בית משפט לענייני משפחה בבאר שבע | |
תלה"מ 2732-06-19 פלוני נ' פלונית תלה"מ 3444-11-19 פלוני נ' פלונית | |
בפני | כבוד השופטת, סגנית הנשיא רותם קודלר עיאש | |
תובע | פלוני ת"ז ********* | |
נגד | ||
נתבעת בעניין הקטינים: | פלונית ת"ז ******* ע"י ב"כ עו"ד ערן כהן 1. א' ת.ז ******** ילידת ******* 2. ב' ת.ז ******** יליד ******* באמצעות האפוטרופא לדין עו"ד אלה שינפלד | |
פסק דין |
פסק דין זה מסיים את ההליכים בשני התיקים שבכותרת, תביעה למזונות (תלה"מ 2732-06-19) ותביעה למשמורת (בתלה"מ 3444-11-19) שהוגשו ע"י התובע בעניין שני ילדיהם המשותפים של הצדדים, א' ו-ב', קטינים כבני 11 ו-9 וחצי (להלן: "הקטינים").
במסגרת ההליכים שבכותרת הוגשו תסקירים ע"י עו"ס ורכזת ס"ד מהמחלקה לשירותים חברתיים בב"ש ודיווחים ע"י עו"ס לס"ד ומונתה אפוטרופא לדין לקטינים.
יצוין כי התביעות הוגשו ע"י התובע בעקבות שינוי נסיבות שחל במגורי הקטינים על רקע מצבה הנפשי של הנתבעת באותה עת ואשפוזה מספר פעמים בבי"ח פסיכיאטרי ובתחילת ההליכים הצדדים הסכימו כי הקטינים יעברו, באופן זמני, למשמורת התובע אשר אין חולק כי מסתייע בהוריו (להלן: "הסבים").
במהלך ניהול ההליך, כפי שפורט בהרחבה בתסקירים ובדיווחי עו"ס לס"ד, הנתבעת חזרה לנהל אורח חיים שגרתי ושבה לתפקד כאמא על כל הנובע מכך. העו"ס המליצה להחזיר את הקטינים למשמורת הנתבעת, אך בפועל הקטינים החלו באופן הדרגתי לחלק את זמנם בין שני בתי הוריהם ובבית הסבים.
אף שנקבעה אחריות הורית משותפת ומתווה של חלוקת זמני שהות שווים וכך גם מתקיים בפועל וחרף עמדת האפוטרופא לדין כי הקטינים הסתגלו למציאות העכשווית והמצב הנוכחי מטיב עמם, הצדדים עמדו על ניהול ההליך עד תום.
שמיעת הראיות התקיימה ביום 1.11.2021 ואחרון הסיכומים הוגש ביום 20.3.2022 (התובע לא הגיש סיכומים והוגשו סיכומים מטעם הנתבעת והאפוטרופא לדין).
רקע
נישואי הצדדים הותרו ביום 26.3.2015.
בסעיפים 3-5 להסכם נקבע כי הקטינים יהיו במשמורת הנתבעת וזמני שהות של הקטינים אצל האב יתקיימו פעמיים בשבוע למשך שלוש שעות ובכל סוף שבוע שני. כן נקבע כי התובע ישלם למזונות כל קטין את הסך של 1,450 ₪ לחודש ובסה"כ 2,900 ₪ לחודש.
במתווה שנקבע הקטינים ישהו הלכה למעשה, בשבוע אחד חמישה ימים אצל האם ויומיים אצל האב ובשבוע לאחריו, חמישה ימים עם האב ויומיים אצל האם.
כן נקבע כי אין מניעה כי במועדים שבהם הקטינים אמורים לשהות אצל האב במהלך השבוע ישהו גם אצל הסבים (הוריי האב).
טענות הצדדים
א. ברישא לכתב התביעה בתלה"מ 2732-06-19 התובע מציין כי תביעת המשמורת מוגשת "בשל שינוי נסיבות קיצוני במצבה של הנתבעת וכן חוסר יכולתה להיות אם משמורנית על הקטינים".
ב. התובע מתייחס בעיקר לתפקודה ההורי של הנתבעת בתקופת אשפוזה בבי"ח לבריאות הנפש. לטענתו, במכתב השחרור מביה"ח צוין כי הנתבעת סובלת מתסמינים המצביעים על סכיזופרניה. כן טען התובע בכתב התביעה כי הנתבעת חזרה לצרוך סמים מסוג קנאביס והביע דאגה מעצם המחשבה שהקטינים ישהו עמה לבד, במצב פסיכוטי ודכאוני.
ג. בתצהיר עדותו הראשית (הוגש ביום 19.10.2021) התובע טוען כי גם כיום הוא רואה התנהגויות וחוסר מסוגלות הורית אצל הנתבעת.
ד. התובע מתאר מספר אירועים שאירעו לכאורה וקשורים בעיקר לחוסר שביעות רצון מהזנת הקטינים ולבושם בבגדים מלוכלכים שלא תואמים את עונת השנה. כל אלה מעידים לטענתו, על הזנחת הקטינים.
ה. עוד טוען התובע כי בעת שהותם אצל אמם, הקטינים מתנהלים כאילו הם נמצאים בבית לבדם ולטענתו, מספרים כי הנתבעת מסתגרת בחדרה ונועלת את הדלת, כאשר הקטינים מתקשרים אליו באופן קבוע לצורך "פתרון בעיות" ואינם פונים לאמם.
טענות בתביעת המזונות
ו. בכתב התביעה נטען כי הכנסת הנתבעת גבוהה פי 2.5 מהכנסת התובע, צוין כי הכנסת התובע מעבודתו ***** ***** עומדת ע"ס 13,000 ₪ לחודש ואילו הכנסת הנתבעת בתקופת הנישואין עמדה על סך 27,000 ₪ נטו בממוצע לחודש.
בתצהיר המשלים נטען כי הכנסתו הממוצעת של התובע במהלך שבעת החודשים שקדמו להגשת התצהיר עמדה על סך של 12,321 ₪ לחודש וכן מצהיר כי מקבל קצבת מל"ל בגובה 242 ₪ לחודש.
ז. לטענת התובע, התשלומים הנוספים המפורטים בתלושי השכר שלו הם עבור עבודות בשכר שמבצע מעבר לשעות העבודה על מנת להגדיל את הכנסותיו לכלכל ילדיו בכבוד. התובע מציין כי במסגרת תלוש השכר מקבל החזרים עבור הוצאות קייטנות של הקטינים ומלגת חינוך המשולמת בתחילת כל שנה.
ח. התובע טען בכתב התביעה כי בבעלות הנתבעת דירה בשווי 1.4 מיליון ₪, תכולת דירה ורכב פרטי, בעוד שהוא נעדר נכסים ונאלץ לשכור דירה.
ט. בכתב התביעה פורטו הוצאות הקטינים לא כולל מדור והוצאות אחזקת המדור והועמדו על סך 7,500 ₪ לחודש. התובע עתר לחיוב הנתבעת בהוצאות הקטינים לרבות הוצאות מדור בשיעור 35% משכ"ד.
י. התובע פרט בתצהירו המשלים מיום 11.10.2021 הוצאות אישיות, לרבות תשלום לאמו בגובה 1,000 ₪ לחודש עבור עזרה עם הקטינים בגובה 13,700 ₪ לחודש.
א. הנתבעת מציינת ברישא לסיכומיה כי מדובר בשתי תביעות סרק שהוגשו בניסיון להפחית את דמי המזונות שנקבעו בהסכם הגירושין בכסות של תביעה ל"משמורת" קטינים וזאת במקום לעטוף את הקטינים באהבה וחמלה בשעתם הקשה, עת אמם שוהה באותה שעה בבי"ח בשל משבר נפשי חולף.
ב. הנתבעת טוענת כי מאז גירושי הצדדים ועד לחודש אפריל 2019 גידלה את ילדיה באהבה גדולה ודאגה מתמדת לכל צרכיהם ומחסורם.
ג. הנתבעת טוענת כי במהלך אשפוזה בבי"ח לבריאות הנפש בחודשים אפריל- יוני 2019
עמדה על כך שיתקיימו מפגשים עם הקטינים לפחות פעמיים בשבוע ובסופי שבוע שבהם שוחררה מבי"ח.
ד. לטענת הנתבעת, בתאריך 9.9.2019 שוחררה מבי"ח, אז פנתה לתובע מספר פעמים על מנת להסדיר את עניין זמני השהות של הקטינים אצלה, אך הופתעה לגלות כי התובע הפך את עורו והחל לכנותה "משוגעת" בנוכחות הקטינים.
ה. הנתבעת טוענת כי התובע מעביר את האחריות לגידול ילדיו להוריו ותולה יהבו "במצבה הרפואי הראשוני" חרך האישורים הרבים וחוות דעת שהוגשו לתיק והמליצו על חזרת הקטינים לשגרת חייהם אצל אמם.
ו. הנתבעת מתייחסת בסיכומיה להמלצת עו"ס לס"ד כי הקטינים יעברו למשמורתה ומציינת כי לאורך כל ההליך דאגה להעביר מסמכים רפואיים המעידים על מצבה, שבהם צוין כי "חזרה להיות אם במשרה מלאה, תשרת את טובת ילדיה ואת טובתה".
טענות בתביעת המזונות
ז. הנתבעת טוענת כי קצבת הילדים עדין מופקדת בחשבון הבנק של התובע וכך גם המענקים השנתיים להם זכאים הקטינים מהמל"ל או מכל גורם אחר.
ח. הנתבעת טוענת כי בכל הקשור לכספים התובע מתנהל בחשאיות. כך, לטענתה, התובע לא צרף אסמכתאות ביחס לחשבון הבנק המשותף שלו ושל בת זוגו וכך, לא שינה כתובת מגוריו ב**** (על אף שעבר להתגורר ב****) על מנת לקבל הטבות מס ולא חתם על הסכם שכירות בגין דירת מגוריו ב**** ביחד עם בת זוגו.
ט. הנתבעת טוענת כי היא עובדת במרפאת *****- שירותי בריאות ומשתכרת 17,680 ₪ בממוצע לחודש וכן עובדת במרפאת ***** פרטית ומשתכרת סך של כ-700 ₪ לחודש. בתצהירה המשלים שהוגש מטעם הנתבעת ביום 4.10.2021 טענה כי החליטה לסיים את עבודתה במרפאה הפרטית. כן מציינת הנתבעת כי מקבלת גמלה בגובה 1,600 ₪ לחודש מחברת ביטוח כלל בגין אובדן כושר עבודה.
י. הנתבעת פרטה בתצהירה המשלים את הוצאותיה בגין משכנתא, הלוואות, הוצאות אחזקת בית, כלכלה והוצאות מחיה בסכום כולל של כ-14,000 ₪ לחודש.
א. האפוטרופא לדין הגישה סיכומים ביום 20.3.2022 לאחר ביקור בית ושיחות עם הקטינים.
ב. האפוטרופא לדין נותרת בעמדתה כי המצב הנוכחי מטיב עם הקטינים חרף הסכסוך המשפטי בין ההורים ומציינת כי בתפיסת עולמם של הקטינים, יש להם שלושה בתים ושני הוריהם אחראים עליהם. הקטינים עוברים בין הבתים בצורה טובה וחופשית, כשהם מצוידים בכל הציוד הנדרש ויודעים מתי ומי אחראי עליהם.
ג. האפוטרופא לדין מציינת כי הקטינים שוהים רוב הזמן בבית האם ובבית הסבים ושוהים אצל האב בעיקר בסופי שבוע.
ד. האפוטרופא לדין מתרשמת כי חרף המחלוקות הקשות בין ההורים, הקטינים מצליחים לגדל את הקטינים ברוח אחידה ומצב הקטינים טוב יותר בהשוואה לתחילת ההליך, כאשר התקשורת בין ההורים טובה ובעיקר לטובת הקטינים ונראה כי שני ההורים רואים את טובת ילדיהם כנגד עיניהם.
ה. לסיכום, האפוטרופא לדין סבורה כי יש להותיר את זמני השהות במתכונת הנוכחית ולפאשר להורים לגדל יחד ילדיהם, שכן נראה כי הם עושים עבודה טובה. כן סבורה כי משפחת ******* יכלה לחלוקת אחריות הורית משותפת בתמיכה הסבים (הוריי האב).
תביעת האב למשמורת (תלה"מ 2732-06-19)
ראה: בע"מ 27/06 פלוני נ' פלונית (פורסם במאגרים האלקטרוניים).
בע"מ 10060/07 פלונית נ' פלוני (פורסם במאגרים האלקטרוניים).
יפים לעניין זה הם דבריו של כבוד השופט שאול שוחט בעמ"ש (ת"א) 13008-02-21 א' ק' נ'
מ' ע' ק':
" ניצנים לשינוי זה, גם בחקיקה, אמנם בחקיקת המשנה, אנו מוצאים בתקנות המשפחה החדשות – תקנות בית המשפט לענייני משפחה (סדרי דין), התשפ"א- 2020. בתקנה 15(א) לתקנות אלה, שכותרתה "סעדים בשל תובענות שונות", אשר קובעת את החובה להגיש תובענה נפרדת בשל כל אחד מהעניינים שמפורטים בתקנה, נקבע בתקנת משנה (3) כי, גם "תובענה בעניין קטין לרבות בקשה להסדר שנושאה זמני שהות, חינוך... וגו'" תוגש בנפרד.
בתקנה זו נפקד מקומה של ה"משמורת" שהופיעה בתקנה 258ז לתקנות הישנות, שעסקה באותו נושא שנוסחה "תובענה בעניין קטין שנושאה זכויות משמורת... וגו'".
לפיכך, במסגרת הנורמטיבית הקיימת כיום, אציע להימנע מקביעת הורה זה או אחר כמשמורן. תחת זאת יש לשאוף לכך, שההסדרים שנקבעים על ידי בית המשפט, בכל הנוגע לאחריות ההורית ולהסדרי השהות יהיו כאלה שיאפשרו את מימוש האחריות ההורית, שמבוטאת כיום במושג האפוטרופסות (ויש מי שמכנה זאת "משמורת משפטית משותפת") של שני ההורים, בצורה המטיבה ביותר,
מבחינת טובתו של הקטין. במסגרת ההסדרים שייקבעו ייתן בית המשפט את דעתו, באותם מקרים בהם יהא נכון לעשות כן, על זהותו של מי מההורים כ"הורה אחראי" לקבלת אותן החלטות שהן "טפלות או אינהרנטיות" ושנוגעות לטיפול השגרתי והיומיומי בקטין, אליהן מכוון הש' שילה. "
התסקירים הינם חוות דעת המעניקים למונח העמום "טובת הילד" ממשות ותוכן קונקרטי.
לעו"ס לס"ד הכלים, הניסיון והמומחיות המקצועית לבחון את השאלות המתעוררות כאשר הקטינים נמצאים חוצץ בין שני ההורים הניצים, ועל כן בהעדר ראיות בעלות משקל לסתירת האמור בחוות דעת של המומחים, בית המשפט ייטה לאמץ את ממצאי חוות הדעת ומסקנותיהם (ר' בענייו זה ר"ע 4575/00 פלונית נ' אלמוני וכן ספרו של פרופ' שיפמן פנחס "דיני המשפחה בישראל" כרך ב' עמוד 220).
א. עורכת התסקיר עו"ס לס"ד הגב' אורית פורמן (להלן: "עורכת התסקיר") מציינת כי מכירה את המשפחה מספר שנים, מציינת כי המשפחה חוותה משברים קשים סביב הגירושין ומחלת הנתבעת אשר בתקופת אשפוזה הקטינים עברו למשמורת האב בהסכמת ההורים, אך עם שחרורה, הנתבעת פנתה לע"ס לס"ד בטענה כי האב לא מאפשר לה לפגוש את ילדיה באופן עצמאי והיא נפגשת עמם רק בנוכחות האב או הוריו, בבית הסבים.
ב. עו"ס לס"ד כותבת כי עדכנה את בית המשפט במסגרת תסקירים שהוגשו במהלך ניהול ההליך כי החלה הטבה במצבה של הנתבעת ועל פי אישורים רפואיים שהגיעו לעיונה, הנתבעת נמצאת במצב נפשי מאוזן מתמיד וממשיכה להגיע לביקורת אצל פסיכיאטרית ואף פסיכולוגית בבריאות הנפש.
ג. עו"ס לס"ד מתייחסת למכתב רפואי של פרופ' ***** מיום 14.6.2020 לפיו הנתבעת נמצאת במצב תקין, ללא עדות למצב פסיכוטי, ללא עדות להחמרה אפקיטיבית מאג'ורית כלשהי ויש לה תובנה מלאה למצבה ובוחן מציאותה תקין לחלוטין, כשאין מניעה כי תשוב להיות אם. כן מציינת עו"ס לס"ד כי עולה ממכתבה של גב' *****, פסיכולוגית קלינית בבריאות הנפש מיום 21.6.2020 כי הנתבעת נמצאת בטיפול פסיכולוגי כשנה, מגיעה לפגישות באופן עקבי ועוברת תהליך של הכרה והתמודדות עם מחלה, יחד עם חזרה לתפקוד וחיזוק עוגנים פנימיים וחיצוניים. כן צוין כי הנתבעת לוקחת אחריות בכל מישורי חייה ומגלה מוטיבציה להתפתח למרות מחלתה וניכר רצונה להתקרב לילדיה, היא רואה את טובתם לנגד עיניה ועולה בטיפול תסכול, כאב והחמצה על המרחק הכפוי ביניהם. עוד צוין כי הנתבעת אינה סובלת מסימפטומים פעילים של המחלה, שוללת אובדנות ובעלת בוחן מציאות ושיפוט תקינים. עו"ס לס"ד כתבה כי הפסיכולוגית מאמינה כי להיות אם במשרה מלאה תשרת את טובת הנתבעת ואת טובת ילדיה.
ד. עורכת התסקיר כותבת כי על אף האמור בסיכומים הרפואיים אודות הנתבעת, בשיחה עם התובע הוא חזר, פעם אחר פעם, כי הנתבעת "עדין לא בריאה ולא יכולה להיות אמא" והתקשה לקבל הבהרתה של עו"ס לס"ד כי לא ניתן להתעלם מעמדת אנשי רפואה כי מצבה של הנתבעת הוא מאוזן ואין מניעה כי הילדים ישובו להיות בחזקתה.
ה. עורכת התסקיר מציינת כי לאב טענות חוזרות ונשנות כי האם לא מקפידה במקלחות הילדים ובהכנת אוכל מבושל ומגוון וכי האב מכחיש בתוקף כי מבקש משמורת ילדיו על מנת לא לשלם מזונות. האב טוען כי רוצה לגדל את ילדיו בצורה ראויה וטובה ביותר.
ו. עורכת התסקיר שוחחה עם האם שציינה כי הביקורים עם ילדיה הם טובים והילדים שמחים לשהות בביתה. האם טענה כי הילדים משתפים אותה ששמעו מאבא אומר עליה "אמא גרועה" והיא טוענת שמרגיעה אותם על מנת לא שלא לערב אותם במאבקי הכוח בינה לבין האב. האם ציינה בפני עורכת התסקיר כי האב מנסה בכל פעם להקטין אותה כאם, כדמות משמעותית בחיי הילדים.
ז. עורכת התסקיר שוחחה עם הקטינים אשר כל אחד בדרכו שיתף כי אוהב לבקר את אמו ומבקש לחזור להתגורר עמה.
ח. עורכת התסקיר מציינת כי אין ספק ששני ההורים אוהבים את הילדים ורוצים שיגדלו באופן תקין. עו"ס לס"ד כותבת כי כעת, על פי גורמים רפואיים המלווים את האם, היא נמצאת במצב מאוזן, יציב ואין שום מניעה שהיא לא תקבל את הילדים לחזקתה. לפיכך, עו"ס לס"ד ממליצה על משמורת לאם וקביעת זמני שהות בין האב לבין הקטינים.
התובע מתעלם מעמדת הגורמים הרפואיים ומדיווחי עו"ס לס"ד וכן ממציאות חייהם של הקטינים בפועל וחוזר על טענתו כי הנתבעת אינה בריאה ואינה מסוגלת לתפקד כאמא.
במהלך החקירה הנגדית התובע הפנה לנתבעת שאלות הנוגעות בעיקר למצבה הרפואי כפי שהיה בתחילת ההליכים המשפטיים, כשאין חולק כי היא אכן התמודדה עם מצב נפשי מורכב וזאת במקום להתמקד במצבה העדכני, המעיד כי חל שינוי מהותי לטובה במצבה הרפואי.
חקירתה הנגדית של הנתבעת בעמ' 24-25 לפרוטוקול:
" ש: האם היו לך כוונות אובדניות מתי שהוא ?
ת: היו
ש: כמה את יכולה לפרט?
ת: היו וכרגע זה לא על הפרק לכן הצגתי מסמכים רפואיים שמאשרים את מצבי
הרפואי העדכני.
...
ש: היום את משתמשת בסמים?
ת: ממש לא.
ש: יש לך תיעוד רפואי לזה, יש לך בדיקות רפואיות עדכניות שמראות היום שאת
נקיה מסמים ?
ת: לא. למה שיהיה, יש גוף מפקח ואני במעקב אצל הגוף הרלוונטי פרופסור שלא
חייב להשמיע במרכז לבריאות הנפש אני במעקב כל חודש, וכל המצב
הבריאותי מתועד בסיכום שצורף לתצהיר מהגוף הרלוונטי.
התובע : אם זה היה מצורף היה לי שקט בלב ואולי לא היינו מנהלים את הדבר הזה ?
הנתבעת : אולי אתה משתמש בסמים. "
עדות התובע למעשה תמכה בטענות הנתבעת כי הקונפליקט בסוגיית ה"משמורת" מתקיים בינה לבין הסבים ולא בין הוריי הקטינים.
התובע עצמו מאשר כי בעת שהות הקטינים אצלו, הם למעשה מחלקים את זמנם בין שני בתים: ביתו ובית הוריו.
התובע טוען כי מפאת תפקידו כ"שוטר שטח", העובד במשמרות, הוא אינו יכול להתחייב להביא את הקטינים לפעילויות העשרה וישמח אם הנתבעת תעשה כן (עמ' 20 שורות 29-30).
התובע טוען כי אמו מסייעת לו בטיפול בקטינים. התובע מעיד כי הן ביתו והן בית הוריו מצוידים בריהוט ובביגוד עבור הקטינים (עמ' 20 שורה 17-18), אך עומד על כך שהוא "הדמות המרכזית" בחיי הקטינים ומעיד : "כל זמן שהם נמצאים אצלי, אני דואג שישנו אצלי" (ראו בעמ' 19 שורות 35-36).
" לשאלת בית המשפט אני אומר שבהחלט יש פעמים שישנים אצל ההורים שלי, זה לא קורה הרבה לדעתי, קשה לי לומר כמה פעמים בחודש, זה קורה יותר מפעם בשבוע שהילדים צריכים לישון אצל ההורים שלי כי אני עובד משמרות. "
(עמ' 20 שורות 2-4 ושורות 32-35 ועמ' 21 שורות 1-2).
אכן, אין מניעה כי התובע יאפשר לקטינים, כאשר הם באחריותו ההורית, לשהות אצל אמו. עם זאת, יש להעדיף מצב שבו הקטינים ישהו אצל אמם ולא אצל סבתם.
הנתבעת העידה בעמ' 27 לפרוטוקול, שורות 1-13:
" אני מוגבלת לעבוד 6 שעות ביום, יותר מזה אני לא יכולה לעבוד. ישנם מקרים בודדים שבאותם ימים שילדים צריכים להיות איתי אני לא מוצאת מטפלת לאותם 3 שעות, אבל אני לא זוכר מתי זה קרה פעם אחרונה, אנחנו מדברים על פעם בודדת ואני לבד בארץ אין לי לא אמא לא סבתא ולא דודה שיכולים לתת גב ולשמור על הילדים, אני המשמורנית היחידה ואם אני נאלצת לקחת אותם לעבודה וזה אילוצים.
לשאלת בית המשפט מה קורה שהם מגיעים אתך למשמרת איך הם מעסיקים, אני משיבה שהם מתעסקים בדיוק אותו דבר כמו אצל הסבים.
הילדים נמצאים בחדר צוות עם אוכל, משחקים עם טלפונים יכולים לצאת לפארק לשחק שלא מצריך חציית כביש ולא שום דבר, הילדים נמצאים בהשגחה שלי, כשאני נמצאת בחדר טיפולים, או שהם עוזרים במרפאה במשרד בנות מעסיקות אותם לתייק תיקים או מדבקות, וזה מעסיק אותם ועושה להם נחמד. "
אשר על כן נפסק כדלקמן:
א. בהמשך ישיר להוראות חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב-1962 אני קובעת כי האחריות ההורית של שני ההורים ביחס לקטינים א' ו-ב' ****** תהא שווה ומשותפת.
ב. חלוקת זמני השהות תתקיים על פי הפירוט כדלקמן:
בשבוע אחד הקטינים ישהו אצל האם בימים ראשון ושני כולל לינה וכן בסוף השבוע החל מיום חמישי ועד ראשון והקטינים ישהו אצל האב בימי שלישי ורביעי כולל לינה.
ובשבוע שלאחר מכן, הקטינים ישהו אצל האב בימי ראשון ושני כולל לינה וכן בסוף השבוע החל מיום חמישי ועד ראשון והקטינים ישהו אצל האם בימי שלישי ורביעי כולל לינה.
במתווה שנקבע הקטינים ישהו הלכה למעשה , בשבוע אחד חמישה ימים אצל האם ויומיים אצל האב ובשבוע לאחריו, חמישה ימים עם האב ויומיים אצל האם.
ג. הורה שהקטינים שוהים עמו ידאג לאסוף את הקטינים ממסגרות החינוך בסיום שעות הפעילות ובתום הביקור להחזיר את הקטינים ישירות למסגרות החינוך עד השעה 08:00.
ד. אין מניעה להחליף את סדר הביקורים במהלך השבוע על מנת להתאימו לסידור העבודה המשתנה של כל אחד מההורים. עם זאת, ההורים יקפידו לשמור על רצף הביקורים של הקטינים באופן שבו הקטינים ישהו באותו שבוע סה"כ 5 ימים אצל הורה אחד ויומיים אצל ההורה האחר ובשבוע לאחר מכן במהופך.
אין מניעה כי במועדים שבהם הקטינים אמורים לשהות אצל האב במהלך השבוע ישהו גם אצל הסבים (הוריי האב).
ה. ההורים ינהגו בכבוד זה לזו ובשיתוף פעולה, יגלו גמישות לצורך ביצוע חלוקת זמני השהות ובאופן כללי ימנעו הם ו/או בני משפחתם מלדבר סרה על ההורה האחר.
ו. פועל יוצא מהאמור הוא דחיית תביעת התובע ל"משמורת" קטינים.
ז. בהתחשב במכלול השיקולים הרלוונטיים בעת פסיקת הוצאות ונוכח תוצאות ההליך, בשים לב לכך שתביעת התובע נדחתה, התובע יישא בהוצאות הנתבעת בסך 5,000 ₪. הסכום ישולם בתוך 30 יום ויישא הפרשי ריבית והצמדה כחוק עד לתשלום בפועל.
תביעת האב למזונות (תלה"מ 3444-11-19)
"אדם שאינו חייב במזונות הילדים הקטינים שלו… לפי הוראות הדין האישי החל עליו, או שלא חל עליו דין אישי, חייב במזונותיהם והוראות חוק זה יחולו על מזונות אלה."
"(א) אביו ואמו של קטין חייבים במזונותיו.
(ב) בלי להתחשב בעובדה בידי מי מוחזק הקטין יחולו המזונות על הוריו בשיעור יחסי
להכנסותיהם מכל מקור שהוא."
בהמשך סעיף 6 ו- 7 לחוק קובעים את היקף המזונות, כאשר הוראת סעיף 6 קובעת כי "היקף המזונות, מידתם ודרכי סיפוקם ייקבעו, באין הסכם בין הצדדים, על ידי בית המשפט בשים לב לנסיבות, ופרט למזונות על פי סעיף 3 – לפי מחסורו של הזכאי ויכולתו של החייב."
ראה: ע"א 302/80 אגלזיאס נ' אגלזיאס, פד"י לד (4) 529.
ע"א 180/80 תמיר נ' תמיר, פד"י לד (4) 499.
ע"א 246/69 אלעל נ' אלעל, פד"י כג (2) 305.
ראה: ע"א 983/62 יחזקאל נ' יחזקאל, יז 956.
בגדר מזונותיו של הזכאי למזונות יכללו גם הוצאות המדור והוצאות אחזקת הבית.
ראה: ע"א 3901/92 טלמור נ' טלמור, תקדין עליון 93 (2) 1297.
" סכום מינימום זה עמד ועומד למבחן עשרות פעמים מדי יום בבתי המשפט השונים לענייני משפחה בישראל ומשמש כלי עזר ואבן בוחן לקביעת מזונותיהם של קטינים באשר הם. ודוק, בין אם מדובר בקטין יהודי, מוסלמי, נוצרי, דרוזי או חסר דת – השימוש בפסיקת המינימום הינו עיוור צבעים ודתות. שכן צרכי הבסיס של ילד אינם משתנים רק בשל השתייכותו הדתית. סכום המינימום אינו אלא תחשיב ממוצע של צרכי קיום ברמת המינימום שבלעדיהם אין קיום אנושי לקטין. "
(ראה תמ"ש (נצרת) 5151/06 ש.א. נ א.א, פורסם במאגרי הפסיקה האלקטרוניים)
א. לתצהיר המשלים שהוגש ביום 9.2.2020 של התובע צורפו 7 תלושי שכר ***** **** לתקופה החל מחודש יולי 2019 ועד לחודש ינואר 2020, מהם עולה כי הכנסתו הממוצעת עומדת על סך של 16,459 ₪ נטו לחודש.
לתצהיר המשלים שהוגש ביום 11.10.2021 צורפו 12 תלושי שכר לתקופה החל מחודש אוקטובר 2020 ועד לחודש אוגוסט 2021 המעידים על הכנסה ממוצעת בגובה של 14,313 ₪ נטו לחודש.
ב. התובע הצהיר כי משלם שכ"ד בגובה 3,400 ₪ לחודש וצרף העתק הסכם שכירות בלתי מוגנת מיום 29.6.2021 לשכירת דירה בת 3.5 חדרים (לא פורטה כתובת הנכס) לשנה החל מתאריך 1.8.2021 עד 31.7.2022 עליו חתומה לבדה בת זוגו של התובע, הגב' **** ** כשוכרת (ר' נספח ה' לתצהיר המשלים שהוגש ביום 11.10.2021).
ג. התובע טוען כי בת זוגו משתתפת בתשלום ההוצאות השוטפות בגובה 2,000 ₪ לחודש בגין הדירה שהוא שוכר. התובע מעיד כי מנהל משק בית משותף עם בת זוגו, אך כשנשאל אודות גובה הכנסת בת הזוג העיד בעמ' 23 שורות 6-7: "הכי אמיתי מאז שהיא עצמאית אני לא מעורה בשכר שלה. אני לא יודע להגיד לך מספרים, הפתעת אותי עם השאלה כי אני לא יודע."
התובע לא הוכיח הוצאות מחייתו בסכומים שפורטו בתצהיר המשלים ולאור עדותו כי מנהל משק בית משותף עם בת זוגו, הרי שהיא משתתפת בהוצאות התא המשפחתי החדש.
ד. התובע מאשר בעדותו כי מתגורר בשלוש שנים האחרונות בדירה שכורה ב**, אך אינו מספק הסבר מניח את הדעת לשאלות מדוע אינו חתום על הסכם השכירות, ביחד עם בת זוגו (עמ' 21 לפרוטוקול שורות 29-35) וכן מדוע לא שינה כתובת מגוריו אצל המעסיק ((עמ' 22 שורה 1), שכן בתלוש השכר רשומה כתובת מגוריו ברחוב *** ** ** ** ב****. בהמשך חקירתו הנגדית התברר כי רק ביום 21.7.2021 שינה כתובתו במשרד הפנים ובספח תעודת הזהות שהציג בפני בית המשפט צוינה כתובת ברחוב **** *** ** ב**** (עמ' 22 שורות 29-34).
ה. התובע שולל את האפשרות שלא שינה כתובת מגוריו אצל המעסיק על מנת לזכות בהטבות מס, על אף שמסכים כי תושבי ***** זוכים להטבות מס.
חקירה נגדית בעמ' 22 לפרוטוקול:
ש: למה הכתובת בתלוש השכר ב***** ?
ת: נכון, פשוט לא החלפתי בתלוש עבודה בתעודת זהות שלי רשום ****.
ש: אתה מסכים שב*** יש הטבת מס ?
ת: מסכים.
ש: אתה מקבל הטבת מס לפחות ב 3 שנים האחרונות ?
ת: זה לא נכון כי אם היית פותח את התלושים היית רואה שאני נגזל במסים
ובמס הכנסה בפרט. הלוואי וזה לא היה נכון.
ש: אתה מסכים איתי שבשלוש שנים אחרונות אתה גר ב** ואתה
עדיין מקבל הטבת מס הכנסה?
ת: ממש לא, אני לא מקבל הטבת מס משום מקום.
ש: יש לך תלוש לדוגמא ?
ת: יש לי מאוגוסט 2021 מס הכנסה 2,130 ₪
ש: על כמה שכר ?
ת: אני מציג את התלוש
ש: תאשר לי שהברוטו
ת: 18,645 ₪.
ש: כמה מס הכנסה ?
ת: 2,130 ₪.
ש: אתה חושב שזה מדרגת מס שמשלמים ב** ?
ת: אני לא פקיד מס, *******
ש: זה מה שאתה מעדכן אותם ?
ת: ממש לא, אם אתה לא יודע הנחות מס מקבלים, כשהייתי גר ב**
לפני 3 שנים ואפילו לפני 4 שנים בערך, מדרגת מס מתעדכנת וזיכוי ממס מתעדכן אחרי שאני מקבל אישור תושב **, ואחרי שאני מעודכן
בתעודת הזהות שאני תושב **. "
א. לתצהיר המשלים של הנתבעת צורפו 12 תלושי שכר מהמעסיק ******* לתקופה החל מחודש אוגוסט 2020 עד אוגוסט 2021 מהם עולה כי הכנסתה הממוצעת עומדת על סך של 18,465 ₪ נטו לחודש. כמו כן צורפו 11 תלושי שכר לחודשים אוקטובר 2020 עד אוגוסט 2021 מ***** *** "*** **** *****" המעידים על הכנסה ממוצעת בגובה 720 ₪ נטו לחודש.
הכנסת הנתבעת בשני מקומות העבודה יחד עומדת על סך 19,185 ₪ נטו לחודש.
ב. הנתבעת הצהירה כי בתחילת חודש אוקטובר 2021 החליטה לסיים עבודתה אצל ** ****, אולם בחקירתה הנגדית מיום 1.11.2021 התברר כי עוד לא סיימה עבודתה ב****** *****. הנתבעת טענה כי סוכם בינה לבין בעל הקליניקה כי תעזוב את עבודתה לאחר שתסיים את הטיפול במטופלים שלה.
חקירה נגדית בעמ' 26 שורות 8-15:
" ש: זה אומר שיש לך מטופלים לדצמבר ולינואר ובינתיים את
מקבלת משכורת משהו שלא הצהרת פה יש פה 700 עמודים?
ת: זה אופן העבודה. אני **** ואני לא יכולה לחתוך בצורה
מיידית עם מטופל כי יש ********************** והם רגילים שאני מטפלת בהם.
ש: זאת אומרת שמבחינתך בהבנת הנקרא שלי יש לציין שהחלטת
לסיים את עבודתך בחודש עשירי 2021 החלטת, זה יכול להמשך עוד כמה חודשים?
ת: לא, עוד מספר שבועות.
ש: אנחנו היום 4 שבועות אחרי ולא קרה כלום, ?
ת: 400 ₪ בחודש וזה מה שמענין אותך. "
ג. הנתבעת מתגוררת בדירה בבעלותה עליה רובצת משכנתא בהחזר חודשי בגובה של כ-3,000 ₪ לחודש (ר' ס' 10 לתצהיר המשלים).
א. צרכי בסיס
בכתב התביעה הועמדו צרכי הבסיס של כל קטין בגין כלכלה, ביגוד והנעלה, נסיעות ורפואה, בגובה 1,750 ₪ לחודש. במועד הגשת כתב התביעה הקטינים התגוררו עם התובע, אך כיום מחלקים את זמנם בשני הבתים של הוריהם.
הפסיקה העמידה צרכיו של קטין המחלק את זמנו בין שני בתים על סך של 2,250 ₪ לחודש, ללא כולל מדור ואחזקתו, סכום הדומה לסכום שפורט בכתב התביעה.
בעניין זה ציין כבוד השופט צ' ויצמן בעמ"ש 45565-07-20 (פסק דין מיום 18.2.2021, פורסם במאגרי הפסיקה האלקטרוניים) את הדברים הבאים:
" כפי שצוין ע"י בית משפט קמא, ולמעשה אף אחד מהצדדים לא חלק על כך, שיעור צרכי קטין המחלק את זמנו בין שני בתים לא יפחת על דרך הכלל מסך של 2,250 ₪ לחודש, כאשר סך זה אינו כולל את עלויות מדורו ואחזקתו. הערכה זו התקבלה ע"י עשרות מותבים בערכאות השונות והיא מהווה, מזה זמן, מעין כלל אצבע בקביעת מזונות קטין הנדרש לרמת חיים "רגילה" (ראו לעניין זה רמ"ש (מרכז) 59188-10-18 נ. נ' נ. (2018); עמש (תל אביב) 12792-10-19 - ע' נ' נ' ע' ע' נ', (2020) ; עמ"ש (מרכז) 65692-11-19 ד.ס. נ' ל.צ.ס. (22.9.20) תלהמ (ירושלים) 6984-07-19 - פלונית נ' פלוני, (2020); עמ"ש (חיפה) 56000-10-18 פלוני נ' פלונית (2019); עמ"ש (מרכז) 21704-03-18 א.ו נ' א.ו (2019)).
בכל הקשור לסוגיית המדור הובהר בעניין עמ"ש 65692-11-19 ס. נ' ס. (2020) כי על מנת שלא ליצור חשש לבית עני ובית עשיר (דוגמה אב השוכר דירה ב – 10,000 ₪ אל מול אם השוכרת דירה ב – 5,000 ₪ כאשר האב יטען לקיזוז חלקו העודף בהוצאות המדור) יש לקבוע עלות מדור סבירה ולחלוק את אותה עלות בין הצדדים ע"פ יחס השהייה ויחס ההשתכרות בניהם. "
ב. אני מוצאת להעריך צרכיו ההכרחיים של כל אחד מהקטינים לרבות חלקם בהוצאות אחזקת המדור בגובה 2,500 ₪ לחודש וצרכי שני הקטינים בסך 5,000 ₪ לחודש.
ג. מדור
בנוגע לסוגיית המדור, במקרה דנן הקטינים זוכים לתנאי מדור דומים ומטיבים בשני הבתים. האב המתגורר עם בת זוגו חולק עמה את תשלום דמי השכירות והוצאות אחזקת המדור והאם נושאת בתשלומי משכנתא ובכך מבטיחה את מדורם של הקטינים.
ד. הוצאות שאינן תלויות שהות
ההורים נושאים בהוצאות חינוך והוצאות רפואיות של הקטינים בחלקים שווים ביניהם. בשים לב לחלוקת זמני שהות שווה המתקיימת במקרה דנן, אני מוצאת לחייב את ההורים להמשיך ולשאת בחלקים שווים בהוצאות שאינן תלויות שהות, לרבות הוצאות בגין חוגים וקייטנות.
בנסיבות תיק זה, כאשר הקטינים חולקים את זמנם באופן תאורטי בצורה שווה בשני בתי הוריהם, אך בפועל במועדים בהם צריכים לשהות אצל האב מבלים חלק ניכר מהזמן בבית הסבים ובדירת האב רק בסופי שבוע (אף זאת כאמור לסירוגין) ויש בהכנסת כל אחד מההורים כדי לספק מלוא צרכיהם ההכרחיים של הקטינים בעת שהותם עמו ואף מעבר לכך, לא מצאתי לחייב את הנתבעת לשלם דמי מזונות לתובע, בגין צרכי הקטינים בעת שהותם בביתו וכן מצאתי לקבוע כי קיצבת הילדים תשולם לידי האם.
א. כל אחד מהוריי הקטינים יישא ישירות בצרכי הקטינים בעת שהותם עמו וזאת עד הגיע כל קטין לגיל 18 ו/או סיום בי"ס תיכון לפי המאוחר.
ב. ההורים יישאו בחלקים שווים בהוצאות החינוך של הקטינים ובהוצאות רפואיות חריגות.
ג. ההורים יישאו בחלקים שווים בהוצאות חוג אחד ומחזור אחד של קייטנה בכל חופשת קיץ, בעלות ציבורית ובכפוף להצגת קבלות על תשלום בפועל.
ד. בשים למלגות חינוך והחזרי תשלום בגין קייטנה המשולמים במסגרת תלוש השכר של התובע, הרי שהסכום בו יישאו ההורים בחלקים שווים יהא לאחר קיזוז ההטבה.
ה. קצבת הילדים של המל"ל עבור הקטינים תשולם לידי האם.
ו. פועל יוצא מהאמור הוא דחיית תביעת התובע לתשלום מזונות מאם הקטינים.
ז. בהתחשב במכלול השיקולים הרלוונטיים בעת פסיקת הוצאות ונוכח תוצאות ההליך, בשים לב לכך שתביעת התובע נדחתה, התובע יישא בהוצאות הנתבעת בגובה 5,000 ₪. הסכום ישולם בתוך 30 יום ויישא הפרשי ריבית והצמדה כחוק עד לתשלום בפועל.
38. בכך מסתיים בירור שני ההליכים בתיקים שבכותרת.
המזכירות תסרוק את פסק הדין בשני התיקים ותמציא העתק לצדדים.
המזכירות תסגור את התיק.
ניתן היום, י"ח אייר תשפ"ב, 19 מאי 2022, בהעדר הצדדים.
