ביהמ"ש לענייני משפחה בקריות, סגנית הנשיאה השופטת שירי היימן: החלטה בבקשה למחיקת תביעה בעניין קטין שהגיש המשיב (תלה"מ 20275-04-22)

1. לפני בקשה למחיקת תביעה בעניין קטין שהגיש המשיב ביום 11.4.22.
2. הצדדים נישאו ביום 23.11.11 ומנישואים אלה נולדו להם שלוש בנות. המבקשת והמשיב התגוררו יחדיו מאז הנישואין עד למעצרו של המשיב ביום 19.3.22.
3. בין הצדדים התנהל תיק קשור למתן צו הגנה שהגישה המבקשת נגד משיב 1 וביום 7.4.22 ניתן פסק דין בו נקבע שהצו מיום 21.3.22 ימשיך לעמוד בתוקפו למשך 90 יום, אולם לא תיאסר כניסת המשיבים (המשיב ובני משפחתו) לבית האח המתגורר צמוד לבית הצדדים.

כמו כן, ניתן תוקף של החלטה להמלצות התסקיר ונקבע שזמני השהות בין האב לקטינות יתקיימו בהתאם להמלצות התסקיר. לצורך קיום זמני השהות והחזרת הקטינות לידי האם יהיה המשיב רשאי להתקרב למקום מגורי האם. הצדדים, באמצעות ב"כ, רשאים לקבוע איש קשר שיסייע באיסוף והחזרת הקטינות.

עוד נקבע שזמני השהות יעמדו בתוקפם עד למתן החלטה אחרת במסגרת הליך מתאים שיפתח מי מהצדדים.

1. ביום 24.3.22 הגישה המבקשת בקשה ליישוב סכסוך, התקיימה פגישה ביח"ס ביום 16.5.22 וביום 19.5.22 נסגר התיק. לאור הטענות שנטענו על ידי המשיב, אתייחס לשם שלמות התמונה, להחלטות שניתנו במסגרת הליך יישוב הסכסוך:
2. ביום 27.3.22 ניתן צו עיקול על מחצית מזכויות המשיב שצוינו בבקשה.
3. ביום 29.3.22 ניתנה החלטה בבקשה למתן צו לשמירת המצב הקיים בקרקעות שפורטו בבקשה. ביום 27.4.22 לאחר שהתקבלה תגובה לבקשה, נקבע שהצו ימשיך לעמוד בתוקפו.

טענות המבקשת

1. המבקשת טוענת שהתביעה הוגשה בניגוד להוראות החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה. לדבריה, המשיב עקף בכוונה תחילה ובחוסר תום לב את הוראות החוק ואת זכות הראשונים המוקנית לה.
2. המבקשת מציינת שביום 23.4.22 הגישה בקשתה ליישוב סכסוך והצדדים הוזמנו לפגישה ביח"ס ליום 16.5.22, יוצא שהתביעה הוגשה במהלך תקופת עיכוב ההליכים ולכן דינה להימחק על הסף. התביעה אף הוגשה טרם התקיימה הפגישה הראשונה ביח"ס.
3. המבקשת טוענת שמאחר ואינה מכירה את הוראות החוק, חששה לשלומן של הקטינות ופחדה שהמשיב הקדים אותה בהגשת התביעה. לדבריה, התביעה הוגשה במטרה לעשות מחטף וכדי לגרום לה לשלם כסף עבור ייצוג משפטי.
4. המבקשת טוענת שאין לבית המשפט שיקול דעת במחיקת התביעה שכן לשון החוק חד משמעית וקובעת שאין להגיש תביעות בתקופת עיכוב ההליכים.
5. המבקשת מפנה לפסק דין של בית המשפט המחוזי ממנו עולה שתקופת ה- 45 יום מתחילה מיום הגשת הבקשה ליישוב סכסוך.
6. המבקשת טוענת שהמשיב טרפד את מטרת הליך יישוב הסכסוך.

טענות המשיב

1. המשיב טוען שהמבקשת בעצמה מפרה את החוק להסדר התדיינויות ברגל גסה. המבקשת הגישה את הבקשה ליישוב סכסוך אך במקביל פעלה כדי להילחם בו; הגישה תלונה במשטרה, מנעה קשר בינו ובין הקטינות, התנגדה שיאסוף את חפציו האישיים וגרמה לניכור הורי.
2. המשיב טוען שנמנע מהגשת תביעה לפירוק שיתוף והוריו נמנעו מהגשת תביעה לסילוק יד וזאת בשל הוראת סעיף 3 (ה) לחוק, אולם סוגיית המשמורת חריגה.
3. המשיב טוען שהתנהלות המבקשת מלמדת שלא ניתן ליישב את הסכסוך בין הצדדים ובמקום שהמבקשת תחתור להיפרד בדרכי שלום, בחרה בדרך של הכפשה והגשת תלונות במשטרה ולכן החליט להתגרש ממנה ואין מקום להידברות ביניהם ועל כן המתנה לחלוף המועד הינה מיותרת.
4. המשיב טוען שהמבקשת מתנהגת בחוסר תום לב ומסכלת בהתנהגותה את מטרת החוק, כאשר בבקשתה זו כן מסתמכת על מטרת החוק.
5. המשיב טוען שבעת הגשת התביעה, ציין במפורש בפני המזכירות שקיים הליך יישוב סכסוך שמספרו נמסר למזכירות.
6. המשיב טוען שהבקשה למשמורת זמנית הוגשה בהמשך להחלטת בית המשפט מיום 7.4.22 וכנגזרת מתקנה 12 (3) לתקנות ולא ניתן לצפות שייקבעו זמני שהות בינו ובין הקטינות רק לאחר תום תקופת עיכוב ההליכים.
7. המשיב מפנה לתקנה 16 (א) (4) לתקנות שעניינה קיצור תקופת עיכוב ההליכים לשם הגשת "בקשה לסעד דחוף בעניין מזונות או החזקת ילדים וסדרי קשר, במקרים חריגים שבהם המתנה לתקופת עיכוב ההליכים תגרום נזק של ממש לצדדים או לילדיהם". המשיב טוען שיש לראות בהחלטת בית המשפט מיום 7.4.22 בעניין זמני השהות בינו ובין הקטינות, כהחלטה המקצרת תקופת עיכוב ההליכים.
8. המשיב מפנה לתקנה 41 לתקנות סדר הדין האזרחי וטוען שלא קיימת עילה התואמת את ענייננו ושלפיה ניתן להורות על מחיקת התביעה. המשיב מוסיף וטוען שבהתאם לתקנות להסדר התדיינויות, אין הוראה הנוגעת למחיקת תביעה שהוגשה בניגוד לתקנות ולכן קיים קושי להיעתר לבקשה. לדברי המשיב, גם אם אין מניעה להורות על מחיקת ההליך שהוגש בניגוד לסעיף 3 (א) לחוק, הרי אין לעשות כן מאחר והמבקשת עושה שימוש לרעה בהליכים המשפטיים.

דיון והכרעה

1. סעיף 3 (ה) לחוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, תשע"ה-2014 (להלן: "החוק") קובע כדלקמן:

"(ה)  בתקופה של 60 ימים מיום הגשת בקשה ליישוב סכסוך, ואם התקופה הוארכה כאמור בסעיף קטן (ב)(3) – 75 ימים, או בתקופה קצרה או ארוכה מזו אם החליטה על כך ערכאה שיפוטית לפי סעיף 5(א)(5) (להלן – תקופת עיכוב ההליכים), ובכל תקופה נוספת שהצדדים הסכימו לה בכתב, לא יוכלו הצדדים להגיש תובענה בעניין של סכסוך משפחתי לכל ערכאה שיפוטית ולא תדון ערכאה שיפוטית בתובענה בעניין של סכסוך משפחתי בין הצדדים, לרבות בעניין סמכות השיפוט של הערכאה השיפוטית."

1. הבקשה ליישוב סכסוך הוגשה ביום 24.3.22, קרי בהתאם לסעיף 3 (ה) לחוק, ביום הגשת התביעה למשמורת – 11.4.22 – טרם חלפו 60 יום מהגשת הבקשה ליישוב סכסוך ולכן טרם חלפה תקופת עיכוב ההליכים ואף טרם התקיימה פגישה ראשונה.
2. המשיב טוען שיש להתייחס להחלטה מיום 7.4.22 כאל תקופה המקצרת תקופת עיכוב ההליכים, האמנם?
3. דין טענתיו של המשיב להידחות ממספר טעמים:
4. ראשית, ההחלטה ניתנה במסגרת התיק של צו ההגנה ולא במסגרת הבקשה ליישוב סכסוך.
5. שנית, החלטה לקיצור תקופת עיכוב הליכים צריכה להיות ברורה במסגרתה מורה בית המשפט על קיצור תקופת עיכוב ההליכים.
6. שלישית, גם אם הייתי מקבלת את טענת המשיב שיש להתייחס להחלטה מיום 7.4.22 כהחלטה המורה על קיצור תקופת עיכוב ההליכים, לא יכול היה המשיב להגיש תביעתו שכן עומדת למבקשת זכות ראשונים להגיש את תביעותיה, בהיותה מגישת הבקשה ליישוב סכסוך.

סעיף 4 לחוק קובע כדלקמן:

"4. חלפו התקופות כאמור בסעיף 3(ה), ולא הגיעו הצדדים להסדר מוסכם בהליך ליישוב סכסוך בהסכמה, רשאי הצד שהגיש תחילה את הבקשה ליישוב הסכסוך, להגיש בתוך 15 ימים, תובענה בעניין של סכסוך משפחתי לכל ערכאה שיפוטית שלה סמכות לדון בעניין לפי דין; לא הגיש הצד האמור תובענה כאמור או שהגיש תובענה כאמור רק לגבי חלק מהעניינים שבסכסוך המשפחתי, רשאי הצד האחר להגיש לכל ערכאה שיפוטית שלה סמכות לדון בעניין לפי דין, תובענה בעניין של סכסוך משפחתי שלגביו לא הוגשה תובענה כאמור."

דהיינו, גם אם הייתי מקבלת את טענת המשיב, ביום הגשת התביעה, עמדה למבקשת זכות ראשונים להגיש תביעות.

1. המשיב הפנה לתקנה 16 לתקנות להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, תשע"ו-2016 (להלן: "התקנות") שקובעת כדלקמן:

"16 (א) בעניינים אלה רשאית הערכאה השיפוטית בעקבות בקשה שהוגשה לה על ידי אחד הצדדים לפי תקנת משנה (ד) או בעקבות פנייה מיחידת הסיוע לקצר את תקופת עיכוב ההליכים:

(4) בקשה לסעד דחוף בעניין מזונות או החזקת ילדים וסדרי קשר, במקרים חריגים שבהם המתנה לתום תקופת עיכוב ההליכים תגרום נזק של ממש לצדדים או לילדיהם;"

בענייננו, הצדדים ויחידת הסיוע לא פנו בבקשה לקיצור תקופת עיכוב ההליכים ועל אין בהפניית המשיב לתקנה זו בכדי להועיל לו.

1. כעת אדון ביתר טענותיו של המשיב.
2. המשיב טוען שלא יעלה על הדעת שהחלטה בעניין זמני שהות תתעכב עד תום תקופת עיכוב ההליכים. אין מקום לטענה זו שכן בהחלטה מיום 7.4.22 נקבע במפורש שזמני השהות שהומלצו בתסקיר ימשיכו להתקיים עד להגשת הליך מתאים – אך ברי כי אין בהחלטה זו בכדי לעקוף את הוראות החוק. מעבר לכך, במסגרת בקשה ליישוב סכסוך, ניתן להגיש בקשה לסעד דחוף להבטחת קשר עם קטינים.
3. המשיב טוען שמאחר ופניה של המבקשת לא היו ליישוב הסכסוך, הרי ההמתנה מיותרת. טענה זו דינה להידחות שכן תקופת עיכוב ההליכים שנקבעה בחוק אינה בגדר המלצה ובחוק נקבעו דרכים לצורך שינוי תקופת עיכוב ההליכים, קיצורה או הארכתה.
4. המשיב מפנה לתקנות סדר הדין האזרחי וטוען שאין בהן נימוק המצדיק מחיקת התביעה. מעבר לכך שאין צורך להידרש לתקנות סדר הדין האזרחי לאור הנימוקים שפורטו לעיל, דין טענת המשיב להידחות.

תקנה 41 ל תקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018 קובעת כדלקמן:

41".(א)בית המשפט רשאי להורות על מחיקת כתב תביעה בכל עת על יסוד אחד מנימוקים אלה:

(1)כתב התביעה אינו מגלה עילת תביעה;

(2)מכתב התביעה עולה כי התביעה היא טרדנית או קנטרנית;

(3)התובע מתמיד, באופן שאינו מניח את הדעת, להימנע מלקיים הוראה מתקנות אלה או נמנע מלקיים החלטה או הוראה של בית המשפט;

(4)כל נימוק אחר שלפיו הוא סבור שראוי ונכון למחוק את התביעה."

בהתאם לס"ק 4, בית המשפט רשאי למחוק תביעה מכל נימוק שהוא סבור שראוי ונכון למחוק את התביעה.

1. לאור האמור לעיל, מאחר והתביעה הוגשה בניגוד להוראות החוק ובמהלך תקופת עיכוב ההליכים, דינה להימחק.
2. אני מחייבת את המשיב בהוצאות בסך של 2,500 ₪ שישולמו לטובת המבקשת בתוך 14 יום, שאם לא כן, הסכום יישא הפרשי הצמדה וריבית מיום מתן ההחלטה עד למועד התשלום בפועל.

ההחלטה מותרת לפרסום בהשמטת פרטים מזהים.

המזכירות תודיע.

ניתנה היום, כ"ג אייר תשפ"ב, 24 מאי 2022, בהעדר הצדדים.