ביהמ"ש המחוזי בחיפה, השופטת אספרנצה אלון: פס"ד בעניין ערעור על החלטות בית משפט לנוער (ענ"א 20746-11-22)

1. לפניי ערעור על החלטות בית המשפט לנוער בתנ"ז 61862-08-22 (כב' השופטת עדנה בן לוי), אשר ניתנו ביום 30.10.2022, וכן 31.10.2022 (להלן: "בית משפט קמא") ולפיהן יש להורות על השמתו של הקטין במסגרת פנימיית "הרי ירושלים" הנמצאת בירושלים.

מושאי הערעור

1. החלטות בית משפט קמא מיום 30.10.2022 הינן כדלקמן:

"בהמשך לדיון שהתקיים ב - 7.9.22 נוספו הנתונים הבאים:

1. שני המשיבים ביקור בפנימית הרי ירושלים.
2. המשיבה מסכימה להשמתו של א' במסגרת זו על אף הריחוק בהעדר מסגרת מתאימה קרובה יותר.
3. האב עומד על התנגדותו גם לאחר שביקר בפנימיה.
4. האפוטרופוס לדין מסכימה להשמתו של א' בפנימית הרי ירושלים.
5. דווח על אירוע חריג לגבי מצבו של האב אשר היה בגילופין והשפעת אירוע זה על הקטין ואחיו וגם לאחר מכן.

בנסיבות אלו, עקב מצבו המורכב מאד של א' והעדר יכולת לתת מענה למצב זה בקהילה, על אף העובדה כי מדובר במסגרת שנמצאת סמוך לירושלים, נעתרת אני לבקשת עוח"נ ומורה כי א' יוצא בצו משמורת לפנימית הרי ירושלים תוקף הצו לשנה ממועד קליטתו.

החופשות לא' יינתנו באישור עוח"נ על פי מצבו ומצב כל אחד מההורים.

עוח"נ תגיש עדכון עד 1.3.23.

התיק יוחזר אלי ב- 2.3.23."

(להלן: "החלטת בית משפט קמא מיום 30.10.2022")

1. החלטת בית משפט קמא מיום 31.10.2022 הינה כדלקמן:

1. לאחר שקראתי את תגובת האב - אין שינוי בהחלטה.
2. הנצחת המצב הנוכחי איננה לטובת הקטין. למרבה הצער אין מסגרת חוץ ביתית מתאימה שהיא קרובה יותר גיאוגרפית.
3. מצבו של הקטין בפנימית הרי ירושלים יבחן ועל כן ניתנן צו לתקופה של שנה אחת וכן ניתנה הוראה לעדכון.
4. מאחר והפנימיה עובדת בשיתוף פעולה עם ההורים, מומלץ מאד כי האב, על אף התנגדותו לסידורו של הקטין בפנימית הרי ירושלים, ישתף פעולה זאת על מנת להביא להטבה במצבו של הקטין.
5. בסופו של דבר מטרת כל ההליך היא להביא להתייצבות ושיפור במצבו של הקטין על מנת שיוכל לממש את הפוטנציאל שלו ולהתפתח באופן המיטבי.
6. ככל שיהיה צורך לעדכן את בית המשפט במועדים מוקדמים יותר או באירועים חריגים - ניתן לעשות כן. עדכון או בקשות יוכלו להיות מוגשות על ידי כל אחד מהצדדים וכל טענה תבחן לגופה.
7. לגבי האירוע החריג עם האב - הונח בפני דיווח מפנימית כפר הילדים מ-23.10.22 שתוכנו אינו תואם את טענות האב. עמדת האב כי יש לו משקל רב בחיי הקטין ואחיו מחייבת אותו להתנהל באופן ראוי. ילדים זקוקים להורים שלהם. על כן מה שקורה עם ההורה משפיע על מצבם.
8. אציין כי הזמן שהוקצב למתן תגובות היה קצר עקב יציאת מותב זה לחופשת השתלמות מ- 1.11.22 והרצון שלא להשאיר את עניינו של הקטין ללא החלטה.
9. לשלוח לצדדים.

(להלן: "החלטת בית משפט קמא מיום 31.10.2022")

עיקרי העובדות לענייננו:

1. הקטין, כבן 7.5, יליד שנת 2015, בן להורים גרושים. לקטין שני אחים בני 11 ו-13.
2. בחודש אוגוסט 2019 בשל טענות לאלימות קשה מצד המערער, יצאה האם עם שלושת ילדיה בפעם השניה למקלט לנשים מוכות. הקטין היה אז כבן 5.
3. בחודש נובמבר 2019 הוגשה בקשת נזקקות לגבי אחי הקטין, אשר הוצאו ממשמורת הוריהם והושמו בפנימית כפר הילדים ב*** מתוקף החלטה שיפוטית. הקטין נשאר עם אמו במקלט לנשים מוכות. האם לא הצליחה לתפקד במקלט לנשים מוכות, לא הייתה פנויה בשל מצבה הנפשי לקטין ונזקקה לעזרה הדוקה של הצוות במקום לכל פעולה. מצבו הרגשי של הקטין החל להתדרדר והחלו להופיע אצלו התפרצויות זעם קשות. ביום 27.02.2020 הועבר הקטין למרכז חירום בית שבתאי לוי מתוקף צו הוצאה ממשמורת זמני (תנ"ז 49152-02-20) וזאת לאחר שנדחתה התנגדות המערער אשר ביקש שהקטין יעבור למשמורתו.
4. במהלך שהותו של הקטין בבית שבתאי לוי נערכה לו ביום 19.05.2020 בדיקה פסיכולוגית. תוצאת הבדיקה העלתה תמונה מדאיגה לגבי הקטין, בה נכתב כי הוא "חי ב"רעב" פסיכולוגי עמוק. מיעוט המשאבים שלו קיצוני והוא חש מרוקן ונטול כוחות. בעולמו הפנימי שורה בדידות אובייקטאלית קיצונית, היעדר הדמויות המטפלות מאוד בולט. דמות האב לא קיימת בכלל ודמות האם אמורפית ונטולת צורה ותוכן. היא פנטזיה יותר מאשר ממשות פסיכולוגית..". על אף האמור, במרכז החירום בית שבתאי לוי התייצב מצבו הרגשי של הקטין, התפרצויות הזעם אשר איתן הגיע מהמקלט לנשים מוכות נעלמו והוא תפקד היטב.
5. לאחר שהות של מספק חודשים יצאה האם מהמקלט לנשים מוכות ופנתה בבקשה לעבור ביחד עם בנה ליחידת האמהות בבית שבתאי לוי.
6. ביום 01.05.2020 הוגשה בקשת נזקקות לגבי הקטין.
7. ביום 10.06.2020, בהסכמת המערער ואם הקטין, הוכרו הקטין ושני אחיו כקטינים נזקקים. אחיו של הקטין הוצאו ממשמורת הוריהם למסגרת חוץ ביתית בכפר הילדים ב***, והקטין הוצא ממשמורת הוריו ומקום חסותו נקבע ביחידת האמהות בבית שבתאי לוי, ביחד עם אמו.
8. לאחר המעבר ליחידת האמהות מצבה הנפשי של האם התדרדר, עובדה שהשפיעה קשה על הקטין. התפרצויות הזעם חזרו ושהותו לצד אימו פגעה בו. בשל מצבו הקשה של הקטין היה הכרח להעבירו למרכז חירום אהבה במטרה לייצבו ובכדי שיוכל לעבור לאחר מכן למסגרת חוץ ביתית קבועה. הקטין שולב במרכז חירום אהבה. לאחר שהקטין צבר כוחות ומצבו הנפשי השתפר, נעשתה פניה למשרד הרווחה והושג אישור לצורך קליטתו של הקטין בפנימית כפר הילדים ב*** ביחד עם אחיו. בקשה הוגשה לבית המשפט. המערער התנגד לבקשה ודרש את חזרתו של הקטין אליו. טענות האב נדחו והקטין הועבר לפנימית כפר הילדים ב*** מתוקף החלטה שיפוטית מיום 24.02.2021 (תנ"ז 33505-02-21).
9. בחודש מרץ 2021 נקלט הקטין בכפר הילדים ב***. בשל גילו הצעיר הוא לווה בכל שעות היום על ידי בת שירות וקיבל סיוע וליווי בתפקודים יומיומיים. לאחר כשבעה חודשים, עם תחילת שנת הלימודים החדשה נצפו אצלו התנהגויות חריגות וקשות, התפרצויות זעם, בעיקר בבית הספר, מצבי התנתקות וקושי להכיל מצבים רגשיים שונים.
10. בחודש אוקטובר 2021 דווח על ידי יועצת בית הספר כי הקטין החל לומר אמירות אובדניות ואף ניסה לרוץ לכיוון הדלת שמובילה לגג. ההמלצה של פסיכיאטר כפר הילדים הייתה להפנותו למיון באם יחזרו האמירות האובדניות. האמירות חזרו והקטין הופנה למיון בבית חולים. במהלך האשפוז ביקר המערער את הקטין, וביקוריו היו מלווים בהתפרצויות כעס ואיומים על הצוות, וכן פגיעה ברכוש. הוגשה נגדו תלונה במשטרה ע"י איש צוות.
11. לקראת שחרור הקטין מבית החולים, המלצתו של הצוות הרפואי הייתה כי הקטין "זקוק לשינוי השמה למסגרת פוסט אשפוזית בה יקבל מעטפת טיפולית רחבה מחזיקה ומכילה על מנת למנוע התדרדרות של מצבו הנפשי." הקטין חזר לכפר הילדים, ברם מצבו הרגשי לא היה טוב, והוא נדרש לסיוע בכל התחומים. לפיכך הוחלט כי מסגרת כפר הילדים כבר לא מתאימה לו. בהתאם להמלצת הצוות הרפואי בבית החולים ובהתאם לחוות דעת פסיכיאטר כפר הילדים, ולנוכח תפקודו של הקטין, הוגשו בקשות למשרד הרווחה למציאת מסגרת פוסט אשפוזית המתאימה לקטין.
12. הקטין הופנה לפנימיית רננים. במהלך דיון שהתקיים ביום 22.03.2022 (תנ"ז 24477-01-22) התנגדו המערער, האם והאפוטרופוס לדין לשילוב הקטין בפנימיית רננים כל אחד מטעמו הוא. המערער דרש את חזרתו של הקטין למשמורתו. כב' השופטת ענבל קרן-קצב קבעה כי לא מצאה לנכון להעביר את הקטין למשמורת המערער ולא שוכנעה כי הוא מסוגל להתמודד עם צרכיו המיוחדים של הקטין. בנסיבות אלה נעשתה פניה למשרד הרווחה בבקשה למציאת חלופה. במקביל הודיע מנהל כפר הילדים כי לנוכח מחויבותם לקטין ודאגתם לו ולמרות שהקטין לא מתאים כלל למסגרתם, הם ימשיכו להחזיק בקטין עד תום שנת הלימודים. לפיכך הורתה על העברתו של הקטין לפנימיית אחוזת ילדים.
13. בהתאם להחלטה השיפוטית התקיימה פגישת היכרות בפנימיית אחוזת ילדים. החלטת הצוות הטיפולי הייתה שלא לקבל את הקטין אליהם מהטעם שאין במקום מסגרת חינוכית, כמו כן הפנימייה לא מיועדת לספק את צרכיו של הקטין כאשר תפקודו כל כך ירוד, לאחר שאיבד את יכולותיו לעצמאות והוא זקוק לעזרות יומיות נרחבות. לנוכח סירוב המסגרת לקבלו נעשתה פניה נוספת למשרד הרווחה אשר נענתה כי המסגרת המתאימה ביותר לצרכיו של הקטין היא פנימיית הרי ירושלים (בני ברית לשעבר).
14. האם הגישה בקשה לשינוי מקום חסות הקטין, והיא נדונה בפני בימ"ש לנוער (לאחר שהדיונים בין ההורים בבימ"ש לענייני משפחה הסתיימו) (תנ"ז 61862-08-22). בסיומו של הדיון המליץ ביהמ"ש לצדדים לבקר במסגרת הרי ירושלים, וכך נעשה. בנוסף הקטין עבר במקום אבחון פסיכולוגי על מנת לבחון את התאמתו למסגרת, ונמצא כי הקטין אכן מתאים למסגרת.
15. הצדדים השלימו עמדותיהם בפני ביהמ"ש, והמערער סרב לשילוב בנו בפנימיית הרי ירושלים שמרוחקת ממקום מגוריו.

עיקרי טענות המערער (האב):

1. מדובר בקטין רגיש, בעל צרכים מיוחדים, שעבר מספר מסגרות בפחות משנתיים. המערער הינו הדמות היחידה והיציבה שעמדה לצדו של הקטין לאורך כל הדרך. על אף חילוקי הדעות באשר להתנהגותו של המערער ברור כי הקשר בינו לבין בנו הוא קשר חזק והדוק. האב דאג ודואג לכל צרכי בנו הקטין בזמן הזה, והשמתו במסגרת כל כך מרוחקת ממנו, בירושלים, עלולה להיות בבחינת נזק בלתי הפיך עבור הקטין.
2. מחודש יולי 2022 ועד היום הזה הקטין שוהה יחד עם המערער בביתו ללא כל מסגרת חינוכית. בתקופה זו הקטין הרבה יותר רגוע, אינו חווה התקפים פסיכוטיים ולא היה מאושפז אפילו יום אחד. ברור כי קיים רצון שיחזור ללימודים וכי אך ברור שהקטין זקוק לחברה ולמסגרת, אך מצבו הנפשי רחוק משהיה לפני 4 חודשים.
3. המערער אוהב את הקטין ועם הסיוע והמעטפת הנכונים הוא יכול להצליח עם הקטין.
4. המערער מקפיד על הטיפול התרופתי של בנו. הקטין הרבה יותר רגוע ואפשר למצוא פתרון מיטיב יותר עבור הקטין שייעשה בהסכמה, אשר יעשה בקרבת מקום שתאפשר למערער להיות קרוב לקטין ומעורב בחייו. ישנה חשיבות להסכמת הצדדים שכן שיתוף הפעולה הכרחי לאור מסכת האירועים שעבר וחווה הקטין, לרבות מספר מעברים, מספר מסגרות שונות ועשרות אנשי מקצוע.
5. לאור האמור ולאור מורכבות העניין ורגישות נפש הקטין, מתבקש בית המשפט למנוע את המעבר של הקטין לפנימייה בירושלים ולהורות על בחינת הצעתו של האב להשמת הקטין בביה"ס לחינוך מיוחד "מיתר" בבוסתן הגליל, לחילופין להורות על המשך חיפוש מסגרת מותאמת באזור הצפון.
6. המערער חש נבגד מהגורמים המקצועיים. תחושתו כי הגורמים המקצועיים לא בוחלים באמצעים על מנת להשיג את מטרתם, שהיא הוצאת הקטין מחזקתו.

עיקרי טענות המשיבה (האם):

1. המשיבה הגישה לבית המשפט קמא עמדה מעודכנת ולפיה בין הברירות הקיימות בעניינו של הקטין היא סבורה כי הפחות גרועה מבניהן היא השמתו בפנימייה בהרי ירושלים. עמדת המשיבה נותרה כפי שהייתה בפני בית המשפט קמא, דהיינו היא תומכת בהשמתו של הקטין במסגרת פנימיית הרי ירושלים אשר יכולה לתת לו את המענה המקצועי הטוב ביותר, אך ככל שניתן למצוא מסגרת מתאימה באזור חיפה היא הייתה מעדיפה השמה קרובה.
2. לאורך השנים האחרונות מהווה המערער ההורה העיקרי בחיי הקטינים בעת החופשות שלהם מהפנימיות וזאת בשל מצבה הנפשי של המשיבה. לאורך השנים האחרונות תפקודו של המערער מעורר דאגה, הוא אינו נמצא בטיפול כלשהו לרבות טיפול בהתמכרויות.
3. עוד ציינה האם כי בינה לבין המערער מתנהלים הליכי רכוש בבית המשפט לענייני משפחה וניתן צו לפירוק השיתוף בדירה. ככל שהמערער לא ירכוש את חלקה של המשיבה בדירה עד ליום 31.10.2022 ימונה כונס נכסים למכירת הדירה, באופן שהשארת הקטין בבית המערער תחשוף אותו גם למאבקי הרכוש ולהליכי פינוי על ידי כונס נכסים, באופן שאינו עולה עם טובתו.
4. באיזון בין האינטרסים השונים עמדתה של האם היא כי על אף המרחק, טובתו של הקטין בברירות הקיימות, היא השמתו בפנימייה שבירושלים.

תמצית טענות היועץ המשפטי לממשלה:

1. לא ניתן לאפשר את המשך שהותו של הקטין אצל המערער, תוך השמתו במסגרת לחינוך מיוחד, כמוצע על ידי המערער. עסקינן בקטין שמצבו קשה מאוד, אשר כל הגורמים הטיפוליים והמקצועיים קבעו שוב ושוב כי הוא זקוק בדחיפות למסגרת פוסט אשפוזית בה יקבל מעטפת טיפולית רחבה מחזיקה ומכילה על מנת למנוע התדרדרות של מצבו הנפשי. לא יכול להיות ספק בכך שלא ניתן לאפשר את המשך החזקתו של הקטין בבית המערער, ללא כל מסגרת, כפי שנעשה כבר מספר חודשים, בלא שתהיה כל יכולת לפקח על הנעשה עם הקטין באופן מסודר ושוטף. אין ספק כי גם ביה"ס לחינוך מיוחד אינו מהווה תחליף ראוי למסגרת המהודקת לה זקוק הקטין.
2. קיימת סבירות גבוהה ביותר כי המשך החזקתו של הקטין בבית המערער בכלל, וללא מסגרת מתאימה בפרט, תגרום לו נזק בלתי הפיך. הדברים נאמרים ביתר שאת לאור העובדה שביהמ"ש בערכאותיו השונות קבעו כי המערער אינו מסוגל להתמודד עם צרכיו של הקטין.
3. המערער טופל במהלך למעלה משנה, אולם למרות מספרם הרב של המפגשים לא היה שינוי ממשי בהתנהגותו, לא הייתה הפנמה, ולמעשה עד היום מכחיש המערער את אירועי האלימות שנהג כלפי אשתו. פן אלים זה בא לידי ביטוי גם במהלך הדיונים בבית המשפט ואף הורחק ממנהל הרווחה בשל אלימות מילולית שהפגין כלפי עובדים, וכן הוגשה נגדו תלונה ע"י איש צוות רפואי. גם בהיבט של התמכרות לאלכוהול עולה כי המערער אינו עובר כל טיפול, ולמעשה הוא ממשיך מידי פעם לשתות ולהגיע למצב של שיכרות המסכן את ילדיו. זאת ועוד, בעוד שבעבר הייתה אחותו של המערער גורם משמעותי שמסייע לו (ובשלב מסוים אך נבדקה כמקום חסות עבורו) הרי כיום המערער מסוכסך עם משפחתו, לרבות האחות, וכיום אין לו כל עורף משפחתי שיכול להסתייע בו.
4. המסגרת היחידה בארץ המתאימה לקטין היא המסגרת בירושלים. יש להוסיף ולציין כי למרבה הצער הקטין נאלץ לעבור מסגרות רבות לאורך חייו עד היום, דבר שמן הסתם לא היטיב עימו. ישנה חשיבות מוגברת במציאת מסגרת מותאמת בה ניתן לקוות כי יוכל לשהות לאורך זמן, ולקבל את הטיפול המלא לו הוא זקוק. נעשו פניות רבות למשרד הרווחה על מנת למצוא מסגרות מתאימות, אך דומה כי החיפושים מוצו וכך גם המסגרות המתאימות ואין כיום כל אפשרויות נוספות זולת אלה שכבר הוצעו ונוסו. המסגרת היחידה שנותרה מתאימה לקטין היא המסגרת בהרי ירושלים.

תמצית טענות העו"ס לחוק הנוער (תסקיר):

1. מדובר בקטין בן 7.5, בן להורים גרושים המסוכסכים קשות. לבני הזוג שלושה קטינים בני 11, 13 והקטין נשוא בקשה זאת.
2. במהלך שהותו של הקטין בבית שבתאי לוי נערכה לקטין בדיקה פסיכולוגית. מתוצאות המבחנים מיום 20.05.2020 עולה כי הקטין חי ברעב פסיכולוגי עמוק. מיעוט המשאבים שלו קיצוני והוא חש מרוקן ונטול כוחות. בעולמו הפנימי שורה בדידות אובייקטאלית קיצונית, היעדר הדמויות המטפלות מאד בולט. דמות האב לא קיימת בכלל ודמות האם אמורפית ונטולת צורה ותוכן. היא פנטזיה יותר מאשר ממשות פסיכולוגית. יש לקטין עוצמות גבוהות של זעם ותוקפנות. הוא מנסה להתמודד עם ההרסנות והחרדה בעזרת ניתוקים והכחשות. שנות התפתחותו הראשונות מאופיינות בחסכים רבים והן בעלות גוון של התפתחות טראומתית.
3. המסגרות הפוסט אשפוזיות לקטינים בגילו של קטין בקרבת מקום מגורי האב הן אחוזת ילדים, פנימיית אהבה, פנימיית רננים. פנימיית רננים היא הראשונה שהוצעה אך נדחתה על ידי שני ההורים. באם הייתה הסכמה לשילובו של הקטין שם הייתה נערכת הכרות ובדיקת התאמה מטעם הפנימיה לפני מספר חודשים, פנימית אחוזת ילדים לא הסכימה לקבל את הקטין. פנימית אהבה לא מתאימה לצרכי הקטין בשל גודלה ואופיה ולפיכך לא הוצעה מטעם המשרד. המסגרת היחידה בארץ המתאימה לקטין היא פנימית הרי ירושלים.
4. הייחודיות בפנימית הרי ירושלים היא כי הפנימיה ובית הספר הם גוף אחד במקום. הילד מלווה על ידי אנשי צוות קבועים במהלך כל ימות השבוע. מדובר בפנימיה טיפולית אשר אליה מגיעים מכל רחבי הארץ ילדים הסובלים מהפרעות נפשיות קשות אשר אינם יכולים להשתלב במסגרות טיפוליות אחרות. לכל ילד השוהה בפנימייה נבנית תכנית התערבות יחידנית המותאמת במיוחד בשבילו הכוללת התערבויות טיפוליות מוגדלות. לילדים יש צוות קבוע אשר רק הוא זה שמלווה אותם במהלך כל שהותם שם. הצוות הקבוע משגיח על הילדים במהלך כל היום. ההורים הם חלק בלתי נפקד מהטיפול בילדים ולכן מוצעים להן טיפולים דיאדים עם ילדיהם.
5. לעמדת העו"ס לחוק הנוער, לא ניתן להשאיר את הקטין במשמורת אביו. נכון הוא שהאב דואג ועושה ככל יכולתו והבנתו לטובת בנו אולם תפקודו של האב בעייתי. ידוע לנו על מספר פעמים בהם נמצא האב בגילופין. בשני הפעמים אחי הקטין היו בבית, עובדה אשר מנעה אסון לגבי הקטין. בשני הפעמים הוצאו הקטינים בחירום לבית דודתם אחות האב. השארותו של הקטין עם אביו כאשר הוא במצב שכרות מהווה סכנה אמיתית וממשית לשלומו. לצערינו האב לא נוטל אחריות על התנהלותו זאת. האב טופל ביחידה למניעת אלימות במהלך למעלה משנה. למרות מספרם הרב של המפגשים לא היה שינוי ממשי בהתנהגות האב, לא הייתה קיימת הפנמה ועד היום מכחיש האב את אירועי האלימות שנהג כלפי אשתו. האב לא מווסת בהתנהגותו ותקופות הורחק ממחלקת הרווחה בשל אלימות מילולית שהפגין כלפי עובדים. לאב משפחה ענפה. למצער כיום ניתק האב כל קשר עם בני משפחתו. כיום קיים סכסוך ביניהם עובדה אשר מותירה כאמור את האב ללא עוגן משפחתי משמעותי ומרגיע.
6. הקטין שוהה עם אביו בבית למעלה מארבעה חודשים. הקטין יכול היה להקלט בפנימיית הרי ירושלים בתחילת שנת הלימודים אך האב סרב אף לבוא לפגישת הכרות ונדרשה החלטה שיפוטית בענין. גם מיד לאחר פגישת ההיכרות יכל הקטין להיקלט בפנימיית הרי ירושלים, אך האב מסרב.
7. המסגרת היחידה בארץ שיכולה ליתן מענה לצרכי הקטין הינה בירושלים. בבדיקת האיזון בין צרכי הקטין לבין הקושי הטכני של האב להגיע לירושלים - טובת הקטין גוברת.

תמצית טענות האפוטרופוס לדין:

1. אין מחלוקת בנוגע לצורך של השמת הקטין במסגרת חוץ ביתית, אלא שהמערער מבקש מסגרת קרובה יותר גאוגרפית ונגישה יותר עבור הקטין, אשר אינה בנמצא. המערער ואם הקטין חשובים לקטין ואין כל מטרה לנתק או לפגוע בקשר בין הקטין למי מהוריו.
2. הקטין הביע כמיהה ללכת למסגרת חינוכית לבית ספר. הקטין מבקש לצאת למסגרת חוץ ביתית, אך כזו שאינה רחוקה מידי כי מתקשה בנסיעות הגורמות לו לבחילה. יחד עם זאת שיתף כי כאשר נסע לירושלים הרגיש טוב וגם יודע שיש טיפול תרופתי נגד בחילות בנסיעות אותו הוא מוכן לקחת.
3. הקטין שיתף כי אין לו הרבה מה לעשות במהלך היום וכי נוהג לשחק בנייד של בת הזוג של המערער וכן נוהג ללכת למשחקיות ולטייל עם אביו. הקטין מעדיף מסגרת קרובה יותר מירושלים שכן חשוב לו להיות קרוב להוריו. הקטין שיתף כי היה רוצה חוג ריצה כי אוהב לרוץ, שיתף כי מתקשה לקרוא, הביע הסכמה כאמור למסגרת חוץ ביתית ונכונות להכיר ילדים ומסגרת חדשה.
4. עמדת האפוטרופוס לדין נותרה ללא שינוי, על פיו יש חשיבות להשמת הקטין במסגרת המותאמת לצרכיו שהינה מסגרת פוסט אשפוזית ועולה בקנה אחד עם כלל המלצות גורמי המקצוע.
5. בדיווח האחרון מיום 10.05.2022 התקבל דיווח מד"ר א. קוסוב מכפר הילדים והנוער כרמיאל כי הקטין נמצא בכפר הילדים זה שנתיים, בשנה שעברה חלה נסיגה במצבו הנפשי, הוא אובחן כלוקה במצב פסיכוטי, שוחרר מאשפוז ללא שיפור במצבו עם המלצה למסגרת קטנה, בפנימייה בולטים ירידה קוגניטיבית, תפקוד ירוד, התפרצויות זעם ואלימות. המסקנה העולה היא כי המסגרת הנוכחית בה נמצא הקטין אינה מתאימה לו ועל כן ניתנה המלצה חד משמעית להעביר את הקטין למסגרת פוסט אשפוזית לצורך מתן מענה לצרכי הקטין.
6. טובת הקטין הינה בהשמת הקטין בפנימיית הרי ירושלים בשים לב כי מדובר במסגרת מותאמת למכלול צרכיו, בשים לב לצורך לדייק במענה לצרכיו ולהימנע מכל מעבר נוסף ו/או ניסיון נוסף על חשבון גבו של הקטין והיות והמסגרת המוצעת עונה על צרכי הקטין ומותאמת לצרכיו ואין מסגרת מותאמת אחרת הקרובה יותר גאוגרפית. אכן ברור כי מדובר במסגרת המרוחקת גיאוגרפית, יחד עם זאת מדובר במסגרת העונה על צרכיו של הקטין ולסוגיה זו משקל וחשיבות העולה על סוגיית המרחק. אין מנוס מהעברת מקום השמתו של הקטין למסגרת מותאמת וזאת חרף המרחק.

דיון והכרעה:

1. על אף התנגדותו של האב המערער והקושי הרגשי המובנה בהחלטות מן הסוג דנן, לא מצאתי כל שגיאה בהחלטות בית משפט קמא, ומשכך דין הערעור להידחות.
2. המושג טובת הילד או אינטרס הילד, הינו מושג כללי. השיקול של טובת הילד אינו שיקול תאורטי, כללי, תלוש מן המציאות. על בית המשפט להעמיד לנגד עיניו את טובת הילד הספציפי עליו נסוב הדיון (עיינו בג"ץ 5227/97 מיכל דויד נ' בית-הדין הרבני הגדול בירושלים, נה(1) 453 (1998)‏‏). אני סבורה כי נוכח החומרים שעמדו בפניי, השמת הקטין במסגרת הפנימייה בירושלים אינה זו אשר תגרום לו לנזק נפשי חמור ובלתי הפיך, וכי דווקא הותרת המצב כפי שהוא היום, ובהתחשב למסכת חייו של הקטין אשר גרמו לו בפועל נזקים ומהמורות נפשיות, היא הנותנת שיש לפעול לשינוי המסלול בו מצוי הקטין.
3. הכרעה בעניין טובתם של ילדים הינה קשה. קשיים אלה בהכרעה, דווקא הם, חייבים להוליך למסקנה שבית משפט יבקש לשמוע עוד ועוד אודות טובתו של ילד, מפי מומחים לדבר ואחרת. כמי שאמור להכריע בסמכות ובאחריות, בית המשפט נדרש לאסוף חומר רקע ככל הניתן כדי להזין את שיקול דעתו (עיינו בג"ץ 1842/92 נעמי בלויגרונד נ' בית הדין הרבני הגדול בירושלים, מו(3) 423 (1992)‏‏). החומרים והעובדות שהוצגו בפני בית משפט קמא היו מספקים מבחינת כמותם ואיכותם, על מנת להגיע למסקנה כי טובת הקטין שבפניו הינו מסגרת הפנימייה בירושלים.
4. עתירת המערער כי המוסד החינוכי /טיפולי אליו יועבר הקטין ואשר שאינו מרוחק גיאוגרפית, כפי שרחוקה הפנימייה בירושלים, הינה בגדר אפשרות תיאורטית בלבד. שוכנעתי שאין בגדר הנמצא אפשרות התואמת את צרכי הקטין. בית המשפט החליט לעניין טובת הקטין בפועל, ולא בתיאוריה. אין בידינו הזמן להמתין זמן נוסף, שכידוע "זמן ילד" הוא זמן יקר מפז ואינו כזמנו של מבוגר, ודברים שניתן היה לתקן אתמול כבר לא יוכלו לתקון מחר" (בע"מ 4746/13 פלונית נ' עו"ס לחוק הנוער- המחלקה לשירותים חברתיים לב העיר למשפחה בעיריית תל אביב יפו).
5. יש לזכור כי הצו שניתן על ידי בית משפט קמא הינו מידתי. הצו ניתן לתוקף של שנה, וכן ניתנו הוראות להגשת עדכונים (01.03.2023). עוד נכתב כי ככל שיהיה צורך לעדכן את בית המשפט במועדים מוקדמים יותר או באירועים חריגים, ניתן לעשות כן, על ידי כל אחד מהצדדים, לרבות המערער, וכל טענה תבחן לגופה. בזמן הזה יוכל בית משפט קמא לבחון את החלטתו והאם זו אכן תואמת את טובת הקטין.
6. בלב שלם אני קובעת כי מטרת הגורמים המקצועיים היא להטיב עם הבן הקטין ולאפשר לו לגדול ולהתפתח בסביבה המיטבית ביותר עבורו לעת הזו וכך גם התרשם בית משפט קמא. כולי תקווה כי האב, המערער, יתן את ברכת הדרך לקטין וישתף פעולה עם ביצוע החלטה זו ועם המשך קשר סדיר וטוב עם בנו הקטין.
7. במכלול הדברים הכולל, אין בטענות המערער כדי להצביע על טעם המצדיק התערבות בהחלטות בית משפט קמא שכולן עולות בקנה אחד עם טובת הקטין.
8. סוף דבר - דין הערעור להידחות.
9. פסק הדין מותר לפרסום בהשמטת פרטים מזהים.
10. המזכירות תמציא פסק הדין לצדדים ותסגור התיק.

ניתן היום, ג' טבת תשפ"ג, 27 דצמבר 2022, בהעדר הצדדים.