ביהמ"ש המחוזי בחיפה, השופט חננאל שרעבי: פס"ד בערעור על החלטה שבמסגרתה נפסקו דמי מזונות זמניים לקטינים, אך לא הוצאות החזקת מדור (רמ''ש 28908-07-22)

1. עסקינן בבקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט לענייני משפחה בקריות (כב' השופט ניר זיתוני) מיום 13.6.22 בתיק תלה"מ 2103-12-21 (להלן: "ההחלטה קמא" ו- "התיק קמא" בהתאמה), אשר במסגרתה נפסקו דמי מזונות זמניים לקטינים שבכותרת בסך כולל של 3,600 ₪, ולא נפסקו הוצאות החזקת מדור, והכל כפי שיפורט להלן.

רקע בזעיר אנפין

2. המבקשת והמשיב (להלן גם: "הצדדים"), בני העדה הקאתולית המזרחית, נישאו זל"ז ביום ... [2003] ומנישואין אלה נולדו להם שלושת הקטינים.

3. לימים עלו נישואי הצדדים על שרטון והם נפרדו. בין הצדדים מתנהלים הליכים משפטיים שונים בבית משפט קמא, לרבות התובענה קמא למזונות ומדור הקטינים, אשר נפתחה ביום 1.12.2021.

4. ביום 26.5.2022 הגישה המבקשת בקשה בתיק קמא לפסיקת מזונות ומדור זמניים עבור הקטינים. במסגרת בקשתה עתרה להשית על המשיב את מזונותיהם הזמניים של הקטינים בסך של 9,200 ₪ (3,000 עבור ש', 2,800 עבור ס', 3,400 עבור ח') בצירוף חלקם הנטען של הקטינים בהוצאות אחזקת המדור בסך של 3,690 ₪ ובצירוף מחציות, החל ממועד הפירוד 6.5.21.

עוד במסגרת הבקשה קמא, טענה המבקשת כי המשיב הוא אדם אמיד מאד המחזיק בכספים בחשבונותיו ובחשבונות של אחרים בהם יש לו שליטה, וכי בשנים האחרונות מכר אדמות ושלשל לכיסו מאות אלפי ₪. לטענת המבקשת, המשיב נעצר בעקבות אירוע אלימות ביום 6.5.21 ומאז ועד היום המבקשת גרה בבית הנישואין עם הקטינים.

עוד נטען כי המשיב נשא בהוצאות אחזקת הבית עד חודש אוקטובר שנת 2021. לפי ס' 146 לדין האישי של העדה הקתולית, האב חב במזונות ילדיו הקטינים וניתן לפסוק מזונות שישה חודשים לפני הגשת התביעה. המבקשת המשיכה וטענה כי המשיב עצמאי והכנסתו היא לפחות 15 אלף ש"ח לחודש, וכי יש למשיב הכנסות לא מדווחות.

לטענת המבקשת, היא מורה בבית ספר ומרוויחה 12 אלף ש"ח לחודש. ביום 5.11.21 נאלצה המבקשת ליטול הלוואה בסך 30 אלף ש"ח, אותה היא מחזירה בשיעורים של 1,780 ₪ לחודש. המבקשת מוציאה באשראי בממוצע 10 אלף ש"ח לחודש. הקטינים ש' ו-ס' לומדים בבית ספר פרטי. הקטין ח' נזקק ליישור שיניים בגינו נאלצה המבקשת לשלם עד כה לבדה 4,000 ₪ עבור יישור השיניים.

5. ביום 13.6.22 הוגשה תגובת המשיב לתיק קמא, במסגרתה ביקש לא לחייבו במזונות כלל, למעט מחציות. נטען כי המבקשת היא אם מנכרת, הכועסת על ס' כאשר היא מגלה שביקר את אביו. עוד טען כי מחודש מאי 2021 החלה המבקשת להפריז בהוצאות הבית, וכן רוקנה את כספת הבית והעלימה הכנסות.

נטען כי למרות שהמשיב חסר הכנסות מחודש מאי 2021, הוא המשיך לשאת בהוצאות הבית והקטינים עד סוף שנת 2021. המשיב נאלץ לשבור פק"מ לפני שהוטל עיקול ובלית ברירה. את כל האדמות שמכר קיבל בירושה מדודו, וכל הכספים שהתקבלו הושקעו בבית ובבני המשפחה.

לטענתו, המשיב עודנו נושא בהוצאות עבור הבן ס', ששומר איתו על קשר. המבקש גר בבית הוריו והוא מחוסר כל הכנסה. למבקשת הכנסה לא מדווחת משיעורים פרטיים לעשרות תלמידים. המבקשת חוסכת דמי שכירות כאשר היא ממשיכה לגור בבית הנישואין. המשיב פנה לטיפול פסיכולוגי בעקבות מעשי האלימות בהם הודה והביע חרטה, לאחר תום צו ההגנה המשיב ניסה ליצור קשר עם הקטינים ואף פנה לרווחה, אך הופנה לבית המשפט נוכח עמדת המבקשת.

עוד לטענת המשיב, פסיקת מזונות זמניים תיתן הכשר לניכור ההורי שחווה המשיב משני הקטינים ש' ו-ח'. על פי הפסיקה כאשר יש ניכור הורי יש מקום לבטל חיוב במזונות או להפחית החיוב. בנסיבות המקרה דנן אין מקום לחיוב רטרואקטיבי שכן המשיב שילם מלוא הוצאות המדור עד סוף 2021 והכנסתו היתה ונותרה נמוכה משמעותית מזו של המבקשת.

לטענתו, הצדדים לא התנהלו לפי הדין האישי בתקופת החיים המשותפים ולכן המבקשת לא יכולה לתבוע מזונות לפי הדין האישי. יש לפעול לפי הקודקס של הכנסייה הקתולית, הגובר על חוק המעמד האישי של הכנסייה הקתולית שנחקק בשנות ה 50 ולא תוקן עד היום. הקודקס קובע שוויון בין בני הזוג בכל ענין, לרבות החבות במזונות הקטינים. גם פסיקת בית המשפט קבעה הדדיות בחיובי מזונות של נוצרים. האב עצמאי משנת 2014 והכנסתו הממוצעת כ -5,000 ₪. הסכם השכירות של הדירה בה גר המבקש נחתם ע"י אחותו ומשולם על ידה. המשיב הפסיק לשאת בהוצאות הבית גם בגלל שהמבקשת ניפחה את חשבונות החשמל. שכרה של המבקשת לפי תלושי השכר שצירפה עומד על 16,448 ₪, והמבקשת מרוויחה עוד אלפי ₪ ממתן שיעורים פרטיים.

6. ביום 13.6.22 ניתנה ההחלטה קמא, במסגרתה הוחלט כדלקמן:

"...

3. לאחר ששקלתי טענות הצדדים ועיינתי בפרוטוקול הדיון לפני כב' הרשם הבכיר מיום 12.5.22 במסגרתו נחקרו הצדדים , החלטתי לחייב את המשיב לשלם למבקשת בגין מזונות הקטינים סך של 3,600 ₪ לחודש בצירוף מחציות החל מיום 1.1.22 מהטעמים שיפורטו להלן .

4. ראשית , חרף משלוח המכתב שקדם להגשת הבקשה וחרף ריבוי המלל בבקשה ובתגובה וריבוי המסמכים שצורפו , עדיין רב הנסתר על הנגלה בנוגע למסמכי וטיעוני שני הצדדים . בהחלטתי מיום 31.1.22 נקבע דיון בתיק העיקרי ליום 29.11.22 . באותה החלטה קראתי לב"כ הצדדים לבוא בדברים במטרה להגיע להסכמה לגבי גובה המזונות על בסיס גילוי מסמכים מלא וכן לפעול לחידוש הקשר בין האב לבין ילדיו נוכח נכונות האב לקבל טיפול . מהחומר המונח לפני בולטים בחסרונם פירוט תנועות בחשבונות הבנק של שני הצדדים , לרבות חשבון הבנק של אביו של המשיב , בו המשיב הודה כי הוא מיופה כח ( ע' 6 לפרוט' הדיון אצל הרשם הבכיר מיום 12.5.22 , ש' 36 ) ובו לשיטתו מופקדים דמי השכירות בגין נכס מקרקעין מניב . טענת האם לפיה חרף מצוקתה הכלכלית הרבה היא מלמדת שיעורים פרטיים את כל מי שמעונין בכך ללא תמורה , מעוררת תמיהה . טענת האב לפיה הכנסתו הממוצעת כעצמאי היא 5,000 ₪ מעוררת תמיהה הן משום שהכנסתו המדווחת לשנים 2020 עד 2021 ( עד המעצר ) נמוכה יותר באופן משמעותי והן משום שההגיון אומר כי מי שמרוויח לאורך שנים כעצמאי פחות משכר מינימום למשרה מלאה במקצוע מבוקש כמו ... , יחזור לעבור כשכיר . לכן , בשלב זה , נראה כי יש בסיס לטענות של שני הצדדים בדבר הכנסה לא מדווחת בהיקף משמעותי של הצד האחר. גם בנוגע להוצאות הצדדים מתעוררות תמיהות לא מבוטלות . לא ברור האם האב גר אצל הוריו בנטען בס' 43 של התגובה או בדירה ששכרה עבורו אחותו כנטען בס' 63 של התגובה . לא ברור מדוע האם לא הגישה מסמכים קריאים המתארים בבירור את הוצאות אחזקת הבית . מכל מקום , עלה בידי האב להצביע על גידול משמעותי בצריכת החשמל בבית לאחר הפירוד שהאם לא נתנה לו כל הסבר . לא מצאתי כל הסבר בטיעוני האב מדוע האב לא חזר לעבוד במקצועו לאחר שהוסרו עיקר ההגבלות שהוטלו עליו בכל הנוגע לעבודתו במסגרת ההליך הפלילי . כאשר אלו פני הדברים , לא נותר לבית המשפט אלא לפסוק מזונות בעזרת הרף שנקבע למזונות מינימליים ותוך התחשבות בהכנסת האם , כמצוות הפסיקה . לצורך החלטה זו ועל בסיס המסמכים החלקיים שהוגשו אני מעריך כי הכנסת האם הינה 16 אש"ח והכנסת האב 15 אש"ח .

5. שנית , באשר לדין האישי , הפסיקה לא מטילה את מלוא הצרכים על האב , גם כאשר ניתן למצוא הוראה כזו בדין האישי . ברמ"ש 18027-01-22 , פסק דין מיום 30.1.22 , הדגיש כב' השופט סילמן כי יש להחיל את העקרונות שהותוו בבע"מ 919/15 גם כאשר ההורים אינם יהודים תוך התייחסות להכנסות הצדדים וזמני השהות . במקרה שלפני נראה כי שני הצדדים מסכימים שמתקיים קשר בין האב לבין הבן ס' ולא מתקיים קשר של האב עם ש' ו-ח', חרף דברי האב לגבי המידע שמסרה לו ש' . השאלה מי אשם בנתק היא שאלה מורכבת שלא ניתן להכריע בה בשלב זה . האב הורשע על פי הודאתו בביצוע עבירות אלימות כלפי האם והבן ח'. טרם נגזר דינו של האב . במצב דברים שכזה חידוש הקשר בין האב לבין הקטינים ש' ו-ח' אינו פשוט , ואין די בקיומו של נתק כדי ללמד על ניכור הורי . יש להמתין בסבלנות לתסקיר שהוזמן כדי שאפשר יהיה לבסס עמדה ולו ראשונית בענין זה . כך בפרט כאשר האב מאשר כי הוא מקיים קשר עם הבן ס' ואף נושא בחלק מהוצאותיו .

6. שלישית , גם אם אקבל טענות האב לפיהן את כל האדמות קיבל בירושה מהדוד שלו ולא מדובר ברכוש משותף , עדיין יש להתחשב גם ברכושו של האב כאשר פוסקים דמי מזונות . במקרה דנן , האב נמנע מלתת תמונה הנתמכת במסמכים לגבי רכושו . גם הטענה לפיה תמורת כל האדמות שמכר האב בשנים 2006 עד 2020 , שימשה לצרכי הבית והמשפחה , לא הוכחה ע"י האב . עוד יש לזכור כי האב בחר להיות מיוצג ע"י עו"ד פרטי חרף טענתו להעדר כל הכנסה מחודש 5.21 .

7. רביעית , לגבי תקופת החיוב במזונות , מצאתי לנכון לפסוק מזונות זמניים החל מתחילת שנת 2022 . לא מצאתי כל הסבר מדוע לא הוגשה בקשה לפסיקת מזונות זמניים במסגרת תיק י"ס סמוך למועד הפירוד . כמו כן , לא מצאתי כל הסבר מדוע לא הוגשה בקשה לפסיקת מזונות זמניים סמוך למועד הגשת התביעה . בהעדר הסבר אחר , אני מאמץ את טענת האב לפיה נשא בהוצאות אחזקת הבית עד סוף שנת 2021 . במצב דברים שכזה , יש הצדקה לפסוק מזונות זמניים רק מהמועד בו הפסיק האב לשאת בהוצאות אחזקת הבית . יודגש כי במסגרת פסק הדין אשקול לפסוק מזונות ממועד פתיחת תיק י"ס ואף קודם לכן , ככל שאשתכנע כי הדבר מוצדק לפי הדין האישי וכלל נסיבות הענין .

8. האב יישא במזונות הזמניים של הקטינים בסך 3,600 ש"ח החל מ- 1.1.22 וכל ראשון לחודש.

האב יוכל לפרוש את חוב העבר ל 20 תשלומים שיצטרפו לחיוב השוטף החל מחודש 7.22 .

המזונות ישולמו עד ה- 1 בכל חודש לידי האם בגין החודש השוטף.

המזונות הם בנוסף לקצבת הילדים שתשולם לאם ע"י המל"ל.

סכום המזונות יהיה צמוד למדד המחירים לצרכן הידוע היום ויעודכן 4 פעמים בשנה.

נוסף על כך, יישאו הצדדים בחלקים שווים בהוצאות הרפואיות של הקטינים שאינן מכוסות במסגרת הביטוח הרפואי בקופ"ח, וכנגד הצגת קבלות.

כמו כן , יישאו הצדדים בחלקים שווים בהוצאות החינוך של הקטינים בהתאם לדרישות המוסד החינוכי , לרבות חוג אחד לכל ילד , בהיקף שהיה נהוג בתקופת החיים המשותפים .

9. ככל שמי מהצדדים יבקש לעשות כן , גובה החיוב הזמני יבחן מחדש בגמר הדיון הקבוע ליום 29.11.22" .

בגין החלטה זו, הוגשה בקשת רשות הערעור דנן.

טענות המבקשת בבקשת רשות הערעור

7. המבקשת טוענת כי מדובר במקרה בו נדרשת התערבות ערכאת הערעור לביטול ההחלטה קמא, מהנימוקים כדלקמן:

א. טעה בית המשפט קמא עת החליט לפסוק מזונות לקטינים ברף המינימלי, מבלי להתחשב בצרכיהם שהוכחו במסמכים ואסמכתאות ומבלי להתחשב בהכנסות המשיב ובנכסיו. העמדת סכום המזונות הזמניים על סך כה נמוך מהווה פגיעה ברמת החיים הגבוהה אליה הורגלו הקטינים.

ב. המבקשת מודעת לפסיקה בדבר התערבות מצומצמת של ערכאת הערעור בהחלטת מזונות זמניים. עם זאת, והגם שהדיון הקבוע בתיק קמא יתקיים בעוד חודשים ספורים, המתנה עד למועד הדיון (סוף חודש נובמבר 2022) עשויה להביא לקריסתה הכלכלית של המבקשת.

ג. טעה בית המשפט קמא עת העמיד את משכורתה של המבקשת על סך של 16,000 ₪, שעה שממוצע השכר של המבקשת עומד על 13,000 ₪ בלבד. הכנסתה הפנויה של המבקשת בקושי מספיקה למחייתה ולפרנסת הקטינים.

ד. טעה בית המשפט קמא עת החיל על המקרה קמא את העקרונות שהותוו ב-בע"מ 919/15 וכן החיל את פסיקתו של כב' השופט ניצן סילמן ב-רמ"ש 18027-01-22, אשר עסק במצב של זמני שהות שווים או כמעט שווים; בענייננו לא מתקיימים כלל זמני שהות בין המשיב לבין שניים מהקטינים, ואילו הקטין השלישי (ס') מבקר לעיתים למשך מספר שעות אצל אביו המשיב, בבית הורי המשיב. שלושת הקטינים מתגוררים באופן קבוע בבית המבקשת והיא שנושאת בכל הוצאותיהם.

ה. למשיב אין הוצאות כלשהן מאחר שהודה כי מתגורר בבית הוריו ולא הציג כל אסמכתא על נשיאה בהוצאות מדור כלשהן. הכנסתו שנקבעה על סך של 15,000 ₪ היא הכנסה פנויה באופן מלא.

ו. טעה בית המשפט קמא עת החיל את הפסיקה מרמ"ש 18027-01-22 הנ"ל, שעה שבתיק שם דובר על בני זוג מהעדה הנוצרית האורתודוכסית והדין האישי כולל סעיף המאפשר החלת עקרון השוויון בחובות ובזכויות; הצדדים קמא משתייכים לעדה הנוצרית קתולית והדין האישי החל על המשיב הוא הדין האישי הקתולי, אשר מטיל את מלוא החבות על אבי הקטינים באופן מוחלט.

ז. טעה בית המשפט קמא עת לא חייב את המשיב להמשיך ולשאת בהוצאות אחזקת המדור כפי שעשה, לטענתו, עד סוף שנת 2021, כדלקמן:

1. יש לחייב את המשיב להמשיך לשאת בהוצאות אחזקת מדור הקטינים, שעה שמדובר בשלושה קטינים ובהוצאות שוטפות של אחזקת מדור (ולא שכירות או משכנתא).

2. טענת המשיב כי נשא בתשלום הוצאות אחזקת המדור אינן מדויקות, שעה שהמבקשת קיבלה לאחרונה התראה לפני ניתוק המים מהבית, בגין חוב שהצטבר עקב אי תשלום חשבון המים במשך שנה, בסך של כ-2000 ₪.

3. המבקשת היא זו שנושאת בעלויות הסולר לחימום הבית, בסך של כ- 2500 ₪.

4. המבקשת והקטינים מתגוררים ביישוב ...., ישוב גבוה וקר בחורף, ומכאן הוצאות החימום הגבוהות הנטענות.

תשובת המשיב

8. המשיב השיב לרמ"ש, ולהלן תמצית טענותיו:

א. המבקשת היא אם מנכרת המרחיקה את ילדיו ש' ו-ח' ממנו, וכועסת על ס' כאשר היא מגלה שביקר את המשיב. המשיב נושא עבור ס' הוצאות יומיומיות וכן טיפולי שיניים, מזון ועוד. בית משפט קמא אף ציין בהחלטתו קמא, כי המבקשת הפריזה בהוצאות הבית, בעיקר חשבון החשמל שהתנפח בחדשי הקיץ, ללא הסבר.

ב. המבקשת מתעלמת מהעובדה כי היא מתגוררת בבית השייך לאביו של המשיב ללא זכות כלשהי בבית, ומבלי לשאת בתשלום דמי שימוש ראויים. המבקש גר בבית הוריו והוא מחוסר כל הכנסה, לעומת המבקשת, המרוויחה הכנסה לא מדווחת משיעורים פרטיים לעשרות תלמידים.

ג. המבקשת טענה כי הוגש כתב אישום נגד המשיב בגין עבירות אלימות נגדה ונגד הקטינים, אולם עובדתית כתב האישום הוגש בעקבות שלושה מקרי אלימות נגד המבקשת והבן ח' בלבד, ללא מעורבות שני הקטינים האחרים. המשיב הודה, הביע חרטה וביום 20.7.22 נגזר עליו ענשו – מאסר על תנאי לתקופה של ששה חודשים למשך שלוש שנים בעבירת אלימות פיסית כלפי בן משפחה; מאסר על תנאי לתקופה של שלושה חודשים למשך שלוש שנים בעבירת איומים; צו מבחן למשך 18 חודשים על מנת להבטיח שהמבקש יתמיד בטיפוליו השיקומיים; פיצוי למבקשת בסך 4000 ₪.

ד. על פי הפסיקה כאשר יש ניכור הורי יש מקום לבטל חיוב במזונות או להפחית החיוב. בנסיבות המקרה דנן אין מקום לחיוב נוסף בהוצאות החזקת מדור, שכן הכנסתו היתה ונותרה נמוכה משמעותית מזו של המבקשת.

ה. הצדדים לא התנהלו לפי הדין האישי בתקופת החיים המשותפים ולכן המבקשת לא יכולה לתבוע מזונות לפי הדין האישי. יש לפעול לפי הקודקס של הכנסייה הקתולית, הגובר על חוק המעמד האישי של הכנסייה הקתולית שנחקק בשנות ה-50 ולא תוקן עד היום. הקודקס קובע שוויון בין בני הזוג בכל ענין, לרבות החבות במזונות הקטינים.

ו. אין להתערב בהחלטה קמא ובגובה המזונות הזמניים שהושת על המשיב לשלם עבור הקטינים. מדובר בסעד זמני אשר ערכאת הערעור לא נוטה להתערב בסכומים שלא חורגים מהפסיקה המקובלת – כבענייננו.

דיון והכרעה

9. לאחר עיון בבקשת רשות הערעור על נספחיה ובתיק קמא שוכנעתי ליתן רשות ערעור, לדון בבקשה כבערעור ולקבל הערעור באופן חלקי כפי שיפורט להלן, מכח סמכותי על פי תקנות 138(א)(2) + (5) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018.

להלן אנמק החלטתי.

10. עסקינן בהחלטה על מזונות זמניים (לרבות דמי אחזקת מדור), בה ממעטת ערכאת הערעור להתערב. יחד עם זאת, פסיקתה של הערכאה הדיונית בנושא מזונות זמניים אינה חסינה לחלוטין מפני התערבות ערעורית, אלא כל מקרה ומקרה נבחן לאור נסיבותיו. במקרה חריג ויוצא דופן, ערכאת הערעור תתערב בפסיקת מזונות זמניים בהתאם לשיקול דעתה.

יפים לענייננו הדברים שנאמרו מפי השופט ניל הנדל, ב- בע"מ 1078/11 פלוני נ' פלוני (ניתן ביום 27.4.11):

"כאמור, הכלל הוא אי התערבות אך אין לומר שהחלטה בנושא מזונות זמניים חסינה מביקורת ערעורית. בעשיית מלאכתה, על ערכאת הערעור לבחון את קביעותיו של בית המשפט לענייני משפחה גם מבעד לחסר ואי הוודאות בתשתית העובדתית המאפיינים את השלב של דיון במזונות זמניים. אף 'עזרה ראשונה' בדמות מזונות זמניים יש להעניק בסבירות ובמידתיות. כאן בחינת התוצאה הכוללת מובילה למסקנה כי שיעור המזונות הזמניים כפי שנקבע חורג באופן ברור מהאיזון הדרוש בשלב זה" (פסקה 5 לפסק הדין).

ראו גם:

רמ"ש (חי') 58657-06-21 פלוני נ' אלמונית (12.7.2021);

רמ"ש (חי') 36838-03-22 ו' נ' ו' (11.5.2022).

סבורני כי המקרה דנן נופל בגדר אותם מקרים חריגים, בכל הקשור לאי פסיקת דמי אחזקת מדור זמניים (בלבד), כפי שאפרט להלן.

11. מקריאת ההחלטה קמא לא עולה ברורות, מדוע למעשה ביטל בית משפט קמא את המשך חיוב המשיב בדמי אחזקת המדור; בפרט כאשר בית המשפט קמא אימץ את טענת המשיב לפיה נשא בהוצאות אחזקת הבית, בו מתגוררים המבקשת והקטינים, עד סוף שנת 2021. לא ירדתי לסוף דעתו של בית משפט קמא בנקודה זו – אם נקבע כי המשיב נשא בהוצאות אחזקת מדורם של המבקשת והקטינים, מדוע לא ימשיך לעשות זאת עד לפסיקת מזונות קבועים, או למצער עד שתתבהר התמונה העובדתית לגבי רמת הכנסות הצדדים?!

לא מצאתי בהחלטה קמא כל נימוק או הסבר להפסקת חיוב המשיב ברכיב זה.

כך גם לא מצאתי כל התייחסות, הסבר או נימוק לנקודה זו מצד המשיב, הן בתשובתו בתיק קמא והן בתשובתו בבקשת רשות הערעור; נקודה זו לטעמי נותרה סתומה.

12. שיקול נוסף, אם כי לא עיקרי, אך המטה את הכף בשלב זה לטובת חיוב המשיב בהוצאות אחזקת מדור הקטינים, הוא היעדר זמני שהות בינו לבין שני הקטינים ש' ו-ח', וקיומם של זמני שהות מסוימים (אם כי לא סדירים וללא לינה, כפי שנטען בכתבי הטענות) עם הקטין ס'.

ודוק – בית המשפט קמא עמד על היעדר זמני שהות של המשיב עם הקטינים ואף קבע בהחלטתו (סעיף 5) כי יש להמתין לתסקיר שירותי הרווחה בכל הקשור לחידוש זמני השהות הסדירים של הקטינים עם המשיב, אך נתון זה לא בא לידי ביטוי בפסיקת הוצאות אחזקת מדור לטובת האישה, אף זאת ללא כל נימוק או הסבר.

13. לאור כל המקובץ לעיל, יש לטעמי להתערב בהחלטה קמא ולפסוק הוצאות אחזקת מדור בסך 500 ₪ לחודש, שישולמו למבקשת החל מחודש ינואר 2022. חוב העבר של רכיב זה יחולק ל-10 תשלומים, שיצטרפו לחיוב השוטף במזונות המושת על המשיב, החל מתשלום חודש ספטמבר 2022.

14. ודוק – בכל הקשור לגובה המזונות הזמניים החודשיים (בסך 1200 ₪ לקטין, וסה"כ 3600 ₪), לא מצאתי להתערב. גובה סכום זה נתון לשיקול דעתה של הערכאה המבררת.

הגם שניתן לומר כי סכום שנפסק מצוי על הצד הנמוך של הטווח שנקבע בפסיקה, לא ראיתי כי נפל ברכיב זה של ההחלטה פגם או כי נגרם עיוות דין למבקשת, המחייב התערבות ערכאת הערעור כבר בשלב זה, בו נתוני השכר של הצדדים טרם ברורים לחלוטין.

יוזכר אף, כי בהחלטה קמא צוין מפורשות כי "ככל שמי מהצדדים יבקש לעשות כן, גובה החיוב הזמני יבחן מחדש בגמר הדיון הקבוע ליום 29.11.22" (סעיף 9 להחלטה קמא).

על כן, כל אחד מהצדדים יוכל להעלות את טענותיו כל הקשור לחיוב במזונות ובאחזקת המדור, בפני הערכאה קמא בעוד כשלושה חודשים, בדיון הקרוב הקבוע בתיק.

15. יתר טענות הצדדים שהועלו בכתבי טענותיהם בבקשת רשות הערעור – למשל קביעת הדין האישי ויישומו בתיק קמא; טענה לחיוב המבקשת בדמי שימוש; טענות המשיב לגבי ניכור הורי מצד המבקשת – כל אלה טענות הראויות להתברר בפני הערכאה קמא ובהתאם לסדרי הדין שם.

סוף דבר

16. לאור כל האמור לעיל אני מורה על קבלת הערעור באופן המפורט בסעיף 13 לעיל.

17. משהתקבלה בקשת רשות הערעור באופן חלקי בלבד ובנסיבות הענין, אינני עושה צו להוצאות.

המזכירות תחזיר העירבון שהופקד בהליך לידי מפקידתו באמצעות בא כוחה.

המזכירות תשלח פסק דין זה לצדדים.

פסק דין זה מותר לפרסום תוך השמטת שמות הצדדים וכל פרט מזהה אחר.

ניתן היום, י"ג אב תשפ"ב, 10 אוגוסט 2022, בהעדר הצדדים.