בית המשפט המחוזי מרכז-לוד |
|
|
|
ת"א 21412-11-22 שתית בע"מ נ' א.ד.א. תמיר יזמות ובניה בע"מ ואח'
|
|
לפני |
כבוד השופטת בלהה טולקובסקי, סג"נ
|
|
המבקשת |
שתית בע"מ ע"י ב"כ עוה"ד י' שרעבי |
|
נגד
|
||
המשיבים |
1. א.ד.א. תמיר יזמות ובניה בע"מ ע"י ב"כ עו"ד ר' יולזרי ועו"ד א' שורץ 2. בנק לאומי לישראל בע"מ |
|
החלטה
|
||
מבוא
עסקינן בבקשה לצו מניעה על פי סעיף 16 (א) (5) לחוק הבוררות התשכ"ח - 1968 (להלן: "חוק הבוררות" או "החוק").
המבקשת, שתית בע"מ (להלן: "המבקשת"), עותרת לצו מניעה זמני וצו מניעה קבוע שיורה למשיבים; א.ד.א תמיר יזמות ובניה בע"מ ובנק לאומי לישראל בע"מ (להלן: "המשיבה" ו -"הבנק", בהתאמה), להימנע מחילוט ערבות בנקאית על סך של 1,305,000 ₪ (להלן: "הערבות") שניתנה על ידי המבקשת לטובת המשיבה בקשר עם הקמת בניין למגורים בנתניה, זאת עד למתן פסק בוררות או עד להכרעת הבורר בבקשה לצו מניעה.
רקע עובדתי והשתלשלות ההליכים
המבקשת שהיא חברה העוסקת בביצוע עבודות בנייה, התקשרה עם המשיבה בהסכם למתן שירותי בניה מיום 2.2.2016 להקמת בניין מגורים בן 21 קומות , חניונים, לובי, קומת ביניים, בריכה וכיוצ"ב, המכונה "מגדלי נובה" בנתניה (להלן: "ההסכם" ו- "הפרויקט").
בהסכם נקבעה תניית בוררות שזו לשונה:
"הצדדים מסכימים כי כל מחלוקת ביניהם בקשר להסכם זה, לפירושו, קיומו או הפרתו, ימסרו לבורר מוסכם ככל והצדדים לא יסכימו על זהות המהנדס הבורר, יפנה המזמין ו/או הקבלן ללשכת המהנדסים והאינג'ינרים בישראל על מנת שזו תמנה להם מהנדס בורר מכריע. אשר ישמש כבורר דן יחיד. מוסכם כי הבורר יהיה חייב לנמק את פסק הבוררות וימסור החלטתו בתוך 30 ימים מיום שקיבל על עצמו את ניהול הבוררות. הצדדים מסכימים כי הפניה להליך הבוררות תעשה לאחר שהפרויקט הסתיים ונמסרו הדירות והבניין בשלמותו למזמין ו/או לרוכשי הדירות לפי החלטת המזמין בכתב. ובתנאי שתשמר לכל צד הזכות המלאה להעלות את כל הטענות שהועלו ביניהם בכתב במהלך כל תקופת ביצוע הבניה. חתימה על הסכם זה על ידי הצדדים מהווה חתימה על שטר בוררות...." (סעיף 31 להסכם, להלן:"תניית הבוררות").
בין הצדדים התגלעו מחלוקות.
בינואר 2019, המבקשת הגישה בקשה למינוי בורר להכרעה במחלוקות שבין הצדדים. בקשה זו נמחקה בהסכמה עד לסיום עבודות הבנייה תוך שכל צד שומר על טענותיו (הפ"ב 65179-01-19 פסק דין מיום 7.4.2019).
ביום 14.6.2022 הוגשה על ידי המבקשת בקשה נוספת למינוי בורר (ת"א 30095-06-22), זאת לאחר שלטענתה עבודות הבניה הושלמו ואף ניתן טופס 4 לפרויקט.
המשיבה טענה כי העבודות טרם הושלמו כך שעל-פי תניית הבוררות, טרם הגיעה השעה למינוי בורר.
בדיון מיום 14.9.2022 הצדדים הגיעו להסכמה שלפיה ימונה בורר, מהנדס מומחה שזהותו תיקבע על ידי הצדדים, וכי "בשלב הראשון יקיים הבורר ישיבת בוררות עם הצדדים ובאי כוחם באתר הבניה לצורך מתן הוראות בדבר הטענות הנוגעות להשלמת העבודות. הבורר יורה מהן העבודות שיש להשלימן על פי ההסכם שבין הצדדים ככל שישנן כאלה ויקבע את לוח הזמנים לביצוע העבודות האמורות. לאחר חלוף המועד שיקבע ע"י הבורר לביצוע עבודות ההשלמה ככל שישנן כאלה, תינתן ע"י הבורר הוראה בענין הגשת כתבי טענות.."
הסכמת הצדדים אושרה וניתן לה תוקף של פסק דין.
ביום 19.10.2022 הוגשה הודעה משותפת שלפיה הצדדים הגיעו להסכמה בדבר מינויו של אינג' דוד גת כבורר, בכפוף להצהרה על העדר ניגוד עניינים (להלן: "הבורר").
ביום 20.10.2022 ניתן להסכמת הצדדים בדבר זהות הבורר, תוקף של החלטה.
ביום 6.11.2022, המשיבה פנתה לבנק בדרישה לחילוט הערבות הבנקאית שהוצאה על - ידי המבקשת לטובת המשיבה.
ביום 10.11.2022, המבקשת הגישה בקשה דחופה במעמד צד אחד למתן צו ארעי שימנע את חילוט הערבות. נוכח העובדה שתוקף הערבות הוא עד ליום 17.2.2023, ניתן צו ארעי בכפוף להפקדת עירבון, זאת עד להחלטה אחרת.
בהמשך הוגשה התביעה העיקרית, לצו מניעה קבוע שימנע את חילוט הערבות עד למתן פסק הבוררות או למצער עד להחלטת הבורר בבקשה לחילוט ערבות הביצוע.
ביום 4.12.2022 הוגשה הודעת שלפיה הבנק אינו צד למחלוקת והוא יכבד כל החלטה של בית-המשפט. משכך, הבנק ביקש לפטור אותו מהתייצבות לדיון, ובקשתו נעתרה.
בדיון במעמד הצדדים הוסכם כי הדיון בבקשה לסעד זמני יאוחד עם הדיון בתביעה העיקרית (עמ' 3 לפרוטוקול).
הצדדים חלוקים בשאלה האם נתונה לבורר סמכות לדון בבקשה לסעד זמני או שהסמכות נתונה לבית המשפט בלבד. לגופה של הבקשה, הצדדים חלוקים בשאלה האם מדובר בערבות ביצוע, כטענת המבקשת או שמדובר בערבות בנקאית אוטונומית, כטענת המשיבה והאם מתקיימים התנאים לעיכוב חילוט הערבות.
תמצית טענות המבקשת
אשר לשאלת הסמכות לדון בבקשה לעיכוב חילוט הערבות ובבקשה לסעד זמני - יש ליתן פרשנות רחבה לתניית הבוררות כך שסמכות הבורר להכרעה במחלוקות שבין הצדדים תחול גם על נושא הערבויות.
לגופם של דברים - מדובר בערבות ביצוע שהמשיבה ביקשה את חילוטה לאחר שהעבודות בפרויקט הסתיימו. המשיבה ביקשה לחלט את הערבות סמוך לאחר שהוסכם על מינוי בורר להכרעה במחלוקות שבין הצדדים באופן שמתקיימים התנאים לעיכוב חילוט הערבות עד למתן פסק הבוררות. התנהלותה של המשיבה שביקשה לחלט את ערבות הביצוע לאחר שהעבודות הסתיימו ולאחר שהוסכם על מינוי בורר להכרעה בסכסוך שבין הצדדים, עולה כדי חריג המרמה ולחילופין חריג ה"נסיבות המיוחדות" שכן מדובר בהתנהגות שרירותית וחמורה, לחץ פסול ונקמנות. מאזן הנוחות נוטה לטובת המבקשת שכן ייגרם לה נזק כתוצאה מחילוט הערבות שעה שהמשיבה חייבת לה כספים עבור העבודות שבוצעו בעוד שלמשיבה לא ייגרם נזק שכן הבורר ידון בעניין הערבות ויכריע בו.
תמצית טענות המשיבה
לבורר אין סמכות לדון בבקשה. בהעדר הסמכה מפורשת בתניית הבוררות, הבורר אינו מוסמך לדון בבקשה לסעדים זמניים והסמכות לדון בבקשה לסעד זמני נתונה לבית המשפט מכוח סמכויות העזר הנתונות לו על-פי סעיף 16 לחוק הבוררות.
מדובר בצו שמופנה כלפי הבנק כך שיהא צורך לפנות לבית המשפט בבקשה לפי סעיף 16(א)(5) לחוק הבוררות. במקרה זה, בית המשפט לא יהיה חייב לקבל את ממצאי הבורר כמחייבים אותו. אף אם בית המשפט יכיר בסמכותו של הבורר ליתן צו מניעה זמני, הרי שאם הבנק לא יקיים את הצו, בית המשפט לא יוכל לאשר את הצו ולכפות את ביצועו באמצעות רשויות האכיפה.
הגישה שלפיה בורר אינו מוסמך ליתן סעדים זמניים מוצאת תימוכין בעובדה שעל פי הצעת חוק הבוררות בורר הוסמך במפורש ליתן סעד זמני והוראה זו נמחקה ואינה מופיעה בחוק.
בכל מקרה, הליכי הבוררות טרם החלו, איש מהצדדים לא פנה לבורר והבורר טרם אישר שהוא מוכן לקבל על עצמו את ניהול הבוררות.
הבורר שמונה בהתאם לתניית הבוררות שבהסכם הוא מהנדס. המחלוקת בסוגיית חילוט ערבות בנקאית אוטונומית כמו גם הבקשה לסעד זמני שימנע את חילוט הערבות היא מחלוקת משפטית, לפיכך בית המשפט הוא שצריך להכריע בה.
מדובר בערבות בנקאית אוטונומית שהיא מנותקת מעסקת היסוד. לא מדובר בערבות ביצוע מה גם שביצוע העבודות על פי ההסכם טרם הסתיים.
לא מתקיימים התנאים החריגים שנקבעו בפסיקה למניעת חילוט ערבות בנקאית אוטונומית. המבקשת לא הצליחה להראות שהעבודות הסתיימו או שהמשיבה פעלה במרמה או שמתקיימות "נסיבות מיוחדות" שמבססות עילה להתערבות ומניעת חילוט הערבות הבנקאית.
דיון
בפתח הדברים יש להידרש לשאלת הסמכות לדון בבקשה לסעד זמני שימנע את חילוט הערבות עד למתן פסק בוררות בסכסוך שבין הצדדים או עד להחלטה אחרת.
לאחר ששבתי ועיינתי בטענות הצדדים בכתובים ושמעתי השלמת טיעונים בדיון במעמד הצדדים, אני סבורה כי לבורר נתונה סמכות לדון ולהכריע במחלוקת הנוגעת לשאלת חילוט הערבות ובכלל זה בבקשה לסעד זמני שימנע את חילוט הערבות עד למתן פסק הבוררות או עד להחלטה אחרת של הבורר כך שיש להעביר את הדיון בעניין זה להכרעת הבורר - ואפרט נימוקי.
המסגרת הנורמטיבית - סמכותו של בורר ליתן סעד זמני
סעיף 16 לחוק הבוררות עוסק ב"סמכויות עזר של בית המשפט" בכל הנוגע להליכי בוררות, ונקבע בו כדלקמן:
"(א) בענינים הבאים נתונות לבית המשפט לגבי בוררות הסמכויות למתן סעד הנתונות לו לגבי תובענה שהוגשה לפניו:
(1) הזמנת עדים, פסיקת שכרם והוצאותיהם;
(2) נקיטת אמצעי כפיה וענישה כלפי עד שלא נענה להזמנה של הבורר או של בית המשפט, או שסירב להעיד;
(3) גביית עדות מיד או מחוץ לתחום השיפוט;
(4) תחליף המצאה של הודעות או מסמכים לבעלי-הדין;
(5) עיקול נכסים, עיכוב יציאה מן הארץ, ערובה להמצאת נכסים, מינוי כונס נכסים, צו עשה וצו לא תעשה.
(ב) בקשה למתן סעד לפי סעיף זה יכול שתוגש על ידי בעל-דין או על ידי הבורר; לא נתמנה עדיין בורר, רשאי בעל-דין להגיש את הבקשה לאחר שנתן לבעל-הדין האחר הודעה כאמור בסעיף 8(ב).
(ג) ...
(ד) הוראות סעיף זה אין בהן כדי לגרוע מסמכויות הבורר לפי הסכם הבוררות או לפי חוק זה".
בהחלטה שניתנה על ידי בהפ"ב (מחוזי מרכז) 34830-01-20 י.ר - אחים עזרא חברה לבנין בע"מ נ' גמול יהוד בע"מ (25.2.2020) (להלן:"גמול יהוד"), נדרשתי לשאלת סמכותו של בורר ליתן סעדים זמניים. ציינתי כי הדעות בעניין זה חלוקות וכי דעתי עם אלה הסבורים שבורר מוסמך להעניק סעדים זמניים זאת מכוח סמכותו להכריע בסכסוך שלפניו בדרך יעילה וצודקת וליתן כל סעד שבית המשפט מוסמך לתתו.
וביתר פירוט:
בסעיף 2 לחוק הבוררות נקבע כי "רואים הסכם בוררות כמכיל את ההוראות שבתוספת הראשונה ככל שהן נוגעות לעניין, והוא כשאין כוונה אחרת משתמעת מן ההסכם".
בסעיף יז' לתוספת הראשונה לחוק הבוררות נקבע כי:
"הבורר רשאי לתת פסק הצהרתי, צו עשה או לא תעשה, צו ביצוע בעין וכל סעד אחר שבית המשפט מוסמך לתתו, וכן רשאי הוא לתת פסק ביניים המכריע בנושא הבוררות חלקים חלקים".
הסמכות ליתן כל סעד שבית המשפט מוסמך להעניק, כוללת בחובה את הסמכות ליתן סעד זמני.
זאת ועוד, בסעיף 16 (ד) לחוק נקבע כי אין בהוראות סעיף זה "כדי לגרוע מסמכויות הבורר לפי הסכם הבוררות או לפי חוק זה". נמצא איפוא שהסמכות שנתונה לבית המשפט בעניינים המפורטים בסעיף 16 לחוק שהוכתר בכותרת "סמכויות עזר", היא בבחינת סמכות מקבילה שנועדה לאפשר ניהול יעיל ואפקטיבי של הליכי הבוררות אך אין בה כדי לשלול או למעט מהסמכויות הנתונות לבורר לדון בעניין שהוסכם להעבירו לבוררות וליתן כל סעד שבית המשפט מוסמך לתתו.
גישה זו מתיישבת עם ההלכה שלפיה יש ליתן פרשנות רחבה להסכמי בוררות כדי להגשים את כוונת הצדדים להעביר את המחלוקת להכרעה בבוררות (ע"א 823/87 דניה סיקוס חברה לבנייה בע"מ נ' ס. ע. רינגל בע"מ, פ"ד מב (4) 605, 612 (1989), כמו גם עם המדיניות השיפוטית שמחזקת את מוסד הבוררות כמנגנון יעיל ומהיר לפתרון סכסוכים תוך צמצום ההתערבות של בית המשפט בהליכים שהוסכם להעבירם לבוררות, ראו לעניין זה: סמדר אוטולנגי בוררות דין ונוהל כרך א' (מהדורה רביעית 2005) (להלן:"אוטולנגי"), בעמ' 668: "אף על פי שלבית המשפט יש סמכות להוציא צווים זמניים, הרי שהנטייה כיום היא לחזק את מוסד הבוררות, על-ידי הפניית הצדדים לשטוח את בקשותיהם בפני הבורר". כן ראו, רע"א 3784/98 כהן נ' שדה יצחק – מושב עובדים להתיישבות שיתופית בע"מ (20.10.1998 ), המר' (מחוזי חי') 149/93 לוי נ' שער (7.3.1993), ישראל שמעוני, דיני בוררות אופק חדש בבוררות, כרך א' (מהדורה שלישית מורחבת 2019), עמ' 403, שם נאמר :".. מטרתו של חוק הבוררות הייתה להסדיר מנגנון חלופי להליכים בבתי המשפט, אשר יבטיח למתדיינים דיון מהיר ויעיל בעניינם, וגם יקל במקצת מהעומס השורר בבתי המשפט. יתר על כן, סמכותו של הבורר פורשה באורח מרחיב לקיים ככל האפשר את פסק הבורר. שתי מגמות אלה יסוכלו במידה רבה אם בכל מקרה שבו יידרש סעד ביניים יהיה על המתדיינים לפנות לבית המשפט. ניהול שתי מערכות של דיונים, האחת לפני הבורר והאחרת בבית המשפט, עומד בניגוד קוטבי למטרות שחוק הבוררות ביקש להשיג".
שאלת סמכותו של בורר לדון בבקשה לסעד זמני הנוגעת לחילוט ערבות בנקאית, נדונה בהחלטתו של כב' השופט מ' סובל בבש"א (מחוזי י-ם) 3002/06 אפ.טי.אס פורמולה טלקום סולושנס בע"מ נ' מערכות דרכים מתקדמות בע"מ (23.10.06), שם נקבע כי השאלה האמיתית שעל פיה תוכרע שאלת הסמכות לדון בבקשה לסעד זמני שעניינה מניעת חילוט ערבות בנקאית היא שאלה מתחום דיני הבוררות, קרי: האם הצדדים הסכימו להחיל את מנגנון הבוררות שנקבע בהסכם שביניהם גם על מחלוקת שנוגעת למימוש הערבות הבנקאית. באותו ענין נקבע כי נוכח ניסוחו הגורף של סעיף הבוררות שהוחל לגבי "כל מחלוקת" שנתגלעה בין הצדדים הרי שהמחלוקת בעניין הערבות הבנקאית אינה יוצאת מכלל העניינים הצריכים לבוא בפני הבורר.
בקשת רשות ערעור שהוגשה על ההחלטה האמורה נדחתה כמפורט בהחלטתה של כבוד השופטת א' פרוקצ'יה ברע"א 9389/06 מערכות דרכים מתקדמות בע"מ נ' אפ.טי.אס פורמולה טלקום סולושנס בע"מ (14.10.09), תוך שנפסק כי "השאלות האמורות, העולות בהקשר לערבויות האוטונומיות, ניתנות על פי טיבן להכרעה בבוררות בין הצדדים, מקום שקיים הסכם בוררות בעל פרישה רחבה, המפנה את כל המחלוקות בין הצדדים הקשורות בעסקה מסחרית שנקשרה ביניהם להכרעה בבוררות, ובהעדר סייג מפורש המוציא ענין זה מתחום הבוררות.. נושא הערבויות האוטונומיות משתלב באופן אינטגרלי בכלל המחלוקות בין הצדדים הישירים לחוזה, ואין מניעה שבדין כי הכרעה בו תימסר לבורר, המוסמך להכריע גם בכל שאר המחלוקות בענין עסקת היסוד" (פסקה 24).
ומן הכלל אל הפרט - בחינת תניית הבוררות בענייננו מעלה כי מדובר בתניית בוררות רחבה שחלה על "כל מחלוקת ... בקשר להסכם זה, לפירושו, קיומו או הפרתו". נוכח לשונה הרחבה והבלתי מסויגת של תניית הבוררות שמתייחסת ל"כל מחלוקת" בקשר להסכם שבין הצדדים הרי שגם מחלוקת בעניין חילוט ערבות שניתנה מכוח ההסכם, נכנסת תחת כנפיה של תניית הבוררות.
ב"כ המשיבה, עו"ד יולזרי, הוסיף וטען כי מינויו של הבורר טרם הושלם ואף הפנה לסעיף 19 בהחלטתי בעניין גמול יהוד שם נאמר כי "שיקול נוסף הוא עיתוי הגשת הבקשה ודחיפותה. כשמדובר בבקשה דחופה לסעד זמני שנועד לשמר את המצב הקיים בטרם מינוי בורר או בטרם תחילת הליכי הבוררות, נראה שתידרש פנייה לבית המשפט מכוח סעיף 16 לחוק הבוררות, כדי למנוע נזק בלתי הפיך ולהבטיח שניתן יהיה לממש את הסעד הנתבע בבוררות..." - איני סבורה כי יש בדברים האמורים כדי לסייע למשיבה בטענתה.
אכן, נוכח דחיפות העניין ובהתחשב בכך שהסעד הזמני שהתבקש מופנה גם כנגד הבנק, המבקשת הגישה את הבקשה לסעד זמני לבית המשפט ועתרה לסעד ארעי במעמד צד אחד. בנסיבות העניין, לצורך שימור המצב הקיים וכדי שלא לייתר את הדיון בבקשה לסעד זמני לגופה, הבקשה לסעד ארעי נעתרה כמפורט בהחלטתי מיום 10.11.2022. ואולם, אין בכך כדי לגרוע מסמכות הבורר לדון ולהכריע בבקשה למניעת חילוט הערבות עד לסיום הליכי הבוררות או עד להחלטה אחרת, לגופם של דברים.
אשר למינוי הבורר - כאמור במסגרת הדיון בת"א 30095-06-22, ניתן תוקף של פסק דין להסכמת הצדדים בדבר מינוי בורר. ביום 20.10.2022, ניתן תוקף של החלטה להסכמת הצדדים בדבר זהות הבורר, כך שכל אחד מהצדדים רשאי לפנות לבורר בבקשה לקביעת מועדים לתחילת הליכי הבוררות בהתאם להסכמה שקיבלה תוקף של פסק - דין. בהקשר זה ראו החלטתה של כבוד השופטת ע' רביד בהפ"ב (מחוזי ת"א ) 1118-11-18 שתית בע"מ נ' אוניל בניה בע"מ (25.11.2018), שם נקבע כי מכוח הסכם הבוררות שבין הצדדים, יש להותיר בתוקפו את הצו הזמני שניתן על ידי בית המשפט למניעת חילוט הערבות ולהעביר את ההכרעה בשאלת צו המניעה כנגד חילוט הערבות עד לסיום הבוררות להכרעת הבורר, זאת בנסיבות שבהן אף טרם מונה בורר להכרעה במחלוקת.
לא מצאתי ממש בטענה כי הבורר שמונה מכוח תניית הבוררות הוא מהנדס מומחה בעוד שסוגיית חילוט הערבות כמו גם סיווגה כערבות ביצוע או כערבות בנקאית אוטונומית עוסקת בשאלות משפטיות. כאמור תניית הבוררות נוסחה בלשון רחבה כך שהיא חלה על "כל מחלוקת" שנוגעת להסכם שבין הצדדים. ככל שהצדדים רצו להחריג את סוגיית חילוט הערבות מגדר סמכותו של הבורר, חזקה עליהם שהיו מתייחסים לכך במפורש במסגרת ההסכם ומשלא עשו כן, אין בעובדה ששאלת חילוט הערבות מעוררת שאלות משפטיות כדי להוציאה מגדר פרישתה הרחבה של תניית הבוררות , ראו בהקשר זה דברי כב' השופט י' דנציגר ברע"א 4095/12 מגנזי תעשיות ב.ג.מ בע"מ נ' סקיק חברה לעבודות עפר ופיתוח בע"מ (13.12.2012): "...אם רוצים הצדדים לצמצם את "המנדט" שניתן לבורר ולהעניק לו סמכות להכריע בגזרה צרה של המחלוקת ביניהם, יכולים וצריכים הם להשתמש בלשון ברורה ולהגדיר בצורה מפורשת את רשימת הנושאים והשאלות שמובאים להכרעתו של הבורר". מעבר לצורך יצוין כי חזקה על הבורר שהוא מהנדס המצוי בניהול פרויקטים מסוג הפרויקט נושא ההסכם שיידע להכריע בבקשה הנוגעת לחילוט הערבות על פי מיטב ניסיונו ושיקול דעתו המקצועי.
ב"כ המשיבה הוסיף וטען כי ההכרעה בבקשה לצו מניעה היא בגדר החלטה שלא ניתן לאשרה כפסק בוררות כך שלא יהא בהחלטת הבורר בעניין זה כדי לייתר פנייה לבית המשפט לצורך אכיפת ההחלטה המופנית גם כנגד הבנק. לא מצאתי ממש בטענה זו.
מעבר לכך שהחלטות הבורר מחייבות את הצדדים להליך הבוררות, והבנק הודיע שיכבד כל החלטה של בית המשפט כך שחזקה עליו שיכבד את ההחלטה להעביר את העניין להכרעת הבורר ויפעל על פיה, הרי שראוי לעמוד על סמכותו של בורר להכריע במחלוקת שלפניו חלקים חלקים וליתן פסק ביניים (סעיף יז' לתוספת הראשונה לחוק). בענייננו, הוגשה תביעה לצו מניעה שיאסור על חילוט הערבות עד למתן פסק הבוררות. הצדדים הסכימו שהתביעה תידון ביחד עם הבקשה לצו מניעה זמני. בנסיבות אלה נראה שניתן, ככל שיהא בכך צורך, להגיש בקשה לאשר את החלטת הבורר בענין זה כפסק בוררות ביניים בשאלת חילוט הערבות, ראו לעניין זה; אוטולנגי, עמ' 668, רע"א 8443/13 ברקן כפר שיתופי להתיישבות משקי חרות בית"ר בע"מ נ' מ.י. שחם נדל"ן בע"מ (18.12.2013), שם ניתן תוקף של פסק ביניים להחלטת בורר בבקשה לצו מניעה זמני שהיה בה כדי להכריע במחלוקת ביחס לשלב משלבי הפרויקט.
סיכום
מהנימוקים המפורטים ראיתי לקבוע כי הסמכות לדון בבקשה לצו מניעה כמו גם בבקשה לסעד זמני שימנע את חילוט הערבות עד למתן פסק הבוררות או עד להחלטה אחרת של הבורר, נתונה לבורר שמונה בהתאם לתניית הבוררות שבהסכם בין הצדדים.
נוכח המסקנה האמורה לא ראיתי להתייחס לטענות לגופם של דברים וכל טענות הצדדים לגופה של התביעה והבקשה לסעד זמני, שמורות להם לדיון לפני הבורר.
הצו הארעי שניתן בהחלטה מיום 10.11.2022, יעמוד בתוקפו עד להחלטה אחרת של הבורר זאת בכפוף לעירבון שהופקד בהתאם להחלטה האמורה ובכפוף להארכת תוקף הערבות מעת לעת עד למתן פסק הבוררות או עד להחלטה אחרת של הבורר.
המשיבה תישא בהוצאות המבקשת בגין בקשה זו בסכום כולל של 15,000 ₪.
משהדיון בתביעה העיקרית הועבר להכרעה בבוררות, ההליכים בתביעה יעוכבו מכוח סעיף 5 לחוק הבוררות.
המזכירות תסגור את התיק.
המזכירות תמציא את ההחלטה לב"כ הצדדים.
ניתנה היום, כ"ז כסלו תשפ"ג, 21 דצמבר 2022, בהעדר הצדדים.
|
בלהה טולקובסקי, שופטת סגנית נשיאה |
11 מתוך 11