בימ"ש לענייני משפחה ב"ש, סגנית הנשיא רותם קודלר עיאש: החלטה בשאלת אופן ביצוע בדיקה גנטית לבדיקת אבהותו של התובע לארבעה קטינים בניגוד לעמדת הפרקליטות (תמ"ש 24638-12-21)

עניינה של החלטה זו הכרעה בשאלת אופן ביצוע בדיקה גנטית לבדיקת אבהותו הנטענת של התובע מס' 2 ביחס לארבעת הקטינים שבכותרת.

התובעים מבקשים כי הבדיקה לבני המשפחה תיערך בישראל ואילו עמדת בא כוח היועמ"ש כי הבדיקה הגנטית לאם ולקטינים תבוצע ברוסיה (בנוהל חו"ל) בטענה כי האם היא שוהה בלתי חוקית בישראל והקטינים חסרי מעמד חוקי בישראל.

1. התובעים בני זוג נשואים זל"ז מאז שנת 2005 ולהם ארבעה ילדים (בני 15, 14,13,12 שנים).
2. התובע 2 אזרח ישראל, עד לאחרונה תושב מזרח ירושלים והתובעת 1 אזרחית רוסיה, נעדרת מעמד בישראל שאף תלוי ועומד נגדה צו גירוש.
3. בתביעה נטען כי לאורך השנים לא הסדירו התובעים את מעמד הילדים שכן במזרח ירושלים לא התעוררה בעיה עם רישומם למוסדות חינוך וקבלת טיפול רפואי ואולם עקב איומים על חייו של התובע (בטענה כי מכר קרקעות ליהודים), עברו להתגורר בעיר **** ושם נתקלו בקשיים בהסדרת חינוך ובריאות הקטינים.
4. נטען כי אחד מהילדים מתמודד עם בעיה רפואית מורכבת והסוגיה של הסדרת מעמדו היא קריטית עוד יותר.
5. ב"כ היועמ"ש בעמדתו אינו מתנגד לבירור שאלת האבהות, אף מדגיש כי הדרך הטובה ביותר להוכיח את האבהות הינה עריכת בדיקה גנטית לבדיקת קשרי משפחה אך דורש כי הבדיקה תבוצע בנוהל חו"ל כאשר האם והקטינים ייבדקו במדינה בה לאם יש מעמד – רוסיה.
6. יודגש כלל הקטינים נולדו בישראל ושוהים בה מיום היוולדם ועל כך אין מחלוקת. לקטינים למעשה אין ולא הייתה אפשרות לצאת מן הארץ שכן אינם מחזיקים דרכון לצורך יציאה מהארץ וכמובן שאינם יכולים להסדיר מעמדם ברוסיה ככל שלא יגיעו לרוסיה.
7. האם אכן שוהה בארץ בצורה בלתי חוקית, בניגוד לצו גירוש שנטען כי תלוי ועומד נגדה ואולם הגם שמתנהל הליך בעניינה ואף התייצבה בדיון בפני ביהמ"ש, במועד הידוע למשרד הפנים ולב"כ היועמ"ש, לא התרשמתי כי מדינת ישראל נוקטת בצעדים כלשהם לאכיפת צו הגירוש.

להווי ידוע לנציגי משרד הפנים, כי התובעת הוזמנה לדיון שנקבע בעניינם של הצדדים ביום 25/5/22 ולו חפצו להסדיר גירושה מהארץ יכלו להידרש לכך נוכח הימצאותה בביהמ"ש ואולם לא נעשה כך.

1. למעשה במשך שנים התובעת שוהה בארץ , מגדלת כאן את ילדיה, מאז דצמבר 2021 מנהלת את ההליך שבכותרת ואולם לא הובא בפני ביהמ"ש כל מסמך בעניין מאמצי משרד הפנים להסדיר את אי הימצאותה בישראל.
2. כך או אחרת עניינה של התובענה סוגיית אבהות התובע מס' 2 ביחס לקטינים והקטינים עומדים לנגד עיני ביהמ"ש ובכל הכבוד ביהמ"ש אינו יכול להשלים עם מצב בלתי רציונלי, שבו מחד דורש ב"כ היועמ"ש לבצע בדיקת רקמות ומאידך לא מאפשר לבצע את הבדיקה.

ביצוע הבדיקה, עליה כאמור עומד ב"כ היועמ"ש, בנסיבות הנוכחיות אפשרי רק ככל שכלל הנבדקים ייבדקו במדינת ישראל. בכל הנוגע לקטינים- מהטעם הפשוט שהם אינם יכולים לנוע בין מדינות בהעדר מעמד באף מדינה ובהעדר דרכון לנוע עמו בין הגבולות של המדינות.

מעגל שוטים זה הוא תוצאה בלתי סבירה. לעניין זה יפים טיעוני ב"כ התובעים בדיון ביום 25.5.22 לרבות פסיקה שהפנה אליה. כמו"כ ניתנה החלטה ע"י בימ"ש זה, בתיק בענין דומה (תמ"ש 57238-11-18, טרם פורסם), לגביו אף הוגש ערעור מטעם ב"כ היועמ"ש וערכאת הערעור לא קיבלה את טיעוני היועמ"ש והבדיקה שם בוצעה כאמור בהחלטת ביהמ"ש.

1. בתמ"ש 57238-11-18 הנ"ל (שכאמור לא פורסם אך התברר בבימ"ש זה) עמד ב"כ היועמ"ש על הדרישה לזיהוי קטינות באמצעות דרכונים שיונפקו במיוחד לצורך ביצוע הבדיקה הגנטית במדינת המוצא שלהן, כשאין מחלוקת כי לקטינות אין זיקה אמיתית לאותה מדינה, לא נולדו בה ומעולם לא ביקרו לה ואולם גם שם קבע בימ"ש זה, כי "עמדה זו משאירה את הקטינות ואת המבקשים במעגל שוטים , שעלול לא להסתיים לעולם, שכן האם אינה עוזבת את ישראל ואינה יכולה אף לעזוב הקטינות בלעדיהן, לצורך הסדרת הנפקת דרכונים במדינת המוצא שלה, שאין מחלוקת שלקטינות אין זיקה אמיתית לאותה מדינה, לא נולדו בה ומעולם לא ביקרו בה. ........ בנסיבות הענין איני רואה כל הצדקה שלא לעשות שימוש בכלים שיפוטיים לצורך הכרעה בשאלת האבהות ולטובתן של הקטינות, תוך מימוש זכותו של אזרח מדינת ישראל לברר שאלת אבהותו כלפי שתי הקטינות. "

בסופו של דבר הורה שם ביהמ"ש על ביצוע בדיקה גנטית בישראל וזיהוי הקטינות במהלך דיון בפני בימ"ש.

1. יש לזכור כי ביצוע בדיקה גנטית בישראל היא הכלל ובדיקה מחוץ לישראל היא החריג

ואין בעצם מתן צו לבדיקת רקמות בתחומי מדינת ישראל, כדי להסדיר מעמד או לאיין

צו גירוש ולעניין זה התייחס בסוגיה דומה גם חברי, כבוד השופט אסף זגורי בפסק דין

שניתן בתמ"ש 34209-05-15 ואף הוסיף והטעים כי :

" אפתח ואף אדגיש: כפי שצו לביצוע בדיקה גנטית אין בו להכשיר מעמד (כטענת ב"כ היועמ"ש בסעיף 20 לתגובתה), כך אין בצו זה כדי להכשיר גירוש או הרחקה מהארץ ללא צו הרחקה כדין (וזו הרי המשמעות האופרטיבית של היענות לבקשת ב"כ היועמ"ש למתן צו לביצוע בדיקה גנטית בנוהל חו"ל). הכלל – בדיקה בישראל. החריג – בדיקה בנוהל חו"ל. "

1. ב"כ התובעים מפנה בטיעוניו להוראות סעיף 28ז לחוק מידע גנטי הקובעות כמפורט להלן:

" (א) בלי לגרוע מהוראות כל דין, בדיקה לפי פרק זה תיערך בדרך ובמקום

שיבטיחו שמירה מרבית על כבוד האדם, על פרטיותו ועל בריאותו,

ובמידה המועטה האפשרית של אי–נוחות.

(ב) בדיקה תיערך אך ורק במכון גנטי או במעבדה לבדיקות גנטיות, בישראל, שהמנהל הכיר בהם, בהודעה ברשומות, לצורך ביצוע בדיקות לפי פרק

זה...."

הוראות הסעיף, אכן קובעות כי הבדיקה על פי הוראות חוק זה, תבוצע בדרך ובמקום שיבטיחו שמירה מירבית על כבוד האדם, על פרטיותו ועל בריאותו ובמידה המועטה האפשרית של אי-נוחות ובוודאי שהציפיה כי ארבעה קטינים נעדרי מעמד במדינה, יגיעו לנתב"ג בנסיון לצאת ממדינת ישראל בלא דרכון, אינה ציפיה סבירה ונוגדת את הוראות החוק ובמיוחד בשים לב ליעד הטיסה, רוסיה, מדינה המצויה במלחמה בעת הנוכחית.

לעניין זה מצטרף גם שיקול כלכלי, שעה שבנסיבות העניין נסיעת חמישה נבדקים לרוסיה, שעה שניתן בנקל לבצע בדיקתם כאן בישראל, מביאה להעדפת ביצוע הבדיקה בישראל.

1. מובנת עמדת המדינה לפיה היא מבקשת שלא להותיר את התובעת בהעדר מעמד כאן בישראל ואולם בנסיבות התיק שבפני, שעה שכאמור אין בעצם מתן צו לביצוע בדיקת רקמות כדי לאיין את צו הגירוש, או להכשיר מעמד, החלופה של הותרת ארבעה קטינים בחלל ריק, במעגל שוטים שבו לא יוכלו לעולם לדעת האם התובע הוא אביהם, היא חלופה שיש לדחותה.
2. סבורני כי שעה שעסקינן בארבעה קטינים שמקום מושבם מיום הולדתם, הוא במדינת ישראל, מדינת ישראל מחויבת על פי כל דין לדון בשאלת האבהות שלהם ושעה שיש אפשרות בצורה מדויקת ביותר לבדוק העניין באמצעות בדיקת רקמות, יש להעדיף דרך זו וליתן הוראות לצורך ביצוע הבדיקה בצורה היעילה, הקצרה והנוחה ביותר.
3. על כן ומכל המקובץ לעיל, אני מוצאת להתיר ביצוע בדיקת רקמות באופן שבו ייבדקו האב הנטען וארבעת הקטינים בביה"ח תל השומר ע"ש שיבא ולאחר שיוגשו תוצאות הבדיקה ובהתאם למידת הוודאות שתתברר ביחס לתוצאות הבדיקה יוכל היועמ"ש להודיע האם עומד על ביצוע הבדיקה לאם.
4. צו פורמלי ייחתם ויישלח לצדדים.

ניתנה היום, ג' סיוון תשפ"ב, 02 יוני 2022, בהעדר הצדדים.