טוען...

בית משפט לענייני משפחה בראשון לציון

תמ"ש 26727-04-22*** נ' ****

תיק חיצוני:

בפני

כבוד השופטת מירית פולוס

תובעת

***

באמצעות עו"ד שי אבני ו/או יעקב ניב

נגד

נתבעים

  1. ****

2. ***

באמצעות עו"ד דניאל ישראלי ואח'

3. ***

באמצעות עו"ד מרדכי בוטבול ו/או עו"ד ארי גבריאל

החלטה

לפני בקשת התובעת שהוגשה לפי סעיף 6 (ו) לחוק בית המשפט לענייני משפחה, תשנ"ה – 1995 לצירוף הנתבעת 3, חברה שהנה תאגיד בנקאי, להליך.

רקע כללי בקצרה:

  1. התובעת והנתבע 1 הינם ילדיה של המנוחה **** ז"ל (להלן: "המנוחה"). הנתבעת 2 הינה זוגתו לשעבר של הנתבע 1. הנתבעת 3 הינה חברה, תאגיד בנקאי, אצלה הופקדו בחיי המנוחה כספים שלטענת התובעת היו שייכים למנוחה.

  1. טענות התביעה כנגד הנתבעים 1 ו 2 - התובעת טוענת כי הנתבע 1 ניצל את גילה המבוגר של המנוחה ומצבה המתדרדר, על מנת להשתלט על כספיה בסך כולל של 1,100,000 ₪. חלק מהכספים הועברו על ידי הנתבע 1 לנתבעת 2, אשר קיבלה את הכספים על אף שידעה על מצבה הקשה של המנוחה.

  1. לטענת התובעת המנוחה לא היתה כשירה בעת משיכות הכספים שביצע מהחשבון הנתבע 1.

  1. טענות התביעה כנגד הנתבעת 3 – התובעת טוענת כי הנתבעת 3 אפשרה את פעולות הנתבעים 1 ו 2 בניגוד לכללי הבנקאות ובחוסר סבירות. הנתבעת 3 כשלה ולא ניסתה להגן על הקשישה וכספה. לטענת התובעת, הנתבעת 3 לא זיהתה את ההתנהלות החריגה בחשבון, לא עמדה בנהלי הבנק ונהלי חוק איסור הלבנת הון ולא נהגה כפי שמוסד בנקאי סביר היה נוהג בנסיבות העניין.

  1. עילות התביעה – מכתב התביעה עולה אם כן, כי טענות התביעה כנגד הנתבעים 1 ו 2 מבוססות על עילת העושק, טענות התביעה כנגד הנתבעת 3 מבוססות על עילת הרשלנות והפרת חובה חקוקה.

  1. למען שלמות התמונה יצוין כי הנתבע 1 טוען כי אין מדובר כלל בכספים השייכים למנוחה אלא בכספי פיצויים שהתקבלו בגין ויתור על זכות דיירות מוגנת של הנתבע ובתו, אשר התגוררו עם המנוחה, והיו זכאים להמשיך ולגור בנכס כל ימי חייהם.

  1. התביעה הוגשה בתחילה לבית משפט השלום בתל אביב, והועברה לבית המשפט לענייני משפחה, כפי שיפורט בהמשך.

טענות הצדדים בבקשה לצירוף הנתבעת 3 כצד להליך:

טענות המבקשת :

  1. ביום 13.6.22 ניתנה החלטת בית משפט השלום (כב' השופט ר. נבון), לפיה הסמכות בהליך זה נתונה לבית המשפט לענייני משפחה. בהחלטה זו נקבע, כי הסמכות העניינית לדון בתביעה, כולל כלפי הנתבעת 3, הינה של בית המשפט לענייני משפחה. לא ניתן לפצל את כלל הסכסוך וניתנה הסכמתה של הנתבעת 3 לסמכות בית המשפט לענייני משפחה.

  1. הטענות המופנות כלפי הנתבעים והנתבעת 3 צריכות להתברר כמקשה אחת והן פועל יוצא של אותו סכסוך משפחתי.

  1. הנתבעת 3 הסכימה להעברת המחלוקת לבית המשפט לענייני משפחה ואף לא עותרת לפיצול הדיון.

  1. יש לכבד את הכלל "לא יעבירנו עוד" המצוי בסעיף 79 (ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד – 1984.

  1. אי צירוף הנתבעת 3 יוביל לקיום הליך דיוני נוסף באשר לטענות התובעת כלפיה, כאשר גם בהליך זה, יצטרך בימ"ש לשמוע את אותם העדים ולתן החלטות באותן המחלוקות.

טענות הנתבעים 1,2:

  1. הנתבעת 3 פעלה באופן סביר, המצופה מכל בנק וככל הנראה גם בהתאם להוראות הדין. על כן, לא ברור מה התועלת בצירופה להליך.

  1. יתר טענות התובעת כלפי הנתבעת 3, כמו טענותיה כלפי הנתבעים 1,2 הן דלות וקלושות.

  1. הנתבעים מותירים את ההכרעה בבקשה לצירוף הנתבעת 3 לשיקול בית המשפט.

טענות הנתבעת 3:

  1. הנתבעת 3 מתנגדת לצירופה כצד להליך.

  1. סלע המחלוקת הינו כשרותה המשפטית של המנוחה, עובר לפטירתה.

  1. הטענות המופנות כלפי נתבעת 3 יכולות להתברר רק לאחר בירור המחלוקות העובדתיות בעניינה של המנוחה, והנתבעת 3 אינה יכולה לתרום דבר במחלוקות אלה.

  1. הנתבעת 3 שורבבה לכתב התביעה במטרה לתור אחר כיס עמוק.

  1. בין התובעת והנתבע 1 הליכים קודמים ולפיכך הם מתמצאים במסכת העובדתית ובקביעות בית המשפט בנוגע לנושאים עובדתיים, דבר המקנה לתובעת ולנתבע 1 יתרון דיוני מובהק על פני הנתבעת 3 וצירופה להליך יגרום לפגיעה בזכויותיה.

  1. קביעת השופט נבון היתה, כי לבית המשפט לענייני משפחה מסורה הסמכות העניינית להכריע במחלוקת. הנתבעת 3 איננה חולקת ואיננה טוענת להעדר סמכות עניינית של בית משפט זה. הסמכות האם לצרף לתובענה צד שאינו בן משפחה מסורה לידי בית המשפט לענייני משפחה בלבד.

  1. באשר להוראות סעיף 79 (ב) לחוק בתי המשפט, הוראות החוק מתייחסות לעצם העניין ואינן מתייחסות בהכרח לזהות הצדדים בהליך.

  1. אין נחיצות בצירוף הנתבעת 3 משאינה יכולה לתרום דבר לבירור המחלוקות העובדתיות. נחיצות הנתבעת 3 בהליך זה, אם בכלל, יכול שתהא רק לאחר שתתברר המחלוקת העובדתית בין התובעת לנתבע 1.

דיון והכרעה:

  1. סעיף 6 (ו) לחוק בית המשפט לענייני משפחה, תשנ"ה -1995 קובע כדלקמן:

" בית המשפט לענייני משפחה רשאי לצרף לתובענה מי שלצורך בירור התובענה והכרעה בסכסוך נדרש שיהיה צד לה, יהא נושא התובענה או שוויה אשר יהיה".

  1. שיקול הדעת האם לצרף בעל דין שאינו בן משפחה נתון לבית המשפט לענייני משפחה. בית המשפט ישקול האם קיימת נחיצותו של צד ג' לבירור התובענה והכרעה בה. ראה בספרם של כב' השופט שוחט ועו"ד שאוה "סדר הדין בבית המשפט לענייני משפחה" (עמוד 256):

" הגישה הכוללנית-אינטגרטיבית של המחוקק בחקיקת החוק, והמוצאת את ביטויה גם בסעיף 6(ו) לחוק, להביא לידי פתרון כולל של הסכסוך גם אם צדדים שלישיים שאינם בני משפחה מעורבים בו, אינה צריכה לבוא על חשבון הפגיעה בעניינו של אותו צד. לפיכך השימוש בסמכות הצירוף על פי סעיף 6 (ו) לחוק צריך להיעשות במקרים מתאימים שבהם ללא הצירוף אי אפשר לברר את התובענה ולהכריע בסכסוך. הלכה למעשה בית המשפט לענייני משפחה מצרף בדרך כלל צדדים שלישיים שאינם בני משפחה בצמצום ובמשורה". (ההדגשה של הח"מ).

  1. באשר לצירוף תאגידים וצדדים בעלי אופי "עסקי", ראה דברי כבוד השופט י' דנציגר בבעמ 6975/12 ב.ח.מ.ח ניהול ואחזקות בע"מ נ' עו"ד עופר שפירא כונס נכסים:

" כשלעצמי סבורני - מבלי לקבוע מסמרות בשאלה אם יש לנקוט בעניין זה בגישה א- פריורית של צמצום אם לאו- כי תכליתו של החוק מחייבת שתאגידים וצדדים בעלי אופי "עסקי", אשר אינם בבעלות או ניהול של מי מבני המשפחה ואשר נקלעו לסכסוך בין בני המשפחה בעקיפין, לא יצורפו בקלות לתובענה שמתנהלת בבית המשפט לעניין משפחה, אלא רק במקרים שבהם יהיה בצירופם כדי לייעל את בירור מכלול הסכסוכים בין הצדדים" (ר' סעיף 11 להחלטה, ההדגשה של הח"מ).

  1. בעניין דנן, לא ניתן לחלוק על כך שצירוף הנתבעת 3 אין בו כלל בכדי ליעל את בירור הסכסוך בין בני המשפחה. ההיפך הוא הנכון.

  1. כאמור מעלה, התביעה מציגה עילות תביעה שונות ונפרדות כנגד כל אחד מהנתבעים, כמו גם מסכת עובדתית נפרדת שיהיה צורך לברר. כנגד הנתבעים 1ו 2 ובפרט כנגד הנתבע 1, נטענת טענת עושק של המנוחה. כנגד הנתבעת 3 נטען כי הפרה נהלי בנקאות, הפרה את הוראות חוק איסור הלבנת הון והתרשלה.

  1. בירור המחלוקת כנגד הנתבעת 3, מחייב צלילה לחוקים ונהלים מתחום הבנקאות ובירור השאלה אם אלו הופרו, סוגיות שכלל אינן רלוונטיות לצורך בירור המחלוקת מול הנתבעים 1 ו 2. כמו כן, יהיה צורך להכריע בסוגיית הרשלנות, בהסתמך על מסכת עובדתית וטיעונים משפטיים מתאימים לחובות זהירות של בנק.

  1. ברור אם כן שצירוף הנתבעת 3 צפוי לסרבל את בירור התביעה ולא לייעלה, כפי שדורשת הפסיקה בעניין סעיף 6 (ו) לחוק כתנאי לצירוף בעל דין שאינו בן משפחה להליך בבית המשפט למשפחה. ברור גם שצירוף הנתבעת 3 אינו נדרש לצורך הכרעה במחלוקת בין התובעת לבין הנתבעים הנוספים, כפי שדורש סעיף 6 (ו) לחוק בלשונו הברורה, כתנאי לצירוף. וכי מה בין טענות על הפרת חובה חקוקה ורשלנות של בנק לבין הטענות בעניין עושק קשישה על ידי בנה?

  1. עוד ברור שראשית יהיה צורך להכריע במחלוקת אם בכלל נעשקה המנוחה על ידי הנתבעים 1 ו 2 ואם הכספים היו שייכים למנוחה או לבן. רק אם תתקבל התביעה כנגד הנתבעים 1 ו 2, יהיה מקום לבחון אם היה על הנתבעת 3 לפעול לפי חובות זהירות כלפי התובעת או לפי נהלים בנקאיים מחייבים כלשהם ואם הפרה חובותיה, אם לאו.

  1. עולה אם כן כי הסרבול בניהול ההליך ברור ויחייב ניהול ההליך בשני שלבים ובנפרד. כאמור – אין מדובר באותן טענות, אין מדובר באותן עילות תביעה ובאותה מסכת עובדתית.

  1. באשר לטענת התובעת כי יש להורות על צירוף הנתבעת 3 בשל הכלל "לא יעבירנו עוד" הקבוע בסעיף 79 (ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד - 1984, הרי שאינני סבורה כי זה חל בענייננו, כמפורט להלן:

  1. ראשית – אין בכוונת בית משפט זה להעביר את התביעה כנגד הבנק לבית משפט אחר. מלכתחילה, נכרכה התביעה כנגד הנתבעים 1 -2 וכנגד הנתבעת 3 בכתב תביעה אחד שהוגש לבית משפט השלום. לא ניתן לפיכך להעביר בנפרד את המחלוקת כנגד הבנק, שכן אין בפני כתב תביעה נפרד כנגדו.

אם סבורה התובעת כי קיימת לה עילת תביעה כנגד הבנק, תגיש כתב תביעה נפרד כנגדו בבית המשפט המוסמך.

בית משפט זה אינו יכול ממילא להעביר מחצית תובענה, ומכאן, הכלל "לא יעבירנו עוד" אינו רלוונטי.

  1. שנית – העובדה שהתובעת שגתה מלכתחילה והגישה לבית משפט השלום תובענה אחת הכוללת טענותיה נגד בני המשפחה (שהסמכות לדון בתביעה נגדם לבית משפט זה) ונגד הבנק (שהסמכות לדון בתביעה נגדו לבית משפט אחר), לא יכולה לפטור אותה מלפעול לפי סעיף 6 (ו) לחוק בית המשפט לענייני משפחה.

מרגע שהועבר ההליך לבית משפט זה, יש לפעול לפי סעיף 6 (ו) לחוק ולהגיש בקשה לצירוף בעל דין שאינו בן משפחה.

בקשה לפי סעיף 6 (ו) לחוק כלל לא הוגשה לבית משפט השלום, ממילא לא הוכרעה וממילא ההכרעה אינה בסמכות בית משפט השלום.

  1. לבסוף – בית משפט השלום ציין בהחלטתו על העברת ההליך, כי סעיף 6 (ו) לחוק בית המשפט לענייני משפחה מאפשר לבית המשפט לענייני משפחה לצרף צד דרוש להליך (ראה בסעיף 16 להחלטתו) ואף הדגיש הדברים באותיות דגושות. כלומר – גם לבית משפט השלום לא היתה כוונה להכריע בסוגיה שהסמכות להכרעה בה נתונה לבית משפט זה, סוגיית הסמכות לא נעלמה מעיניו, מה גם שכאמור כלל לא הוגשה בפניו בקשה לפי סעיף 6 (ו).

  1. נוכח כל האמור, לא מצאתי להיעתר לבקשת התובעת לצירוף צד ג' להליך שבפני.

  1. כתב התביעה יתוקן ויושמטו ממנו הטענות כנגד הנתבעת 3 בתוך 20 יום.

  1. התובעת תשלם לנתבעת 3 בעבור הוצאותיה בהליך זה סך של 4,000 ₪, אשר ישולמו בתוך 30 יום מהיום שאם לא כן יישא הסכום הפרשי ריבית והצמדה כחוק.

  1. המזכירות תשלח החלטתי לצדדים.

  1. מותר לפרסום ללא פרטים מזהים.

ניתנה היום, כ"ב אלול תשפ"ב, 18 ספטמבר 2022, בהעדר הצדדים.

9 מתוך 9