המבקש: | ש. י. |
נגד |
המשיבה: | א. ש. |
<#1#>
נוכחים:
המבקש וב"כ – עו"ד דני לידרמן
המשיבה וב"כ – עו"ד שוהם שילוני
החלטה
- מחלוקת לי בין אב ואם שאין ביניהם כל עדיפות לעניין זמני השהות או האחריות ההורית או המשמורת, באשר לשאלה אם ימשיך בנם הקטין, בן כשנתיים וחצי לערך, ללמוד בגן בו הוא למד בשנה הקודמת שמא ילמד הוא בגן אחר כפי שחפצה האם, המשיבה.
- אולי טוב נעשה בהתייחס לבקשה אשר הוגשה ביום 17.08.2022, לאמור פחות משבועיים טרם תחילת שנת הלימודים, כאילו יכול בית המשפט בזמן אשר הותירו לו, לבקש תסקיר, למצוא חוות דעת מומחים וכיוצא בזה בשאלה המונחת לפתחי אגב תורנות אם נתהה מעט על כללו של דין.
- זה המגיש בקשה ימים טרם תחילת שנת הלימודים צריך להבין שהוא "עוקר" את התיק מזרועותיו של המותב העיקרי המכיר את הצדדים, מה יותר ומה פחות, והוא בעצם מחייב מתן החלטה רק על-פי המידע הקיים.
- אמרתי בעבר כי צד המגיש בקשה שהוא חושב שהיא מחייבת בירור עומק ואינו מותיר זמן מספיק לבירור, יכול וימצא עצמו ללא סעד, בשל מחדליו הדיוניים.
- ראשיתו של הדין בפרק עקרונות היסוד שבתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט – 2018 המצביעות על כך שמשאב הזמן השיפוטי הוא נכס של הציבור, הוא מצוי בצמצום ולכן צריך בעל דין, כפי שהיה בעבר גם בפסיקה, להפעיל את זכויותיו הדיוניות בתום לב, באופן מידתי, לאפשר הכרעה בתוך זמן סביר ושלא לעשות שימוש לרעה בהליכי המשפט ובכלל זאת פעולה שהיא בלתי מידתית לחלוטין לטיב הסעד המבוקש.
- חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות אמנם רואה בהחלטה באיזה גן ילמד קטין בבחינת החלטה מהותית, ששני הורים צריכים לקבל יחדיו ובהסכמה, ללא תלות בשאלת משמורת ובאין הסכמה יכריע בית המשפט. אלא שלשונו של החוק אינה מתירה להורה יהא מקצועו, מגדרו ואמונותיו כאשר יהיו, להחליט בינו לבינו שהוא מטיל לפתחו של בית המשפט כל סוגיה גם כשהיא זוטרה יחסית בחשיבותה, רק כיוון שאין הוא מסכים להידבר בהגינות עם הצד שכנגד, לא נוח לו להידבר ובוודאי לא נוח לו לוותר.
- אתקדם מכאן ואומר, כפי המקרה בכאן, שכאשר יודע אדם כמו המבקש, שהאם מחפשת גן אחר והוא איננו מודיע במפורש על התנגדותו בין אם סייע יותר או פחות בחיפוש הגן החלופי – אין הוא פועל בהגינות, שכן אין הוא יכול "לשבת על הגדר" ולהודיע על דרך הבקשה רק "ברגע האחרון" כי הוא נמלך בדעתו ואין הוא חפץ בהחלפת הגן.
- ביני לביני, קשה לי להבין את חשיבות הסוגיה, למעט אם אסבור כי המחלוקת אינה על טובת הילד אלא על נוחות ההורים או מה שאני מתרשם, מעין "קרב" על נקודות מי ינצח את מי, יהא הנושא אשר יהא.
- מדובר אכן בקטין אשר חווה טראומה בגן בעבר. אלא שבגן הנוכחי למעשה תמו מרבית היתרונות שהיו לגן.
- כאשר אנו מדברים בהמשכיות של שהיה עם חברים, צוות חינוכי וכו' – אזי, אין מחלוקת שמרבית חבריו של הקטין עזבו את הגן, גילו אינו כזה שהוא פיתח קשרים חברתיים עמוקים, הגננת המטפלת עזבה את הגן ודי בכך כדי שלא נראה בגן הקיים שום המשכיות, זולת המשכיות המבנה בו שוכן הגן.
- דומני שאין עורר שמדינת ישראל ואין נפקא מינה אם מדובר בבתי המשפט, תקשורת, משרד החינוך ועוד, חפצה בשימוש במצלמות בגני ילדים על רקע שורה מזעזעת של התעללויות בקטינים אשר נחשפה ולצערי סברו הצדדים במישרין ובראשם הקטין מתופעה שכזו.
- הטראומה שחווה הקטין ואני סבור שחוו גם הוריו, יכולה לגרום לבית המשפט בקלות לכבד מצב של "גולגולת דקה" לה טוענת האם, לאמור כי אם חפצה במצלמות בגן ב"זמן אמיתי" ולא רק צילומים הנעשים או מתגלים בדיעבד ואסביר את ההבדל.
צילומים שאינם משודרים באפליקציה ב"זמן אמיתי" להורים יכולים לשמש את משטרת ישראל אחר כך, גם את הפרקליטות, לצורך ניהול הליך פלילי כנגד איש צוות מתעלל. לעומת זאת, שידור ב"זמן אמיתי" באפליקציה מאפשר להורה מעוניין התערבות מיידית ובלא להמתין לחשש ועיון בחומר עבר, הוא גם לא מאפשר לצוות הגן לגשת לחומר המצולם, לעשות בו עריכות והתאמות.
- אין מחלוקת שבגן הנוכחי השתנתה השיטה ובכל מקרה, לא תהא בו בשנת הלימודים הקרובה עניין שוה אחשוב להם, שידור באפליקציה ב"זמן אמיתי" על הנעשה בגן.
- דרישה כזו של האם, על רקע הטראומה שחווה הקטין, היא בבחינת שיקול שמצופה היה מן האב אגב מילוי חובותיו כהורה להתחשב בה, לא להתעלם ממנה ולפנות לבית המשפט כאילו אמירתה של האם היא בבחינת עניין של מה בכך.
- אומר לי בא כוח האב ואני מאמין, כי שני הצדדים בחנו אלטרנטיבות לגן הקיים. במילים אחרות: המסר אשר מסר האב לפחות עד שהודיע על דרך הבקשה על שינוי דעתו, הוא כי הוא מוכן שהאם תבחן את המעבר.
- ניסיונה של האם לרשום את הקטין לגן עירייה לא חייב בשלבים הראשונים, שכן יכול ובסופם של הדברים היה העניין נכשל, כפי שבאמת קרה, דווקא מעורבות של האב בבחינת הסוגיה ואולם ניסיון לרשום קטין לגן עירייה הוא פעולה על-פי הפסיקה במקרה של מחלוקת, שכן מדובר בעצם בניסיון להשם קטין לזרם המרכזי המפוקח.
- העובדה שהאב טוען כי בידו תיעוד של שיחה עם הגננת ואשר סיפרה לו שהאם החמיאה לה אינה מעלה או מורידה בעיניי. כאשר הורה אומר מילים טובות לאיש חינוך, גם לעת פרידה, אין בכך להפוך את הגן לטוב יותר מאשר גן אחר.
אומר, כי למען האמת, גם אם יעבור הקטין בשנת הלימודים הנוכחית לגן ובשנה שלאחר מכן לגן נוסף – אין מדובר בטראומה או נזק שכן, כפי שהסברתי, רוב רובו של הגן יהיה חדש גם השנה ואין מדובר בהמשכיות של ממש.
- מדוע אפוא לא ויתר המבקש לאם ולא נמנע מהגשת הבקשה? דומני שהדברים נעוצים יותר ביחסי הצדדים מאשר בשאלות הנוגעות לטובתו של קטין.
- הסביר לי בא כוח האב על נושא התנועה שיש בהם כדי להכביד ובבקשה הוא מפרט שאף זמנו בידו, מרבית עבודתו נעשית מביתו ואילו האם היא קצינת משטרה אחראית ולכן יש לקבל את עמדתו.
- אמרתי כבר שטובתו של הקטין לעניין שלפניי אינה הסוגיה. בוטח אני שהוריו של הקטין ימצאו לו גן טוב, יזהרו ב"צוננין משנכוו ברותחין" וכאמור, טובת הקטין לא נפגעת.
- אמרתי שחובתו של בית המשפט להכריע באין הסכמה בין הורים לא פורקת את ההורים מחובתם להיות הורים, להתנהל בתום לב, גם לוותר ולהתפשר כעניין שהוא חלק מטובת הקטין.
- אם כך, כשאומר האב שזמנו בידו ואני מאמין, צריכים אנו להבין שהעובדה שפלוני בחר לשרת בשירות תובעני את הציבור, כדוגמאת שירות במשטרת ישראל ועיסוקה של האם לא נולד אתמול, לא שלשום וגם לא ביום בו התגרשו הצדדים – זה היוצר יחסי הורות, לדוגמא עם רופא, איש קבע, שוטר, חבר בקהילת שירותי הביטחון וכו' – יוצר הסכמה להתחשב גם בתנאי השירות ובעיסוקו של הזולת. אם לא נפגעת טובת הקטין והבה ונניח והגן החדש מקל מעט עם האם, לא רע הדבר.
- אם סובר המבקש כי אקבע לו גן לנוחותו שעה שהוא הפנוי ואכביד עוד יותר על האם – סברתו איננה בגדר תום לב.
- סוף דבר: נוצר מצב בו אין זה משנה כלל אם ילמד הקטין בגן חדש שמא ילמד במבנה הקודם שבו נמצא הגן.
- משמבטיחה לי האם כי הקטין רשום ובמקום בו יש מעקב מצלמות ב"זמן אמיתי" וגם אם עדיין לא תם הרישום, מתיר אני לאם לרשום את הקטין במקום שלא יהא בו לפגוע משמעותית בזמני השהות, בגן בו יש מעקב מצלמות ב"זמן אמיתי" כאמור.
- משעה שאני סבור שעצם הגשת הבקשה היתה בבחינת פריקת האחריות ההורית, לאור דרישת התקנות ולאור התוצאה אליה הגעתי, בדחותי את הבקשה – יישא המבקש בהוצאות המשיבה בסך 3,000 ₪.
- אני מתיר פרסום החלטתי זו, ללא פרט מזהה כלשהו אודות הצדדים.
<#3#>
ניתנה והודעה היום ג' אלול תשפ"ב, 30/08/2022 במעמד הנוכחים.
|
ארז שני, שופט |
