טוען...

ת.פ. 2653-10-21 איוב רבאדי – תקציר גזר דין

  1. הנאשם הורשע, במסגרת הסדר טיעון, על פי הודאתו בכתב אישום מתוקן, בביצוע עבירות של נהיגה פזיזה ורשלנית ברכב (עבירה לפי סעיף 338(א)(1) לחוק העונשין – התשל"ז 1977) והפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו (עבירה לפי סעיף 275 לחוק הנ"ל).

תיאור המעשה

  1. כמפורט בכתב האישום המתוקן, נהג הנאשם בכביש בין עירוני הכולל נתיב נסיעה אחד לכל כיוון ואשר המהירות המירבית המותרת בו היא 80 קמ"ש. במקטעים רבים בכביש זה קיים קו הפרדה רצוף והראות מוגבלת. הנאשם חלף במהירות מופרזת בכביש סמוך ליישוב אמציה שם הבחין בו שוטר אשר נסע בניידת משטרתית סמויה. לאחר שהבחין בו, הפעיל השוטר אור כחול מהבהב על הניידת ואת מערכת הכריזה, אך הנאשם לא נענה להוראות השוטר והגביר את מהירות נסיעתו עד למהירות של כ- 175 קמ"ש. בהמשך החל הנאשם לעקוף כלי רכב שנסעו לפניו בכביש, לרבות כלי רכב פרטיים, משאיות וטרקטור על אף שהיה קו הפרדה רצוף ועל אף ששדה הראיה היה מוגבל מאד בשל עיקולים בכביש.

בהמשך פנה הנאשם לכביש נוסף שאף הוא כביש בין עירוני שבו המהירות המרבית המותרת היא 80 קמ"ש ואף בו נתיב נסיעה אחד לכל כיוון ובמקטעים רבים ישנו קו הפרדה רצוף והראות מוגבלת. גם בכביש זה המשיך הנאשם לנסוע כשהשוטר כל העת דולק אחריו וממשיך, לשווא, להורות לו לעצור והנאשם המשיך לעקוף כלי רכב שנסעו לפניו. כאשר השוטר ניסה להתקרב אל הנאשם, זה הגביר את מהירות נסיעתו והשוטר לא הצליח להתקרב אליו.

בצומת שהיה בהמשך הדרך המתין קצין משטרה בניידת משטרתית נוספת, ניידת גלויה, כאשר הקצין לבוש במדים וכאשר חלף הנאשם בצומת, סימן הקצין לנאשם לעצור. הנאשם לא שעה להוראת הקצין והמשיך לנסוע במהירות ובפראות תוך שמשלב זה, הן הקצין והן השוטר שדלק אחריו קודם, דולקים אחר הנאשם בשתי הניידות ושבים ודורשים ממנו לעצור, אך בשל מהירות נסיעתו של הנאשם ואופן נהיגתו, לא הצליחו להתקרב אליו והנאשם המשיך לנסוע בכביש במהירות ובפראות תוך שהמשיך ועקף כלי רכב שנסעו בפניו בקו הפרדה רצוף. שתי הניידות לא הצליחו להדביק את הנאשם וזה הצליח להימלט לכיוון כביש 6 ונעצר לאחר מספר שעות בכביש אחר דרומית לקריית גת.

הסדר הטיעון

  1. ביום 30.6.22, הודיעו הצדדים כי הגיעו להסדר טיעון אשר כלל את תיקון כתב האישום (מחיקת עובדות משמעותיות והמרת העבירה של סיכון חיי אדם במזיד בנתיב תחבורה לעבירה של נהיגה בפזיזות) והודאת הנאשם בכתב האישום המתוקן. הצדדים הבהירו כי אין הסדר לעניין העונש וכי כל צד יטען על פי מיטב הבנתו.

דיון והכרעה

  1. העבירות בהן הורשע הנאשם חמורות ונסיבות ביצוען חמורות. הנאשם פגע באופן מובהק בביטחון המשתמשים בכביש, כמו גם בביטחונו שלו ובביטחון הנוסע שנסע עמו. מכתב האישום המתוקן עולה, כי הנאשם, למעשה, לאחר שנדרש לעצור על ידי השוטר הראשון, לא רק שבחר שלא להיענות להוראתו ולעצור, אלא אף בחר להגביר את מהירות הרכב עד לכ- 175 קמ"ש (בכביש שבו המהירות המותרת היא 80 קמ"ש) ולהימלט בנהיגה פראית ומסוכנת תוך עקיפת כלי רכב פרטיים, משאיות וטרקטור במספר הזדמנויות שונות, לרבות תוך חציית קו הפרדה רצוף ולרבות במקומות בהם שדה הראייה היה מוגבל והכל תוך התעלמות מכך שהוא מבצע מעשים אלו במפגיע לנגד עיני שוטר הדולק אחריו ומורה לו לעצור ותוך התעלמות מהוראותיו. גם לאחר שחלף בצומת שבו המתין קצין משטרה לבוש מדים אשר עמד ליד ניידת משטרתית גלויה והורה לו לעצור, בחר הנאשם להמשיך באותה נסיעת הימלטות פראית ומסוכנת תוך שמשלב זה ואילך, בחר להתעלם מהוראות השוטרים משתי ניידות שונות שרדפו אחריו, להגביר את מהירותו ולהמשיך באותן עקיפות מסוכנות, והכל תוך התעלמות מהוראות שוטרי שתי ניידות אשר דלקו אחריו והורו לו לעצור, ותוך שבמעשיו גם סיכן את בטחון השוטרים הדולקים אחריו ואת בטחונו.

אין המדובר בעבריין תעבורה שסטה מנתיבו, או ביצע טעות רגעית אחרת בשל היסח הדעת, אלא במי שבאופן מודע ומתוך בחירה מלאה, ועל מנת להגשים את התכלית של הימלטות מידי השוטר ולאחריו השוטר הנוסף, בחר להימלט על דרך נהיגה פרועה ומסוכנת, תוך סיכון ממשי ומוחשי של נוסעי כלי רכב שהיו עשויים להיקלע בדרכו.

דומה כי מעשיו של הנאשם מגלמים את הטענות העולות תדיר ביחס לתחושת הציבור הנורמטיבי בנגב של היעדר משילות ותופעת ה"דרום הפרוע". הנאשם במעשיו אלו, מעבר לפגיעה בביטחון המשתמשים בדרך, פגע גם בתחושת הביטחון האישי של הציבור הסובל מתופעה נפוצה זו, וחש כי כבישי הנגב וחוצות ערי הנגב אינם בטוחים עוד. במעשיו של הנאשם יש גם משום התרסה כלפי שלוחי מערכת אכיפת החוק, וכפועל יוצא מכך כלפי עצם הניסיון להשליט משילות ברחבי הנגב ובחוצות ערי הנגב.

לא ניתן שלא להתרשם מעזות המצח והנחישות שאפיינה את הנאשם נוכח מסלול הנסיעה וכברת הדרך הארוכה שבה נהג. לא ניתן שלא להתרשם מהתעוזה שבאה לידי ביטוי בנכונות לשעוט במהירות כה גבוהה בכביש דו נתיבי, להתעלם מהוראות השוטרים ולבצע עקיפות חוזרות ונשנות לרבות תוך חציית קו הפרדה רצוף או בהעדר שדה ראייה ובשים לב לתנאי הדרך הכוללים עיקולים בכביש והכול מבלי שהיה בנוכחות השוטר ובהמשך גם הקצין הדולקים אחריו ומסמנים לו לעצור בכדי להרתיעו.

לקולת הנאשם נתתי משקל לכך שלא עולה מכתב האישום המתוקן כי היו כלי רכב מולו במהלך אותן עקיפות או כי איזה מכלי הרכב שעקף נאלץ לבצע פעולה (סטייה, בלימה וכיוצ"ב) כפועל יוצא ממעשי הנאשם.

  1. לנאשם עבר פלילי ותעבורתי רלוונטי כדלקמן:

לנאשם שתי הרשעות פליליות קודמות, לרבות בעבירות זהות.

לראשונה נדון הנאשם בשנת 2017 ל- 9 חודשי מאסר בפועל (במאסר של ממש) לאחר שהורשע בביצוע עבירות אלימות.

בהמשך נדון הנאשם ביום 26.12.17 ל- 6 חודשי מאסר בפועל, מאסרים על תנאי ופסילת רישיון הנהיגה בפועל ועל תנאי לאחר שהורשע בעבירות זהות של נהיגה פוחזת של רכב בניגוד להוראות סעיף 338(א)(1), הפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו וכן חבלה במזיד לרכב.

לנאשם 27 הרשעות תעבורה, מרביתן ברירות קנס אך חלקן חמורות. כך למשל לנאשם שתי הרשעות קודמות בעבירות של חציית צומת באור אדום. לנאשם הרשעות קודמות בעבירות של נהיגה ללא רישיון נהיגה מעל 6 חודשים לאחר פקיעתו. ובאמתחתו הרשעות תעבורה נוספות בעבירות של נהיגה במהירות מופרזת, והרשעות תעבורה נוספות בעבירות בעלות רלוונטיות כסטייה מנתיב הנסיעה וכיוצ"ב.

  1. על פני הדברים דומה כי יש צורך של ממש בהכללת שיקולי הרתעת היחיד במסגרת שיקולי הענישה בתוך המתחם, משעל פני הדברים לא רק שעברו מעיד על אדם השב ומסכן שוב ושוב את הציבור במידות שונות של חומרה, באופן נהיגתו, אלא שלא היה בהליכים משפטיים קודמים ובסנקציות עונשיות קודמות בכדי להרתיעו.
  2. מקום בו, ההימלטות מניידות משטרה תוך נהיגה מסוכנת ופרועה מהווה תופעה נפוצה בכבישי הנגב ובחוצות ערי הנגב, שהפכה למעין "מכת אזור", המקימה סכנה של ממש לשלומם הפיזי של המשתמשים בדרכים, הרי שבגדר שיקולי הענישה, על בתי המשפט לדאוג כי תצא בת קול לפיה גרימת סיכון שכזה למשתמשים בדרך על ידי נהיגה פרועה תוך הימלטות מניידות משטרה, הינה התנהלות שמחיר כבד לצידה, תוך תקווה שבהרתעת הרבים יהא בכדי להציל קורבנות פוטנציאליים בנפש. דומה כי הצורך לנסות ולהציל חיי קורבנות פוטנציאליים ופגיעה בנפש, באמצעות הרתעת הרבים, מצדיק העמדת שיקולי הרתעת הרבים בעדיפות גבוהה יותר ביחס לשיקולי שיקום מקום בו אלו רלוונטיים. הדברים יפים מקל וחומר מקום בו נדרשת הרתעת הרבים גם לשם החזרת תחושת הביטחון לתושבי הנגב המלינים על תחושה של היעדר משילות באיזור.
  3. לקולת הנאשם ניתן משקל להודאתו המגלמת נטילת אחריות לצד חיסכון בזמן שיפוטי.

לקולת הנאשם ניתן משקל לנסיבותיו האישיות והיותו אב ל- 3 ילדים, כנטען על ידי בא כוחו, וכנטען על ידי הנאשם עצמו במסגרת דברו לעונש.

לקולת הנאשם ניתן משקל לפרק הזמן שבו היה עצור.

לקולת הנאשם ניתן משקל של ממש לדבריו כי ניצל את התקופה בה שוהה כיום במעצר על מנת לעבור הליך טיפולי, כי ניצל את הזמן שבו שוהה במעצר להשתתף בקבוצות טיפוליות שונות כמו גם את נכונותו לשמש כאסיר תומך לאסירים אחרים.

לקולת הנאשם ניתן משקל לדברי בני משפחתו (במהלך הדיון בבקשה לעיון חוזר) על כי זה ניסה להיטיב את דרכיו ואף השתלב בעבודה.