ביהמ"ש שלום חדרה, השופטת רקפת סגל מוהר: גז"ד למבקש להתמודד בבחירות לכנסת ה-22, שהורשע על פי הודאתו בעבירה של ניסיון לקבלת דבר במרמה (ת"פ 19633-04-20)

<#2#>

נוכחים:

ב"כ המאשימה: עו"ד ראיד רחאל

הנאשם: בעצמו

ב"כ הנאשם: עו"ד טל אבריאל

פרוטוקול

<#3#>

גזר דין

רקע

1. בתאריך 20.4.20 הוגש כנגד הנאשם כתב אישום בו יוחסה לו עבירה של נסיון לקבל דבר במרמה בנסיבות מחמירות, לפי סעיפים 415 סיפא +25 לחוק העונשין, תשל"ז-1977.
2. הנאשם הואשם בכך שביום 29.7.19, לאחר שהחליט להתמודד בבחירות לכנסת ה -22 ברשימת "עצמה כלכלית - קולם של העסקים בישראל", הוא מילא וחתם על כתב הסכמה כנדרש לפי סעיף 57 (ט)(1) לחוק הבחירות לכנסת (נוסח משולב) תשכ"ט 1969, שבמסגרתו הצהיר בכזב כי למיטב הבנתו וידיעתו, לא נמנע ממנו להתמודד לכנסת, לרבות בשל ריצוי עונש מאסר בפועל לרבות בעבודות שירות כאמור בסעיף 6 (א) לחוק יסוד הכנסת. הנאשם עשה כן ביודעו כי הצהרתו כוזבת, מאחר שבין התאריכים 16.7.17 ל- 28.1.18 ריצה עונש מאסר בעבודות שירות בן 6 חודשים שהוטל עליו בעקבות הרשעתו בת"פ (חיפה) 14241-05-12 וערעורו על עונש זה בבית המשפט המחוזי בחיפה בעפ"ג 38034-01-17, נדחה. במעשיו אלה, כך טענה המאשימה, ניסה הנאשם לקבל אישור מועמדות לכנסת העשרים ושתיים, והוא עשה כן במרמה שנסיבותיה מחמירות בשל מהותה ומהות הגוף המרומה, אלא שהדבר לא עלה בידו, שכן ביום 13.8.19 הודיעה לו ועדת הבחירות כי הוא אינו זכאי להיבחר לכנסת.
3. בתשובתו לכתב האישום מיום 14.11.21 (לאחר שקודם לכן החל ההליך להתנהל בפני מותב אחר ורק אז הועבר לטיפולי), הודיע הנאשם, באמצעות בא כוחו, כי הוא כופר בביצוע העבירה המיוחסת לו בכתב האישום, וטען כי לא היתה לו כל מחשבה פלילית באשר "כהדיוט סבר שעבירות המס בהן הורשע בעבר אינן נחשבות כעבירות פליליות". משכך, נקבע התיק לשמיעת הוכחות וביום 6.2.22 נשמעו בפני עדויותיהם של עוה"ד דין ליבנה, היועץ המשפטי לוועדת הבחירות מזה כעשר שנים כמעט, קצין החקירות רפ"ק אנטולי שקלאר והחוקר רס"מ אסעד עיסאווי.
4. במסגרת עדותו, פירט היועץ המשפטי של ועדת הבחירות, עוה"ד ליבנה, את תהליך בחינת ואישור רשימות המועמדים לכנסת, לרבות בכל הנוגע לקיומו של רישום פלילי. בתוך כך הסביר מדוע בעוד שבמקרים בהם מסתבר כי מועמד שהגיש כתב הסכמה ולא מציין בו כי בעבר נדון למאסר בפועל למרות שכן, מסתפקת ועדת הבחירות בעריכת שימוע ופסילת אותו מועמד מלהתמודד, החליטה אותה ועדה לפנות בעניינו של הנאשם במקרה זה במשטרה. עוה"ד ליבנה עמד על כך שבמקרה זה, בשונה מן האחרים, הודיעה הועדה לנאשם כי חרף הצהרתו הכוזבת על העדר הרשעות בעברו, נמצא שיש לו הרשעה שבעקבותיה ריצה עונש מאסר בעבודות שירות והוא, בתגובה לכך, הגיש לה מסמך כוזב נוסף.
5. בעקבות עיקרי עדותו של עוה"ד ליבנה ובהעדר מחלוקת על כך שבחקירתו במשטרה הנאשם לא נשאל אודות המעשה המסוים שבגינו הוגשה נגדו התלונה למעשה, ביקש בא כוחו כי אורה על ביטול כתב האישום מטעמים של הגנה מן הצדק – אכיפה בררנית. המאשימה התנגדה לבקשה ולאחר שנתתי דעתי לטיעוני הצדדים, החלטתי לדחותה (ר' החלטתי מיום 6.3.22 על נימוקיה).
6. המשך שמיעת הראיות נקבע ליום 29.5.22, ואולם אז הודיעוני ב"כ הצדדים כי הגיעו להסדר טיעון שבמסגרתו תוקן כתב האישום באופן שהעבירה שיוחסה בו לנאשם הומרה לנסיון לקבל דבר במרמה, שלא בנסיבות מחמירות. עוד הוסכם על הצדדים כי טווח הענישה ינוע בין מאסר על תנאי לתקופת מאסר שתרוצה בעבודות שירות, וכי המאשימה תעתור גם לקנס וב"כ הנאשם יבקש להימנע מכך.
7. סוף דבר, ביום 29.5.22, בהתאם להסדר הטיעון, חזר בו הנאשם מכפירתו בביצוע העבירה שיוחסה לו בכתב האישום המקורי, עובדות כתב האישום אשר נותרו כשהיו והוא הורשע על פי הודאתו בעבירה של נסיון לקבלת דבר במרמה, לפי סעיפים 415 רישא + 25 לחוק העונשין, תשל"ז-1977.

טיעוני הצדדים לעונש

1. בעתירתו לעונש שיעמוד על הרף העליון של טווח הענישה עליו הוסכם במסגרת הסדר הטיעון, דהיינו 7 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות וקנס, התייחס ב"כ המאשימה לצורך להגן על שלטון החוק והמשטר הדמוקרטי מפני אלה המבקשים לפגוע בו, לרבות בדרך של מעשי מרמה במסגרת הליך הבחירות האמור לשקף את רצונו האמיתי של הציבור. ב"כ המאשימה אישר כי נסיבותיו של המקרה נושא תיק זה ייחודיות ואינן דומות לאלה שנדונו בבתי המשפט במקרים קודמים, אך טען כי הרתעת היחיד והרבים מפני פגיעה בטוהר הבחירות, מחייבת הטלת עונשים ממשיים, במיוחד במקרה כמו זה שבו מדובר בנאשם שכבר הורשע בעבר בביצוע עבירות מרמה רבות לפי חוק מס ערך מוסף, ונדון לעונש של 6 חודשי מאסר בעבודות שירות ועונשים נלווים נוספים (ר' גליון הרישום הפלילי – ע/1, הכרעת הדין, גזר הדין ופסק הדין בערעור – ע/2). לתמיכת עמדתו הפנה ב"כ המאשימה למספר גזרי דין ובהם גזר הדין שניתן בת"פ (י-ם) 67923-09-16 מדינת ישראל נ' תפלינסקי, בו הורשע הנאשם במספר עבירות של נסיון לקבל דבר במרמה בנסיבות מחמירות ובמספר עבירות של נסיון הצבעה שלא כחוק בגין מעשים שעשה במסגרת מערכת הבחירות לעיריית בית שמש בשנת 2013. אותו נאשם, שהיה פעיל במטה הבחירות של אחד המתמודדים, הודה בכך שפעל לאיסוף תעודות זהות של תושבי העיר על מנת שאחרים יצביעו באמצעותן ונדון ל- 2.5 חודשי מאסר בעבודות שירות, מאסר על תנאי וקנס. עוד הפנה ב"כ המאשימה לגזר הדין שניתן בת"פ (ת"א-יפו) 3284/01 מדינת ישראל נ' אספנדי, בו הורשע הנאשם בעבירות של זיוף בנסיבות מחמירות, שבועת שקר, שידול לשבועת שקר, שימוש במסמך מזויף ונסיון לקבל דבר במרמה, לאחר שהודה בכך שזייף חתימות של כ- 5,000 בוחרים, חתם על תצהירים כוזבים ושכנע אחרים לחתום על תצהירים כוזבים גם כן, הכל במטרה להטות תוצאות בחירות שהתקיימו באותה עת. נאשם זה נדון לעונש של 8 חודשי מאסר בפועל קנס בסך של 10,000 ₪. ועוד הפנה לת"פ (ת"א) 7066/04 מדינת ישראל נ' יוסף לנדה ואח' בו הורשעו הנאשמים בעבירות על חוק הבחירות לרשויות המקומיות לאחר שהודו בכך שבהיותם בעלי תפקידים בועדת קלפי, החליפו בין פתקי הבוחרים השונים במטרה להטות את תוצאות הבחירות, ונדונו לעונשי מאסר בעבודות שירות.
2. מנגד, טען ב"כ הנאשם כי לא בכדי אין בנמצא דוגמא מהפסיקה שתדמה בעובדותיה למקרה הנדון, ולו משום שוועדת הבחירות אינה נוהגת לפנות אל המשטרה במקרים בהם מוגשות הצהרות לא נכונות בכתבי הסכמה של מועמדים. בנוסף לכך בקש ב"כ הנאשם להזכיר כי הנאשם כלל לא נחקר במשטרה אודות העובדות המסוימות שהובילו להגשת התלונה נגדו במקרה זה, עמד על התיקון שבוצע בכתב האישום בהסרת הנסיבות המחמירות שיוחסו לנאשם מלכתחילה, וגם על השוני המהותי הקיים בין מעשיו למעשים החמורים הרבה יותר של אלה נושאי גזרי הדין שהוגשו ע"י ב"כ המאשימה. מפני כל אלה ובהעדר קשר – כך לדעתו – בין העבירה שבה הורשע הנאשם בתיק זה לבין עבירות המס שבגינן הורשע בעבר, טען ב"כ הנאשם כי אין מקום לגזור את דינו לעונש חמור יותר ממאסר על תנאי. אשר לנסיבות שאינן קשורות לעבירה, טען ב"כ הנאשם כי מדובר באדם בן 44, נשוי ואב לשני ילדים קטינים, אשר בעקבות משבר הקורונה חזר למעגל העבודה רק לאחרונה, תלויים ועומדים בעניינו תיקי פש"ר וחדלות פרעון ונכון לעת הזו לומד בפקולטה למשפטים במכללה למינהל.
3. הנאשם עצמו אמר, בדמעות: "זו זכות סוף סוף להשמיע את קולי. אני רוצה לספר למה אני פה היום ומה גרם עד הלום. אני בן 44, אב לשניים, בעברי עובד באינטל ובבזק בינלאומי, אוהב אנשים. אני בנו של המנוח עלי יחיא שהיה שגריר ישראל ביוון ופינלנד. הוא היה השגריר הערבי הראשון. אמי היתה מנהלת במוסד רווחה לשיקום עיוורים. אני חונכתי בתור ילד נורמלי לקרוא ברייל, רק כסולידריות עם קבוצות מוחלשות, עזרתי בתחום שלי כשכיר בחברות הייטק רק מהרצון כן להוביל ולשכנע אנשים עד כדי כך שב – 2005 הגיתי רעיון של גשר של קירוב לבבות מהחברה הערבית והקמתי חברת כוח אדם. ב – 2010 נקלעתי לקבוצת נוכלים שזייפו חשבוניות שלי, הגשתי תלונה וניהלתי בית משפט נגדם. בגלל החוק היבש שאני הבעלים של החברה נדונתי וסומנתי כעבריין, כבעל תיק פלילי. אני אכן איש חוק, למדתי משפטים שלוש שנים בעבר, לא סיימתי, הייתי יותר מדי עסוק בעבודה, ואכן עשיתי עבודות שירות ונפל בחלקי וביקשתי לעשות עבודות שירות במשטרת עירון, ואותם שוטרים שהיו איתי והיה לי הכבוד לעשות עבודות שירות שם, וזה מה שנתן לי לנסות לחפש את עצמי מחדש. בגלל התיק הפלילי לא יכולתי להקים חברת כוח אדם וניסיתי לחזור למעגל העבודה ולהיות שכיר. בגלל התיק הפלילי לא היו לי עבודות. הגעתי למצב שהרמתי טלפון והגשתי קורות חיים לחברת "סל-אקט", שהם הבעלים של המפלגה עוצמה כלכלית והם פנו אלי וביקשו שאצטרף אליהם כנציג ערבי וחלק מהאג'נדה שלי להילחם בשחיתות ולנסות להשפיע לטובה ולהילחם בשחיתות. הכל היה טכני. אכן נעשתה עבירה. הודיתי בעבירה, אני פה אבל חלילה לא היתה לי שום כוונה. סימנתי שאין לי תיקים כי במחשבתי הייתי כמו אדם שמישהו אחר לקח את הרכב שלי ועבר באדום. אני מצטער על מה שקרה. ניסיתי לעשות את ההשפעה שלי במלחמה בשחיתות בדרך אחרת, עשיתי חישוב מסלול מחדש. אני בתקווה ללמוד באקדמיה וללמד משפטים. אשתי עושה תואר שני במשאבי אנוש. החסם של גזר דין של עבודות שירות כן יפריע לי להמשך החיים שלי".

דיון וגזירת הדין

1. סעיף 4 לחוק-יסוד: הכנסת קובע כי "הכנסת תיבחר בבחירות כלליות, ארציות, ישירות, שוות, חשאיות ויחסיות". אחת מהתכליות העומדות ביסוד הוראות חוק הבחירות לכנסת וביסוד סמכותה של ועדת הבחירות המרכזית היא השמירה על טוהר הבחירות, דהיינו שמירה על הליך בחירות תקין והוגן שאינו מאפשר, ככל שניתן, מניפולציות ושינויים העלולים לפגוע בזכות היסוד של הפרט לבחור ולהיבחר במסגרת ההליך הדמוקרטי. הבחירות לכנסת עומדות ביסוד אופיו הדמוקרטי של המשטר בישראל, וועדת הבחירות המרכזית לכנסת היא הגוף האחראי לביצוען. תפקיד הוועדה הוא לשמור על ניהול תקין ויעיל של הבחירות כדי להבטיח את מימוש רצון הבוחר.

כך נקבע בשורה של פסקי דין שניתנו במהלך השנים בבית המשפט העליון -

ברע"א 12/99 מרעי נ' סאבק קבע בית המשפט העליון כי:

"תכלית חוק הבחירות היא הגשמת רצונו של הבוחר בהליך הגון,

טהור ויעיל. עיקר זה של הגשמת רצון הבוחר נוסך עצמו ונמסך

הוא בהליכי הבחירות הקבועים בחוק, ושמירה על הליכים אלה –

אשר נועדו להבטיח הגינות, יעילות וטוהר – חשיבות ראשונה

במעלה נודעת לה בביצועו של העיקרון".

בבג"צ 651/03 האגודה לזכויות האזרח בישראל נ' יו"ר ועדת הבחירות לכנסת ה- 16,

נקבע כי:

"הליך הבחירות נוגע בראש ובראשונה להבטחת זכויות הפרט הבוחר

והמפלגות המבקשות להיבחר במסגרת מימוש ההליך הדמוקרטי.

דיני הבחירות נועדו להבטיח את הגשמת זכותו של הפרט לבחור

ולהיבחר תוך מיצוי חופש הביטוי שלו ותוך שמירה על כללי שוויון,

טוהר בחירות, תקינות והגינות בהליך הבחירה. תכלית הליך הבחירות

היא להגשים ככל הניתן את זכות היסוד של הפרט לבחור ולהיבחר על

דרך הפעלת רצון הפרט במסגרת הליך תקין. תקינות הליך הבחירות

היא עניינו של הציבור כולו...".

בבג"צ 1262/06 התנועה למען איכות השלטון נ' סיעת ש"ס ואח', נדון עניינו של אחד מחברי ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה- 17 שלאחר מינוי הורשע בעבירה של הפרת אמונים ובעקבות כך הורה בג"צ על ביטול המינוי בקבעו כי:

"במסגרת השיקולים שהרשות הציבורית חייבת לקחתם בחשבון, מצוי

גם השיקול הקשור לעברו של המועמד לרבות עברו הפלילי. מסקנה

זו נגזרת מחובת הנאמנות של כל אדם הממלא תפקיד ציבורי.

מחובת הנאמנות של מי שממלא תפקיד ציבורי מתבקשת

המסקנה כי עברו הפלילי של אדם הוא שיקול שיש להתחשב

בו בעת מינויו של אדם לתפקיד ציבורי...".

1. הערך המוגן העומד בבסיס העבירות על חוקי הבחירות וגם בבסיס העבירה בה הורשע הנאשם במקרה שלפני, שכן מדובר בעבירה שבוצעה במטרה לקבל במרמה אישור מועמדות לכנסת ה- 22, הוא הצורך בשמירה אמון הציבור בנציגיו, על טוהר מידותיהם ועל האינטרס הציבורי שהופקד בידיהם. מידת פגיעתו של הנאשם בערך זה אינה מבוטלת בעיני, למרות שנסיונו לקבל את אותו אישור, לא צלח בסופו של דבר.
2. בנסיוני לתור אחר פסיקה קודמת שתהא רלבנטית לנסיבות המקרה שלפני, לא מצאתי דבר, ואני מניחה כי עניין זה נעוץ במדיניות ועדת הבחירות המרכזית לכנסת, שאני מוצאת עצמי מחויבת להעיר כי השיקולים העומדים בבסיסה אינם ברורים לי. זאת מאחר שמעדות היועץ המשפטי של ועדת הבחירות שהעיד בפני, למדתי כי במסגרת הליך בדיקת כשירות המועמדים, נמנעת הועדה מלהתלונן במשטרה אודות מקרים בהם אדם המבקש לקבל אישור מועמדות לכנסת מסתיר ממנה את העובדה שיש לו הרשעה פלילית שבגינה הוא נדון למאסר בפועל, ומסתפקת בעריכת שימוע ופסילת מועמדותו (ר' בעמ' 18 לפרוטוקול). מדיניות כזו אינה מתיישבת בעיני עם הערך המוגן העומד בבסיס עבירות המרמה המתבצעות בהליכי בחירות ובכלל, שהרי מעשים של מרמה או נסיון מרמה, מהווים עבירות פליליות לכל דבר, וכל יחס סלחני כלפיהן פוגע בהכרח באמון הציבור.
3. מכל מקום, כפי שכבר הובהר לעיל, במקרה שלפני החליטה ועדת הבחירות להתלונן במשטרה משום שהנאשם הגדיל לעשות ולאחר שהצהיר בכזב בכתב ההסכמה שהוגש מטעמו באמצעות הרשימה בה בקש להיות מועמד, כי למיטב הבנתו וידיעתו לא נמנע ממנו מלהתמודד לכנסת לרבות בשל ריצוי עונש מאסר בפועל או בעבודות שירות, והסתבר כי יש לו הרשעה קודמת שבגינה נדון לעונש כזה, הוא הגיש לה מסמך נוסף כוזב.
4. מתחמי העונשים שנקבעו בבתי משפט שדנו בעניינם של מי שהורשעו בעבירות מן התחום הזה ואשר נסיבות ביצוען היו חמורות יותר בעיני, נעים בין מספר חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות ל- 12 חודשי מאסר בפועל. לפיכך אני סבורה כי מתחם העונש ההולם את נסיבות ביצוע העבירה במקרה שלפני צריך לנוע בין מאסר על תנאי ל- 8 חודשי מאסר בפועל, בתוספת עונשים נלווים של קנס והתחייבות כספית.
5. לאחר שנתתי דעתי לכל אלה, וגם לעברו הפלילי של הנאשם הכולל הרשעה ב- 21 עבירות של מסירת אינפורמציה לא נכונה לרשויות המס – עבירות שאופיין רלבנטי בהחלט בעיני לארוע נושא תיק זה, ונדון לעונש של 6 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי וקנס (ר' גזה"ד – ע/2) ולנסיבותיו האישיות האחרות כפי שנפרשו בפני, החלטתי לגזור את עונשו כדלקמן:
6. 6 חודשי מאסר על תנאי שלא יעבור כל עבירה של בה יסוד של מרמה, או נסיון לעברה, במשך 3 שנים מהיום.
7. קנס בסך של 10,000 ₪ או 90 ימי מאסר תחתיו. הקנס ישולם ב- 10 תשלומים חודשיים שווים ורצופים בני 1,000 ₪ כל אחד, החל מיום 15.12.22 ובכל 15 לחודשים שלאחר מכן.
8. התחייבות כספית בסך של 15,000 ₪ שלא יעבור כל עבירה שיש בה יסוד של מרמה, או נסיון לעברה, במשך 3 שנים מהיום.

ככל שקיים פיקדון בתיק, יש להחזירו למפקיד בכפוף לכל דין.

מובהר בזאת כי החוב מועבר למרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות ברשות האכיפה והגבייה, בהתאם למועדים והתשלומים שקבע בית המשפט.

ניתן יהיה לשלם את הקנס כעבור שלושה ימים מיום מתן ההחלטה לחשבון המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות ברשות האכיפה והגבייה באחת מהדרכים הבאות:

בכרטיס אשראי – באתר המקוון של רשות האכיפה והגבייה, www.eca.gov.il  

מוקד שירות טלפוני בשרות עצמי (מרכז גבייה)  – בטלפון 35592* או בטלפון 073-2055000.

במזומן בכל סניף של בנק הדואר – בהצגת תעודת זהות בלבד (אין צורך בשוברי תשלום).

הודעה והוסברה זכות הערעור תוך 45 יום מהיום.

<#4#>

ניתנה והודעה היום כ"ח תשרי תשפ"ג, 23/10/2022 במעמד הנוכחים.

הוקלד על ידי בטי ברייטברט