ביהמ"ש השלום בתל-אביב, השופט אביים ברקאי: פס"ד פרסום באתר - פסק דין בתביעה לחיוב בתשלום עמלת תיווך לגיוס כספים (ת"א 20696-04-20)

בית משפט השלום בתל אביב - יפו

ת"א 20696-04-20 ערך מוסף השקעות בע"מ נ' בריקסטון כספות בע"מ

לפני כבוד השופט אביים ברקאי
התובעת:	ערך מוסף השקעות בע"מ
נגד
הנתבעת:	בריקסטון כספות בע"מ

ב"כ התובעת: עו"ד דקל ברוקמן

ב"כ הנתבעת: עו"ד איתי גזית

פסק דין

חלק ראשון – פתח דבר ותמצית טענות הצדדים

1. פתח דבר – מהות התביעה וכן התייחסות לכך שהצדדים ויתרו על חקירות נגדיות של כל שמונת העדים בהליך

   1. עניינו של פסק דין זה הוא תביעה על סך של 180,000 ₪ בגין עמלת תיווך לה עותרת התובעת. התיווך נעשה במסגרת מאמצי גיוס כספים על ידי הנתבעת, כאשר זו פנתה אל התובעת ואף נקשרה עימה בכתב ביחס לתמורה שתתקבל בכפוף להצלחת גיוס בכספים.

2. התובעת תובעת עמלה בשיעור של 3% בצירוף מע"מ מסכום גיוס הכספים לטובת הנתבעת שעמד על 4,333,604 ₪. סך כל העמלה בצירוף מע"מ, הוא 152,110 ₪. התביעה הוגשה על הסך של 180,000 ₪ שכן התובעת אף עותרת לפיצויים בלתי ממוניים בגין נזקים שנגרמו לה לרבות פגיעה במוניטין שלה בתחום עיסוקיה, עוגמת נפש וסבל.

3. במסגרת ההליך הוגשו שמונה תצהירי עדות ראשית, כאשר בפועל הצדדים הודיעו שהם מוותרים על חקירות נגדיות לעדים. למען הסדר הטוב אציין שמטעם התובעת הוגש תצהיר אחד – תצהיר מטעם מנהלה – מר אמיר פלדמן. מטעם הנתבעת הוגשו שבעה תצהירי עדות ראשית – תצהירו של עו"ד דביר אינדיג נציג הנתבעת; תצהירו של מר מעין מלצר, מנכ"ל פאנד איט (2006) בע"מ אליה עוד תהיה התייחסות נרחבת בפסק הדין; וכן חמישה תצהירים של חמישה משקיעים שונים שהשתתפו בגיוס הכספים לנתבעת.

2. הצדדים להליך

   1. התובעת, כהגדרתה, היא חברה המסייעת בגיוס כספים. התובעת פועלת באמצעות מנהלה ובעל מניותיה מר אמיר פלדמן, פעיל שנים רבות בשוק ההון ובעל ניסיון , קשרים ומוניטין רב בשוק.

2. הנתבעת היא חברה המנהלת חדרי כספות. הנתבעת הציגה עצמה כחברה לאבטחת דברי ערך אשר מעמידה תיבת אכסון אישית, המאובטחות באמצעים טכנולוגיים מהמתקדמים בעולם, הנפתחת אך ורק ללקוח לאחר זיהויו הביומטרי באמצעות טביעת יד ופנים.

3. תמצית טענות הצדדים

   1. טענות התובעת

1. התובעת ציינה שהנתבעת ביקשה לגייס סכומי כסף לטובת קידום ומימוש מיזם להקמת חדר כספות נוסף בירושלים. מכאן, פנתה הנתבעת אל התובעת על מנת שתסייע לה ובין השתיים נקשר הסכם תיווך (ההסכם הראשון נושא תאריך 29/5/2018 ונחתם ביום 30/5/2018, להלן - "ההסכם מיום 30/5/2018") שעיקריו היו כדלקמן:

• תפקידה של התובעת היה לאתר וליצור קשר בין הנתבעת לבין גורם שיגייס עבורה הון בכל צורה שהיא לרבות הלוואת בעלים, מכירת מניות ו/או כיו"ב.

• הנתבעת תשלם עמלת תיווך בשיעור המוסכם מתוך סכום גיוס החוב ו/או ההון בפועל. עמלת התיווך אינה מותנית בהיקף מאמציה של התובעת במימוש הגיוס. עוד סוכם כי עמלת התיווך תהיה בשיעור של 1.5% בתוספת מע"מ בעסקת חוב או בשיעור של 5% בתוספת מע"מ בעסקת מניות. ככל שלא יגויס הון – לא תשולם עמלת תיווך, יהא אשר יהא היקף השקעתה התובעת.

• עמלת התיווך תשולם לא יאוחר מ-14 יום לאחר מועד הגיוס. ההתחייבות לתשלום עמלת תיווך תעמוד בתוקפה במשך 24 חודשים.

1. התובעת ציינה שלאחר חתימת ההסכם היא למדה את עסקי הנתבעת וכל הנדרש לצורך ההשקעה והחלה לאתר גורמים פוטנציאליים לטובת גיוס ההון. במסגרת זו בחנה התובעת חלופות שונות, פנתה לגורמים שונים וכן ערכה שיחות טלפון ופגישות.

2. בסוף חודש אוגוסט 2018 יצרה התובעת קשר בין הנתבעת לבין אי.בי.אי בית השקעות. ביום 29/8/2018 נפגשו נציג התובעת (פלדמן), נציג הנתבעת (אינדיג) ונציגי אי.בי.אי לפגישה ראשונה. אנשי אי.בי.אי הציעו לבצע את הגיוס שלא בהשקעה ישירה באמצעותם אלא בדרך של גיוס המונים באמצעות חברה קשורה, פאנד אינט (2016(בע"מ) (להלן:" "fundit) חברה שפיתחה ומפעילה פלטפורמה לגיוס המונים אינטראקטיבי.

3. לאחר פגישת היכרות ראשונית עם נציגי fundit, העבירה זו לנתבעת הצעה ראשונית, ולאחר מכן הועברה הצעה מעודכנת לבחינה מתקדמת של הבקשה שכותרתה "הצעה לגיוס באמצעות פלטפורמה למימון המונים" . הצעת fundit כללה פרטים שונים לרבות תיאור העסקה, גובה הגיוס, תנאי הגיוס, הבטוחות, והעמלות להן תהיה זכאית fundit. ההצעה הותנתה במצגים שונים שעל הנתבעת היה להשלים וכן הבהירה באופן חד משמעי שאין בה משום התחייבות לגיוס הכספים.

4. ההסכם השני עם הנתבעת, התכתבות דוא"ל מיום 13/9/2018 - בשים לב למתווה הגיוס המתוכנן ולעמלות שהנתבעת הייתה צפויה לשלם ל- fundit, יזמה הנתבעת פניה לתובעת ובאמצעות נציגה (אינדיג) ביקשה-דרשה לשפר את התשלומים במקרה בו יבוצע הגיוס באמצעות fundit בדרך של מימון המונים. בקשת-דרישת הנתבעת התייחסה לתשלום עמלות מופחת אשר מתייחס גם לאפשרות בה fundit תוותר על ערבות אישית של מנהלי הנתבעת. בהתאם להצעה השנייה, תשלום העמלות היה כמפורט להלן:

• העמלה של התובעת תעמוד על שיעור קבוע של 2% בלבד.

• ככל שבמסגרת הגיוס לא תידרש ערבות אישית של אינדיג ו/או גזית, מנהלי ובעלי השליטה בנתבעת, כמתואר בהצעת fundit, תגדל עמלת התובעת ותעמוד על שיעור של 3% בתוספת מע"מ.

התובעת הסכימה לבקשה-דרישה, העלתה על הכתב את הסיכום המתוקן לעניין גובה העמלות וזאת כאמור בהתכתבות דוא"ל מיום 13/9/2018, בין מר אמיר פלדמן מטעם התובעת ובין מר דביר אינדיג מטעם הנתבעת כאשר הנתבעת (באמצעות אינדיג) אישרה את הסיכום.

2. לאחר הסיכום החדש ביחס לשינוי בשיעור העמלות, נקשרה הנתבעת בהסכם מחייב עם fundit ואף שילמה לה דמי פתיחת תיק.

3. בחודש יוני 2019 או בסמוך לכך השלימה הנתבעת את ההיערכות להשקת גיוס ההמונים במערכות fundit. בראשית חודש ספטמבר 2019 הסתיים בהצלחה הגיוס באמצעות פלטפורמת fundit, כאשר במסגרתו נאסף הסך של 4,333,604 ₪.

4. עם השלמת הגיוס קמה זכותה של התובעת לקבל עמלת תיווך בשיעור 3% מהסכום שגויס באמצעות פלטפורמת fundit, בסך 152,110 ₪ שהם 130,008 ₪ בתוספת מע"מ. למרות זאת בחרה הנתבעת, באמצעות מנהליה אינדיג וגזית לנסות ולכפות על התובעת להפחית את עמלת התיווך לסך של 50,000 ₪ בתוספת מע"מ.

5. התובעת עותרת לתשלום העמלה וכן עתרה לפיצויים בלתי ממוניים בגין נזקים שנגרמו לה לרבות פגיעה במוניטין שלה בתחום עיסוקיה, עוגמת נפש וסבל. עוד עתרה להורות על שיפויה בגובה הוצאותיה המשפטיות כפועל יוצא מהצורך לנהל ההליך. לבסוף מטעמי אגרה העמידה התובעת את תביעתה על סך של 180,000 ₪.

2. טענות התובעת

1. הנתבעת ציינה ש- fundit היא פלטפורמה אינטרנטית , אינטראקטיבית לגיוס המונים. Fundit היא התוצאה הרביעית מתוך מאות תוצאות במסגרת חיפוש במנוע החיפוש Google ומדובר באחת מפלטפורמות גיוס ההמונים המובילות והמוכרות בישראל.

2. הנתבעת הדגישה שלא התובעת גילתה את דבר קיומה של fundit. בעוד התובעת טוענת שקישרה בינה לבין fundit בחודש אוגוסט 2018, הרי היא עצמה יצרה קשר עם fundit מוקדם יותר וכבר בחודש יוני 2018. הנתבעת מוסיפה שהיא ומנהליה הכירו היטב את דבר קיומה של fundit אתר אינטרנטי נפוץ ומוכר. לדברי הנתבעת, התובעת לא הייתה חלק מקמפיין הגיוס ולא "נקפה אצבע" להבטחת הצלחתו ו/או להוצאתו מן הכוח אל הפועל ולא השקיע בו מזמנה ולא מכספה.

3. הנתבעת הדגישה שהתובעת לא איתרה ולו משקיע אחד לפרויקט , לא באופן ישיר ולא באופן עקיף. עוד ציינה הנתבעת כי חלק נכבד מהכספים אשר גויסו במסגרת הקמפיין הגיע מגורמים המקורבים לבעלי המניות בנתבעת, משפחה, חברים ,שכנים ואף לקוחות ותיקים אשר נרתמו לקמפיין הגיוס. ועל כן התובעת אינה זכאית לתשלום בגין גיוס ההמונים אשר בוצע באופן מלא ובלעדי על ידי הנתבעת באמצעות fundit.

4. הנתבעת התייחסה להסכם הראשון מיום 30/5/2018 שהוגדר "ככתב התחייבות של הנתבעת לתשלום עמלת תיווך". לטענת הנתבעת, זה נחתם על ידה לאחר שהתובעת איתרה את קרן ל.ה.ב לצורך גיוס ההון. הנתבעת טענה כי הגדירה באופן ברור וממוקד לתובעת מי הם המשקיעים הפוטנציאלים בהם היא מעוניינת, גופים פיננסיים/בתי השקעות אשר ענו על קריטריונים ספציפיים ומוגדרים. עוד ציינה שהתייחסה לגופים אלה שכן קיוותה שקשרי התובעת יאפשרו את גיוסם לפרויקט במתווה כזה או אחר. ניסיונות התיווך שערכה התובעת לא צלחו ולא הובילו להשקעה כספית בפרויקט ועל כן לגישתה התובעת כשלה מלספק את השירות אשר התבקש ממנה.

5. הנתבעת טענה שהתובעת לא מדייקת בתיאור הפגישה מיום 29/8/2018 עם נציגי אי.בי.אי . לדברי הנתבעת, במסגרת פגישה זו ביקשה אי.בי.אי לצרף לשיחה את מעיין מלצר מ fundit. הנתבעת ציינה כי "אין כל מחלוקת, כי את הקישור בין הנתבעת ל fundit יצרה אי.בי.אי ולא התובעת באופן ישיר". כמו כן, הנתבעת הוסיפה וטענה כי בניגוד לטענת התובעת הרי במסגרת הפגישה כלל לא דובר על גיוס המונים אלא הועלתה על הפרק הצעה לעסקת גיוס מלאה של אי.בי.אי בשיתוף עם fundit. גיוס בו fundit תספק מימון משלים ל אי.בי.אי באמצעות משקיעים כשירים מטעמה. (לעניין משקיע כשיר - הבהירה הנתבעת כי מדובר במי שהכנסתו בכל אחת מהשנתיים האחרונות הייתה 1.2 מיליון ₪ בשנה או הכנסה של התא המשפחתי בסך של 1.8 מיליון ₪ לשנה ובנוסף ברשותו נכסים נזילים בסך של 5 מ' ₪ ומעלה.

6. הנתבעת הוסיפה שקיבלה מ- fundit ביום 13/9/2019 "הצעה לגיוס באמצעות פלטפורמה למימון המונים מתאריך 13.9.2019 (נספח 2 לכתב התביעה). הצעה זו התייחסה ל"הנפקה של מניות כאשר ההשקעה נרשמת כהלוואת בעלים בחברה עם צפי לא מחייב להחזר". בהתאם להצעה זו, עמלת הגיוס שתשולם ל fundit עמדה על 7% והנתבעת התחייבה להעמיד ערבות שלה ושל בעלי מניותיה תוך שיעבוד נכסיה לצורך החזרת ההלוואה.

בין מסמך ההצעה לגיוס לבין הגיוס שנערך בפועל באמצעות fundit קיימים הבדלים מהותיים. הבדלים הן בייחס לתנאי ההלוואה והן ביחס לבטוחות הנדרשות מהנתבעת ובעלי מניותיה. הכל לאור העובדה כי בסופו של יום fundit , לא הצליחה לגייס את משקיעיה הכשירים להשקיע בפרויקט וגיוס הכספים נעשה בסופו של יום בהתאם למודל של מימון המונים, מודל שתנאיו שונים באופן מהותי מההצעה לגיוס מתאריך 13/9/2018.

7. לאור התנאים שקבעה fundit בהצעת הגיוס מטעמה , הצעה אשר התייחסה לביצוע גיוס כספים באמצעות משקיעיה הכשירים בשיתוף אי.בי.אי ולא באמצעות גיוס המונים, נערך דין ודברים בו דרשה הנתבעת הפחתת עמלת התיווך במידה והגיוס אכן ייצא לפועל. בעקבות דין ודברים זה, שלח מנהל התובעת דוא"ל למנכ"ל הנתבעת בו הוא מעלה על הכתב את הסכמתו לקיצוץ בעמלת התיווך היה ויעלה בידי fundit לבצע גיוס הון בעבור הנתבעת או מי מטעמה. הסכמה זו אושרה על ידי הנתבעת. לטענתה, במסגרת התכתבות זאת הן למר פלדמן מטעם התובעת והן למר אינדיג מטעם הנתבעת היה ברור כי צירוף המילים "גיוס הון" פירושו השקעה של משקיעיה הכשירים של fundit (בצירוף אי.בי.אי) ולא קמפיין גיוס המונים אשר באותה העת כלל לא דובר עליו.

8. בסופו של יום נוכחה fundit כי משקיעיה הכשירים לא מעוניינים להשקיע בפרויקט. גם אי.בי.אי לא הביעה נכונות להשקיע כספים ועל כן גם הצעת הגיוס מיום 13/9/2018 נגנזה. גניזת ההצעה מיום 13/9/2018 הפכה לחסרות ערך את ההסכמות בהתכתבות הדוא"ל מיום 13/9/2018, אותה התכתבות אותו מגדירה התובעת כ"סיכום המתקן". הנתבעת הדגישה כי גם fundit לא גייסה ולו משקיע אחד לפרויקט וכי בסופו של יום היא לבדה גייסה 100% מסכום ההשקעה באמצעות הוצאת משאבים רבים של שיווק ופרסום הסך העולה על 320,000 ₪.

9. הנתבעת הדגישה שמתווה גיוס ההמונים לא היה שיכלול של הסכמות מיום 13/9/2018 אלא היה שינוי של 180 מעלות מצדה ביחס לאופי ואופן הגיוס.

10. הנתבעת טענה שהתובעת עודכנה בזמן אמת בשינויים המהותיים במודל גיוס ההון ונוצר הרושם כי התובעת הפנימה שתפקידה כמגייסת כספים לפרויקט הסתיים לאחר שכשלה באיתור משקיע. ההוכחה הטובה ביותר לעובדה כי התובעת נטשה את הליך הגיוס היא העובדה ששמה של התובעת נעדר מההסכמות שהושגו בין הנתבעת ל- fundit ביחס לעמלת ההצלחה של האחרונה אשר הועלו על הכתב. לדברי הנתבעת, הדבר היה ידוע לתובעת בזמן אמת אך היא לא עשתה דבר בעניין שכן היא ידעה כי היא אינה זכאית לכל חלק בעמלה זאת או לכל עמלה מכל סוג שהוא בגין הליך גיוס ההמונים בו היא לא נטלה כל חלק. לדברי הנתבעת, רק לאחר שהגיוס הוכתר כהצלחה נזכרה התובעת לדרוש את עמלת התיווך .

11. לבסוף הנתבעת שבה והדגישה שגם אם "נאמץ את גישת התובעת" הגורסת כי לא חשובה הדרך אלא התוצאה, הרי שהתוצאה, קרי גיוס הכספים - לא נובעת משירות שסיפקה התובעת לנתבעת אלא משירותיו של מתווך השקעות אחר ( fundit ), מכאן אין לקבל את דרישת התובעת.

הערת מעבר - האמור לעיל אינו מלוא טענות הצדדים, אך די בכך כדי להציב המסד להמשך פסק הדין.

חלק שני – דיון והכרעה

4. כללי

   1. הנתבעת הרחיבה ארוכות על כך שהגיוס באמצעות fundit, הוא גיוס באמצעות פלטפורמה אינטרנטית המיועדת ל"גיוס המונים" וכי התובעת אינה זכאית לדבר בגין גיוס זה. הנתבעת טענה שהתובעת לא פעלה ולא עשתה דבר וכי היא (הנתבעת) היא זו שעמלה לפרסום ולגיוס כספים באמצעות גיוס המונים. עוד ציינה הנתבעת שהדבר דומה למצב בו פלוני מייעץ לחברו לפרסם דירה למכירה באתר ידוע לפרסום נדל"ן, ולאחר שאותו חבר מפרסם ואף משביח את דירתו ומוכר אותה – מגיע פלוני ודורש עמלה בגין כך.

2. טענות הנתבעת לא עולות בקנה אחד עם ההתחייבות ההסכמית שהועלתה על הכתב. אין מקום לדון באופן כללי בהתנהלות הראויה ביחס לפלטפורמה אינטרנטית, כאשר לפנינו מקרה פרטי של התחייבות חוזית ברורה. על כך בפסקאות הבאות.

5. התחייבות הנתבעת במסגרת התכתבות דוא"ל מיום 13/9/2018

   1. די בעיון בהתקשרות החוזית הקצרה, במסגרת התכתבות מיום 13/9/2018 – על מנת להביא לקביעה לפיה יש לחייב את הנתבעת בתשלום העמלה שהתחייבה.

2. התובעת החלה את תיאור ההתקשרות בינה לבין הנתבעת, בהפניה לכתב התחייבות עליו חתמה הנתבעת כבר ביום 30/5/2018. כתב ההתחייבות קובע שיעורי עמלות שונים להם תהיה זכאית התובעת במקרה בו הנתבעת תגייס הון לנתבעת. ההתחייבות הכוללת מיום 30/5/2018, הוחלפה בהתחייבות ספציפית הממוקדת לגיוס באמצעות fundit, וזאת במסגרת התכתבות מיום 13/9/2018.

3. ביום 13/9/2018, בעקבות דין ודברים בין מר אמיר פלדמן מטעם התובעת לבין מר דביר אינדיג מטעם הנתבעת, הסכימה התובעת לקבל עמלת תיווך בשיעור של 2% בצירוף מע"מ, מכל גיוס הון שתבצע הנתבעת. לאחר ההסכמה, שלחה התובעת באמצעות מר פלדמן הודעת דוא"ל בה נרשם כך (התובעת, ששמה הוא "ערך מוסף השקעות בע"מ כונתה בהודעה – Added Value"", ההדגשות בהודעה הן במקור):

"דביר שלום,

בהמשך לשיחתנו הריני מאשר בזאת כי באם יבוצע לבריקסטון או כל גוף קשור לה גיוס הון מכל סוג שהוא (כולל הנפקת מניות) באמצעות חברת FUNDIT אזי Added Value תהיה זכאית לעמלת תיווך של 2% בתוספת מע"מ. באם תבוצע עסקה כנ"ל במסגרתה לא תידרש לתת ערבות אישית תהא זכאית Added Value לעמלת תיווך של 3% בתוספת מע"מ.

אשר לי הנ"ל במייל חוזר.

אמיר"

ההודעה נשלחה בשעה 09:13, וכבר בשעה 10:16, אישרה הנתבעת, ומר אינדיג מטעמה ענה קצרות:

"מאשר"

עם אישור ההתקשרות, אין לקבל כל טענה מאוחרת של הנתבעת כאילו fundit היא אך ורק פלטפורמה אינטרנטית. גם אין לקבל הניסיונות לצקת לתוך ההתקשרות הקצרה וברורה, התניות וטענות כאילו הכוונה הייתה לגיוס הון רק ממשקיעים מסוג כזה או אחר. ההתחייבות ברורה וקצרה. התובעת תהיה זכאית לעמלה בשיעור של 2% בצירוף מע"מ מכל סכום שיתקבל אצל הנתבעת.

4. הנתבעת מבקשת לשנות את מילות ההסכם, ומרחיבה אודות אומד דעת הצדדים שלטעמה היה שונה מאשר ההתחייבות הקצרה. לא אוכל לקבל זאת. גם החוק ופסיקת בתי המשפט אינם מקבלים דיון באומד דעת הצדדים כאשר מילות ההסכם ברורות וניתנות להבנה. לעניין זה אפנה אל סעיף 25(א) לחוק החוזים (חלק כללי) תשל"ג – 1973 הקובע כי -"... אם אומד דעתם של הצדדים משתמע במפורש מלשון החוזה יפורש החוזה בהתאם ללשונו". עוד ר' ע"א 10159/16, מועצה אזורית יואב נ' עיריית קריית-גת   (מיום 20/6/19, ההדגשות לא במקור) שם נקבע שכאשר "בחינה 'פנימית' של החוזה – של לשונו, אופיו, הקשרו, היחס שבין הוראותיו – מעלה ומשקפת בבירור את אומד דעת הצדדים ומלמדת על נסיבות כריתת החוזה, עולה קרנה של הבחינה הפנימית על פני הפנייה לנסיבות חיצוניות ככלי להערכת אומד דעת הצדדים". ובנוסף ר' דנ"א 8100/19, ביבי כבישים עפר ופיתוח נ' רכבת ישראל בע"מ  (מיום 19/4/2020) שם נקבע ע"י הנ' א' חיות כי "רק במקרים שבהם אין כל אפשרות לאתר את התכלית הסובייקטיבית, על בית המשפט המפרש את החוזה לפנות לתכלית האובייקטיבית שלו, המושפעת בין היתר מעקרון תום הלב ומשיקולי היגיון, יעילות עסקית ושכל ישר".

5. לאור ההסכמה הברורה והממוקדת בין הצדדים, וכבר בהתאם לה, אין מקום לקבל את טענות הנתבעת. נדבך עיקרי בקיומו של עולם עסקי וקיומן של התקשרויות בין תאגידים ובין יחידים – הוא כיבוד ההסכמים בהם מתקשרים. את הליכי המשא ומתן וההשגות ביחס להתחייבות כזו או אחרת, מנהלים בטרם חתימת ההסכם ולא בדיעבד – כאשר הגיע המועד לקיים ההתחייבויות על פיו. יש להיזהר ממצב בו לאחר התקשרות הסכמית ברורה, קצרה וממוקדת – ימצאו עצמם הצדדים מתנהלים שנים בניסיון להבין מה היתה כוונתם כאשר התקשרו בהסכם. הכוונה ברורה ועולה מההסכם עצמו, ומכאן גם אין לקבל את טענות הנתבעת.

6. למעלה מהנדרש – התייחסות לכך שהתובעת לא היתה זרה להתקשרות עם fundfit

כאשר לפנינו התחייבות הסכמית ברורה של הנתבעת, יש לפעול על פיה. עם זאת ולמעלה מהנדרש אפנה לכך שהתובעת אינה בגדר "אורח לרגע" שלפתע דורשת את עמלתה. לעניין זה אפנה לדברים הבאים:

1. ראשית, על כך שהתובעת היתה מעורבת בהתנהלות מול fundit - ההתקשרות מיום 13/9/2018, נערכה לאחר שהנתבעת הלינה על גובה העמלה שתאלץ לשלם גם לתובעת וגם ל - fundit

1. לא ניתן להפריד בין התובעת לבין fundit ולא ניתן לטעון שזו אינה זכאית לעמלה. הנתבעת עצמה קשרה בין התשלום לתובעת לבין התשלום ל – fundit וזאת במסגרת התכתבות מסרונים מיום 30/8/2018. עוד טרם ההתקשרות הסופית עם fundit.

2. בהתכתבות מיום 30/8/2018 התעניין מר פלדמן, מנהל התובעת, ביחס להתקדמות אל מול fundit. מר אינדיג, נציג הנתבעת, דיווח שהוא ממתין להצעה של fundit ועוד הוסיף (נספח 9 לתצהיר התובעת):

"תהיה לנו בעיה אבל. הם רוצים עמלה של 7% ואתה רוצה של 5%"

כלומר, היה ברור לנתבעת שגם התובעת ממתינה לתשלום עמלה, ולמעשה במסרון שהובא לעיל החלה הנתבעת משא ומתן ביחס לעמלת התובעת. כך או כך, מר פלדמן נציג הנתבעת "הרגיע" את אינדיג והשיב מיד:

"קודם כל נראה שהם רציניים"

ואכן, לאחר שהתובעת והנתבעת 'ראו ש fundit רציניים' הוחלט על הפחתת העמלה לתובעת. תכתובת הדוא"ל ביחס להפחתת העמלה נערכה ביום 13/9/2018 ובאותו יום הוציאה fundit הצעה מטעמה.

1. שנית, על כך שהתובעת היתה מעורבת בהתנהלות מול fundit - אם התובעת לא היתה חלק מהעסקה, כיצד זה גם fundit התחייבה לשלם לה עמלה

1. התובעת הציגה התכתבות של מר אמיר פלדמן מטעמה, עם מנהל fundit, מר מעיין מלצר. אם אכן התובעת כלל לא היתה מעורבת בהתקשרות בין הנתבעת לבין fundfit, הרי לא היתה התכתבות בינה לבין fundfit. בוודאי לא היתה התחייבות של fundfit לשלם לתובעת עמלה, כפי שיתואר להלן.

2. בהתכתבות קצרה מיום 12/9/2018 בין מנכ"ל fundfit לבין מר אמיר פלדמן מהתובעת וכן מר מאור שהרבני, מסרה fundfit כך (נספח 13 לתצהיר התובעת):

"... את האחוזים תשאיר כמו שהם אנחנו נשלם לך חצי אחוז בכפוף לחשבונית"

כלומר, fundfit אכן ראתה בתובעת כמי שזכאית לעמלה בגין התיווך בינה לבין הנתבעת. ואין מדובר בפעם היחידה בה הודתה fundfit בזכותה של התובעת לתשלום. גם בהתכתבות מיום 16/9/2018 (נספח 15 לתצהירי התובעת) הודיעה fundfit באמצעות מנהלה, כך:

"כאמור אתה תקבל חצי אחוז + מע"מ לאחר סיום הגיוס בהצלחה"

ושוב ניתן לראות שבזמן אמת אכן ראו הצדדים בתובעת כמי שתיווכה ביניהם וכמי שזכאית לתשלום עמלה בגין כך.

2. שלישית, על כך שהתובעת היתה מעורבת בהתנהלות מול fundit - הפרסום שהוצא לקראת גיוס הכספים כלל, גם אם בטעות, את מר אמיר פלדמן כחלק מהצוות של הנתבעת

ביום 9/6/2019 ולקראת גיוס הכספים, הועלה פרסום בדבר הנתבעת ובו הופיעו שמות ותמונות "חברי הצוות" משום מה נרשם גם שמו של מר אמיר פלדמן כחבר צוות הנתבעת ואף כחבר בוועדה המייעצת. מר פלדמן ביקש מיד להסיר את שמו. עם זאת, ניתן לראות שלפחות בעת הפרסום ראו האחראים לפרסום במר פלדמן כחלק מההליך כולו, זאת בין לפרסום היתה אחראית fundit ובין אם האחראית היתה הנתבעת.

7. אין לחייב את הנתבעת בתשלום, מעבר לעמלת התיווך

   1. התובעת טוענת, באופן כללי, לפיצוי בגין נזקים שנגרמו לה לרבות פגיעה במוניטין שלה בתחום עיסוקיה, עוגמת נפש וסבל.

2. אין לקבל טענות אלה, ואבהיר:

• בכל הקשור לטענות בדבר עגמת נפש וכן סבל, הרי לא מצאתי שהתובעת שהיא חברה, זכאית לפיצוי בגין רגשות המיוחסים לבני אדם. ובמילים פשוטות – לא הוכח כל סבל או עגמת נפש של החברה אשר הגיש את התביעה.

• בכל הקשור לטענות בעלמא בדבר נזקים ו"פגיעה במוניטין" – אלה נותרו ללא כל הוכחה ואף ללא ניסיון להוכחה. העובדה שהתובעת היא נושה של הנתבעת, אינה בהכרח פוגעת במוניטין ובכל מקרה טענה זו כלל לא הוכחה.

חלק שלישי – הערות לפני סיום וכן תוצאת ההליך

8. הערות לפני סיום

   1. התייחסות לטענות הנתבעת בדבר שינוי מתווה גיוס ההון - הנתבעת טענה שכאשר התחייבה לתשלום עמלה, התכוונה למתווה השקעה הפונה למי שהיא מכנה "משקיעים כשירים". בפועל גויס ההון ב"גיוס המונים", מתווה שהוא שונה לטעמה של הנתבעת. לא ניתן לקבל טענה זו. ההחרגה המלאכותית שמבקשת הנתבעת לעשות בדיעבד, כלל לא מצאה דרכה להסכמות הממוקדות בין הצדדים. מכאן, אין מקום להתערב בדיעבד ולשנות את ההתקשרות בין הצדדים.

2. התייחסות לטענות הנתבעת לפיה היא זו שגייסה את המשקיעים מתוך מקורביה ובזכות מאמציה - הנתבעת טענה שחלק ניכר מהמשקיעים שגויסו, הם ממקורביה והגיעו באמצעות מאמצי פרסום שבצעה. מכאן, לטעמה, לא זכאית התובעת לעמלה. אין לקבל טענה זו בשל שניים:

• ראשית מדוע אין לקבל הטענה בדבר החרגת משקיעים מקורבים, ההחרגה של משקיעים כאלה ואחרים לא הופיעה במסגרת ההסכמות הממוקדות בין הצדדים. גם לעניין זה אין מקום להתערב בדיעבד ולשנות את ההתקשרות בין הצדדים.

• שנית מדוע אין לקבל הטענה בדבר החרגת משקיעים מקורבים, אין מקום לטענת הנתבעת לפיה היא אינה חייבת לשלם עמלה בגין משקיעים שהם מקורביה, שכן ניתן לראות שגם אל מול fundit, התחייבה הנתבעת לשלם עמלה בשיעור של 3% ללא שהיא מחריגה גיוס ממשקיעים מקורבים. כלומר, טענת המשקיעים המקורבים היא טענה שנוצרה לצורך הליך זה ולצורך התמודדות מאוחרת עם הדרישה של התובעת לתשלום עמלה.

9. סוף דבר

לאור כל האמור לעיל ולאור התחייבותה הברורה של הנתבעת לתשלום עמלה, אני מחייב את הנתבעת בתשלום הסך של 152,110 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 20/4/2020 ועד למועד התשלום בפועל. בנוסף אני מחייב את הנתבעת בתשלום הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך כולל של 15,000 ₪. סכום זה יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד פסק הדין ועד למועד התשלום בפועל.

ניתן היום, כ"א כסלו תשפ"ג, 15 דצמבר 2022, בהעדר הצדדים.

12 מתוך 12