מספר בקשה:8 | |||
בפני | כבוד השופטת הדס גולדקורן | ||
מבקשת | ל' | ||
נגד | |||
| 1. א' 2. ת' 3. י' 4. ה' 5. ה' 6. יורשי א' ז"ל | ||
| |||
החלטה |
1. א' (להלן – המנוח) נפטר ביום 5.9.2006. בימי חייו הוא ערך שתי צוואות. האחת, ביום 7.6.1998 (להלן – הצוואה הראשונה), והשנייה, ביום 4.3.2004 (להלן – הצוואה השנייה). בצוואה הראשונה הוא קבע שחלקה ... בגוש ... שבבעלותו תעבור לאחר מותו לילדיו א', י' א', ה' ות'; חלקה ... בגוש ... תעבור לה'; חלקה ... בגוש ... תעבור לא', י', א', ה', ה' ות'; חלקה ... בגוש ... תעבור לת'; וחלקה ... בגוש ... תעבור לא', י', א' וה'.
על הצוואה השנייה הוא חתם בפני עורך דין ונוטריון סעיד פטימי, ובה הוא קבע שחלקה 41 הנ"ל תעבור לא', י', א', ה' ות'; חלקה 27 הנ"ל תעבור לה'; חלקה 38 הנ"ל תעבור לת'; חלקה 8 הנ"ל תעבור לא', י', א', ה', ת' וה'; וחלקה 12 הנ"ל תעבור לא', י', א' וה'. כן הוא קבע בחלקה זו תופרש דרך מעבר ויתרתה תחולק באופן ששני החלקים המזרחיים יימסרו לא' ולי', ואילו שני החלקים המערביים יימסרו לא' וה'.
צו מתוקן של קיום הצוואה השנייה ניתן ביום 23.12.2010.
2. בנותיו של המנוח, ל', ה' וה' הגישו ביום 11.3.2021 נגד א', ה', ה', ת', י' וחלק מיורשיו של א', שנפטר אף הוא) בקשה לביטול הצוואה השנייה. בבקשה הן טענו שהצוואה השנייה נערכה תחת השפעה בלתי הוגנת ואף זויפה, וכי העמוד השני של הצוואה זויף והוחלף. הן טענו כי רק בחודש נובמבר 2020 נודע להן דבר קיומה של צוואה זו ושל הבקשה לקיום צוואה. הן הוסיפו וטענו שהצוואה נערכה כאשר המנוח לא ידע להבחין בטיב הצוואה לאור מצבו הבריאותי. לטענתן, ימים ספורים לפני פטירתו, הוא ציווה בפני אחיהן כי אף לשתי הבנות יינתנו לאחר מותו חלקים המגיעים להן. תביעתן נתמכה בחוות דעת של מומחה לכתבי יד.
3. ביום 3.2.2022 (קרוב לשנה לאחר הגשת הבקשה לביטול הצוואה השנייה) הגישה הבת ל' בקשה לצו מניעה זמני שיסור על הנתבעים לבצע דיספוזיציה בחלקה 8 הנ"ל. הנתבעים התנגדו לבקשה, תוך הדגשת טענת השיהוי וטענה כי תכליתה של הבקשה הינה לפגוע בהליכים מתקדמים של תכנון וחלוקה של חלקה 8.
4. דיון בבקשה במעמד הצדדים התקיים ביום 14.3.2022. בא כוח התובעת שהגישה את הבקשה לסעד הזמני הסביר כי בחלקה 8 רק א' תפס 600 מ"ר מתוך 18 דונם של שטח החלקה, וכי שאר הנתבעים עורכים ביניהם הליך של חלוקה, אותו הוא מבקש לעצור.
5. אחד הפרמטרים למתן סעד זמני הינו תום לב, במסגרתו תיבחן אף סוגיית השיהוי. בענייננו, מדובר בצו קיום צוואה משנת 2010 ובתביעה שהוגשה 11 שנים לאחר מכן. יתרה מזאת, אף שהתביעה הוגשה בחודש מרץ 2021, המתינה התובעת-המבקשת עד פברואר 2022 בהגשת הבקשה הנוכחית. בגוף הבקשה ובדיון שהתקיים בפניי לא ניתן הסבר משכנע לשיהוי ארוך זה. לא הוסבר מדוע רק בחלוף 16 שנים מפטירת המנוח התעוררו התובעות לתבוע את זכויותיהן, ומדוע לא ביקשו את הסעד הזמני בסמוך להגשת התביעה. לאור השיהוי הרב, אני דוחה את הבקשה לסעד הזמני. סוגיית ההוצאות תבוא לביטוי בפסק הדין.
ניתנה היום, י"ז אדר ב' תשפ"ב, 20 מרץ 2022, בהעדר הצדדים.
