טוען...

בית משפט לענייני משפחה בקריית שמונה

תלה"מ 18755-04-22 פ' נ' פ'

תיק חיצוני:

בפני

כבוד השופט רן ארנון

תובע

א' פ'

באמצעות ב"כ עוה"ד אייל נון

נגד

נתבעת

ג' פ'

בעצמה

החלטה

לפני בקשה בעניין רישום בנותיהן של הצדדים, קטינות בנות 6 שנים, למוסד חינוכי בשנת הלימודים הקרובה, אז יעלו הקטינות לכיתה א'.

תמצית העובדות הצריכות לעניין:

  1. בין הצדדים התנהלו הליכים משפטיים במכלול נושאים ובין היתר בעניין זמני השהות, האחריות ההורית ומקום מגורי הקטינות. הדברים פורטו בהרחבה רבה בפסק הדין שניתן ביום 25.1.22 בתלה"מ 47408-03-20 (ובתיקים קשורים) ואין מקום לחזור על אותם עניינים שכבר נדונו בפסק הדין.

  2. אציין כי עניין מקום מגורי הקטינות היה קשור בטבורו למאבק הניטש בין ההורים. האב מתגורר ב**** והאם מתגוררת מאז פרידת הצדדים, לפני כשנתיים וחצי, ב****.

  3. לטענת האם יש לרשום את הקטינות לבית הספר "א" הממוקם ב****. לטענת האב יש לרשום את הקטינות לבית הספר "ש" הממוקם ב*****.

האפשרויות בדבר מקום הלימודים:

בית הספר א' ב*****

  1. בית ספר זה מצוי באזור הרישום של מקום מגורי האם ב****. מדובר בבית ספר מקיף בו לומדים בני קיבוצים ומושבים ב***** .

  2. העו"ס לסדרי דין, שבחנה את האפשרויות השונות בעניין המוסד החינוכי, המליצה כי הרישום של הקטינות יהיה לבית ספר זה. העו"ס ציינה כי רוב הילדים המתחנכים ביחד עם הקטינות בגן ב**** יעלו לבית ספר זה. העו"ס ציינה כי לדברי הגננת של הקטינות הן זקוקות לחיזוק בפן הרגשי ואף הייתה המלצה לטיפול רגשי. על כן יש חשיבות גדולה להמשך רצף חינוכי, ובבית הספר א' הקטינות ילמדו ביחד עם קבוצת חברים המוכרת להן דבר שעשוי להגביר עבורן את תחושת הביטחון.

  3. האב התנגד באופן נחרץ לרישום הבנות בבית הספר א'. הנימוק העיקרי של האב נעוץ בעובדה כי בית הספר רחוק מאד מקום מגוריו, המרחק עומד על 55 ק"מ, והדבר יקשה מאד על הבנות לקיים שגרת לימודים בעת שהן לנות אצל האב. בהקשר זה ציין האב כי החל מגיל 6 הקטינות יישהו עמו יומיים באמצע השבוע וכל סוף שבוע שני, כאשר בכל הימים שהבנות ילונו אצל האב הוא זה שיצטרך לדאוג להסעה לבית הספר והמרחק הוא עצום, כשעה נסיעה לכל צד.

  4. בתסקיר הוצע כי האב יביא את הבנות ל**** הנמצא 20 ק"מ מבית האב (זמן נסיעה 19 ד') ומ**** זה ישנן הסעות של המועצה לבית הספר. כן הוצע כי האב יקבל את הבנות ב**** כשהן חוזרות מיום הלימודים. האב התנגד מכל וכל להצעה זו וטען כי אינו יכול להתחייב להיות בזמן ועלול להיווצר מצב בו הבנות ירדו מההסעה למקום שאינו מוכר להן ואיש לא יהיה שם לקבל אותן. עוד ציין כי גם סידור זה לא פותר את הבעיה העיקרית והיא כי הבנות ייאלצו לנסוע שעה לכל צד למוסד החינוכי.

  5. האם תומכת בהמלצות התסקיר והעלתה הצעה כי יבוצע חילוף ימים בין רביעי לחמישי כך שהבנות יהיו אצל האב בימים שלישי וחמישי וכל סוף שבוע שני. היות ובימי שישי אין לימודים, אזי יצטמצם באופן משמעותי מספר הנסיעות שיהיה על הבנות לעשות בדרכן לבית הספר מבית האב והוא יעמוד על 3 ימים בלבד בסבב של שבועיים. בשבוע אחד תהיה נסיעה אחת בלבד ביום שלישי, ובשבוע שבו הבנות שוהות עם האב בסוף שבוע יהיו שתי נסיעות, אחת ביום שלישי ואחת ביום ראשון בבוקר.

  6. יצוין כי האב מתנגד להצעה זו, לטענתו, אפילו נסיעה של יום אחד בשבוע יפגע בבנות וביכולת שלהן לקיים למידה משמעותית ביום בו הן נדרשות לנסוע לבית הספר מרחק של 55 ק"מ.

בית הספר "ש'" ב****

  1. בית ספר זה מצוי באזור הרישום של מקום מגורי האב ב****. לטענת האב מדובר בבית ספר איכותי שלא נופל ברמתו מבית הספר א'. האב ציין מספר יתרונות בבית ספר זה. ראשית, בנו של האב מנישואיו הראשונים לומד בבית ספר זה בכיתה **' והוא יכול להוות עוגן ולהשרות תחושת ביטחון לאחיותיו הקטינות. שנית, המרחק של בית ספר זה ממקום מגורי האם קטן בהרבה מהמרחק של בית ספר א' ממקום מגורי האב. המרחק על פי בדיקה באפליקציית מפות מעלה כי המרחק מ**** לבית הספר ש' הוא 30 ק"מ.

  2. אציין כי מהתסקיר עולה שהאב הציע 3 בתי ספר: בית הספר מ' הממוקם ב****, בית הספר ב**** ובית הספר "ש'". בדיון עצמו התמקד האב בבית הספר ש' ב**** וציין, כאמור לעיל, כי בבית ספר זה לומד בנו וכן לטענתו לומדים בו ילדים נוספים מ*** לרבות ילדים העולים לכיתה א'.

  3. האם מתנגדת לרישום הקטינות בבית הספר ש'. לטענתה חלק מהילדים מ' אינם עולים לכיתה א' בבית הספר ש' אלא לבתי ספר אחרים, ומכל מקום ילדים אלה אינה נמצאים עם הקטינות בגן ואין הדבר דומה לקבוצת ילדים המכירים זה את זה היטב משהות של למעלה משנתיים בגן.

  4. בית הספר **** ובית הספר ב**** אינם נמצאים באזור הרישום של אף אחד ממקומות המגורים של ההורים וגם אין ילדים המוכרים לבנות ההולכים ללמוד בבתי ספר אלה. לפיכך אני סבור כי אין כל מקום לשלוח את הקטינות להתחנך במוסדות אלה.

דיון והכרעה:

  1. לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, בתסקיר העו"ס ושמעתי את הצדדים עצמם, אני סבור כי יש לקבוע שמקום לימודיהן של הקטינות בשנת הלימודים הקרובה תהיה בבית הספר "א'". ב**** להלן הנימוקים להחלטה זו.

  2. חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות תשכ"ב- 1962 (להלן: "החוק") קובע כי הורים הינם אפוטרופוסים הטבעיים של הקטין (סעיף 14 לחוק).

  3. בהיותם אפוטרופוסיו הטבעיים ומתוקף תפקיד זה מוטלת עליהם, בין היתר, החובה והזכות לקבל החלטות בעניינו, לרבות בנושא קביעת מקום מגוריו של הקטין ובעניין חינוכו. סעיף 15 לחוק קובע כך:

"אפוטרופסות ההורים כוללת את החובה והזכות לדאוג לצרכי הקטין, לרבות חינוכו, לימודיו, הכשרתו לעבודה ולמשלח-יד ועבודתו, וכן שמירת נכסיו, ניהולם ופיתוחם; וצמודה לה הרשות להחזיק בקטין ולקבוע את מקום מגוריו, והסמכות לייצגו".

  1. מקום בו אין הסכמה בין ההורים בנוגע לקטין, רשאי בית המשפט להכריע בעניין "כפי שייראה לו לטובת הקטין" (ראה סעיף 25 לחוק).

  2. עקרון טובת הקטין הינו עקרון העל המנחה את בית המשפט בכל הליך בו מעורבים קטינים. ראה למשל דבריו של כב' הש' אלון בע"א 121/79 פלוני נ' פלונית, פ''ד לד(2) 253):

"כבכול נושא שבתחום זה, שבו מדובר בשלומו ובעתידו של קטין, הכלל המנחה והקובע בכל החלטה שהיא, הוא טובתו של הקטין."

  1. אולם, אין להסתפק בבחינת כללית אובייקטיבית, הכרעת בית המשפט צריכה להתבסס על טובתו של הילד הספציפי הבא בפניו.

ראו לעניין זה בע"מ 27/06 פלוני נ' פלוני (פורסם בנבו), מתוך פסק דינה של כב' הש' ארבל:

"בהכריעו בשאלת טובת הילד שומה על בית המשפט ליתן החלטתו בראש ובראשונה בהתבסס על עובדות המקרה שבפניו, ולאחר שהתבררו כל הנתונים הצריכים לעניין ונבחן כל נזק אפשרי לטובתו של הילד שגורלו נתון להכרעת בית המשפט."

  1. בעניינו, התסקיר ממליץ באופן מפורש כי הקטינות יתחנכו בבית הספר א'. לבית ספר זה עולה קבוצה בת 14 ילדים מגן הילדים של הקטינות ב****. העו"ס סמכה ידיה על דברי הגננת של הקטינות שסברה כי הקשרים החברתיים שהבנות יצרו מהווים עבורן מקום בטוח.

  2. כמו כן צוין כי הפן הרגשי מצריך תחזוקה אצל שתי הבנות והן רגישות מאד. רגישותן של הקטינות והצורך בתמיכה רגשית יכול לקבל מענה טוב ונכון באמצעות עלייה לכיתה א' ומעבר למוסד חינוכי עם קבוצת ילדים המוכרת להן היטב ומהווה תמיכה עבורן. תחושת ביטחון זו תאפשר לקטינות השתלבות מיטבית בבית הספר.

  3. ייאמר בהקשר זה כי אין דומה תמיכה של חברים וחברות מקבוצת הגיל של הקטינות שילמדו איתן באותה כיתה לבין תמיכה של אח בוגר שלומד בכיתה **, והאינטראקציה שלו עם תלמידי כיתה א' אינה רבה מטבע הדברים.

  4. נראה כי עיקר ההתנגדות של האב נובעת מהמרחק מבית הספר מחד ומאידך היעדר הסעות ממקום מגוריו, דבר שעלול להטיל עליו נטל נסיעות נוסף לזה שמוטל עליו כבר כיום.

  5. אינני מקל ראש בטענת המרחק של בית הספר ממקום מגורי האב, אך המרחק לכשעצמו אינו שיקול בלעדי ויש להתחשב במכלול הנתונים, כאשר הבכורה ניתנת להבטיח מוסד חינוכי ברמה טובה שיאפשר לבנות הסתגלות קלה ככל שניתן.

  6. את שאלת הנסיעות לבית הספר ממקום מגורי האב אפשר, כהצעת האם, לצמצם מאד באמצעות החלפה הימים כך שהקטינות ישהו אצל האב בימים שלישי וחמישי מדי שבוע.

  7. מטיעוני הצדדים ואף מתסקיר העו"ס לא מצאתי כי ישנו מוסד חינוכי שמבחינת איכותו עולה על האחר. הבחירה, כפי שציינה העו"ס היא בין "טוב לטוב".

  8. בעניין מעמדו של תסקיר עו"ס לסדרי דין כבר נפסק פעמים רבות כי לתסקיר מוענק מעמד מיוחד בחיקוקים שונים וכבר נקבע שיש לתת לו משקל יתר, בדומה למומחה, הוא גורם אובייקטיבי וניטראלי, הממלא חובתו בהתאם לחוק ועל פי החלטות בית המשפט (ע"א 3554/91 פלוני נ' היועמ"ש [פורסם בנבו] (ניתן ביום 9.10.91); בע"מ 5072/10 פלוני נ' פלונית, (פורסם במאגרים, [פורסם בנבו], 26/10/10, סעיף 17 לפסק הדין של כב' השופט גרוניס (כתוארו דאז)); בע"מ 4259/06 פלונית נ' היועץ המשפטי לממשלה, פורסם במאגרים, [פורסם בנבו], 13.7.06, סעיף 32 לפסק הדין; עמ"ש (מחוזי ת"א) 55785-02-12 ק.ש.נ' ע.ש., [פורסם בנבו] סעיף 32 לפסק דינו של כב' השופט שנלר, 20.9.12)).

  9. אני סבור כי בתסקיר, העו"ס הגיעה למסקנה נכונה לאחר ששקלה את כל הטיעונים הרלוונטיים של הצדדים. אציין כי מדובר בצדדים שניהלו הליכים בעניין המשמורת על הקטינות לרבות מקום המגורים שלהן ופסק הדין שניתן בעניינם התבסס על תסקיר העו"ס, אותה עו"ס שהגישה תסקיר לתיק זה. היינו, התסקיר מעבר להיותו מקצועי ומעמיק, נשען גם על היכרות מעמיקה וקודמת של העו"ס עם המשפחה.

  10. סיכומו של דבר, מכל הטעמים המפורטים לעיל, הגעתי לכלל מסקנה כי טובת הקטינות, ללמוד בבית הספר "א'" ב*****.

  11. לעניין זמני השהות אני קובע כי יחולו השינויים הבאים:

הקטינות ישהו אצל האב בכל יום שלישי ובכל יום חמישי. נוכח העובדה כי בימי שישי אין לימודים הרי שהקטינות ייסעו מבית האב לבית הספר רק בימי שלישי ופעם בשבועיים בימי ראשון. בימים בהם על הבנות לנסוע לבית הספר מבית האב , יסיע אותם האב להסעה ב**** (המרוחק 19 ק"מ בלבד מבית האב) או ישירות לבית הספר. בימים בהם על האב לאסוף את הבנות מבית הספר (ימי שלישי וחמישי) יחולק נטל הנסיעות בין ההורים, כך שביום שלישי הקטינות ירדו בהסעה ב**** והאם תסיע אותם לבית האב. ביום חמישי האב יאסוף את הקטינות מ**** או מ**** בתיאום עם האם. בסוף שבוע בו הבנות שוהות עם האם, מוטל על האם להביא אותן ביום שישי מבית האב.

לבקשת האם אני קובע כי אחת לחודשיים תוכל האם להחליף יום באופן שביום חמישי הבנות ישהו עמה, כך שיתאפשר סוף שבוע ארוך אצל האם. במקרה זה יוכל האב לקבל יום חלופי באמצע השבוע, כאשר סדרי ההסעה ביום החלופי יהיו באופן שהאם תדאג להביא את הקטינות לאב והאב ייקח אותן לבית הספר ביום המחרת. לאור העובדה כי אפשרות זו מטילה נטל נסיעות נוסף על הקטינות הרי שהיא תתאפשר אחת לחודשיים ולא מעבר לכך.

  1. המזכירות תמציא החלטה זו לצדדים ולעו"ס לסדרי דין.

ניתנה היום, כ"ב סיוון תשפ"ב, 21 יוני 2022, בהעדר הצדדים.

6 מתוך 6