בימ"ש לענייני משפחה ת"א, השופטת לורן אקוקה: החלטה בבקשת אב שעניינה בקשה להפחתת דני מזונות זמניים (תלה"מ 28585-02-22)

המבקש (להלן: "המבקש"/"האב") פנה בבקשה להבהיר את החלטתי מיום 17.4.2022 – בה קבעתי שיעור חיוב במזונות זמניים - ואולם עיון בבקשה מלמד כי אין מדובר בבקשה להבהרה אלא בבקשה לעיון חוזר בהחלטה ולשינוי החיוב במזונות הזמניים. בהתאמה לכך ניתנה החלטתי מיום 14.08.2022 ונדרשה תגובת המשיבה (להלן: "המשיבה"/"האם").

עתה מונחת לפני תגובת האם ומכאן החלטתי.

1. ביום 17.4.2022, לאחר שהוגשו בקשת האם ותגובת האב, ניתנה החלטתי לחיוב במזונות זמניים (להלן: "ההחלטה") . זה המקום לציין כי ההחלטה ניתנה לאחר דיון במעמד הצדדים מיום 10.4.2022 והשלמת טענות הצדדים בעל פה.
2. בפתח בקשתו הנוכחית טען האב כי האם אינה משתפת אותו בקבלת ההחלטות בענייני הילדים ובשאלות הנוגעות לחינוכן לרבות ההוצאות הכרוכות בכך. בהתאמה לכך, לשיטת האב, האם מנצלת את המצב מבלי להתחשב בעמדתו או ביכולתו הכלכלית.
3. בקצרה, נוכח שיעור ההוצאות בהן מחויב, לטענתו, האב, באשר להוצאות חינוכיות ורפואיות מעבר למזונות השוטפים הקבועים, מבקש הוא להגביל את החיובים דנן.
4. המשיבה התנגדה לבקשה ולטענתה אין כל נחיצות להבהיר את ההחלטה מה גם שהבקשה הוגשה כ – 4 חודשים לאחר שניתנה ההחלטה ופעלו הצדדים בהתאם לאמור בה.
5. מסבירה המשיבה כי אין כל שינוי נסיבות המצדיק עיון חוזר בהחלטה וממילא היא עצמה נושאת בשיעור של 40% מסך ההוצאות הרפואיות והחינוכיות הקבועות בהחלטה.
6. השיבה המשיבה גם ליתר טענות המבקש בזיקה לפערי השכר ולנחיצות בהוצאות הרפואיות והחינוכיות כגון צהרונים ולטענת המבקש כי היא מפריזה בהוצאות דנן. כך גם התייחסה האם לשיתופו של האב בהוצאות ובצרכי הקטינים.

דיון והכרעה:

1. לעניין כותרת הבקשה, יודגש כי הגם שהאב כינה בקשתו "בקשת הבהרה" הרי לא בכך עסקינן. למעשה ביקש האב לשנות את שיעור החיובים, שינוי הרכיבים בהם נדרשים לשאת הצדדים או את מנגנון החיוב הפסוק. כבר בפתח ההחלטה אני מוצאת להבהיר כי דינה להידחות וכפי שיפורט בהרחבה.

ממילא לו היה מקום להידרש לבקשה כבקשת הבהרה, את הבקשה היה על האב להגיש ללשכת ההוצאה לפועל וכי רק לרשם ההוצאה לפועל הסמכות לקבוע כי החלטתו או פסק דינו של בית המשפט הנכבד נדרשת להבהרה בשלב האכיפה והיישום וזאת כקבוע בסעיף 12 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז - 1967.

1. בקשה לשינוי החיובים אינה מסלול עוקף ערעור, ככל שסבר האב כי יש לשנות את ההחלטה, ועם זאת, הואיל ומדובר בחיוב למזונות זמניים, כבר נקבע בפסיקה כי כפוף לשינוי נסיבות משמעותי, רשאי בית המשפט לשקול את החיוב מחדש (ראו לעניין זה ע"א 363/81 פייגה נ' פייגה, פד"י לו (3) 187; ע"א 177/81 גלעדי נ' גלעדי, פד"י לו (3) 179; ע"א 552/83 מבורך נ' מבורך, פד"י לח (1) 526; תלה"מ (נצרת) 2590-02-21 פלונית נ' פלוני, פורסם במאגרים משפטיים 13.10.21).
2. מזונות זמנים הם ככל סעד זמני אחר, נקבעים הם עד להחלטה אחרת או שנפסקים כסעד עיקרי בפסק דין. הבקשה כאמור מתייחסת לשיעור המזונות הזמניים והחיובים הקבועים בו מעבר לשיעור הקבוע השוטף, עבור הוצאות חינוכיות ורפואיות חריגות. הואיל ועסקינן בסעד זמני, לפי תקנה 98 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט – 2018 (להלן: "תקסד"א"), לבקשת בעל דין, רשאי בית המשפט לעין מחדש בסעד זמני שניתן אם סבר שהדבר מוצדק בשל נסיבות שהשתנו או עובדות חדשות שהתגלו מאז מתן הצו ולא היה ניתן לגלותן בשקידה סבירה קודם לכן או בשל חלוף הזמן או אם מצא שיש מקום לשנות את היקפו או את התנאים שבהם ניתן. בבקשה לא הוצגו טעמים המצדיקים עיון חוזר בגובה החיוב על בסיס נתונים חדשים או בשל שינוי נסיבות מהותי. המבקש לא הצביע על שינוי נסיבות בצרכי הקטינים, ביכולת הכלכלית שלו או של המשיבה מאז ניתנה ההחלטה. המבקש העלה טענות כלפי המשיבה, התנהלותה בזיקה לקטינים, ההחלטות המתקבלות על ידה ללא שיתופו וחיובו בהוצאות נלוות למזונות השוטפים וכפי הנחזה, ביקש בין היתר לטעון כי החיובים דנן הם ללא התחשבות ביכולתו הכלכלית או בהתעלם מיכולתה הכלכלית של המשיבה שהיא מעבר לקבוע בהחלטה.
3. אזכיר שוב כי בבחינת בקשה למזונות זמניים אין בית המשפט נדרש להיכנס לעובי הקורה וודאי שלא לקבוע מסמרות לגבי העובדות הנטענות על ידי הצדדים ואין הכרח לערוך "תחשיב מתמטי דקדקני ודווקני" (עמ"ש (מרכז) 11623-07-17 ד. ש נ' מ.ש (24.6.2018)). בחינה שכזו תעשה במסגרת מבירור התובענה ועדיין ואין בקביעת החיוב הזמני לפגוע בזכות האב לטעון טענותיו גם בהקשר זה ולבחינת החיוב הזמני מחדש בפסק הדין ובאופן רטרואקטיבי.
4. עם זאת והגם שלא נטען לשינוי יכולת כלכלית או לשינוי מהותי בצרכי הקטינים מאז אותה החלטה, הועלתה טענה נוספת בדבר אי שיתופו בקבלת ההחלטות, בקביעת הצרכים של הקטינים ובזיקה ישירה לכך, בעבור אלו הוצאות נדרש הוא לשאת כפי חלקו ושעליהן מחליטה האם. לטענת המבקש יש לבחון מחדש את החיובים הפסוקים בזיקה לכך ועל כן יש לבחון האם התנהלות זו של הצדדים, מאוחרת להחלטה מיום 17.4.2022, מהווה שינוי נסיבות מהותי המצדיק בחינה חוזרת של החיוב במזונות האב.
5. סעיף 15 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב- 1962 (להלן: "החוק") קובע כי אפוטרופסות ההורים כוללת את החובה והזכות לדאוג לצרכי הקטין, לרבות חינוכו ולימודיו. בסעיף 18 לחוק נקבע כי בכל עניין הנתון לאפוטרופסות, חייבים שני ההורים לפעול תוך הסכמה כאשר בית המשפט יידרש להתערב ולהכריע בהעדר הסכמה, כקבוע בסעיף 19 לחוק.
6. מחד, מחובתם של ההורים שניהם לדאוג לנהל את עניינם של הקטינים באופן המיטבי ואולם אפשר כי יהיו חלוקים הם ביניהם בקביעה נקודתית לעניין טובת הקטינים מהי. מאידך הקביעה כי כל החלטה בעניין הקטינים וצרכיהם תחייב קבלת הסכמה של שני ההורים ומראש תוביל למבוי סתום בניהול צרכי הקטינים והחיים השוטפים בכלל ולוויכוחים אינסופיים בין הצדדים, ודאי בשים לב כי הצדדים בחרו להפריד את החיים המשותפים ואינם שותפים עוד כלכלית כך שהשיקולים של האחד שונים משיקוליו של האחר. ומקום שהצדדים עצמם אינם יכולים לקבל את ההחלטות ולנהל את עניינם של הקטינים במאוחד, נדרש בית המשפט להתערב ואפשר שהתערבות זו תהיה בקביעת המנגנון לפיו יתנהלו הצדדים ולא בהכרח בקביעה איזו הוצאה פרטנית דרושה ונחוצה לקטינים.
7. בהחלטתי מיום 17.4.2022, קבעתי את שיעור חיובי המזונות ובמסגרת סעיפים 36.ג ו- 36.ד קבעתי רשימת רכיבים בהם נדרשים הצדדים לשאת, כל אחד כפי חלקם שם, עבור צרכי הקטינים. רשימת הרכיבים נקבעה נוכח הגמישות והדינאמיות ההכרחית בניהול צרכי הקטינים ללא שניתן לכמת את מלוא הוצאותיהם מראש ובבחינת חיובים הצופים צרכים שונים בעתיד. כך אף נקבע מנגנון בשאלת קביעת הנחיצות בטיפול רפואי בהעדר הסכמה לטובת קביעת החיוב בהוצאה הרפואית עבורו.
8. אם נדייק את בקשת המבקש, אפשר לראות בבקשתו כבקשה לשנות את אופן אכיפת החיוב הפסוק כך שכל הוצאה עבור הקטינים תעשה לאחר קבלת החלטה משותפת של ההורים כשהתשלום לאם הוא למעשה בבחינת היותה "הורה מרכז". בית המשפט כבר הביע עמדתו בשאלת המנגנון הראוי לפיו יקבע חלקו של הורה בנשיאה בהוצאות הקטינים וזאת לאחר שניתן פסק דינו של בית המשפט העליון בבע"מ 919/15, 1709/15 פלונית נ' פלוני ואח' (פורסם במאגרים משפטיים, 19.7.17). בעמ"ש (ת"א) 55289-06-20‏‏ פלונית נ' פלוני, פורסם במאגרים משפטיים, 20.10.2021 נפסק כך:

"3.            אנו סבורים שלמעט במקרים שבהם שני ההורים משתפים פעולה באופן ראוי וטוב בכל הנוגע לסיפוק צורכי הקטינים, אין להשתמש במנגנון זה שמוביל לעיתים קרובות להעצמת הסכסוך, לריבוי מחלוקות, להתדיינויות ובסופו של דבר לפגיעה בקטינים. כפי שציינה כב' השופטת ברק ארז בבע"מ 919/15 פלוני נ' פלונית [פורסם בנבו] (19.7.17 – להלן: בע"מ 919):

                 "זהו פתרון מורכב יותר שאינו מתאים לכל משפחה ומשפחה, אך יכול לסייע בחלק מן המקרים (בפרט באלה המאופיינים במידת אמון ושיתוף פעולה גבוהה יותר בין הצדדים)."

 4.            הוראה כמו שנקבעה בפסק הדין, לפיה יש לקבל את אישור ההורה השני ביחס לכמעט כל הוצאה הנדרשת לקטינים, עלולה להכביד מאוד על היכולת לרכוש מוצרים לילדים והדבר מביא לכר נרחב של מחלוקות על כל צעד ושעל. הדבר אף עלול להביא ל"שיתוק" ביכולת לרכוש את צורכי הקטינים, אפילו את הבסיסיים ביותר, ומקרה דנן יוכיח. בהתאם לדיווח שהתקבל מהצדדים וכעולה מטענותיהם, הם מנהלים הליכים בלשכת ההוצאה לפועל ואף התקיים הליך של בקשה לפי פקודת ביזיון בית המשפט והכל בשל מחלוקות רבות על זהות המוצרים והשירותים שיירכשו מכספי החשבון הייעודי. ההתנצחויות בין הצדדים רבות ביותר ואין ביניהם הסכמה כמעט על שום דבר. עקב הוויכוחים התכופים ביחס לשאלה לאילו צרכים ייעשה שימוש בכספי החשבון הייעודי, ברור שמנגנון זה משפיע לרעה על הקטינים אף מעבר להיבט הצר של סיפוק הצרכים הפיזיים לקטינים. העצמת החיכוך בין ההורים, משפיע רבות על רווחת הקטינים אף בהביטים רבים אחרים שאינם חשובים פחות, והדברים ידועים.  

 5.            המנגנון שנקבע ע"י ביהמ"ש קמא  עלול גם להביא למצב שבו יהיה אינטרס להורה שחלקו בתשלומי ההוצאות קטן, להרבות ולרכוש מוצרים רבים ביודעו שהוא משלם רק חלק קטן כגון 20% (במקרה דנן) ויהיה על ההורה שצריך לשלם את החלק הארי (האב במקרה דנן – 80%), "למלא את הקופה" שוב ושוב ללא כל גבול וללא תקרה תקציבית. מנגנון זה עשוי להביא לשימוש לרעה בכספים, תוך הטלת מעמסה כספית כבדה ביותר על ההורה שצריך לממן את רוב התשלומים."

1. אם כך, ככל שהסכסוך בין הצדדים מתנהל ברמת עצימות גבוהה יותר, כך ימצא בלתי ראוי מנגנון "הורה מרכז" וניהול ההוצאות של הקטינים במאוחד באמצעות הפקדת כספים לחשבון שינוהל עבור הקטינים. בהתאמה לכך יידרש בית המשפט לקביעת מנגנון אחר שיאפשר ניהול שוטף של הוצאות הקטינים. מנגנון שכזה נקבע בהחלטתי עם רשימת הרכיבים הקבועים שם וכפי חלקו של כל אחד מההורים ומתוך צפיית פני עתיד כך שכל התנהלות שנובעת מיישום אותו מנגנון, הקבוע בהחלטה, אינו יכול להוות שינוי נסיבות המצדיק בחינה מחודשת. על כן, גם טענות האב כי התנהלות האם בקבלת החלטות באופן עצמאי מהווה נסיבה המצדיקה התערבות בית המשפט בבחינה מחודשת של חיובי המזונות ולהגבלת החיובים הפסוקים, דינה להידחות.
2. לאור כל האמור לעיל, הבקשה נדחית.
3. על מנת שלא להסלים את הסכסוך בין הצדדים ולמקדו בשאלות שבמחלוקת, בשלב זה אין חיוב בהוצאות מבלי לפגוע בזכות הצדדים לטעון גם לעניין זה בסיכומים בתום ההליך.
4. מתירה פרסומה של ההחלטה תוך השמטת פרטים מזהים של הצדדים.

ניתן היום, ה' אלול תשפ"ב, 01 ספטמבר 2022, בהעדר הצדדים.