ועדת שחרורים בבית הסוהר אש"ל, יו"ר השופט בדימוס משה מכליס: החלטה בבקשה לשחרור מוקדם של אסיר שהורשע בעבירות של איומים וחבלה חמורה (וש"ר 2626-06-22)

<#1#>

החלטה

האסיר מרצה את מאסרו השלישי למשך 32 חודשים בגין עבירות של 2 איומים וחבלה חמורה.

ב"כ המשיבה מתנגד/ת לשחרורו המוקדם של האסיר.

ב"כ המשיבה מגיש/ה ר"פ בעניינו של האסיר.

ב"כ המשיבה מגיש/ה עמדת מטא"ר המתנגדים לבקשה.

ב"כ המשיבה מגישה חמ"ן סודי של שב"ס בעניינו של האסיר, כשהיא מציינת שהיא מגישה ידיעה אחת מתוך כמה ידיעות מאחר ורק היא הרלבנטית.

טוענ/ת ב"כ המשיבה לחומרת העבירות תוך שמציינת את העובדות.

טוענ/ת ב"כ המשיבה כי מהדוח הסוציאלי עולה עובדה כי האסיר זקוק לטיפול בתחום האלימות הכללית וכישורי חיים והוא זקוק להמשך העמקה והשתלבות בטיפול אינטנסיבי.

טוענ/ת ב"כ המשיבה כי האסיר מביע חרטה בעיקר בשל המחיר האישי והמשפחתי

מפנה "כ המשיבה לעמדת רש"א שלא מצאה את האסיר להכנת תוכנית בפיקוחה.

מציינת ב"כ המשיבה כי המשיבה מודעת להחלטת ביהמ"ש העליון.

מפנה ב"כ המשיבה להלכת פרש שלפיה יש להעדיף את עמדת רש"א על פני משקם פרטי.

ב"כ האסיר מציגה מסמכים מביטוח לאומי אודות מצבם בנותיו של האסיר.

טוענת ב"כ האסיר כי האסיר לקח אחריות מלאה על מעשיו והביע חרטה.

טוענת ב"כ האסיר כי האסיר שימש כאסיר השגחה.

טוענת ב"כ האסיר כי שב"ס נתן אמון רב באסיר בשיבוצו במקומות עבודה.

טוענת ב"כ האסיר כי האסיר עבר מס' קב' אגפיות.

טוענת ב"כ האסיר כי המוטיבציה של האסיר לשיקום גבוהה.

טוענת ב"כ האסיר כי יש בכוחה של התוכנית הפרטית לתת מענה לבעיותיו של האסיר.

טוענת ב"כ האסיר שעדיף לשחרר את האסיר תחת התוכנת מאשר להשאירו בכלא בשל מחויבותו לטיפול בבנותיו.

טענה ב"כ האסיר לעניין הפיצוי.

הוועדה שמעה דברים מפי האסיר.

טוען האסיר כי הוא יודע שהוא צריך טיפול בבעיותיו.

טוען האסיר כי הוא ביקש להופיע בפני הוועדה רק בשל רצונו ללוות את בנותיו לכיתה א'.

טוען האסיר כי השילוב שלו במח' ייעודית התעכב בשל כל מיני פעילויות לא נכונות.

אומר האסיר שבשל בנותיו הגיע לוועדה ולא הלך לטיפול.

מאשר האסיר שיש לו הרבה במה לטפל.

באשר להתנהגותו של האסיר בכלא מונחת בפנינו ידיעה מודיעינית אחת של שב"ס מיום 5.10.20, בתקופה שהאסיר ניהל את משפטו ובטרם כניסתו למאסר ביום 29.5.21.

לפיכך אין מקום לתת משקל לידיעה זו והוועדה קובעת כי התנהגותו בכלא ראויה.

באשר למידת מסוכנותו של האסיר לציבור באם ישוחרר מונחות בפני חברי הוועדה חוו"ד שונות.

משטרת ישראל מתנגדת לבקשתו של האסיר בנימוק שלא נבחן ע"י וועדת אלמ"ב.

בעדכון העו"ס מיום 27.7.22 אנו למדים כי ביום 17.7.22 החליטה וועדת אלמ"ב להגדיר את האסיר כאסיר רגיל.

בדוח העו"ס מיום 6.6.22 מציינת העו"ס את הרקע האישי והמשפחתי.

ביחס לעבירה, מציינת העו"ס כי האסיר החל לפתח תובנה לחומרת מעשיו, אך הוא מביע חרטה רק בשל המחיר האישי והמשפחתי.

מעריכה העו"ס כי האסיר זקוק לטיפול בתחום אלימות כללית וכישורי חיים.

מציינת העו"ס כי האסיר שימש כאסיר תומך.

מציינת העו"ס כי מנחה הקב' מעריכים כי האסיר נמצא בתחילת הליך טיפולי וזקוק להמשך העמקה והשתלבות בטיפול אינטנסיבי.

מציינת העו"ס כי האסיר הביע נכונות להשתלב בטיפול מעמיק במח' אלימות כללית.

בעדכון עו"ס מיום 27.7.22 מציינת העו"ס כי הוצע לאסיר להשתלב במח' ייעודית, אך הוא העדיף שלא להשתלב ולהגיע לדיון בפני הוועדה.

מציינת העו"ס: "ניכר כי צריך המשך העמקה בתחום האלימות הכללית".

קצינת החינוך מעדכנת בעדכון מיום 1.6.22, בדוח המנהל, שהאסיר מתקשה לדחות סיפוקים, מגלה תובנה ראשונית כלפי חומרת העבירה והאחריות האישית ועליו להשתתף בקב' נוספות על מנת להעמיק תובנות.

מציינת קצינת החינוך כי הקב' בהן שולב האסיר הן קב' ראשוניות שמטרתן הכנת האסיר לטיפול ייעודי.

רש"א במסמך מיום 5.7.22 חוזרת על מסקנות עו"ס הכלא.

מציינת רש"א כי הקב' האגפיות בהן שולב האסיר הינן קב' הכנה לטיפול הייעודי במח' הייעודית לטיפול באלימות.

גם רש"א מגיעה למסקנה כי נדרשת העמקה של הטיפול.

רש"א לא מצאה את האסיר מתאים להכנת תוכנית שיקום מטעמה.

עיון בתוכנית השיקום הפרטית מלמד כי המשקמת הפרטית מתרשמת כי עולה תמונה טיפולית ראשונית בכלל ובתחום עבירותיו בפרט.

מעריכה המשקמת כי חרטתו של האסיר כנה.

מעריכה המשקמת כי יציאה הדרגתית ומפוקחת לחופש מלא מועילה ביותר לסיכויי השיקום של האסיר.

ביהמ"ש המחוזי בפס"ד ציטט דברים מאת שירות המבחן בעמ' 34.

שירות המבחן מציין כי האסיר ממזער את משמעות מעשיו והתקשה לבחון את השלכותיהם.

שירות המבחן מעריך שההליך המשפטי אינו מהווה גורם המוביל לחשיבה מצידו של האסיר.

שירות המבחן העריך כי קיימת רמת מסוכנות גבוהה להישנות התנהגות עוברת חוק בעבירות אלימות.

מעריך שירות המבחן שרצונו של האסיר הוא להשתלב בטיפול חיצוני בלבד.

ביהמ"ש העליון בערעור על פסה"ד לא מתייחס כלל להליך הטיפולי אלא רק להתנהגותו של האסיר בכלא.

ב"כ המשיבה הפנתה את חברי הוועדה להלכת פרש שקבעה שעל וועדה להעדיף את חווה"ד של רש"א על פני חוו"ד של משקם פרטי בשל העובדה שרש"א היא הגוף המקצועי שנקבע בחוק.

בשורה ארוכה של פס"ד והחלטות וועדה, נקבע מפורשות כי תחילתו של טיפול בין כותלי בית סוהר והמשכו בתוכנית המקדמת את פני האסיר לאחר שחרורו.

אין מקום לקבל גישה שהטיפול הייעודי העיקרי בבעיותיו של האסיר, אלימות, יחל רק לאחר השחרור.

הוצע לאסיר מס' פעמים להשתלב בקב' הייעודית לטיפול באלימות, אך הוא העדיף להתייצב בפני הוועדה כאשר הנימוק היחיד שבצידו הן שתי בנותיו שאמורות להיכנס לכיתה א' בשנת הלימודים הבאה.

גם האסיר עצמו מודע לעובדה כי עליו לעבור הליך טיפולי בבעיית האלימות שלו, אך לטעמו משפחתו ובנותיו קודמות לטיפול.

לאסיר יתרת מאסר ארוכה כך שיש באפשרותו להסכים להצעה להיכנס למח' ייעודית לטיפול באלימות ולקבל את הטיפול שהוא נזקק לו.

נטען רבות על תעסוקתו של האסיר בכלא ועל חווה"ד בעניין זה..

תעסוקה אינה מחליפה טיפול

אשר על כן מגיעים חברי הוועדה למסקנה כי בקשתו של האסיר נדחית.

לאור עמדת האסיר באשר לפרסום שמו –

לפרסם את ההחלטה עם שמו של האסיר.

ניתנה והודעה היום ג' אב תשפ"ב, 31/07/2022 במעמד הנוכחים.