תקציר גזר דין ת"פ 27349-12-18 מדינת ישראל נ' בגיו ואח'
בית המשפט המחוזי בב"ש (כבוד השופט יובל ליבדרו) גזר את דינם של שני נאשמים, ליאון בגיו ושלמה פשרל, שנמצאו אחראים למותה של המנוחה טוהר דוד ז"ל חיילת צעירה שיצאה לבלות במסיבת טבע והתמוטטה ברחבת הריקודים. בית המשפט המחוזי הטיל על ליאון בגיו שהורשע בעבירה של המתה בקלות דעת עונש של 5 שנות מאסר, פיצוי בסך 100,000 ₪ ומאסר על תנאי, ועל שלמה פשרל שהורשע בעבירה של גרימת מוות ברשלנות עונש של שנת מאסר וחצי, פיצוי בסך של 30,000 ₪ ומאסר על תנאי. הנאשם השלישי בתיק עמרי חיון זוכה מחמת הספק מעבירה של המתה בקלות דעת.
מדובר בפסק דין תקדימי שבו בית המשפט קבע אחריות והטיל עונשי מאסר ממושכים על מארגני מסיבת טבע בשל אחריותם למותה של אחת ממבלות המסיבה.
הנאשמים תכננו וארגנו מסיבת טבע באופן לא חוקי, מבלי שקיבלו את ההיתרים והאישורים המתאימים מהגורמים הרלוונטיים, שהתקיימה ביום 04.08.2017 בגבעות גורל שליד צומת להבים. הם הזמינו בעלי מקצוע, תקליטנים, שירותי הגברה, מאבטחים, הקימו במות ותפאורה, פרסמו את המסיבה ומכרו כרטיסים, אך את הדבר הבסיסי והראשוני - לדאוג לבטיחותם ולבריאותם של המשתתפים במסיבה באמצעות הזמנת צוות רפואי ורכב פינוי (אמבולנס) למתחם המסיבה הם לא עשו. המנוחה, חיילת צעירה שיצאה לבלות בסוף שבוע במסיבה, התמוטטה ברחבת הריקודים לאחר שצרכה אלכוהול וסוג של סם והחלה לפרכס ולדמם מהפה. ליאון, לאחר שנחשף למצבה של המנוחה, העלה אותה לטנדר שהיה ברשותו והחל באופן מיידי בפינויה לבית החולים אך גדע את הפינוי בעודו באיבו, והחזיר את המנוחה למתחם המסיבה מתוך חשש שדבר קיום המסיבה ייודע לרשויות האכיפה, על הנגזר מכך לרבות במישור הכלכלי. המנוחה נותרה במתחם המסיבה במשך שעות ארוכות ללא טיפול רפואי עד שליאון ניאות לפנותה, ובהמשך, בחלוף ארבעה ימים, נפטרה המנוחה בבית החולים.
בית המשפט קבע כי בהתנהלותם פגעו הנאשמים פגיעה קשה בערך של קדושת חיי האדם וגרמו לתוצאה הטראגית של מותה של המנוחה. בנוסף, בית המשפט קבע שהנאשמים שלא דאגו מבעוד מועד להימצאות אמבולנס וצוות רפואי מיומן ומצויד בשטח המסיבה לקחו סיכון בלתי סביר ביחס לאפשרות שמי מהמשתתפים במסיבה יזדקק לטיפול רפואי דחוף, ושהחלטתו של ליאון לעצור את פינוי המנוחה מתוך תקווה שמצבה ישתפר, לסוב על עקביו למתחם המסיבה חרף מודעתו למצבה הרפואי הקשה של המנוחה, להשאירה במשך שעות ארוכות שכובה במצב קשה בארגז הטנדר ולעכב את פינויה מבלי להעניק לה טיפול רפואי הולם העצים את הסיכון שלקח ביחס לאפשרות גרימת מותה של המנוחה.
בית המשפט עמד על "תרבות הסמוך" ו"יהיה בסדר" שעדיין מפעפעת בחברה הישראלית בכבישים, בתאונות עבודה באירועים ציבוריים או באירועים פרטיים ובמסיבות שמסתיימות "לא בסדר". "תרבות הסמוך" גובה מחירים כבדים ומביאה לתוצאות טראגיות כפי שהסתיימה לצערנו המסיבה שבה ביקשה המנוחה לבלות.
בית המשפט קבע כי אף שמדובר במקרה בעל נסיבות ייחודיות בו המנוחה נקלעה מלכתחילה למצב רפואי קשה עם התמוטטותה במסיבה שלא באשמת הנאשמים, לא ניתן להתעלם מתרומתם של הנאשמים לתוצאת מותה של המנוחה לנוכח מחדליהם, ומהצורך להילחם ב"תרבות" הקלוקלת של "סמוך" ו"יהיה בסדר" באמצעות ענישה מרתיעה על מנת למנוע את הסיכון הקיים לציבור ואת הפיתוי של מארגני מסיבות המבקשים לא פעם לארגן "מסיבת מחתרת", ללא רישיונות והיתרים מבלי לדאוג לכל אמצעי הבטיחות הנדרשים.
לכן יש להרתיע מארגני מסיבות להיערך בהתאם, בראש ובראשונה בהקשר הבטיחותי-רפואי, אף אם הדבר מצריך משאבים של כסף, לוגיסטיקה וזמן.