בימ"ש מחוזי חיפה, אב"ד השופט חננאל שרעבי: פס"ד בבקשת רשות ערעור על החלטה במסגרתה נדחה ערעור המבקשים על החלטת רשמת ההוצל"פ (רמ"ש 20403-06-22)

1. עסקינן בבקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט לענייני משפחה בקריות (כב' השופטת מאיה לוי) מיום 18.5.22 בתיק ע"ר 33024-08-21 (להלן: "ההחלטה קמא" ו- "התיק קמא" בהתאמה), במסגרתה נדחה ערעור המבקשים על החלטת רשמת ההוצל"פ כפי שיפורט להלן.

רקע בזעיר אנפין

2. המבקש, ש. א, והמבקשת, מ. א, (להלן ביחד: "המבקשים") היו זוג נשוי. מנישואין אלה נולדו להם שלוש בנות, קטינות. בשלב מסוים התגרשו הצדדים; יצוין כי בבקשת רשות הערעור נכתב כי הם שבו לנהל חיים זוגיים יחד ואף מתכננים להינשא שוב.

3. עו"ד אודליה חן (להלן: "עו"ד חן") יצגה את המבקשת בהליך הגירושין מהמבקש, וביום 28.1.2020 מונתה על ידי בית משפט קמא ככונסת נכסים, לפירוק השיתוף בנכס המגורים של המבקשים ב XXXX (להלן: "הנכס"). המבקשים מתגוררים בנכס עם שלוש הקטינות.

4. במקביל מונה עו"ד ערן רייף ככונס נכסים בתיק ההוצאה לפועל של הצדדים (XXXXX-08-19) שנפתח למימוש משכון/משכנתא (להלן: "כונס הנכסים" ו- "תיק ההוצל"פ" בהתאמה).

5. בחוות דעת שמאית מיום 23.2.2020 (שמאי המקרקעין דן ברלינר) הוערך שווי הנכס כריק פנוי וחופשי בסך של 2,450,000 ₪, ובמכירה בהליך כינוס נכסים בתיק ההוצל"פ הועמד שוויו על 2,100,000 ₪.

ביום 28.7.2020, לאחר ביצוע מספר פרסומים לנכס, בוצעה פגישת התמחרות, בסופה זכה המבקש ברכישת הנכס, בסך של שני מיליון ומאתיים אלף ₪ (2,200,000 ₪).

6. בשורת החלטות של רשמי ההוצאה לפועל בתיק ההוצל"פ, ניתנו למבקש מספר הזדמנויות להפקיד פקדון בגובה 10% מסכום התמורה שנקבעה, מאתיים ועשרים אלף ₪ (220,000 ₪), אולם הוא לא עשה כן (ראו למשל החלטות בתיק ההוצל"פ מימים 9.12.2020, 4.2.2021).

7. ביום 18.4.2021 ניתנה החלטת הרשמת בתיק ההוצל"פ, לפיה חרף הארכות השונות המבקש טרם הפקיד את הפקדון כאמור לעיל, וכן לא התקבל נוסח מוסכם של הסכם מכר הנכס חתום על ידי המבקש (בכובעו כרוכש הנכס). בהחלטתה, ביטלה רשמת ההוצל"פ את מתווה רכישת הנכס באמצעות המבקש וקיבלה את עמדת כונס הכנסים לפיה יש להתקדם בהליכי מימוש הנכס "בדרך המלך".

8. ביום 16.7.2021 ניתנה החלטת הרשמת בתיק ההוצל"פ, לפיה יש לקדם את הליכי מימוש הנכס, אף לפי החלטתה מיום 18.4.2021 הנ"ל, וכי מתקבלת בקשת כונס הנכסים לקבוע מועד לפינוי הנכס, מבלי שיהא צורך להעמיד למבקש סידור חלוף. כן נקבע כי על כונס הנכסים להגיש בקשה נפרדת לקביעת מועד פינוי והפקת הודעות פינוי.

9. ביום 19.7.2021 ניתנה החלטת הרשמת בתיק ההוצל"פ בבקשת כונס הנכסים, לפיה הורתה על הפקת הודעות פינוי לנכס וכן נקבע מועד לפינוי הנכס – 5.10.2021.

10. ביום 21.7.2021 הגישה עו"ד חן לתיק ההוצל"פ "בקשה דחופה לעיון מחדש בהחלטה מיום 19.7.2021", במסגרתה עתרה לביטול ההחלטה מיום 19.7.2021. בקשה זו נדחתה בהחלטה מפורטת של רשמת ההוצל"פ מיום 1.8.2021. נימוקי הרשמת לדחיית הבקשה היו, בין היתר, כי עוה"ד חן לא הפנתה לכל טעות טכנית שארעה בעת מתן ההחלטה מיום 19.7.2021, להבדיל מטענות לטעויות מהותיות בהחלטה, שמקומן בערעור ככל שיוגש, ולא בבקשה לעיון מחדש; לא הוצגה כל נסיבה חדשה או חריגה שארעה או התגלתה לאחר מועד מתן ההחלטה ביום 19.7.2021.

11. ביום 15.8.2021 נפתח התיק קמא, במסגרתו הגישה עוה"ד חן "כתב ערעור" על החלטת רשמת ההוצל"פ מיום 1.8.2021, בשאלה האם נכונה החלטת רשמת ההוצל"פ, שלא לאפשר למבקש כאן להעביר את זכויותיו בנכס לידי המשיבה, כפי שנקבע בפסק דינו של בית משפט לענייני משפחה מיום 28.1.2021.

12. ביום 9.9.2021 הגישו המשיבים (כאן) את תגובתם לכתב הערעור בתיק קמא. לטענתם, הערעור הוגש בחוסר סמכות עניינית מאחר שתיק ההוצל"פ הוא תיק מימוש משכון לטובת המשיבים, ולא תיק לביצוע פסק דין של בית משפט לענייני משפחה – ולכן אין ערעור בזכות אלא "בקשת רשות ערעור", והמותב המתאים הוא בית משפט השלום בתל אביב; לא נפלה טעות המצדיקה התערבות בהחלטה גופא.

13. במספר החלטות (מימים 30.9.2021, 4.10.2021) התבקשה עו"ד חן להבהיר בתיק קמא את עניין הסמכות העניינית, כנטען בתשובת המשיבים בערעור.

14. בהחלטה בתיק קמא מיום 9.11.2021 עוכבו הליכי מימוש הנכס, עד למועד הדיון שהיה קבוע בתיק, ליום 18.1.2022 (להלן: "החלטת העיכוב"). החלטת העיכוב הותנתה בהפקדת פקדון בסך מאה אלף ₪ על ידי המבקשים, להבטחת הוצאות המשיבים בתיק קמא. פקדון זה הופקד בקופת בית המשפט קמא ביום 18.11.2021.

15. ביום 28.12.2021 ולבקשת שני הצדדים, נדחה הדיון בתיק קמא ליום 25.4.2022.

16. ביום 24.4.2022, יום לפני הדיון שנקבע, הוגשה בקשת עו"ד חן בתיק קמא, לדחיית מועד הדיון עקב שהותה בחו"ל ודחיית מועד טיסתה ארצה, שלא באשמתה ועקב תקלה.

בהחלטתו הראשונה מאותו יום (24.4.22), העלה בית משפט קמא מיוזמתו את שאלת פקיעת מינויה של עו"ד חן ככונסת נכסים, כדלקמן:

"1. עיינתי בבקשה. היות ושלושת המועדים המוצעים תפוסים ביומן, ונוכח עמדתו של ב"כ הצד שכנגד, הבקשה נדחית.

2. עם זאת, ולאחר הכנת התיק לדיון מחר, לא ברור מכח מה הוגש הערעור הנ"ל על ידי עוה"ד אודליה חן, אשר מינויה ככונסת הנכסים פקע זה מכבר, בהיותו מינוי קצוב בזמן וכפוף לחלון ההזדמנות שבסעיפים 81(ב)1 ו-3 לחוק ההוצאה לפועל.

3. אשר על כן, וככל שלא תודיע עוה"ד חן עוד היום כי ברצונה למשוך את הערעור, ובהעדר הסכמה אחרת, יתקיים הדיון הקבוע למחר כמתוכנן, ובתחילתו יהא על המערערת להבהיר את מעמדה בהליך זה.

4. המזכירות תמציא ההחלטה לכלל הגורמים, בדחיפות ובגיבוי טלפוני".

17. בתגובתה של עו"ד חן מאותו יום, נטען כי "אחת מעילות הערעור הינה העובדה שפג מינויה של עו"ד חן ככונסת נכסים, החלטה שניתנה בחוסר סמכות, שכן הרשמת לא מינתה את הח"מ ולכן היא לא יכלה לבטל את מינויה".

18. בהחלטתו השנייה מאותו יום (24.4.2022), קבע בית המשפט קמא כי טענת כונסת הנכסים בדבר היעדר סמכות רשמת ההוצאה לפועל לתת החלטה המורה על ביטול מינויה אינה רלוונטית, שכן מינויה פקע מאליו בהתאם להחלטות בית המשפט ובחלוף 90 ימים ממינויה של עו"ד חן.

19. בהחלטתה השלישית מאוחר יותר באותו יום, דחתה השופטת קמא את הדיון למועד שהוסכם על הצדדים – 10.5.2022, תוך שציינה כי בית המשפט עדיין עומד על האמור בשתי ההחלטות הנוספות שניתנו באותו יום (אשר תמציתן הובאה לעיל).

20. ביום 10.5.22 הגישה עו"ד חן "בקשה דחופה לביטול הדיון הקבוע להיום", במסגרתה טענה כי המבקשים חלו שניהם בקורונה וכי הם אינם מסכימים לקיום הדיון בהיעדרם. כן ציינה עו"ד חן במסגרת הבקשה, כי "הודעה בגין בקשה זו נשלחה לצד השני ואושרה טלפונית".

בהחלטתו מאותו יום, דחה בית משפט קמא את הדיון ליום 12.7.22.

21. למחרת, ביום 11.5.22, הגיש כונס הנכסים בקשה מטעמו, במסגרתה טען בין היתר את הטענות הבאות:

כונס הנכסים התנגד לדחיית מועד הדיון בשיחה שהתקיימה טרם הגשת הבקשה ביום 10.5.22; עו"ד חן התנסחה באופן מטעה בבקשתה, ממנה ניתן להבין לטענתו כי כונס הנכסים הסכים לדחיית הדיון.

יש להורות לשני המבקשים להמציא אישור מוסדי תקף על מחלתם;

יש לחייב את המבקשים בהפקדת סך נוסף של מאה אלף ₪ בקופת בית המשפט כתנאי להמשך עיכוב ההליכים בתיק ההוצל"פ.

22. בהחלטתו מיום 12.5.22, הורה בית המשפט קמא למבקשים להמציא, בתוך 48 שעות, אישור על תוצאות בדיקת PCR חיובית, ולמצער בדיקת אנטיגן מוסדית, וכן דיווחים בגין מחלתם אשר אמורים להיות מוגשים למשרד הבריאות.

23. ביום 16.5.22 הגישה עו"ד חן בקשה לתיק קמא, אליה צורף אישור מחלה מרופא משפחה על שם המבקשת, לתאריכים 8.5.22 – 15.5.22, כאשר בהערות נכתב "בדיקת אנטיגן ביתית חיובית לקורונה מ- 9.5.22".

כן ציינה עו"ד חן בבקשה, כי ביום 12.7.22 (מועד הדיון בערעור קמא) קיים דיון מקביל בתיק אחר שלה, ולפיכך היא מבקשת לשנות את מועד הדיון לאחד מהמועדים המוסכמים שפורטו בבקשה.

24. ביום 18.5.22 ניתנה ההחלטה קמא, במסגרתה, הורה בית משפט קמא על סילוק הערעור על הסף תוך חיוב המבקשים בהוצאות בסך 8,000 ₪. להלן עיקרי נימוקי ההחלטה:

"...

3. החייבים לא צירפו אישור בדיקת אנטיגן מוסדית ולא אישור מאת משרד הבריאות בדבר כניסה לבידוד, אלא צירפו אישור מחלה מאת רופא המשפחה, אשר הופק ביום 16.5.2022.

4. ובכן, אין דיי באישור אשר צורף מאת רופא המשפחה בדבר בדיקת אנטיגן ביתית חיובית אשר אין לה כל תיעוד, כאשר הבדיקה החיובית נערכה לכאורה ביום 9.5.22 ואילו הביקור אצל הרופא נערך ביום 16.5.22.

5. רק מהטעם האמור יש מקום לסלק את הערעור על הסף.

6. למעלה מן האמור, מצאתי לפרט כי יש לסלק את הערעור גם לגופו, כפי שיובהר להלן.

7. לעוה"ד חן אין כל זכות עמידה בהליך זה, לערער על החלטתה של רשמת ההוצאה לפועל בתל אביב.

8. ההחלטות בתיק תלה"מ 40415-03-19 מיום 3.3.2020 ומיום 4.3.2020, אשר אישרו את הסכמות הצדדים מיום 29.1.2020 על פי חוק יחסי ממון בין בני זוג, תחמו את מינויה של עוה"ד חן, בתור כונסת הנכסים בזמן בצורה ברורה.

א. ראה לעניין זה ההחלטה מיום 3.3.2020: ...

ב. ראה גם ההחלטה המשלימה מיום 4/3/2020: ...

9. אם כן, ומשפקע מינויה של עוה"ד חן בתור כונסת הנכסים בחלוף 90 ימים (ביום 21/4/20!!) כמבואר בשתי ההחלטות המצוטטות לעיל, טענתה של עוה"ד חן בדבר היעדר סמכותה של כב' רשמת ההוצאה לפועל ליתן החלטה המורה על ביטול מינויה, אינה רלוונטית עוד.

10. יתר על כן, וגם אלמלא נתחמה תקופת המינוי מלכתחילה, פקעו סמכויותיה של עו"ד חן ככונסת נכסים מאליהם בהיעדר תיק משפחה פתוח (בייחוד נוכח שלום בית בין הצדדים – ראה הודעת עו"ד חן לתיק מיום 10.5.22).

11. לבסוף, ולמען הסדר, לו הייתה עומדת טענה משפטית כלשהיא לעוה"ד חן, (ואין זה המקרה!) היה מקומה להתברר בפני ערכאה מוסמכת במחוז המרכז, שכן בית משפט זה נעדר סמכות מקומית להידרש לערעור על החלטתה של כב' רשמת הוצאה לפועל במחוז אחר (תל אביב)".

בגין החלטה זו, הוגשה בקשת רשות הערעור דנן.

25. להשלמת התמונה יצוין כי ביום 19.5.22 הגיש כונס הנכסים בקשה בתיק קמא, להורות על חילוט והעברת כספי הפקדון לתיק ההוצל"פ ולכונס הנכסים בתיק ההוצל"פ, נוכח מחיקת הערעור וכן גדילת חוב המבקשים כלפי נושיהם המובטחים.

26. ביום 31.5.22 ולאחר שעו"ד חן התנגדה לבקשה, ניתנה החלטת בית המשפט קמא כהאי לישנא:

"1. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים ומחמת הנימוקים אשר פורטו בהחלטה מיום 18.5.2022 והתנהלות החייבים והכונסת בתיק זה, אני מורה על חילוט כספי העירבון אשר הופקדו בקופת בית המשפט בסך 100,000 ₪ והעברתם לכונס הנכסים.

2. עם זאת, אני מורה כי החלטת החילוט תעוכב עד לתום המועד להגשת הערעור על פסק הדין מיום 18.5.2022.

3. המזכירות תמציא ההחלטה לצדדים".

27. ביום 12.6.22 הגישו המבקשים בקשה בתיק דנן, לעיכוב ביצוע ההחלטה מיום 31.5.22 וכן לעיכוב פינוי המבקשים מהנכס.

בהחלטתי מיום 12.6.22 הוריתי על עיכוב כמבוקש, הן לעניין הכספים והן לעניין פינוי הנכס וביקשתי את תגובת המשיבים.

28. המשיבים הגיבו ביום 27.6.22 והתנגדו להמשך עיכוב הביצוע. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, הוריתי בהחלטתי מיום 27.6.22 כי נוכח מהות הסעדים המעוכבים, עיכוב הביצוע ייוותר על כנו עד להכרעה בבקשת רשות הערעור דנן.

טענות המבקשים בבקשת רשות הערעור

29. בתמצית, המבקשים טוענים כדלקמן:

א. שגה בית המשפט קמא עת דחה את הערעור על הסף ללא קיום דיון במעמד הצדדים וללא שמיעתם, תוך חיובם בהוצאות בסך של 8,000 ₪ חרף העובדה כי לא התקיים דיון כלל.

ב. יש לתת למבקשים את יומם בבית המשפט, שעה שעל הפרק עומדת בקשה לפינוי המבקשים ושלוש בנותיהם הקטינות מביתם, נוכח הליכי מימוש וכינוס בתיק ההוצל"פ, וללא דיור חלופי.

ג. המבקשים חזרו להתגורר יחד ואמורים להינשא בשנית, הם אינם רוצים לאבד את הנכס ומעוניינים להגיע לפשרה בנושא גובה החוב בתיק ההוצל"פ; המבקשים ביקשו למנות רואה חשבון לצורך עריכת חוות דעת בנושא סכום החוב, השגוי לדעתם.

ד. כב' רשמת ההוצל"פ שגתה בהחלטתה מיום 17.8.21 שלא לאשר את מכר הנכס במחיר מקסימלי, וכאשר הוציאה צו פינוי לנכס וקבעה כי מינויה של עו"ד חן ככונסת נכסים פג.

עו"ד חן תטען כי מינויה ככונסת עודו בתוקף עת ניתנו לה החלטות לעניין המשך הכינוס ביחד עם כונס הנכסים, עו"ד ערן רייף.

ה. למשיבים לא ייגרם נזק שכן המבקשים מעוניינים להגיע להסדר פשרה באשר לגובה החוב בתיק ההוצל"פ ואין זה משנה מי רוכש את הנכס ובכמה, כאשר תכלית הליך ההוצאה לפועל במקרה דנן היא לדאוג שהמבקשים ישלמו לנושים את חובם. לעומת זאת, פינוי המבקשים מביתם יגרום להם נזק רב. אף מאזן הנוחות נוטה מבחינה זו לטובת המבקשים.

ו. מבוקש להורות על ביטול ההחלטה קמא, להחזיר את התיק לבית משפט קמא ולהורות על קביעת מועד דיון ושמיעת טענות הצדדים.

טענות המשיבים בתשובתם לבקשת רשות הערעור

30. להלן תמצית טענות המשיבים בתשובתם:

א. בית המשפט קמא היה רשאי ליתן פסק דין בערעור אף בלא קיום דיון בפניו, אלא אך בהתבסס על החומר הכתוב שהונח לפניו, בהתאם לתקנה 138(א)(5) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018 (להלן: "התקנות").

ב. כתב הערעור לא מראה עילה או נימוקים המצדיקים דיון ב"גלגול שלישי", בהתאם להלכה הקובעת כי דיון ב"גלגול שלישי" יתקיים רק כאשר מתעוררת שאלות משפטיות המצדיקות את קיומו של הדיון, או לשם מניעת עיוות דין.

ג. הדיון בתיק קמא שהיה קבוע ליום 10.5.22 לא התקיים נוכח בקשת הדחייה שהגישה עו"ד חן, כשעה טרם מועד הדיון, תוך הצגת מצג שווא לפיו הדחייה בהסכמה.

ד. תוקף מינויה של עו"ד חן ככונסת נכסים פקע מזמן. מלכתחילה מינויה נקצב לתשעים ימים, ומשלא אושר מכר הנכס בפועל אף לאחר ארכות שניתנו, ולא הופקע במועד סכום הפיקדון (חרף מספר ארכות), פקע מינויה של עו"ד חן. כך גם קבעת רשמת ההוצאה לפועל.

ה. הצעת המבקש לרכוש את הנכס בסך של 2.2 מיליון ₪ כבר איננה רלוונטית. כל ניסיונותיה של עו"ד חן לקדם את ההצעה לא צלחו, כאשר המבקש לא הפקיד 10% מסכום הצעתו וכן לא הוסכם על נוסח סופי של הסכם המכר. ביום 18.4.2021 בוטל מתווה הרכישה של המבקש על ידי רשמת ההוצאה לפועל.

ו. המבקשים מנסים לכפות על המשיבים פשרה, בדרך שאיננה מקובלת על המשיבים, ואין לקבל זאת. לא יעלה על הדעת כי עו"ד חן, הרואה את עצמה ככונסת נכסי המבקשים, מגישה ערעור על החלטה המקדמת את הליכי מימוש הנכס על מנת לכפות על משיב 1 (הוא הזוכה) פשרה.

ז. מקסום התמורה בעד מכר הנכס אפשרי אך ורק כהצעת רשמת ההוצאה לפועל – פינוי הנכס והצעתו למכירה לציבור הרחב תוך ניהול הליכי התמחרות, אשר יהיה בהם למצות את סכום התמורה ולהביאו למקסימום האפשרי. במקרה כזה גם המבקשים יוכלו להציע הצעה לרכישת הנכס, ולהתמחר עם יתר הרוכשים.

דיון והכרעה

31. לאחר עיון בבקשת רשות הערעור על נספחיה, בתשובת המשיב ובתיק קמא שוכנעתי ליתן רשות ערעור, לדון בבקשה כבערעור ולקבל הערעור למעט בסוגיית ההוצאות, באופן שיפורט להלן, מכח סמכותי על פי תקנות 138(א)(2) + (5) לתקנות.

להלן אנמק החלטתי.

32. עסקינן בערעור העוסק בסוגיה רגישה, הקשורה לפינוי משפחה המונה שלוש קטינות והורים, מבית מגוריה.

עיון בתיק קמא וכן השתלשלות העניינים שפורטה לעיל מלמדים, כי עד למועד מתן ההחלטה קמא, בית משפט קמא קבע דיון במעמד הצדדים על מנת לשמוע את הצדדים וללבן את הסוגיות השונות שעלו בערעור.

33. ודוק: ההחלטה הראשונה על קיום דיון בערעור ניתנה לאחר שהמשיבים הגישו את תשובתם לערעור, ואף לאחר שהוגשו מספר בקשות ותגובות בתיק קמא. בנסיבות אלה סבורני כי בית המשפט גילה דעתו לכך שישנה חשיבות לשמיעת הצדדים בדיון לפניו.

זאת בהתאם לסמכותו של בית משפט לערעור כאמור בתקנה 138(א)(6) לתקנות, הקובעת כי בית משפט לערעור רשאי "להורות על קיום דיון בעל פה נוסף על החומר שבכתב שלפניו".

הגם שבית משפט לערעור רשאי אף להורות על דחיית ערעור ללא קיום דיון במעמד הצדדים (תקנה 138(א)(5) לתקנות), הרי בענייננו כבר גילה בית המשפט קמא את דעתו כי יש לקיים דיון במעמד הצדדים – ולראיה, הוא קבע שלושה מועדים שונים לשמיעת הערעור, אשר שניים מהם נדחו והשלישי בוטל עם מתן ההחלטה קמא.

34. לטעמי, לנוכח הסוגיות שעל הפרק, היה ראוי להישאר בגישה זו (להעדיף שמיעת הצדדים בדיון) ולא לדחות הערעור אף לגופו ללא קיום דיון. התפנית בה נקט בית משפט קמא בנדון מוקשית. זאת שעה שבחר מלכתחילה לקיים דיון במעמד הצדדים בערעור, ואף דחה את המועד מספר פעמים לאורך חודשים מספר. לא ברור מה גרם לבית משפט קמא לבטל את המועד האחרון שנקבע תחת לדחותו, הגם שכונס הנכסים הסכים לדחיה (רק רצה אישורי קורונה של המערערים), ולהוציא תחת ידו את ההחלטה נשוא בקשת רשות ערעור זו.

כל מחדל של המבקשים בהצגת האישורים המבוקשים צריכה היתה להיענות בהשתת הוצאות על המבקשים, אך לא תחת שמיעת הערעור לגופו במעמד הצדדים, כפי שנקבע מלכתחילה על ידי בית משפט קמא.

35. חיזוק לחשיבות קיום הדיון נמצא בתקנה 48 לתקנות בית המשפט לענייני משפחה (סדרי דין), תשפ"א-2020, המורה כדלקמן:

"על דיון בערעור תחול תקנה 138 לתקנות סדר הדין האזרחי ואולם, הורה בית המשפט על קיום דיון בעל פה בערעור, בעת הדיון רשאי בית המשפט לאפשר לצד להשלים את טיעוניו בעל פה".

משמעות התקנה היא כי שעה שנקבע דיון בערעור, יש ליתן לצדדים לממש את זכותם להשלים את טיעוניהם בעל פה בעת הדיון.

ראו לעניין זה: רמ"ש (ת"א) 20448-12-18 ס' י' נ' ע' י' (13.3.2019).

אף תקנה זו ומשמעותה כאמור לעיל, מצטרפת לנימוקים דלעיל על חשיבות קיום הדיון בענייננו, בערעור הרשם בבית משפט קמא.

36. אינני מתעלם מהתנהלותם של המבקשים ועו"ד חן בתיק קמא, וקראתי בעיון רב את טענותיהם של המשיבים בכל הקשור לפגמים הנטענים בהתנהלותם זו. לכן החיוב בהוצאות שהושת על המבקשים בפסק הדין קמא בסך 8000 ₪, יוותר על כנו נוכח התנהלות המבקשים בתיק קמא, אשר גרמה לביטול הדיונים שנקבעו ולעיכוב המשך בירור הערעור קמא; כפי שאף ציין כונס הנכסים, ייתכן שהתנהלות זו תרמה להגדלת שיעור החוב כלפי הנושים.

37. יובהר, אין בפסק דין זה משום הבעת עמדה כלשהי לגוף הטענות בערעור. שאלות הסמכות העניינית, מינויה של עו"ד חן ככונסת נכסים וביצוע מכר הנכס למבקש, יחד עם שאלות נוספות שעלו בערעור קמא, וכן טענותיהם הנגדיות של המשיבים – דינן להתברר בבית משפט קמא, לאחר שמיעת הצדדים.

38. לאור כל זאת אני מורה על ביטול ההחלטה קמא, למעט החיוב בהוצאות שיישאר על כנו. התיק יוחזר לבית משפט קמא, שיקיים דיון במעמד הצדדים בהקדם האפשרי על פי יומנו, וייתן פסק דין בערעור קמא לאחר שמיעת הצדדים.

39. עיכוב הביצוע שניתן בהחלטותיי מימים 12.6.22 ו- 27.6.22 יוותר על כנו עד להכרעה בערעור הרשם נשוא התיק קמא.

סוף דבר

40. לאור כל האמור לעיל אני מורה על קבלת הערעור כמפורט לעיל בסעיף 38.

41. בנסיבות, ועל אף קבלת הערעור, אינני עושה צו להוצאות בערעור זה. זאת כיוון שהתנהלות המבקשים וכונסת הנכסים, בכל הקשור לדחיות הדיונים, לא היתה משביעת רצון, בלשון עדינה, כפי שפורט בתשובת כונס הנכסים.

42. הערבון שהופקד בתיק זה יועבר לידי כונס הנכסים, עו"ד ערן רייף, על חשבון סכום ההוצאות שנפסקו בפסק הדין קמא, ואותן הותרתי על כנן.

המזכירות תשלח פסק דין זה לצדדים.

פסק דין זה מותר לפרסום תוך השמטת שמות הצדדים וכל פרט מזהה אחר.

ניתן היום, ח' תמוז תשפ"ב, 07 יולי 2022, בהעדר הצדדים.