ביהמ"ש המחוזי חיפה, שופטת אספרנצה אלון: פס"ד בצו מניעה זמני במעמד צד אחד, עיכוב הליכי מינוי כונס נכסים ומימוש עיקול הרשום על דירה (רמ"ש 23921-04-22)

בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים

רמ"ש 23921-04-22 ס' נ' ס' ואח'

בפני	כבוד השופטת אספרנצה אלון
המבקשת:		מ' ס' ע"י ב"כ עו"ד פרץ שמעון
נגד
המשיבים:		1. א' ס' ע"י ב"כ עו"ד מאור דהן 2. ש' ס'

פסק דין

1. לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת כבוד השופטת מאיה לוי מבית המשפט לענייני משפחה בקריות (להלן: "בית משפט קמא"), שניתנה ביום 23.03.2022 במסגרת הליך תמ"ש 14520-03-22, בה ניתן צו מניעה זמני במעמד צד אחד לטובת המבקשת, אשר ביקשה להורות על עיכוב הליכי מינוי כונס נכסים ומימוש עיקול הרשום על דירה שבבעלות המבקשת (להלן "הדירה"). צו המניעה הזמני הותנה בהפקדת עירבון בסך 100,000 ₪ (להלן: "העירבון").

2. וזו ההחלטה:

"לאחר שעיינת בבקשה שוכנעתי כי יש לעכב ההליכים אך זאת, כנגד הפקדת סך של 100,000 ₪ בקופת בית המשפט להבטחת הוצאות הנתבעת 1 כתוצאה מאי מימוש העיקול ברישום וכן מדחיית התובענה.

1. ההחלטה נובעת מכך שבדרך כלל אדם החותם על מסמך בלא לדעת תוכנו, לא ישמע בטענה כי לא קרא את המסמך. החזקה מתעצמת בייחוד כאשר מדובר בעיקול נכס לשם הבטחת מזונות קטינים כאשר צו עיכוב היציאה מן הארץ הוטל על הנתבע 2 לשם תשלום מזונות קטינים, בוטל כנגד הבטוחה בדמות ביתה של התובעת.

2. התובעת טוענת כי הייתה שרויה באבל כבד עת חתמה על המסמך, אולם לא הציגה כל מסמכים רפואיים היכולים להציג ולו ראשית ראיה לכך שלא הייתה כשירה או לא הבינה את משמעות המסמכים עליהם חתמה מפאת מצב רפואי באותה העת.

3. יובהר מבלי לקבוע מסמרות כי אין די בטענה לפיו אדם היה במצב נפשי שאינו מן המשופרים בעת החתימה על המסמך, ויש להציג ראיות לכך שלא היה כשיר לחתום על המסמך או כי היה נתון להשפעה ממשית ולא היה יכול להבין בדבר.

4. מכל מקום ובאיזון השיקולים, ההליכים יעוכבו כאמור כנגד הפקדת הערובה המצוינת למעלה.

5. המזכירות תמציא ההחלטה לכלל הגורמים. (להלן: החלטת קמא")

1. בתמצית, המבקשת טוענת כי ההחלטה קמא לוקה בחוסר סבירות קיצוני ובלתי מידתי, המהווה הלכה למעשה החלטה שיש בה כדי לסגור את שערי בית המשפט בפני המבקשת, וזאת על אף שבית משפט קיבל את בקשתה ובכך למעשה קבע כי תביעתה אינה משוללת כל יסוד. עוד טוענת המבקשת כי גובה העירבון שהינה נדרשת להעמיד עולה בעשרות אלפי שקלים על יכולת השתכרותה, שעה שהיא מתקיימת מקצבת ביטוח לאומי וקצבת פנסיה, כאשר סכום זה אינו מספיק למחייתה ומשכך נתמכת היא מבחינה כספית מדי חודש בעזרת בנה. עוד טוענת המבקשת כי דירתה הינה הנכס היחידי אשר יש בו כדי להבטיח את זקנתה ומגוריה.

2. לאור כל האמור לעיל, סבורה המבקשת כי יש להיעתר לבקשת רשות הערעור שהגישה, וכי על בית המשפט להורות על הפחתת גובה העירבון באופן משמעותי, לחלופין להמירו לערבות צד ג'.

3. מנגד ובתמצית גם כן, משיבה 1 טוענת כי דין בקשת רשות הערעור להידחות. עסקינן בצדדים גרושים (משיבים 1-2) שלהם 2 ילדים משותפים, בגירים. משיב 2 לא שילם את דמי המזונות אותם היה חייב לשלם ומשכך נפתח כנגדו תיק הוצאה לפועל. בשנת 2018 נכנס משיב 2 לביקור קצר בארץ ולבקשת המשיבה 1 ניתן כנגדו צו עיכוב יציאה מהארץ. לצורך ביטול הצו הגיש משיב 2 בקשה דחופה לכבוד רשם ההוצאה לפועל, אליה צורף תצהיר המבקשת, לפיו אין מניעה כי דירת המגורים תשמש כבטוחה לחובות המשיב 2. החוב עמד על סך של 509,527.81 ₪ אך במהלך הדיון הופחת לסך של 260,500 ₪. להבטחת התשלום הוסכם כי יוטל עיקול על זכויות המבקשת בדירה. המבקשת חתמה שוב על תצהיר, לפיו הדירה תשמש כערובה להבטחת סילוק החוב של משיב 2. ביום 26.08.2018 הוטל עיקול על הזכויות במקרקעין, והעיקול נרשם בלשכת רישום המקרקעין. משיב 2 החל משלם את התשלום החודשי המוסכם, אך זה הופסק ביום 15.02.2020. כמו כן, המבקשת לא הוכיחה באם נעשו ניסיונות אמתיים וממשיים למצות אפשרויות גיוס הכספים לצורך העמדת העירבון, בנוסף, בניגוד לטענתה, המבקשת אינה מתגוררת בדירה, אלא בדירה אחרת באותו הבניין.

דיון והכרעה:

4. הלכה היא כי מתחם ההתערבות של ערכאת הערעור בהחלטות על הפקדת עירבון דומה אפוא למתחם ההתערבות בהחלטות על הוצאות בסיום הליך, שהינו צר. הטעם שבבסיס הלכה זו הוא ששיקול דעת שיפוטי כולל בתוכו בחירה מתוך אפשרויות, שכולן "נכונות", ובגדרי הדין מבחינת הקהילייה המשפטית (עיינו חמי בן נון, טל חבקין, הערעור האזרחי (מהדורה 3, 2012, עמ' 494). התערבות זו מוגבלת למקרים של חריגה מסבירות ומקרים של פגם או טעות יסודיים שנפלו בשיקול הדעת של הערכאה המבררת, דוגמת אי מתן משקל הולם לשיקולים השונים או משנוצר חשש לעיוות דין (עיינו: בבג"ץ 4934/14 מילנה גורנשטיין נ' כנסת ישראל (נבו 21.07.2014)‏‏).

5. בית משפט קמא מצא לנכון לאזן בין האינטרסים השונים של הצדדים בדרך של קביעת עירבון בסך של 100,000 ₪ להבטחת הוצאות משיבה 1 כתוצאה מאי מימוש העיקול ברישום ודחיית התובענה, וזאת לאור השיקולים הפרטניים בתיק, לרבות כי עסקינן בעיקול שניתן לטובת הבטחת מזונות קטינים (לשעבר), כי צו עיכוב היציאה מן הארץ שהוטל כנגד משיב 2 בוטל בשל אותה דירה ששימשה כבטוחה, כי המבקשת לא הציגה כל מסמך שיש בו כדי להוכיח כי לא הייתה כשירה במועד חתימתה.

6. במסגרת בירור הבקשה נתתי מספר החלטות ביניים וכן קבעתי דיון במעמד הצדדים בפניי. הצעת הפשרה שנתתי לא התקבלה על ידי מי מהצדדים. לאחר שבחנתי טענות הצדדים, נימוקי בית משפט קמא, וגובה הערובה שקבע בית משפט קמא על סך של 100,000 ₪ בעוד שהחוב בהוצאה לפועל בגין מזונות עבר עומד על סך של כ-260,500 ₪ (הופחת בחודש אוגוסט 2018 מסך של כ-509,527 ₪ בהסכמה), הרי שלא מצאתי כי ההחלטה קמא חורגת ממתחם הסבירות, או כי נפל פגם או טעות יסודיים בשיקול דעתו של בית משפט קמא.

7. באשר לטענת המערערת כי החלטת בית משפט קמא פוגעת בזכות גישתה לערכאות וכי ראוי היה להמיר העירבון לערבות צד ג', הרי שזכות הגישה לערכאות הניתנת לבעל דין אינה זכות מוחלטת, וכנגדה ניצב שיקול חשוב שנועד להגן על בעל הדין שכנגד מפני חסרון כיס, הטרדה, אובדן זמן וניצול לריק של משאבים אנושיים עקב גרירתו להליך משפטי שנסתיים בפסק דין לזכותו על דרך הבטחת יכולתו לממש את גביית ההוצאות שנפסקו לטובתו. זכותו של בעל הדין שכנגד היא תמונת ראי של זכות הגישה לערכאות בפן ההפוך שלה, והיא נועדה להגן עליו מפני ניצול לרעה של זכות הגישה לערכאות, ולהבטיח את זכותו להוצאות לא רק להלכה, אלא גם במישור יכולת המימוש המעשי. הפקדת העירבון הכספי נועדה, אפוא, להגן על זכותו של בעל הדין הנתבע לממש את גביית ההוצאות שנפסקו לטובתו בהליך שהוגש נגדו וכשל (עיינו בש"א 1528/06 (בית המשפט העליון) ורנר נ' כונס הנכסים הרשמי (17.10.07)).

8. הדברים מקבלים משנה תוקף במקרה שבפניי, וזאת לאור העובדה שיכולת גביית החוב ממשיב 2 נמוכה במיוחד בשל אי חזרתו ארצה, וכי יציאתו מן הארץ התאפשרה בשל הסתמכותה של משיבה 1 על תצהיר המבקשת, לפיו הדירה תשמש כבטוחה לחובות המשיב 2.

9. מאחר והמבקשת הפקידה סך של 50,000 ₪ כפיקדון/ערבון בתיק ההוצאה לפועל, היא נדרשת להשלים סך נוסף של 50,000 ₪ כפי שקבע בית משפט קמא, בין אם בתיק ההוצאה לפועל ו/או בהליך המתנהל בבית משפט קמא וזאת תוך 10 ימים מהיום.

10. סוף דבר - לאחר שנתתי רשות ערעור לבקשה ודנתי בה כבערעור, הגעתי למסקנה כי דין הערעור להידחות. באשר להוצאות אני מחייבת את המבקשת לשלם הוצאות למשיבה באמצעות בא כוחה בסך של 5,000 ₪ שישולמו מתוך הפיקדון, שהפקידה המבקשת.

יתרת הפיקדון תושב למבקשת באמצעות בא כוחה.

11. המזכירות תמציא פסק הדין לצדדים, תפעל בהתאם לסעיף 12 ותסגור התיק.

12. פסק הדין מותר לפרסום בהשמטת פרטים מזהים.

ניתן היום, ל' סיוון תשפ"ב, 29 יוני 2022, בהעדר הצדדים.

4