ביהמ"ש לענייני משפחה פתח תקווה, שופטת מורן ואלך ניסן: החלטה בבקשה למזונות זמניים כסעד דחוף (י"ס 20118-08-22)

בית משפט לענייני משפחה בפתח תקווה

י"ס 20118-08-22 פלונית נ' אלמוני

תיק חיצוני:

מספר בקשה:3

בפני

כבוד השופטת מורן ואלך-ניסן

המבקשת (להלן: "האם")

פלונית

ע"י ב"כ עוה"ד צדוק חוגי

נגד

המשיב (להלן: "האב")

אלמוני

ע"י ב"כ עוה"ד דורון נחום

החלטה

בבקשה למזונות זמניים

לפניי בקשת האם מיום 15.09.22 לחיובו של האב במזונות ילדיהם המשותפים, לרבות הוצאות מדור והחזקתו וכן הוצאות חינוך ורפואה. הבקשה הוגשה כסעד דחוף במסגרת הליך יישוב סכסוך, שנסגר ביום 22.10.22, בהעדר הסכמה על המשך הליך יישוב הסכסוך; נכון למועד זה, טרם הוגשה תביעה בעניין הקטינים.

רקע עובדתי:

האם והאב נישאו זל"ז כדמו"י ביום בשנת 2001, והתברכו בשמונה ילדים משותפים. נכון לימים אלו, שישה מהם קטינים, כדלקמן:

ע., יליד ינואר 2003, כמעט בן 20.
נ., יליד אוגוסט 2004, כבן 18 ושלושה חודשים.
ת. ילידת דצמבר 2007, כבת 15.
ש. יליד יוני 2010, כבן 12 וחצי, המוכר כנכה ע"י המוסד לביטוח לאומי.
א. יליד דצמבר 2015, כבן 7.
ה. ילידת פברואר 2018, כבת 4 ותשעה חודשים.
ש.א ילידת נובמבר 2019, כבת 3.
מ. יליד נובמבר 2021, כבן שנה.

נוסף לילדי הצדדים, המשפחה משמשת כמשפחת אומנה לילדה נוספת, שהינה בגירה.

יצוין, כי ביום 11.11.22 הגישה האם בקשה לצו הגנה כנגד האב. בדיון במעמד שני הצדדים, הגיעו הצדדים להסכמות כי יינתן צו הרחקה הדדי למשך 30 יום, מבלי להודות בטענות מי מהצדדים, כך שכל אחד מהצדדים יהיה מנוע מלהתקרב לדירה בה השני מתגורר 200 מ', וכי הצדדים ייפנו ליחידת הסיוע על מנת שזו תסייע להם להגיע להסכמות בעניין חלוקת זמני השהות של הקטינים עם כל אחד מהם.

תמצית טענות האם:

האם מתגוררת עם כל ילדיהם המשותפים של הצדדים בדירה שכורה שעלותה 5,500 ₪ לחודש, ומקבלת זכאות בסיוע בסך של 3,900 ₪, כך שהאם נושאת בסך חודשי של 1,600 ₪. לטענתה, סיוע זה עתיד להיפסק עם הגשת תביעת הגירושין.
האם משתכרת מעבודתה כ xxx בסך חודשי של 7,500 ₪; האם מקבלת קצבה לכיסוי הוצאות ילדת אומנה בסך חודשי של 4,370 ₪. לטענתה, קצבה זו הופסקה ביום 03.11.22.
האם העמידה את צרכי ילדת האמנה בסך כולל של 4,370 ₪ הכוללים בין היתר נופש והבראה, טיפול רגשי בסך 1,000 ₪ לחודש, טיפולי לייזר, מתנות ואירועים ועוד.
האם מקבלת קצבה בסך של 1,527 ₪ בגין הקטין ש., המוכר כנכה בשיעור 50% מטעם הביטוח לאומי. הקצבה נחסכת במלואה לטובת צרכיו של הקטין. בנוסף, האם זכאית לקצבת ילדים בסך חודשי של 790 ₪.
בבקשתה, פירטה האם גם את צרכיו של הבן הבגיר ע. והעמידה אותם על סך חודשי כולל של 2,525 ₪ שכן לטענתה האב אינו נושא בצרכיו, ומלוא הנטל הכלכלי מונח לכתפיה.
האם הייתה האחראית על ענייני משק הבית על רבדיו ועל הטיפול בילדי המשפחה והאב היה המפרנס; האם נותרה להתמודד לבדה עם נטל הטיפול בבית ובילדים; האב ביטל את כל הוראות הקבע בחשבון הבנק לרבות תשלומי קופ"ח, מוסדות לימוד וכיו"ב.
האב עובד במספר מקומות עבודה בארץ ובחו"ל ומשתכר סך חודשי ממוצע של 23,500 ₪ מעבודותיו השונות; בנוסף להכנסותיו לאב שטחים אותם רשם על שם בני משפחתו; לאב הכנסות נוספות במזומן עליהם לאם אין ידיעה.
האב קיבל פיצוי בסך של 170,010 ₪ ולא השתמש בסך זה לטובת הוצאות הבית.
האם העמידה את צורכי הקטינים כדלהלן:
ת. – 4,675 ₪ ; ש. – 2,735 ₪ ; א. – 3,250 ₪ ; ה. – 3,000 ₪ ; ש.א – 3,220 ₪ ; מ. 4,760 ₪.
האם העמידה את הוצאות החזקת הבית בסך חודשי כולל של 4,370 ₪.
לשיטתה של האם, צרכי הקטינים והוצאות המדור עומדים על 26,010 ₪ לחודש, כאשר מתוך הסך הנ"ל קיזזה המבקשת את הכנסותיה מעבודתה ומקצבת הילדים בניכוי ההוצאות הנטענות של הבן ע., כך שעל האב לשאת בסך חודשי כולל של 20,245 ₪ ובנוסף, יש לחייבו בתשלום הוצאות חינוך ורפואה בגין הקטינים.

תמצית טענות האב -

ביום 30.10.22, הוגשה בקשת האב למחיקת הבקשה לפסיקת מזונות זמניים, שכן האם היא זו שהודיעה שאינה מעוניינת בהמשך הליך יישוב הסכסוך, ולפיכך תיק י"ס אינו המסגרת המשפטית המתאימה.
בנוסף, בבקשתה האם הציגה עצמה כאפוטרופוסית עבור שני הילדים הבגירים וביקשה עבורם מזונות, כאשר מדובר בילדים בגירים וכשירים, אשר לא חתמו על ייפוי כח המסמיך את אימם או את ב"כ האם לתבוע מזונות בשמם. לטענתו, הבגירים אף לא ידעו על קיומה של בקשה זו. מכאן שראשית יש להורות על מחיקת הבקשה ביחס אליהם.
בחודש אפריל 2022, היה אירוע אלימות של האם כלפי האב, ולאחר שהאם איימה על האב, כי במידה ולא יעזוב את הבית, היא תגרום לו לעזוב ותסבך אותו, האב עזב את דירת הצדדים ושכר לעצמו דירה במושב xxx.
האם הגישה את בקשתה ליישוב סכסוך בשיהוי ניכר ולא הסבירה מדוע רק לאחר כארבעה חודשים ממועד סילוקו מהבית, הגישה את הבקשה לפסיקת מזונות זמניים.
האב משלם לידי האב סך חודשי של 3,500 ₪ מאז עזב את בית הצדדים, ומשכך לא הייתה כל דחיפות בהגשת הבקשה. האם בחרה להעלים נתון זה וגם מטעם זה יש למחוק הבקשה. כך גם האם המציאה לאב את הבקשה למזונות זמניים בחלוף 15 ימים מהיום שניתנה החלטה על קבלת תגובת האב, בידיעה כי מניין הימים לתגובת האב חל מיום המסירה, כך שגם שיהוי זה מעיד כי אין כל דחיפות בבקשה.
האסמכתאות שצירפה האם מעידות, כי היא אינה זקוקה לכספים נוספים מעבר אלו המועברים לידיה, בין על ידי האב ובין על ידי גופים אחרים. סכומים אלו מעידים על מסע קניות פזרני שאין בו משום מילוי צרכי הקטינים או הבית.
האם מסתירה את הכנסותיה האמתיות, ולפיכך צירפה תלושי שכר חלקיים מחודשים ינואר-פברואר 2021, על אף שבקשתה הוגשה בחודש ספטמבר 2022. הכנסתה הממוצעת של האם עומדת על 10,610 ₪ לחודש, לכל הפחות. בחודשים דצמבר 2021 ועד פברואר 2022 שהתה האם בחופשת לידה בגינה זוכתה בסכום של 38,316 ₪, קרי, 12,772 ₪ לחודש. מכאן שניתן ללמוד שהכנסתה עולה על המוצהר על ידה, שכן קצבאות המל"ל מחושבות בהתאם להכנסותיה.
לאם הכנסות נוספות, מכח הונאה ומרמה מצד האם, אולם האב בוחר שלא להרחיב בעניין זה.
לדירת המגורים המושכרת בה גרים האם והילדים, קיימת יחידה נוספת המושכרת לצד ג', וחשבונות אחזקת המדור מחושבים ביחס לשני היחידות שמוכרות בעירייה כמבנה אחד. בנוסף, הסכומים הנדרשים עבור הוצאות החזקת המדור הינם מוגזמים ואינם תואמים את ההוצאות בפועל. בנוסף, הצדדים מקבלים הנחה בארנונה בשיעור של 90% בגין הקטין הנכה. האם הסתירה נתון זה תוך שהיא עותרת לחיובו של האב במלוא הסכום, למרות שלא נושאת בעלותו בפועל.
פירוט חשבונה של האם מלמד כי היא תורמת סכומים למוסדות שונים. לו מצבה הכלכלי היה קשה כפי שטענתה, ברי כי לא היה ברשותה כספים לתרומה.
תשלומי הקטינה ת. בגין מוסד חינוכי בסך של 800 ₪ הינם תשלום שנתי, ולא חודשי כפי שביקשה האם להציג בבקשתה.
עניין קצבת הקטין הנכה הובאה לידיעתו של האב רק נוכח בקשת האם למזונות זמניים ולא ברור מדוע האם חוסכת כספים שאמורים לשמש את צרכיו השוטפים של הקטין. בנוסף, לא הוכח כי האם אכן חוסכת כספים אלו.
לטענתו, האם עשתה יד אחת עם הגננת שכן צורף מכתב לפיו שכ"ל הפעוטון עומד על סך של 2,160 לחודש ואולם מעיון בחשבון הבנק של האם עולה, כי עבור הפעוטון משולם סכום שונה ( פעם 1,000 ₪ ופעם אחרת 1,500 ₪). בנוסף, בהתאם לדרגה לה זכאית האם, עלות הפעוטון אמורה להסתכם בסך חודשי של 951 ₪.
האם העלימה מבית המשפט חשבונות בנק וכרטיסי אשראי נוספים על שמה. האסמכתאות המצורפות בחלקן חתוכות באופן בו נמחק או הוסר פרט, כגון מועד הרכישה או מהות העסק ממנו בוצעה הרכישה. אסמכתאות אלו של האם מעידות על רכישות ביגוד והנעלה בסך של 6,468 ₪ בחודש, ברי כי לא כך מתנהלת אם המצויה בקושי כלכלי.
האם טוענת כי האב מועסק בחברת xxx, אך בפירוט שצירפה ביחס לחשבונו מצוין כי העברות כספים מבוצעות מגורם אחר. האב מעולם לא עבד אצל אותו גורם ממנו הוכנסו הכספים והמדובר בהחזר כספים בגין ביטול עסקת רכישת דירה. אביו של האב רכש עבורו זכות לדירה בחברה בה עובד האב. אביו של האב ביטל את העסקה והתשלומים המעוברים הינם בגין ביטול העסקה ולא בגין עבודה של האב.
האב עובד כשכיר בתפקיד כללי ומשתכר סך חודשי של 5,500 ₪. האב אינו מקבל בונוסים לרכישת שטחים כטענת האם. האב אינו מתווך ראשי לא בארץ ולא בחו"ל. האב לא מכניס כספים במזומן או כל הכנסה אחרת נוספת, כטענת האם.
בהתאם לסעיף 5(א)(2) לחוק יחסי ממון הרי שסכומי הפיצויים אותם קיבל אינם ברי איזון היות שמדובר בפיצויי גוף כתוצאה מתאונת דרכים ואף האסמכתא שצורפה על ידי האם בעצמה, מוכיחה זאת. מכל מקום, האב השתמש בכספים הללו לצרכי הבית.
האם היא זו שהייתה המפרנסת העיקרית, שכן עד לפני שנתיים האב לא עבד כלל והכנסתו הסכמה בסך של כ – 2,000 ₪ מלימודיו בכולל.
האב נעזר באביו, אולם מדובר בעזרה זמנית בלבד. האב הוכר כנכה משרד הביטחון והוא זומן לוועדת מל"ל שתקבע את שיעור נכותו העדכני.
לצדדים אין רכב כטענת האם. הרכב המצוי בשימושו של האב שייך למקום עבודתו.
לאם הכנסות נוספות מ xxx בסך חודשי של 1,000 ₪. כאמור, לאם ביחד עם הוריה הכנסה קבועה נוספת המופיעה אף בפירוט העו"ש שלה כפי שצירפה, אלא שהאב בוחר שלא להרחיב בעניין זה בשלב זה על מנת שלא לסבך בפלילים את האם.
לאם עסק לעיצובי מתנות ומכירת בגדים חדשים ויד שניה, האם שוכרת אולמות ומקיימת ערבי מכירה ובזארים, ואף מעסיקה את אחותה שמסייעת לה במכירות.
טענותיה לצרכי הקטינים לא הוכחו והסכומים הנטענים מופרזים.
האם לא גילתה בבקשתה כי הילדים שוהים גם אצל אביהם ומטופלים גם על ידו. ביום 29.10.22, האם סילקה מהבית את הבן הנכה, והוא נלקח ע"י האב ועבר למשמורתו. גם הבן ע. גר עם האב וסמוך על שולחנו.

תמצית תשובת האם לתגובת האב, מיום 13.11.22-

המדובר בסעד דחוף וככל שהאם הייתה ממתינה לסיום תקופת עיכוב ההליכים הרי שהייתה נותרת למעלה מחודשיים ללא מזונות הקטינים; האם כורעת תחת הנטל הכלכלי והאב לא מעביר מאום; האב מעביר סך של 3,500 ₪ לחשבון המוגבל, ממנו האם לא יכולה להתנהל, כך שבפועל מדובר ב"קופת חיסכון" של האב, כלשונה.
הבנים הבגירים הוחתמו על תצהיר תומך בטענות האב, בעורמה מצד האב ואולם למען הסדר הטוב, האם חזרה בה מבקשתה לחיוב באב במזונותיהם של הבגירים.
אין המדובר בשיהוי במסירת הבקשה לידי האב, אלא בזמן סביר ובפרט לאור חגי תשרי; האב צירף הפרשי צריכה של חשמל, ולא צריכה בפועל של החשמל ואין להקיש מאסמכתא זו באשר להוצאות חשמל במשפחה ברוכת ילדים.
האם מקבלת בגין הילד הנכה 33% הנחה, אולם מאז שהקטין הנכה עבר להתחנך בפנימייה, לאחר הסתה מצד האב, ההנחה בגינו פסקה.
צירוף מסמכים על ידי האב בדבר הכנסתה של האם הינו בעבור חודשיים בהם קיבלה האם מקדמה, הבראה וביגוד ואין המדובר בהכנסה קבועה; העלאת משכורתה של האם נעוצה בשעות נוספות שביצעה ואולם מאז נישואי בת האומנה, חדלה מביצוע שעות נוספות, שכן אין מי שישמור על הקטינים שעה שהאם בעבודתה; האם חזרה על טענותיה בדבר הכנסות נוספות מצדו של האב.

דיון והכרעה:

לצורך פסיקת מזונות זמניים אין בית המשפט נכנס לעובי הקורה. המזונות הזמניים נפסקים לאחר הגשת כתבי טענות ולפני בירור העובדות ובחינת ראיות הצדדים (ראה: ע"א 542/68 בן סירה נ' בן סירה פ"ד כד(1), 169, 170; ע"א 637/68 והב נ' והב פ"ד כג(1), 183-182).
הדברים אמורים מקל וחומר שעה שמדובר בבקשה לסעד דחוף במזונות, במסגרת יישוב סכסוך, ובפרט שתיק י"ס נסגר כבר ביום 22.10.22. יחד עם זאת, לאור העובדה שמדובר בשישה קטינים, מתוכם שלושה מתחת לגיל 6, מצאתי לנכון ליתן החלטה במסגרת בקשה זו, על מנת להבטיח את סיפוק צרכי הקטינים.

חובת האב במזונות ילדיו -

ילדים עד גיל 6 - בהתאם לסעיף 3(א) בחוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), התשי"ט-1959, על האב חל הדין האישי, הוא הדין העברי. משכך חייב האב במזונותיהם ההכרחיים של ילדיו מעיקר הדין. חובה זו לא שונתה בפרשת פלונית בבע"מ 919/15 (בע"מ 919/15, 1709/15 פלונית נ' פלוני ואח' (19.7.17), ע"א 591/81 פורטוגז נ' פורטוגז (לו(3) 449), ע"א 4480/93 פלוני נ' פלונית (מח(3) 461).
שיעור מזונות הכרחיים מינימאליים לקטין הועמד בפסיקה מנחה של בתי המשפט המחוזיים על סך 1,600 ואף למעלה מכך, לא כולל הוצאות מדור והחזקתו ולא כולל הוצאות חינוך ורפואה (השוו רמ"ש (מרכז) 59188-10-18 י.נ נ' א.נ. (25.10.18), עמ"ש (ת"א) 46291-01-16 פלונית נ' פלוני (9.10.17)).
ילדים 6-15 – ההלכה בפרשת פלונית (בע"מ 919/15, 1709/15 מיום 19.7.17) השוותה את המצב המשפטי וחובת האב במזונות קטינים בגילאי 6-15, לסיפוק צרכי קטינים שהנם למעלה מגיל 15. כיום שני ההורים חבים מדין צדקה, בסיפוק צרכיהם עד כדי רמת החיים בה הורגלו הקטינים ערב הפירוד, מדין צדקה, באופן יחסי להכנסות ההורים מכל מקור (בע"מ 919/15, 1709/15 פלונית נ' פלוני ואח' (19.7.17), עמ"ש 14612-10-16 פ.ב. נ' א.ב (20.12.17)).
צרכי קטין בכללותם (צרכים הכרחיים ושאינם הכרחיים) נאמדו בפסיקה המנחה לאחר בע"מ 919/15 על-סך 2,250 ₪ לחודש לקטין, למצער. סכום זה על-פי אותה פסיקה אינו כולל הוצאות מדור והוצאות חינוך ורפואה של הקטין ראו לעניין זה רמ"ש 59188-10-18 נ. נ' נ. (25.10.18)).

סכום זה נפסק עבור קטין החולק זמנו בין בתי הוריו, באופן שיש לו למעשה שני בתים, ומתוך שכך גם ההוצאות גבוהות יותר. הסכום נמוך יותר עבור צרכי קטין המתגורר עם אחד מהוריו בבית עיקרי.

ילדים מגיל 15 – שני ההורים חבים בסיפוק צרכיהם עד כדי רמת החיים בה הורגלו הקטינים ערב הפירוד, מדין צדקה, באופן יחסי להכנסות ההורים מכל מקור. (בע"מ 919/15, 1709/15 פלונית נ' פלוני ואח' (19.7.17), ע"א 591/81 פורטוגז נ' פורטוגז (לו(3) 449)).
הלכה פסוקה היא, כי אם לילד אחד במשפחה קובעים סכום מסוים של מזונות, הרי ביחס למספר הילדים, סכום המזונות אינו שווה למכפלת מספר הילדים בסכום שנקבע לילד אחד (ר' ע"א ורד נ' ורד פ"ד מב(3), 599).
האם טוענת, כי האב משתכר סך של כ- 23,000 ₪ ועותרת לחיובו במזונות הקטינים בסך של 20,245 ₪. ברי, כי גם אם תצליח האם להוכיח את טענותיה בדבר כושר השתכרותו של האב (דבר המוכחש ע"י האב), הרי שמדובר בדרישה מוגזמת ומופרזת, שאינה מותירה לאב די כספים למחייתו.
כך גם עיון בפירוט צרכי הקטינים מעלה, כי האם דורשת במסגרת המזונות השוטפים גם עלויות של סל חינוך, עלויות גנים, שיעורים פרטיים, טיפולים רגשיים (כאשר לא צורפה כל אסמכתא כי הילדים זקוקים להם ומקבלים אותם בפועל), דמי קופ"ח ותרופות ועוד, כאשר בד בבד היא דורשת לחייב את האב בהוצאות רפואיות רגילות וחריגות, לרבות תרופות וריטלין ובהוצאות חינוך חריגות, בבחינת "כפל תשלום".
האם מצרפת פירוט דפי אשראי מהם ניתן ללמוד על הוצאות רבות, אולם היא לא צירפה דפי בנק מהם ניתן ללמוד מהיכן ממומנות כל ההוצאות הללו, כאשר לטענת האם, היא משתכרת 7,500 ₪ לחודש בלבד.
טענת האם כי היא חוסכת את מלוא הקצבה של הבן הנכה לא הוכחה, מה גם שקצבה זו אמורה לשמש לצרכיו הרפואיים השוטפים של הקטין.
כך גם האם מציינת שהיא זכאית לקצבת ילדים בסך 790 ₪ לחודש, אולם מפנה למסמך ממנו עולה כי בגין 6 קטינים היא זכאית לסך של 1,059 ₪ לחודש. האם אף לא הוכיחה כי היא משלמת עבור הגן סך של 2,160 ₪ בפועל ולא הסבירה מדוע אינה זכאית לגן בעלות מסובסדת.
גם העובדה שהקצבה בין ילדת האומנה הופסק לאור נישואיה אינה מעלה ואינה מורידה לתיק זה, שכן מדובר בבגירה והאב אינו מחויב לשאת במזונותיה, בדומה לשני הילדים הבגירים הנוספים של הצדדים.
באשר להוצאות המדור – גם בעניין זה התרשמתי כי האם דורשת הוצאות מופרזות שאינן עומדות במבחן המציאות. כך למשל, הדרישה לחייב את האב ב-1,200 ₪ בגין חיוב ארנונה חודשי אינה מתיישבת עם דירה שכורה ב xxx, ובפרט לאור ההנחה המגיעה בגין הבן הנכה של הצדדים, כאשר לא לחינם לא צירפה האם קבלות בגין תשלום ארנונה. בנוסף, לא ברור מדוע סבורה האם, כי על האב לשאת במלוא הוצאות המדור, ולא רק בחלק היחסי של הקטינים.
כך גם הטענה, כי הסיוע של האם בשכר דירה ייפסק עם הגשת תביעה לגירושין אינה מדויקת, שכן מהמסמך המצורף עולה כי נאמר לאם כי מצבה ייבחן מחדש לאחר גירושיה, בהתאם להיותה אם חד הורית עם ילדים. משכך, ייתכן כי הסיוע לו תהא זכאית האם אף יגדל. מכל מקום, הרי שלא ניתן לחייב את האב, בשלב זה, בגין עילה שטרם התגבשה.
באשר להכנסותיה של האם – האם צירפה לבקשתה למזונות זמניים 4 תלושי שכר, לחודשים 01/21, 02/21, 03/22 ו-04/22 בלבד, על אף שהבקשה הוגשה בספטמבר 2022. מהאסמכתאות שצורפו ע"י האב עולה, כי הכנסותיה של האם גבוהות יותר, והן עמדו על סך של 10,050 ₪ ביוני 2022, על סך של 15,057 ₪ ביולי 2022 ועל סך של 11,723 ₪ בחודש אוגוסט 2022.
גם מדמי הלידה שקיבלה האם עולה כי הכנסתה הממוצעת עומדת על כ-11,000 ₪ נטו לחודש (38,316 ₪ לחלק לשלושה חודשים וחצי של חופשת לידה).
יצוין, כי טענות האב בדבר הכנסות נוספות של האם תתבררנה בהמשך, במסגרת הליך עיקרי, ככל שיוגש ע"י מי מהצדדים. יחד עם זאת, כבר עתה ניתן ללמוד מתוך עיון בדפי הבנק החלקיים שצורפו ע"י האב, אודות הכנסות נוספות, לכאורה, של האם, שלא ניתנה לגביהן התייחסות מצד האם, כגון: 1,000 ₪ מ yyy בתאריכים 12.06.22, 13.07.22 ו17.08.22, סך של 1,236 ₪ מ" www" מיום 08.07.22, סך של 2,260 ₪ מ kkk בתאריך 09.08.22 ועוד.
באשר להכנסות האב – הרי שהאב טען כי הוא משתכר 5,500 ₪ לחודש, אולם גם הוא צירף 2 תלושי שכר בלבד על סך 6,000 ₪, בעוד שמדפי הבנק עולה כי לאב הכנסות גבוהות יותר, כגון תשלום בסך 11,000 ₪ מחברת "ggg" מתאריך 05.07.21. טענות האם בדבר הכנסות נוספות של האב תתבררנה אף הן בהליך עיקרי, ככל שיוגש. יחד עם זאת יצוין, כי האב לא סיפק הסבר מדוע העברות הכספים הנטענות בגין ביטול עסקת רכישת דירה שבוצעה עבורו ע"י אביו הופקדה לחשבונו, ולא לחשבון אביו. בנוסף, ניתן לראות כי חלק מההפקדות בחשבון האב אינן מסווגות כ"ביטול עסקה" אלא כתשלום עבור תיווך, בגובה אלפי ₪. בנוסף, לא ברור האם האב מקבל כספים נוספים מהכולל בו הוא לומד, לאור טענתו כי בחודש ספטמבר התקבל סך של 3,500 ₪ מהנהלת הכולל בו הוא לומד.
משכך, ביחס להכנסות שני הצדדים, רב הנסתר על הגלוי.
בשלב זה, לצורך מתן סעד דחוף בעניין המזונות ומבלי לקבוע מסמרות, אני מעריכה את שכרו של כל אחד מהצדדים בסך של 12,000 ₪ לחודש.
באשר לקטין הנכה, הרי שרק בתשובת האם, הובהר כי הוא מצוי בפנימייה, ומשכך על פניו, הוצאותיו אמורות להיות ממומנות ברובן במסגרת הפנימייה.
באשר לחלוקת זמני השהות – על אף טענתו הכללית של האב כי גם הוא מטפל בקטינים, אף אחד מהצדדים לא התייחס לחלוקת זמני השהות עם הקטינים ולא נטען ע"י האב כי הקטינים לנים גם אצלו. על פניו ניתן להסיק מכך, כי אין חלוקת זמני שהות קבועה בין האב לילדים ומרבית הטיפול בהם מוטל על כתפי האם.
עוד יצוין, כי על אף טענת האב כי גם הוא שוכר דירה למגוריו, לא צורף על ידו הסכם שכירות.
במכלול הנסיבות שלפני, כאשר אני מביאה בחשבון השיקולים, בין היתר, את גילם של ששת הקטינים וצרכיהם, את גובה ההכנסות של הצדדים (בהתאם לנתונים החלקיים שבפניי) ואת היעדר חלוקת זמני שהות קבועה בין האב לקטינים, נקבע כדלקמן:

האב ישלם לידי האם עבור מזונותיהם הזמניים של הקטינים מ., ש.א ו- ה. סך של 3,000 ₪ בחודש, דהיינו 1,000 ₪ עבור כל אחד מהם, עד הגיעו לגיל 6.

ב. האב ישלם לידי האם עבור מזונותיהם הזמניים של הקטינים א. ות. סך של 600 ₪ בחודש עבור כל אחד מהם.

ג. עבור הקטין ש. -הרי שלאור קצבת הנכות המתקבלת לידי האם, שלא הוכח כי היא משמשת לצרכיו הרפואיים (אולם יש לקזז אותה מהוצאות הרפואיות של הקטין), ולאור העובדה שהוא שוהה בפנימייה מרבית הזמן, האב יישא בתשלום של 300 ₪ לחודש.

ד. בגין הוצאות המדור והחזקת המדור של הקטינים, בהתחשב בסיוע בשכר דירה שמקבלת האם ובהתחשב בעובדה שגם האב שוכר מדור לטענתו, האב יישא בסכום גלובאלי של 1,500 ₪, אשר כולל בתוכו גם את חלקם של הקטינים בהוצאות החזקת המדור.

ה. אשר לחלוקת הוצאות חינוך ורפואה – החלוקה הנוהגת בהעדר נסיבות מיוחדות, ודאי בשלב מזונות זמניים, כי ההורים יחלקו בהוצאות בחלקים שווים ביניהם (השוו רמ"ש (מרכז) 21248-09-21 מ' נ' מ' (4.10.21).

ו. הצדדים יישאו בחלקים שווים בהוצאות חינוך הקטינים, לרבות מעון, גן, צהרון עד תום כתה ג', תשלומי חובה לבי"ס, שיעורים פרטיים (בהסכמת הצדדים ובהעדר הסכמה – לפי המלצת המחנך או המורה המקצועי), חוג אחד וקייטנה בחודשי הקיץ בעלות של קייטנת מתנ"ס. מענק הלימודים מטעם המוסד לביטוח לאומי ישמש עבור צרכי החינוך (כולל ציוד לימודי) של הקטינים או מי מהם ויתרת ההוצאות תחולק בין הצדדים כאמור. התשלום לגן ייעשה כנגד קבלות ולאחר מיצוי ההנחות להם זכאים הצדדים.

ז. הצדדים יישאו בחלקים שווים בעלות ביטוח בריאות ממלכתי של הקטינים וכן בהוצאות רפואיות אשר אינן מכוסות על ידי ביטוח בריאות ממלכתי, לרבות תרופות, אבחונים, טיפולים רגשיים, פסיכולוגיים או אחרים, משקפיים, טיפולי שיניים לרבות אורתודנט וכיו"ב. במקרה של מחלוקת בדבר הצורך בטיפול רפואי מסוים תכריע דעתו של הרופא המטפל בקטינים או מי מהם. קצבת הנכות של הקטין תקוזז מהוצאותיו הרפואיות.

ח. החיוב בתשלום המזונות הזמניים הינו ממועד הגשת הבקשה ליישוב סכסוך, קרי מיום 09.08.22.

ט. סכומי המזונות ישולמו ב- 10 לכל חודש החל מיום 10.12.22. סכומים ששילם האב על חשבון מזונות הקטינים יקוזזו מהסכומים שהצטברו לחובתו, ויתרתם תשולם

ב-5 תשלומים שווים ורצופים אשר יתווספו לתשלומי המזונות.

י. סכום המזונות הזמניים צמוד למדד המחירים לצרכן הידוע היום והוא יעודכן כל שלושה חודשים ללא תשלום הפרשים למפרע.

יא. קצבת הילדים מהמוסד לביטוח לאומי תשולם לידי האם בנוסף לסכום המזונות שנפסק.

יב. סכום המזונות ישולם ישירות לחשבון הבנק של האם. האם תמסור לאב מספר חשבון בנק בכתב לצורך העברת המזונות לאלתר ומיד עם קבלת החלטה זו.

מובהר כי החלטה זו היא החלטה זמנית אשר ניתנה על סמך החומר שבפניי ומבלי שנכנסתי לעובי הקורה, ואין בה כדי לקבוע מסמרות בדבר גובה המזונות שיפסקו בסופו של ההליך העיקרי, ככל שייפתח.
תוקף החלטתי זו הינו בהתאם לסעיף 3 (ז) (4) לחוק להסדר התדיינויות במשפחה תשע"ה 2014.
בשלהי הדברים יצוין, כי שקלתי האם מן הראוי לחייב את האם בהוצאות בגין הגשת בקשה הכוללת סכומי מזונות מופרזים ומוגזמים, והחלטתי, לפנים משורת הדין שלא לעשות כן, בהתחשב בעובדה שבסופו של יום הבקשה התקבלה בחלקה וכן לאור העובדה שהתרשמתי ששני הצדדים לא פרסו את מלוא הכנסותיהם בפניי.
החלטתי זו מותרת לפרסום, בהשמטת פרטים מזהים.

ניתנה היום, כ"ג חשוון תשפ"ג, 17 נובמבר 2022, בהעדר הצדדים.

11 מתוך 11