ביהמ"ש המחוזי ת"א, סגן הנשיא שאול שוחט: החלטה בבר"ע על הרחבת הסדרי שהות המשיב עם בתו כך שיכללו גם הסדרי לינה שיורחבו באופן הדרגתי (רמ"ש 18840-08-22)

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה במחוז תל-אביב (כב' השופטת לורן אקוקה, בתלה"מ 60864-02-22), מיום 1.8.2022, במסגרתה אימץ בית המשפט קמא את המלצת עו"ס לסדרי דין להרחבת הסדרי שהות של המשיב עם בתו הקטינה, כך שיכללו גם הסדרי לינה שיורחבו באופן הדרגתי.

העובדות הצריכות לעניין

הצדדים, בשנות ה-40 לחייהם, עורכי דין במקצועם, הורים לקטינה ילידת חודש יולי 2021, תינוקת בת 13 חודשים במועד מתן ההחלטה ( להלן: "הקטינה").

מיד בסמוך ללידת הקטינה, עוד בחודש יולי 2021, החלו להתנהל בין הצדדים הליכים משפטיים בקשר לקטינה. אחד מההליכים שמתנהל כיום הינו תביעת המשיב לקביעת מתווה זמני שהות עם הקטינה בחלוקה שווה בין הצדדים ( תלה"מ 60864-02-22).

ביום 18.3.2022 , לאחר שמלאו לקטינה חצי שנה, ניתנה על-ידי ביהמ"ש קמא החלטה שהרחיבה את הסדרי השהות שהתקיימו בין הקטינה למשיב עד אותה העת, כך שהמשיב ישהה עם הקטינה פעמיים באמצ"ש (בימים ב' וד') בין השעות 15:30 ועד 18:00 וכן בכל שבת שנייה החל מהשעה 9:00 ועד לשעה 18:00. הסדרי שהות זמניים אלו מתקיימים עד היום.

ביום 12.6.2022 התקיים דיון קדם משפט, במסגרתו עמד המשיב על בקשתו להרחבה נוספת של הסדרי השהות הזמניים שמתקיימים ושנקבעו בהחלטה מיום 18.3.2022, וזאת עוד בטרם יוגשו המלצות תסקיר אותו הזמין ביהמ"ש קמא. המשיבה התנגדה לבקשה מטעמים של גיל הקטינה ובין היתר מהטעם שהקטינה ניזונה מהנקה חלקית. ביום 22.6.2022 החליט ביהמ"ש קמא כי יש להמתין לקבלת המלצות וועדת תסקירים (שנקבעה להתכנס בעניינם של הצדדים במהלך חודש יולי 2022) וכי בשלב זה אין לשנות מזמני השהות שנקבעו.

ביום 31.7.2022 התקיימה ועדת תסקירים. בוועדת התסקירים נכחו הצדדים ומספר אנשי צוות: מפקחת מחוזית; מנהלת אגף הרווחה בעירייה; פסיכולוג ילדים המייעץ לועדה; ראש צוות ומרכז תחום סדרי דין ועו"ס לסדרי דין. המלצות הועדה שניתנו בכל הנוגע להסדרי השהות היו כדלקמן:

"

המלצות הועדה:

1. לשני ההורים אחריות הורית שווה.
2. זמני השהות בין האב לבת יורחבו בהדרגה כדלקמן:
3. החל מתחילת אוגוסט הבת תהיה עם האב בכל סופ"ש שני, מיום שישי החל משעה 12:00 עד מוצ"ש בשעה 19:00. מרגע שהבת תשולב במסגרת חינוכית שעות התחלת המפגש יהיה בסיום המסגרת החינוכית.
4. החל מחודש אוקטובר 2022 יתווסף לילה באמצע השבוע (ביום שני הקבוע לאב) אז האב יאסוף את הבת בסיום המסגרת עד למחרת בבוקר אז יחזירה למסגרת הגן.
5. החל מחודש נובמבר 2022 יתווסף לילה נוסף באמצה שבוע (ביום רביעי הקבוע לאב) כלומר הבת תישן שני לילות באמצה השבוע בבית האב.
6. בהגיעה של הבת לגיל שנתיים יתווסף לילה נוסף במוצ"ש משמע האב יאסוף את הילדה ביום שישי מהמסגרת ויחזירה למסגרת ביום ראשון בבוקר."

ביום 1.8.2022, עם הגשת המלצות הועדה, באמצעות העו"ס לסדרי דין, נתן ביהמ"ש קמא החלטה כדלקמן:

"עתה משהונח לפני תסקיר, בהמשך להחלטתי מיום 22.6.2022, אני מורה על הרחבת זמני השהות כפי ההמלצות שלפני. ראיתי התנגדות האם להמלצות בדבר הרחבת זמני השהות ובעיקר לעניין הלנת הקטינה אצל האב כל עוד הקטינה יונקת כחלק מטקס השינה ואולם זמני השהות הכוללים לינה בשלב זה מצומצמים ויורחבו באופן הדרגתי כך שהקטינה תסתגל להסדרי שינה חדשים ובאופן הדרגתי גם בעת שהותה אצל האב. יתר טענות הצדדים תתבררנה בדיון הקבוע ליום 5.1.2023 ורשאים הצדדים להודיע האם מבקשים לחקור את העו"ס".

על החלטה זו מלינה המבקשת בבקשת רשות הערעור שלפניי. עיקר טענותיה: החלטת ביהמ"ש קמא שללה ממנה את זכותה "היסודית החוקתית והדיונית" לחקור את העו"ס לסדרי דין, להפנות שאלות הבהרה, לחקור את המשיב ולהשמיע את טיעוניה לפני ביהמ"ש קמא; העו"ס בתסקירה, ובהמשך ביהמ"ש קמא בהחלטתו, התייחסו להנקת הקטינה ככזו שנעשית במסגרת "טקס שינה" בלבד אלא שהקטינה יונקת בבוקר, בצהריים, לפני עריכת טקס השינה וכן במהלך הלילה מתעוררת בין פעם לפעמיים במטרה לינוק חלב אם. המבקשת טוענת כי משהיא מניקה את הקטינה בין 4-5 פעמים ביום, והדבר נחוץ להתפתחותה ולגדילתה התקינה של הקטינה – הרחבת הסדרי השהות למשיב כך שיכללו לינה, באופן שימנעו מהקטינה לינוק, הם בניגוד לטובת הקטינה, שנזנחה ולא נלקחה בחשבון בעת מתן ההחלטה.

המשיב ,בתשובתו לבקשת רשות הערעור, טוען שיש לדחות את הבקשה, משהחלטת ביהמ"ש קמא לא רק שאינה מנוגדת לדין אלא עולה בקנה אחד עם המלצת כל גורמי המקצוע שדנו בסוגיה. לטענתו, המבקשת מנסה לסכל את הקשר בינו לבין הקטינה עוד מיום שנולדה ומשתמשת בקטינה ככלי משחק בידיה. לטענת המשיב, הקטינה, שהיא כבר בת למעלה משנה, אינה יונקת אלא אוכלת מזון רגיל (מוצקים) וכי כבר בגיל 4 חודשים שתתה חלב אם או תחליפי חלב בבקבוק רק פעם ביום.

להשלמת התמונה יצויין כי בד בבד עם הגשת בקשת רשות ערעור הגישה המבקשת בקשה לעיכוב ביצוע ההחלטה מושא הבר"ע. ביום 12.8.22, לאחר שהוגשה תשובת המשיב לבקשה ולאחר דיון שהתקיים במעמד הצדדים נתן השופט גלעד הס, שנדרש לבקשה במסגרת התורנות, החלטה שנעתרת לבקשה באופן חלקי כך שעוכב ביצוע לינת הקטינה אצל המשיב (באופן שבסופי שבוע בהם הקטינה אמורה לשהות אצל האב הקטינה תוחזר למבקשת ביום שישי בערב ותוחזר למשיב ביום שבת בבוקר).

דיון והכרעה

לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור כמו גם בתשובת המשיב לה על נספחיהן מצאתי כי דינה להידחות מהנימוקים הבאים:

1. ענין לנו בהחלטה זמנית שנוגעת לקטינה שהצדדים החלו להתדיין בקשר להסדרי השהות עמה עוד בטרם מלאו לה חודש ימים. המחלוקות בין הצדדים (אלו שקיימות ויש להניח גם אלו שיבואו בעתיד) בקשר למשמורת על הקטינה, הסדרי השהות וחלוקת האחריות ההורית לא צפויות להיפתר בזמן הקרוב. בינתיים יש לקטינה גם אב, המשיב, שלפי התסקיר אוהב את הקטינה בכל מאודו וטובתה חשובה לו ומעוניין לבלות במחיצתה ככל שניתן. מדובר למעשה בהחלטה שלישית שקובעת הסדרי שהות זמניים של המשיב עם הקטינה (כשכל החלטה מרחיבה את ההסדרים הזמניים הקודמים שהיו) ובאופן טבעי לא מן הנמנע כי בסופו של יום פסה"ד שיינתן בתובענה יקבע הסדרי שהות אחרים ולא על פי המתווה הנוכחי. לא מן הנמנע כי הסדרי השהות אף ישתנו קודם לכן, כשדיון ההוכחות בתביעה נקבע לפני ביהמ"ש קמא לעוד מספר חודשים (ינואר 2023). הפסיקה קבעה כי התערבות ערכאת הערעור בהחלטות זמנית תעשה במשורה. נקבע כי דברים אלה מקבלים משנה תוקף בכל הנוגע לבקשת רשות ערעור שעוסקות בענייני משפחה, בהן שיקול הדעת המסור לערכאה הראשונה הוא רחב ושינוי החלטות על ידה נעשה באופן תדיר ובהתאם לנסיבות (ראו לעניין זה בר"ע (ת"א) 1648/07 ש.ר. נ' י.נ. , פורסם במאגר נבו).
2. בוודאי שמוטב כי לפני הערכאה הדיונית יעמדו המלצות גורמים מקצועיים טרם שינוי מצב קיים בנוגע לחלוקת זמנה של הקטינה עם הוריה, אבל אין על ביהמ"ש קמא כל חובה בדין לקבלת המלצות גורמים מקצועיים באשר לשינוי הסדרי שהות, טרם מתן החלטה בעניין, זמנית או סופית. דברים דומים ציינתי גם במקרה אחר ( רמ"ש (ת"א) 56801-08-20 ש.ב. נ' א.ב. , פורסם בנבו 20.10.20). בענייננו, החלטת ביהמ"ש קמא מושא הבר"ע ניתנה ביום 1.8.22 בעקבות קבלת תסקיר העו"ס לסדרי דין בו המלצות ועדת התסקירים ובהמשך להחלטת ביהמ"ש קמא מיום 22.6.22, במסגרתה לא נעתר באותו שלב להרחבת הסדרי השהות כך שיכללו לינה והמתין להמלצת ועדת התסקירים בעניין. החלטה זמנית, באופן טבעי, ניתנת בטרם בוצעו כל הבירורים ובשעה שההליך תלוי ועומד. כך, גם ההחלטות הזמניות הקודמות של ביהמ"ש קמא בקשר להרחבת הסדרי השהות ניתנו טרם התבררו טענות הצדדים וטרם נחקרו (ואף בטרם הוגש תסקיר). ביהמ"ש קמא לא מנע מהמבקשת לחקור את עורכת התסקיר ככל שתחפוץ בכך (ובמסגרת ההחלטה מושא הבר"ע הורה לה להודיע אם מבקשת לעשות זאת) או את המשיב, במסגרת ישיבת ההוכחות שקבועה לצדדים. לאחר הליך ההוכחות והגשת סיכומים ייתן ביהמ"ש קמא פסק-דין סופי בתובענה. אלא שהקטינה גדלה גם בשעה שההליכים שבהם פתחו הצדדים, סמוך ללידתה, תלויים ועומדים, ובטווח הזמן הזה אמון ביהמ"ש קמא גם על מתן החלטות זמניות שיעלו בקנה אחד עם טובתה, גם בשעה שלא התבררו כל המחלוקות העובדתיות בין הצדדים. לפיכך, העובדה שהחלטת ביהמ"ש קמא להרחיב את הסדרי השהות הזמניים ניתנה טרם התאפשר למבקשת לחקור את העו"ס לסדרי דין ואת המשיב, ולמעשה טרם התקיים הליך הוכחות, אינה פוגעת "בזכויות יסוד" של המבקשת כפי שהיא מתארת. טענה כזו יוצאת מנקודת הנחה לפיה כל עוד לא ניתן על-ידי הערכאה הדיונית פס"ד שהפך לחלוט, למבקשת, כאמה של הקטינה, "זכות יסוד" להחזיק בקטינה במלוא הזמן – ומדובר בהנחה שגויה שאינה עולה בקנה אחד עם העובדה כי אף המשיב, אביה, הוא אפוטרופוס טבעי לקטינה.
3. התנגדות המבקשת להרחבת הסדרי השהות למשיב כך שיכללו לינה מהטעם כי היא מניקה את הקטינה בלילה הובאה לפני ועדת תסקירים וזכתה להתייחסות במסגרת התסקיר. עורכת התסקיר ציינה במסגרת התסקיר כי "התרשמתי כי עדיין קיים מאבק בנושא זמני שהות. לאם יש קושי לאפשר זמני שהות רחבים הכוללים לינה עקב העובדה כי מניקה בלילה". גם לפני ועדת התסקירים הסבירה המבקשת את התנגדותה להרחבת הסדרי השהות בכך שמניקה את הקטינה "במהלך היום ובעיקר בלילה כחלק מטקס השינה" ובעניין זה עמדת ועדת התסקירים "לעניין טקס השינה בכל הקשור להנקה" הייתה כי המבקשת תפנה ליועצת הנקה על מנת לבחון דרכים נוספות כדי לסייע לקטינה להירדם.

המבקשת טוענת כי המלצות התסקיר, והחלטת ביהמ"ש קמא שניתנה בעקבותיהן, לא התייחסו כלל לעובדה כי הנקת הקטינה אינה רק "כלי עזר" להרדמתה אלא כי במהלך הלילה הקטינה מתעוררת בין פעם לפעמיים במטרה לינוק חלב אם. המשיב בתשובתו לבר"ע טוען כי הקטינה כבר כלל אינה יונקת. אף אם אצא מנקודת הנחה לפיה גרסת המבקשת היא הנכונה וכי במהלך לינת הקטינה היא נוהגת להתעורר בין פעם לפעמיים ואז היא נוהגת להניק את הקטינה – איני סבור כי נפל פגם כלשהו בהחלטת ביהמ"ש קמא שמאמצת את המלצות התסקיר. אין חולק כי הקטינה אינה ניזונה מהנקה בלבד כבר תקופה ממושכת. אף אם תתעורר משנת לילה כשהיא נמצאת אצל המשיב (לפי הסדרי השהות שהורחבו בהחלטה נושא הבר"ע, בשלב הנוכחי מדובר כאמור בלינה אחת בשבועיים ימים) לא הובהר מדוע לא יוכל המשיב לזון אותה גם מחלב שאוב בבקבוק במידת הצורך או מתרכובת מזון לתינוקות (תמ"ל) המבקשת לא טענה במסגרת הבר"ע, כי הקטינה היא "סרבנית בקבוקים" ומעיון בתיק שמתנהל בביהמ"ש קמא עלה בידי לאתר אומדן טיפת חלב שנערך לקטינה בחודש ינואר השנה )המסמך צורף לבקשת המבקשת מיום 24.3.2022 במסגרתה עתרה לעיכוב ביצוע החלטת ביהמ"ש קמא הקודמת שהרחיבה את הסדרי השהות , ההחלטה מיום 18.3.2022, שגם במסגרתה טענה המבקשת כי יש למנוע את הרחבת הסדרי השהות כי הקטינה עודנה יונקת) שממנו עולה כי כבר אז הקטינה ניזונה בהנקה חלקית וכמזון משלים מקבלת תמ"ל על בסיס חלבי שסופק לה בבקבוק.

1. לא נעלמו מעיניי טענות המבקשת לפיה למשיב אין "יכולת מינימאלית לטיפול בקטינה". טענות אלו של המבקשת יבחנו במסגרת פסק-הדין הסופי שיינתן בהליך. בשלב זה לא מצאתי לטענות תימוכין בתסקיר. המבקשת אמנם טוענת כי טענתה זו נתמכת בעובדה שבביקור הבית שהתקיים אצל המשיב נכחה מישהו שעובדת עמו ושמסייעת לו בעניינים הקשורים לקטינה, אך איני רואה בכך כל פסול או אינדיקציה ל"היעדר מסוגלות הורית" לה מכוונת המבקשת. יש לזכור כי מדובר בבת ראשונה לשני הצדדים ומהתסקיר אף עולה כי המבקשת מתגוררת עם הקטינה יחד עם אביה (סב הקטינה). הרחבת הסדרי השהות, לפי המלצת ועדת התסקירים, באה לאחר תקופה ממושכת שבה מתקיימים הסדרי שהות בכל שבת שנייה אצל המשיב במסגרתם הקטינה שוהה פרק זמן נרחב עמו (משעה 9:00 -18:00) כך שלא ברור כיצד המסוגלות ההורית שיש למשיב מספיקה לצורך קיומם של אלו ואינה מספיקה לצורך הרחבתם באופן שיכללו לינה ( כאמור, בשלב זה, רק פעם בשבועיים בסופ"ש).
2. במסגרת ס' 19 לבר"ע טוענת המבקשת, בין השאר, כי המלצות ועדת התסקירים התעלמו מ"דו"ח טיפת חלב". להבנתי הדו"ח לו מכוונת המבקשת הוא "דו"ח הנקה" אותו צירפה כנספח 7 לבר"ע. המסמך שנסרק במערכת נט המשפט לא קריא לחלוטין ולכן לא עלה בידי לעיין בו, אך אף במידה והיה מצורף בנוסח קריא לא הייתי נותן לו כל משקל. הטעם לכך פשוט: המבקשת מציינת כי הדו"ח המדובר הוא מיום 2.8.2022. משמע, הוא ניתן לאחר החלטת ביהמ"ש קמא מושא הבר"ע ( ההחלטה מיום 1.8.2022) ולא היה לפני ביהמ"ש קמא. מעיון בתיק המתנהל בביהמ"ש קמא לא עולה כי הוא הוגש לתיק ביהמ"ש קמא אף לאחר מכן. לא הוגשה כל בקשה להתרת הגשת ראיות חדשות במסגרת הבר"ע וממילא לא ניתן כל היתר לצירופו.

סוף דבר

לאור כל האמור לעיל, בקשת רשות הערעור נדחית.

לאור התוצאה לה הגעתי, החלטת ביהמ"ש מיום 12.8.22 לעיכוב ביצוע חלקי של ההחלטה מיום 1.8.22 – מבוטלת. עם זאת, לאור העובדה שניתן צו לעיכוב ביצוע חלקי ולאור העובדה שהמלצת ועדת התסקירים (שאומצו ע"י ביהמ"ש קמא בהחלטתו מושא הבר"ע) היו להרחבת הסדרי השהות באופן שיכללו לינה באופן הדרגתי אני מחליט כי הרחבת הסדרי הלינה כפי שהומלצו בסעיפים 2.ב ו-2.ג יידחו בחודש אחד (במילים אחרות – ההרחבה שפורטה בסעיף 2.ב להמלצה להוספת לינה באמצ"ש החל מחודש אוקטובר 2022 תחול החל מחודש נובמבר 2022 ואלו ההרחבה שפורטה בסעיף 2.ג להמלצה להוספת לינה באמצ"ש החל מחודש נובמבר 2022 תחול החל מחודש דצמבר 2022).

המבקשת תישא בהוצאות המשיב ובשכ"ט עו"ד בסך של 3,000 ₪ שישולמו מתוך כספי העירבון שהופקד. הסכום יועבר למשיב באמצעות באת כוחו. יתרת העירבון על פירותיו תושב למבקשת באמצעות בא כוחה.

מתיר פרסום ההחלטה במתכונת בה נחתמה, בהיעדר שמות הצדדים ופרטים מזהים אחרים.

ניתנה היום, כ"א אב תשפ"ב, 18 אוגוסט 2022, בהעדר הצדדים.