טוען...

בית המשפט המחוזי מרכז-לוד

ע"ו 1900-07-22 פלוני נ' נציג היועץ המשפטי לממשלה ואח'

תיק חיצוני:

בפני

כבוד השופטת הדס רוזנברג שיינרט

מערער

פלוני ע"י ב"כ עו"ד ליקול טמסוט

נגד

משיבים

1. נציג היועץ המשפטי לממשלה

2. משרד הבריאות/שירותי בריאות הנפש

3. פסיכיאטר מחוזי - מרכז

4. מרכז בריאות הנפש גהה ע"י עו"ד הדר צור – פרקליטות מחוז מרכז (אזרחי)

פסק דין

פסק הדין מותר לפרסום בהשמטת פרטים מזהים

1. בפניי ערעור על החלטת הוועדה הפסיכיאטרית המחוזית אשר התכנסה במרכז לבריאות הנפש "גהה" בתאריך 28.6.22, לפיה הוחלט על הארכת אשפוזו של המערער בעד חודשיים נוספים.

הוועדה התקיימה שלא בנוכחותו הפיזית של המערער אלא באמצעות היוועדות חזותית.

2. המערער כבן 28, התגורר עם הוריו, מאושפז בבית החולים מעל 4 חודשים, החל מחודש פברואר 2022. ביום 28.6.22 הועלה המערער לוועדה תקופתית, תוך המלצה של המחלקה להאריך את אשפוזו בחודשיים נוספים. בנימוקי הוועדה צוין, כי המערער מוכר למערכת ממספר אשפוזים קודמים, לוקה בסכיזופרניה, משתמש בחומרים ממכרים, לא הגיע למעקב ולא נטל טיפול תרופתי. עובר לאשפוזו הזמין המערער פורץ לדירת ההורים, קילל ואיים לתקוף אותם פיזית. המערער צעק שהרופאה אונסת אותו. במחלקה המערער אינו משתף פעולה, נגטיביסט, מתוח ועל סף התפרצות, הלוצינטורי. הורי המערער, שהופיעו בפני הוועדה, הביעו את פחדם מפני המערער אם ישוחרר כיום ותמכו בחום בהמשך אשפוזו. הוועדה מצאה שהמערער עדיין מצוי במצב פסיכוטי ואם ישוחרר כיום הוא יהווה סיכון משמעותי ומידי, בעיקר להוריו. משכך, הוחלט לקבל בקשת בית החולים ולהאריך את האשפוז הכפוי עד ליום 23.8.22.

3. בנימוקי הוועדה להחלטתה לקיים את הדיון בווידאו, נרשם כי החשש המאפשר קיום דיון ללא נוכחות החולה מתפרש גם על חברי הוועדה, המצויים בקבוצת סיכון. עוד נרשם, כי המחוקק לא צפה בעבר את התפרצות מגפת הקורונה וכי בסמכות הוועדה, הכוללת אנשי מקצוע מנוסים, להחליט שבדיקה ויזואלית היא הדרך הנכונה לבדיקה במצב הקשה בו אנו מצויים כיום. עוד ציינה הוועדה כי בדרך של היוועדות חזותית ניתן להתבונן בפני החולה, להבדיל ממצב של הופעה פרונטלית בפני הוועדה, במהלכה עוטה החולה מסכה. לשיטת הוועדה, הסיכון הפוטנציאלי לחברי הוועדה כתוצאה מדיון פרונטלי הוא משמעותי, שכן בחדר לא הותקנו מחיצות, יש קושי לשמור על מרחק של 2 מטר לפחות בין כל הנוכחים וכו'. לבסוף, צוין כי מזכירת הוועדה מסרה שבמחלקה מאושפזים מספר חולי קורונה ולכן לא ניתן להוציא ממנה את המטופלים לבדיקה בוועדה.

4. במכתב מנהל המחלקה מיום 4.7.22, שצורף לתגובת המשיבים, נרשם כי המערער מוזנח ולא התרחץ מאז תחילת אשפוזו, עדיין נראה הלוצינטורי, משתף פעולה באופן מינימלי בלבד ופעמים רבות מתעלם מפניות הצוות אליו. עוד נרשם, כי המערער חסר תובנה לחלוטין למצבו, עדיין מצוי במצב פסיכוטי פעיל. מבחינה סוציאלית נרשם כי התכנית היא שלאחר שיהיה שיפור בשיתוף הפעולה של המערער וכן בהיגיינה הבסיסית הוא יעבור למסגרת גמילה וטיפול בתחלואה כפולה באילנות, הוריו מעוניינים ותומכים במסגרת זו.

עיון בדו"ח הסיעודי מלמד כי תכנו עולה בקנה אחד עם האמור בפרוטוקול הוועדה ובמכתב העדכני מאת מנהל המחלקה.

5. בהודעת הערעור נטען, כי החלטת הוועדה נתנה בחוסר סמכות, באשר הדיון בוועדה התקיים בדרך של היוועדות חזותית, ללא סמכות בחוק, בניגוד להנחיות משרד הבריאות ולמרות התנגדותו המפורשת של המערער. בהקשר זה הודגש, כי זכות המאושפז להיות נוכח בדיון אינה "טכנית" אלא מהותית, שכן מדובר בהליך מעין שיפוטי המכריע את גורל זכויותיו. לשיטת המערער, החלטת הוועדה דנן, שנתנה באופן גורף לגבי כל המטופלים ממחלקה א' שנדונו בפני הוועדה באותו היום, איננה עולה בקנה אחד עם הוראת החוק המאפשרת קיום דיון ללא נוכחות החולה מחמת פגיעה אפשרית בשלומו הגופני או הנפשי.

לצד זאת אבהיר, כי המערער לא הלין כנגד קביעותיה המקצועיות של הוועדה ביחס למצבו הנפשי או ביחס למסוכנות הנשקפת ממנו בעת הזו.

6. באת כוח המשיבים ציינה בתשובה לערעור, כי הוועדה הפסיכיאטרית היא גוף מעין שיפוטי אשר אינו מיוצג על ידה. הובהר, כי עמדת המדינה הנה שבתקופת מגפת הקורונה, ככלל, נדרשת הסכמת חולה לשם קיום דיון בהיוועדות חזותית, כאשר החלטה לקיים דיון ללא נוכחות פרונטלית של המטופל בהתבסס על סעיף 26(ה) לחוק צריכה להיעשות על סמך תשתית עובדתית קונקרטית ועדכנית שמונעת קיומה של בדיקה פרונטלית. לשיטת המשיבים, יש לראות את החלטת הוועדה לקיים דיון בהיוועדות חזותית כסבירה, כאשר בהיעדר פסיקה של בית המשפט העליון ובשים לב לעמדות השונות שהובעו בפסיקת בתי המשפט המחוזיים, אין הלכה מחייבת בנושא.

הוסיפה ב"כ המשיבים וטענה, כי החלטת הוועדה לגופה הנה החלטה סבירה ואין מקום להתערב בשיקול דעתה המקצועי של הוועדה, המבוסס על ההערכה המקצועית של הרופאים, אשר בקשו את הארכת הוראת האשפוז הכפוי.

7. אשפוז כפוי כרוך בפגיעה מהותית בזכויות המאושפז ובחירותו (ראו דברי כב' הנשיא ברק (כתוארו אז) ברע"פ 2060/97 וילנציק נ' הפסיכיאטר המחוזי , נב (1) 697). עצמת הפגיעה בחירותו של המאושפז בכפיה מחדדת את חשיבות זכותו של מתמודד הנפש להליך הוגן, לרבות הזכות להיות נוכח בדיון בו יחליטו על אופן הטיפול בו. פגיעה בזכותו של החולה או של מתמודד הנפש להיות נוכח פיזית בדיון בעניינו צריכה להיעשות בחקיקה או על פיה ולא בדרך של קבלת החלטה גורפת ע"י וועדה או מנהל בית חולים ביום נתון.

8. סעיף 26 לחוק לטיפול בחולי נפש, תשנ"א-1991, קובע כדלקמן:

"(א) הובא ענינו של חולה בפני הוועדה הפסיכיאטרית, תבדוק הוועדה את החולה; נבצר מן הוועדה לבדוק את החולה, רשאית היא לדחות את הדיון למועד אחר שתקבע ושלא יעלה על שבעה ימים, ולהאריך את תקופת האשפוז עד למועד הדיון.

(ג) הוועדה תאפשר לחולה, לקרובו ולבאי כוחם, אם יש להם בא כוח, ובדיון בערר, גם לעורר ולבא כוחו ולפסיכיאטר המחוזי, להשמיע את טענותיהם בפניה; הוועדה רשאית לאפשר גם לאנשים נוספים, אם לדעתה הם נוגעים לעניין, להשמיע את טענותיהם בפניה.

(ד) הדיון ייערך בדלתיים סגורות ויהיו נוכחים בו החולה ובא כוחו, אם יש לו בא כוח; הוועדה רשאית להרשות את נוכחותם של אנשים נוספים, אם לדעתה הם נוגעים לענין ונוכחותם דרושה לצורך הדיון.

(ה) סברה הוועדה כי נוכחותו של החולה בדיון, כולו או חלקו, עלולה לפגוע בשלומו הגופני או הנפשי, רשאית הוועדה, מנימוקים שיירשמו, לדון באותו חלק של הדיון שלא בנוכחותו".

9. המסקנה המתבקשת מניתוח הוראות החוק שבנדון, הנה כי לחולה יש זכות להיות נוכח בדיון בעניינו אלא אם סברה הוועדה שנוכחותו בדיון עלולה לפגוע בשלומו הגופני או הנפשי.

נקבע בעבר בפסיקה, כי בהתאם להוראות החוק, על החולה להיות נוכח פיזית במקום הדיון עצמו, כשאין סיבה לפרש את המונח "נוכחות", באופן שונה ממובנו הטבעי. עוד נפסק, כי בשים לב להתייחסות הספציפית של המחוקק לסוגיית הנוכחות בדיון בסעיף 26 לחוק ובהתחשב בחשיבות הזכות שבנדון, על רקע מהותו של הדיון והפגיעה בזכויות הכרוכה בו, הסמכות לקבוע את סדר הדיון לפי סעיף 27 לחוק איננה כוללת סמכות להורות כי החולה לא יהיה נוכח בדיון, בניגוד לרצונו, אלא כאשר מתקיימות הנסיבות המיוחדות המפורטות בסעיף 26(ה) לחוק.

החוק איננו מקנה סמכות לוועדה להעדיף בדיקה בהיוועדות חזותית, ללא הסכמת החולה וללא התייחסות פרטנית הנוגעת לחולה הספציפי ולמצבו המצדיקה קיום הבדיקה שלא בנוכחותו ( ראו ע"ו (מרכז) 14589-06-20 פלוני נ' היועמ"ש; ע"ו (מרכז) 36284-07-20 פלוני נ' היועמ"ש; ע"ו (מרכז) 25140-01-21 פלוני נ' מ"י; ע"ו (חיפה) 26396-04-22 פלוני נ' מ"י).

לא נעלמה מעיני גישתו של כב' השופט ברלינר בסוגיה דנן, כפי שבאה לידי ביטוי למשל בע"ו (חיפה) 9681-06-20 פלוני נ' הוועדה הפסיכיאטרית. דא עקא, אף בהתאם לגישה זו, נקבעו הדברים הבאים ביחס להחלטת וועדה המבוססת על בדיקה באמצעות היוועדות חזותית:

"מקובל עלי שיש להתייחס לבדיקה כאמור בזהירות רבה, ובמקרה המתאים אפשר שיהא זה ראוי לקצר את תקופת ההארכה של האשפוז תוך תקווה כי הסכנה הבריאותית תחלוף במהרה והבדיקה בידי הוועדה בהשתתפות החולה בחדר הוועדה, פנים אל פנים, תיערך בהקדם, הן לצורך בדיקה נוספת של ממצאי הוועדה והן כחלק מן הערך התרפויטי עצמו הנלווה בבדיקה האמורה, תוך שיתופו של החולה, ניהול שיחה עמו פנים אל פנים, ביטוי אמפתיה כלפיו, ומתן מענה לשאלות או תלונות המטרידות אותו" ( סעיף 13 להחלטה , הדגשות שלי – ה.ר.ש).

10. יתרה מכך, מבלי להתעלם מהשלכות העלייה האחרונה בתחלואת הקורונה ומן החששות הנלווים לה, הרי שהמחוקק בחר בעת הזו, בניגוד לתקופות בעלות מאפיינים דומים בעבר, שלא לאסור התקהלויות ושלא להגבילן, אף במקומות סגורים. מבחינה משפטית, בניגוד לחלק מן המקרים שנדונו בפסיקה קודם לכן, איננו מצויים עוד במצב של הכרזה על שעת חירום. בתי המשפט מקיימים מדי יום דיונים מרובי משתתפים באולמות, חרף הסיכון הפוטנציאלי הטמון בכך, ואינם מורים על קיום דיון באמצעות היוועדות חזותית, אלא לבקשת אחד הצדדים ובהתקיים התנאים שנקבעו לכך בדין.

להבדיל מתחומים אחרים, לגביהם נקבעו בעבר הסדרים המאפשרים קיום דיון בהיוועדות חזותית, לרבות בשל הצורך בהתמודדות עם מגפת הקורונה ( ראו לשם המחשה תקנות סדר הדין הפלילי (היוועדות חזותית) (הוראת שעה), תשפ"ב-2022; חוק קיום דיונים בהיוועדות חזותית בהשתתפות עצורים, אסירים וכלואים בתקופת התפשטות נגיף הקורונה החדש (הוראת השעה), התש"ף - 2020; תקנה 72 לתקנות סדר הדין האזרחי תשע"ט-2018 ), לא מצאתי בדין מקור המסמיך את הוועדה להורות באופן גורף על קיום דיון בעניינה של מחלקה שלמה באמצעות היוועדות חזותית.

11. יישום הוראות החוק והפסיקה על נתוני המקרה שבפניי מצביע על כך שנפל פגם דיוני בהתנהלות הוועדה בעניינו של המערער.

המערער ביקש במפגיע, בעצמו ובאמצעות באת כוחו, להיות נוכח פיזית בדיון בעניינו ואף אמר לוועדה ש"שומעים אותו חלש". אף שצוין כי קיימים במחלקה של המערער חולי קורונה מאומתים, הרי שהמערער עצמו לא אובחן כחולה קורונה ולא נטען, למשל, ששהה בצמידות לחולה מאומת. יוער, כי מהדו"ח הסיעודי עולה שהמערער החלים מקורונה בחודש פברואר האחרון. לא הוצגו נתונים לפיהם נוכחות המערער בדיון הייתה עלולה לפגוע בשלומו הפיזי או הנפשי.

ביהמ"ש סמוך ובטוח כי חברי הוועדה הנם אנשי מקצוע, העושים עבודתם נאמנה, וכי קבלו את ההחלטה אודות הארכת אשפוזו של המערער על בסיס שיקולים ענייניים ומקצועיים.

מן הראוי שהקושי המוצא ביטוי בהחלטת הוועדה יובא לפתחו של המחוקק, אשר ייתן דעתו לדרכי הפתרון הראויות בנסיבות העניין.

יחד עם זאת, בהיעדר שינוי בחוק ובתקינה, שומה על הוועדות הפסיכיאטריות לפעול בהתאם להוראות החוק, תוך הקפדה על נוכחות המאושפזים המעוניינים בכך בדיון ותוך הפחתת הסיכון להידבקות במחלת הקורונה באמצעים מידתיים יותר, הכרוכים בהקצאת חדרים בגודל מתאים עם אמצעי אוורור, בהקפדה על נוכחות מינימלית בחדר בכל עת, בהתקנת מחיצות בחדרים וכיו"ב. עריכת בדיקה למאושפזים טרם הגעתם לוועדה עשויה אף היא להקטין את הסיכון שבקיום דיונים שלא בדרך של היוועדות חזותית.

12. לצד האמור עד כה בנוגע לפגם הדיוני שנפל בהתנהלות הוועדה, מצאתי לאחר עיון במכלול המסמכים שצורפו להודעת הערעור ולתגובת המשיבים, כי החלטת הוועדה לגופה הנה סבירה ונתקבלה על בסיס אדנים מקצועיים וענייניים, הנוגעים למצבו הנפשי של המערער ולמסוכנות שעדיין נשקפת ממנו לעצמו ולאחרים.

בנסיבות אלו, ובשים לב למשך תקופת האשפוז הנוספת עליה החליטה הוועדה, באתי לכלל מסקנה כי הדרך הראויה לריפוי הפגם הדיוני שנפל בדרך פעולת הוועדה, הנה לאפשר למערער להישמע באופן פרונטלי מול הוועדה.

נוכח כל המפורט מעלה, הערעור מתקבל במובן זה שאני מורה לוועדה לקיים דיון מחדש בעניינו של המערער, מוקדם ככל שניתן, בנוכחותו הפיזית של המערער.

המזכירות תעביר ההחלטה בדחיפות לצדדים ותוודא קבלתה.

ניתן היום, ה' תמוז תשפ"ב, 04 יולי 2022, בהעדר הצדדים.

6 מתוך 6