ביהמ"ש המחוזי ת"א, אב"ד סגן הנשיא שאול שוחט, השופטת עינת רביד והשופט נפתלי שילה: פס"ד בערעור על דחיית בקשה לביטול אפוטרופוסותם של הורי המשיב עליו (עמ"ש 2324-02-22)

השופט שאול שוחט, סגן נשיא, אב"ד:

1. ביום 9.1.2020 דחינו את ערעורו של המערער על פסק דינו של בית משפט קמא, מיום 23.7.19, אשר דחה את בקשתו לביטול אפוטרופסותם של הוריו המשיבים 1,2 (להלן: ההורים), עליו (להלן: הערעור הקודם).
2. בפסק הדין אמרנו את הדברים הבאים:

" 9. הגם שתוצאת פסק דיני היא דחייתו של הערעור, אני רואה לנכון להבהיר:

א. חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב-1962 (להלן: "חוק הכשרות") תוקן בשנת 2016 (תיקון מספר 18). התיקון משנה את התפיסה החברתית-משפטית בכל הנוגע לשלילה ו/או להגבלה של הכשרות המשפטית של אנשים עם מוגבלויות ומביא בחובו גישה ששמה דגש על כבודם ועל זכויותיהם של אנשים מקבוצות אלה, הן זכויות האזרח שמהן נהנה כל אדם הן זכויות הנובעות ממצבם הייחודי. הגישה שעולה מהתיקון מכוונת לכך שאין להתייחס אליהם כמקשה אחת; מבקשת להעצים ולהגביר את עצמאותם ומנחה כי קבלת ההחלטות לגביהם תיעשה בהתאם למוגבלות הקיימת בכל אחד מהם. על פי גישה זו יש לעשות כל שניתן לאפשר את שמיעתו של אותו אדם ושיתופו בקבלת ההחלטות הנוגעות אליו.

על רקע דברים אלה מורה הוראת סעיף 33א לחוק הכשרות, באופן קטגורי, לבית המשפט כי טרם יחליט הוא על מינוי אפוטרופוס לאדם בגיר, לפי סעיף 33א(4) לחוק זה, יוודא כי התקיימו התנאים המפורטים באותו סעיף ובפרט ש"לא ניתן להשיג את המטרה שלשמה נדרש מינוי אפוטרופוס ולשמור על טובתו של האדם בדרך המגבילה פחות את זכויותיו, חירותו ועצמאותו לאחר שבחן את החלופות בנסיבות העניין, לרבות האפשרות למנות תומך בקבלת החלטות לפי סעיף 67ב".

ב. במקרה שלפנינו מינוי ההורים כאפוטרופוסים על המערער נעשה בשנת 2013, טרם התיקון. המערער הגיש שתי בקשות לביטול האפוטרופסות או לצמצום הסמכויות עליו. שתי הבקשות, הן הבקשה הראשונה לביטול האפוטרופסות הן הבקשה מושא הערעור, הוגשו אחרי התיקון. בנסיבות אלה, וככלל, לטעמי, לאור התיקון, יש להתייחס לכל בקשה לביטול צו מינוי אפוטרופסות שניתן טרם התיקון כאל בקשה חדשה למינוי אפוטרופוס ולהעמידה למבחן בהתאם להוראת סעיף 33א ולתכליות של התיקון.

ג. לא ניתן לומר שכך נעשה בענייננו. אשר לבקשה הראשונה לביטול האפוטרופסות, הרי שהמערער התייצב לדיון לאחר שניתן פסק הדין. בית המשפט אכן אפשר לו לומר מספר מילים, אך לא ביטל את פסק הדין טרם שנשמעו דבריו ולא נראה, מפסק הדין, שניתן כזכור ב-24.2.19, כי הופעל שיקול הדעת בהתאם להוראות סעיף 33א.

הבקשה מושא הערעור נדונה בהתכתבות; לא התבקשה עמדת היועץ המשפטי לממשלה – עבודה ורווחה אלא רק עמדת ההורים ולאחר שזו ניתנה לא חזר בית המשפט וביקש את תגובת המערער לה ונתן את פסק הדין מושא הערעור.

ד. על אף דברים אלה, לא ראיתי לנכון להורות על קבלת הערעור והחזרת התיק לבית משפט קמא. עם זאת, כפי שהבהרנו למערער במהלך הדיון (ראה פרוטוקול הדיון בערעור) פתוחה הדרך בפניו להגיש בקשה חדשה לביטול האפוטרופסות, אלא שעצתנו לו היא שיצטייד בחוות דעת של פסיכיאטר אשר תתמוך בבקשתו, בין לביטול האפוטרופסות בין לצמצומה. לצורך כך יוכל הוא להיעזר בעובדת הסוציאלית שמטפלת בענייניו."

1. ביום 21.4.21 חזר המערער והגיש בקשה חדשה לביטול האפוטרופסות.
2. בקשתו נדחתה בפסק דין מיום 18.1.22 (להלן: פסק הדין; פסק הדין מושא הערעור).
3. מכאן הערעור שלפנינו.
4. בישיבת יום 28.11.22 סברנו כי דין הערעור להתקבל.
5. הצדדים ובאי כוחם הסכימו לקבלת הערעור והחזרת התיק לבית משפט קמא על מנת שימונה מומחה פסיכיאטרי לבחינת הצורך במינוי אפוטרופוס.
6. הסכמה זו עולה בקנה אחד עם האמור בפסק דיננו בערעור הקודם.
7. שינוי התפיסה החברתית משפטית בכל הנוגע לשלילת ו/או הגבלה של הכשרות המשפטית של אנשים עם מוגבלויות, מחייבת בחינה מחדש גם של כשרות שנשללה או הוגבלה טרם התיקון כל אימת שמתבקש ביטול השלילה או ההגבלה על ידי מי שנשללה או הוגבלה כשרותו. וזאת, בהתאם למתווה שבתיקון, על כל הוראותיו, ובפרט קביעה מחודשת ש"לא ניתן להשיג את המטרה שלשמה נדרש מינוי אפוט' ולשמור על טובתו של האדם בדרך המגבילה פחות את זכויותיו, חירותו ועצמאותו, לאחר שבחן את החלופות בנסיבות העניין, לרבות האפשרות למנות אפוט' תומך בקבלת החלטות לפי ס' 67ב" (ס' 33א(3) לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב – 1962).
8. דומה שגם הצדדים, לרבות המשיב 3 - ב"כ היועץ המשפטי שבמשרד הרווחה והשירותים החברתיים - הסכימו כי הדבר לא נעשה (ראו דבריו בישיבת הערעור).
9. אוסיף בהקשר זה שהמערער הסכים ואף ביקש להעמיד את עצמו לבדיקה של פסיכיאטר (עמ' 8 לפרוט' ישיבת הערעור ש' 18).
10. הערעור מתקבל, אפוא.
11. עניינו של המערער יושב לבית משפט קמא על מנת שימונה מומחה פסיכיאטרי לבחינת הצורך במינוי אפוטרופוס, ינהל את ההליך ויתן פסק דין חדש על בסיס התיקון החדש והוראותיו – denovo.
12. אין צו להוצאות.

השופטת עינת רביד:

אני מסכימה.

השופט נפתלי שילה:

אני מסכים.

הוחלט כאמור בפסק דינו של אב"ד, סגן הנשיא, כב' השופט שוחט.

פסק הדין מותר לפרסום במתכונת בה נחתם, ללא שמות הצדדים ובכפוף להשמטת פרטים מזהים.

ניתנה היום, י' כסלו תשפ"ג, 04 דצמבר 2022, בהעדר הצדדים.