בימ"ש לענייני משפחה ת"א, השופטת לורן אקוקה: החלטה בטענות מקדמיות של אדם שביהמ"ש בישראל אינו הפורום הנאות, במסגרת תביעה לפירוק שיתוף של אישה (תמ"ש 19020-03-22)

לפני תובענה לפירוק שיתוף שבכתב ההגנה ובמסגרת טענותיו המקדמיות, טען הנתבע כי ישראל אינה הפורום הנאות להמשך בירור התובענה.

1. התובעת הגישה תביעתה בתיק דנן בעבור שני סעדים: פירוק שיתוף בנכס מקרקעין הרשום בבעלות על שם התובעת והנתבע יחדיו ברחוב הממוקמת בפרויקט יוקרה הידוע בשם .....(להלן: "הדירה"/"הנכס") בצד תביעה לדמי שימוש ראויים.
2. כבר בכתב ההגנה נטען, בפרק "טענות מקדמיות", כי דין התביעה להמחק נוכח זאת שהתובעת אזרחית ותושבת ....הנתבע אזרח ותושב ...., עיקר חייהם ועסקיהם ב.... והם אף נישאו והתגרשו ב.....ובין הצדדים אף תלוי ועומד הליך משפטי בבית המשפט ב..... ומשכך, בית המשפט בישראל אינו הפורום הנאות לברר את ההליך המשפטי.

הנתבע הציג הסכם ממון שנחתם בין הצדדים ביום .... וטען כי עוד קודם שהוגשה התובענה על ידי התובעת, בחודש .....הגיש הוא תביעה נגד התובעת בבית המשפט לענייני משפחה ב.... שעניינה הפרדת הרכוש בין הצדדים ומניעת פעולות בקשר לדירה מושא כתב התביעה.

בנוסף לנתבע היו טענות מהותיות בזיקה לתביעה ולשיטתו אין לבצע פירוק שיתוף בנכס וכי יש לקבוע זכויותיו בדירה באופן בלעדי על אף הרישום בטאבו וזאת מכוח הסכם הממון ועל פי הדין ה.......

בדיון שהתקיים לפני ביום 2.5.2022 נקבע כי בשלב זה פטורים בעלי הדין להתייצב לדיונים וזאת עד להחלטה אחרת ולתובעת הזכות להגיש תשובתה לטענות המקדמיות דנן לאחר שיגיש התובע את המסמכים התומכים, לטענתו, בעמדתו, כשהם מתורגמים.

1. ביום 22.06.2022 התקיים לפני דיון נוסף בו טענו הצדדים לעניין "הפורום הנאות" ובתום הדיון, קודם שניתנה החלטתי בסוגיה זו, הוגשה על ידי הנתבע "הודעה בדבר קבלת פסק דין ב........ ובהתאמה לכך מצאתי לקבל את תשובת התובעת קודם להכרעתי.
2. לטענת הנתבע, פסק הדין שניתן ב......ביום 28.02.2022 (להלן: "פסק הדין") קובע כי אין רשאית התובעת לנהל את ההליך לפירוק שיתוף בזיקה לנכס אחד מכלל נכסי הצדדים, הגם שמצוי הוא בישראל, לפני בית המשפט לענייני משפחה בישראל וכי הסמכות לדון בכלל טענות הצדדים, לרבות אלו של התובעת, נתון בידי הטריבונל ב...... ללא שניתן לערער עוד על סמכות זו.
3. התובעת כאמור קיבלה את הזכות להשיב לטענות אלו של הנתבע נוכח פסק הדין ובתשובתה בחרה לחזור על כלל טענותיה. כך טענה כי בהתאם להסכם הממון שנחתם בין הצדדים אין מנועה היא מלבקש את פירוק השותפות בנכס באופן חופשי ואין לעכב את הביצוע של פירוק השיתוף או בירור ההליך עד להכרעה בכלל הטענות הרכושיות שבין הצדדים.
4. עוד השיבה התובעת כי מאחר ובתביעה ב...... לא נתבקש צו מניעה כנגד נקיטת הליכים בישראל לפירוק השיתוף בדירה המשותפת, משכל שנתבקש מבית המשפט ב...... זה צו מניעה כנגד דיספוזיציה בנכס, אין מקום לקבל את עמדת הנתבע ויש להמשיך ולברר את תביעתה בישראל.
5. לטענת התובעת אין מקום להיעתר לטענות הנתבע שכן על פי ההלכות, "צו חוסם" יינתן רק במקרים קיצוניים וחריגים שכן מדובר בחסימת זכות בסיסית של מתדיין לגישה לערכאות ועל הטוען זאת מוטל נטל כבד לקבל סעד זה. לשיטת התובעת, אין המקרה שלפנינו עונה על ההגדרות שנקבעו בפסיקה בעניין זה עת בית המשפט ב..... כלל לא נתן דעתו האם הנתבע עומד בנטל המצדיק היעתרות לצו חריג כצו חוסם. בין נימוקיה, מתייחסת התובעת להטעיות לכאורה של הנתבע מול בית המשפט ב.... וממילא אין בקביעות של בית המשפט הנכבד ב.... לחייב את בית המשפט הנכבד בישראל שכן הוא לא קבע שמוקנית לו סמכות בלעדית לדון בתביעה ואף אם היה קובע זאת, קביעה זאת הייתה ללא סמכות לברר פירוק שיתוף בנכס בישראל.

דיון והכרעה:

1. אין מחלוקת בין הצדדים בשאלה האם ישנה סמכות לבית המשפט בישראל לדון אם לאו בפירוק שיתוף בנכס מקרקעין הרשום בבעלות שני הצדדים ומצוי בישראל. לא בכך עסקינן. לב המחלוקת מצוי בשתי שאלות אחרות: האם בית המשפט ב.....דן בטענות הצדדים גם בזיקה לנכס בישראל?; האם בסמכות בית המשפט הנכבד בישראל לדון בתובענה לפירוק שיתוף בנכס אחד המצוי בישראל מכלל נכסי הצדדים המצויים מחוץ לישראל ובשים לב כי טריבונל .... החל לדון בתביעתו של הנתבע?
2. משלבית המשפט הסמכות לדון בתובענה, מחובתו לעשות כן, למעט במקרים חריגים - בהם דוקטרינת הפורום הנאות – מונעת ממנו מלקיים את חובתו.
3. בעא 45/90‏ ‎ ‎שמעון עבאדה‎ ‎נ' תקווה עבאדה, פ''ד מח(2) 077, נקבע כי הנטל להצביע כי הפורום בישראל אינו הפורום הנאות וכי במובהק המאזן נוטה אל עבר הפורום הזר מוטל על הטוען זאת וכך נכתב שם:

"8. שדה הסוגיה של "פורום בלתי נאות" נחרשה אך לאחרונה לעומקה בע"א 2705/91 אבו-ג'חלה נ' חברת החשמל מזרח ירושלים בע"מ (להלן – פרשת אבו ג'חלה [4]), ומהלכה שנקבעה ידענו זאת: נתבע המבקש להעלות לפני בית-משפט בישראל טענת

"פורום בלתי נאות", נושא בנטל לשכנע את בית המשפט כי בית-משפט זר קנה אף הוא סמכות לדון בתביעה, וכי ב"תחרות" זו שבין בית המשפט בישראל לבין בית המשפט הזר, ידו של אותו בית-משפט זר על העליונה: הוא הפורום הנאות לדון בתביעה, בעוד בית המשפט בישראל הינו "פורום בלתי נאות". המבחן לקביעה כי בית-משפט בישראל הינו "פורום בלתי נאות" אינו אך במאזן נוחות רגיל; על הטוען טענת "פורום בלתי נאות" לשכנע את בית המשפט בישראל כי המאזן נוטה בבירור ובמובהק אל עבר הפורום הזר.

ובלשונו של הנשיא שמגר בפרשת אבו-ג'חלה [4], בעמ' 569:

"על-מנת לעכב את ההליכים, על בית המשפט להשתכנע, בהתייחס למבחן מרב הזיקות, כי אכן קיים פורום שבאופן ברור מתאים יותר לניהול הדיון. במידה והנתבע לא הצליח לשכנע את בית המשפט בקיומו של פורום כזה, הרי לא יעכב בית המשפט את הדיון."

ראה גם רע"א  2737/08  אורי ארבל נ' TUI AG, פורסם במאגרים משפטיים, 29.01.2009 (להלן: "פס"ד ארבל").

1. אקדים ואומר כי בבחינת טענות הנתבע, מצאתי כי זה עמד בנטל המוטל עליו לשכנע בקיומו של פורום זר כפורום נאות. ועתה אסביר בהרחבה.
2. בפסק דין ארבל מונה בית המשפט 3 מבחנים שעל פיהם יכריע בית המשפט בשאלה האם בית המשפט בישראל הוא הפורום הנאות לברר את התובענה אם לאו ואלו הם:

"שלושה מבחנים משמשים לצורך בחינת השאלה האם הפורום הישראלי, או שמא פורום זר כלשהו, הוא הפורום הנאות לדון בתובענה: (1) איזה פורום משפטי הוא בעל "מרב הזיקות" בנוגע לסכסוך; (2) מהן הציפיות הסבירות של הצדדים ביחס למקום ההתדיינות בסכסוך שנתגלע ביניהם; (3) שיקולים ציבוריים, והעיקרי שבהם הוא מהו הפורום שיש לו עניין אמיתי לדון בתובענה."

1. ב רעא 4716/93‏ ‎ ‎החברה הערבית לביטוח שכם‎ ‎נ' עבד זריקאת, פ''ד מח(3) 265 מנתה כב' השופטת ט' שטרסברג-כהן את השיקולים שעל בית המשפט לשקול בבחינת הפורום הנאות ואלו הם:

"העקרונות המנחים אצלנו דומים בעיקרם לאלה שאומצו בשיטה האנגלית ובשיטה האמריקנית.

.4קודם שאביא את נסיבותיו של המקרה, ראוי שאסכם בקצרה את השיקולים המנחים את בית המשפט בקביעת הפורום הנאות, כפי שאלה עולים מן הפסיקה הענפה שחלק ממנה הוזכר לעיל, ומקבלים ביטוי מלא בע"א 300/84 [3] הנ"ל ובע"א 2705/91

[1] הנ"ל, החובקים את הנושא על כל היבטיו, ובהם ניתוח השוואתי של גישת המשפט האנגלי, האמריקני והישראלי.

לא אחזור ולא אוסיף על הנאמר בנושא זה עד כה בפסיקה, שכן אהיה בבחינת "כל המוסיף גורע". אסתפק באיזכור תמצית הקריטריונים הרלוואנטיים לקביעת הפורום הנאות.

.5נקודת המוצא היא כי לבית המשפט כאן יש סמכות לדון בתביעה, ושאלת הפורום הנאות היא שאלה שבשיקול-דעת בית המשפט, והוא מפעיל אותו על-פי קריטריונים מקובלים.

אומר השופט ברק (כתוארו אז) בע"א 300/84 [3] הנ"ל, בעמ' 385:

"המבחן המכריע בעניין זה הינו - כפי שעמד עליו השופט ריד (lord reid) בפרשת atlantic star- האם הפורום המקומי הוא 'פורום טבעי'... או שמא קיים פורום טבעי זר, בעל סמכות".

בקביעת טבעיות הפורום יש להתחשב בנסיבות כולן וליישם את מבחן מרב הזיקות הרלוואנטיות אשר להן הקשר האמיתי, המשמעותי והמהותי למקרה נושא הדיון.

מבחן זה מקובל הן במשפט האנגלי, הן במשפט האמריקני, והן במשפט הישראלי.

.6קיימת הבחנה בין שני סוגי שיקולים המנחים את בית המשפט: האחד מתייחס לבעלי הדין; והשני, לציבור הרחב.

בין השיקולים המתייחסים לבעלי הדין, ניתנת הדעת לנוחות הצדדים, למקום מגורי העדים, לאפשרות לחייב עדים להעיד ולהוצאות הכרוכות בהבאתם, לאפשרות לערוך ביקור במקום האירוע אם יתעורר צורך בכך ולאפשרות לאכוף את פסק הדין.

לשם קביעת הזיקות נבחנים, בין השאר: מקום מושבם של הצדדים, המקום שבו הם מנהלים את חייהם, המקום שבו הם מנהלים את עסקיהם ומקום אירוע התאונה. כן נשקלות האפשרות המעשית של הגשת התביעה בפורום הזר והשאלות אם תהיה לאותו פורום סמכות הן על התובע והן על הנתבע ואם הסעד שיקבל התובע יהיה דומה במהותו לסעד בפורום שנבחר וישקף צדק מהותי, או יהיה בלתי סביר באופן קיצוני. שוני בלבד בסכום הפיצויים או בסעד שיינתן בפורום הזר אינו מצדיק אי-העברת הדיון לאותו פורום, כל עוד ייעשה עם הצדדים צדק מהותי.

.7במישור השיקולים הציבוריים נמנים, בין השאר: הבעייתיות שבריכוז תובענות

במרכזים עמוסים, היתרון ביישוב סכסוכים מקומיים בסביבתם הטבעית והרצון שהתביעות תידונה לפני בית-משפט המכיר את הדין. שאלת ההתייחסות לשיקולים אלה הושארה עד כה בצריך עיון (בע"א 300/84 [3] ובע"א 2705/91[1] הנ"ל). עם זאת הביע הנשיא שמגר עמדתו, ששיקולים אלה ראויים להישקל, באומרו:

'עם זאת, ברצוני לציין כי לכאורה איני רואה סיבה מדוע לא ניתן יהיה, בדרך כלל, להתייחס לשיקולים הציבוריים ואף להעניק להם משקל, כאשר כפות המאזניים שבין הצדדים מעויינות. ניתן להקשות ולשאול: מדוע תישא מערכת המשפט הישראלית - באמצעות החברה - בעומס הכבד של תביעות וניהול התדיינויות שאינן קשורות לה..' (ע"א 2705/91 [1] הנ"ל, בעמ' 577)."

1. בעניינו מדובר בצדדים ששניהם תושבי ...., האחת אזרחית .... והשני אזרח ...... הצדדים חתמו על הסכם ממון ב...., נישאו שם ואף התגרשו שם ובבעלותם נכסים מחוץ לישראל ואולם בעלים הם בנוסף של נכס מקרקעין בישראל, הוא זה המצוי במחלוקת בתובענה שלפני ובעניינו הוגשה התביעה לפירוק שיתוף. למעשה נחזה כי הנכס היחיד בישראל המצוי במחלוקת בין הצדדים הוא הנכס מושא התביעה.
2. שאלת הדין הזר וסמכותו של בית המשפט ב..... לדון בנכס המצוי בישראל אם לאו לא הוכחה על ידי התובעת. עם זאת הוגשה חוות דעת מטעם הנתבע לעניין הדין ה...., כנספח לכתב ההגנה. זה צורף כשהוא מתורגם עם יתר נספחי כתב ההגנה ביום 20.05.2022.
3. טענה התובעת כי אין מניעה לקיים דיון בתובענה לפירוק השיתוף בנכס מקרקעין, זה המצוי בישראל, במנותק מיתר הנכסים של הצדדים וזאת על אף, ואולי דווקא בזכות, הסכם הממון הקובע זאת, לשיטתה. ונוכח חשיבות הדברים, אביא את הנוסח המתורגם של הסעיף הרלוונטי בהסכם הממון:

"סעיף 6 – חשבונות בין בני הזוג

בני הזוג רשאים לערוך ביניהם כל חשבון ולהתקשר בכל חוזה, למעט המגבלות הקבועות על פי הדין.

בני הזוג רשאים לקבוע ביניהם חלוקת בעלות משותפת רגילה או מאורגנת.

ארגון הבעלות המשותפת והקצאה למטרה מסוימת תקבע בכתב.

במידה ובני הזוג ייצרו ביניהם בעלות משותפת, הם רשאים לסיים אותה ולצאת מהבעלות המשותפת באופן חופשי באמצעות פעולת חלוקה, אם או ללא פיצוי כספי.

בהעדר חשבונות כתובים, על בני הזוג להסדיר ביניהם, על בסיס יומיומי, את החובות שעשויים להיות זה לזה, לרבות התחייבויות הקשורות לתגמול בין עבודה משפחתית, משק בית או תגמולים סוציאליים של כל אחד מהם."

1. לשיטת התובעת, הוראת סעיף 6 להסכם הממון מאפשרת פירוק שיתוף בכל נכס בבעלות משותפת מבלי לבצע פירוק שיתוף בכלל נכסי הצדדים. אפשר שנכון הדבר – ואין אני מכריעה בשלב זה בסוגיה זו - אולם מקום שהוגשה תובענה על ידי הנתבע כאן בבית המשפט ב..., שעניינו בירור כלל נכסי הצדדים ופירוק השיתוף בכללותם של נכסי הצדדים נוכח גירושיהם, אין עוד מקום לקבל את עמדתה של התובעת כאילו ניתן לבצע את ההפרדה כאמור.

הגם שב ע"א 1692/97 גולדברג נ' גולדברג, פורסם במאגרים משפטיים (25.06.1997) נפסק כי יש לבצע פירוק שיתוף בנכס אחד מכלל הנכסים של הצדדים, נוכח אותן נסיבות מיוחדות, קבע בית המשפט מאת ההלכה לפיה ראוי לדון בפירוק שיתוף במסגרת בירור כלל הסוגיות הרכושיות שבין בני הזוג:

"אף עליי מקובל שכל אימת שהנסיבות מאפשרות את הדבר, ראוי לדון בפירוק השיתוף בדירתם של בני זוג לא כעניין נפרד אלא במסגרת בירורן של כלל הסוגיות הרכושיות השנויות ביניהם במחלוקת. דא עקא שלא אלה הם פני הדברים בענייננו. תביעת המבקשת לפני בית המשפט לענייני משפחה אינה לאיזון המשאבים בינה לבין המשיב, אלא להבטחת זכויותיה ברכוש המשותף לקראת איזון משאבים עתידי, ששעתו תגיע רק לאחר פקיעת נישואיהם של בני הזוג ."

בשונה מאותו מקרה, בענייננו, הצדדים כבר גרושים ומתנהל הליך משפטי - אמנם לפני הטריבונל הזר - שעניינו הסדרת הסוגיה הרכושית שבין הצדדים בראי הסכם הממון. בעניינו גם אין מחלוקת כי ההליך לפני הטריבונל הזר החל להתנהל קודם שהוגשה התובענה בישראל.

בענייננו הנתבע טען טענות בדבר זכויות בלעדיות בנכס נוכח הדין הזר, הדין ה...., בצד נוסח הסכם הממון, כך שהליך של פירוק שיתוף בנכס, אף הימצאותו בישראל ובסמכות בית המשפט לענייני משפחה כאן, במנותק מיתר המחלוקות הרכושיות שבין הצדדים יכול להביא לעיוות דין ולהחלטות סותרות בין הערכאה בישראל ובין הערכאה ב...... בהקשר דנן אפנה לסעיף 7 להסכם הממון לפיו "משטר זוגיות יתנהל לפי החוק ה.....". ואם כך הדבר, הרי היה על התובעת להצביע על כך שגם לפי הדין הב....., רשאית היא לנהל את ההליך בישראל לטובת פירוק שיתוף בנכס בודד מכלל נכסי הצדדים.

1. אמנם מדובר בנכס המצוי בישראל ואולם מקום שמתבקש בירור של איזון משאבים בין כלל נכסי הצדדים, לא מן המניעה כי לא יבוצע פירוק בעין של כל נכס בנפרד ואין ממש בטענה כי הואיל ומדובר בנכס המצוי בישראל, לא ניתן יהיה לדון לפני טריבונל זר בפירוק שיתוף בין הצדדים גם בזיקה לנכס דנן. לעניין זה ראו תמ"ש (ת"א) 8291-03-13  י' ע' נ' אפ' ע' , (פורסם במאגרים משפטיים, 17.08.2014).
2. זיקה אחת יש לצדדים לישראל וזה הנכס, הדירה בתל אביב. בהתאם למבחן "מרב הזיקות" הרי מקום מושבם הקבוע של הצדדים, מקום עריכת טקס הנישואין, מקום עריכת הגירושין, הסכם הממון והחלת הדין ה... מתוכו, העובדה כי מחזיקים הצדדים נכסים שמרביתם מחוץ לישראל ובפרט בשים לב כי כבר החל הליך משפטי להתברר לפני בית המשפט ה..., מלמדים על כך שמרב הזיקות מצביעות על היותו של בית הדין ה... כפורום הנאות להמשך בירור ההליך.
3. גם שני המבחנים הנוספים הקבועים בפסיקה לעניין קביעת הפורום הנאות מצביעים על כך שבית המשפט ב.... הוא הפורום הנאות להמשך בירור ההליך בין הצדדים. כאמור הצדדים קבעו ביניהם בהסכם ממון כי מבקשים הם להחיל עליהם ועל ההסדרים הרכושיים ביניהם את הדין ה.... ומכאן סביר כי על הצדדים לצפות להתדיינות לפי הדין ה....ובפני בית המשפט ב......

גם משיקולי יעילות ראוי תחילה כי תוכרע התובענה של הנתבע כאן – הוא התובע במסגרת ההליכים המתנהלים בין הצדדים ב....– כך גם תוכרענה יתר המחלוקות בין הצדדים מבלי החשש לכפל התדיינויות או הכרעות סותרות בין הטריבונלים השונים. עניין זה מתחדד עם הצגת פסק דינו של הטריבונל ה...., בנוסחו המתורגם לעברית, אשר ממנו עולה כי גם לפניו נטענו טענות בדבר סמכותו של בית המשפט לענייני משפחה בישראל. לתובעת, כפי העולה מתשובתה המונחת לפני, השגות על קביעותיו של הטריבונל ה..... או על סמכותו להכריע בכך אך לא לבית המשפט לענייני משפחה בישראל הסמכות לדון או להכריע באלו. עם זאת יש בכך כדי להדגיש את החשיבות בבירור טענות הצדדים לפני ערכאה אחת.

ממילא, המשך בירור התובענה יחייב גם בירור יתר טענות התובע מעבר לטענותיו המקדמיות ובין היתר בקביעה של החלת הדין הזר על ההסדרים הרכושיים בין הצדדים. עניין זה משמעותו גם הוכחת הדין הזר והבאת מומחים והרי לאור יש כדי להשפיע את אופן ניהול ההליך לפני בית המשפט לענייני משפחה בישראל הן מבחינת התארכות הבירור והן מבחינה כלכלית בדמות הוצאות שיושתו על הצדדים ובפרט נוכח ההסתייעות במומחים לדין הזר והעדתם. לעניין זה ראו פרוטוקול הדיון בו נטען על ידי ב"כ הנתבע כי המשך הבירור יחייב העדת המומחה מטעמם תוך הבאתו ממקום מושבו מחוץ לישראל לטובת הדיון כאן.

הצדדים שניהם תושבי ..... ומתגוררים ב.... ומטעם זה אף קיבלו, באופן חריג להתדיינויות לפני בית המשפט לענייני משפחה, פטור מהתייצבות לקדם משפט וגם מטעם זה ראוי לייעל את הבירור ולהקל על הצדדים עם המשך הבירור במקום מושבם.

1. על התקיימות הליכים מקבילים בין 2 ערכאות, בישראל ולפני הפורום הזר, כתבה חברתי, כב' השופטת ו' שביט-פינקלשטיין בתמ"ש (ת"א) 8291-03-13  י' ע' נ' אפ' ע' , (פורסם במאגרים משפטיים, 17.08.2014) את הדברים הבאים:

" 28.              ככלל, במקום שבו תלויות בפני שתי ערכאות שתי תובענות שבשתיהן עומדת לדיון שאלה מהותית זהה, גם אם אין חפיפה מוחלטת בכל הנושאים הטעונים הכרעה בשתי התובענות, אזי בהתאם לעקרון של "הליך תלוי ועומד" (Lis Alibi Pendis), עשוי בירורו של הליך אחד להיות מעוכב עד הכרעה בהליך האחר. הטעם לכך נעוץ בשיקולים של יעילות הדיון וחיסכון במשאבי בית המשפט ובמשאביהם של בעלי הדין (רע"א 346/06 ד"ר באסם חזאן נ' קלאב אין אילת אחזקות (פורסם בנבו, 14.5.06), בפסקה 4; אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי מהדורה עשירית, תשס"ט – 2009, בעמ' 117-116 (להלן: "סוגיות בסדר דין אזרחי").

29.              כלל זה של "הליך תלוי ועומד" חל גם במקום שבו ההליך האחר מתנהל בפורום זר בין אותם צדדים ובגין אותו סכסוך. כך, למשל, קבעה כב' השופטת שטרסברג-כהן ברע"א 851/99 הנאמנים בפשיטת רגל של ABC Containerline N.V נ' Depypere פ"ד נז (1) 800, בעמ' 809, כי במקום שבו הליך אחר תלוי ועומד, כי אז "מתן צו לעיכוב הליכים נתון לשיקול דעתו של בית המשפט... כך הוא גם כאשר הבקשה לעיכוב הליכים מתבססת על קיומו של הליך אחר בפורום זר בין אותם צדדים ובגין אותו סכסוך, כגון הליכי פשיטת הרגל המתקיימים במקרה שלפנינו בפורום הבלגי".

30.              מכאן איפוא, שככלל על פי העיקרון של "הליך תלוי ועומד", על בית המשפט לעכב את ההליכים, במקום שכבר מתברר הליך אחר בין אותם צדדים העוסק באותן שאלות. לאחר מתן פסק הדין בהליך הראשון שהדיון בו החל, יוכל בעל הדין לטעון להשתק עילה ביחס לעילה או לעילות שכבר הוכרעו בהליך הראשון. יפים לעניין זה דבריו של כב' השופט דנציגר ברע"א 2812/13 קולומביה ציוד וצרכי צילום בע"מ נ' דלתה דיגיטל בע"מ (פורסם בנבו, 11.7.13):

"יוצא מכל האמור עד כה, כי על אף שסמכותו של בית המשפט להורות על עיכוב הליכים בתובענה אינה מוגבלת אך למקרים בהם יש חשש שיתקיים מעשה בית דין בין הצדדים לה במסגרת אותו הליך תלוי ועומד, שהרי שכאשר עולה חשש כאמור מתקיימת הצדקה לעיכוב ההליכים בתובענה, וזאת בשל הדמיון הרב שבין העקרונות שעומדים בבסיס שתי הדוקטרינות".

31.              יוצא, איפוא, כי שיקול מרכזי בהכרעה האם לעכב הליך בשל קיומו של הליך אחר התלוי ועומד הינו האם קיימת אפשרות שבהליך התלוי ועומד ייקבעו ממצאים היכולים להוות מעשה בית דין מסוג השתק פלוגתא הרלוונטיים להליך שעיכובו מתבקש."

(ההדגשות במקור, ל.א.)

1. חלוקים הצדדים על המנדט שניתן לבית המשפט ב.... והאם לפניו תובענה שעניינה גם סעד דומה לזה שנדרש לו בית המשפט לענייני משפחה כאן. לטענת התובעת משלא נתבקש מבית המשפט ב.... כל סעד שעניינו הנכס המצוי בישראל למעט צו איסור דיספוזיציה בנכס לא קנה בית המשפט הנכבד ב..... סמכות אולם נחזה כי דין טענה זו, שנטענה לפני אותה ערכאה על ידי התובעת, נדחתה שם.

לשיטתי, אין גם הכרח כי תוגש ב..... תובענה מפורשת דווקא ביחס לנכס המצוי בישראל ואין הכרח כי יידרש סעד של פירוק שיתוף או סעד שמונע את פירוק השיתוף דווקא (בניגוד לטענה כי כל שנדרש מהטריבונל ה.... הוא צו מניעה מהתובעת לעשות שימוש או שינוי כלשהו בנכס). לשיטתי, די בכך שבין הצדדים מתנהל הליך משפטי, לפני הטריבונל ה...., שעניינו ההסדרים הרכושיים שבין הצדדים על מנת להצדיק את עיכוב ההליכים כאן עד להכרעה.

1. אם לא די בכל האמור לעיל, אפנה גם לדברים שנכתבו על ידי בית המשפט הנכבד ב...., בנוסחו המתורגם עליו לא חלקה התובעת, בסעיף 12 לפסק הדין וכן:

"16

(...)

בצדק, טוען מר ט כי מכירת הנכס בתל אביב השייך לרכוש המשותף של הצדדים, עלולה להיות בעלת 'תוצאות בלתי הפיכות'. בשלב זה של הליך חיסול משטר הנישואין וחלוקת הרכוש, הזכויות של הצדדים (בהיבט המימון של הנכס בתל אביב ובהיבט של התחשבנות בין הצדדים) עדיין לא נקבעו, גם לא באופן ראשוני.

משכך לא מן הנמנע שאחד הצדדים, יהיה רשאי לדרוש בחלקו בחלוקה את הנכס בתל אביב, במסגרת התחשבנות בין הצדדים.

מכירה של הנכס תימנע באופן סופי כל אפשרות של חלוקה חומרית שאמורה להיות כלל מנחה בחלוקה."

בהמשך אף קובע בית המשפט הנכבד ב.... כי הוא בעל הסמכות הבינלאומית וכי יחול בעניינם של הצדדים הדין ה.....

1. בית המשפט הנכבד ב.... אם כך, אף הוא בדעה כי הוא בעל הסמכות לדון בעניינם של הצדדים גם בשאלת הזכויות בנכס ובאיזון הכלכלי שבין הצדדים ויותר מזה, כפי שמצאתי גם אני, כך גם סבור בית המשפט הנכבד ב....כי ראוי לדון במכלול העניינים הרכושיים של הצדדים במאוחד.

אני סבורה כי נוכח הדברים שנפסקו על ידי בית המשפט הנכבד ב...., מושתקת התובעת מלטעון כי על אף כל שנקבע על ידו לבית המשפט לענייני משפחה כאן הסמכות – ולשיטתה אף החובה – להמשיך ולברר את התובענה.

סוף דבר:

1. מכל הטעמים לעיל אני מורה כי הפורום הראוי להמשך הדיון שבין התובעת והנתבע גם בנוגע לזכויות בנכס המקרקעין בישראל ולפירוק השיתוף בו בעין או במסגרת איזון כולל בין הצדדים הוא בית המשפט ב....
2. הואיל ונדרש המשך בירור ונדרשת הכרעה של בית המשפט ב.... בשאלות המהוות חלק יסודי מההליך שלפני והכרעותיו יש בהן כדי להשפיע על ההליך שלפני, אני מורה בשלב זה על עיכוב בירור התובענה עד להכרעה של בית המשפט ב.....
3. על כן מורה על הקפאת המשך בירור התובענה לתקופה של 90 ימים. 
4. אין בהחלטתי זו כדי לגרוע מזכותם של המבקשים לעתור בבקשות מתאימות ביחס לתביעה זו במקרה של שינוי נסיבות. 
5. בשים לב כי החלטה זו ניתנת לאחר שנתקבלו החלטות על ידי הטריבונל הזר, החלטות שנתקבלו לאחר הגשת התובענה, אין אני עושה בשלב זה צו להוצאות אולם עם הימשכות ההליכים יהיו רשאים הצדדים לטעון טענותיהם גם בעניין זה.
6. בשים לב לתוצאת החלטתי מוצע לצדדים לשקול את המשך ההסדר הדיוני בתיק כאן להכרעה לפני בית המשפט הנכבד ב.... ובבחינת איחוד הבירור במסגרת האיזון הכולל שיידרשו לו, ככל שיידרשו לו, ולטובת סיום יעיל וחסכוני של ההליכים המשפטיים.
7. המזכירות תמציא העתק החלטתי זו לב"כ הצדדים.
8. 4678313ת.פ. (מעקב) לעוד 90 ימים מהיום.
9. מתירה פרסום ההחלטה תוך השמטת כל פרט מזהה.

ניתן היום, א' אלול תשפ"ב, 28 אוגוסט 2022, בהעדר הצדדים.