בימ"ש מחזוי ת"א, אב"ד סגנית הנשיא צילה צפת, השופטת עינת רביד, השופט נפתלי שילה: פס"ד בערעור של אישה על חיובה בתשלום מס על עסקת מקרקעין עם בן זוגה לשעבר (עמ"ש 24845-11-21)

השופט נפתלי שילה:

לפנינו ערעור על החלטות בית המשפט לענייני משפחה מיום 15.10.21 ומיום 1.11.21 (כב' השופטת תמר סנונית פורר בתמ"ש 58926-02-17) שהורה שכונס הנכסים המשיב 2 ייקבע את נוסח הסכם המכר של עסקת מקרקעין שבמסגרתה המערערת תמכור את זכויותיה למשיב 1 וכי תשלומי המס בגין העסקה יחולו על המערערת והמשיב 1 בחלקים שווים.

1. רקע עובדתי
2. המערערת (להלן גם: האישה) והמשיב 1 (להלן גם: האיש) הם בני זוג לשעבר שמנהלים הליכים לצורך פירוק השיתוף ברכוש המשותף שנצבר במהלך נישואיהם (להלן: הצדדים).
3. בין היתר, לצדדים מקרקעין הידועים גם כ"_" בא' (להלן: המקרקעין) שהבעלות בהם רשומה במושע באופן זה: 180/60,000 חלקים רשומים ע"ש האיש, חלק בשיעור זהה רשום ע"ש האישה ואילו 91/10,000 חלקים רשומים ע"ש חברה שהבעלים היחיד שלה הוא האיש (להלן: החברה).
4. הצדדים הסכימו שהמקרקעין יימכרו ע"י כונס הנכסים המשיב 2 (להלן: הכונס) בשוק החופשי למרבה במחיר, לרבות החלק שרשום ע"ש החברה, שאף האישה זכאית למחצית ממנו.
5. הכונס פרסם את המקרקעין למכירה כשעל פי הערכת השמאי, שווי המקרקעין עמד על סך של 11,910,000 ₪. האיש הגיש ביום 1.11.20 הצעה לרכישת המקרקעין בסך של שמונה מיליון ₪, כך שהאישה תקבל ארבע מיליון ₪. בסופו של דבר, הצעת האיש נותרה הצעה יחידה והכונס פנה לב"כ האישה ושאל אותה האם היא מוכנה למכור לאיש את המקרקעין לפי שווי של 8 מיליון ₪ או שהיא מעוניינת לבצע פרסום נוסף של המקרקעין למכירה.
6. ביום 26.11.20 שלח ב"כ האישה מכתב לכונס והודיע כי האישה מוכנה עקרונית למכור את חלקה במקרקעין לאיש במחיר שהציעה ואולם בכפוף לתנאים. במכתב נאמר בין היתר כי:

"...הערכת השמאות עבור _ גבוהה משמעותית מהצעת מרשך...חרף האמור, לאחר מחשבה, מרשתי תיאות להסכים להצעת מרשך כך שהוא ירכוש את זכויותיה במתחם אגב גירושין וזאת ככל שהסך המוצע (4 מיליון ₪) יועבר לידיה במלואו... מבלי שתישא בתשלומי מיסוי כלשהם. ככל וחלילה (מסיבה כלשהי) לא תתאפשר העברת הזכויות באופן פטור ממס אגב גירושין, כמתוכנן, אזי מרשתי לא תהיה חבה בתשלומי מס כלשהם, ואלה יהיו באחריותו של הצד האחר. מרשתי מוותרת על חלק ניכר מהשווי ודומני כי בקשתה לקבלת סכום ההצעה נטו (מה שממילא צפוי ככל הנראה להיות כך עקב העברה אגב גירושין) הינה לגיטימית בנסיבות העניין".

1. ביום 3.12.20 שלחה ב"כ האיש מכתב לכונס ובו טענה שמרשה זכה במכרז ואין מקום לפרסום נוסף ולכן יש לדחות את דרישת האישה לקבלת סכום נטו נקי ממיסים. ככל שיחול מס, הוא יחול על שני הצדדים בחלקים שווים.
2. ביום 16.12.20 הודיעה ב"כ האישה לכונס כי היא מסכימה להצעת האיש בכפוף לכך שכל מס שיחול על הצדדים ישולם ע"י שניהם באופן שווה וכי הפסיקתא שתוגש לאישורו של בית המשפט "תציין במפורש כי ההעברה תיעשה אגב גירושין".
3. ב"כ האיש הסכימה לכך במכתבה לכונס מיום 24.12.20 ואולם היא ציינה כי: "אין בציון העניין...משום התחייבות או הבטחה שמכירת _ אכן תאושר על ידי שלטונות המס כעסקת מקרקעין אגב גירושין" ואם יחול מס, שני הצדדים יישאו בו בחלקים שווים.
4. בחודש ינואר 2021 שלח הכונס לצדדים טיוטת הסכם מכר ולאחר מכן הצדדים ניהלו מו"מ על נוסח ההסכם. ביום 19.7.21 שלחה ב"כ האישה מכתב לכונס ובו הערות להסכם ובין היתר היא התנגדה לכך שבמסגרת ההסכם יועברו גם זכויות החברה במקרקעין ע"ש האיש, מאחר שפעולה זו תחייב גם את האישה במס והיא מסכימה לשלם מחצית מהמס רק אם יחול מס בהעברה ממנה לאיש ולא בגין העברה מהחברה לאיש.
5. לאור חילוקי הדעות בין הצדדים, הגיש האיש בקשה למתן הוראות. לאחר שהוגשו תגובות הצדדים החליט ביהמ"ש קמא ביום 15.10.21 בין היתר כי: "המצב המשפטי והעובדתי נכון ליום - המבקש זכה בהליך הכינוס ברכישת הזכויות אגב גירושין תמורת תשלום למשיבה בסך של 4 מיליון ₪" ולאור המחלוקות בין הצדדים ביחס לנוסח הסכם המכר נקבע בסעיף 18 כי: "כונס הנכסים ייקבע את הנוסח הסופי של ההסכם והוא יחייב את הצדדים. ההסכם ייחתם בתוך 14 יום" (להלן: ההחלטה הראשונה).
6. ביום 24.10.21 הגישה המערערת בקשה למתן הוראות. המערערת טענה כי האיש מבקש לקבוע בהסכם שעליה לשאת במחצית מתשלומי המיסים שיחולו על העסקה בגין רכיב העברת הזכויות במקרקעין הרשומות ע"ש החברה לידי האיש. לטענתה, היא לא צריכה להיות צד לעסקה שבין החברה לאיש, היות שאין לה זכויות ישירות בחברה והתוצאה של דרישת האיש היא כי "קיימת רמת וודאות גבוהה שהעסקה תמוסה ולא תתבצע אגב גירושין". לשיטתה, עמדה זו של האיש חותרת תחת בסיס הסכמתה לקבל את הצעתו של האיש לרכישת המקרקעין.
7. המבקשת טענה שהכונס לא היה מוסמך לקבוע שעליה לשאת במחצית מעלות המס בגין מכירת זכויות החברה במקרקעין לידי האיש. הכרעה זו של הכונס סותרת את המצג שעל בסיסה ניתנה הסכמתה למכירה לאיש: העסקה היא אגב גירושין ולא תהיה חבות מס.
8. לאחר שהוגשו תגובות הצדדים, החליט ביהמ"ש קמא ביום 1.11.21 שיש לקבל את עמדת הכונס ששני הצדדים יישאו בעלות המס בחלקים שווים וכי עמדה זו "הינה שוויונית ואף הגיונית" והיא לא מפלה את האישה. ביהמ"ש קמא הורה גם, שאם המערערת לא תחתום על הסכם המכר שהכין הכונס עד ליום 11.11.21 יחתום הכונס במקומה (להלן: ההחלטה השנייה).
9. המערערת לא השלימה עם ההחלטה הראשונה ועם ההחלטה השנייה והגישה ערעור.
10. תמצית טענות המערערת
11. בית המשפט קמא "התפרק משיקול דעתו", לא נתן למערערת את יומה והטיל עליה חיובים שפגעו קשות בזכויותיה. בהחלטה השנייה אישר בית המשפט קמא את הסכם המכר ובכך סיים את ההליך ולפיכך למערערת עומדת זכות לערעור בזכות.
12. לא יעלה על הדעת שהמערערת אשר זכאית למחצית משווי המקרקעין, תיאלץ לשאת במיסים הנובעים מבחירתו של המשיב ליטול מכספי בני הזוג ולרשום חלק מהמקרקעין ע"ש החברה. לו המקרקעין היו נמכרים לצד שלישי, המערערת לא היתה צריכה לשלם שום מס החל על הרוכש.
13. ביהמ"ש קמא פגע בזכות הטיעון של המערערת. ביהמ"ש קמא אישר את ההסכם שצורף לתגובת הכונס ולא התאפשר לה להגיב לנוסח ההסכם שהכין הכונס.
14. כאשר הצדדים הסכימו למכירה אגב גירושין "כוונתם היא לפטור ממס לו הם זכאים וכי יעשו כל שלאל ידם על מנת לנצלו". רק לאור הנחה זו לפיה העסקה תהיה "אגב גירושין" הסכימה המערערת למכור למשיב את המקרקעין במחיר נמוך משמעותית מהערכת השמאי ובוודאי שלא עלה על דעתה לקחת על עצמה התחייבות במסגרת העסקה שלפיה חלק החברה במקרקעין יעבר גם הוא ע"ש המשיב. המערערת מעולם לא הסכימה לשלם מס שיחול על החברה בגין המכירה.
15. גם ההצעה שהגיש האיש היתה לרכישת חלקה של האישה במקרקעין ולא את חלקה של החברה. ההמחאה הבנקאית שהאיש הגיש כערובה נגזרה משווי חלקה של האישה בלבד – 4 מיליון ₪. אם האיש היה מעוניין לרכוש גם את זכויות החברה במקרקעין, היה עליו להפקיד ערובה לפי שווי של 6 מיליון ₪ הכולל גם את זכויות החברה והוא לא עשה כן. ברור אם כן, שגם האיש לא התכוון לרכוש את זכויות החברה במקרקעין וממילא אין מקום לחייבה בתשלום המס בגין העברת זכויות החברה במקרקעין אליו.
16. הצדדים הסכימו לחלוק בסיכון שמא רשויות המס ייראו בעסקה שביניהם אירוע מס ואולם בשום שלב המערערת לא הסכימה לשלם מס בגין עסקה שהיא כלל לא צד לה – העברת זכויות החברה במקרקעין לאיש – עסקה שתהיה חייבת במס בוודאות.
17. אין מקום להטיל על המערערת חיוב החל על הרוכש כגון מס רכישה בגין העברת זכויות החברה לאיש, שהרי אם הצדדים היו מוכרים את כל הזכויות במקרקעין לצד ג', הרוכש היה משלם את כל מס הרכישה לרבות בגין רכישת זכויות החברה.
18. קיימים סעיפים שונים בהסכם שאושר הפוגעים במערערת. למשל, הטלת חבות עליה בגין תיקון חריגות בנייה ומתן אפשרות להשתמש בכספי התמורה של המערערת לצורך תשלום חובות החלים על האיש.
19. יש לבטל את ההחלטות ולקבוע שהעברת המקרקעין תיעשה אגב גירושין וכי המערערת לא תחוב בכל מס הנובע מהעסקה שבין המשיב לחברה והאיש יישא לבדו בכל מס החל על הרוכש לרבות במס הרכישה בגין העסקה שבינו לחברה. בנוסף התבקש ביהמ"ש לבטל את ההוצאות שנפסקו לחובת המערערת ולתקן את ההסכם.
20. תמצית טענות המשיבים
21. יש לדחות את הערעור. עוד ביום 30.7.17 הצדדים הסכימו למתווה לפיו הזכויות הרשומות ע"ש החברה ושמהוות חלק מהמקרקעין יהיו "חלק מנכסי המקרקעין בני האיזון של הצדדים" ולהסכמה זו ניתן תוקף של פס"ד חלקי. במהלך השנים המערערת ראתה גם ברכיב המקרקעין הרשום ע"ש החברה חלק מהמקרקעין המשותפים והיא אף עתרה לדמי שימוש ראויים בגין חלקה בהם.
22. לא נפל כל פגם בפעולות הכונס ובהחלטותיו. משהוסכם על פירוק השיתוף במקרקעין כולל זכויות החברה בהם, ברור שאם תהיה חבות מס היא צריכה להיות מוטלת על שני הצדדים. הכונס לא הכריע במחלוקת שבין הצדדים בנושא החבות במס. הכונס הביע את עמדתו שעל הצדדים לשאת במס בחלקים שווים ובית המשפט הוא שהכריע ואימץ את עמדת הכונס. לפיכך, אין כל יסוד לטענה כי בית המשפט "התפרק מסמכותו" להכריע.
23. קיימת רק מחלוקת אחת בין הצדדים – האם החבות במס עקב העברת זכויות החברה במקרקעין לאיש צריכה לחול במחציתה על האישה או שהיא צריכה לחול רק על כתפי האיש. ביהמ"ש קמא קיבל את עמדת הכונס שהחבות במס צריכה לחול על שני הצדדים בשווה. הטעם לכך הוא, שמכר בין בני זוג צריך להיות דומה לעסקה עם צד ג'. מאחר שאם המקרקעין כולם, לרבות זכויות החברה בהם, היו נמכרים לצד ג', היו הצדדים חבים יחדיו במס שחל על החברה. לכן, גם כשהמקרקעין נמכרים לאיש, על הצדדים לשאת במס החל על החברה.
24. דיון והכרעה
25. לאחר עיון בטענות הצדדים, אני סבור ששורש המחלוקת בין הצדדים לא הוכרע ע"י בית המשפט קמא ויש להשיב את התיק לביהמ"ש קמא על מנת שידון בשאלה העקרונית שהתגלעה בין הצדדים. במה דברים אמורים?
26. עמדת המערערת כשהסכימה לרכישת המקרקעין ע"י האיש היתה שהיא מסכימה למחיר שהאיש הציע בתנאי שהעסקה תהיה "אגב גירושין". המערערת טוענת שהיא הסכימה למחיר שהוא נמוך משמעותית מהערכת השמאי, רק בגלל שסברה שלאור העובדה שהעברת הזכויות במקרקעין יהיו אגב גירושין, קיים סיכוי גדול שלא תהיה חבות במס והיא תקבל את מלוא התמורה בסך של 4 מיליון ₪ נטו.
27. והנה, התברר כי העסקה תכלול גם את העברת זכויות החברה במקרקעין ע"ש המשיב ורכיב זה בעסקה יהיה כרוך בתשלומי מס. המערערת טוענת שהסכמתה להצעת המשיב היתה על בסיס ההנחה שהמשיב נשאר עם זכותו בחברה והעסקה תיערך רק בגין החלקים הרשומים ע"ש שניהם באופן שהאיש ירכוש את חלקה הרשום במקרקעין אגב גירושין ותו לא. המערערת אף תומכת טענה זו בעובדה שהאיש הגיש ערבות רק לפי שווי הצעתו בגין חלקה של האישה במקרקעין ולא גם בגין שווי זכויות החברה.
28. המשיב מכחיש טענה זו. קיימת אם כן מחלוקת עובדתית ביחס לשאלה מה היתה הסכמת המערערת והאם הסכמתה היתה רק לביצוע עסקה בין בני הזוג בנפרד מהזכויות בחברה או שהסכמתה היתה גם למכירת הזכויות של החברה במקרקעין לידי האיש. יש לבחון מה היתה גמירות דעת הצדדים בנושא ומה הפרשנות שיש לתת להסכמת המערערת להצעת האיש.
29. המחלוקת בין הצדדים אינה רק בשאלה המצומצמת האם המערערת צריכה לשאת בעלות המיסים בגין רכיב מכירת זכויות החברה במקרקעין לאיש, אלא היא רחבה ועמוקה הרבה יותר: מה כללה הסכמת המערערת, כיצד יש לפרשה והאם משהיא הסכימה להצעת האיש לרכוש את חלקה אגב גירושין, ההסכמה כללה גם את רכיב העברת זכויות החברה במקרקעין לאיש?.
30. לפיכך, אציע לחברותיי להשיב את התיק לביהמ"ש קמא לצורך הכרעה בשאלה עקרונית זו ורק לאחר ששאלה זו תוכרע, ניתן יהיה לנסח את הסכם המכר ולהביא לאישורו, וזאת אם ייקבע שיש להמשיך בעסקת המכירה לאיש ולא להעמיד שוב את המקרקעין למכירה בשוק החופשי למרבה במחיר. לפיכך, משהשאלה העקרונית טרם הוכרעה, אין מקום לדון בשלב זה ביתר טענות המערערת בכל הנוגע להסכם.
31. אציין גם, שאין בסיס לטענת המערערת שביהמ"ש קמא "התפרק מסמכויותיו" בכל הנוגע להכרעה בשאלת המיסוי. ביהמ"ש קמא אימץ את עמדת הכונס ולא הסמיך אותו להכריע בשאלה זו. ברם, יש צדק בטענת המערערת שבכל הנוגע לשאלות עקרוניות הקשורות לתנאי ההסכם, אין להעניק לכונס סמכות הכרעה כפי שנקבע בהחלטה הראשונה מיום 15.10.21 וכל מחלוקת מסוג זה צריכה להיות מוכרעת ע"י בית המשפט בעצמו.
32. סיכומו של דבר: אציע כי הערעור יתקבל בחלקו במובן זה שההחלטה השנייה מיום 1.11.21 תבוטל וכן יבוטל סעיף 18 להחלטה הראשונה מיום 15.10.21 הקובע שכונס הנכסים ייקבע את הנוסח הסופי של ההסכם והוא יחייב את הצדדים. התיק יושב לביהמ"ש קמא לצורך הכרעה בשאלת מהות ופרשנות הסכמת המערערת להצעת האיש.
33. בכל הנוגע להוצאות: ערעור זה נדון לפנינו יחד עם ערעור פלילי שהוגש ע"י המערערת בעקבות החלטה שניתנה כנגדה לפי פקודת ביזיון ביהמ"ש. בהתחשב בכך ששני הערעורים של האישה התקבלו, אך האיש הסכים בתום הדיון לקבלת הערעור הפלילי, המשיב 1 יישא בהוצאות ובשכר טרחת המערערת, בסך של 20,000 ₪.
34. הערובה על פירותיה, תושב למערערת באמצעות ב"כ.

______________

נפתלי שילה, שופט

השופטת צילה צפת, סגנית הנשיא – אב"ד:

אני מסכימה.

______________

צילה צפת, שופטת סג"נ – אב"ד

השופטת עינת רביד:

אני מסכימה.

_______________

עינת רביד, שופטת

הוחלט כאמור בפסק דינו של כב' השופט נפתלי שילה.

פסק הדין מותר לפרסום בכפוף להשמטת הפרטים המזהים.

ניתן היום, ב' תמוז תשפ"ב, 01 יולי 2022, בהעדר הצדדים.