץ הסכסוך בין הצדדים או על תדירות הקשר בין הצדדים להוריהם המתגוררים בyyy, אלא מתבססות על העובדה כי yyy אינה בגדר מקום זר וחדש עבור הקטינים, אלא יש לקטינים שורשים בyyy ויש באפשרותם להתאקלם בyyy בנקל.

163. גורמי המקצוע השתכנעו, כאמור, כי אין כל קושי של הילדים בביצוע המעבר וכי הטראומה העיקרית הנגרמת לילדים נובעת מהסכסוך בין ההורים, ומכאן הצורך בקבלת החלטה מהירה וחד משמעית בעניין זה.

164. על אף שבתסקיר צוין כי הייתה התלבטות קשה בסוגית מעבר המגורים, בפועל התסקיר כולל המלצה אחת ויחידה לאפשר את מעבר המגורים של הקטינים לyyy.

165. גם העו"ס לסדרי דין העידה כי תמיכתה בהישארות הקטינים בxxx נובעת מדעה אישית שלה, לאור היותו של האב פגוע ובגדר "הקורבן", והחשש שלה, כי פגיעותו של האב תשליך על הילדים, ולא מתוך מחשבה כי הקטינים עצמם אינם מסוגלים לעמוד במעבר הנ"ל.

166. איני מקבלת את טענת האב, כי עמדתה של האפוטרופוסית לדין מוטה מגדרית לטובת האם, וכי גם המלצות ועדת התסקירים מוטית מגדרית לטובת האם. הן האפוטרופוסית לדין והן העו"ס הצהירו, כי מה שעמד לנגד עיניהן הינו טובת הילדים בלבד. כל גורמי המקצוע הכירו בהורותו המיטיבה של האב, כמו גם של האם, ואף לא ציינו בעמדותיהם את חזקת הגיל הרך, על אף שעודנה שרירה וקיימת ועל אף שקטין הינו מקטני קטנים. יתרה מכך, המלצת ועדת התסקירים הינה קביעת הורות משותפת, על אף מעבר המגורים של האם והילדים לyyy. זאת ועוד, העו"ס העידה כי אחת הנקודות שהכריעו לחובת האב הינה הנוקשות שגילה לעומת הגמישות של האם, כאשר מדובר בקווי אישיות של הצדדים ולא במגדר שלהם.

167. באשר לטענת האב, כי היה מקום להכריע קודם בשאלת המשמורת ורק לאחריה בסוגיית מעבר מקום המגורים, תוך הפנייה לפסק דינו של כב' השופט זגורי בתיק 12148-04-10, יצוין כי פסק הדין הנ"ל ניתן בשנת 2011, בעוד כיום המילה "משמורת" אינה מופיעה עוד בתקנות בית משפט לענייני משפחה (סדרי דין), תשפ"א 2020. זאת ועוד, ממילא אין בהחלטתי דנן, המתירה את מעבר המגורים של הקטינים לyyy, כדי לפגוע באפוטרופסותו הטבעית של האב ובאחריותו ההורית כלפי הקטינים.

168. למעלה מן הצורך יצוין, כי בפסק דינו של כב' השופט זגורי היו הנסיבות שונות, שכן באותו מקרה, האב היה הגורם העיקרי שטיפל בילדים מאז לידתם, המומחה שמונה היה בדעה השוללת הסדר של משמורת משותפת באופן גורף ולא נתן משקל ראוי לחשיבות האב בחיי הקטינים, המעבר תאם את טובת האם ולא את טובת הקטינים ובנוסף האם התגלתה כבעלת אישיות נוקשה שיש בה כדי לעמוד לרועץ לטובת הקטינים. לא כך בענייננו, בו המעבר תואם גם את טובת הילדים והאם מגלה גמישות מחשבתית ומעשית ומכירה בחשיבות הבטחת הקשר בין האב לקטינים.

169. באשר לשאלה האם המעבר יגרום לניתוק או פגיעה בקשר עם האב – הרי שהתרשמתי שלא כך הדבר. לטענת האב, עצם המעבר לyyy יסכל את חלוקת זמני השהות השוויונית ויפגע בקשר שלו עם הקטינים. יחד עם זאת, יש לזכור כי ההחלטה בדבר חלוקה שוויונית של זמני השהות ניתנה רק בדיון מיום 19.06.22, תוך שנקבע כי מדובר בהחלטה זמנית, עד לקבלת חוות דעת מקצועיות.

170. העובדה כי האם מקיימת את חלוקת זמני השהות השוויונית שנקבעה, לרבות עמידה בנטל הנסיעות שנקבע בהחלטה מיום 19.06.22, כמו גם העובדה שהאם הביעה נכונות להמשיך ולהתחלק בנטל הנסיעות, מעידה כי האם מכירה בחשיבות האב בחיי הקטינים ואין בכוונתה לנתק את הילדים מהאב, בשל המעבר לyyy.

171. גם העובדה כי זמני השהות לא יתחלקו בדיוק שווה בשווה, לאור המעבר לyyy, אין בה כדי להטיל דופי בהורות של האב לעומת ההורות של האם, אלא המטרה הינה להקל על הקטינים את הנסיעות והמעברים התכופים בין בתי ההורים.

172. בנסיבות אלו, אני סבורה כי יש מקום לאמץ את המלצות האפוטרופוסית לדין והמלצות גורמי הרווחה לפיהן, זמני השהות בין האב לילדים יתקיימו פעמיים בשבוע עם לינה וכל סוף שבוע שני, מיום שישי ועד ראשון בבוקר (דהיינו 6 לילות במחזור של שבועיים במקום 7), וכן במחצית החגים והחופשות.

173. יודגש, כי בית המשפט שקל את הדברים בכובד ראש ולקח בחשבון כי האב הינו אב מסור שאוהב את הקטינים ומעוניין להמשיך ולקחת חלק פעיל ושוויוני בחיי הקטינים, אלא שהמלצות הגורמים המקצועיים שהתרשמו כי המעבר תואם את טובת הקטינים, בצירוף נוקשותו של האב אל מול גמישותה של האם ובעיקר העובדה שהקטינים אינם עוברים למקום חדש אלא שבים למקום מוכר (אחר שנה וחצי בלבד של מגורים בxxx ), הכריעו את הכף לטובת המעבר.

174. יצוין, כי לא נעלמה מעיני טענת ב"כ האב, כי יש להותיר את המצב הקיים על כנו ולהותיר את הקטינים במקום המוכר, אולם בהקשר זה לא למותר לציין, כי בעת שהאב היה מעוניין להתרחק מyyy ללא דיחוי, לא הייתה כל מניעה מבחינתו לעקור את הקטינים מסביבתם המוכרת בyyy לטובת מעבר לxxx באמצע שנת הלימודים, ומכל מקום, כפי שפורט לעיל, yyy אינה בגדר מקום זר לילדים אלא שורשיהם נטועים בעיר הנ"ל.

175. העובדה כי כל הגורמים המקצועיים התגייסו על מנת להניח את עמדותיהם המקצועיות בפני בית המשפט בזריזות וטרם פתיחת שנת הלימודים, אין פירושה כי טובת הקטינים לא נבחנה כראוי ובאופן מעמיק. עוד אני מקבלת את עמדתם של הגורמים המקצועיים כי טובת הקטינים מחייבת, במקרה דנן, החלטה מהירה שתאפשר לקטינים לדעת היכן הם מתחילים ללמוד את שנת הלימודים הנוכחית, מבלי שההליך המשפטי ימשיך להתקיים בעניין זה וירחף מעל.

176. לעניין חלוקת נטל הנסיעות, אני מאמצת את המלצת האפוטרופסית לדין והמלצת התסקיר כי יש לחלק את נטל הנסיעות בין ההורים ואין מקום להטיל את נטל הנסיעות רק על האם, כאשר יצוין, כי הדבר יאפשר גם לאב קשר ישיר עם מוסדות החינוך של הילדים, בעת הסעת הקטינים למוסדות החינוך. בנוסף, אין מחלוקת כי לאב בני משפחה בyyy אותם הוא נוהג לבקר ואין מחלוקת כי במשך תקופה ארוכה, האב ביצע נסיעות יום יומיות מyyy ל kkk .

177. כפי שהובהר גם ע"י העו"ס בחקירתה, גם בסופי שבוע לא הייתה כוונה כי מלוא נטל הנסיעות יוטל על כתפי האב, ולפיכך יש לחלק את נטל הנסיעות בסופי שבוע, כך שהאם תסיע את הילדים לבית האב בימי שישי (בכל סוף שבוע שני), והאב ישיבם ביום ראשון למוסדות החינוך בyyy. גם בחגים ובחופשות תתבצע חלוקת נטל הנסיעות, כך שהורה אחד יביא את הקטינים לבית ההורה האחר וההורה האחר ישיב.

178. באשר לסוגיית הוצאות המשפט – מחד, האם היא זו שהגישה את בקשת מעבר המגורים רק בחודש מאי 2022, על אף שהסכסוך בין הצדדים פרץ בחודש דצמבר 2021, תיק י"ס הוגש בחודש ינואר 2022 ותביעת האב בעניין הקטינים הוגשה בחודש מרץ 2022, דבר שהוביל לכך שלא נותרה ברירה אלא לקיים את דיון ההוכחות בפגרה הגרעינית, על מנת לאפשר קבלת החלטה טרם פתיחת שנת הלימודים, למען יצירת וודאות בחיי הקטינים. עוד יש לקחת בחשבון, כי על אף שוועדת התסקירים המליצה על חלופה אחת ויחידה, הרי שהדבר נעשה לאחר "התלבטות קשה" ובדיעבד הובהר כי העו"ס לסדרי דין היתה בדעת מיעוט לעומת שאר חברי ועדת התסקירים. מאידך, יש לקחת בחשבון כי האב הוא זה שסירב לקבל את עמדת הגורמים המקצועיים, הן האפוטרופוסית לדין והן ועדת התסקירים, עמד על קיום דיון הוכחות ואף עמד על רצונו שלא תינתן החלטה בעניין זה טרם פתיחת שנת הלימודים הנוכחית, אלא שההליך ימשיך להתנהל לאורך זמן, ובינתיים הקטינים ימשיכו להתחנך בxxx , וזאת על אף שהובהר לו ע"י כל הגורמים המקצועיים כי ישנה חשיבות לפתור את הסכסוך בין הצדדים לאלתר ולאפשר לקטינים וודאות בחייהם, ובפרט לקטינה קטינה העומדת בפני עליה לכיתה א'.

179. יצוין, כי התקנות מנחות את בית המשפט לפסוק הוצאות סבירות והוגנות, אלא שבמקרה דנן, גם בסוגיית פסיקת הוצאות, אני לוקחת בחשבון את עוצמת הסכסוך בין הצדדים ואת הרצון שלא ללבות את הסכסוך עוד יותר.

180. לאור האמור לעיל, הנני מורה כדלקמן:

1. האחריות ההורית של הקטינים תהיה משותפת לשני ההורים.

2. האם רשאית להעתיק את מגורי הקטינים לyyy.

3. הקטינים יירשמו למוסדות חינוך בyyy לשנת הלימודים הקרובה, כאשר בחירת המוסדות החינוכיים בyyy תיעשה בשיתוף פעולה עם האב.

4. זמני השהות בין האב לקטינים יתקיימו פעמיים באמצע השבוע כולל לינה, בימים שיוסכמו ע"י ההורים, כאשר האם תביא את הקטינים לבית האב בשעה 17:00 והאב ישיבם למחרת בבוקר ישירות למוסדות החינוך.

5. כמו כן, בכל סוף שבוע שני, האם תביא את הקטינים לבית האב בשעה 13:00, והאב ישיבם ביום ראשון בבוקר ישירות למוסד החינוכי.

6. כמו כן, הצדים יתחלקו, באופן שווה, בזמני השהות בחופשים ובחגים, כאמור בתסקיר, לרבות חלוקה בהסעות.

7. ניתנות בזאת סמכויות לעו"ס לסדרי דין, עפ"י סעיפים 19 ו-68 לחוק הכשרות המשפטית, להסדיר ולפקח על זמני שהות, למשך 24 חודשים מהיום.

8. בהתאם להמלצות האפוטרופוסית לדין, הנני מפנה את הצדדים להדרכה הורית במסגרת הרווחה במקום מגוריהם.

9. באיזון הכולל ובראי התוצאה הסופית אליה הגעתי, אני מחייבת את האב בהוצאות משפט לטובת האם בסך של 7,000 ₪, אשר ישולמו בתוך 30 ימים.

1. פסק דין זה מותר לפרסום, בהשמטת פרטים מזהים.

ניתן היום, כ"ו אב תשפ"ב, 23 אוגוסט 2022, בהעדר הצדדים.

27 מתוך 27